איך ליצור ( ולהרוס ) גיבורה לאומית: על חנה סנש

חנה סנש.

כמה מהקוראים שמעו את השם "חנה סנש" ? מן הסתם רבים. הם יודעים שהיא הייתה צנחנית שמתה בגבורה בשטח כיבוש נאצי בהונגריה במלחמת העולם השניה בשליחות הישוב .
כמה מהם שמעו את השמות אנצו סירני ? או חביבה רייק? אני מנחש שהרבה פחות.
וכמה מהם יודעים מיהם פרץ גולדשטיין ? אבא ברדיצ'ב ? צבי בן יעקב ? או רפאל רייס?
אני מנחש שמעטים מאוד מהקוראים שמעו שמות אלה .
כל אלה הם בדיוק כמו חנה סנש צנחנים של הישוב שנפלו בעת ביצוע שליחות הצלה בשירות הישוב במלחמת העולם השניה באירופה הנאצית .אבל מעטים מאוד שמעו עליהם היום בניגוד לחנה סנש שהיא סוג של גיבורת תרבות ישראלית .

קבוצה של צנחני הישוב לפני השליחות לאירופה בינהם יושבת חביבה רייק.

אך לאחרונה הם חוזרים לתודעה בצורות שונות. לאחרונה התקיימה עצרת מיוחדת לזכר 60 שנה לנפילתן של חנה סנש וחביבה רייק , בזמן האחרון התפרסם ספר חדש על חייה של חביבה רייק ,ומהדורה חדשה של ספר של רות בונדי על אנצו סרני. "השליח " חנה סנש גם חזרה שוב לתודעה בצורה לא נעימה כלל בגלל רצון יורשיה למכור את מסמכיה למוסד בחו"ל .

ולאחרונה פורסם גם ספרה של החוקרת יהודית תידור באומל "גיבורים למופת : צנחני הישוב במלחמת העולם השניה והזיכרון הקולקטיבי הישראלי "ספר שזכה לאחרונה בפרס הכט שבו  מתעדת  באומל את תהליך בנייתה ופירוקה של ה"תדמית התקשורתית" של צנחני הישוב ובראשם של חנה סנש כגיבורת על לאומית וכמיתוס של גבורה וחיים נצחיים.
לספר זה יש עניין מוסף מיוחד דווקא בימים נשלטי תקשורת אלה כאשר התקשורת בימינו עמלה מידי יום ביומו ליצור דמויות חדשות שהקהל יעריץ , מאיה בוסקילה אנשי פרוייקט ואי ואחרים ולרוב רק לטווח קצר ביותר . אבל כיום כאשר כל אחד יכול להיות "מפורסם לשישים שניות " כאימרתו המפורסמת של אנדי וורהול השיכחה היא גם מהירה הרבה יותר . קשה מאוד ליצור דמויות נערצות לטווח ארוך יותר של נניח כמה שנים ,אנשים כמו יעל בר זוהר ואולי גם יהודה לוי אנשים שהם נדירים באופן יחסי בעולם הבידור העכשויי עם טווח החיים הארוך יחסית שלהם .
בעבר התקשורת לעומת זאת יצרה דמויות שהפכו לגיבורים נערצים למשך עשרות שנים ואז עמלה כדי להרוס אותן והדוגמה אולי הטובה מכל היא דמותה של הצנחנית חנה סנש שאת פרשת הפיכתה לגיבורת על לאומית ואחר כך פירוקה לעוד מיתוס שבור מתעדת באומל בספרה .

חנה סנש. ציור מודרני מאת פול אוסמן.

סיפורם של חנה סנש וחבריה הצנחנים שהמפורסמים שבהם היו חביבה ריק ואנצו סירני הוא ידוע היטב : הם נשלחו בזמן מלחמת העולם השניה למדינות שונות על מנת להציל יהודים וחילי בעלות הברית. כולם נכשלו למעשה במשימתם ושישה מהם הוצאו להורג. לעתיד יתווכחו ההיסטוריונים אם הייתה איזו משמעות מעשית לשליחותם או שנועדו רק להראות לעולם שהתנועה הציונית ניסתה לעשות משהו למען יהודי אירופה בזמן המלחמה.

