מיטב המדריכים לקראת ביקור במוסקבה

מוסקוה אי וינטנס

השבוע אני יוצא  לטיול של כמה ימים  למוסקבה שאני עורך עם זוגתי דינה מרקון . היא הוזמנה  כישראלית היחידה לכנס מתרגמים מרוסית  למגוון שפות הגלובוס במוסקווה  שם היא תרצה על תרגומה לעברית לספר "אובלומוב " של גונצ'רוב שכבר הוכר  בביקורת כתרגום מופת.

אני בא איתה על תקן של מלווה. אבל בהזדמנות חגיגית זאת של ביקור ראשון בבירת אחת ממעצמות העל של הפלנטה אני מקווה לנצל היטב את ההזדמנות. בין השאר אני מקווה לבקר במכון שחונט מזה 90 שנה את גופותיהם של מנהיגי עולם כמו לניו סטאלין  מאו הו צי מין וקים איל סונג ין ,סטלין, מאו צה טונג הו צי מין קים איל סונג ובימינו אלו של כל מיני אוליגרכים פרטיים.,(יש הטוענים גם מתוך מטרה ארוכת טווח להקים אותם לתחייה כאשר תיווצר הטכנולוגיה המתאימה,אבל זאת כנראה רק שמועה ). וגם לראיין סופרים שונים.

לצערי רוסיה נמצאת עכשיו בעיצומה של מלחמה לא קרה עם אוקראינה.נקווה שזה לא יפריע לביקור.

וחוץ מזה אני בהחלט לא הייתי מתנגד לפגוש בנשיא רוסיה פוטין שעליו כתבתי לאורך השנים כל כך הרבה.

כהכנה לטיול  עברתי ביסודיות על כל המדריכים שקיימים בעברית לנוסעים ישראליים שיוצאים לברית המועצות –רוסיה .ישנם 13 כאלו בעברית.

מעניין היה  לעבור עליהם ולראות כיצד השתנתה ,וכיצד לא השתנתה רוסיה בדברים שונים מאז הופיע מדריך הטיולים הראשון בעברית לברית המועצות בהוצאת  "חץ " בשנת 1986.

לפני  1986  עידן "הגלסנוסט " ו"הפרוסטרויקה" של מנהיג ברית המועצות דאז ,גורבצ'וב ,כמובן לישראלי הממוצע לא הייתה כל אפשרות לבקר בברית המועצות שהייתה  בגדר מדינת אוייב והייתה בגדר "פלנטה אחרת " לכל דבר. 

השלושה הרלבנטיים ביותר והעדכניים ביותר עבור הטיול הזה  הם :

"מדריך טיים אאוט למוסקווה וסנט פטרבורג מ-2007

מוסקווה מדריך מטרופוליס

מדריך מטרופוליס למוסקווה מ-2010

ומדריך eyewitness  מוסקווה משנת 2013  ,מההוצאה שהוציאה את מדריכי "לונלי פלנט " ב-2004 .

ואגב נדהמתי מהגילוי שהופיע במדריך ששם ההוצאה הקודם "שטיינהרט –קציר" היה בדוי . המו"ל האמיתי שרב פשוט הוציא את השמות מספר טלפונים כדי לתת להוצאה מכובדות. כעת היא נקראת "שטינהרט –שרב" עם כי שטיינהרט האמיתי  ( יש אחד בשם כזה שחיבר ספר עתידני ,ואחר שהוא היסטוריון של שירותי הביון )  עד כמה שידוע אין לו שום קשר להוצאה זאת .אז מה הוא הטוב מכולם ?

תשובה : מדריך האיי ויטנס  שהוא המפורט ביותר ונותן כל פרט אפשרי שיש שלדעת על מוסקווה ומלא וגדוש בתמונות במפות.

הבעיה עימו :עריכה לשונית  איומה ונוראה. העורכת ,מיה עשת  שערכה כמה שנים קודם לכן את מדריך "לונלי פלנט" למוסקווה ככל הנראה קיבלה שכר נמוך מהרגיל  עבור עבודתה והתוצאות נראות היטב בטקסט. במיוחד  ( לדברי המומחית לשפה הרוסית  שאני מתלווה אליה ) באיות העברי הנורא  של מילים רוסיות שלא תמיד  מתורגמות כהלכה.

המתחרה הראשי "מדריך מטרופוליס למוסקווה" שאותו ערך ידין רומן  ערוך הרבה יותר טוב מבחינת העריכה  הלשונית וגם מבחינת האיות העברי של מילים רוסיות והתרגום שלהן לעברית.

ועדיין מדריך האיי ויטנס הוא טוב יותר מבחינת הטקס ונוחות השימוש ולגבי כל פרט שיש לדעת על מוסקווה.  עם אתם נוסעים למוסקבה קחו רק אותו  כפי שאנחנו נעשה.

אבל מן הראוי שהכשלים האלו יתוקנו במהדורה הבאה. הספר לא  שווה את 99 השקלים ששילמתי עבורו עם עריכה לשונית  נחותה כזאת.

נספח עבור ביבליופילים בלבד :רשימת מדריכי הטיולים שעופיעו בעברית על רוסיה לאורך השנים :

  1. ל. רודי,    מדריך חץ להונגריה, פולין, וברית המועצות /  עריכה וביצוע ד.לשם   רמת השרון :   חץ,   1986

2. מהדורה שנייה  ומעודכנת  1988

  1. כרמלה לכיש,    מדריך ברית-המועצות /    תל-אביב :   מודן,   1989

מוסקווה מדריך כיס מרוכז

4..כריסטופר  ומלני רייס   מוסקבה ולנינגרד – מדריך כיס מרוכז /  מאנגלית מיכאל אביב   תל-אביב :   מודן,   1994.

תקציר : מוסקבה ולנינגרד – מדריך כיס מרוכז שימושי, מלא מידע, אמין, קל להתמצאות: מדריכי הכיס המרוכזים נכתבו בידי מומחים שיגישו לך כל מה שצריך לדעת. סקירת רקע; מה לראות?; אכסון; מסעדות; קניות; מזג האוויר; טיפים שרק מקומיים יודעים; בידור; עצות לחסכון; חיק הטבע; מדריך למידע שימושי; מפות התמצאות; תמונות צבע רבות.

מוסקווה מדריך לונלי פלנט

5..  סיימון ריצ'מונד     מארה וורהיס ;  מוסקבה /  תרגום: אינגה מיכאלי ; עריכה: מיא עשת ; מפות: דני שפירו   סדרת מדריכי LONLEY PLANET  נתניה :   שטיינהרט-קציר,   תשס"ד  2004 ץ 208 עמודים.

תקציר : מוסקבה היא תמצית ההיסטוריה של רוסיה, כמו גם ההווה שלה, ויותר מכל היא מסמלת את הרוח הרוסית ואת עוצמתה הפוליטית. אז אם השמות פושקין וטולסטוי מרעידים אצלכם מיתר, אם תמיד חלמתם לראות את הקרמלין ואת הכיכר האדומה, או לבלות ערב חגיגי בתאטרון הבולשוי – קחו מדריך זה, וצאו לגלות את מוסקבה, בתה הבכורה של אמא רוסיה. ספר זה הוא התרגום המלא לעברית של הפרק אודות מוסקבה מתוך מדריך רוסיה בהוצאת לונלי פלנט.

  1. סיימון ריצ'מונד, סנט פטרבורג /    תרגום: אינגה מיכאלי, עריכה: מיאה עשת, מפות: דני שפירו מדריך לונלי פלנט  נתניה :   שטיינהרט-קציר,   תשס"ד, 2004 160 עמוד.

תקציר :עירו של פטר הגדול, ביתו של דוסטוייבסקי וערש לידתו של הבלט הרוסי, היא יעד מענג מאין כמוהו. בואו ליהנות מפסטיבלים בלילות הקיץ המוארים או מהחלקה על הקרח בנהר הקפוא בחורף, בואו לראות מופעי בלט והצגות תיאטרון, ולהסתנוור מנברשות הקריסטלים בהרמיטאז' – וקחו אתכם את מדריך סנט פטרבורג, שיביא אתכם אל כל אלו, ועוד הרבה יותר. ספר זה הוא התרגום המלא לעברית של הפרק אודות סנט פטרבורג מתוך מדריך רוסיה בהוצאת לונלי פלנט.

מוסקווה מדריך ברליץ

  1. ניל וילסון, ; עדכון: קלייר ביג;מוסקבה וסנט פטרסבורג / מדריך ברליץ  תרגום, עריכה והתאמה למטייל הישראלי – רותי קינן.   ת"א [=תל אביב] :   מטר,   תשס"ו 2006.148 עמודים.

מדריך כיס מוסקבה וסנט פטרסבורג" הוא של ברליץ, ממדריכי הנסיעות הנמכרים ביותר בעולם. במדריך – 10 האטרקציות המוביות: ההרמיטאז', מצודת סנט פטרוס, כנסיית וסילי הקדוש, תיאטרון הבולשוי, הקרמלין, פטרהוף, קולומנסקואה, קתדרלת יצחק הקדוש, המוזוליאום של לנין, המוזיאון הרוסי. בנוסף תיאור הערים, טיולים בהן, מה לעשות, לאכול בחוץ, מידע שימושי למטייל, בתי מלון ומסעדות, היהודים במוסקבה ובסנט פטרסבורג ומפתחות.

  1. מוסקבה וסנט פטרבורג /    כתיבה: יוליה סוסלובה , ינה פרפילבה אדוארד דורוצקין ; עורכי המדריך: נינה וישקאוצן, מקסים ריידר. עורך ראשי ומו"ל יובל סיגלר ; . תל-אביב :   טיים אאוט מגזין (ישראל),   2007.

9.מטרופוליס סנט פטרבורג :   מגזין תרבויות עולם /  עורך ראשי … – ידין רומן ; עורכת ראשית … – דיטה קול-רומן ; עורכת גיליון – טליה וולקוביצ'ר].   תל אביב :   מגזין ארץ הצבי,   2008.

Metropolis_Moscow_cover

10.מוסקבה :   מדריך מטרופוליס. עורך ידין רומן תל אביב :   קבוצת ארץ וטבע,   2010.

11. מטיילים – סנקט פטרבורג /   מתוך: מסע אחר, גל' 238, יולי 2011. תל אביב :   מוטו תקשורת,   2011.

  1. 12.מדריך eyewitness מוסקבה עברית: יוני אלפנדרי ; עריכה: מיא עשת ; מפות: דני שפירו]., 1:17,000    [נתניה] :   [שטיינהרט-שרב],   [תשע"ג12013].
  2. 13. מדריך :eyewitness) סנט פטרבורג / עברית – סילבי אלמוג ; עריכה – מיה עשת ; מפות – דני שפירו].נתניה :   שטיינהרט שרב,   תשע"ג 2013.

ברשת :

מדריך מסע אחר למוסקווה

מדריך גוליבר למוסקווה ברשת

מצובא ועד לעזה :הספר "אביגיל " מאת אמנון ז'קונט

 

avigail

 

 

 

בתחילתה של עוד הפסקת אש במלחמה עם רצועת עזה,  מלחמה שניראית כנצחית וללא כל סיום באופק זה הזמן לחזור ולקרוא ב"אביגיל" מאת אמנון ז'קונט.זהו רומן בלשי היסטורי שעלילתו מתרחשת לפני 3080 שנה, בתקופה שעזה הייתה מרכז התרבות האיזורית, ההיפך הגמור ממה שהיא היום.

והנה מאמר שפירסמתי ב"יקום תרבות" על הספר ועל עזה הקדומה שהוא מתאר.

סקירה על הספר "אביגיל" מאת אמנון ז'קונט(הוצאת כתר, 2014, 269 עמודים)

אבולה -נגיף אחרית הימים ?

ebola dyokan cover

נגיף אחרית הימים : אין חיסון אין תרופה אין טיפול

הופיע בדיוקן -מקור ראשון  תחת השם "לראות את אפריקה ולמות "

 

מגפת האבולה מטילה אימה באפריקה שם יצאה מכלל שליטה בהתפרצות האכזרית ביותר שלה אי פעם , ועכשיו גם מעוררת פחד באירופה ובארה״ב ובישראל.ממה בדיוק יש לפחוד ? 

 

 

אימת האבולה

 

ebola newsweek

נגיף האבולה הזעיר מזאיר  הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו היום  מהווה בעשורים האחרונים את האימה הרפואית הגדולה מכולם ,גדולה מהאיידס ומהאבעבועות משפעת החזירים  ומהדבר ומהסארס. שכן הוא קטלני הרבה יותר. קטלני אולי יותר מכל מגיפה שנודעה אי פעם להוציא את המוות השחור בימי הביניים והשפעת בסוף מלחמת העולם הראשונה שקטלו כל אחד  מליונים.,ומגפת השפעת  של 1918 אף הרגה הרבה יותר אנשים משמתו במלחמת העולם הראשונה כולה!

המומחים מעריכים שהוא קטלני פי שניים מהאיידס ופי ארבעה מהשפעת העכשווית.

וכך דרגת הסיכון הביולוגי של השפעת היא 1 של האיידס 2 ושל האבולה 4 .

המגיפה  השתוללה בצורות שונות בשנות  השמונים והתשעים בארה"ב ובאפריקה,נכתבו עליה ספרים  רבי מכר ידועים כמו "האיזור החם "  של ריצ'רד פרסטון ו"ציידי הנגיפים " של אד רג'יס   ועליה נעשה  סרט ידוע  שובר קופות ענק "התפרצות " בבימוי וולפנג פטרסן  בכיכובו  של דסטין הופמן ב-1995  . שבו תואר נגיף דמיוני בשם "מוטאבה" הדומה לתכונותיו לאבולה אלא שהוא תוצר של לוחמה ביולוגית של צבא ארה"ב.

אך מי שחשב שהמגיפה היא נחלת העבר כמו  מגיפת הדבר "המוות השחור " מימי הביניים  טעה.

   היום המגיפה  משתוללת שוב באפריקה בהתפרצות שנחשבת לגדולה  והקטלנית ביותר אי פעם מאז גילוי הנגיף ב1976  ולמעשה יצאה מכלל שליטה.

מאז חודש פברואר האחרון נפגעו יותר מאלפיים איש במגיפה באפריקה ונכון ליום כתיבת מאמר זה קרוב לאלף  מתו.

נכון ליום  20 באוגוסט , נרשמו  לא פחות מ 1427   מקרי מוות ( מאז פברואר 2014)  מתוך 2615 מקרים מדווחים.ואלו רק המספרים שווחו .נראה שבשטח באפריקה המספרים של החולים הם גדולים יותר משדווח.

כתוצאה מכך ב-8 באוגוסט 2014 הכריז אירגון הבריאות הבינלאומי שמגיפת האבולה המשתוללת באפריקה היא סכנה עולמית והכריז על מצב חירום בינלאומי. הודעה שהוא הוציא רק מעטות מאוד כמוה לאורך תקופת קיומו.

גם ממשלת ניגריה המדינה הגדולה באפריקה  שבה מתו שני בני אדם כתוצאה מהמגיפה  (שסובלת בנתיים ממצב חרום אחר  כתוצאה מהתקפות הטירור של אירגון הטרור האיסלאמי"בוקו חראם"  ), הכריזה על מצב חירום  לאומי כתוצאה מהמגיפה. וכך גם מדינות אחרות באפריקה ליבריה ,סיירה ליאון ,וגיניאה. בעקבות ההכרזה הדרמטית הודיע  האיחוד האירופי כי הוא מקצה כספים נוספים למאבק באבולה  וארה"ב הודיעה שתשלח ליבשת אפריקה הדוויה מומחים שיסייעו למאבק במגיפה. הממשלות השונות קוראות לאזרחיהם שלא להפיץ שמועות שעלולות לגרום ל"היסטריה המונית ".  אבל נראה שזאת מתפשטת בכל מקרה ומסיבות טובות מאוד. כתוצאה תושבי הכפרים בורחים לג'ונגל או לערים  הופכים לנוודים ומפיצים עוד ועוד את המגיפה.

מצד שני הכפריים מתייחסים בחשדנות רבה לנציגי אירגוני הבריאות המערבית שנראים להם גם  הם  כמפיצי מגיפה. כתוצאה רופאים מהמערב עלולים למצוא את עצמם בסכנה לא רק מהאבולה ומחלות אחרות אלא גם מידי כפריים ועירוניים  מוטרפים שראשם הורעל בשמועות שקר כנגדם שמופצות היום יותר בקלות דרך ,איך לא ? המרשתת.

בליבריה אף   דווח על התנפלות של תושבי שכונות,מוסתים בידי שמועות הקונספירציה על מרפאה שבה בודדו חולי אבולה בצעקות שהמדובר במזימה כנגדם. כתוצאה חולי אבולה שונים נמלטו מהמקום .וכמובן הם מפיצים עוד את המגיפה.

דווח שאפילו רופא בכיר בשם קנט ברנטלי שעסק בחקירת המגיפה בניגריה  נדבק אם כי לבש בגדים מיוחדים. הוא הועבר מיידית וכשהוא בבידו לבית חולים מיוחד באטלנטה שם נמצא המרכז לטיפול במחלות מדבקות.

כתוצאה מדינות שונות הודיעו כי הן מפסיקות את הטיסות למדינות הנגועות ,גיניאה סיירה ליאון  וליבריה .והבאים מאפריקה לארצות אחרות עוברים בדיקות סטריליות בצורה שלא תיאמן.

מהי מגיפת האבולה ? למה היא כל כך איומה?

 

זעיר ומרושע

ebola regis

נגיף האבולה נמנע עם משפחת נגיפים הקרויה פילו –וירידה( "פילו " הוא תולעת בלטינית והשם ניתן בעקבות צורת הנגיפים המוארכת כפי שהיא ניראית במיקרוסקופ אלקטרונים)  ובה סוג אחד בלבד פילו-וירוס .\על סוג זה נמנים נגיפי מרבורג על שמה של עיר בגרמניה שבה זוהו ב1967 וכן שישה  גזעים של נגיפי האבולה שהם קרובים לזן המרבורגי  :"זאיר , סודן,  והזן הבונדיבוגי (שהתגלה רק ב2007) שכולם קטלניים  וזני חוץ השנהב וזן רסטון  ( על שם עיר בויריג'יניה ארה"ב   שבה התגלה   ב-1989 על קופים מהפיליפינים  כמסופר בספר  רב המכר "האיזור החם " 1989) שאינם קטלניים לבני אדם   .נגיף הרסטון אינו תוקף בני אדם אלא קופים בלבד בעיקר קופי מקק ארוכי זנב .בעוד ששלושת הסוגים הראשונים שהוזכרו פוגעים גם בבני האדם.

עד כה הרוב המוחלט של התפרצויות המגיפה  היו באפריקה.כמו מגיפת האידס שהיא כמו האבולה מופצת גם על ידי  קופים ירוקים קטנים.

מהו המקור הטבעי של נגיפי האבולה ?  מהם בעלי החיים שמהם הם באים ? זה עדיין לא לגמרי ברור.

ככל הנראה הנגיף אינו מתקיים באופן קבוע על בני אדם אלא הוא פונדקאי על חיה אחרת .ואלה גם אינם קופים .מהו סוג בעל החיים הזה עדיין לא ידוע ואולי אלו בעלי חיים שונים.לא ברור כיצד נדבק האדם הראשון בשרשרת אולי על ידי מגע קרוב עם חיה שהייתה נגועה.

מניחים שחלק מההתפרצויות היגיעו דרך הדבקה של בני אדם בידי  קופים ירוקים קטנים. אולם אין זה ברור כלל שקופים אלו הם הנשאים הטבעיים היחידים של הנגיף הנורא.

ebola regis 2

בשנים 1995-1996 לאחר דעיכת מגפה בקיקוויט בקונגו סרקו את האיזור  צוותי חוקרים  של המרכז לבקרה ולמניעה של מחלות מידבקות באטלנטה..הם חיפשו את הנגיף בגופם של עשרות בעלי חיים ללא הצלחה.

בניסיון לאתר באילו בעלי חיים יכולים הנגיפים להתרבות ניסה  צוות משותף להדביק בזן הזאירי בעלי חיים וצמחים שונים .לאחר ההדבקה הם הצליחו לבודד את הנגיפים רק בכמה  מיני עטלפים.וכיום נראה שעטלפים ובאופן ספציפי עטלפי פירות  הם נשאים של הנגיף .

ב2007 פורסם שמדענים הצליחו לאתר כמה מערות גדולות במערב אפריקה שכל אחת מהן מכילה עשרות אלפי עטלפים  שרובם נגועים בנגיף האבולה אם כי אינם סובלים מכך..המערות האלו הן פצצה מתקתקת אם יגיע אליהם מטייל תמים  תושב מקומי או תייר שיכנס למערות ובא במגע עם אטלף שעלול לשרוט אותו מאותו רגע נפתחת" תיבת פנדורה"  איומה שעלולה להתברר כמגיפה עולמית .ייתכן שהעטלפים הם גם שאחראיים להפצת נגיף מרבורג הקרוב לנגיף האבולה. ידוע גם שהעטלפים נאכלים בידי אוכלוסיות שונות באפריקה ואולי זה תורם להפצת המחלה.

אך עדיין אין זה ברור לחלוטין  שאכן העטלפים הם בהכרך המקור הטבעי או בכל אופן היחיד  של האבולה.היו שהיציעו מיני  נשאים אחרים של הנגיף  ,ציפורים וצמחים ואף חולדות הידועות גם כמפיצות הדבר,אך לא נמצאו לכך עד כה הוכחות. . עד כה לא התברר באיזה נסיבות הנגיף עובר מהמאגר הקבוע שלו בבעלי חיים לבני אדם.

 

הנגיף הוא קדחת מדממת שמתחילה לאחר תקופת דגירה של הנגיף עד 21 יום  שבה טמפרטורת הגוף עולה והיא מאופיינת בשילשולים והקאות שמלווים לרוב בדימומים. הוא פוגע לא רק בבני אדם אלא גם בקופי האדם גורילות ושימפנזים .עבור הגורילות האבולה הוא בגדר סכנה קיומית של ממש. מעריכים שרבע מאוכלוסיית הגורילות העולמית מתו בעשור האחרון כתוצאה מפגיעת האבולה.

סימני המחלה

סימני המחלה מופיעים 4-16 ימים לאחר ההדבקה. היא  מתחילה לרוב כמחלה דמוית שפעת שהולכת ומחמירה ללא הרף.

מי שסובל מהמחלה מתמודד בתחילה עם כאבי ראש. ולאחר מכן מופיעים כמה סימנים הבולטים בינהם הם חום גבוה   עייפות ,חום שילשולים . כעבור כמה ימים עולה חום הגוף והוא מתחיל להקיא בלי הפסקה והקיא הולך ונעשה שחור  ו יבש ככל שחולף הזמן.  עור הפנים מצהיב . על הגוף מופיעה "פריחה"  שלפוחיות  אדומות  דמויות כוכבים  המופיעים על העור ומתפשטות  במהירות.   כמה ימים לאחר מכן מתחילים דימומים ושטפי דם חיצוניים ופנימיים. מהאף הפה והעיניים החולים סובלים גם מכאבי ראש ושרירים ובדרך כלל גם מהקאות העיניים נעשות קפואות ואדומות מבריקות.. המחלה מתבטאת בשטפי דם מרובים ובהרס הכבד החולה מדמם מכל פתחי גופו .הוא מקיא ומקיא ללא הרף ומת בתוך ימים אחדים.

בנתיים הנגיפים עוברים בגופו של החולה  מתא לתא ומנצלים אותם כדי להתרבות ומפוצצים אותם בזה אחרי זה.בגוף המת מגלים רק אברי פנים הרוסים לגמרי  כליות ורקמות מעיים הרוסות לגמרי חלק גדול מהריקמה נמס ממש ונעשה נוזלי.

גרוע מזה המודבק עלול להדביק כל מי שבא עימו במגע שכן הנגיף מופרש בכל נוזלי הגוף ומועבר בקלות לאנשים אחרים.. דם וקיא של החולה בשלב התפרצות המחלה עלולים גם הם להדביק את הבאים איתם במגע .אפשר למצוא נגיפים גם בתוך נוזל הזרע של גברים שחלו ,והיו מקרים של נשים שנדבקו מבני זוג שהחלימו.

מעריכים שההידבקות שלו מאדם לאדם נעשית בעיקר דרך מזרקים שנעשה בהם שימוש חוזר ומכשירים רפואיים שלא עוקרו כראוי .דהיינו ההידבקות עלולה לקרות דווקא במוסדות רפואיים.

למרות שהנגיף  קטלני באופן קיצוני הוא אינו מדבק במיוחד.מאחר שרוב אלו שמתים ממנו מתים מהר לפני שהם מספיקים לבוא במגע עם אנשים רבים אחרים  ולהדביק גם אותם.

ניתן למנוע את התפשטות המגיפה בעזרת בידוד מתאים של החולים ושימוש במזרקים וכפפות חד פעמיים.

 

מאידך יש אנשים שאינם מתים מהמחלה אלא מבריאים .למה ?איננו יודעים.

 

מהם אחוזי המוות כתוצאה מהאבולה ?

נהוג לאמר  כשבעים עד תשעים אחוז מהסובלים מתים ( והמספר משתנה מזן לזן של נגיף.  הנגיף הזאירי הוא המסוכן מכולם והוא מביא לתמותה של יותר מתשעים אחוזים מהחולים. ). או שלא פחות מתשעים אחוז מהחולים מתים כתוצאה ממנו,אבל זה לא מדוייק מספר זה היה נכון רק בהתפרצות אחת של האבולה של הזן הזאירי  המסוכן מכל סוגי האבולה בקונגו בשנים 2003-2003 ואלו הם אחוזי המוות הגבוהים ביותר בכל מגפה שדווח עליה אי פעם.

אבל ברוב ההתפרצויות האחרות אחוזי המיתה היו נמוכים יותר בין 60 ל65 אחוז מתים מהנדבקים  סך הכל  ומההתפרצות הנוכחית בערך 54 מהנדבקים מתו. אם כי כמובן זה משתנה ככל שהמגיפה מתרחבת. האם זה אומר שהזן של האבולה נחלש לאורך השנים בקטלניותו ? ואולי האדם מפתח עם השנים  נוגדנים טובים יותר כנגד הווירוס וכתוצאה פחות ופחות אנשים מתים ?

נראה שלרמת הטיפול הרפואי יש השפעה רבה על התקדמות המחלה וככל שהטיפול הרפואי שניתן הוא טוב יותר כך מתים פחות אנשים. וכך למשל בגיניאה שבה יש הטיפול הרפואי הגרוע ביותר מתים המספר הרב יותר של אנשים כ73 אחוזים מהנפגעים  0 ובה פעיל ככל הנראה הנגיף הזאירי ) בעוד שבמדינות האחרות שבהן ניתן טיפול טוב יותר מתים פחות אנשים.בליבריה מתו 55 אחוז מהנפגעים  בסיירה ליאון 41 אחוז מהנפגעים ובניגריה 11 אחוז מהנפגעים.

 

הנגיף מתפשט דרך נוזלי הגוף אבל לפי מחקרים חדשים עלול להתפשט גם דרך טיפות באוויר.

מתפשט באוויר ?

עד כה נראה היה שלמרבית המזל נגיפי האבולה אינם מועברים באוויר ולכן במקרה של מגיפה אפשר להישמר מפניו על ידי הימנעות ממגע .

אולם ישנן חשדות שהנגיף יכול לעבור באוויר.

ישנן טענות ש ב-1983 צצה האבולה במעבדה  למחקר ביולוגי של הצבא האמריקני בוירג'יניה שם  פותחו חיסונים נגד נשק ביולוגי , נשמרו שם דגמים של נגיפי האבולה  וב-1983 השתמשו בהם בניסוי .הנגיפים הוזרקו לקופי מעבדה מלבד שניים שלא קיבלו את הנגיפים כדי שאפשר יהיה להשוות את מצבם לקופים הנגועים.לקופים הנגועים הוזרקו תרופות שונות ומגוונות בניסיון לעצור את הנגיף,אך לשווא שום דבר לא עבד כנגד האבולה ובתוך שבוע מתו כל הקופים בייסורים איומים.

הלם אמיתי נגרם כשהתברר שגם הקופים הלא נגועים מתו אף הם מהנגיף .זאת הייתה הוכחה ראשונה שזן האבולה יכול להדביק גם דרך האוויר מעבדות הצבא האמריקני חסמו את הממצא הזה אולי כדי לא לעורר פאניקה שלא הופיע בשום בטאון רפואי והוא שנוי מאוד במחלוקת עד היום.

נסוי שנערך באוניברסיטת מניטובה שבקנדה עבור הסוכנות הקנדית לבקרת מזון העלה  אפשרות שבנסיבות מסויימות הנגיף  אכן יכול להיות מועבר גם דרך האוויר.

במסגרת  הניסוי שהו ארבעה גורי חזירים שנשאו את הנגיף בחלל משותף עם ארבעה קופי מקק בריאים.אולם מכשול מנע מגע בין שתי הקבוצות. לאחר כשבוע נדבקו שניים מהקופים במחלה ימים ספרים לאחר מכן נדבקו שני הקופים הנותרים.וזאת למרות שלאורך כל הזמן הזה לא היה כל מגע ישיר בין שתי הקבוצות..החוקרים העלו אפשרות שהמגע אולי בוצע דרך האוויר או שטיפות מים שניתזו בזמן ניקוי תאי החזירים היגיעו לשטח המחיה של הקופים וגרמו להם להידבק.

החוקרים היזכירו שגם העטלפים ידועים כנשאים של המחלה והם בהחלט נעים באוויר.

נגיף מרבורג

נגיף מרבורג הוא הנגיף האח של נגיף אבולה  ונחשב ל"חלש" יותר. השפעתו על הנדבקים בו דומה לזו של קרינה גרעינית ,הוא פוגע בכל הרקמות שבגוף ,תוקף במיוחד את האיברים הפנימיים וממית בממוצע אחד מכל ארבעה אנשים שנדבקו בו .כל הניצולים ממחלה זאת איבדו את שערם כאילו לקו בכוויות קרינה ודימום הופיע בכל פתחי גופם.

ההתפרצות המתועדת הראשונה של נגיף מרבורג הייתה ב1967 אז פרצה מגפת קדחת מדממת במעבדות למחקר ברבורג ובפרנקפורט שבגרמניה בבלגרד יוגוסלביה .