באומל בודקת בספרה את תהליך ההנצחה של המתים האלה וקובעת כי ניתן לקבוע את פירסומם לאחר מותם במעין פירמידה שבראשה עומדת מעל ומעבר לכולם חנה סנש שהפכה לגיבורה ולקדושה לאומית הרבה מתחתיה מבחינת הפירסום והחשיבות שיוחסה בדיאבד למשימתם עומדים חביבה רייק ואנצו סירני ( שהיה בחייו אדם ידוע מאוד בישוב בניגוד לסנש ולרייק ) והרבה מתחת לשני אלה עומדים ארבעת ההרוגים האחרים שזכרם נשמר למעשה רק בידי קבוצה מצומצמת של בני משפחתם ומקורבים.

ואכן פרסומה של סנש לאחר מותה הוא מדהים .שני שירים שכתבה "אלי אלי" ואשרי הגפרור " הפכו למעין הימנונים לא רשמיים המוכרים לכל .כל שאר הנופלים מעולם לא קיבלו אף שבריר מתשומת הלב שקיבלה חנה סנש הצנחנית בת העשרים ושלוש במותה הפכה לסטנדרט שעל פיו נמדדו כל שאר הצנחנים .היא זכתה לכינוי "ז'אן דארק הלאומית "היא היגיעה למעמד שאליו לא היגיעה אולי אף אישה מתה אחרת בתולדות התנועה הציונית .
מדוע דווקא היא ?
היו לכך כמה סיבות . היא השאירה אחריה עיזבון ספרותי מרשים יחסית ברמתו והוא החדיר את דמותה לתודעתה ציבור . שניים משיריה שהולחנו ונכנסו לרפרטואר המושר הקבוע של הווי תנועות הנוער בארץ וזה בהחלט עזר לשימור דמותה ו"פולחנה". . סיבה נוספת הייתה הדרך שבה מתה :העובדה שתהליך מותה תועד היטב, העובדה שהיא הייתה היחידה מכל הצנחנים שהובאה לפני שופט ונשאה נאום אמיץ בבית המשפט שנגזר עליה גזר דין מוות ושהיא סירבה לבקש חנינה מההונגרים ובכך להציל את חייה . עובדות אלו שנודעו כבר מספר שבועות לאחר מותה תרמו להעלאת קרנה ובלשון ימינו הפכו אותה ל"תקשורתית ודרמתית " יותר .

ועוד סיבה הייתה סיפור חייה:  היא הייתה בת למשפחה אמידה . אביה היה סופר ידוע  בלה סנש שהתפרסם  גם בעברית הודות לספר הילדים שלו "צ'יבי " ( 1920)  על ילד כדורגלן  עני ומאבקו בבני כיתתו העשירים המחרימים אותו  ,ספר שתורגם בידי ידיד המשפחה הסופר אביגדור המאירי. אך למרות המעמד של המשפחה בהונגריה היא  היגיעה לארץ ישראל ממניעים חלוציים ציוניים.

חנה סנש .

 העובדה שהיא הייתה בחורה נאה ( הרבה יותר נאה מחביבה רייק אם לשפוט על פי התמונות ) שזה דבר שלעולם אינו מזיק , וגם העובדה שלא היו ידועים קשרים שלה עם בני המין השני דבר ששם דגש על תומתה כמו ז'אן דארק . אמנם בדיאבד נודע שהיו בחורים שחיזרו אחריה כמו יוסף וויס לעתיד חוקר קבלה ידוע וכי היא עצמה כנראה התעניינה במי שכתב לעתיד מחזה על חייה אהרון מגד.

 אך לאורך השנים נוצר עבורה דימוי של בתולה טהורה ויפהפיה שהקריבה הכל למען בני עמה דימוי שככל הנראה היה קשה הרבה יותר ליצור לשאר הנופלים. לדימוי זה היה עוצמה רגשית עצומה גם מאחר שאימה של סנש ואחיה היגיעו לארץ ותרמו לחיזוק ההילה והמיתוס שסביבה כ"שומרי הגחלת ".
ייתכן שסיבה נוספת לפירסומה היה שהכותבים הידועים והלוהטים ביותר עליה היכירו אותה אישית . אביגדור המאירי שכתב עליה מחזה היכיר אותה מינקותה כידידו הטוב של אביה ובכתיבתו אחרי מותה היציג אותה כקדושה, הסופר אהרון מגד שכתב עליה מחזה מפורסם היכיר אותה בקיבוץ שבו גרה וגם הסופר עודד בצר שכתב עליה ספר ילדים מפורסם היכיר אותה אישית .

חנה סנש מתכתבת עם יוסף וייס

מפליג חלום - מכתבי אהבה לחנה סנש / יוסף וייס, מוקי צור

אחד הספרים המעניינים ביותר שהופיעו על חיי חנה סנש הוא " מפליג חלום: מכתבי אהבה לחנה סנש " של יוסף וייס ( הקיבוץ המאוחד , 1996) . זהו קובץ מכתבים שאותם שלח לחנה יוסף וייס שהיה סטודנט למדעי היהדות ובעיקר קבלה אצל גרשון שלום , שהיכיר את חנה מהונגריה והמשיך להתכתב איתה בארץ . הוא שלח לה מכתבים הגותיים יפים מאוד ושירים ונראה שהתאהב בה, אך כשהדבר התברר לה היא דחתה אותו והעדיפה לשמור על קשר "של ידידים טובים ". נראה שהייתה זאת מכה קשה עבור וייס אך מהמכתבים ומכתבים שונים ביומנו נראה שהוא המשיך להעריץ אותה כמודל של אקטיביזם ופעילות ההפך הגמור ממנו . לדעתו חנה סנש אינה רק פועלת ,היא יוצרת .היא אינה יוצרת מתוך קשר לאנשים הקרובים לה. היא אינה מגלמת את הקשרים "אני-אתה". אין היא חיה בזיקה אל אנשים ודחייתה את אהבתו אינה מקרית. היא קשורה לאידיאה לערכים שבהם היא מאמינה .וכיוון שהיא נתונה לאידיאה ,אין היא זקוקה להסתופף מסביב לאישיות ולעולם לא יהיה לה "רבי".
זאת בניגוד לוייס עצמו שחיפש תמיד גיבורים תרבותיים כמו הרב נחמן מברסלב וראה את עצמו כאקססיטנציאליסט מיואש בניגוד לחנה האידיאליסטית. לימים וייס הפך לחוקר חשוב ביותר של חסידות ברסלב, אך הסתכסך עם מורו הנערץ פרופסור גרשון שלום שסירב לקבל את עבודת הדוקטוראט שלו . הוא התאבד  באנגליה ב-1969 .המקרה נחשב לאחד האירועים הטראגיים של תולדות חקר המיסטיקה בישראל.  


כתוצאה מכל הסיבות האלה ונוספות חנה סנש הפכה לגיבורה לאומית . על חייה נכתבו עד כה לא פחות מ-12 מחזות ( חלק מהם עבור תחרות שהכריז תיאטרון הבימה בנושא בשנות החמישים ושבה זכה מחזה של אהרון מגד למרות מחאות על תפירת הזוכה מראש ). הסופר עודד בצר חיבר על חייה ספר ילדים מצליח מאוד בשם "הצנחנית שלא שבה " שזכה עד היום ל-23 מהדורות שהיה למעשה רומן ביוגרפי על חייה שעוד חיזק את דימויה . ובאנגלית אף הופיעו על חייה הרבה יותר ספרים מבעברית לפחות תשעה כאלה.

הבמאי מנחם גולן הפיק על חייה סרט גדול בשנות השמונים לאחר מאמצים של שנים רבות גם כתוצאה מסירובים של בני המשפחה של סנש לתת לו להפיק את הסרט ללא עמידה מדויקת בדרישותיהם שכללו תסריטאי בינלאומי מפורסם ( מנחם גולן העדיף תחילה להסתפק דווקא בסופר הילדים אוריאל אופק שבדיעבד נראה כבחירה טובה ) . וגולן לא היה היחיד שרצה להפיק סרט על הצנחנית הגיבורה היו פניות לכך גם מצד מפיקים צרפתיים ומפיק יהודי שחי בגרמניה. .

עוד סרט על חייה של חנה סנש.