האדם הראשון שידוע כי נדבק בנגיף היה פועל במפעל התרכיבים של חברת ברינג שאחד מתפקידיו היה לרחוץ כלובי קופים ולהאכילם .זה קרה לו לאחר שטיפל בשלושה משלוחים של 500 קופים שהובאו ממרכז אפריקה ,וליתר דיוק מסביבות אגם ויקטוריה. בסופו של דבר נדבקו בנגיף 31 אנשים ,שבעה מהם מתו בתוך שלוליות דם.

כל 31 החולים היו עובדי מעבדה שבאו במגע עם קופים ירוקים שיבואו מאוגנדה .הקופים עצמם לא הראו סימני מחלה.

ב1980 וב1987 חלו ומתו בקניה שני תיירים אירופיים שנדבקו בנגיף .

בין 1998 ל-2000 הייתה  סדרת התפרצויות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו :154 אנשים חלו.128 מהם מתו. ב2004 הייתה התפרצות מגיפה באנגולה .דווח על 374 חולים ש129 מהם מתו.

 

נגיף האבולה

ebola express

 

ישנם חוקרים רבים /שנמנעים מלעסוק בחקר האבולה בגלל הסכנה הגדולה הכרוכה בכך אבל ישנם כמה מעטים אמיצים שעוסקים בכך והם ניסו לתאר גם היסטוריה של האבולה.

במהותו האבולה הוא נגיף פשוט מאוד .יש לו קשר רחוק לנגיפי החצבת החזרת והכלבת.  הוא גם קשור לנגיפים מסויימים הגורמים דלקת ריאות ודלקת בדרכי הנשימה באבולוציה שלו הוא  פיתח את כל התכונות הגרועות ביותר של כל הנגיפים האלו ביחד. .כמו חצבת הוא גורם לפריחה בכל הגוף. כמו כלבת הוא גורם לפסיכוזה וטירוף.הוא עושה לאדם בעשרה ימים את מה שלוקח לאיידס לעשות לו במשך עשר שנים. והוא גורם לפחות בצורתו הקשה ביותר למותם של תשעה מתוך עשרה בני אדם שבאים עימו במגע.ובמהירות גדולה בתוך עשרה ימים בממוצע.

ההתפרצויות של הנגיף פוגעות לא רק בבני האדם אלא גם בקופי האדם כמו  גורילות והשימפנזות שההולכות והנכחדות כנראה לא רק בגלל ציידים אנושיים אלא גם ובעיקר בגלל האבולה.

במדינת גבון למשל היו עד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת כ4171 גורילות לפי סקר שנעשה ב1984 מאז כול הגורילות נעלמו ככל הנראה כתוצאה מהתפרצות מגיפת האבולה בינן. כ

האבולה היא אם כך מחלה משותפת לבני האדם ולקופי האדם ואולי גם לחיות נוספות.האם כולן נתקלו בחיות הפונדקאיות של האבולה  שהן אולי עטלפים ?

 

ההיסטוריה של המגיפה היא לכאורה מגיעה רק לשנות השבעים אולם יש שחושבים שישנן גם דוגמות קדומות של מחלות דמויות אבולה.

האם האשורים הושמדו בידי האבולה ?

יתכן שיש רמזים לאבולה אפילו בתנ"ך.

לא מן הנמנע שהמחלה המסתורית שפגעה בחיילי השליט האשורי סנחריב  בשנת 701 לפני הספירה ומנעה את כיבוש ירושלים  של חזקיהו הייתה סוג של אבולה. בתנ"ך כזכור מסופר כי מלאך ה' הרג במחנה אשור מאה שמונים וחמישה אלף. ואולי במילים "מלאך ה' יש מטאפורה למגפה קטלנית שפגעה בצבא האוייב.

וַיְהִי, בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר, מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף; וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים.  לו וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ, וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר; וַיֵּשֶׁב, בְּנִינְוֵה.( מלכים ב' יט 35 36 ).

בספר דברי הימים מובא תיאור קצת שונה : וַיִּשְׁלַח יְהוָה, מַלְאָךְ, וַיַּכְחֵד כָּל-גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר, בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר; וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ, וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו, ומיציאו (וּמִיצִיאֵי) מֵעָיו, שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָרֶב. ( דברי הימים ב' פרק לב)  "המילים הסתומות "ומיציאי מיעיו "  שאולי מובאות כאן מחוץ להקשרן המקורי שאבד  מזכירות את פרצי הדם והקיבה התכופים של חולי האבולה.

בקצה של העיר לכיש שאותה כבש סנחריב באותה אכזריות שטנית שאפיינה את האשורים ואת צאצאיהם לוחמי הדע"ש בעיראק  בזמננו,  מצא הארכיאולוג סטארקי בשנת 1938 הוכחה מזעזעת :קבר המונים בתוך סלע ובו 2000 שלדי אדם שניכר בהם כי הושלכו לשם במהירות רבה. נראה  כי המגיפה השתוללה באכזריות גדולה ובמהירות מדהימה  בצבא האשורים.

( סנחריב אמנם מת למעלה מעשרים שנה לאחר אותו קרב ואותה מגיפה כך שמן הסתם הוא לא חלה ,  אבל ייתכן שהמילים האמורות התייחסו לאנשים בצבאו שחלו ).

ידוע שבאותה התקופה נלחמו האשורים גם במצרים ובכוש ,הלא היא סודאן שעליה מלך תרהקה.   וצבא  האשורים  היגיע למצרים ואפריקה.האם בכוש  נתקלו  האשורים בקופים קטנים שהפיצו בקרבם משהו דמוי אבולה שהמית אותם במהירות מדהימה בעת המצור על ירושלים ?

יש שחושבים שמגפת הדבר המסתורית שהתחוללה בעיר אתונה בשנים 430-427 לפה"ס  וסימנה את קץ עידן תור הזהב של אתונה והיוונים  לא הייתה אלא אבולה. ההיסטוריון תוקידידס מדווח שהופיעה באתונה מחלה קשה שמוצאה באתיופיה ליד  מצרים  ( כלומר אפריקה השחורה )I שעברה אל מצרים ולוב והיגיעה ליוון.תוקידידס  שהיה מניצולי המגיפה מספר כי יותר משלוש מאות אלף אתונאים אחד מכל שלושה מתו מהמחלה שסימניה היו חום גבוה שלפוחיות בעור הקאות כיבים במיעיים ושלשולים. רוב הקרבנות  מתו כשבוע לאחר התפרצות המחלה.

מה שמזכיר את האבולה במיוחד הם  הגיהוקים שמאפיינים 15 אחוז מנפגעי האבולה והם  סימפטום לא רגיל שמוזכר גם אצל תוכידידס. ייתכן שהמחלה הובאה  על ידי  מלחים מספינות שהיגיעו מאפריקה לאתונה אולי על ידי קופים ירוקים .

האפידימיולוג המקסיקני רודולפו אקואה-סטון חיווה את דעתו שהקדחת המדממת המכונה קוקליצ'י שקטלה מליוני אצטקים במאה ה-16 הייתה דמויית אבולה.זאת בעקבות עדות של רופא מלך ספרד פיליפ השני שתיאר אתה מחלה וכתב שדם נזל מהאוזניים ואף  במקרים מסויימים מהפה". כפי שקורה באבולה.

בעידן המודרני בכל אופן עם כי סבל ממחלות איומות אחרות כמו השפעת הקטלנית של שנת 1918 שקטלה יותר אנשים מאלו שמתו במלחמת העולם הראשונה ,האבולה הופיעה רק בשנות השבעים.

שנת 1976 נחשבת כשנת הפריצה של האבולה וכמעט במקביל היו התפרצויות של שני זנים שונים .האחד בזעיר בעיירה יאמבוקו והשני בסואן . ביאמבוקו נתקלו לראשונה במחלה לצמידי בית הספר של המיסון שיצאו לחפשה .יום לפני שחזרו הם סעדו את לבים בבשר קוף שנצוד זמן קצר קודם לכן .\כאבי הראש הופיעו לראשונה אצל המורה המדריך למסע היו אלו כאבים קשים מנשוא.והוא ניגש לבית החולים שניהלו אחיות מנזר בלגיות כדי לקבל זריקה.הן הזריקו לו משהו ואת המזרק  המשיכו להשתמש באותו היום בטיפול  בעשרות חולים  אחרים . לאחר ארבע הימים מת המורה בייסורים קשים מידי הנגיף.  .חלף עוד שבוע והאבולה קטל באכזריות את כל אלו שבעו במגע עם המחט הנגועה.אחר כך מתו הנשים שטיפלו בקבורת החולים בהמשך נקטלו גם האחיות הבלגיות   ולבסוף  גם  שאר הנזירות. צוות הרופאים של בית החולים נמחק לחלוטין  .כולם נחשפו לזרמי הדם המתפרצים מפצעיהם של גוססי האבולה.לאחר מכן נמחקו עוד תריסר כפרים באיזור  מעל פני האדמה  על גבריהם נשיהם וטפם

בהתפרצות בזאיר בסמוך לנהר האבולה  (פלג של  נהר הקונגו העובר בלב יערות הגשם הטרופיים ) חלו 318 איש.ו280 מהם מתו. התפשטות המחלה הוחמרה מאחר שצוותי הרפואה שעשו שימוש חוזר במחטי הזרקה. אך אז אופיין והוגדר לראשנה נגיף האבולה. לבסוף נעצרה התפרצות כתוצאה ממחסומי בידוד העמוסים במכונות ירייה שהקים צבא זאיר כדי לבודד את האיזור. הרמטית.

"אבולה זאיר " הזן המסוכן ביותר של האבולה תוקף כל איבר ורקמה בגגוף האדם חוץ משרירי שלד ועצמות .הוא נחשב לטפיל מושלם ,מכיוון שהוא הופך למעשה כל חלק בגוף לרפש מעוכל של נגיפים .קרישי דם קטנים מתחילים להופיע במחזור הדם ,הדם מתעבה ומאט את מהלכו ,הקרישים נצמדים לדפנות כלי הדם עד שנסתמת הספקתו לאיברים שונים בגוף .נקודות מתות מתחילות במוח ,בכבד ,בכליות,בריאות ,במעיים ,באשכים ,ברקמות חזה. השכבות התחתונות של העור מתות ומשנות את מצב הצבירה שלהן לנוזל .העור מבעבע כמו ים של בועות לבנות זעירות המנוקדות כתמים אדומים שנראים כפריחה .בעור מתהווים קרעים ושפטי דם פורצים מהם כמעט ללא הפסקה.כל פתח בגוף מדמם ,ללא קשר לגודלו שטח הלשון נעשה אדום מבריק ואז מתקלף והחולה בולע אותו או יורק אותו .דבר שכואב באופן לא רגיל. או שהוא יכול להיתלש בשיטפונות של הקיא השחור .החלק האחורי של הגרון והדופן הפנימי של קנה הנשימה יכולים גם הם להתקלף והרקמות המתות מחליקות במרוד קנה הנשימה אל הריאות או שמשתעלים אותן החוצה עם הליחה. הלב מדמם לתוך עצמו .שריר הלב מתרכך ומדמם לתוך החדרים ודם נסחט משריר הלב כשהלב פועם ומתנקז לתוך חלל בית החזה .והמוח נחסם בתאי דם מתים.

האבולה הורג רקמות רבות כשהחולה עדיין חי .זה מעורר נמק נקודתי זוחל שמתפשט דרך כל האיברים הפנימיים ..הכבד מת לגמרי ונרקב.הכליות מתמלאות בקרישי דם ותאים מתים,ומפסיקות לתפקד.כשהכליות מפסיקות לתפקד הדם הופך לרעיל משתן .הטחול הופך לקריש דם קשה בגודל של תפוז.

במגפה השנייה באיזור  נזרה בסודאן חלו 284 איש ו150 מהם מתו כולל רבים מאנשי הצוותים הרפואיים שחלו ומתו . אז התגלה שהנגיף הסודאני שונה והוא קטלני פחות מהנגיף הזאירי. אבל שיעור מקרי המוות אצל הנפגעים ממנו הוא חמישים אחוז והוא עדיין קטלני פי 2 מאשר נגיף מרבורג.

דווח עליו שהוא הפך את בית החולים לחדר מתים ,כשהנגיף  נע ממיטה למיטה והורג חולים על ימין ועל שמאל. רופאים התחילו להבחין בסימנים של בלבול נפשי ,פסיכוזה ,אובדן אישיות אצל החולים. כמה מהגוססים קרעו מעליהם את בגדיהם וברחו מבית החולים עירומים ומדממים ,ונדדו  ברחובות  העיר ,מחפשים את בתיהם ,כשהם נראים כאילו אינם יודעים מה קרה להם".בעיר הם כמובן הדביקו את כל מי שבא עימם במגע והרחיבו בכך את מעגל הנדבקים.

ב1979 פרצה המחלה ב55 כפרים ששכנו על גדות נהר האבולה בצפון זאיר היום קונגו משם קיבל הנגיף גורם המחלה את שמו ובאותה השנה אף נראה לראשונה במיקרוסקופ אלקטרונים וצולם.התברר שהמדובר בנגיף מוארך דמוי תולעת שבמרכזו מולקולה חד חוטית של הר.נ.א.

ebola preston

ב-1989 היגיעו לרסטון שבווירג'יניה משלוחים של קופי מקק ארוכי זנב ממחוז  מינדנאו בפיליפינים.חלק מהקופים לא פחות מ500 מהם חלו במחלה של קדחת מידממת ומתו .השאר הושמדו על ידי זריקת רעל  קטלנית במשך 18 יום   בידי צוות מטעם הצבא שהיה הלבוש חליפות חלל על מנת לא להידבק בידי הנגיף הקטלני  ארבעה אנשים נחשפו בכל זאת לנגיף החדש ופיתחו לו נוגדנים ,אך לא חלו.גופות הקופים נארזו בשקיות פלסטיק אטומות .אנשי הצבא טיהרו כל סנטימטר מרובע במקום.

פרשה זאת הפכה לבסיס לספר רב מכר "האיזור החם"  של פרסטון שהצביע בפני העולם על סכנת האבולה. אבל דווקא  המקרה שתואר שם עם כי בעל השלכות מצמררות הי המקרה קל יחסית שבו לא מתו בני אדם.  המחבר פרסטון   הזהיר בסוף הספר שמחלות כמו האבולה הן חלק ממערכת החסון של כדור הארץ  עצמו שמנסה להיפטר מהטפיל האנושי שמאיים על עצם קיומו.פרסטון טען שעוד ועוד התקפות של נגיפים מסוכנים כמו האבולה שרק יעשו מסוכנות יותר ויותר צפויות לנו בעתיד.

המאמר שאותו פירסם פרסטון במגזין "ניו יורקר " בנושא זה ששימש כבסיס לספר  עורר עניין כה רב עד שתוכנן לעשות על פיו סרט בבימויו של רידלי סקוט ובכיכובם  של רוברט רדפורד וג'ודי פוסטר ,אבל התוכנית לא יצאה לפועל.

 

ebola outbreak 1

לעומת זאת גם כן בעקבות הספר נוצר גם הסרט "התפרצות "בכיכובו של דסטין הופמן כווירולוג במעבדות הביולוגיות של הצבא.העלילה הייתה לאמיתו של דבר בדיונית אך מבוססת על אירוע שבהחלט יכול להתרחש במציאות.

הסרט פותח בפריצת מגיפת האבולה בזאיר ומספר כיצד קוף הנושאת  נגיף דמוי אבולה בשם "מוטאבה"  מגיע יום אחד לארה"ב כחיית שעשועים תמימה.שורט אדם או שניים ובתוך שבוע מדביק במחלה עיר שלמה בקליפורניה.

נשיא ארה"ב המבועת מתחזיות המדענים שבתוך שעות תחלה כל אוכלוסיית ארה": במחלה קטלנית ומור חיל האוויר להפציץ את העיריה בפצצות שיכחידו את הנגיפים האיומים .אך ברגע האחרון נמצא חיסון לכולן.

במציאות עוד אין חיסון לאבולה.

הסרט היה מפחיד במיוחד גם משום שהסביר את הסיבה "האמיתית " לוירוס סיבה שממנה חוששים רבים .ניטען שם שהווירוס הוא לאמיתו של דבר תוצר של מעבדות הלוחמה הביולוגית של צבא ארה"ב.ואת החשיפה של זה  מנסה גנרל בצבא ארה"ב ( דונלד סטרלנד ) למנוע בכל מחיר גם במחיר השמדה של עיירה אמריקנית בהתקפה גרעינית.

ebola virus

במקביל לסרט הקולנוע  נעשה גם  סרט טלוויזיה על נושא דומה שהתבסס על מותחן של הסופר הרופא רובין קוק על התפרצות אבולה בארה"ב שהיא תוצר של מזימה " המותחן של קוק מ-1987 ם נקרא -כמה מוזר – " התפרצות ".

אבולה חוף השנהב

 

ebola book2

 

היו גם חוקרים שחלו בנגיף כתוצאה מתאונות עבודה.

וכך למשל חוקרת במכון לרפואה טרופית בהמבורג גרמניה הזריקה נגיפים של הזן הזאירי המסוכן לעכברים כשהיא עוטה שלוש כפפות על כל אחת מידיה.ובטעות דקרה את אצבעה. בזמן התאונה לא היה ברור אם בכלל חדרו נגיפים לגוף החוקרת אך ליתר ביטחון היא הוכנסה לבידוד ואף הוזרק לה תרכיב נסיוני  מקנדה ושעדיין לא נוסה על בני אדם. לאחר ההזרקה התפתחו אצלה כאבי בראש כאבי שרירים ועליית טמפרטורות גוף שחלפו במהירות ולא חזרו .וכנראה היו תופעות לוואי  של התרכיב .

לאחר 21 יום בבידוד תקופת הדגירה המכסימלית המוכרת של הנגיף שוחררה החוקרת לבית בלי שניכרו בה סימני המגיפה.

ב-1994 חלתה וטרינארית בחוף השנה באפריקה  לאחר שניתחה גוף שימפנזה .היא הוטסה לשוויץ בבידוד חמור ,טופלה והחלימה.התברר שהנגיף שפגע  בה אם כי היה אבולה היה מזן שונה משנים הידועים עד כה. הוא קיבל את השם "אבולה- חוף השנהב".בנתיים לא התגלו מקרים נוספים של הדבקה בזן זה.

הזן הזאירי התפרץ שוב ב1994 בגאבון וב1995 בקיקויט שבזאיר וב1996 שוב בגאבון בשני מקומות ככל הראה עקב אכילת גוויות שימפנזים שנמצאו מתים ביער והובאו לכפר למאכל .18 האנשים שהשתתפו בפשיטת העור ובביתור הבשר ובטיפול בו חלו כולם.הם התלוננו על חום גבוה ,כאבי ראש ושלשול דמי והובאו מהרה לבית חולים במורד הנהר.רובם מתו במהירות אחד ברח מבית החולים ליער ומת שם.

ב2001 התרחשו שתי התפרצויות משני עברי הגבול בין גאבון לקונגו .וב2003 היו שתי התפרצויות בקונגו.

ב2000 וב2001 פרצה מגפה של הזן הסודאני בשלושה איזורים באוגנדה .425 אנשים חלו ו240 מתוכם מתו.

בשנת 2004 הייתה ההתפרצות נוספת בדרום סודאן.

עד לשנים האחרונות המחלה הייתה  מוכרת בעיקר במדינות מרכז אפריקה ניגריה אוגנדה וקונגו ועד לאחרונה לא התגלתה במערבה.היה זה בדצמבר 2013 כשילד בן שנתיים  חלה בקדחת מדממת בכפר בדרום מזרח גיניאה שבמערב אפריקה ומת מהמחלה כעבור ימים ספורים.שבוע לאחר מותו של הילד מתה גם אימו ,לאחר מכן אחותו ולבסוף סבתו ,כשכולם סובלים מסימני האבולה הידועים של הקאות,  חום גבוה ושלשולים .שני  אנשים שהיגיעו להלווית הסבתא מכפר אחר נשאו את המחלה לכפרם ועוד איש צוות רפואי העביר אתה וירוס לכפרו ושם מת עם הרופא שטיפל בו בזמן שהווירוס ממשיך וממשיך להתפשט כמגיפה. בגלל היעדר מקרי אבולה קודמים באיזו לא חשדו שזו הסיבה ולא ננקטו אמצעי זהירות כדי למנוע את התפשטות המגיפה .רק במרץ 2014 כשלמגיפה היו כבר 23 קורבנות ( מתוך 35 חולים ) החלו רשויות הבריאות המקומיות לחשוד ושלחו דגימות לבדיקות במעבדות ויריולוגיות בצרפת .התשובה הייתה חיובית המדובר בזן האבולה  זאיר הקטלני ביותר הקיים.

בינתיים המגיפה התפשטה לאיזורים אחרים בגיניאה ולמדינה  השכנה ליבריה.מתברר שאישה שאחותה מתה באבולה בגיניאה תוך כדי שהיא מטפלת בה לקחה מונית לליבריה על מנת לבקר שם את בעלה. במונית היו נוסעים נוספים וכולם נדבקו .כמו שנדבק הבעל ובני משפחה אחרים.

מליבריה המגיפה התפשטה גם בסיירה ליאון. ב31 ביולי הודיע ארגון הבריאות הבינלאומי שמספר המתים מאבולה היגיע ל826 מתים מתוך 1440 מקרים ידועים.

והמגיפה מתפשטת גם מחוץ לאפריקה.כך למשל נודע על תושב ערב הסעודית כבן 40  שמת שלושה ימים לאחר שחזר לארצו מביקור בסיירה ליאונה.וישנם שני חולים ידועים הרבה יותר אנשי צוות רפואי שעבדו באפריקה וכעת מטופלים בהסגר בבית חולים מיוחד באטלנטה. ויש גם חולה ספרדי כומר שמטופל בהסגר בבית חולים בספרד.ולצערנו סביר להניח שנשמע על חולים נוספים מחוץ לאפריקה בהמשך.

קבוצת חוקרים מרחבי אירופה ואפריקה בראשותו של סטפן גונטר מהמכון למחלות טרופיות בהמבורג גרמניה בודדה את הנגיפים מכ-20 דגימות שנלקחו מחולים מהמגיפה הנוכחית .

\החוקרים קבעו את הרצף המלא של החומר תורשתי של  הנגיף הנוכחי שהוא אולי מוטציה והשוו אותו לרצפים של הזנים הידועים הקודמים.התברר שהמדובר בזן חדש שאינו מהזנים שגרמו למגיפות הקודמות .הוא אמנם קרוב 97 אחוז לזן הזאירי אך לא זהה לו.

צוות של המרכז לבקרת מגיפות מאטלנטה שוהה בגיניאה כדי לסייע .אך התברר ששני אמריקנים שהיו בצוות הרפואי קנט ברנטלי וננסי ויטבולד נחשפו לנגיף בזמן שטיפלו בחולי אבולה בליבריה. ברנטלי לפי הדיווחים אף היה לבוש בחליפה מיוחדת בעת שנדבק שהווירוס איך שהוא הצליח לעבור דרכה.

הם הועברו לארה"ב  כל אחד מהם במטוס מיוחד,  לבית החולים אמורי באטלנטה  שבו נבנתה יחידת בידוד מיוחדת עבור מיקרים מסוכנים מאין אלה. בארה"ב  יש התנגדות קשה להעברה לשם של חולי האבולה מאפריקה  למרות שאלו הם אזרחי ארה"ב מחשש שהם יפיצו עוד את המגיפה.

באפריקה המחלה יצאה למעשה מכלל שליטה כפי שמודה דובר האירגון הבינלאומי "רופאים ללא גבולות "  . בקונאקרי בירת גינאה פורסמו  תמונות של גופות מתים מהמחלה הנשארות ברחוב מבלי שאיש יעז להתקרב אליהן .שהרי כל הנוגע בהן עלול להידבק.

בתוך שבוע מתו עוד 200 סבני אדם מהמחלה והמספר הכולל של המתים מההתפרצות הזאת כבר מתקרב אל האלף בעוד ש-1700  אנשים נוספים נגועים במחלה. ורבים מהם מצפויים למות .שיעורי התמותה מהמחלה עומדים כעת על יותר משישים אחוז. נחמת השוטים היא זאת שאלו לא התשעים אחוז מתים כתוצאה מהתקפות הזן הזאירי של הנגיף.

כל שנשאר כרגע לעשות הוא לשמור על הבידוד .בליברי ה שבה הכריזה הנשיאה על מצב חרום צבאי הנשלח הצבא להקים מחסומים בכל הדרכים המובילות ממערב המדינה שם נפוצה המגיפה אל הבירה מונורביה שכרגע עוד לא נפגעה. גם בסיירה ליאונה נשלח הצבא להטיל עוצר מוחלט על מחוזות במזרח המדינה ,שם נפוץ הנגיף. אין בהם כניס ה כלל לכלי  רכב למעט משלוחי מזון ותרופות.

בשדות התעופה של גיניאה הותקנו מדי טמפרטורה למטרות אתור נוסעים שטמפרטורת גופם מעל 39 מעלות צלזיוס כדי למנוע מהם לעזוב את המדינה.\סנגל סגרה את גבולה עם גיניאה לזמן מה וכמה חברות תעופה עצרו את הנסיעות  לגינאה וממנה.

ככל שתתמשך המגיפה יש לשער שהבידוד של המדינות הנפגעות מהעולם ילך ויתחזק ,ותושביהן ישארו כאסירים בארצותיהם.

 

קונספירציית האבולה ?

ebola emerging viruses

 

כמובן שנגיף האבולה עורר מגוון של תיאוריות קונספירציה .

בספרו של חוקר הקונספירציות  לאונרד הורוביץ Emerging Viruses: AIDS and Ebola  ( 1996)  שהאבולה ביחד עם האיידס הם תוצר של מעבדות אמריקניות במסגרת מזימה  לשלוט על כמות האוכלוסייה על כדור הארץ.

הוא מדווח על חברה גרמנית בשם OTRAG שביצעה ניסויים בזאיר בקופים ירוקים שהביאו ליצירת וירוס קטלני שיה המוטציה מלאכותית מווירוסים קודמים. מקורות שונים ברשת  הביעו את תמיהתם איך הוירוסים שלא היו ידועים קודם לכן  בטבע התגלו לראשונה דווקא במעבדות מחקר. באירופה או בארה"ב דווקא.

תיאוריה המקובלת  בקרב חובבי קונספירציות למיניהם  היא שהאבולה ווירוסים אחרים נוצרו כסוג של נשק ביולוגי כדי להקטין אוכלוסיות גדולות מידי ואולי יצאו מכלל שליטה של המפתחים שלהם שעל פי תיאוריה זאת גם היו הנפגעים הראשונים. ואולי לא יצאו מכלל שליטה אלא הן מופעלים במקומות ששם יש "צפיפות אוכלוסייה גדולה מידי " לדעת  בכירים שונים  באפריקה.

תיאוריות קונספירציה  אלו  זכו לתאוצה  אדירה הודות לסרט  שובר הקופות "התפרצות " ( 1995) שאולי גם שימש כמקור השראה  ,  ששם המגיפה דמוית האבולה מתוארת  כתוצר של הצבא האמריקני , התפשטו מאוד באפריקה במקומות הנגועים וכתוצאה אפריקנים רבים נמלטים מהרופאים שבאים לסייע להם מתוך אמנה תפלה שהרופאים מפיצים עימם את המחלות. וזה מקשה עוד יותר על הטיפול המסובך בלאו הכי. השמועות בנושא  ברשת שצוברות תאוצה גם מכך שאירגוני מתנדבים  כמו |רופאים ללא גבולות " נוצרו בידי רופאים יהודים ציונים ידועים הביאו לכך שעובדי רפואה במקומות לא מעטים באפריקה נאלצו להתפנות מחשש שהמקומיים יפגעו בהם כתוצאה מהשמועות ותיאוריות הקונספירציה האלו.

נצייו שתיאוריה  זאת שהאבולה הוא תוצר של ניסויים אנושיים  היא  לא בלתי אפשרית . אכן תיאורטית אפשר ליצור נגיפים כאלו. אבל גם אין צורך בכך כדי להסביר את המגיפה.

.יותר סביר שהאבולה הוא  מוטציה של הטבע שכמוה מופיעות אחת לשנה במקומות שונים ברחבי העולם כולו. רק זאת קצת ( הרבה )  יותר חמורה מהמוטציות הרגילות. .

האמת היא שאם האבולה הוא נשק ביולוגי  הרי זהו נשק גרוע ,הוא הורג את הנפגעים מימנו מהר מידי מכדי שהמחלה תוכל להתפשט במהירות .גם העובדה שאין נסיוב כנגדו פועלת כנגד ההנחה שזהו נשק ביולוגי שהרי סביר שכל מי שיצור נשק כזה יצור קודם כל גם חיסון או נסיוב כנגדו. כדי להגן על עצמם.

אולם גם האבולה מוצאו הוא טבעי לחלוטין אין זה אומר שבני אדם לא ינסו להשתמש בו .  ישנן טענות שמכוני מחקר רוסיים  לנשק ביולוגי ניסו ליצור מהוירוס נשק ביולוגי של ממש לצרכים הצבאים . עוד מ-1992.

דובר  על כך שקבוצות בשליחותו של  שוקו אשארה מנהיג הכת היפניתהטרוריסטית  ת אום  שינריקיו  Aum Shinrikyoשהתפרסם בהתקפת הגז המרעיל שלו על הרכבת התחתית  בטוקיו מ-1995 שלח  ב-1993  צוות אנשים לזאיר על מנת להשיג דוגמאות נגיפים במטרה ליצור מהם נשק ביולוגי ,ככל הנראה ללא הצלחה.

סביר להניח שהרעיון עלה במוחם של אירגוני הטרור האיסלאמיים  האל קאעידה והדאע"ש ולא מן הנמנע שגם הם עובדים על השגת נשק מצמרר מסוג זה.

כך שגם אם הווירוס הוא מוטציה  טבעית לחלוטין יש תמיד לקחת בחשבון את האפשרות שכוחות רשע וטרור  שונים בעולם ינסו להשתמש בו כנשק ביולוגי.

 

תרופה לאבולה ?

ebola book 1

 

בשלב זה אין למחלה זאת תרופה וגם לא תרכיב חיסון.אבל ישנם שמועות על כך שיש תרכיב עוצר את המחלה והוא ניתן לשני החולים האמריקניים שנדבקו בהתפרצות האחרונה.

 

 הטיפול הסטנדרטי באבולה הוא נסיוב הלקוח מאותם אנשים לא רבים שנרפאו ממנה ( כן יש כאלה  אם כי אין זה ידוע למה הם נרפאו ממנה בזמן שהאחרים לא. )

דווח שלשני החולים האמריקניים ניתן נסיוב סודי ונסיוני ביותר  בשם  Zmapp   שעד כה נוסה בעיקר על קופים ובהצלחה ( הניסויים לא פורסמו כנדרש בעיתונות המדעית )     שהביא לשיפור מה במצבם והוא כרגע התקווה היחיד לטיפול במחלה אך נראה  שהניסויים בנסיוב עוד לא הושלמו  ולא עברו את כל השלבים הנדרשים לאישורו של הנסיוב כתרופה בידי הרשויות ,וכתוצאה לא ברור עד כמה הוא יעיל לטווח הארוך. עד כה הוא נראה יעיל בקופים. טרם הוכח שהוא יעיל בבני אדם, ומה שחשוב יותר – טרם הוכח שהוא לא מסוכן לבני אדם. החיסון עוד לא עבר את כל שלבי הניסוי הדרושים לאישור תרופה בארה"ב, ובכל מקרה הוא לא יהיה זמין לחולים באפריקה. גם אם יאיצו מאד את הייצור שלו ייקח חודשים לוודא שהוא אכן יעיל למניעת המחלה ואכן לא מזיק לחולים. עד אז יש סיכוי טוב שהמגיפה תשכך.

שני החולים אכן הבריאו… אם כי כלל אין זה ברור כרגע שאמנם זה היה בהשפעת הנסיוב הזה דווקא ולא בהשפעת גורמים אחרים. שהרי לפחות חמישים אחוז מאלו שנפגעים מהוירוס נרפאים ללא כל נסיוב.

בכל אופן עצם הידיעה שהחולים האמריקנים קיבלו נסיוב שאינו זמין לאפריקנים עוררה זעם רב בקרבה האפריקנים שמרגישים את עצמם שוב מקופחים בידי המערב. מדינות אפריקה כבר דורשות לקבל את הנסיוב  בין שהו אכבר מאושר לידיהן ואכן יש בעיה מוסרית עם כך שהחולים האמריקנים מקבלים טיפול בנסיוב ושאר החולים כלל לא.

.ממשלת . ארה"ב עובדת על פיתוח חיסון נגד אבולה.ידוע שיש שלוש  חברות תרופות גדולות  , Tekmira and Biocryst Pharmaceuticals שמקבלות תמיכה כספית ממשרד ההגנה האמריקני והן עובדות גם כן על יצירת נסיוב עבור האבולה. וחברה שלישית מפתחת חיסון אפשרי לאבולה .

.אבל הנסיובים והתרופות  והחיסוניים שהן מפתחות נמצאות בשלב זה רק בשלבי הפיתוח והניסוי שלהן .יקח שנים עד שהן יהיו מוכנות ליישום בהנחה שהן יצליחו.

אירגון הבריאות העולמי אישר להשתמש בתרופה הנסיונית  "זמאפ" שאותה פיתחה חברה אמריקאית אם כי זאת לא קיבלה עד כה את כל אישורי הבטיחות הדרושים לקבלת תרופה לשימוש ואין זה ברור כלל שהיא אכן יעילה ובטוחה לשימוש .זאת כפי שהסביר האירגון "בהתחשב בניסות המיוחדות "של ההתפרצות הזו ".

נמסר ששני האמריקנים שקיבלו את התרופה נרשם שיפור משמעותי במצבם ..אך לעומת זאת כומר ספרדי שחזר משליחות מסיונרית בליבריה ונדבק אף הוא ,קיבל גם הוא את התרופםה הנסיונית ולא שרד.הוא נפטר אתמול בבית חולים במדריד. .מקרה המוות הראשון כתוצאה מאבולה ביבשת אירופה. לכאורה משלוחים של הזמאק אמורים להגיע לאפריקה בהמשך השבוע. אבל החברה המייצרת של התרופה "מאפ ביוקפרמקוטיקל הודיעה כי אין לה יורת מלאי של התרופה הנסיונית ,מאחר שעד כה יוצרו רק 12 מנות של החיסון שגם אין זה ברור עד כמה הוא אפקטיבי.

האם ניתן יהיה להכחיד את האבולה ביום מן הימים "כנראה שלא מאחר שהם מתאכסנים גם בבעלי חיים שעדיין אינם ידועים ולכן הכחדתם אינה עומדת כרגע על הפרק.אנו מחכים ליום שהמדע יפתח חיסון או טיפול יעיל בהם.

האבולה ייקח עוד חיים רבים אולם בסופו של דבר ייעצר ,שכן הגוף האנושי מתחסן לבסוף כנגד מרבית המגיפות שתוקפות אותו גם עם ימותו מאות ואלפים.

עד לוירוס הקטלני  הבא שיצוץ מתי שהוא בעתיד.וחוזר חלילה.

 

מה לעשות ?

משרד הבריאות הישראלי מתכונן גם הוא להתפרצות אפשרית של האבולה .עד כה ידועים על מקרים מאובחנים כאבולה או אף חשודים בישראל אבל איש לא לוקח צ'אנס.בהחלט קיימת האפשרות שמבין האזרחים הישראליים הרבים שמבקרים באפריקה מידי יום  אדם אחד או יותר ישוב כשבגופו נישא הנגיף הקטלני.הממשלה פרסמה כבר הזהרת טיסה מפני ביקור במקומות הנגועים גיניאה ליבריה וסיירה  ליאונה.

 

בחוזר שפירסם המשרד נקראו ישראלים ששבו מאחת המדינות הנגועות ( שהן כרגע ניגריה , גינאה סיירה ליאון וליבריה O) והסובלים מחום של יותר מ38 מעלות לפנות מיידית לחדר המיון ולעדכן את אנשי  הצוות שם לגבי שהותם במדינה שבה התפרץ הנגיף.יהיה עליהם להכין את עצמם לבידוד . בעיקרון אסור ליצור מגע גופני עם מי שחשוד שהוא נושא נגיף.ואם יש צורך לבוא עימו במגע אז יש לעשות זאת רק עם בגדים כבדים ביותר ותוך חבישת כמה שכבות של כפפות.

ההוראות להיום הם אלו : מטופל חשוד כזה המגלה תסמינים מתאימים למחלה הכוללים חום גבוה, הפרעות במערכת הקרישה, הקאות, דימומים וכאבים מפושטים – לחדר בידוד אוויר ומגע, הנמצא בסמוך ליחידה לטיפול נמרץ בבית חולים. אנשי הצוות הרפואי המטפלים בחולה יוגבלו למינימום הנדרש. הצוות יתמגן באופן מלא במסיכה, סרבל חד פעמי, כובע, כפפות, ערדליים, ומגן פנים. בעת שימוש במחטים או בהחלפת מצעים שזוהמו יש להשתמש בשתי זוגות כפפות המולבשות על כפות הידיים..

במהלך אישפוזו יעבור המטופל בדיקות דם שיאתרו את נוכחות הנגיף בגופו במקרה של הדבקה אפשרית, יישאר המטופל הנגוע מאושפז תחת בידוד וניטור קרוב, בשל ההידרדרות הצפויה. בשל העובדה שאין כיום כל תרופה או חיסון נגד המחלה, ניתן לטפל בחולים אך ורק באמצעות טיפול תומ

ראיון עם פרופסור איתמר גרוטו ממשרד הבריאות של ישראל .

אלי :האם יש אפשרות שהאבולה יחדור לישראל ?

ebola itamar groto

פרופסור איתמר גרוטוו .צילמה תמר אפלבאום.

גרוטו :שום דבר לא בלתי אפשרי . ריעננו שוב השבוע את הנהלים שקשורים להנחיות הנגועות לטיפול במגיפה.אנחנו בהחלט לא שוללים את האפשרות שהאבולה תצוץ גם בישראל. עם כי גם עכשיו האבולה אינה מסוכנת כמו שהיה הסארס בזמנו.

והיה ותפרוץ מגיפת אבולה בישראל מה תעשו ?

 

גרוטו :  תיאורטית זה לא בלתי אפשרי ובמקרה כזה נצטרך להכריז על מצב חירום.  יש חקיקה לגבי מצבי חירום רפואיים   שמאפשרת  לשירותי הבריאות לעשות את מה שנראה לו כנכון  גם כנגד רצון הפוליטיקאים. תיאורטית עם משרד הבריאות מחליט שיש צורך לבצע צעדים מסויימים  במצב חרום גם כנגד רצון הממשלה אז  לכאורה מבחינה חוקית משרד הבריאות הוא זה שקובע . ישראל היא אחת המדינות היעילות בעולם מבחינת אבחון מחלות במעבדות שלה.

לדעתי יש גם סיכוי מזערי שהמגיפה תתפשט במערב. צריך להבין שבאפריקה אין אפשרויות בקרה ופיקוח טובות כמו שיש במערב ויש אצלהם כל מיני טקסים שקשורים למתים שתורמים להפצת המחלה ,שאינם קיימים במערב.  להערכתי המגיפה תתפשט במשך כמה חודשים עד שנה. ואז כמו תיעלם ,עד להתפרצות הבאה.

אלי :ובכל זאת אם תמצאו את עצמכם במצב קיצוני  של מגיפה איומה מתפשטת ומדביקה אנשים למאותיהם ואלפיהם האם לא תבצעו הסגר מוחלט?

גרוטו : למשרד הבריאות יש תוכניות לטיפול במקרה של התפרצות, כולל חדרי בידוד וחליפות הגנה מתאימות לצוותים המטפלים. אני יכול להגיד לך שיש לנו תוכניות לכל מיני מקרים קיצוניים של התפשטות מגיפה  אבל  לצערינו הרב אין אפשרות לחסימה הרמטית.

לפי התקנות הבינלאומיות אסור למדינה לבודד את עצמה  בצורה הרמטית בבחינת אין נכנס ואין יוצא.

אמנם  כידוע לך יש מדינות שמואשמות בהפרות חוקים בינלאומיים שונים..אבל ישראל מקפידה לשמור על כללי אירגון הבריאות הבינלאומי.

זה גם לא עובד.אני אתן לך דוגמה מההיסטוריה  ב1918 הייתה מגפת שפעת עולמית שהרגה מליונים. מתו ממנה יותר אנשים מאשר כתוצאה ממלחמת העולם הראשונ שהסתיימה זה עתה !

והיו מקומות שניסו לסגור את עצמם וללא הצלחה. המגיפה כמתואר בסרט  היגיעה  לכל מקום. וההסגר פשוט לא עבד. מספיק שרק אדם אחד נגוע מגיע מבלי שיתפס בזמן והכל יורד לטמיון.

.לכל היותר  אפשר לצמצם את המחלה לבודד את החולים או אנשים בריאים שהיו במגע עם החולים  באגפים מיוחדים ובמקרים קיצוניים שבקיצוניים במתי מלון .ובמקומות אחרים.

אלי :יש לכם מחשבות על מקומות שישמשו כאיזורי הסגר לאוכלוסייה גדולה או ענקית  של נגועים ? אולי במקום שומם בנגב או בגליל ?

גרוטו :איזורי ההסגר צריכים להיות קרובים לתחנות הגבול לנמלי הים ולנמלי האוויר שדרכם מגיעים אנשים מחו"ל.

האם אתם יכולים לבודד איזורים שלמים ?

גרוטו :היו מקרים של שפעת חזירים שהייתה מגיפה מסוכנת יחסית ונאלצנו לבודד אנשים אבל באופן וולונטרי.אבל אפשר לעשות זאת גם באמצעי  כפיה .בחקלאות למשל   יש הסגרים בכפיה לבעלי חיים כאמצעים שגרתיים.

לגבי בני אדם … זה אפשרי גם כן  בשנות קום המדינה היו מצבים של סגר בכפיה בגלל אבעבועות שחורות.סגרו אז  איזורים מסויימים.

ההוראות להיום הם אלו : מטופל חשוד כזה המגלה תסמינים מתאימים למחלה הכוללים חום גבוה, הפרעות במערכת הקרישה, הקאות, דימומים וכאבים מפושטים – לחדר בידוד אוויר ומגע, הנמצא בסמוך ליחידה לטיפול נמרץ בבית חולים. אנשי הצוות הרפואי המטפלים בחולה יוגבלו למינימום הנדרש. הצוות יתמגן באופן מלא במסיכה, סרבל חד פעמי, כובע, כפפות, ערדליים, ומגן פנים. בעת שימוש במחטים או בהחלפת מצעים שזוהמו יש להשתמש בשתי זוגות כפפות המולבשות על כפות הידיים..

במהלך אישפוזו יעבור המטופל בדיקות דם שיאתרו את נוכחות הנגיף בגופו במקרה של הדבקה אפשרית, יישאר המטופל הנגוע מאושפז תחת בידוד וניטור קרוב, בשל ההידרדרות הצפויה. בשל העובדה שאין כיום כל תרופה או חיסון נגד המחלה, ניתן לטפל בחולים אך ורק באמצעות טיפול תומך..

 

אלי :אתה יכול לתאר את התוכניות שיש לכם למצבי חירום כאשר חס וחלילה עלולה לפרוץ מגיפה מסוכנת באופן קיצוני בדומה לאבולה ?

גרוטו :כל שאני יכול לאמר לך שאכן יש לנו תוכניות כאלו למצבים שונים ואף מפלצתיים

אבל זהו חומר סודי ואיני יכול למסור לך פרטים עליו. התוכניות האלו יחשפו אך ורק אם יפרוץ מצב המקביל למה שמתואר בהן .בוא נקווה שזה אף פעם לא יקרה. 

 

שאלות לדוקטור איציק לוי   ד"ר איציק לוי שיבא – מנהל שרות האיידס ומחלות המועברות במגע מיני במרכז הרפואי שיבא בתל השומר וכן כרופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות.

 

 

אלי : האם  נגיף האבולה יכול לשמש כנשק הרסני במסגרת לוחמה ביולוגית.

ebola itzik levi

דוקטור איציק לוי .צילום אסנת קרננסקי

 ד"ר לוי :תראה בשנת 1969 חתם נשיא ארה"ב ניקסון על צו שאוסר על הצבא  האמריקני להשתמש בנגיפים כולל נגיף אבולה שלא למטרות מחקר. אבל נכון שלחוקרים במקומות כמו המכון הצבאי למלחמה ביולוגית  ובמרכז לבקרת מחלות באטלנטה וגם במקומות אחרים יש דגימות דם נגוע בנגיף. הם משתמשים בו למחקר.

למעשה האבולה  לא כלי "יעיל " באמת למלחמה ביולוגית כי דווקא בגלל התוקפנות שלו הוא משמיד את האנשים בסביבתו מהר מאוד וכך לא יכול להשמיד אנשים לאורך זמן. כמה שזה נשמע נורא "הנשק הביולוגי "הטוב" באמת" לא יכול להיות יעיל מידי ומהיר מידי לטווח ארוך. .

הנגיף יכול להגיע לישראל אבל מערכת הבריאות שלנו טובה ואפשר יהיה ללכוד  אותו במהירות גבוהה. הסיכוי לפריצת מגיפה בישראל הוא בהחלט קיים אבל הוא לא גבוה במיוחד.  

אלי :נגיף  האיידס דומה לאבולה?

יש דמיון  מועט. למעשה הם שונים מאוד. מקור שניהם הוא כנראה בקופים ירוקים בזאיר אבל בעוד שנגיף האיידס יכול להישאר רדום במשך שנים נגיף האבולה משתכפל במהירות תולך שישה עד 21 ימי דגירה הוא משמיד  את כל הרקמות הפנימיות של הכליות ,הכבד הלבלב והמוח ,הכל בגוף מדמם נקרש ונרקב .בכתשעים אחוז מהמקרים ,זה נגמר במוות תוך ימים ואין תרופה.

אלי :לישראל מוברחים מאפריקה קופים קטנים כחיות מחמד .יש בכך סכנה ?

 

לוי:כן יש בכך סכנה מסויימת  ,החוק קובע הסדר לכל חיה שמבקשים לייבא רשמית ומסיבות כאלו.אני ממליץ לישראלים שמתחכמים ומבריחים קופים לשעשוע לא יכניסו לנו פצצת זמן יש לנו מספיק צרות עם עזה. אבל כדאי לציין שעדיין לא נודע בעולם על התפרצות מגיפה כתוצאה מהברחת חיות מחמד כזאת.

בעיקרון מומלץ לאנשים לא לנסוע למדינות שנפגעו ואם יש צורך בכך להשתדל לא להגיע למגע עם אנשים שהם חולים לא להשתתף בטקסי קבורה של המקומיים ,לפחות עד שתעבור המגיפה.

בדרך כלל מגיפה כזאת עוברת אחרי כמה חודשים.ולדעתי בעוד כשנה היא תחלוף לה.עד להתפרצות הבאה.

ראיון עם ד"ר קרן לנדסמן רופאה ובעלת בלוג  סוף העולם – מבט מהיציע על מחלות מדבקות

אלי : היו הבדלים כל שהם בצורה שבה מתו קורבנות האבולה עד כה כתוצאה ממוטציות של הנגיף? או שכולם מתו במהירות בצורה זהה?

ebola keren landsman

לנדסמן : ההבדל הוא בהסתמנות המחלה ובשיעורי התמותה ממנה. בניגוד לאבולה זאיר עיקר הסימפטומים הפעם הם שלשולים דמיים והקאות, והתמותה היא 60% במקום 90%.

 

אלי : מכיוון שקצת פחות אנשים מתים בהתפרצות הזאת בהשוואה להתפרצויות הקודמות לפני שנים האם זה אומר שהוירוס הוא קצת חלש יותר הפעם ?

לנדסמן : הוא שונה ב-3% מאבולה זאיר המוכר. זה ההבדל. המשמעות מבחינת הפתוגנזה של המחלה עדיין לא ידועה. ייקח זמן לפענח את ההבדל במנגנונים.

תדע שבכלל כל הזמן יש התפרצויות של מגיפות ממחלות אחרות באפריקה ,אבל אנשים במערב שומעים עליהן מעט מאוד. למה לא שומעים כמעט על ההתפרצויות  האלו באפריקה?כי  העולם לא באמת מתעניין במה שקורה באפריקה כמו שאיננו יודעים שמליונים מתים שם כל שנה  מדלקת קרום המוח והמלאריה  וכמובן האיידס .זה מטריד את מנוחתנו רק כאשר יש חשש  שמגיפה מסוכנת כמו אבולה תפרוץ משם למקומות אחרים במערב.

 אלי :אז מה עושים עכשיו כשהאבולה משתוללת באפריקה ומאיימת לצאת לעולם ?

לנדסמן : נרגעים. אם רוצים לעשות משהו יותר רציני – אפשר לתרום כסף ל"רופאים ללא גבולות" שעובדים בפרך במדינות הנגועות. אם יש לכם השכלה מתאימה – אפשר להתנדב לצאת לטפל בחולים.בהחלט יש צורך גדול מאוד במתנדבים אמיצים שיהיו מוכנים לטפל בחולי אבולה.  

ebola robin cook

עטיפת מותחן של הרופא רובין קוק על התפרצות מגיפת אבולה בארה"ב. 

ראו גם :

מתים עלינו -והיה ותתקוף מגיפת זומבים את מדינת ישראל 

ביבליוגרפיה למאמר :

Simpson, D. I. H.    Marburg and ebola virus infections :   a guide for their diagnosis, management, and control    Geneva :   World Health Organization,   1977

 

ריצ'רד, פרסטון, ( 1994)    האזור החם: סיפור המתח האמיתי המצמרר ביותר שסופר אי פעם / מאנגלית אי"ש עזגד]

תל-אביב :   מטר,   תשנ"ה  1995.

 

אדורד   רג'יס, ( 1996 )   ציידי הנגיפים :   מלחמתו של המרכז להדברת מחלות נגד הנגיפים הקטלניים / מאנגלית שמעון גלבץ     תל-אביב :   זמורה ביתן,   1999.

 

 

Close, William T.   Ebola :   a documentary novel of its first explosion /    New York :   Ivy Books,   1995.

 

Horowitz, Leonard G.    Emerging viruses :   AIDS and Ebola : nature, accident, or intentional? /    Rockport, MA :   Tetrahedron,   c1997

Joseph B. McCormick, Susan Fisher-Hoch ; with Leslie Alan Horvitz.

Marburg and Ebola viruses /    edited by Hans-Dieter Klenk  Berlin :   Springer,   c1999

Level 4 :   virus hunters of the CDC /    New York :   Barnes & Noble Books,   1999.

 

Kuhn, Jens H.    Filoviruses   a compendium of 40 years of epidemiological, clinical, and laboratory studies /    Wien ;   New York :   SpringerWeinNew York,   c2008

Sobarzo, Ariel    The Profile of humoral immune reactivity in patients infected with Sudan ebolavirus (Gulu) /    Beer-Sheva [Israel] :   Ben-Gurion University of the Negev,   2011.

Var. Title   ‫  זיהוי הפרופיל החיסוני של התגובה ההומראלית בחולי אבולה מזן סודאן

 

Piot, Peter    No time to lose :   a life in pursuit of deadly viruses /    New York :   W. W. Norton,   c2012.

 

סרטים

Outbreak ] /directed by Wolfgang Petersen 1995

 

דוקומנטריים

Killer virus    Atlanta, GA :   Video News International,   1995.

 

 

Ebola war [] :the nurses of Gulu /by Alethia Productions 2002 .

  Ebola is one of the most contagious and frightening diseases that exists today. It can kill its victim in as little as 48 hours. When it broke out in Northern Uganda, there were scant resources and little knowledge about how to deal with it at Lacor Hospital, in Gulu, Uganda. For nearly a month, medical staff treated Ebola patients without knowing what it was. Soon, however, it became clear that the nursing and medical staff were at risk from this haemorrhagic disease. In the end, thirteen nurses and the medical superintendent, Dr. Mathew Lukwiya, died from the disease. In Ebola War, the nurses tell the emotional stories of how they struggled to contain the outbreak. Medical teams had to go into the war-ravaged countryside to test and educate the population to isolate those infected. Through interviews, personal accounts and archival footage, this intimate and moving film documents a five-month heroic battle in an African hospital against a modern-day plague, and the final triumph over the outbreak.

 

ebola outbreak 2

איש החלל פלאש גורדון -הרשימה המלאה של הסיפורים והמאמרים

flash gordon buki 1

השנה 2014 מלאו שמונים שנה להופעתו הראשונה של איש החלל פלאש גורדון שסיפורים עליו מאת הצייר אלכס ריימונד והמחבר דון מור פורסמו לראשונה בינואר 1934.

פלאש גורדון  הוא גיבור הקומיקס האמריקני שעליו הופיע המספר הגדול ביותר של סיפורי קומיקס בעברית .הרבה יותר מאשר על סופרמאן או באטמאן או ספיידר מאן . ,רובם ככולם צויירו בידי מאק רבוי ודאן בארי ( ובידי עוזרים אנונימיים של דאן בארי )  ורובם הגדול נכתב בידי סופר המדע הבדיוני הארי האריסון.

לעברית לא תורגם אף לא אחד מהסיפורים הקלאסיים של פלאש גורדון מאת אלכס ריימונד  ודון מור על פלאש בכוכב הלכת מונגו הפרימיטיבי הסופר טכנולוגי שהם משעממים וילדותיים.

  כמעריץ של פלאש גורדון,איש החלל  של הארי האריסון  שבו נתקלתי  בילדותי לראשונה במגזין "בוקי " ובשבועון  "דבר לילדים "   (אך בהחלט לא של פלאש גורדון של ריימונד ומור העוסק בהרפתקאות בכוכב הלכת הפרימיטי  אך הסופר טכנולוגי  שגם מעולם לא פורסם בעברית )  פירסמתי סדרת מאמרים על פלאש גורדון ב"יקום תרבות " וגם "במולטי "יקום של אלי אשד"  וגם העליתי  מחדש  כמה מסיפוריהם המרשימים ביותר של המחבר  הארי האריסון והציירים מאק ראבוי דאן בארי על הדמות שהופיעו בעברית.

ואף העליתי סיפור בפרוזה על פלאש גורדון  עיבוד של הסרט הידוע בכיכובו של חיים טופול שפורסם בכתב העת "להיטון " " מגזין בידור הישראלי בשנת 1980.

הרצאה על פלאש גורדון במסגרת פסטיבל הקומיקס והאנימציה אנימיקס בסינמטק תל אביב כן נתתי באוגוסט 2014

אולי יתפרסמו סיפורים נוספים על פלאש גורדון  ממגוון הסיפורים שהופיע על פלאש בעברית גם בעתיד.

סיפורים על פלאש גורדון " ביקום תרבות ":

רוב הסיפורים האלה הם משנות השישים והשבעים , ואת רובם  כתב סופר המדע הבדיוני הארי האריסון.הציירים הם מאק רבוי ,ודאן בארי ועוזריו.

פלאש גורדון וגיבורי קרית הירח,

באנגלית :

Falling Moon.

מאת הארי האריסון ומאק ראבוי שבו פלאש מתמודד עם התרסקות של תחנת חלל ענקית על על כדור הארץ.

סיפור שפורסם באנגלית :

(7/22/62 to 10/14/62

ובעברית ב"דבר לילדים" . כרך לג חוב' 19-32 ב-14 חלקים  בצבעים -1963.

פלאש גורדון וכובשי החלל האמיצים,

באנגלית :

SONS OF SATURN

הופיע באנגלית בשנים 1962-1963 מנובמבר 1962 עד ינואר 1963

בעברית הופיע בשבועון "דבר לילדים כרך ל"ד , 11.8-19.4 1964 חוב' 36-48 ב-13 חלקים. בצבעים.

מאת הארי האריסון ומאק רבוי. שבו פלאש ואנשי צוותו מתמודדים עם חייזר מסוכן במיוחד ,פושע אדיר כוח  מכוכב שבתאי שנשלח בידי אנשי הכוכב כדי לבחון  אם אפשר להשמיד את אנשי כדור הארץ שבאו כדי ליצור עימם קשר.   הפושע מסתתר על החללית ומתגלה כבלתי ניתן להשמדה  ורוצח את אנשי הצוות אחד לאחד למרות כל  ניסיונותיהם של פלאש וזרקוב תחילה לתקשר עימו.

למרבית הצער הסיפור עושה רושם ברור מאוד שהוא קוצר למען התרגום העברי ( אולי מתוך חשש לפגיעה בעצביהם הרכים של "הצברים" הקוראים?)    והוספנו את החלק החסר באנגלית בשחור לבן.

 

פלאש גורדון בעיר מאדים הקסומה,

באנגלית :

Martian Treasure,

הופיע באנגלית מה-11 בנובמבר 1963 עד ה-22 בפברואר 1964.

הופיע בעברית במגזין "בוקי " גליון מספר 9 ,1968

מאת הארי האריסון ודאן בארי. שבו פלאש מחפש אחרי שרידי תרבות קדומה במאדים שאולי אחראים לרצח של אנשי כדור הארץ שהגיעו לשם, ואולי לא.

 

פלאש גורדון בעולם הרובוטים סיפור מאת הארי האריסון ודאן בארי שבו פלאש מתמודד עם עולם שבו השמידו הרובוטים את בני האדם.

פורסם באנגלית  תחת השם

The Robot World 

מהראשון במאי 1969 עד השישי לאוגוסט 1969.

בעברית הסיפור  פורסם לראשונה  ב-1987 במגזין הקומיקס השבועי של העיתון היומי "חדשות "שנקרא "חדשות- קומיקס". הסיפור שם לא נשלם כתוצאה מסגירת המוסף בידי העיתון. וזהו פרסומו הראשון בשלמותו בעברית.

פלאש גורדון נגד הפולשים.

פורסם באנגלית תחת השם :

Invasion!

והופיע  באנגלית מה-15.6-עד ה-11.9.1969.

מאת הארי האריסון ודאן בארי .פלאש ודוקטור זרקוב מתמודדים עם פלישה של גזע חייזרים מתקדם לכדור הארץ.

הסיפור הופיע בעברית בשבועון "דבר לילדים"כרך מג  19.3-27.8. 1973 חוב' 30-52 ב-22 חלקים. בשחור לבן .זאת בניגוד לסיפורים קודמים על פלאש גורדון שהופיעו בשבועון בשנות השישים והיו בצבעים.

הוא פורסם במקור בשבועות שלפני מלחמת יום הכיפורים.

 

פלאש גורדון נגד מרד היוביראים

הופיע באנגלית תחת השם:

Assignment on Pluto"

11/16/69 – 3/29/70

הופיע בעברית  רק ב-1980   ( שבע שנים  שלמות לאחר פרסום הסיפור הקודם ב"דבר לילדים " !) במוסף השבועי :"ידיעות אחרונות לילדים "שם הופיעו סיפורים רבים על פלאש גורדון בעריכת בינה אופק.

המשך הסיפור הקודם.פלאש מתמודד עם גזע החייזרים מהסיפור הקודם על כוכב הלכת פלוטו.

פלאש גורדון בעולם הברברים.

מאת הארי האריסון ודאן בארי . עיבוד של ספר מדע בדיוני ידוע של הסופר הארי האריסון "עולם המוות " פלאש גורדון  ואנשי צוותו מתמודדים עם עולם פראי באופן מיוחד שהוא חסין כנגד הטכנולוגיות המתקדמות ביותר.

סיפור זה מבוסס על הספר הקלאסי  "עולם המוות " מאת  הארי האריסוו.

באנגלית הוא הופיע תחת השם :

"The Planet Krogius"

(7/25/71 to 10/24/71)

הופיע בעברית ב"ידיעות אחרונות לילדים " ב-1979

פלאש גורדון במעמקי כוכב נוגה.

סיפור מאת דאן בארי. פלאש גורדון בכוכב נוגה כנגד גזע חייזרי המאיים להשתלט על הכוכב.

באנגלית :

The Cosmic Tower"

(11/1/70 to 2/7/71

הסיפור הופיע בעברית בשבועון "ידיעות אחרונות לילדים " בעריכת בינה אופק ב-1980 ,כמה שנים טובות לאחר שהופיע סיפור ההמשך של סיפור זה "פלאש גורדון בכוכב המוות " בשבועון "דבר לילדים" ב-1974

פלאש גורדון בכוכב המוות .מאת דאן בארי. המשך הסיפור הקודם .פלאש גורדון ודייל ארדן מתמודדים עם עולם מלאכותי שמטרתו היא להשמידם.