 
אולם עד כה  איש מעולם לא העלה על דעתו להפיק סרט על חיי אנצו סירני הציבעוניים לא פחות ואף יותר מסנש או על חביבה רייק שלא לדבר על שאר הצנחנים. על סירני נכתב מחזה אחד שלא הוצג בידי אנדה פינקרפלד וביוגרפיה אחת של רות בונדי ולאחרונה ביוגרפיה לבני הנוער ועל רייק נכתב מחזה שלא הוצג של נתן שחם וביוגרפיה.לחביבה רייק למשל שהייתה נשואה בעבר והתגרשה ושניהלה כמה וכמה רומאנים בימי חייה  ( דבר שבשלב מסוים השתדלו להסתירו מחשש שזה יפגע בתדמיתה) יצרו תדמית של אם שיוצאת להגן על ילדיה בגולה.אבל ככל הנראה זאת הייתה תדמית אפקטיבית הרבה פחות.
אבל כשם שהתקשורת מחזקת היא גם יכולה להרוס . בשנות ה90 הוקרן בטלוויזיה דרמה של מוטי לרנר על משפט קסטנר מנהיג יהודי בהונגריה ששיתף פעולה עם הנאצים והואשם בקשר למותה של סנש.מטרתה של הדרמה של לרנר הייתה ל"זכות " את קסטנר בעיני הציבור.וייתכן שהמחזאי לרנר החליט שעל מנת לעשות זאת בצורה אפקטיבית יותר יהיה עליו לפגוע בתדמיתה של חנה סנש שנראתה תמיד כניגוד מוחלט לבן ארצה קסטנר.  

באחד הקטעים בדרמה  הואשמה סנש בידי קסטנר בעת המשפט בהסגרת עמיתיה תחת עינויים דבר שמעולם לא התרחש במציאות. קטע זה ששודר שוב ושוב בפרומואים לסדרה עורר סערה ואחיה של סנש הגיש פנה לבית המשפט כנגד שידור הקטע והוא נמחק לבסוף אם כי בג"ץ קבע שזכותו של התסריטאי היה להכניסו.

 לרנר טען מאז בעקשנות שלא המציא את הקטע מדמיונו וכי ניתן למצוא לטענה זאת סימוכין בעדויות של התקופה אולם טענה זאת נראית בדיעבד כלא נכונה. תיק החקירה של חנה סנש שהתגלה בהונגריה מראה שלמרות שעונתה וגססה שעות ארוכות  לא גילתה  דבר.
בכל אופן אין ספק שהמחזה של לרנר השתלב היטב באווירה של ניתוץ המיתוסים של התקופה, לרנר חש צורך לרומם את דמותו המנואצת בעבר של קסטנר שנחשב למשתף פעולה עם הנאצים על ידי השפלתה של חנה סנ הגיבורה הלאומית   המטרה ברורה : על מנת להשחיר את דמותה של סנש  ומה שהיא מיצגת ולחזק  כך עוד יותר את דמותו  ותדמיתו של קסטנר המושמץ . זה שלא הייתה שום עדות על כך לא שינה למחזאי ולאכלום .

כל הנושא עורר ויכוח  ער בתקשורת שהדיו לא שכחו עד היום. גיורא סנש אחיה של חנה נפטר זמן לא רב לאחר המשפט ובני משפחתו טענו שהפרשה קיצרה את חייו.

מה בין חנה סנש לשרה אהרונסון ?

שרה אהרונסון ממנהיגי אירגון ני"לי. הסיבה להתקפה על חנה סנש?

מה הייתה הסיבה להתקפה הארסית של   המחזאי מוטי לרנר על חנה סנש והצגתה כמי שנשברה בעינויים למרות המחסור בעדות הסטורית על כך ?
 מעבר לרצון להאדיר בדיעבד את קסטנר המושמץ על חשבונה של חנה סנש נראה שיש כאן גם סיבה אישית משפחתית.