הופיע באנגלית :

The Death Planet

2/14/71 to 5/2/71

ובעברית : בשבועון דבר לילדים כרך מה 1974 חוב' 1-12 ב-‏12 חלקים.בשחור לבן.40 שנה בדיוק לפני פירסומו ב"יקום תרבות ".

פלאש גורדון פוגש את נוח השני. 

סיפור חדש יותר שצייר דאן בארי  מ-1980 ובו פלאש וזרקוב מתמודדים עם רובוט שמתכנן לישב את כדור הארץ עם חיות מכוכב אחר.

הסיפור הופיע באנגלית תחת השם

Noah Two

מ 13 אפריל 1980 עד 17 אוגוסט 1980.

"נח השני"  הופיע בעברית  במוסף "ידיעות אחרונות לילדים" מיד לאחר פרסומו המקורי באנגלית בין אוקטובר 1980 לפברואר 1981 בחמשה  עשר חלקים.הסיפור פורסם בעברית שלא בשלמותו והופיע בצורה קטועה בלבד. וזהו פרסומו השלם הראשון בעברית.

פלאש גורדון גירסת מגזין להיטון "-עיבוד בפרוזה של סיפור הסרט "פלאש גורדון" מ-1980 בכיכובו של חיים טופול בתפקיד דוקטור זרקוב.

על הסרט ראו כאן 

מאמרים מאת אלי אשד על פלאש גורדון :

שמונים שנה של פלאש גורדון –החלק הראשון :המסע לכוכב מונגו

שמונים שנה של פלאש גורדון -החלק השני:היקום של דאן בארי

פלאש גורדון במדינת ישראל

 פלאש גורדון הישראלי 

 

buki 53 פלאש

 

 

ציור של פלאש גורדון מאת הצייר הישראלי אשר דיקשטיין

המזימה הקטארית

_Qatar emblem _svg

הופיע במגזין "דיוקן -מקור ראשון " תחת השם "הספונסרית "

 

חמאס ודאע"ש, אל-ג'זירה ואוניברסיטאות אמריקניות, ח'אלד משעל ומונדיאל 2022: כולם בני חסותה של נסיכות נפט קטנה ועשירה שנראית כמו הצ'ופצ'יק של הקומקום. אסלאמית קנאית מבפנים, ליברלית ונהנתנית מבחוץ,

מדינת המפרץ הפרסי הזעירה קטאר היא מדינה קטנה שבה יש פחות משלושה מיליון תושבים, אשר לרובם המוחלט אין כל זכויות אזרח, ומבחינת החוק הקאטרי הם בגדר עבדים. קטאר קיבלה עצמאות רק ב-1971 ושולטת בה משפחת אל-תאני הגדולה והמסוכסכת. אולם הודות למאגרי הנפט והגז העצומים שלה זוהי אחת המדינות העשירות בתבל, ובשנים האחרונות, הודות לרשת התקשורת שלה "אל ג'אזירה", גם אחת המשפיעות ביותר, אולי המדינה הקטנה המשפיעה ביותר בעולם. יש שמגדירים אותה כ"ענק זעיר".

כיום ברור מעל לכל ספק, שזוהי גם אחת המדינות המסוכנות ביותר בעולם.

בימי השליט הקודם שלה נראתה הנסיכות כאחד מקומות הסובלניים ביותר על פני כדור הארץ, ממש תשדיר שירות לרעיונות האמריקניים על הגלובליזציה, דוגמה ומופת למדינה מערבית חופשית בקרב נסיכויות הנפט.

אך הצרה הצרורה היא שקטאר לא באמת הייתה כזאת, והכול היה אחיזת עיניים עצומה בממדיה. למעשה, הנסיכות הייתה, עודנה ותהיה אחד המקומות הפחות סובלניים, והמסוכנת שבהם הן למערב והן למזרח, כמממנת וכיחצ"נית הראשית של ארגוני הטרור המסוכנים ביותר על פני האדמה, שהביאו לרצח של מאות אלפים בני אדם ומאיימים בכל רגע נתון על מיליארדים נוספים בכל פינה בעולם.קטאר מטביעה את העולם בדם, באש ובהרבה כסף.

מהי מטרתה הסופית  של קטאר בכל אחיזת העיניים הזאת?מה עומד מאחורי המזימה הקטארית ?

העכבר ששאג 

 

QATAR FLAG

המונדיאל שאחרי הבא, בשנת 2022, יתארח בנסיכות קטאר. ממש כמו ח'אלד משעל. זו המדינה הערבית הראשונה הזוכה בכבוד, והיא כבר הודיעה שתשקיע באירוע הספורטיבי 200 מיליארד דולר. אלא שכעת, הפרויקט כולו מוטל בספק. על פי חשדות הנבדקים בימים אלה, קטאר השיגה את הניצחון התעמולתי הכביר בעזרת חלוקת סכומי שוחד נכבדים לגורמים המחליטים – כמו בפעולות רבות אחרות שלה שהתבססו על מסע קניות משומן, מה שהדיפלומטים הקטארים מכנים "הפעלה של כוח רך".

נסיכות קטאר הזערורית והמדברית, אולי המדינה המשפיעה בעולם, שוכנת בחצי אי הבולט מחצי האי ערב אל מרכז המפרץ הפרסי. שמה הנכון הוא קַטַר, במלעיל, בלי קשר לכך שהיא משמשת כיום הקטר הדוהר של העולם האסלאמי; אך הכתיב קטאר השתרש בישראל. מתגוררים בה כשני מיליוני איש, שרק 278 אלף מתוכם, פחות מ-14 אחוז, הם אזרחים. כל שאר התושבים הם עובדים זרים נטולי זכויות, המשרתים את האזרחים, דואגים לכל צורכיהם ולמעשה מפעילים כל דבר במדינה.

קטאר היא המדינה העשירה בעולם ביחס לשטחה. 14 אחוז מבתי האב בה מוגדרים מיליונרים, ושיעור האבטלה עומד על 1.3 אחוז בלבד – השני הנמוך בעולם בין המדינות שיש לגביהן נתונים זמינים. עיקר עושרה בא לה מבארות הנפט, אשר על פי הצפי יתרוקנו בעשור הבא, אבל הקטארים לא דואגים. הם מחזיקים גם במאגרי הגז השלישיים בגודלם בעולם כולו; רק לרוסיה ולאיראן מאגרים גדלים יותר. הגז הזה יספיק להם, כך סבורים שם, לעשרות ואף למאות שנים (אם כי גם הצורך של קטאר בגז מוכפל מדי שנה בשנה, אבל על כך מדברים שם הרבה פחות).

המדיניות הבינלאומית שמנהלת קטאר הינה מוזרה. מצד אחד, פתיחות כלפי העולם דרך רשת הטלוויזיה שלה, אל-ג'זירה, שמירה על יחסים דיפלומטיים קרובים עם ארצות המערב, קיום יחסים לא רשמיים עם ישראל, ופיתוח מיזמי תיירות גרנדיוזיים ומפנקים. ומנגד – תמיכה בארגוני טרור קיצוניים כמו חמאס, שקטאר היא המממנת הגדולה והיחידה שלו, ודאע"ש, השואף להקים חליפות אסלאמית בסוריה ובעיראק.

להחזיר עטרה ליושנה 

dilmun 3qatar dilmun 0

לצד המניע האידיאולוגי האסלאמי-קיצוני, מקננת במוחם של שליטי קטאר השאיפה לחדש ימיה כקדם, עת שימשה גשר בין ממלכות בבל לבין המזרח. חצי האי הקטארי היה אז חלק מממלכה גדולה וחשובה ושמה דילמוּן. מרכזה היה במקום שבו ממוקמת כיום שכנתה ויריבתה של קטאר, האי בחריין. זאת הייתה ממלכת מסחר שקישרה בין ארצות מסופוטמיה – שומֵר, בבל ואשור – לבין התרבות העתיקה של עמק האינדוס בהודו. על דילמון סיפרו שבה שוכן גן עדן, ושאפשר למצוא שם חיי נצח. באי אל-באחור שלחופי קטאר נמצאו שרידים של תעשיית תכלת וארגמן מחלזונות ים, מן הקדומות בעולם.

על פי גִרסה מחקרית אחת, נמלט מלך בבל האחרון, נבונאיד, אביו של בלשאצר התנ"כי (זה שעל קיר ארמונו הופיעו המילים "מנה מנה תקל ופרסין") לאחר כיבוש ממלכתו בידי כורש, כדי לנהל את הקרב האחרון עם הפרסים.

לאחר חורבן ממלכת בבל החדשה בידי הפרסים נעשתה קטאר שטח מדברי חסר חשיבות, ועם השנים נשכחה לחלוטין. רק מעטים מחוץ לאזור שמעו עליה, והיא כלל לא הופיעה על המפות. במאה ה-18 כבשו אותה שבטים ווהביים; הווהבייה היא מן האסכולות הקנאיות ביותר של האסלאם הסוני, ומכחישה את זכות קיומה של כל אמונה אחרת שהיא. הווהבים המירו בכפייה את אמונתם של התושבים המעטים בקטאר, שנותרה עד היום מדינה ווהבית.

הכל נשאר במשפחה 

qatar book1

רק בראשית המאה ה-20 החלה קטאר להופיע במפות, שכן אז קרה לה הנס הכלכלי שלה: באדמתה התגלו כמויות עצומות של נפט. שלטון-העל בקטאר היה אז עדיין בידי מעצמות זרות: מ-1872 עד מלחמת העולם הראשונה היא הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית, ומהמלחמה ועד 1971 החזיקו בה הבריטים. רק אז קיבלה עצמאות. בשטח שלטו גם לאורך השנים ההן משפחות מלוכה. עוד בימי האימפריה העות'מאנית השתלטה על חצי האי משפחת אל-ח'ליפה מבחריין, ולאחר מאבק תפסה את מקומה בנסיכות משפחת אל-ת'אני. כיום זוהי משפחת המלוכה הערבית הגדולה ביותר מבחינה מספרית, לצד משפחת המלוכה הסעודית, והיא מונה מאות רבות של אנשים.

שלטונה של משפחת אל-ת'אני בקטאר נשמר משום שידעה תמיד למצוא לה בעלי ברית חזקים שיגנו עליה, ובתמורה הקפידה לשלם שוחד בסכומי עתק. היא קיבלה הגנה מהמעצמות: בעבר העות'מאנים והבריטים, השליטים הרשמיים באזור, וכיום האמריקנים, הנותנים חסות. כתוצאה מכך, הסכסוכים בקטאר היו לאורך השנים רק עם השכנה בחריין ובין החמולות המרכיבות את משפחת אל-ת'אני עצמה.

qATAR GRAND FATHER

חליפה בן חמד אל-ת'אני.שליטה הראשון של קטאר העצמאית .חובב הנאות החיים והריביירה  הצרפתית שלקח  לכיסו כמה מליארדי דולארי מאוצר המדינה שמעולם לא הוחזרו.

 

שנה לאחר קבלת העצמאות הופל שליט קטאר בידי בן דודו, חליפה בן חמד אל-ת'אני, ששלט בנסיכות במשך 24 שנים. כמו נסיכי נפט לא מעטים אחרים, האמיר נודע לשמצה בחיבתו לתענוגות החיים ולאלכוהול האסור על פי דת האסלאם, ואהב לשהות בארמונות הפאר במערב; בריביירה הצרפתית, במקרה שלו. בנו חמד חשש שתפקיד יורש העצר יועבר מעמו אל בן דודו, אשר גם הוא נודע כחובב החיים הטובים בריביירה. לכן הקדים רפואה למכה וב-1996 הכריז על סילוקו של אביו, בהפיכה שקטה שהתחוללה כאשר השליט החוקי שהה בחו"ל.

לאב נודע על ההתרחשויות ממהדורות החדשות. רק כמה שעות לאחר מכן התקשר אליו האמיר החדש, להודיע לו על השינוי במעמדו. האב הנזעם, שסירב להשלים עם גורלו, טרק את הטלפון. גם ערב הסעודית, האחות הגדולה שעל פיה יישק כל דבר באזור המפרץ, לא התלהבה מחילופי השלטון המשפחתיים. היא ראתה בכך עבירה חמורה על מצוות כיבוד אב, הקיימת גם באסלאם, ומימנה הפיכת-נגד. אלא שזו התנהלה בשלומיאליות מוחלטת. רבים מ-660 הבדווים נאמניו של השליט המודח שגויסו, איבדו את הדרך וחצו את הגבול לערב הסעודית. הצטרפה אליהם חבורה של שכירי חרב צרפתים, שנועדו לשמש כוח פלישה ימי. הללו השתכנו במלון מפואר בקטאר עצמה, בעיר הבירה דוחה, אך כשיצאו אל החוף לא הצליחו למצוא את סירותיהם ולהגיע בהן אל יעד הפלישה בחוף אחר במדינה.

האב נאלץ ב-1997 להחזיר לאוצר של קטאר מיליארד דולר – מתוך כמה מיליארדים שבמהלך שנות שלטונו נטל משם והעביר לחשבונו הפרטי. הוא לא הבין מדוע הושת עליו העונש הזה: הרי כך היה מקובל אצל שליטי נסיכויות הנפט מאז ומתמיד; וכך מקובל בקטאר עד עצם היום הזה. בהמשך הותר לו לחזור למדינה ולגור בה בשקט. מאז התפרסם רק הודות לדבר אחד: הוא לקה בהתקף לב, ובמהלך ההחלמה נרעש מהעובדה שהרופא שטיפל בו הוא קטארי ולא אזרח זר.

ואכן, הייתה לאמיר-לשעבר סיבה טובה להיות נרעש, שהרי כל דבר בקטאר מבוצע ומנוהל בידי מאות אלפי האזרחים הזרים שחיים בה. הללו הם למעשה חסרי זכויות, ואם חלילה יעוררו את זעמו של אזרח קטארי או יסרבו לו במשהו, הם צפויים לגירוש או גרוע מכך. ידוע שמאות רבות (יש אומרים אלפים, אבל קשה למצוא נתונים מדויקים בעניין) של עובדים ועובדות ממגוון מדינות בעולם השלישי מצאו את מותם בקטאר "מסיבות בלתי ידועות" או בשל "תאונות מצערות" – כלומר, כתוצאה ממעשי התעללות של המעבידים שלא קיבלו על כך כל עונש. המשטרה הקטארית מעדיפה לעצום עיניים במקרים כאלה, ולא שיש לצפות ממערכת האכיפה שם לפעולה משמעותית: על פי החוק במדינה, העובדים הזרים שייכים מכל בחינה למעבידיהם, ולמעשה הם בגדר עבדים גמורים.

עיתונות אמיצה מפילת ממשלות

QATAR FATHER 2

חמאד בן חליפה אל תאני האמיר הקודם של קטאר מייסד האל ג'אזירה 

בינתיים הוכיח האמיר החדש את עצמו כמנהיג נמרץ ופעלתן, שמעטים היו כמוהו בתולדות האמירויות. תחת שלטונו התגלו בקטאר מאגרי גז עצומים, ששילשו וריבעו את עושרה והפכו אותה לכוח המשמעותי ביותר באזור – בראש ובראשונה הודות לתרומות הרבות שנתנה לכל עניין מוסלמי. במקביל הקפיד השליט להקנות לארצו מוניטין של מדינה מודרנית הניצבת בחזית הקדמה הטכנולוגית.  הוא עשה זאת על ידי בניית מיזמי ענק ראוותניים ובאמצעות זימון כינוסים בינלאומיים שבמסגרתם יכלו נציגים מכל העולם להתרשם מקטאר. המדינה הוצגה בפניהם כגרסה המודרנית של גן העדן של ארץ דילמון הקדומה ושל בגדאד מ'אלף לילה ולילה'.

qatar israeli book

באופן יוצא דופן לנסיכות נפט ערבית, האמיר אף כונן קשרים דיפלומטיים עם מדינת ישראל, שפתחה נציגות בדוחה. גם זה תרם לתדמיתה של קטאר בעולם כמדינה מתקדמת, יחסית לאזור שבו היא נמצאת. בכירים ישראלים הורשו כמובן להשתתף בכנסים בינלאומיים שהתקיימו בנסיכות. נציג ישראלי בקטאר, סמי רבל, אף כתב ספר שלם על נפלאותיה: 'ישראל בחזית המפרץ הפרסי' (ידיעות אחרונות, 2009), שבו הוצגה קטאר כמעט כמודל למדינה ליברלית וכגשר אמיתי בין המזרח למערב.

אמנם ממש בזמן השלמת הספר ששר את שבחיה של נסיכות קטאר, סגרו הקטארים את הנציגות הדיפלומטית הישראלית בבירתם לרגל מבצע 'עופרת יצוקה' – אבל ככל הנראה קשרים לא רשמיים בין שתי המדינות המשיכו להתקיים, ובשלב מסוים דובר על כך שהנסיך של קטאר אף יבוא לביקור בישראל. התוכנית לא יצאה אל הפועל, וכעת, לאור תמיכת קטאר בחמאס, ספק אם תוגשם.

qatar el jazira

אבל הסמל האמיתי של קטאר אינו הנפט וגם לא הפרויקטים האדריכליים השאפתניים, אלא דווקא ערוץ טלוויזיה. ב-1997 הקים האמיר את רשת אל-ג'זירה ("האי"), ערוץ חדשות ששידר 24 שעות ביממה, בדומה לסי-אן-אן האמריקני, וזכה מיד להצלחה כבירה בעולם הערבי. תחילה יזם השליט את הקמתו מסיבות נקודתיות, כתגובת נגד להתקפות שהושמעו כלפיו בכלי התקשורת הסעודיים והמצריים בגלל סילוק אביו מהשלטון. בהדרגה עלה בדעת האמיר, שהתגלה כאשף תקשורתי, שהוא יכול להשתמש ברשת הזאת גם למטרות מרחיקות לכת יותר.

אל-ג'זירה, שמומנה לאורך כל הדרך בידי ממשלת קטאר ולא בידי תורמים פרטיים, הציגה את עצמה בערמומיות כמי שמשמיעה ומציגה את כל מגוון הדעות, ללא משוא פנים. בעיני מיליוני הצופים הערבים התמימים היא נראתה כתחנה בלתי תלויה שניתן לסמוך עליה. הרשת תקפה באומץ ובמראית עין של אובייקטיביות את מרבית המנהיגים במזרח התיכון, רובם ככולם רודנים, והתראתה כמקום שבו יכלו להישמע דעות אופוזיציוניות, שלא כמקובל בערוצי תקשורת ערביים אחרים. בכך הייתה אל-ג'זירה שופר לאלו שרצו בשינוי, ותרמה תרומה כבירה להפיכות של "האביב הערבי".

התחנה הקפידה לתת ביטוי לדעות שאינן נשמעות בדרך כלל במרחב הערבי, כגון אלו הדוגלות בהרחבת חופש הדיבור, במתן זכויות לנשים ואף בהגברת החופש המיני. הדבר עורר את זעמם של המשטרים השמרניים, החל בריאד וכלה בקהיר. מצרים של חוסני מובארכ, למרות כל טענותיה לחופש הדיבור הנהוג בה, מעולם לא הסתירה את הסתייגותה מאל-ג'זירה. כאשר בא מובראכ לביקור בקטאר, הוא ביקש לראות את אולפני הרשת. משראה את תחנת הטלוויזיה הקטנטונת שאליה עברו רבים מהצופים המצרים, הכריז: "קופסת הגפרורים הזאת! כל הרעש הזה בא מקופסת הגפרורים הזאת". אותה קופסת גפרורים אכן הציתה את האש שהביאה לנפילתו של מובארכ ולעליית שלטון אסלאמי קיצוני במצרים, וכמעט גרמה לקריסה כלכלית של מדינה זו.

האביב האל-ג'זירי

qAATAR GLASS PALACE

לא היו רבים שהבחינו בזמן כי פתחון הפה הניתן באל-ג'זירה לצד הדמוקרטי-חילוני מוגבל ביותר, בעוד הצד האסלאמי הקיצוני של המפה זוכה בה להאדרה. אמנם האסלאמיסטים שואפים למחות מהעולם כל דעה סותרת באשר היא, ויחד עמה את האדם המחזיק בה, אך בעניין הלא קטן הזה אל-ג'זירה נמנעה מלעסוק. הרשת הציגה תמיד את האסלאם הקיצוני כגורם לגיטימי בעולם הערבי שיש להאזין לו בתשומת לב, והקצתה לנציגיו זמן שידור כמעט בלתי מוגבל.

בפרט פונקו האחים המוסלמים ומנהיגם הרוחני שגורש ממצרים, השיח' יוסוף אל-קרדאווי. הלה התיישב בקטאר ונחשב למורה הרוחני של שליטיה. הוא קיבל תוכנית קבועה באל-ג'זירה, שזכתה לפופולריות עצומה בעולם המוסלמי והביאה את מסריו לבתיהם של מיליונים ברחבי העולם. השיח' נקט בתוכנית הזאת את הגישה הדו-פרצופית המקובלת על שליטי קטאר. מצד אחד, הצהיר שהוא דוגל בדו-שיח עם הנצרות והיהדות, אך מצד שני, הרבה בהצהרות כגון "במשך ההיסטוריה אללה העמיד עליהם (על היהודים) אנשים שהענישו אותם על שחיתותם. העונש האחרון נעשה על ידי היטלר… בפעם הבאה זה ייעשה על ידי המאמינים". ובתוכנית אחרת הצהיר: "אני עצמי אמות כשָהיד, כשאני יורה ביהודים".

ההצהרות הג'נוסיידיות התקבלו בעולם בלי מחאה. הן נראו חלק מובן מאליו מתמהיל השידורים המבטא תסכולים, אכול השנאה התהומית כלפי לא-מוסלמים-סונים באשר הם. ההבנה שאל-ג'זירה אינו כלי תקשורת עצמאי ששידוריו משקפים עמדה מערכתית עיתונאית בלתי תלויה, אלא שופר מתוחכם ואינטרסנטי שכמוהו לא ידע העולם הערבי, חלחלה לקהל הצופים באטיות משוועת. מחקרים שונים שניתחו ביסודיות את תוכני השידור של אל-ג'זירה העלו שהיעדים העיקריים לניגוח ולסיקור ביקורתי אובייקטיבי-כביכול היו מצרים, תוניסיה ולוב, השוכנות בצפון אפריקה ורחוקות מקטאר מבחינה גיאוגרפית. את כולן אפיין אמנם משטר מושחת ורודני, כמיטב המסורת הערבית, אך כולן, כמה מוזר, נחשבו גם פרו-אמריקניות ושיתפו פעולה עם ארצות הברית ואירופה (כולל לוב של קדאפי, ששקד על שיקום יחסיו עם המערב). לרשימת המשטרים הפרו-אמריקניים המצורעים בעיני אל-ג'זירה אפשר להוסיף את הרשות הפלשתינית, את השושלת ההאשמית בירדן, יריבתה המושבעת של סעודיה, ואת תימן – חוד החנית במלחמה האמריקנית נגד אל-קאעידה.

לעומת זאת, משטרים וארגונים אסלאמיסטיים, כגון סעודיה, איראן, האחים המוסלמים, חמאס, חיזבאללה ואל-קאעידה, זכו לחסינות מניגוח ומביקורת נוקבת. אמנם סעודיה הביע שוב ושוב את זעמה על תכנים שונים בערוץ, ואף ניתקה לכמה שנים את קשריה עם קטאר, אבל היו אלה בעיקר צעדים של הפגנת כוח נגד "האחות הקטנה" – שבעבר הייתה משועבדת לסעודים לחלוטין, וכעת תפסה יותר מדי עצמאות, לטעמם.

ומי אסלאמיסטית וקרובה לקטאר יותר מקטאר עצמה? בזמן שאל-ג'זירה תקפה ללא הרף את המשטרים במדינות ערב האחרות, היא הקפידה שלא לעסוק כמעט במדינה שבה היא שוכנת. "אין כאן חדשות", "שום דבר מעניין לא קורה", הסבירו נציגי הרשת לעיתונאים המערביים והערבים, שתמהו על חוסר העניין החדשותי הזה בבעלת התחנה. והרי לרשות התחנה עמדו 24 שעות ביממה שבהם ניתן מידי פעם לעסוק גם בחדשות על קטאר עצמה ,אבל אלו מה מוזר ,היו בודדות ונדירות.

. יחד עם זאת, שמה של המדינה הוזכר באופן קבוע בערוץ: "מדווחים מקטאר, אל-ג'זירה". קטאר נקשרה אפוא באל-ג'זירה רק עם אל-ג'זירה עצמה, ועל ידי כך הפכה בכל העולם המוסלמי שם נרדף לאובייקטיביות, לאומץ לב תקשורתי, ולפתיחות לזר ולשונה.

יוצא דופן אחד היה, לא במקרה, לאחר שקטאר כוננה קשרים דיפלומטיים עם ישראל. אז הקפידה התחנה להציג את כל המתנגדים המרובים שקמו להחלטה הזאת במדינה, ואת שפע טענותיהם נגד ישראל. היה בכך סוג מתוחכם של הצטדקות מצד המשטר בקטאר בפני העולם הערבי. באופן דומה נהגה התחנה כשבשטחה של הנסיכות הוקם בסיס צבאי אמריקני גדול. את ההתנגדויות שהוצגו לשני הצעדים האלה, הביאו מאז באל-ג'זירה כהוכחה לאובייקטיביות של התחנה גם בנוגע למדינה המממנת. תמיד את זה – אולי משום שאין דוגמאות רבות אחרות להתרסה נגד המשטר המקומי.

ולא במקרה. למרות כל טענותיה של קטאר בדבר חופש הדיבור והפלורליזם הנהוג בה, במדינה אין בחירות, אסור לקיים מפלגות, וכל פרסום עובר צנזורה. דוגמה אחת מרבות: ב-2010 צונזר ללא הסבר רומאן בשם 'אהבה תגיע אחר כך', מאת תושבת זרה בקטאר, הפרופסורית לשפה האנגלית מוהאנה רג'קומאר. בספר, שתיאר את החיים במדינה, לא היה שום פרט שעלול לפגוע ברגשות המוסלמים, להוציא אולי סצנה שבה גבר קטארי מנשק אישה הודית-אמריקנית – וזו כנראה עוררה את חמת הצנזורים. הצנזורה היא בעצם מטרה סמויה נוספת של אל-ג'זירה: להסיט את הקהל הערבי מצפייה בתחנות מערביות, בייחוד אמריקניות.

קונים את המזרחנות

רשת השידור סיבכה את אמירות קטאר בשלל תקריות דיפלומטיות עם כמעט כל מדינה במזרח התיכון – כולל ישראל – שזעמו על הסיקור העוין. אולם נראה ששליטי קטאר הפיקו הנאה עצומה מהעימותים הללו, שרק חיזקו את מעמדה של ארצם בעולם, ועזרו לה להפוך ממדינה קטנה ואלמונית למעצמה תקשורתית מאיימת. בדוחה יודעים היטב שלא רבים יעזו לנתק את היחסים עם הדוד העשיר מהמפרץ, ששולח מתנות יקרות ערך כמעט לכל מוסלמי דבעי. במקביל קיבלו שליטי קטאר מעמד של מתווכים ומפשרים בסכסוכים שונים – והדוגמה הבולטת לכך ניתנה השבוע, בניסיונות להגיע להפסקת אש במבצע צוק איתן.

אל-ג'זירה משדרת בין היתר בשפה האנגלית, אבל לקטארים דרך נוספת, יסודית יותר, להשפיע על תודעת המערב ועל עמדתו כלפי הערבים והאסלאם. כאן מדובר במיזם סעודי במקור, שקטאר החלה להצטרף אליו עוד בשנות ה-80 והגבירה את הקצב בשנות ה-90: קניית האקדמיה. הקטארים משקיעים הון עתק במענקי מחקר ובתרומות למחלקות אוניברסיטאיות ולמרכזי מחקר בארצות הברית ובאירופה, הקשורים ללימודי המזרח התיכון. לפעמים הם עושים זאת ישירות ובשמם, ולפעמים תחת מסווה ובאמצעות שותף עסקי מערבי. בחלק ממוסדות המחקר של המערב, קטאר (או סעודיה) היא התורמת העיקרית המקיימת אותם.

לנדיבות הזאת כבר היו השלכות חמורות. בעל המאה הוא בעל הדעה, והקטארים עומדים על כך שתהיה להם יד בקביעתו של חומר הלימוד ובבחירת המורים והחוקרים במוסדות המקבלים את תרומתם. ההשפעה היא לעתים דרמטית, עד כדי דריסה גמורה של עקרונות המחקר המדעי. מספרי לימוד לא מעטים נמחקה למשל המילה ג'יהאד, וכמוה גם עצם העובדה שהאסלאם התפשט בעולם באמצאות כיבושים. החוקרים שקיבלו מלגות וקידום במוסדות האלו, ביניהם אוניברסיטאות מן היוקרתיות ביותר במערב, היו אלה שחשבו בצורה הנכונה; למשל, הפיצו את האידיאולוגיה של אדוארד סעיד, המציגה את האסלאם כקורבן נצחי של המערב.

אותם חוקרים גם החלו להנפיק תמיכה אקדמית באינטרסים ובטענות השונות של קטאר ושל הג'יהאדיסטים, ולספק טיעונים 'מחקריים' נגד ישראל. מנגד, הם מקפידים שלא לחקור את מצב המיעוטים במזרח התיכון, מכחישים ידיעות על מעשי ג'נוסייד שביצעו והבים בשיעים בעיראק ובנוצרים בחבל דרפור, ונמנעים מלבדוק את מצב הדמוקרטיה בקטאר ובסעודיה, בתואנה שאלה הם נושאים חסרי עניין למחקר. לדעת חוקרים מרכזיים, כגון מרטין קרמר הישראלי ווליד פארס הלבנוני, חקר המזרח התיכון, ובפרט חקר סעודיה וארצות המפרץ וחקר הווהביזם, נמצא כיום בשפל החמור ביותר במאה השנים האחרונות.

תמים צדיק

qatar grandson

תמים בן חמד אאל ת'אני 

 

בשנת 2013 נתמנה שליט חדש בקטאר. זהו תמים בן חמד אל-ת'אני, בנו של האמיר הקודם – שבגיל 61 החליט להתפטר מסיבות בריאותיות, או כך הציג זאת לפחות.

תמים הוא השליט המונרך הצעיר בעולם כיום, בן 34 בלבד, וכלל לא ברור שהוא זה ששולט בקטאר. אין זה מן הנמנע שהאב הוא עדיין האיש הקובע בנסיכות. ייתכן שלנוכח הלחצים הגוברים והולכים על קטאר, שנתגלתה כמדינה תומכת טרור, החליט האב לנקוט את הגישה הדו-פרצופית האהובה עליו: לתת לאדם אחר לספוג את הלחצים, ולהמשיך לנהל את המדינה מאחורי הקלעים.

על השליט הנוכחי לא ידוע הרבה. השופרות הקטאריים מוסרים שתמים למד באנגליה, ושהוא בעל ניסיון ביטחוני כמפקד צבא קטאר, ניסיון דיפלומטי, ובעיקר ניסיון בארגון אירועי ספורט. הוא נעשה יורש העצר לאחר שאחיו הבכור ג'אסים החליט לוותר על התפקיד מסיבות שלא פורסמו, כנראה בלחץ אביו.

מעבר לכך קיימות על עברו של האמיר החדש ידיעות סותרות. יש דיווחים שב-2005 סולק תמים עם בן זוגו ממועדון הומוסקסואלי בבריטניה, ואף נעצר לאחר שהשניים שתו יותר מדי ופתחו במריבת שיכורים. על פי אותן ידיעות, השיח' יוסוף אל-קרדאווי הכריז דווקא אז שכל הומוסקסואל יש לסקול למוות, בין שהוא נשוי ובין שלא. כל ערוצי התקשורת בערבית העלימו מיד את הדיווחים על הפרשה, ודווקא אל-ג'זירה הייתה זו שנתנה לה פרסום, אולי כחלק ממאבק פנימי בצמרת הקטארית.

על פי טענות אחרות תמים הוא דווקא מוסלמי אדוק. בצעירותו יצא למסעות מיסיונריים באפריקה, ובהמשך ניהל את קשריה של קטאר עם המורדים האסלאמיים בלוב וריכז את העברת הכסף והנשק אליהם. בגרסה הזו הוא מוצג כמי שהעריץ מאז ומתמיד את השיח' אל-קרדאווי. לאחר הכתרתו של תמים, הבליטה התקשורת הקטארית את ביקורו הנלהב של השיח' בארמון. מאז, אגב, דווח שקטאר נאלצה לסלק את אל-קרדאווי מתחומה, בלחצם של נציגי מדינות שכנות שחששו מהתבטאויותיו הקיצוניות.

כך או כך, תקופת שלטונו של תמים מתאפיינת בינתיים בהחרפת התמיכה של ארצו בטרור הבינלאומי. כבר בשנות ה-90 הופיעה קטאר ברשימה האמריקנית של מדינות תומכות טרור. רשימת הארגונים שנהנו מכספיה הייתה מגוונת. היא תמכה בארגוני הטרור האסלאמיים בצ'צ'ניה, מימנה התקפות על הצבא הרוסי בקווקז וקיבלה בברכה את הלוחמים הצ'צ'נים שנמלטו משם לאחר שהובסו. כמו כן סיפקה (ומספקת גם היום) נשק וכספים לארגונים אסלאמיים קיצוניים בלוב.

חלק מהתמיכה של קטאר בגופים טרוריסטיים מתבצע דרך "ארגוני צדקה" אסלאמיים, הנשלטים בידי משפחת האמיר. חלק אחר הם כספים שתורמים אזרחים קטארים – אך יש לשער כי הדבר נעשה בידיעתה ובברכתה של משפחת אל-ת'אני. היות שהפעילויות של האמיר ומשפחתו והעברות הכספים שהם מבצעים מאוצר המדינה חסומים בפני בדיקה ציבורית, ביכולתם לעשות ככל העולה על רוחם. וכך, על פי ההערכות, מיליארדי דולרים מאוצר הנסיכות הועברו לידי ארגוני טרור ופעילי אסלאם קיצוני בעולם כולו – לרוב דרך בנקים שוויצריים.

מלכת הטרור 

קטאר הוסרה מרשימת המדינות התומכות בטרור רק לאחר שהסכימה להקמתו של בסיס אמריקני צבאי בשטחה. הבסיס הזה נבנה במימונה, ולמעשה ביוזמתה, כסוג של שוחד לממשל בוושינגטון. הוא שימש מרכז הפיקוד בפלישה לעיראק של סדאם חוסיין; קטאר תמכה במתקפה הזו כחלק ממדיניותה לתרום לערעורו של כל משטר ערבי חילוני. אך למרות הוצאתה מהרשימה, היא ממשיכה עד היום לממן כל ארגון טרור סוני אפשרי. כך מראות היטב, בין היתר, תשדורות דיפלומטיות של שגריר ארצות הברית בקטאר ג'וזף לֶה-בָּרוֹן לממשלתו, שהודלפו באתר ויקיליקס. הממשל העדיף לשתוק ולהשתיק את העניין.

עוד התברר כי קטאר תומכת בארגון ג'בהת א-נוסרה בסוריה, וככל הנראה גם ביריבו המסוכן דאע"ש, שהשתלט על חלקים בעיראק ובסוריה תוך ביצוע מעשי רצח המוניים. ב-2013 גילה הביון הצרפתי שקטאר מעבירה נשק ומימון לקבוצות האסלאמיות המסוכנות במערב אפריקה, שהיו קרובות מאוד לכבוש את מאלי וגרמו להרס נורא בעיר הקדומה טימבוקטו.

קטאר היא גם התומכת הראשית של ארגון חמאס בעזה. ח'אלד משעל מתגורר בנסיכות, והיא מדבררת את הארגון ומייצגת את האינטרסים שלו בסיבוב המלחמתי הנוכחי עם ישראל. וכמובן, הערוץ שלה אל-ג'זירה מביא לכל העולם הערבי את דבר חמאס ואת גרסת המציאות שלו. למרות זאת, היא נחשבת בעיני האמריקנים למתווכת הוגנת בין ישראל לבין חמאס.

מה משיגים הקטארים בתמיכתם בארגוני טרור מסוכנים, שעלולים לפנות גם נגדם? ולא מדובר בהשערה תיאורטית: דובר דאע"ש כבר הצהיר שהארגון מתכוון להשתלט גם על אמירות קטאר, ולכן אין מה לחכות למונדיאל 2022. יש החושבים שתמיכת קטאר בטרור היא רק בגדר דמֵי חסות לסחטנים מסוכנים; בנסיכות הזו הרי היה מקובל מאז ומתמיד לרקום קשרים עם הכוח החזק שמסכן אותה, ולשלם לו כדי שיגן עליה. פעם אלו היו הבריטים, לאחר מכן האמריקנים והיום ארגוני הטרור. אפשרות אחרת היא שקטאר מעוניינת במהפכה אסלאמית עולמית, ואינה שוקלת די הצורך את המחיר שהיא עצמה עלולה לשלם על כך.

תזה מעניינת מובאת בספרו של המזרחן כריסטופר דיוידסון 'אחרי השיח'ים: קריסתן המתקרבת של ממלכות המפרץ'. לדעתו, מדינות הנפט עומדות לקרוס בזו אחר זו עד שנת 2017, משום שעתודות הנפט שלהן אוזלות. הנסיכויות יודעות זאת, וכדי לשמור על רמת החיים שהורגלו בה, הן מתכננות להפיל משטרים חילוניים במזרח התיכון בעזרת שכירי חרב אסלאמיסטים, או הנחזים לכאלה.הוא טוען שהוא העריך זאת עוד ב-2002, כשהחל לחשוב על הספר, וכל מיני דברים שהתרחשו מאז רק הצדיקו את הערכותיו. אז נשארו שלוש שנים לראות אם הוא צודק או לא. קטאר עומדת להיות לכאורה אחד האגוזים הקשים לפיצוח במהפכה שתפרוץ או לא, מאחר שהיא העשירה מכולן.

התזה שלו היא זאת: רוב נסיכויות הנפט במפרץ הפרסי (ונשאיר את סעודיה החזקה ואת קטאר ואת אוצרות הגז שלה בצד) הן כבר לא כל כך עשירות. אצל רובן מאגרי הנפט הולכים ואוזלים או כבר אזלו, נכון ל-2014. הן צריכות לתמוך באורח החיים העשיר והסופר-טכנולוגי שאליו התרגלו אזרחיהן, אשר רובם המוחלט לא נקפו אצבע בימי חייהם והשאירו את כל העבודה לעובדים הזרים. אז מאיפה יבוא הכסף כדי לקיים את אורח החיים הזה בעוד שלוש, חמש, עשר שנים? המשטר לא יוכל לעמוד בכך וצפויה מהפכה או מלחמת אזרחים שינהלו אנשים נואשים, אשר היו רגילים לחיות בעושר כל חייהם והוא פתאום נעלם כלא היה.

אלא אם כן… מדינות אלו יקימו אימפריה באמצעות צבא של שכירי חרב בדמות פעילים איסלאמיים כביכול (שכן, האלמנט האיסלאמי בכל העניין הוא אמנם חשוב, אבל לא מהותי כמו האלמנט הכלכלי הטהור), שהם מממנים אותו כדי להרוס את המדינות החילוניות באזור, כפי שעשו בלוב, בסוריה ובעיראק. בבוא היום כל מה שיישאר למממנים הטובים של מסע "הגי'האד האינסופי" מקטאר ומהנסיכויות האחרות זה לנצל את השרידים העלובים שיישארו מהמדינות האדירות לשעבר – התושבים הכבושים, שימשיכו לעבוד בשבילם כעבדים חינם אין כסף, כדי שהנסיכים של ארצות הנפט לשעבר יוכלו להמשיך בסגנון החיים הטובים שלהם ולא יצטרכו לנקוף אצבע גם בעתיד.

לפי התוכנית, כלכלות המדינות הכבושות ישועבדו לנוחיותן של הנסיכויות, כדי שהתושבים שהתרגלו לחיי פאר ועצלות לא ייצאו לרחובות ויחוללו הפיכות. כי כשאתה אמיר שסילק את אביו מכס השלטון, או מינה את בנו לשליט-בובה כדי לא להיפגע, האפשרות של הפיכה מדאיגה אותך יותר מכל מתקפה חיצונית.

qatar picture

ביבליוגרפיה לכתבה:

דילמון -קטאר הקדומה 

Bibby, Geoffrey    Looking for Dilmun    New York :   New American Library,   1969

Dilmun :   new studies in the archaeology and early history of Bahrain /    Berlin :   Reimer,   c1983

Piesinger, Constance Maria    Legacy of Dilmun :   the roots of ancient maritime trade in eastern coastal Arabia in the 4th/3rd millenium B.C.    Ann Arbor :   Univ. Microfilms International,   c1983

 

Crawford, Harriet E. W.    Dilmun and its Gulf neighbours.    Cambridge :   Cambridge University Pr.,   c1998

קטאר המודרנית

Graham, Helga    Arabian time machine :   self-portrait of an oil state /    London :   Heinemann,   1978

Zahlan, Rosemarie Said    The creation of Qatar /    London :   Croom Helm,   1979

Crystal, Jill    Oil and politics in the Gulf :   rulers and mrchants in Kuwait and Qatar.    Cambridge :   Cambridge Univ. Pr.,   1990.

Winckler, Onn    Population growth, migration and socio-demographic policies in Qatar /    Tel-Aviv :   The Moshe Dayan Center for Middle Eastern and African Studies,   2000

 

 

Al-Jazeera :   the story of the network that is rattling govenments and redefining modern journalism /    Cambridge, Ma. :   Westview Press,   2003.

 

Miles, Hugh.    Al-Jazeera :   the inside story of the Arab news channel that is challenging the West /    New York :   Grove Press,   2005.

‫ רבל, סמי    ישראל בחזית המפרץ הפרסי :   סיפורה של נציגות ישראלית בקטאר /    תל אביב :   משכל,   2009.

אמיר  שיבלי    המסרים והרעיונות הנסתרים של רשת אלג'זירה /    רמת גן :   אוניברסיטת בר-אילן,   תשע"ב 2011.
Jazeera English : global news in a changing world / edited by Philip Seib.

204 p. : ill. ; 24 cm. ( Palgrave Macmillan series in international political communication ) 2012

 

 

Beydoun, Nasser M.    The glass palace :   illusions of freedom and democracy in Qatar /    New York :   Algora Pub.,   c2012.

After the sheikhs : the coming collapse of the Gulf monarchies /        Christopher M. Davidson

2012

The Transformation of the Gulf : politics, economics and the global order / edited by David Held and Kristian Ulrichsen 2012

Fromherz, Allen James    Qatar :   a modern history /    London :   I.B.Tauris,   c2012.

Figenschou, Tine Ustad.    Al Jazeera and the global media landscape   the south is talking back /2013

Kamrava, Mehran.    Qatar :   small state, big politics /

2013

הרצאה על הספר 

גוז'נסקי,יואל  מדינות המפרץ בסביבה אסטרטגית משתנה :מוקדש לזכרו של יוסי קוסטינר (2010-1949) /יואל גוז'נסקי. —    תל-אביב : המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2012.

 

 

‫   וראו גם

קטאר בויקיפדיה 

‫   הקטאר של האביב הערביhttp://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=1152 

קטאר מאבד'ת גובה

http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=5827

הכל הנשאר במשפחה חילופי גברי בקטאר

http://heb.inss.org.il/index.aspx?id=4354&articleid=264

קטאר עוצמת הכוח הרך

http://canthink.molad.org/articles/%D7%A7%D7%98%D7%90%D7%A8:-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%AA-%22%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%A8%D7%9A%22

 

qatar after the shikes

פלאש גורדון:גירסת המגזין "להיטון " ,סיפור הסרט בפרוזה.

flash gordon lecture by eli eshed

השנה מלאו  80 שנה לאיש החלל פלאש גורדון ,והשבוע אני מרצה על כך בסינמטק תל אביב במסגרת פסטיבל "אנימיקס " לקומיק ולאנימציה. לרגל זה אני מעלה ברשת במגזין "יקום תרבות "  סיפורי קומיקס שונים  על הרפתקאותיו של פלאש גורדון שתורגמו לעברית במשך השנים.

כמעט כל הסיפורים האלו עסקו בהרפתקאותיו החלליות השונות של פלאש.רק בודדים מהם עסקו בהרפתקאותיו בכוכב הלכת שעימו הוא מזוהה  יותר מכל ,מונגו ,ובמאבקו עם "מינג חסר הרחמים " השליט הרודני של מונגו.

והאמת ? הייתה לכך סיבה טובה. סיפורי פלאש גורדון במונגו הם למיטב שיפוטי כמעט כולם  פרימיטיביים עלובים ומשעממים בהשוואה לסיפורים האחרים על פלאש גורדון בחלל. שאותם צייר דאן בארי עם צוות של עוזרים ואת רובם כתב סופר מדע בדיוני אמיתי בשם הארי האריסון. הדבר היחיד שמציל אותם זאת האמנות של היוצר אלכס ריימונד.

אבל יש יוצא דופן אחד שתורגם לעברית על הרפתקאותיו של פלאש בכוכב הלכת מונגו.וזהו אינו כלל סיפור קומיקס ,אלא פרוזה דווקא. וסיפור זה הופיע מכל המקומות במגזין "הבידור "להיטון". זהו עיבוד לפרוזה של סרטו של דינו דה לורנטיס "פלאש גורדון " מ-1980 סרט שעודנו סרט פולחן.

לישראלים הוא זכור יותר מכל מכיוון שבו הופיע השחקן הישראלי הידוע  חיים טופול בתפקיד דוקטור זרקוב  ידידו הגאוני אך  המשוגע במקצת של פלאש גורדון.זהו תפקידו הקולנועי הידוע ביותר של טופול לצד תפקידו כטוביה החולב והמדען גלילאו  ( שמן הסתם  שיכנע את  יוצרי  הסרט "פלאש גורדון " להכניס את טופול  בתפקיד מדען  גם בסרטם  ) וגם כעבריין יווני בסרט "ג'ימס בונד "לעיניך בלבד".

טופול לא במיוחד העריך את התפקיד הזה שהוא כיום תפקידו הקולנועי הידוע ביותר ,אין לו הרבה מה לאמר על הסרט   בספרו האוטוביוגראפי "חיים מספר על טופול".  ( ירושלים :   עידנים,   1983)  הוא מספר   שם שהוא לא שמע על הדמות לפני שהופיע בסרט ,ושהוא התרשם מהפעלולים.ותו לא.

האומנם טופול באמת לא שמע על הדמות של פלאש גורדון בעברו ? קשה להאמין ,הדמות הייתה ידועה היטב בישראל בימי נערותו של טופול והוא בוודאי ראה את סדרת סרטי פלאש גורדון  בכיכובו של באסטר קראב" שהוקרנה גם בישראל בבתי הקולנוע באותה התקופה לצד סירטי טרזן.

בכל מקרה סרט זה מסיים את הקריירה הקולנועית של טופול ששוב לא חזר להיות כוכב בינלאומי ,והוא יזכר לנצח עם יזכר בכלל אצל קהל הצופים הבינלאומי בתור האיש שגילם את דוקטור זרקוב. בכל מקרה כמחווה לסרט ולחיים טופול הנה העיבוד בפרוזה של הסרט "פלאש גורדון" כפי שהופיע במגזין "להיטון "  גליון 581 6.5.81 עמודים  53-54, 80.     "

 

flash_gordon_-_the movie_001_000               flash gordon layhiton page 1   flash gordon layhiton page 2       flash gordon layhiton page 3     flash gordon layhiton page 4

 

וראו עוד על פלאש גורדון

פלאש גורדון :הסדרה המלאה של המאמרים והסיפורים 

פלאש גורדון בעולם הברברים יְקוּם תַּרְבּוּת | יְקוּם תַּרְבּוּת // // //

סיפורים על פלאש גורדון " ביקום תרבות ":

פלאש גורדון וגיבורי קרית הירח, שבו פלאש מתמודד עם התרסקות של תחנת חלל ענקית על על כדור הארץ.

פלאש גורדון וכובשי החלל האמיצים, שבו פלאש ואנשי צוותו מתמודדים עם חייזר מסוכן במיוחד שחודר לחללית שלהם בסיפור שהוא מקור ההשראה לסרט האימה המפורסם "הנוסע השמיני".

פלאש גורדון בעיר מאדים הקסומה, שבו פלאש מחפש אחרי שרידי תרבות קדומה במאדים שאולי אחראים לרצח של אנשי כדור הארץ שהגיעו לשם, ואולי לא.

פלאש גורדון בעולם הרובוטים סיפור מאת הארי האריסון ודאן בארי שבו פלאש מתמודד עם עולם שבו השמידו הרובוטים את בני האדם.

פלאש גורדון נגד הפולשים. מאת הארי האריסון ודאן בארי .פלאש ודוקטור זרקוב מתמודדים עם פלישה של גזע חייזרים מתקדם לכדור הארץ

פלאש גורדון נגד מרד היוביראים.המשך הסיפור הקודם .פלאש מתמודד עם גזע החייזרים מהסיפור הקודם על כוכב הלכת פלוטו.

כל הסיפורים האלה הם משנות השישים, ואת כולם כתב סופר המדע הבדיוני הארי האריסון.

פלאש גורדון בעולם הברבארים.  מאת הארי האריסון ודאן בארי . עיבוד של ספר מדע בדיוני ידוע של הסופר הארי האריסון "עולם המוות " פלאש גורדון  ואנשי צוותו מתמודדים עם עולם פראי באופן מיוחד שהוא חסין כנגד הטכנולוגיות המתקדמות ביותר..

פלאש גורדון במעמקי כוכב נוגה.סיפור מאת דאן בארי. פלאש גורדון בכוכב נוגה כנגד גזע חייזרי המאיים להשתלט על הכוכב.

פלאש גורדון בכוכב המוות .מאת דאן בארי. המשך הסיפור הקודם .פלאש גורדון ודייל ארדן מתמודדים עם עולם מלאכותי שמטרתו היא להשמידם.

פלאש גורדון פוגש את נוח השני. סיפור חדש יותר שצייר דאן בארי  מ-1980 ובו פלאש וזרקוב מתמודדים עם רובוט שמתכנן לישב את כדור הארץ עם חיות מכוכב אחר.

פלאש גורדון גירסת מגזין להיטון "-עיבוד בפרוזה של סיפור הסרט "פלאש גורדון" מ-1980 בכיכובו של חיים טופול בתפקיד דוקטור זרקוב.

 

 

הסיבוב הראשון :מנהיגי מלחמת העולם השנייה במלחמת העולם הראשונה

dyokan-first-world-war-issue1-621x1024

 

 

  פורסם ב"דיוקן -מקור ראשון "

ביום פירסום רשימה זאת  ה-1 באוגוסט  2014 מלאו מאה שנה בדיוק ליום פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ב1 באוגוסט 1914 המגזין "דיוקן -מקור ראשון " פירסם גליון מיוחד שהוקדש למלחמה "הגדולה" מלחמת העולם הראשונה,זאת שהייתה אמורה לגמור את כל המלחמות ורק יצרה את כל המלחמות מאז. יש שם גם מאמר שלי בשם"סיבוב ראשון" שיעסוק בפעילותם המלחמתית של מנהיגי מלחמת העולם השנייה במלחמה הזאת .וסוליני שהיה אז סוציאליסט ובהשראת סרט בשם "קאביריה" שראה בזמן המלחמה על גיבור בשם "מצ'יסטה" שניראה ככפילו הפך למשהו אחר לגמרי.צ'רצ'יל שהיה אחראי לתבוסה הבריטית הגדולה ביותר במלחמה ואחת הגדולות בכל הזמנים ,ובניגוד לאחרים בזמננו שטוענים ש"שופכים את דמם " הוא לקח אחריות.התפטר מתפקידו הבכיר כשר ויצא לפקד על גדוד בקרב. וגם רב טוראי בשם אדולף היטלר שמפקדו במלחמה היה יהודי בשם גוטמן שהתעקש לתת לאוסטרי צלב ברזל כאות גבורה ושינה בכך את חייו של היטלר ואת מסלול ההסטוריה כולה. סיבוב ראשון מנהיגי הצדדים במלחמת העולם השנייה השתתפו בצעירותם במלחמה הגדולה שקדמה לה, והיא שעיצבה את דמותם. במיוחד זה נכון לגבי היטלר, המתנדב האוסטרי הנלהב לצבא גרמניה, שמפקד יהודי התעקש להמטיר עליו צל"שים וגיבור מלחמה בריטי יישם בו טוהר-נשק אחד יותר מדי אלי אשד

היטלר במלחמת העולם הראשונה

מפקדו הישיר של אדולף היטלר במלחמת העולם הראשונה היה יהודי. סגן הוגו גוטמן. גוטמן הוא שהמליץ על היטלר, והשתדל בשבילו, בקבלת עיטורי ההצטיינות שלו על אומץ בקרב. הצורר שחולל את מלחמת העולם השנייה שירת במלחמה שקדמה לה כקַשָר קרבי בקו החזית בין צבא גרמניה לצבא צרפת, בגדוד שאיבד במלחמה חמש שישיות מחייליו. כבר בדצמבר 1914 עוטר רב-טוראי היטלר בצלב ברזל מדרגה שנייה, עם עוד כשישים מחיילי הגדוד. בקיץ האחרון למלחמה קטף עוד שני אותות הצטיינות, ביוזמת סגן גוטמן: במאי 1918 זכה בצל"ש גדודי על אומץ לב מול האויב, ו-4 באוגוסט קיבל את הסמל שהיה גאה בו יותר מכול: צלב הברזל מדרגה ראשונה ,שרק לעתים רחוקות זכו בו חוגרים מן השורה.

בספרי הלימוד של בתי הספר בגרמניה הנאצית זכה עיטור נכבד זה למקום של כבוד. סופרה שם גרסה שהמציא היטלר, או אולי התועמלן שלו גבלס, ולפיה הוא קיבל את צלב הברזל משום שבעת שנשא תשדורות מהמפקדה ליחידה קדמית נתקל בכיתה של 15 צרפתים. הודות לצלילות דעתו, אומץ לבו ומיומנותו בתכסיסי הפתעה, שכמו נלקחו מספרי קרל מאי על האינדיאני וינטו והצייד הגרמני יד הנפץ שהיו חביבים עליו, הצליח החייל המעוטר להתגבר על חיילי האויב ולהוליכם בשבי אל מפקדו לגמרי לבדו. שמו היהודי של המפקד נשמט משום מה בסיפור. סיפורים דומים שהופצו בגרמניה על היטלר תיארו, באופן דומה עד להחשיד, כיצד שבה החייל האמיץ פטרול בריטי של 15 איש, או כיצד פילס את דרכו בקרב באש כבדה מאין כמוה וכך מנע הפגזה שאיימה על עמדה גרמנית. הסיפורים, ובמיוחד העיטורים שהראו שיש להם בסיס, נתנו לאוסטרי שהתנדב לצבא גרמניה עמדה נעלה בגרמניה, כגיבור מלחמה מוכח שיש לו מה להגיד לגרמנים שאינם גיבורים כמוהו. למעשה, צלב הברזל ההוא ניתן להיטלר על העברת שדר חשוב מהמפקדה לחזית תחת אש כבדה ביותר, משום שקווי הטלפון נותקו. היטלר ביצע את המשימה לאחר שהובטח לו שיקבל את האות אם יבצע אותה. בנסיבות הימים ההם, בשוחות שבין גרמניה וצרפת, לא היה זה מעשה גבורה יוצא דופן אלא אירוע יומיומי. לגוטמן נדרשו כמה שבועות של ויכוחים עם מפקד הדיוויזיה, שהתעקש שהפעולה לא הייתה יוצאת דופן משום בחינה. עקשנותו של גוטמן גברה. על פי עדויות מסוימות, סגן גוטמן ענד את העיטור על חזהו של היטלר באותו טקס שבו הוא עצמו, גוטמן, קיבל אף הוא אות גבורה מקביל על אומץ לב בשדה המערכה. היטלר ענד את העיטור עד סוף המלחמה, וגם כשכיהן כפיהרר. תמיד נמנע מלפרט את נסיבות קבלתו הסתמיות למדי, ותמיד נמנע מלציין בזכות מי קיבל אותו. פעם אחת, ב-1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, העלה את העניין בדרכו המעוותת. זה היה בשיחה עם סגנו מרטין בורמן ועם נאצים בכירים אחרים במפקדתו.

א ענדתי את צלב הברזל בזמן מלחמת העולם", כיזב, "כי ראיתי מי עוד זכה בו. היה לנו יהודי בשם גוטמן ביחידה. מוג לב. הוא ענד את צלב הברזל, והיה מבחיל לראות את זה. בושה לצבא הגרמני".הוגו גוטמן החזיק לאחר המלחמה בחנות לריהוט משרדי בעיר נירנברג. הוא נאסר ב-1938 על ידי הגסטאפו, אך קציני האס-אס, שידעו על עברו כמפקדו של היטלר, וגורמים אנטי-נאציים במשטרה הגרמנית, הביאו לשחרורו ממעצר. עם פרוץ המלחמה נמלטה משפחת גוטמן לבלגיה. במאי 9401, זמן קצר לפני שהנאצים כבשו את בריסל, הצליח להימלט שוב בסיוע אמריקני לפורטוגל דרך צרפת ומשם המשיך לארצות הברית. המשפחה התיישבה בסנט-לואיס. גוטמן שינה את שמו להנרי ג' גרנט וחזר לעסקי הרהיטים. האיש שהעניק להיטלר את סמל הגבורה שלו נפטר ב-1971 והוא בן 91. ככל הידוע גוטמן היה היהודי היחיד שעמד בקשר רציף עם היטלר במהלך חייו, לבד מרופא יהודי שטיפל בו ובמשפחתו בילדותו. לצערנו לא השתמרה שום עדות מפיו באשר לפקודו היטלר ולמחשבותיו עליו. העריק האוסטרי שש לקרב

המלחמה כולה הייתה, מבחינת המִפלץ שיזם את המלחמה שבאה אחריה והאפילה עליה, חוויה מעצבת. ההודעה על הכרזת המלחמה, ב-2 באוגוסט 1914, חילצה מאדולף היטלר התפרצות של שמחה. מצלמתו של היינריך הופמן לכדה אותו בתוך המון מריע במינכן. הופמן עתיד היה להיות הצלם הרשמי של היטלר, אך ב-1914 הוא כלל לא הכיר את הצייר הווינאי הצעיר שהיגר לעיר הגרמנית. כשהיטלר כבר היה פוליטיקאי ידוע, ב-1929, והופמן היה הצלם שלו, הוא חיפש ומצא בעזרת זכוכית מגדלת את פניו של הבוס שלו בצילום הישן. התמונה עם הצעיר המשופם הצוהל בתוך ההמון כיכבה בתעמולה של גבלס, שהציגה את היטלר כפטריוט ואיש העם, נמכרה באלפי עותקים והוכנסה לספרי הלימוד בגרמניה. כיום סבורים החוקרים שלא זכוכית מגדלת הייתה כאן, אלא ריטוש ודיו שבעזרתם הכניס הופמן את היטלר לתמונה שכלל לא היה בה. צולם בקהל המתרונן או לא צולם, היטלר אכן שמח על פריצת המלחמה. הוא מעולם לא רצה לשרת בצבא האוסטרי, שאליו צריך היה להתגייס על פי אזרחותו, שכן שנא את האימפריה האוסטרו-הונגרית הרב-לאומית. הוא התחמק בתירוצים שונים ממכתבי הגיוס שקיבל, והצבא האוסטרי שאיים לאוסרו כעריק החליט לבסוף שהוא גם אינו כשיר להילחם. אבל היטלר בהחלט היה כשיר להילחם, והיה נחוש להילחם אך רק בצבא גרמניה. הוא הגיש בקשה להתגייס כמתנדב לצבא הגרמני, ולשמחתו קיבל בתוך יום תשובה חיובית ממשרד מלך בוואריה. חקירה שהתקיימה לאחר ניסיון הפוטש שלו נגד ממשלת בוואריה ב-1924 הראתה שהוא קיבל את האישור רק כתוצאה מטעות בירוקרטית של פקיד שלא הבין שהוא אינו אזרח גרמניה. הוא חשש פן תיגמר המלחמה בטרם נלחם; כן, בתחילת מלחמת העולם הראשונה ההערכה הייתה שזו מלחמה של גומרים-הולכים. כבר בימים הראשונים נקלעה יחידתו של היטלר לקרבות קשים שבהם נהרגו 70 אחוז מאנשיה, חלקם באש גרמנית.