מוטי לרנר הוא נכד  של ציפורה לרנר שהייתה אחת המתנגדות לקבוצת המרגלים "נילי" שפעלה בשירות הבריטים כנגד התורכים בזמן סוף השלטון התורכי בארץ ישראל . כאשר נלכדה אשת ניל"י שרה אהרונסון אחותו של מנהיג הקבוצה, אהרון אהרונסון , היא קיללה בכתב נשים שונות שהיכירה ששיתפו פעולה עם התורכים  וחשדה שהן בגדו בה ,אחת מהן הייתה ציפורה לרנר. לאחר מכן התאבדה לפני שהתורכים יספיקו לענות אותה ולהוציא ממנה את סודותיה.
מוטי לרנר אישר  בשיחות עם העיתונאי דן מרגלית ובעיתון "על המשמר " כי יש קשר בין רצונו לטהר את שמה של סבתו –נשוא קללתה של שרה אהרונסון ( שהפכה לסוג של גיבורה לאומית בדומה לחנה סנש) לבין הסנגוריה שלו על קסטנר .כעבור כמה שנים הוא הכחיש את ההצהרה הזאת ושאהדתו לקסטנר  ניזנה מתחושתו של נכד שסבתו הואשמה שוב ושוב בהתנכרות ועויינות ואף בגידה בגיבורה לאומית כמו שרה אהרונסון שעונתה בידי אוייב אכזר .אולם נראה שיש לקחת ברצינות דווקא את הצהרתו הראשונה בעניין, וזה מסביר את הצורך  הפסיכולוגי שלו להציג את חנה סנש המקבילה של שרה אהרונסון  כמי שנשברה ובגדה תחת עינויים למרות שאין לכך כל עדות ועל ידי כך ל"זכות " רטרואקטיבית את קסטנר ובאופן אליגורי לפחות  את ציפורה לרנר.   
 

ספרה של באומל נותן סקירה מפורטת ומעניינת מאוד של כל האספקטים של הנושא ומן הראוי שילמד בטקסט יסוד בכל קורס תקשורת על כיצד יכולה התיקשורת המונים לקחת אדם להפכו לגיבור לאומי ואחר כך לנתץ אותו.

 

נספח :רשימת יצירות  של ועל חנה סנש

 חנה סנש : יומנים .שירים .עדויות . בעריכת משה ברסלבסקי . מהדורה ראשונה 1946.  מהד’ חמש-עשרה, מתוקנת ומורחבת הקיבוץ המאוחד  2003

חנה סנש    אלי, שלא יגמר לעולם :   שירים ופרקי יומן /    ערך עוזי שביט  תל אביב :   הקיבוץ המאוחד,   2005.

1. יצחק שדה ." דרכה של חנה סנש " בתוך קובץ המחזות "לוחמים" 1952

2. אהרון מגד " הסנה הבוער " .1954 . מחזה זיכרון לחנה סנש
3. חנה מאת אליעזר ברות מערכה אחת מתוך מחזה " מבפנים " חבו' יט 1957


.
4.אהרון מגד "חנה סנש : הוצג בתיאטרון הבימה ב-1958 ויצא בדפוס בכמה מהדורות שונות עם טקסט שונה .
5 אביגדור המאירי "אשרי הגפרור : חזון הגבורה והתהילה של חנה סנש " מחזה בשבע התגלויות .ניב , 1958 .
6. מחזה מאת נחמה הנדל שהוגש לתיאטרון הבימה שלא הוצג .
7-9 עוד שלושה מחזות בנושא חנה סנש שהוצאו לתיאטרון הבימה ב-1957 ונדחו ביחד עם המחזות של ברות, המאירי והנדל
10. שמעון לוי "קול קרא והלכתי ". מחזה שלא הוצג . 1972. .
11. ישראל אלירז "כנפים : סצינריו לבלט וחמישה שחקנים ולהקת רקדנים . הועלה ב-1979 בתיאטרון חיפה.
12. דודו מלמד "רק הכוכבים היו קרובים כל כך " הוצג בפסטיבל עכו תשמ"ח . ומעלה את השאלה מדוע חנה נהפכה למיתוס .
13. מוטי לרנר " משפט קסטנר ".מיני סדרה טלויזיונית . מבצע הרס של המיתוס .
ספרים :
סיפור קצר

"מות גבורה" סיפור קצר על ימיה האחרונים של חנה סנש בספר "בעוז רוחם " מאת מנחם תלמי הוצאת עמיחי,1956. ( הספר הנ"ל זכה בפרס למדן).

הצנחנית שלא שבה מאת עודד בצר. 1968 . רומן ביוגרפי לנוער .