לאחר שנים סיפר היטלר שקרבות ראשונים אלה עיצבו אצלו את ההכרה ש"החיים הם מאבק תמידי נורא". ב-3 בנובמבר 1914 הוא הועלה לדרגת רב-טוראי, ובדרגה זו נשאר עד סוף המלחמה. הוא אמנם נראה למפקדיו מהימן וצייתן, ועד מהרה אף קיבל כאמור הכרה מחמיאה לאומץ הקרבי שלו, אך המפקדים החשיבו אותו כחסר כישורי מנהיגות, שכן נטה להתבודד ונראה חולמני. נראה שגם היטלר עצמו לא נלהב מהעלאה בדרגה, כי חשש שהדבר יביא להרחקתו מהיחידה שאת החיים בה חיבב ואשר הרגיש בה התעלות שלא חש עד אז מעולם. ואכן, ככל הידוע לו היו להיטלר חברים מקרב רעיו לחפירות. אמנם לימים, כשהיה פיהרר, הרבו ותיקי הגדוד לפנות אליו בבקשה לתמיכה כספית או לג'וב, בהזכירם את ימיהם ביחד בשוחות, והוא נהג להיעתר להם. אולם נראה שידידו האמיתי היחיד בשוחות היה כלב ושמו פוסל, טרייר לבן שנדד אליהם מקווי האויב. היטלר לימד אותו תעלולים ורווה נחת מידידותו. כשיחידתו נאלצה לזוז למקום אחר והכלב נעלם, הוא לא ידע את נפשו מצער. "החזיר שלקח אותו ממני לא ידע מה הוא עשה לי", אמר כעבור שנים רבות. הוא מעולם לא גילה צער דומה על אדם כלשהו.

פעם על הכוונת, פעם על הקו

בין שליחות לשליחות, במפקדה ובשוחות, מצא היטלר זמן לצייר ולקרוא את כתבי שופנהאואר וניטשה על האדם העליון שהצבא הגרמני חילק לחיילים. כמה פעמים ניצל ממוות, למשל כאשר התפוצץ פגז צרפתי בעמדת פיקוד קדמית והרג ופצע כמעט את כל אנשי המטה שהיו שם. בין הפצועים קשה היה מפקד הגדוד, שעמד להמליץ על הענקת עיטור צלב הברזל להיטלר – וזאת על חלקו, לצד חייל אחר, בהגנה על חיי מפקד זה תחת אש ימים אחדים לפני כן. היטלר יצא מהעמדה דקות אחדות לפני נפילת הפגז. מעין אות לבאות – להתנקשויות שהיטלר ניצל מהן פעם אחר פעם בהיותו שליט גרמניה. מהגדוד של היטלר, שמנה בראשית המלחמה 3,000 איש, נותרו חיים בסיומה רק כ-500. מסוכן במיוחד היה תפקידו של היטלר כמקשר, שרבים רבים נפלו בו. הישרדותו חיזקה את תחושתו שהוא נבחר בידי מישהו למשימה מיוחדת בעתיד, ושאותו מישהו שומר עליו. על סף סיום המלחמה שוב היה היטלר קרוב ליהרג. חייל בריטי ושמו הנרי טנדי כמעט שינה את ההיסטוריה העולמית במהלך השתלטות על כפר צרפתי: היטלר היה בטווח הרובה שלו, אך הוא החליט שלא לירות. טנדי ראה לנגד עיניו חייל פצוע וכושל, השולח מבט יגע לקנה הרובה שלו כאילו הוא כבר יודע שהוא הולך למות. למה להרוג אותו? , חשב. טנדי התפרסם בבריטניה, ונעשה גיבור לאומי, משום שהיה החוגר המעוטר ביותר בצבא הבריטי. הוא לא ידע מי היה החייל שעל חייו חס. אך היטלר זכר היטב את התקרית הזאת ואת האיש שכמעט ירה בו, ואף זיהה את פניו בעיתונות. היטלר השיג העתק של תמונה שהצייר האיטלקי פורטוניטו מטניה צייר על פי תצלום ידוע שבו נראה הגיבור הבריטי טנדי נושא חייל פצוע בתחילת המלחמה, ותלה אותה בביתו. כאשר בא לשם ראש ממשלת בריטניה צ'מברליין ב-1938, ביקור פייסנות שהוביל לחתימת הסכמי מינכן הנודעים לשמצה, ראה להפתעתו את התמונה ושאל את היטלר מה לו ולתמונת חייל בריטי. היטלר ענה לצ'מברליין "זה האיש שכמעט הרג אותי, והייתי משוכנע שלעולם לא אראה את גרמניה שוב. אבל ההשגחה העליונה שמרה עליי גם אז". הוא ביקש מצ'מברליין שיעביר את תודתו לטנדי.

ואכן – כפי שסיפר לימים אחיינו של טנדי – יום אחד צלצל הטלפון בביתו של הנרי טנדי ועל הקו היה ראש הממשלה. הוא דיווח לטנדי על השיחה עם הפיהרר, ועל התודות שהלה ביקש לשלוח לאיש שהחליט שלא לירות בו. רק אז נודע לטנדי הנדהם מי היה האיש שהוא החליט להציל את חייו ולא לירות בו. הוא חזה כמובן עוד קודם לכן בתמונות של שליט גרמניה, אבל לא זיהה אותו כאיש שהיה על כוונת הרובה שלו ב-1918. הוא היה מוכה הלם. חרטתו על שחמל על האיש התעצמה בשנים הבאות, כאשר היה בלונדון המופצצת. טנדי נפטר ב-1977 והוא בן 86. באוקטובר 1918 היטלר התעוור זמנית מהתקפת גז כלור של הבריטים. שעה ששכב עיוור וחסר ישע בבית החולים בימות החורף של 1918, בעוד גרמניה נכנעת לאויביה, דומה היה עליו כי כישלונו האישי כצייר ועיוורונו מתמזגים באסון שבא על העם הגרמני כולו. הלם התבוסה גרם לו זעזוע נפשי עמוק. הוא סיפר שכאשר שמע על שביתת הנשק בכה בפעם הראשונה מאז מות אמו. נראה היה לו שתבוסה כזאת אפשר להסביר רק בבגידה, בחתירה אפלה של הגזע השנוא עליו, זה שעמו נמנה גם מפקדו ודורש טובתו.

גרינג מפיל המטוסים

רק מעטים מראשי המשטר הנאצי היו בעלי עבר משמעותי במלחמת העולם הראשונה. אנשי המעגל הראשון שסביב היטלר – הימלר, גבלס, בורמן ושפר – היו צעירים מכדי למלא תפקיד של ממש במלחמה ההיא. החריג היה מספר 2 ברייך השלישי, שר האווירייה הרמן גרינג. במלחמת העולם הראשונה היה גרינג טייס קרב שהתפרסם במספר הרב של מטוסי קרב שהפיל. הוא טען ל-22 לפחות; לדעת המחקר הוא אכן הפיל לפחות 17 מטוסי אויב. הצלחתו זאת הביאה אותו בסוף המלחמה להתמנות מפקד היחידה של הטייס המפורסם ביותר של גרמניה, מנפרד פון-ריכטהופן, "הברון האדום", שנהרג זה מקרוב. לאחר המלחמה היה גרינג גיבור מלחמה מפורסם ומעוטר, והצטרפותו למפלגה הנאצית נחשבה להישג אדיר שלה. סביר להניח שבזכות עברו זה זכה לשמש לאורך שנים רבות מספר 2 הרשמי של היטלר.

  בין מצביאיה של גרמניה הנאצית, פילדמרשל ארווין רומל, שכמעט כבש למען היטלר את המזרח התיכון, התפרסם בתרומתו למלחמת העולם הראשונה. הוא היה אז קצין זוטר למדי, סרן בחיל הרגלים, אך בקרבות עם הרומנים והאיטלקים בלט בזכות טקטיקות ייחודיות, שהיו גרעינה של האסטרטגיה שתשמש אותו כעבור שנות דור במדבר לוב ובמצרים. על תוקפנותו וכושר האלתור שלו בחזית אינוונצו באיטליה הוענק לרומל הצעיר העיטור הקיסרי הגבוה ביותר, דבר חסר תקדים לגבי קצין חיל רגלים זוטר. חיל-הרגלים תוקף – ארוין רומל – נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים// <!– /

חיל-הרגלים תוקף - ארוין רומל - אתר נוריתה

ספרו 'חיל הרגלים תוקף' על ניסיונו במלחמת העולם הראשונה היה רב-מכר, והיטלר עצמו קרא אותו בתשומת לב. הספר אפילו תורגם לעברית והופיע בהוצאה הצה"לית 'מערכות'. זהו מן הספרים הבודדים של מצביאים נאצים שתורגמו לעברית, והיחיד הנוגע לניסיונו של קצין גרמני במלחמת העולם הראשונה שהופיע בלשוננו – אות לחשיבות הרבה שמייחסים לו גם בצבא הישראלי.

מוסוליני עוזב את השמאל

מכאן לבן בריתו של היטלר, שליט איטליה בניטו מוסוליני. ערב מלחמת העולם הראשונה כבר היה מוסוליני פוליטיקאי סוציאליסט ידוע, שתמך במהפכה סוציאליסטית אלימה ושימש עורך עיתון המפלגה. כשפרצה המלחמה הוא קרא לניטרליות מוחלטת, אך עד מהרה שינה את דעתו וצידד בחבירה למעצמות ההסכמה. היו שייחסו את השינוי לשוחד צרפתי, אך השינוי שחל במוסוליני היה אמיתי. כשהצטרפה איטליה למלחמה הוא התגייס לצבא, וב-1917 נפצע. לאחר מכן חזר לעבוד בעיתונו. אלא שהאידיאולוגיה שלו עברה שינויים דרמטיים. איש השמאל הלוחמני עבר אל הקצה הלאומני והניף את נס הפשיזם. היו שמועות שגרמה לכך, בין היתר, סדרת הסרטים על הגיבור הרומאי הדמיוני מצ'יסטה. הסרט הראשון בסדרה, 'כביריה', יצא לאקרנים ב-1914 ותיאר את גדולת האימפריה הרומית במלחמות הפוניות. השחקן שגילם את הגיבור, ברתולומאו פגאנו, דמה למוסוליני כשתי טיפות מים. תסריטאי 'כביריה' היה הסופר גבריאלֶה ד'אנונציו, הוגה דעות לאומני. מוסוליני, בין אם הושפע מהכוכב בן דמותו ובין אם לא, הושפע מד'אנונציו והפיץ את דעותיו – שעל פיהן המלחמה היא הזדמנות להתחדשותה הלאומית של איטליה. סטלין נרקב בסיביר מנהיג ברית המועצות במלחמת העולם השנייה, הרודן יוסף סטלין, התקשה לעשות דבר מה משמעותי במלחמת העולם הראשונה – שכן רוב שנותיה היה אסיר בסיביר, בגלל פעילותו המהפכנית. ב-1917 שימש עורך ביטאון המפלגה הבולשביקית, 'פרבדה', אך היה נתון למרותו של כותב המאמרים הראשיים לב קמנייב. בשלהי המלחמה, לאחר מהפכת אוקטובר, שימש קומיסר פוליטי בצבא האדום. המהפכה הקומוניסטית אירעה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, ולמעשה התאפשרה בגללה. ולדימיר איליץ' לנין, מנהיג המהפכה, הגיע לרוסיה מגלותו בשוויצריה בעזרת הגרמנים, שהיו מודעים היטב לנזק האדיר שיכול לגרום האיש הזה לאימפריה הרוסית. הם אפשרו אפוא ללנין ולאנשיו לעבור בגרמניה בקרון חתום, שאותו אסור היה להם לעזוב. הגרמנים צדקו. ברוסיה התגלה לנין ככלי נשק מזיק יותר מכל התותחים והגזים הגרמניים, וגרם בפעילותו החתרנית נזק אדיר למאמץ המלחמה הרוסי. שירות חשוב אף יותר לגרמנים עשה לנין לאחר שתפס את השלטון ברוסיה. הוא הוביל לחתימת הסכם ברסט-ליטובסק בין רוסיה לגרמניה, שהפסיק את המלחמה ונתן לגרמנים שטחים רוסיים

 

. רוזוולט ים וצ'רצ'יל גם ולבסוף, למערב. שני מנהיגיו הגדולים של העולם החופשי במלחמת העולם השנייה מילאו, במפתיע, אותו תפקיד במלחמת העולם הראשונה: שניהם היו אחראים על הצי הצבאי של מדינותיהם. אלה הם גם שני האישים היחידים שנשאו תפקידים ממשלתיים בכירים בשתי המלחמות. נשיא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, פרנקלין דלאנו רוזוולט, שימש במלחמה הראשונה תת-שר לענייני הצי. הוא התמיד בתפקיד זה עד 1920. הוא נודע כמצדד נלהב בשימוש בצוללות, ויזם כמה תוכניות לעצירת צי הצוללות הגרמני – ביניהן תוכנית למחסום מוקשים ימיים ענק מסקוטלנד ועד נורווגיה, שסיום המלחמה קטע את מימושה. הצלחתו בהכנת הצי האמריקני למלחמת העולם הראשונה, והיוזמות שנקט בתפקידו, הוציאו לו מוניטין והזניקו את יוקרתו הפוליטית במידה כזו שכבר ב-1921 היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לסגן הנשיא. הדמוקרטים כשלו במסע הבחירות הזה, ורוזוולט נאלץ לחכות עוד כמה שנים. ב-1921 אף לקה בשיתוק ילדים, שעמו נאבק כל שנות נשיאותו הרבות.

וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה, לא רק ששימש בתפקידים בכירים בשתי המלחמות, הוא אף כתב את ההיסטוריה של שתיהן. סדרת ספריו על מלחמת העולם השנייה זכתה לתהודה רבה, אך רק מעטים מכירים את הסדרה בת שלושת הכרכים שכתב על המלחמה הראשונה: 'המשבר העולמי', 'החזית המזרחית' ו'תוצאות המלחמה'. להבדיל מהסדרה הגדולה שלו על מלחמת העולם השנייה, ספרים אלה לא תורגמו לעברית. צ'רצ'יל היה במלחמת העולם הראשונה שר הימייה, ולאחר מכן שר החימוש. אלא שלהבדיל מרוזוולט, צ'רצ'יל לא קנה לעצמו בשנים ההן שם של שר מוצלח. תפקודו הוכתם בגלל אחריותו הישירה למתקפה הכושלת על חצי האי גליפולי ב-1915. המתקפה נועדה להשתלט על מצרי הדרדנלים, המוליכים מהים השחור לים התיכון, וכך לאיים על הבירה העות'מאנית איסטנבול, לפתוח לרוסים נתיב ימי לים התיכון, ולהעביר את מדינות הבלקן לצדן של מעצמות ההסכמה. צ'רצ'יל חשב לקטוף ניצחון קל שיסייע לקצר את המלחמה. חשבונותיו התגלו כשגויים. תורכיה נחלה במערכה זו את ניצחונה הגדול היחיד במלחמה. אחד המצביאים הבולטים בצד התורכי היה מוסטפה כמאל, שהמריא על כנפי הניצחון הזה וכעבור שנים אחדות נודע כאטא-תורכ, המהפכן החילוני אבי תורכיה המודרנית. צ'רצ'יל לקח על עצמו את מלוא האחריות והתפטר מהממשלה. הוא יצא לחצי שנה לשירות קרבי בחזית המערבית, שם שימש מפקד גדוד בדרגת סגן-אלוף.

במאי 1916 הוא שב לבריטניה ולמקומו בפרלמנט. כעבור שנה מינה אותו ראש הממשלה לויד ג'ורג' לשר החימוש והטיל עליו את האחריות לייצור הנשק, לרבות טנקים ומטוסים, שנדרש להבסתה של גרמניה. במסגרת תפקיד זה התוודע לד"ר חיים ויצמן, שמונה למנהל המעבדות של האדמירליות הבריטית. ויצמן גילה שם שיטה להפקת אצטון, חומר חיוני לייצור חומרי נפץ, מתסיסה של חומרי גלם צמחיים. תמיכתו של צ'רצ'יל עזרה לוויצמן להשיג משר החוץ, הלורד ארתור בלפור, לקראת כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, את ההצהרה המפורסמת שהכירה בזכותו של העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל. בסיום המלחמה התמנה צ'רציל לשר המלחמה שמשימתו הייתה לשחרר את החיילים לביתם ללא תקלות ולשלוח אספקה צבאית לכוחות האנטי-בולשביקיים ברוסיה. גם ניסיונו זה נכשל, והבולשביקים השתלטו על רוסיה. את תדמית הכישלונר הסדרתי שדבקה בו במלחמת העולם הראשונה הצליח צ'רצ'יל לסלק רק במלחמת העולם השנייה.

 

 

 

 

Photo: ‎יש שם כתבה שלי אבל  גם ללא קשר לזה  גליון מלחמת העולם הראשונה של "דיוקן -מקור ראשון " מוצלח ומומלץ ביותר. במיוחד בימים אלו כשמדברים על כך שאנו מתקרבים בצעדי ענק למלחמת עולם שלישית של כנופיות האיסלאם כנגד מתוני האיסלאם ושאר העולם.יש רק הבדל קטן אחד :אז במלחמת העולם הראשונה כולם חשבו בהתחלה שזה יגמר תוך כמה חודשים. עכשיו הכנופיות השונות מכינות את עצמן למלחמה של עשרות שנים.‎

מה אפשר לעשות עם עזה?

בשלב הזה נראה שהולכת ומתקרבת ההחלטה לכבוש את עזה ולהפיל את החמאס (לא לחסל אותו כי זה כנראה בלתי אפשרי,הם ימשיכו להתקיים כארגון מחתרתי).אם קודם נראה היה שאפשר להגיע להפסקת אש עם החמאס, הרי שהאפשרות הזאת מתבטלת לאחר ניתוק קשרי האוויר עם  העולם כתוצאה מפגיעת רקטה של החמאס. ישראל פשוט אינה יכולה להרשות לעצמה שדבר כזה יקרה שוב ( ושוב) כתוצאה מגחמותיו של החמאס. ושוב אינה יכולה להרשות לעצמה את קיומו של אירגון טרור שממוקד לחלוטין במטרה להשמידה ויהי מה ויכולותיו משתדרגות בצורה דרמטית בכל סיבוב מלחמתי. בסדר, אז נניח שעזה בידינו. מה אז? האם נמשיך לשלוט בעם העזתי שאותו כבר נטשנו בשמחה לפני כמה שנים? החיכוך המתמיד  עם העזתים,  חיכוך שיביא לנפגעים אצלם ואצלנו מדי יום?

לי נראה שכדאי במקרה כזה לנהל את רצועת עזה בשיתוף פעולה עם המצרים ועם הפלסטינאים של הרשות של אבו מאזאן, או עם פלסטינאי חזק מבחוץ שמכיר את עזה מבפנים ואינו איסלאמי קיצוני השונא יהודים באשר הם. יש מישהו כזה. שמו מוחמד דחלאן, ויש לו בסיס כוח משל עצמו אבל לא את האידיאולוגיה האיסלאמית הקנאית של החמאס.דחלאן היה ראש מנגנון הביטחון של הפתח בעזה ונאבק שם בחמאס.והפסיד.

דחלאן נראה כמועמד טוב לנהל שם את העניינים.מצד הפלסטינאים − לא מצידנו, אבל הוא גם לא יהיה עויין בהכרח כמו החמאס. ישראל תשלוט שם כמה חודשים ואחר כך, בהדרגה, יועבר השלטון לדחלאן או למישהו כמוהו, מתוך הכרה באינטרסים הלגיטימיים שיש למצרים ברצועה.

לדחלאן כבר יש כנראה כוח צבאי כלשהו ברשות. מי שרוצה לנהל את עזה צריך להיות אדם חזק,ודחלאן אולי עונה על הקריטריון. עם זאת, יש לקוות שהוא למד כמה דברים מהפסדו במאבק כנגד החמאס ב-2007.

אמנם דחלאן לכאורה אינו מועמד אידיאלי לשלוט על עזה ועל הפלסטינאים שם. דחלאן הוא היריב הפוליטי של אבו מאזאן, שטוען כעת, בין השאר שהוא זה שהרעיל את עראפאת. בית משפט פלסטינאי גזר עליו שנתיים מאסר באשמת "הכפשה" משום שפתח את הפה על אבו מאזאן. אבל זה עניין פנימי של הפלסטינאים ולא מעניינינו.

הבעיה הקשה עם דחלאן  היא שהוא כבר נאבק בעבר עם חמאס…והפסיד .האם למד את הלקח הפעם? השאלה שצריכה לעניין אותנו האם בסיס הכוח של דחלאן הוא מספיק חזק כדי שיוכל לנהל את עזה בהצלחה . ברור שהאיש אינו צדיק,הוא רשע מרושע. אבל לצערנו, צדיק גם לא יוכל לנהל את עזה. נוסף על כך, דחלאן ככל הנראה מקובל על המצרים וגם זה קריטריון חשוב.

כך שאם אנחנו לא רוצים להקדיש שנים נוספות לשלטון על עזה ולהיאבק מאבק בלתי פוסק עם החמאס ועם ארגוני טרור נוספים ובראשם דאע"ש, כדאי כבר עכשיו להתחיל להכין שם מעבר שלטוני למנהיגות פלסטינאית חזקה שתדע להתמודד עם מצבים אלה. מוחמד דחלאן נראה כמועמד טוב לפחות כמו כל אחד אחר. עזה בשלטון פלסטינאי יציב שדואג לצרכי  הפלסטינאים עצמם, ולא רק לצרכי המלחמה העתידית והבלתי נמנעת עם ישראל כמו תחת שלטון חמאס,היא הפיתרון הטוב ביותר שלנו לדילמה "מה לעשות עם עזה".

 

 

ההינדים באים

ההינדים באים. הופיע ב"דיוקן -מקור ראשון " יולי 2014 

 מפלגה לאומית עד לאומנית, עם חיבה אישית לאלים עתיקים, להינדים קדמונים ולכלכלה חופשית, ומנהיג שאינו אוהד אוטומטי של מוסלמים. זה מה שנדרש להודו כדי לגלות באיחור שיש לה בקצה היבשת אחות קטנה ושמה ישראל .  אמאטהמה גאנדי מייסד הודו המודרנית לא אהב את הרעיון של מדינה יהודית . יורשו ג'הולאל נהרו עוד פחות מכך והקפיד תמיד לקבל נשק מישראל רק בחשאי שלא ידעו. הממשלה החדשה של הודו כבר אמורה להיות סיפור אחר לגמרי.מפלגה לאומית עד לאומנית ,עם חיבה עמוקה לאלים עתיקים ,להינדים קדומים שלהם היא מיחסת טכנולוגיית על וכלי טיס מעופפים ("וימאנות ") ,פלוס מנהיג כריזמטי שהוא גם משורר לעת מצוא ואינו אוהד אוטומאטי של מוסלמים.זה מה שנדרש מהודו כדי לגלות באיחור רב שיש לה בקצה היבשת אחות קטנה ושמה ישראל".ולסיום דיון בשאלה החמורה :מכיוון שהודו וסין הן שתי מעצמות על אסיאתיות על מסלול התנגשות בינן במי יהיה על ישראל לבחור בבוא יום הפקודה אם וכאשר הקונפליקט בין השתיים יתפרץ במלוא עוזו ? בהודו או בסין? מ

המנהיג החדש

אחרי שלטון כמעט נצחי של 'מפלגת הקונגרס ההודי ,  המחנה הלאומי על הסוס, לפחות בדמוקרטיה הגדולה בעולם. מנהיג מטעם הימין, נָארֶנְדְרָה מוֹדִי, מכהן כראש ממשלה בהודו זה כחודש וחצי. משפטי השחיתות שבכירי מפלגת הקונגרס הסתבכו בהם לאחרונה, אבטלה גוברת, ומעל לכול כעס על האויב הפקיסטני – כל אלה הניבו ל'מפלגת העם' ההינדית 31 אחוז מקולות הבוחרים, שבגלל השיטה האזורית תורגמו ל-282 מתוך 543 מושבים בפרלמנט. לראשונה בתולדות מדינת הענק זכתה בה מפלגת הימין לרוב מוחלט, שמאפשר לה לשלוט בלי שותפות קואליציוניות. בעשור הקודם אמנם כיהן במשך שנים אחדות ראש ממשלה מטעמה, אטאל ביהארי ואג'פאי, אך הוא היה מדינאי ממורכז שנדרש להישען על קואליציה, ולא חולל מהפך של ממש.

לישראל יש שתי סיבות טובות להיות מרוצה מתוצאות הבחירות בהודו. ראשית, מפלגת השלטון החדשה נחשבת ידידותית כלפינו, בוודאי בהשוואה ל'מפלגת הקונגרס' הפרו-ערבית; ושנית, המפלגה הזו ובעיקר העומד בראשה מזהים את האיום שבאסלאם הקיצוני, ולא מתכוונים לשתף איתו פעולה. כשבתווך נמצאת איראן, מדינה אסלאמית שעושה מאמצים להפוך למעצמה גרעינית, שיתוף הפעולה עם הודו יכול להיות בעל משמעות רבה. ראש הממשלה החדש מודי היה עד לבחירות האחרונות מושל גוג'ראט, אחת המדינות המרכיבות את הודו. תפקודו שם הוא שהעניק לו את האהדה הרבה בציבור הרחב. גוג'ראט נהנית משגשוג כלכלי, רמת החיים בה היא מהגבוהות בהודו, משקיעים נוהרים אליה כדי להקים מפעלים, והיא נחשבת לסמל של יתרונות הגלובליזציה. רבים מאנשי ההיי-טק של עמק הסיליקון בקליפורניה ושל בריטניה הגיעו ממנה. השגשוג הזה מחלחל גם אל העשירונים הנמוכים יותר: מודי נודע כמי שהביא חשמל לכל כפר במדינתו, ושיפר מאוד את התפוקה החקלאית באמצעות הכנסה יצירתית של שיטות עיבוד מודרניות. בעיני רבים מההודים, הוא הרפורמטור הכלכלי שארצם צריכה.

 

  "A Journey: Poems by Narendra Modi" is translated from Gujarati by Ravi Mantha.

 

משורר המהפכה 

הקמפיין של מודי בנה אותו כנציג האנשים הקטנים שנאבקים באליטה המסורתית, הלוא היא מפלגת הקונגרס. בהודו קיימת כידוע חלוקה אכזרית של החברה לקסטות, כתות מעמדיות. מודי, שהגיע מקסטה נמוכה כבנו של מוכר תה מעיר קטנה, מגלם אפוא את האפשרות לשינוי. כמו גנדי ונהרו לפניו, הוא גם משורר. מבקרים טוענים ששיריו בינוניים בתכלית, אבל זה לא מטריד את מיליוני מעריציו.

גם את מתנגדיו  של מודי מטרידות פחות האיכויות של שירתו, ויותר קורותיו והאידיאולוגיה שלו, ובפרט יחסו למוסלמים. אוכלוסיית הודו מורכבת ממגוון אנושי עצום הדובר מאתיים שפות שונות,אך באופן כללי אפשר להבחין בין הרוב ההינדי לבין המיעוט המוסלמי, שמונה 14 אחוזים מתושבי המדינה. אף שהקמת פקיסטן נועדה לתת בית לאומי למוסלמים שחיו בהודו המנדטורית, מספרם בהודו כיום – 150 מיליון – גדול מזה שבשכנתה פקיסטן. בהודו חיה כיום האוכלוסייה המוסלמית השנייה בגודלה בעולם, כשמקדימה אותה אינדונזיה בלבד. ובכל זאת, ככל הידוע, מספר המוסלמים ההודים הפועלים בארגונים אסלאמיסטיים כגון אל-קאעידה הוא קטן מאוד. לא ידוע על אזרחים הודים הכלואים במחנה המעצר בגואנטנמו, ונכון לעכשיו גם לא על כאלה הנמצאים בשדות הקרב והרצח בסוריה, בעיראק או במאלי. המוסלמים בהודו אינם נוהגים להאשים את ארצות הברית בכל תחלואיהם, כפי שעושים אחיהם ברוב פינות העולם האחרות. ייתכן שהסיבה לכך היא אופייה הדמוקרטי והסובלני של הודו, המאפשרת למוסלמים הזדמנויות אמיתיות לשיפור מצבם הכלכלי. האיש העשיר ביותר במדינה, אגב, הוא מוסלמי – עזים פרמג'אני, יו"ר חברת הטכנולוגיה 'ויפרו'.

אך גוג'ראט, שממנה הגיע מודי, נחשבת לפחות סובלנית מכל מדינות הודו כלפי המיעוט המוסלמי שבתוכה. מתנגדיו של מודי  לא שוכחים לו את אחריותו המיניסטריאלית לפרעות שהתרחשו בגוג'ראט ב-2002, כמה שבועות בלבד לאחר בחירתו למושל המדינה. זה התחיל בהפגנות של הינדים מיליטנטים, שתמכו בהקמת מקדש לאל הינדי על חורבותיו של מסגד מוסלמי. במהלך התפרעות-נגד מוסלמית עלתה באש רכבת – על פי החשד בשל הצתה מכוונת – ו-58 הינדים נספו. בתגובה יצאו ההינדים למסע נקם שבמהלכו נהרגו כאלף איש, רובם מוסלמים, ומאות חנויות בבעלות מוסלמית נהרסו. באותם ימים נרשמו ברחבי המדינה גילויי אכזריות רבים, מעשי אונס והצתת גופות. מודי הואשם כי ממשלו לא ניסה באמת לעצור את המהומות, וכי המשטרה קיבלה "הוראות מגבוה", דהיינו ישירות ממנו, לעמוד בצד ולא להתערב גם כאשר מוסלמים נשרפו חיים בידי המון משתולל. בחלק מהמקרים, כך נטען, השוטרים אף סייעו למתפרעים וכיוונו אותם לבתי מוסלמים. מודי הכחיש בתוקף את הטענות הללו, ובית המשפט קיבל את גרסתו. בדצמבר 2002, תשעה חודשים לאחר המהומות, התמודד שוב מודי על ראשות המדינה. במצעו תיאר את המוסלמים כגיס חמישי שנאמנותו נתונה לפקיסטן. את המחנות של המוסלמים פליטי המהומות הוא כינה "בתי חרושת לייצור ילדים", ברמיזה ברורה לטענה שהמוסלמים בהודו מתרבים מהר מדי, ומהווים פצצת זמן דמוגרפית. ועם כל זאת, לאחר שזכה בבחירות שוב לא השתמש מודי בסיסמאות שנאה כנגד המוסלמים, ולמעשה הפך למנהיג של כו-לם.

 

מטוסים בני אלפי שנים

 

 

מפלגתו של מודי, מפלגת העם ההודי (BJP), היא הזרוע הפוליטית של תנועת 'הארגון הלאומי הפטריוטי' (RSS). התנועה הזו נוסדה ב-1925 במטרה לאחד את הקהילה ההינדית בהודו נגד השלטונות הבריטיים. מאז הקמתה היא קוראת להחזרת "ההינדואיזם הטהור" להודו ולהשלטתו כדת המדינה. אמנם ההינדואיזם מעולם לא היה "טהור" – מראשיתו התייחס המושג למגוון אמונות ותנועות שונות זו מזו – אך בארגון הלאומי הפטריוטי טוענים שכל העמים השונים בהודו הם בעלי היסטוריה משותפת ומוצא משותף. לשיטתם, המגוון האדיר של מנהגים ופולחנים ניצב על אותו בסיס ועל פילוסופיית חיים אחידה: "הדרך ההינדית של אלה הרואים בהודו את ארץ-האם וארץ הקודש שלהם".

א נשי התנועה דוחים את התיאוריות המחקריות המקובלות, שלפיהן שבטי הארים, אבות ההודים המודרניים, הגיעו להודו מן החוץ והשמידו תרבות קדומה שהייתה שם. בהנהגת התנועה ובשורותיה יש אנשי מחקר רבים, שעושים כל מאמץ להוכיח כי השבטים ההם חיו בהודו מאז ומקדם, לאורך מאות אלפי שנים.

עוד הם טוענים שביצירות הספרות ההודיות העתיקות – הוודות, והאפוסים המהברטה והראמאיאנה – יש ראיות ברורות לכך שההודים הקדומים החזיקו כלים מדעיים וטכנולוגיים שהקדימו בהרבה את זמנם. כך למשל הם מצביעים על מתמטיקה מפותחת הנמצאת בוודות ועל אזכור של כלים מעופפים במהברטה, "הוימאנות " כשלדברי אנשי התנועה מדובר בכלי טיס שההודים הקדומים פיתחו. מתחילת דרכה קראה התנועה להודו המודרנית לשחזר את הישגיה הקדומים ולחזור להוביל את העולם בתחומי המדע והטכנולוגיה. במפלגה שצמחה מתוכה פותחו תורות על קדמותה ועליונותה של הדת והתרבות ההינדית לעומת שאר תרבויות העולם, מבחינה טכנולוגית ורוחנית כאחד.

ב-1998, כשמפלגת העם הגיעה לשלטון בהודו לראשונה, היא דאגה להפיץ בבתי הספר במדינה ספרי לימוד ברוח זו. אנשי RSS רואים בעם ההודי אורגניזם אחד, שכל תא בו מופעל בידי התרבות ההינדית. תרבות – ולאו דווקא דת. אחד ממייסדי התנועה, וניאק סארבאקאר, היה ככל הנראה אתיאיסט שלא התרשם במיוחד מכל סיפורי האלים ההינדיים. כיום גורסים אנשי התנועה כי יש דרכים רבות אל האלוהות, ולדבריהם אין להם כל התנגדות לנוצרים הינדים ואף למוסלמים הינדים, דהיינו כאלה שמקבלים את דרכה התרבותית המיוחדת של הודו. גם מודי טוען שאין לראות בהינדואיזם דת כלל, אלא "דרך חיים";

מתנגדיו משמאל אומרים כי מבחינתו ההינדואיזם הוא בעיקר אמצעי להילחם באסלאם. המשפט שהעלה את הסעיף בעבר הייתה RSS תנועה דתית וקיצונית יותר מכפי שהיא היום. בשנותיה הראשונות קראו אנשיה לבני הדתות האחרות במדינה להכיר בעליונות הדתות ההינדיות, ואף דרשו להתנות בכך מתן זכויות אזרח.

התנועה הושפעה מתורות לאומניות ואף פשיסטיות שרווחו אז באירופה, אולם הרכיב האנטישמי של הלאומנות האירופית לא חדר אליה כלל. היא אף תמכה בציונות, להבדיל ממפלגת הקונגרס. השלטון הבריטי ראה את RSS כגוף קיצוני שמסית ומעודד אלימות כלפי מוסלמים, ורדף את מנהיגיו. עם מתן העצמאות להודו, ב-1947, לא הפכה התנועה למפלגה פוליטית. היא אף הוצאה לזמן מה אל מחוץ לחוק, אחרי שהתברר כי רוצחו של מהאטמה גנדי בהיה בעברו חבר בה. כשאנשי התנועה הוכיחו שלא היה לה קשר לרצח, בוטל האיסור על קיומה.

רק ב-1954 הוקמה 'מפלגת העם ההודי' כזרוע הפוליטית של התנועה, וכשלושים שנה נוספות עברו עד שצברה כוח פוליטי ניכר. נסיקתה הציבורית הגיעה בין השאר כתוצאה מפרשה שהחלה ב-1979 והתגלגלה אל תוך שנות ה-80. הכול התחיל כשבית משפט הודי פסק כי אישה מוסלמית שהתגרשה מבעלה תקבל ממנו תמיכה כספית, אף שהבעל טען שההלכה המוסלמית, השריעה, אינה מחייבת אותו לכך. הפגנות פרועות של מוסלמים, ולחץ אדיר מצד ממשלת הודו בראשות רג'יב גנדי ממפלגת הקונגרס, הובילו לבסוף לביטול הפסיקה בידי בית המשפט העליון. בקרב הלא-מוסלמים, הדבר נתפס ככניעה של המדינה החילונית למיעוט המוסלמי, ומפלגת העם היא שקטפה את פירות הכעס הציבורי.

 

לצמיחתה של מפלגת העם תרמה גם פרשת המסגד בעיר ההינדית הקדושה איודולה . ב-1987 פתחו אנשי המפלגה במסע ציבורי להריסתו של מסגד שלטענתם נבנה על חורבות מקדש הינדי, ששליט מוסלמי הרס ב-1528. לא סתם מקדש: לדברי ההינדים, זה היה המקום שבו על פי האפוס ההודי הידוע 'ראמאיאנה' נולד האל ראמה. מה שהזין את הסערה הציבורית הייתה סדרת טלוויזיה שהוקרנה בהודו ב-1987, ממש במקביל לתחילת האירועים, והציגה עיבוד רב-פרקים של אפוס ראמאיאנה. עלילותיו של ראמה ומאבקיו בכוחות הרשע הגיעו לכל בית בהודו. מבחינת ההינדים, המאבק על מקום הולדתו של ראמה היה מעין פרק נוסף, עכשווי, בשרשרת מלחמותיו של הגיבור המיתי-טלוויזיוני.

ההינדואיזם, וכך גם המפלגה המייצגת אותו, זכו כעבור זמן קצר לדלק טלוויזיוני נוסף. הטלוויזיה ההודית הקרינה בין 1988 ל-1990 סדרה המבוססת על האפוס ההינדי המהברטה. ושוב, מיליונים רבים בכל רחבי הודו נשארו בבתיהם מרותקים לעלילות הגיבורים והאלים מלפני אלפי שנים, משל היו אלה גיבורי 'דאלאס' או 'שושלת'. הצלחת הסדרה הייתה כה גדולה עד שבמקרה מפורסם אחד העדיפו שרי הממשלה להישאר בבתיהם בעת השידור, ונמנעו בשל כך מלהשתתף בישיבת ממשלה מכרעת. נישאת על גלי ההתעוררות ההינדית, ארגנה מפלגת העם הפגנות בדרישה לחידוש המקדש של ראמה. ב-1992 הרסו המוני מפגינים את המסגד, וכתוצאה מכך פרצו בהודו מהומות דתיות שגבו את חייהם של אלפים. מאוחר יותר נטען – אם כי לא הוכח חד-משמעית – שכמה מבכירי מפלגת העם השתתפו במהומות והם שהובילו במתכוון להחרבת המסגד. כתוצאה מכך שוב הוצאה המפלגה לזמן מה אל מחוץ לחוק.

 

 

קרב ענקים     הפיל והדרקון - הודו וסין - צמיחתן המהירה ומשמעותה לגבי כולנו - רובין מרדית   ניצחונה הסוחף של מפלגת העם בבחירות האחרונות לא נבע מסדרות טלוויזיה מיתיות, אלא מגורמים אחרים, בהם השחיתות והנפוטיזם שנקשרו במפלגת הקונגרס. נפשו של הציבור ההודי נקעה מהשלטון הקיים, והוא בחר לתת אמון בהבטחתה של מפלגת העם לפוליטיקה נקייה. גם בנושא הכלכלי מצב הרוח הלאומי קודר. אלה שבחרו במוֹדי רוצים שהוא יעשה להודו כולה מה שעשה לגוג'ראט, כי בשנים האחרונות הכלכלה המתפתחת במהירות של מדינת הענק שבה לקרטע. הצמיחה, שבין 2005 ל-2007 הגיעה לשיעור של תשעה אחוזים לשנה, עומדת עתה על חמישה אחוזים. 56 אחוזים מתוך כמיליארד ורבע תושבי הודו סבלו ב-2012 מעוני מרוד.

נכון, הודו כבר אינה ענק כושל ואטי, תת-יבשת מוכת אומללות ורוחשת קבצנים, שדה פעולתם המתבקש מאליו של האם תרזה ודומֶיהָ. כיום מדובר במעצמה מפותחת, הכלכלה העשירית בגודלה בעולם. היא מייצאת למערב אשפי מחשבים וטכנולוגים מבריקים, ויש בה יותר סטודנטים למדע טהור מכפי שיש בארצות הברית. ועם זה, עדיין קשה לדבר על אושר גדול או על דימוי בינלאומי משגשג של האומה המחולקת באכזריות לקסטות, וידועה לשמצה בריבוי מעשי האונס הברוטליים המתרחשים בה. אלה נעשים לעתים לאור היום, לא פעם בידי בכירים בכפרים, שאינם נותנים את הדין על פשעיהם.

ב-2012 אמנם יצאו המונים לרחובות ניו-דלהי בעקבות פרשה מסוג זה, והאשמים הוצאו להורג בתלייה – אך בשטח הדברים נותרו כשהיו, ומספר מעשי האונס, גם של תיירות, רק גדל מאז. תחושת החרדה וחוסר הוודאות של ההודים נעוצה גם במתחרה הגדולה, סין, שכלכלתה נראית כחולפת על פני הודו במהירות. הצפי כיום הוא שבשנת 2030 תעבור הודו את סין במספר תושביה, ותהיה המדינה המאוכלסת בעולם. באותה שנה היא צפויה גם להיות המשק השלישי בגודלו בעולם, אחרי ארצות הברית וסין.

היות ששיעור התושבים בגיל העבודה שם הוא גבוה, מספר העובדים הפוטנציאליים בהודו צפוי לעבור ב-230 מיליון את זה שבסין, ובחצי מיליארד את זה שבארצות הברית. ההשערה הרווחת אומרת שבשנים הקרובות יגבר החיכוך של הודו עם פקיסטן והעולם המוסלמי מחד גיסא, ועם סין מאידך גיסא. במובן מסוים, שתי החזיתות האלה משתלבות: סין מחפשת כבר היום מאחזים בפקיסטן, דבר המעורר את חששה של הודו. בין שתי מעצמות-העל של אסיה עלולה להתחולל מלחמה קרה, שתעמוד על סף גלישה למלחמה חמה, וישרור ביניהן מאבק קשה על יוקרה בינלאומית, על משאבים כגון גז, נפט ומים, ועל "מרחבי מחיה" באופן כללי. בשנים האחרונות סין והודו מאשימות זו את זו בניסיונות התפשטות, וכנראה שתיהן צודקות.

 

רטוריקה מנותקת

רב המשותף בין הודו לישראל – לפחות הודו כפי שרואה אותה מפלגת העם. שתיהן ממשיכות תרבות עתיקה ביותר, שתיהן מדינות דמוקרטיות בסביבה לא דמוקרטית, לשתיהן שכנות מוסלמיות, ובכל אחת מהן מיעוט מוסלמי גדול. להודו אינטרסים רבים המקבילים לאלה של ישראל. היא מצויה בקונפליקט מתמיד עם מדינה אסלאמית מסוכנת, פקיסטן, שחמושה בנשק גרעיני ומשמשת כאחת מבירות הטרור העולמי. בפקיסטן, כזכור, מצא בן-לאדן מקלט לפני שחוסל בידי האמריקנים, ויש להניח ששם נמצא גם מנהיג אל-קאעידה הנוכחי, ד"ר איימן אל-זוואהירי.

משך רוב שנותיה נהגה הודו להתחשב באינטרסים של העולם המוסלמי. לעומת זאת לישראל, עוד משנות הקמתן של שתי המדינות, היא התייחסה בעוינות חריפה. מפלגת הקונגרס השמאלית, בעלת הגישה של 'מדינת כל אזרחיה', תפסה את ישראל כראש החץ של הלאומיות בעולם. דעות אנטי-ציוניות ופרו-ערביות אפיינו כבר את שני מייסדיה של הודו – מהאטמה גנדי, הקדוש המודרני המפורסם, איש ההתנגדות הלא-אלימה ומי שנחשב לאבי האומה ההודית; וג'אוהרלאל נהרו, ראש הממשלה ושר החוץ של הודו במשך שנים רבות, ואבי שושלת מנהיגי הודו לבית גנדי (אכן מבלבל, אבל שושלת גנדי היא צאצאית של נהרו; בתו של נהרו, אינדירה, הייתה נשואה לפירוז גנדי, שאין לו קשר משפחתי למהאטמה). גאנדי אוטוביוגרפיה או סיפור ניסויי עם האמת גנדהי ספר חדש מהדורה חדשה

למהאטמה גנדי אמנם היו כמה ידידים יהודים שתמכו בו עוד בזמן שהותו בדרום-אפריקה, לפני ששב להודו ב-1918, אולם הוא סבר שהיהדות אינה לאום הזכאי למדינה עצמאית. ממשיכו נהרו ראה ביהודים החיים בארץ ישראל נציגים של הקולוניאליזם המערבי המדכא ושל האימפריאליזם האנגלי בפרט. לא הועילה ההקבלה בין מאבק היהודים בשלטון הבריטי לבין מאבקם של ההודים כנגד אותם בריטים באותה תקופה עצמה: נהרו ויתר אנשי מפלגת הקונגרס סברו שהצהרת בלפור הייתה בגידה בערבים יושבי פלשתינה.

עוד בשנות ה-20 חיזרה מפלגת הקונגרס אחר המוסלמים, והכריזה שוב ושוב על תמיכתה בערביי ארץ ישראל. ב-1930 קיימה המפלגה ועידה שכותרתה "פלשתינה ערבית". בעקבותיה נערכו ועידות נוספות, וב-27 בספטמבר 1936 אף הוכרז בהודו על "יום פלשתינה". שלושה חודשים וחצי אחרי קבלת העצמאות של הודו הספיק נציגה באו"ם להצביע נגד הצעת החלוקה של ארץ ישראל – אף שהודו עצמה למרבה האירוניה קמה בדרך דומה, של חלוקת שטח שלטון בריטי בין הודו לפקיסטן.

 

 

הסופר הארצישראלי אהרן ראובני, שב-1945 הקדיש ספר לניתוח תורתו של נהרו (ואיתו, באותה כריכה, סקר את דעותיו של הסופר ה"ג ולס), עמד על מניע נוסף להתנהגותם של שוחרי החירות ההודים כלפי מקביליהם היהודים. " רושם מוזר אף עלוב", כתב, "עושה ג'אוהרלאל נהרו בעלותו על במה רדיקלית בלונדון על מנת לפתור מניה וביה בעיות גדולות וקשות מן העומדות ברומו של עולם, לרבות בעיית ארץ ישראל. כל בר דעת רואה מיד כי הדברים אינם נהירים לו, וכי הוא חוזר בלי כל חקירה ודרישה על דעות מוסכמות המקובלות בחוגים מסוימים בארצות הדוברות אנגלית".

(, אהרן  ראובני    ג'והרלל נהרו וה. ג'. ולס :   דעותיהם ויצריהם /    ירושלים :   ד. ב בר אהרונסון 1945 ע' ס)

עד מותו של נהרו ב-1964 הסתמכה כל מדיניותה של הודו על האינטואיציות של המנהיג. הוא בז להסכמים מדיניים, לאמנות ולבריתות בינלאומיות, וראה בכל אלה חלק מחוקי הפוליטיקה הישנה שיש לשנותם. מדיניותו הייתה גדושה ברטוריקה של שלום ורצון טוב, אך הוא העמיד אותה גם מעל לשיקולים מעשיים של טובת ארצו. רבים בעולם ראו אותו כמי שיוצר נתק בין הודו למציאות שסביבה. נהרו, חסיד אדוק של סוציאליזם ותכנון ממשלתי מרכזי נוסח סין וברית המועצות, הקשה על חברות זרות להשקיע בהודו והערים קשיים בפני חברות הודיות – מה שפגע קשות בכלכלת ארצו, והפך את החברות ההודיות לבלתי תחרותיות בשוק העולמי.   מנהיגת העולם השלילי לאורך שנות המלחמה הקרה התבססה הודו כאחת ממנהיגות גוש המדינות ה"בלתי מזדהות", ודבקה בקו האנטי-ישראלי הנוקשה של הגוש, קו שהכתיב נשיא מצרים גמאל עבד א-נאצר. עם זאת, היא לא נמנעה מלהיעזר בישראל באופן חשאי. ביוני 1962, לאחר תבוסתו במלחמה עם סין, פנה נהרו באיגרת חשאית לבן-גוריון בבקשת סיוע צבאי. ישראל הסכימה להעביר להודו אמצעי לחימה ותחמושת, ובהמשך קיימו קצינים הודים ביקורי עבודה בישראל. אלא שהדבר הודלף לעיתונות, מצרים זעמה, הודו הכחישה, ושיתוף הפעולה נגדע ולא חודש עוד בימי נהרו. ב-1965, בעקבות מלחמת הודו-פקיסטן, נענתה ישראל שוב לבקשה הודית ושיגרה אליה סיוע צבאי, בלי לקבל שום הכרת תודה או תמורה מדינית. כך היה גם במלחמת הודו-פקיסטן השנייה ב-1971, שהביאה בסופו של דבר להקמת בנגלדש.

Indira Gandhi - 1917-1984

 

אינדירה גנדי, שעמדה בראש ממשלת הודו משנת 1966, ירשה מאביה את גישתו האנטי-ישראלית. כשישראל הפציצה את הכור הגרעיני העיראקי, הכריזה גנדי על קונסול ישראל בבומביי עמוס רדיאן "אישיות לא רצויה". כאביה גם היא הייתה פרו-סובייטית, והתמידה בכך אף בשנות שקיעתה של המעצמה האדומה. תפיסתה הסוציאליסטית האדוקה דרדרה עוד יותר את הכלכלה ההודית, ויחד איתה שקע גם כוחה הבינלאומי של הודו כמעצמה אזורית. רק בימי בנה רג'יב, שכיהן אף הוא כראש ממשלה, השכיל השלטון ההודי להעמיד את הכלכלה על אדנים יציבים יותר ולחתור למדיניות בינלאומית מאוזנת.

רק ב-1992 הואילה הודו לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אולם כל עוד שלטה בה מפלגת הקונגרס נותרו הקשרים בין שתי המדינות קרים ומסויגים. מצב הדברים השתנה ב-1998, כאשר זכתה 'מפלגת העם' בשלטון בפעם הראשונה. ראש הממשלה מטעמה, אטאל ואג'פאי, נחשב לאחד מגדולי ידידיה של ישראל. בספטמבר 2003 ניתן ביטוי להתחממות היחסים כשאריאל שרון ביקר בהודו. ביקורו נחתם בהצהרה ידידותית משותפת, למורת רוחם של מפגינים ברחבי תת-היבשת. ראש הממשלה הנוכחי מודי הוא אף פרו-ישראלי באופן מובהק יותר מוואג'פאי. הוא עצמו ביקר כאן בהיותו מושל גוג'ראט, ושרת החוץ שלו היא יושבת ראש אגודה פרלמנטרית לקשרי הודו-ישראל. גם הצורך ההדדי בשיתוף פעולה בין המדינות גדל עם השנים. כיום לישראל ולהודו אינטרסים משותפים בתחומי צבא, מודיעין, כלכלה וסחר, ובייחוד בכל הקשור לחלל. לשתי המדינות פרויקטים משותפים של שילוח לוויינים, וישראל נעזרת באמצעי שיגור הודיים.

 

 

פרופ' אפרים ענבר

אפרים ענבר צילם יוני קמפינסקי 

מעל לכול, שתי מדינות עמוקות-שורשים אלו הן העומדות בקו הראשון של העולם החופשי מול מתקפת האסלאם הקיצוני. "

מפלגת העם מתייחסת לישראל באהדה רבה כל השנים, ולכן יש לצפות בתקופה הקרובה לשיפור משמעותי ביחסי הודו-ישראל", אומר פרופ' אפרים ענבר, ראש מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. את מודי הוא מגדיר כ"מנהיג ההודי האוהד ביותר לישראל עד כה".

אלי : ובכל זאת, במפלגת העם נשמעים גם קולות צורמים כלפי מי שאינם הינדים. איך צריכה ישראל להתייחס לכך? "

ענבר :יש במפלגה נימות שונות, ואני לא חושב שצריך לבדוק יותר מדי בציציות של החברים שלנו".

אלי : הודו הופכת למעצמת-על אסיאתית ונכנסת לתחרות גוברת עם סין. אם אי פעם תיאלץ ישראל לבחור בין השתיים, את מי עליה להעדיף?

ענבר "אין ספק שהודו מדינה יותר סימפטית ויותר דמוקרטית מסין הרודנית, והאינטרסים שלה קרובים יותר לאלה של ישראל. וישנה גם אמריקה, הידידה מספר אחת שלנו, שמעדיפה את הודו על פני סין. יש להדק עם סין את הקשרים הכלכליים, אך לא בתחומים האסטרטגיים. מבחינת השיקולים ארוכי הטווח בתחומים שונים, ביטחוניים וגם דמוגרפיים, מנקודת המבט של 2014 הודו עדיפה כשותפה על פני סין".

ביבליוגרפיה :

אהרן  ראובני    ג'והרלל נהרו וה. ג'. ולס :   דעותיהם ויצריהם /    ירושלים :   ד. אהרונסון,   תש"ה.1945 Kumaraswamy, P. R.    India and Israel – evolvin

g strategic partnership /    Ramat-Gan :   Bar-Ilan University,   1998   Inbar, Efraim .  The Indian-Israeli entente /    Ramat Gan :   Begin-Sadat Center for Strategic Studies, Bar-Ilan University,   c2004

אפרים ענבר,   השותפים האסטרטגיים החדשים של ישראל :   טורקיה והודו /    רמת גן :   מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים,

2008. Arielle  Kandel   Exploring the significant warming of Indo-Israeli relations in the post-cold war period :   from the establishment of full diplomatic relations to extensive military and economic cooperation /    [Beersheba] :   Ben-Gurion University of the Negev,   2009.

חיים יהוידע    בין הקוברה לדרקון :   סין והודו: מעצמות-העל של המאה ה-21 /    תל אביב :   ידיעות אחרונות,   [תשס"ח] 2008

יצחק  גרברג    יחסי הודו-ישראל :   אינטרסים אסטרטגיים, פוליטיקה ופרגמטיזם דיפלומטי /    [תל-אביב] :   מרכז המחקר – המכללה לביטחון לאומי,   2009.

 

דמוקרטיות: הודו - דמוקרטיה בחברה משוסעת; יחידות 10-9

פ.ר. קומרסו    דמוקרטיות :   הודו: דמוקרטיה בחברה משוסעת /    רעננה :   האוניברסיטה הפתוחה,   תשס"ט 2009

. רובין מרדית,   הפיל והדרקון :   הודו וסין – צמיחתן המהירה ומשמעותה לגבי כולנו /    תל אביב :   מטר,   תשע"א 2010.

זקריה, פריד    העולם הפוסט-אמריקני :   על השינוי במערך הכוחות העולמי והנוף הגלובלי החדש /    תל אביב :   מטר,   תש"ע 2010.

Inbar, Efraim,     Indo-Israeli defence cooperation in the twenty-first century /    Ramat Gan :   The Begin-Sadat Center for Strategic Studies, Bar-Ilan University,   2012.  

, Rajendra  Abhyankar   <<The> evolution and future of India-Israel relations /    Tel Aviv :   The S. Daniel Abraham Center for international and regional studies,   2012
גיורא  בכר    הודו – יומן מדיני :   סיפור כינון היחסים הדיפלומטיים בין הודו לישראל ממבט אישי 1992-1989 /אזור : ראובני-ספרי צמרת, תשע"ג 2013. 

Narendra Modi features on Time magazine cover; Congress angry

האם כדאי לפחד מהימין הקיצוני האירופאי?

האם ההיסטוריה והימין הקיצוני האירופאי חוזרים ?

מאת אלי אשד

הופיע ב"בגליון חג השבועות של "דיוקן מקור ראשון " של מאי 2014

"מי מפחד מהימין הקיצוני באירופה?"

Far right logos

 

 

 

 

 

 

 

סמלי מפלגות ימין קיצונ י  באירופה.

 

 

בחירות 2014 לפרלמנט האירופאי התקימו ממש בסמוך לחג השבועות  היהודי ,חגה של רות המואביה מהגרת לארץ זרה  לבית לחם שהתחתנה בניגוד לכל הציפיות עם משפחה טובה ומצאצאיה בא גיבור שבועות דוד בן ישי יליד העיר בית לחם.

אם היום רות המואביה היתה מגיעה  מארצה מואב לאירופה היא הייתה נתקלת ללא ספק בקבלת פנים צוננת לעין ערוך משזאת שאותה קיבלה בידי בועז ,היא הייתה ככל הנראה  מועמדת לגירוש וגרוע מכך.וזאת הגלל ההתעצמות העולה ושמגיעה לשיאים חדשים ומרתיעים של הימין הקיצוני בארצות אירופה ,התעצמות שקיבלה בימים אלו הוכחה חדשה וברורה ביותר.

 

בחירות 2014  לפרלמנט האירופאי  המדינות 28  מדינות עם למעלה מ400 מליון בעלי זכות בחירה  המרכיבות את אירופה המאוחד  הסתיימו והתוצאות  כפי שהן התגלו במדגמים הראשוניים לפחות הן בלשון המעטה מזעזעות.

הן מראות על עלייה משמעותית בכוחו של מפלגות הימין הקיצוני באירופה במקומות שונים . אמנם  מפלגות  המרכז  המרכז השמרניות והמוכרות ימשיכו להיות הרוב אולם מקומם של מפלגות הימין השונות "השייכות כולן לגוש "אירו סקפטיים " שביינו אלו שמתנגדות לאיחוד  האירופי מוכפל לכל הפחות.והן מצהירות שיפעלו כנגד האיחוד על מנת למוטטו מבפנים.

לפי המדגמים, המפלגות האירו-סקפטיות זוכות ל-129 מושבים, המפלגות הסוציאליסטיות מגיעות למקום השני עם 193, הליברליות למקום השלישי עם 74, הירוקים עם 58, והשמאל הקיצוני עם.4

יש לזכור "הימין " הוא שם המכסה בתוכו קבוצות שונות מאוד מבחינה אידיאולוגית ,ישנן כאלו שמתנגדות למהגרים המוסלמים ואינן בהכרך אנטי יהודיות כלל.הן אכן נלחמות על שימור תרבותן הלאומית שאכן נמצאת בסכנה.

גם בדנמרק  הליברלית מובילה מפלגת המתנגדת למהגרים. גם בבריטניה מפלגת "עצמאות"  הימנית " הקוראת לפירוק הפרלמנט האירופי זכתה להצלחה גדולה. וכך גם באוסטריה שבה זכתה מפלגת ה"חירות "המתנגדת להגירה. כל אלו מפלגות שעל פניהן לפחות עיקר עניינן  הוא בהגירה האיסלאמית בלבד.

 

אבל מאידך  ישנן מפלגות כמו "שחר הזהב " שנראות כאילו יצאו מפס הייצור הנאצי הישן של אדולף היטלר גבלס הימלר וחבריהם  ויש להן שאיפות מרחיקות לכת ביותר.  ומפלגה מסוכנת זאת נכנסה גם היא לפרלמנט האירופי אמנם כדי להרסו מבפנים כמו עמיתותיה  ל"אירוסקפטים " ששואפים לחסל את האיחוד האירופי.  .

ככל הנראה לא במקרה הבחירות התקיימו על רקע מתקפה על מוזיאון  בבריסל  בירת הפרלמנט האירופי שעדיין לא ידוע מיהם מבצעיה  ייתכן שהם מוסלמים שחזרו מסוריה אבל ייתכן בה במידה שאלו הם אנשי ימין קיצוני שפועלים כנגד היהודים והעיתוי הלא מקרי היה בעת הבחירות שמביאות להתחזקות מפלגותיהם.

 

הצרפתיה

TIME International Magazine Cover, May 26, 2014

באופן צפוי ביותר הבולטת בין מפלגות הימין היא מפלגת הימין הצרפתית הוותיקה הקיימת מזה 42 שנה  "החזית הלאומית " היא המפלגת הימין קיצוני הקרובה ביותר לזרם המרכזי של הפוליטיקה האירופית ויש לה סיכויים טובים להיגיע לשלטון בעתיד בצרפת.

זאת בראשות מרין לה פן בתו הצעירה  של המייסד  לוחם לשעבר באלג'יר לה פן .היא  זכתה ל25 אחוז מהקולות הבחורים תקבל בין 22ל25 מ'מושבים בפרלמנט זינוק חד משלוש המושבים שקיבלה ב-2009 מספר משמעותי ביותר שכן זהו שליש מכלל המושבים המוקדשים לצרפת אחת המדינות המרכזיות של הגוש.

בנאום חגיגי הכריזה הגברת לה פאן : הבוחרים שלנו הראו כי הם לא מעוניינים שצרפת תובל על ידי גורמים מבחוץ. אנחנו צריכים לבנות אירופה אחרת, שבנויה ממדינות ריבוניות, וכל שיתוף פעולה נעשה מתוך בחירה חופשית. מה שקרה בצרפת מבשר את מה שיקרה בכל אירופה – שובה של האומה". היא הוסיפה כי לאור תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי יש לערוך בחירות חוזרות בצרפת."