גלילה רון פדר עמית הצנחנית הנועזת   ( הוצאת מודן ,2005)  ספר מספר 30 בסדרת הילדים "מנהרת הזמן " של סיפורים על מסעות בזמן לתקופות שונות בתולדות המדינה והישוב והפעם הגיבורים נפגשים בחנה בעת ביצוע משימתה .

 

רוח גדולה באה ." מאת יואל פלגי . 1946 . ספר שלעדות מחברו הוא חצי בדיוני. 

חנה סנש :   59 שנים להוצאתה להורג :   60 שנה לשליחות הצנחנים במלחה"ע השניה  עורך – מוטי רוזנבלום] /    [ח"מ] :   מ.ל. אחידוב,   [2003]

 

וייס, יוסף גיאורג, וייס .    מפליג חלום :   מכתבי אהבה לחנה סנש /    תל-אביב:   הקיבוץ המאוחד,   1996.
 

 

 

 

 

רקפת דיין     בין חנה לסנטה יוהנה :   חנה סנש: בין הדמות לבין הדימוי /    חיפה :   ר. דיין,   2007.
 נורית גוברין, אהרן מגד: חסד החיים :   דיוקנו של בן ארץ כסופר עברי, מתווה לביוגרפיה (תר"ף-תש"י/ 1920-1950) /    ירושלים :   כרמל,   תשע"ב 2011.

פרק מהספר :"האם התקיים רומן אהבה חשאי בין חנה סנש ואהרון מגד " מגזין "יקום תרבות "

  רותי בת צבי  גליק    חוויית ההגירה ועיצוב הזהות מחדש בכתיבתה האישית של חנה סנש… /  דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת בר אילן   רמת-גן :   [חש"מ],   תשס"ו.

רותי  גליק   אסורה בארץ חדשה :   סיפורה של המהגרת חנה סנש /    חיפה :   פרדס,    2013.
  //

 

תקציר:אסורה בארץ חדשה חושף את סיפור ההגירה של חנה סנש (1921–1944) בעזרת יומנה המלא ומאות מכתביה שלא פורסמו עד כה בעברית ותורגמו מהונגרית לצורך המחקר וכתיבת ספר זה.
כתביה של סנש קוצרו, שוכתבו וצונזרו במשך עשרות שנים. הם חיזקו את מיתוס הגיבורה הלאומית, הסמל המובהק של מבצע הצנחנים באירופה במלחמת העולם השנייה.

אסורה בארץ חדשה עוסק בחוויותיה של סנש כמהגרת (מספטמבר 1939 עד ינואר 1944) ובניסיונותיה לעצב מחדש את זהותה הלאומית, המעמדית והמגדרית, ולהפוך מבורגנית הונגרייה לעברייה סוציאליסטית.
סנש שאפה ללמוד מקצוע ולהפוך לחלוצה חקלאית, אך נאלצה לעבוד רוב הזמן במטבח ובמכבסה. הפער בין שאיפותיה לבין מציאות חייה בארץ, הוליד אכזבות ותסכולים, ניכור ומשברים נפשיים. השליחות באירופה קסמה לה גם כיוון שהעניקה משמעות חדשה למסע הגירה שנקלע למבוי סתום.
הספר מגלה עד כמה הייתה חנה סנש רחוקה מהדימוי של העברייה החדשה, סמל השוויון בין המינים.

סרט.

מלחמתה של חנה ביים מנחם גולן
באנגלית הופיעו
In Kindling Flame: The Story of Hannah Senesh, 1921-1944 by
Linda Atkinson

 
 

 יצירות על אנצו סירני  

1."השליח : חייו ומותו של אנצו סירנימאת רות בונדי .1973. ביוגרפיה.

2. "אושרו של אדם " מאת אנדה אמיר פינקרפלד , תשל"ח . מחזה .
3. "שליחות של אהבה " מאת פועה הרשלג . רומן ביוגרפי  לנוער . 2000

 יצירות על חביבה רייק

1. "בלי מזוודות " מחזה גנוז מאת נתן שחם ( 1955)
2. מחזה שהוצג בצה"ל בסוף שנות השישים שהתפרסם מאחר ששם אחת השחקניות בו הייתה חביבה רייק..
3. כאם חשה להציל בעריכת דניאל בן נחום תשכ"ה
4. בלי למצוא ובלי להכנע : חייה ושליחותה של חביבה רייק .מאת אלי שדמי . תשל"ה
5. חביבה מאת תהילה וזאב עופר. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

 חנה סנש ,לוחמת.