 

הפרשנים בצרפת הגדירו זאת כרעידת אדמה פוליטית המראה שללה פן יש סיכוי טוב להגיע בעתיד גם לנשיאות צרפת עצמה התפקיד שאביה אדם שנוי מאוד במחלוקת  ניסה להשיגו שוב ושוב מאז שנות השבעים  וכשל תמיד.אך היה לו בסיס תומכים חזק שרק התעצם עם התחזקות ההגירה האיסלאמית לצרפת והתעצמות האיום הברור שאותו מהווים האיסלאמים על הצרפתים כפי שהראו המהומות שהתחוללו בערי צרפת מידי פעם והתחזקות היסוד הטרוריסטי ג'הדיסטי בין מוסלמי צרפת.

מרין לה פן היא הרבה פחות שנויה במחלוקת מאביה ולכן יש לה סיכויים גדולים יותר להשיג את מטרתה :נשיאות הרפובליקה. היא   מבקשת להחיל מורטוריום על ההגירה וליישם מדיניות "צרפתית ראשונה" לגבי התעסוקה, רווחה ולינה. לדעתה, האזרחות אינה ניתנת לחלוקה לפי לאום, ונשענת על השוויון של כל בני האדם בפני החוק. על החוק למנוע יחס מועדף על בסיס חברתי, אתני או דתי. כתוצאה מדעה זו, היא מעדיפה את ביטול חוק "אפליה מתקנת" והשבת המסלול הרגיל לאזרחות צרפתית.כמו כן לה פן מוסיפה כי לאום עובר בירושה או צריכים להיות ראויים לו. לדעתה, התאזרחות יכולה להיות מושגת רק לאחר בדיקת יכולתו של האדם להשתלב עם עקרונות הרפובליקה הצרפתית. כדי ליישב את סוגיית ההגירה, היא תומכת ברפורמה של תקנות לאומיות על מנת להסיר אזרחות כפולה, ויוצאת נגד רכישה אוטומטית של לאומיות צרפתית. עם כל זאת לה פן מעדיפה את אכיפת החוק בכל הנוגע לאובדן של לאום. לדעתה, זר אשר אינו מכבד את חוקי צרפת, חייבים לשלול את אזרחותו הצרפתית, ובאותה מידה כל זר אשר קשור לביצוע עבירות חמורות בצרפת יש להחזירו מיד למדינתו המקורית, לארץ מוצאו.

הניצחון הוא לא רק בצרפת שם הוא היה צפוי שכן החזית הלאומית מגדילה את כוחה שם מזה שנים רבות מבכל בחירות בעוד שהמפלגות האחרות רק נחלשות.

כבר נסיונות של מארי לה- פן להתקרבות ושיתוף פעולה עם   ישראל (בניגוד לאביה  )    ואין לראותה כאנטי יהודית אוטומאטית .

הגברת לה פן עורכת דין מוכשרת ויפה נראית כקיצונית פחות מאביה אבל רגישה יותר לפוליטיקה ממנו .ישנם חילוקי דיעות אם היא אנטישמית כמו אביה ש שנהג להתייחס לשואה כאל "פרט זניח בהיסטוריה " ונהג להעיר הערות עוינות כלפי היהודים ברוח הימין הצרפתי הישן של וישי .

אולם האם היא עצמה אנטישמית כמוהו ? נראה שגם לה  היו לא מעט הערות לא סימפטיות על היהודים  אולם ככל הנראה היא אינה אנטישמית "אוטומאטית " כמו אביה, ברור גם שהנושא אינו חשוב  באמת מבחינתה.

 

היא הצהירה במפורש שהיא מעוניינת שהיהודים ישארו בצרפת כאזרחי צרפת  ולא יעזבו ,כך שנראה שבחשבון הסופי  ללא קשר למה שהגברת לה פאן חושבת בסתרי ליבה על היהודים , היא ומפלגתה אינם מהווים איום על היהודים ועיקר תשומת ליבם היא בהגירה האיסלאמית הבלתי פוסקת לצרפת המאיימת על שינוי אופיה עם ירידתו של העם הצרפתי מבחינה דמוגרפית כתוצאה ממיעוט הילודה שם.

עם משבר המנהיגות הקיים כיום בצרפת בהחלט אפשרי שלה פן עם בסיס הכוח החזק שלה במפלגתה שרק הולכת ומתעצמת תמצא את עצמה לבסוף באליזה  ותתחיל ליישם מדיניות שצרפת עוד לא ידעה כמוה כנגד המהגרים .

המפלגה הפשיסטית ההונגרית

Jobbik Magyarországért Mozgalom.png

מפלגת יוביק ההונגרית מפלגה אנטישמית המזכירה את המפלגות הפשיסטיות של התקופה בין שתי מלחמות העולם שמרה על כוחה ולא עלתה מה שאולי אומר משהו גם על כוחה בבית. בהונגריה היא נחשבת למפלגה אדירת כוח ודובריה שכבר נמצאים ב פרלמנט האירופי מאיימים תדיר על יהודים ועל ישראל .

יש  סבירות שכוחם יתעצם בעתיד והדבר עלול לאיים על יהודי הונגריה שמרגישים היטב את האיום של יוביק שמתייחסת אליהם בצורה עויינת ללא הפסקה. עם יוביק תשתלט  על הונגריה שבה אין מיעוט מוסלמי גדול יש לשער שהיא תיצור ברית עם גורמים איסלאמיים קיצוניים כנגד המערב וכנגד ישראל בניסיון ליצור האימפריה הונגרית חדשה  ויש לשער עוד שיהודי הונגריה יאלצו אז לעזוב את ארצם.

 

המפלגה הנאצית הגרמנית

המפלגה הנאצית הגרמנית  המפלגה הנציונאל דמוקרטיתכתה לפחות במקום אחד מטעם גרמניה.וככל הנראה תשלח לראשונה נציג לשטסבורג   אירוע חסר תקדים בתולדות המדינה.

זאת חרף בקשתן של 16 מדינות בגרמניה שכבר עתרו לבית המשפט החוקתי במדינה, בדרישה לאסור את התמודדותה של המפלגה בבחירות, בגלל נטיותיה האנטישמיות והאנטי- דמוקרטיות. בין היתר, קראה המפלגה להתייחס בסלחנות לעבר הנאצי, ומתנגדת חריפה להגירה ולמיעוטים.

המפלגה הוותיקה הזאת נוסדה עוד ב-1964 ולאורך השנים הראתה את עצמה כגוף הגדול והיציב ביותר מבין כל הגופים הניאו נאציים הרבים בגרמניה המתרפקים לעבר ההיטלריאני .דרישותיה הן להרחיב את גבולות גרמניה ולביטול הגבול עם אוסטריה כפי שהיה בימי היטלר.

Photo Gallery: The Secret NPD Files

ב-2003 בוצע ניסיון להוציא את המפלגה  אל מחוץ לחוק אך ללא הצלחה. עוד נסיונות  בוצעו גם בסוף העשור הראשון של המאה שוב ללא הצלחה. בנתים המפלגה ידועה בטענותיה שהעם הגרמני הוא זה שבו בוצע גנוסייד בהפצצות של ערים כמו דרזדן ודורשת שיזכרו גם אותם. מנהיג המפלגה הנוכחי אודו פסטור הכריז בנאום על גרמניה כ"רפובליקה יהודית ". ועל כך הועמד לדין ונקנס,אולם לא נראה ששינה את דיעותיו.

דווקא בגרמניה שנראה שלמדה את לקחי העבר אין זה סביר שמפלגה כזאת תגיע למעמד חזק באמת ,אך כמובן לעולם אין לדעת ….

 

הנאצים הפגאניים ביוון

Chrisi Avgi Logo.svg

סמל מפלגת "שחר הזהב " ביוון 

מדהים ומעורר דאגה יותר מכל הוא נצחונה של  מפלגת שחר הזהב היוונית המושפעת עמוקות מהנאציזם תיכנס ככל הנראה לפרלמנט מטעם יוון. וזאת על אף שמנהיגה וחבריה עומדים למשפט. היא לא נצחה בבחירות ליוון אך היגיעה למקום שלישי מכובד' בהחלט -10 עד 12 אחוזים מקולות הבוחרים, מה שככל הנראה יעניק לה שלושה נציגים בפרלמנט האירופי.  ניקוס מיכלוליאקוס, יו"ר המפלגה הממתין בכלא למשפטו העביר מסר לתומכיו: "אני מברך אתכם על התנגדותכם לטרור שמפעיל השלטון. אנחנו המפלגה היחידה ביוון שמתנגדת לשלטון שמופעל על ידי גורמים זרים

 

שחר זהב" היא כיום מפלגת הימין הקיצוני המצליחה ביותר והקיצונית ביותר  ביבשת אירופה. בבחירות הכלליות שהיו ביוני זכתה ב 6.9% מקולות הבוחרים וב 18 מושבים בפרלמנט.. בבחירות הנוכחיות לפרלמנט היא היגיעה במקום השלישי עם 9.38 אחוז מהכלל הקולות ביוון המקנים לה לראשונה שלושה מושבים בפרלמנט האירופי למקום הראשון היגיעה מפלגה אירוסקפטית קיצונית גם היא בשם "סיריזה" אך  שחר הזהב " מסוכנת ומפחידה הרבה יותר. .

יותר מכל מפלגה קיצונית מצליחה אחרת היא מתרפקת בגריש גלי לעבר הנאצי שאמנם כבשו את יוון באכזריות אך אנשי המפלגה מתעלמים בבוז מקטנות מאין אלו ומשתמשים  באופן שותף בסמלים נאציים ואימרות נאציות ידועות.

סמלה הרשמי של "שחר בזהב "  הדומה לצלב קרס ומנהג חבריה להצדיע במועל-יד בכל פעם שמנהיגם  עולה על במה משל היה יורשו המוכר של אדולף היטלר ומתייחסים באופן קבוע ל"מיין קאמפף".  הם גם מפיצים ספרות על עליונותו הגזעית של העם היווני ועוסקים בהכחשת שואה. וכמובן במאבקים במהגרים ליוון. בבדיקה של המשטרה היוונית שמשרד של המפלגה בינואר 2014 נמצאו שם אלפי חומרי מסמכים וקלטות סרטים ם עם רטוריקה אנטישמית.

הם אמנם אינם מגדירים את עצמם כמפלגה נאצית ממש אך בהחלט  אינם מסתירים את הערצתם לנאצים הישנים. הם דומים לנאצים גם באלימות הגלוייה שלהם וחוסר המעצורים שלהם לתקוף את יריביהם וכל מי שמרגיז אותם בביריונות אלימה שיותר ממזכירה את שיטות הפעולה של הנאצים בשנות העשרים והשלושים. נראה שמכל מפלגה חשובה אחרת כיום באירופה ו"שחר הזהב " היא כיום מפלגה חשובה היא הקרובה ביותר אידיאולוגית ותיפקודית למפלגתו של היטלר. בבדיקה של המשטרה היוונית

ההמפלגה נוצרה עוד בראשית שנות השמונים ונשארה קבוצת שוליים זניחה עד לבחירות 2009 ביוון כאשר יוון מצאה את עצמה במשבר כלכלי חסר תקדים. ואז החלה עלייתה של התנועה שמצאה  לעצמה יותר תומכים שקצו בפוליטיקה המסורתית והכושלת של יוון ושל האחוד' האירופי. "שחר הזהב" הבטיחה ומבטיחה חלופה.

Supporters of the Golden Dawn party in Greece (photo credit: @johanknorberg via Twitter/File)

החל  מ-2011 זכתה המפלגה למימון נדיב ממקור לא ידוע, והיא מפזרת כספים בתוכניות סעד משלה, מה שעזר לה בבחירות לפרלמנט היווני שהתקיימו ביוני 2012, שבהן המפלגה זכתה ב-18 מושבים (יותר מ-6 אחוזים).

סקר מ-2012 נקבע שאם היו אז בחירות "שחר הזהב " יזכו ב14 אחוז מהקולות והמפלגה השלישית בגודלה ביוון". .מספר מדהים בעבור קבוצת שוליים זניחה לשעבר. ראש ממשלת יוון בכבודו ובעצמו לא היסס אז להגדיר את שחר הזהב "כמפלגה פשיסטית ואף ניאו נאצית ". הגדרה שאמנם אנשי המפלגה עצמם מתנגדים לה.  שחבר פרלמנט מהמפלגה סולק מהפרלמנט לאחר שצעק שם כמה פעמים "הייל היטלר ".

Golden Dawn party leader Nikos Mihaloliakos, seen here in May 2012, was arrested as part of a crackdown on the country's extreme-right party.

Golden Dawn party leader Nikos Mihaloliakos, seen here in May 2012, was arrested as part of a crackdown on the country's extreme-right party. (Petros Giannakourism/Associated Press)

בספטמבר 2013, בעקבות רצח ראפר המזוהה עם השמאל על ידי פעיל המפלגה, החלו ביוון הפגנות כנגד המפלגה וקריאות להוציאה מחוץ לחוק. המשטרה החלה בחקירה כנגד המפלגה ועצרה מספר בכירים לרבות מנהיג המפלגה  ניקולאוס מיכלוליאקוס וארבעה חברי פרלמנט נוספים בחשד לחברות בארגון פשיעה.אצל אחד מחברי הפרלמנט דווח שנמצא מוזיאון שלם של סמלים ותמונות מהתקופה הנאצית. תמונות של היטלר, צלבי קרס וקסדות גרמניות. שאותן חבר הפרלמנט אסף בשקיקה.

כל זה לא עצר את המפלגה.

במארס 2014 נעצר רופא יווני חבר במפלגה ששם שלו במשרדו בגרמנית "ליהודים אין כניסה". בחיפוש בביתו נמצאו סמלים ופגיונות עם סימנים נאציים וכנראה מיסטיים .הוא נעצר.

מידי פעם חברי המפלגה מודיעים על תמיכתם בכנסייה היוונית האורתודוכסית .לעיתים קרובות יותר הם מצהירים על שאיפתן לשוב להלניזם כאשר התרבות היוונית הפגאנית שלטה ברחבי הים התיכון.

זה אולי מרמז על האופי המיסטי הלא פוליטי שיש למעגלים  הפנימיים בקבוצה שעליהם מרמז שמה :

גם שם המפלגה ה"השחר המוזהב " הוא מעניין ביותר ויוצא דופן ,זה היה שמה של קבוצה כישופית שפעלה באנגליה בסוף המאה ה-19 ו וכללה אישים ידועים ביותר של התקופה סופרים ומשוררם ושחקנים ומה שמכונה היום "סלבריטאים ". הקבוצה  שאפה להביא לעידן חדש מיסטי על פני האדמה .אחד מחברי הקבוצה הידועים אליסטיר קראולי מכשף בריטי מפורסם שנודע כאיש המרושע ביותר על פני האדמה  [1] הכריז ברי\ש גלי על כוונתו להביא עידן חדש פגאני לכדור הארץ ולהחזיר את האלים הישנים וגם חדשים אל העולם לקרב הסופי בדתות המונותאיסטיות.

נניח ששחר הזהב תזכה בבחירות חלילה ותשתלט על יוון ? האם נראה התמתנותה ? ככל הנראה לא.  גם יריביה  בפוליטיקה ביוון אינם חושבים כך .אם "שחר הזהב " כנציגה של אירגון מיסטי וותיק תעלה לשלטון נראה יוון שכמוה לא ראינו מזה אלפי שנים. ויש כל מקום  להניח שהיהודים שם יהיו באיום על חייהם ללא קשר לשנאתם של אנשי "שחר הזהב" למוסלמים שהיא אכן גדולה מאוד גם כן .

מכל בחינה יש לראות ב"שחר הזהב " את האיום הגדול ביותר של הימין הקיצוני כיום  על היהודים ועל ישראל שאין טעם מיוחד להגיע עימו לפשרה כנגד אוייב משותף –האיסלאמים. שכן כל שיתוף פעולה כזה יהיה במקרה הטוב קצר ימים.

 

 

 

–ניתוח של הימין הקיצוני באירופה :

לדברי מאמר של  החוקר ד"ר עופר קניג ספרות המחקר מבחינה בין שני טיפוסים עיקריים של מפלגות ימין קיצוני:  האחד – שורשיו נעוצים באידאולוגיה הפשיסטית-הנאצית הפוליטית

הסוג השני שהוא חדש יותר ; ה- מתנער מכל זיקה לפשיזם ולפעמים אף מעצם האנטישמיות שהפכה לסימן היכר של המפלגות הנאציות פשיסטיות . רק בשנות השמונים של המאה העשרים החלו להופיע מפלגות ימין קיצוני מן הטיפוס האחר, והיום רוב מפלגות הימין הקיצוני משתייכות לטיפוס זה. על אף התנערותן מהפשיזם, הן מתויגות כימין קיצוני משום שהן דוגלות בערכים ובגישות המנוגדים באופן רדיקלי לאלה שעליהם מושתתות המערכות הפוליטיות שבהן הן פועלות. בייחוד הן מתנגדות לערכי הליבה של מפלגות הזרם המרכזי – בין שאלו מפלגות ימין ובין שאלו מפלגות שמאל –  ליברליזם, פלורליזם תרבותי ושוויון זכויות. חוקרים מצביעים על שורה של גורמים מרכזיים להתגבשות מפלגות הימין הקיצוני בשלושת העשורים האחרונים.

ככל הנראה, הגורם העיקרי הוא השינויים הדמוגרפיים-תרבותיים שחלו באירופה בשלושת העשורים האחרונים. בעשורים אלו חלה הגירה מוסלמית מסיבית למדינות מערב אירופה. שלא כמו גלי הגירה מוקדמים יותר שהגיעו בעיקר מהמושבות הקולוניאליסטיות, הגירה זו מתאפיינת בדרך כלל בהסתגרות דתית-תרבותית, בחוסר רצון של המהגרים להיטמע בחברה הכללית ובסירובם לקבל עליהם את ערכי המדינות הקולטות. לפיכך התושבים הוותיקים רואים במהגרים מארצות האסלאם איום מוחשי וברור על המרחב הציבורי שלהם (במקומות כאלה מוצאות מפלגות הימין הקיצוני קרקע פורייה לקליטת רעיונותיהן.

יש הסבורים שצמיחת הימין הקיצוני באירופה היא תגובת נגד לתהליכי הגלובליזציה בכלל והתחזקות האיחוד האירופי בפרט. אזרחים רבים אינם רואים בעין יפה את תהליכי האיחוד העוברים על היבשת ומתנגדים למגמה מטעמים פטריוטיים-תרבותיים ומטעמים כלכליים. בעיני אותם אירוסקפטים תהליכי האיחוד מציבים איום מוחשי על התרבות הייחודית המקומית. שכבות רחבות באוכלוסייה סולדות מהרעיון של הפקעת סממנים ריבוניים לטובת האיחוד האירופי  (למשל, המעבר למטבע האירו והעתקת סמכויות משפטיות לרמת האיחוד). לכל אלו נוספים איומי הגלובליזציה: התרחבות השימוש בשפה האנגלית על חשבון שפות מקומיות והתפשטות רשתות ותאגידים כלכליים על חשבון עסקים מקומיים.

גם הבוז לממסד הפוליטי וחוסר האמון בו הם מן הגורמים לצמיחת הימין הקיצוני. מפלגות ימין קיצוני רבות מתבססות על מאפיינים פופוליסטיים ויוצאות נגד המפלגות הממסדיות החולקות ביניהן את השלטון באמצעות אליטות המנותקות משכבות העם הרחבות. לא פלא אפוא שרוב מפלגות הימין הקיצוני החזקות מתבססות על מנהיג כריזמטי פופוליסטי הניחן בכישרון רטורי ניכר.

האיזון בין היסודות האתנו-תרבותיים (גזענות ושנאת זרים), הכלכליים (אירוסקפטיות) והפופוליסטיים (אנטי-ממסדיות) יוצר כמה מינים של מפלגות ימין קיצוני. המפלגות שבהן היסודות הגזעניים ושנאת הזר דומיננטיים יותר נחשבות לקיצוניות יותר, ופעמים רבות הן "מוקצות מחמת מיאוס". עם המפלגות הללו נמנות החזית הלאומית בצרפת, האינטרס הפלמי (לשעבר הבלוק הפלמי) בבלגיה והמפלגה הלאומית הבריטית. המפלגות שבהן היסוד הפופוליסטי חזק יותר נחשבות לכשרות יותר, וחלקן אף שותפות לעתים בממשלות או תומכות בהן מבחוץ. עם מפלגות מסוג זה נמנות הליגה הצפונית באיטליה, מפלגת העם בדנמרק, מפלגת הקדמה בנורווגיה ומפלגת העם בשוויץ. כמה מן המפלגות אינן משתייכות לאחד המינים באופן מובהק, והן נעות בין המינים השונים. מפלגת החירות באוסטריה, למשל, נתפסה כמפלגה גזענית ואנטישמית בעת שירג היידר הנהיג אותה, אולם משירד היידר מהבמה היא שינתה את הרטוריקה שלה ומיתנה את התבטאויותיה. ואין לראות אותה היום כ"אנטשמית קלאסית ".

 

 

יש להבהיר ,ישנם סיבות לגיטימיות בהחלט להתחזקות הימין . ובראשן התעצמות היסוד האיסלאמי והאיסלאמיסטי באירופה ששם בערים הראשיות כמו לונדון יש רובעים

שלמים  המכונים "לונדוניסטאן "שבהם אירגוני אל קאעידה שונים מגייסים צעירים למלחמה במערב ומדברים בריש גלי על כיבוש ארצות אירופה  והפיכתן לאיסלמיות עד סוף המאה

באירופה היום  יש תחושה חזקה מאוד ששנות השלושים חוזרות עם התעצמות ה יסוד האיסאמי שיש להוציא כסף רב על החזקתו והתעצמות כנופיות הרחוב שלו  באירופה יש תחושה חזקה שהמוסלמים לא הגיעו לאירופה להפוך לאירופאים..הם הגיעו לאירופה להפוך אותה למוסלמית.

ההגירה המסיבית פשוט הורסת את היבשת בשל נחשלותם של המהגרים והפערים האתנים הבלתי ניתנים לגשור בינם לבין המקומים.

האם  מתקרבת אירופה לצומת איסלאם שבה יהיה עליה לבחור בין איסלאם  קנאי או רודנות ימנית לאומנית אכזרית ת  אין זה מן הנמנע .

עם זאת יש   לזכור שלא כל מה שנקרא הימין  הקיצוני הוא בהכרך אנטי  יהודי  ואנטי ישראל .אולי אי אפשר להאשים את הגברת לה פן   בחיבת יהודים אבל נראה שהיא הרבה יותר שונאת  את המוסלמים שאחרי הכל הם האיום הגדול יותר מבחינתה .

אם כי אין לטעות יש שיתופי פעולה גם בין האל קאעידה ובין הימין הקיצוני הניאו נאצי כנגד הליברליזם האירופי השנוא על שניהם וכנגד היהודים אז יש לבדוק תמיד על איזה "ימין קיצוני " אנחנו מדברים. .

 

דבר אחד ברור לחלוטין אין להתייחס לימין הקיצוני באירופה כמקשה אחת או אף קבוצה אחת ,אלו הן מפלגות שונות מאוד מאוד זו מזון מהן נאציות פשיסטיות מהזן הישן ומהן שמתנגדות להגירה מסולמית שתפגעי באופי היבשת אך בהחלט אינן שונאות יהודים שאיתם הן אף מוכנות לשתף פעולה.

נסכם: הסחף שיש כיום באירופה למה שמכונה "הימין הקיצוני " הוא אמיתי . אולם לא כל הימין הקיצוני הזה הוא בהכרך אנטי ישראלי אלא דואג  דאגה אמיתית וכנה לתרבותו הלאומית המאויימת בידי  גלי המהגרים שכמה מהם אינם מסתירים כלל את שאיפתם להשתלט  באלימות על אירופה בכוח מספריהם

.לעומת זאת בהחלט יש קבוצות של ימין קיצוני שיש להן אידיאולוגיה אנטישמית אנטי יהודית סדורה שאינם מחבבים את המוסלמים אבל שונאים את היהודי. אלו הם ם הנאצים בגרמניה יוביק בהונגריה "שחר הזהב ביון " עם קבוצות כאלו ומקבילות להן יהיה עלינו להתמודד בעתיד במקביל למאבק באיסלאם הקיצוני ולא מן הנמנע שהן ישתפו עימו פעולה במאבק הגדול בין התרבויות בנסיונם להביא עידן חושך חדש.

 

 בדרך לבית לחם : נספח לכתבה

חבר אחר בקבוצה של "קבוצת "שחר הזה ב" המשורר האירי המפורסם ג.ו.ייטס חיבר את הפואמה הזאת על אחרית הימים שיש הרואים בה כמושפעת מרעיונות "שחר הזהב" :

השיר מתאר את אחרית הימים כאשר יופיע ישות אנושית כל יכולה שתצעד לעיר בית לחם על מנת  שתשמיד משם  את החברה הקיימת ,ישות שהזכירה מאוד את אלו שחברו של ייטס כמו קראולי ניסו ליצור  באמצעות טקסים שונים ב"השער המוזהב " .על פי דיווחים שונים לשיר זה יש השפעה גדולה בקבוצות שמספקות בסיס רעיוני ל"שחר הזהב " הפוליטי ביוון וקבוצות הקרובות לו :

השיר גם מתאר היטב את המתרחש כיום באירופה משל היה נבואה:

והנה השיר במקורו בתרגום לעברית של  המשורר גיורא לשם ז"ל

ההתגלות השנייה

 

סוֹבֵב סוֹבֵב בַּסִּחְרוּר הַנִּפְעָר

הַבַּז אֵינוֹ יָכֹל לִשְׁמֹעַ אֶת הַבַּזְיָר;

דְּבָרִים מִתְפּוֹרְרִים; עֲמוּד הַתִּיכוֹן נִשְׁמָט;

בַּיְּקוּם מִשְׁתַּלַּחַת הֶפְקֵרוּת לִשְׁמָהּ;

מִשְׁתַּלַּחַת הַגֵּאוּת כְּהוּיַת־הַדָּם, וּבְכָל אֲתָר

אוֹבֶדֶת בַּתְּהוֹם הַדְרָתוֹ שֶׁל הַתּוֹם;

הַטּוֹבִים בָּאֲנָשִׁים חִדְלֵי אֹמֶן כֻּלָּם, בְּעוֹד

שֶׁחִדְלֵי הָאִישִׁים חֲדוּרִים עָצְמָה מִתְלַהֶמֶת.

חָזוֹן כָּלְשֶׁהוּ לָבֶטַח קָרֵב וּבָא;

הַהִתְגַּלּוּת הַשְּׁנִיָּה לָבֶטַח קְרֵבָה לָבוֹא.

הַהִתְגַּלּוּת הַשְּׁנִיָּה! אַךְ נֶהֱגוּ הַמִּלִּים

וּדְמוּת כַּבִּירָה מִתּוֹכְכֵי נִשְׁמַת הָעוֹלָם

מַעֲכִירָה אֶת רְאוּתִי: בְּחוֹלוֹת הַיְשִׁימוֹן, אֵי־שָׁם,

צֶלֶם־דְּמוּת בְּגוּף אַרְיֵה וְרֹאשׁ אָדָם,

מַבָּט רֵיקָן וְאַכְזָרִי כְּמוֹ הַחַמָּה,

מֵנִיד אֶת יְרֵכָיו הַנִּרְפּוֹת, וּמִסְּבִיבָיו

חָגִים צִלְלֵי עוֹפוֹת־יְשִׁימוֹן מְלֵאֵי חֵמָה.

הַחֲשֵׁכָה צוֹנַחַת בַּשֵּׁנִית; אַךְ עַכְשָׁיו אֲנִי יוֹדֵעַ

כִּי אַלְפַּיִם שְׁנוֹת תְּנוּמָה אַבְנִית

הֻקְנְטוּ לִכְדֵי בַּלָּהוֹת בְּעֶרֶשׂ מִתְנוֹדֵד,

וּבְהֵמָה גַּסָּה, שֶׁשְּׁעָתָהּ הִגִּיעָה לְבַסּוֹף,

מִתְנַהֶלֶת בִּכְבֵדוּת אֶל בֵּית לֶחֶם כְּדֵי לְהִוָּלֵד?

תרגום: ג"ל

———————————————
The Second Coming

 

Turning and turning in the widening gyre
The falcon cannot hear the falconer;
Things fall apart; the centre cannot hold;
Mere anarchy is loosed upon the world,
The blood-dimmed tide is loosed, and everywhere
The ceremony of innocence is drowned;
The best lack all conviction, while the worst
Are full of passionate intensity.

Surely some revelation is at hand;
Surely the Second Coming is at hand.
The Second Coming! Hardly are those words out
When a vast image out of Spiritus Mundi
Troubles my sight: somewhere in sands of the desert
A shape with lion body and the head of a man,
A gaze blank and pitiless as the sun,
Is moving its slow thighs, while all about it
Reel shadows of the indignant desert birds.
The darkness drops again; but now I know
That twenty centuries of stony sleep
Were vexed to nightmare by a rocking cradle,
And what rough beast, its hour come round at last,
Slouches towards Bethlehem to be born?

 

וראו גם

מה אפשר לעשות עם מפלגה פשיסטית השולטת בהונגריה 

ביבליוגרפיה :

The development of the Radical Right in France :   from Boulanger to Le Pen /    Houndmills, Basingstoke, Hampshire, England :   Macmillan Press,   2000

\, Angus  Roxburgh    Preachers of hate :   the rise of the far right /    London :   Gibson Square,   2002.

Davies, Peter  The Routledge companion to fascism and the far right /    London ;   New York :   Routledge,   c2002.

ThShields, James, The Extreme right in France :   from Petain to Le Pen /    London ;   New York :   Routledge,   2007.

The far right in Europe :   an encyclopedia /    Oxford :   Westport, Conn. : Greenwood World Press,   2008.

 

Ellinas, Antonis A., The media and the far right in western Europe :   playing the nationalist card /    New York :   Cambridge University Press 2010

Trilling, Daniel.    Bloody nasty people :   the rise of Britain's far right /    London ;   Brooklyn, Ny :   Verso Books,   2012.

The Routledge Companion to Fascism and the Far Right (Routledge Companions to History): Peter Davies

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 444 שכבר עוקבים אחריו