קישורים רלבנטיים על חנה סנש וחבריה

הספר "גיבורים למופת"

צנחני הישוב

עוד על הצנחנים

אורי קציר על הצנחנים

חנה סנש
חנה סנש בויקיפדיה

חנה סנש =הגפרור שאינו כבה -תערוכה

חנה סנש אשת חיל

מידע על חנה סנש
פרטים על חנה

שאלות ותשובות על חנה סנש

חנה סנש במחלקה ראשונה  

גילויים חדשים על מותה של חנה סנש
תיק החקירה של חנה סנש

העמותה להנצחת חנה סנש

בית חנה סנש

אבנר שץ על חנה סנש

אבנר שץ ממשיך

פסק הדין במשפט חנה סנש

משפט קסטנר וחנה סנש

הויכוח על הסרט "משפט קסטנר "

תגובת בני משפחתה של חנה סנש

משפט הדיבה על חנה סנש

בג"ץ חנה סנש וקסטנר

יעקב אחימאיר על גילוי תיק המשפט של חנה סנש

תגובה של מוטי לרנר

מוטי לרנר המחזאי שהשמיץ את חנה סנש

עוד על מוטי לרנר

על הסרט "חנה סנש " באנגלית
הסרט "חנה סנש " באמזון

חנה סנש ברשת באנגלית

רשימת ספרים על חנה סנש באמזון

ביוגרפיה של חנה סנש באנגלית

קטעים מיומנה באנגלית

אנצו סרני
עוד על סרני 
"השליח " מאת רות בונדי

הסופר אהרון מגד וחנה סנש

האם התקיים רומן אהבה חשאי בין חנה סנש והסופר אהרון מגד?

חנה סנש לוחמת.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מאי 5, 2005 at 8:22 pm

    כל הכבוד, ממש עבודת מחקר !

  • מספר 666  On מאי 21, 2005 at 6:32 am

    לאלי אשד שלום.
    אני החתום מטה איתן סנש אחיינה של חנה סנש. ברצונילהסב תשומת ליבך לכך שתמונתה של חנה במדים היא תחפושת פורים של חנה במדי הצבא ההונגרי עוד בטרם עלתה ארצה. אסופת האתר שלך מעניינת.
    בברכה איתן סנש.

  • אייבי ויילר  On יוני 25, 2007 at 12:07 pm

    כתבה מעניינת ונוגעת ללב.
    הכתבה הרחיבה את אופקי בנושא ועל כך
    אני מודה לך
    בברכה אייבי ויילר

  • מספר 666  On אוקטובר 10, 2008 at 5:02 am

    היצירה הקלאסית והמפורסמת ביותר על חייה של חנה סנש הוא ספר הנוער "הצנחנית שלא שבה " מאת עודד בצר.
    ביוגרפיה בסדרת"נועזים " שעד כה יצא לאור ב-26 מהדורות ובלמעלה מ-50 אלף עותקים וזכתה בפרס למדן לספרות ילדים .
    ככל הנראה חלק גדול מהאנשים ששמעו על חנה סנש ויודעים עליה משהו יוןדעים זאת דרך ספר זה.
    על עודד בצר המחבר של "הצנחנית שלא שבה ראו :
    "מנהרת הזמן של רמת אילן

    http://www.notes.co.il/eshed/48278.asp

  • ][  On נובמבר 18, 2008 at 3:47 pm

    ][

  • יוסי  On ינואר 9, 2009 at 8:16 pm

    באמת השקעה רבה ניכרת בה

  • אביבה (אבדי) הרטמן  On נובמבר 7, 2012 at 1:16 pm

    היום חל יום מותה של חנה סנש 68 שנה למותה. עבודת המחקר שלך, אלי אשד מאלפת מאין כמוהה ומצאתי לנכון להכניסה היום לפייסבוק כדי שגם אחרים יקראו.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 445 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: