Monthly Archives: יולי 2006

משולי החברה אל מרכז העניינים :הגיבורות של שולמית לפיד

הוסף לסל את חוות העלמות / שולמית לפיד

הופיע בגרסה שונה באתר NRG

הסופרת שולמית לפיד פירסמה לאחרונה את הספר "חוות העלמות " שהוא המשך לספרה המפורסם ביותר "גיא אוני " על אישה של העלייה הראשונה . ובספר זה ממשיך התהליך שעומד במרכז הספר הראשון :סיפורה יציאתה של אישה משולי החברה והתודעה התרבותית והתקשורתית והעמדתה במרכז ,.תהליך שבמידה רבה משקף את חייה של שולמית לפיד עצמה כמו גם את היחס התקשורתי והתרבותי ל"גיא אוני " אחד הספרים הידועים יותר של שנות ה-80 שהפך לספר הנלמד בבתי הספר ושנושאיו הפכו למוקד של עניין אקדמאי.

בימים אלו יצא לאור ספרה החדש של שולמית לפיד "חוות העלמות "ספר ששייך לז'אנר שהוא נדיר למדי בספרות הישראלית בשנים האחרונות הרומן ההיסטורי , המתאר את חוויותיה של נערה צעירה בארץ ישראל של 1912 ,תקופת העלייה השנייה.
ספר זה הוא המשך לספרה המפורסם ביותר של שולמית לפיד "גיא אוני" ( 1982 ) שעסק במושבה ראש פינה בתקופת העלייה הראשונה , וכשם הספר ממתאר את השינויים שחלו בעולמם של הדמויות של "גיא אוני " במשך 30 שנה דומה שהוא מבטא באופן סמוי גם שינויים שחלו גם בעולם האמיתי שבו כותבת שולמית לפיד.

 הסופרת

 
 
 
 
 

שולמית לפיד סופרת מתרגמת ומחזאית נולדה בתל אביב ב-1934. היא שייכת בכל מאודה לעולם הספרות והתקשורת . לפיד היא בתו של עיתונאי ,דוד גלעדי. היא אישתו של העיתונאי והאישיות הטלוויזיונית ולשעבר שר המשפטים  וראש מפלגת "שינוי " עד לאחרונה יוסף לפיד היא גם אימו של העיתונאי שדרן הטלוויזיה וסלבריטאי על וגם סופר ( ולעיתים סופר בלשים כמוה ) יאיר לפיד . וגם כלתה ליהיא לפיד היא עיתונאית וסופרת. לפיד באה עם כך ממשפחה של עיתונאים וסופרים ואנשי תקשורת באופן כללי שנושאי תרבות עומדים תמיד על סדר יומם ונמצאים באופן קבוע ומזה שנים רבות במרכז סדר היום הציבורי .

 
 

היא עצמה  אחת הסופרות הפוריות המגוונות והמצליחות כיום ביותר בישראל . הן בתחום הסיפורת והן בתחום הדרמה לתיאטרון . היא חברה הן ספרי ילדים , הן רומנים היסטוריים הן סיפורים ריאליסטיים והן ספרי בלשים . וכמה מספריה כמו "גיא אוני " רומן היסטורי המתרחש בארץ ישראל של סוף המאה ה-19 וספרי הבלשים שלה המתרחשים בבאר שבע המודרנית הפכו לרבי מכר עתירי הצלחה.

מזל דגים-סיפורים
היא החלה את הקריירה שלה בכתיבת סיפורים קצרים . 42 מסיפורים קצרים אלה ( מן הסתם רוב ואולי כל הסיפורים הקצרים שלה ) פורסמו בארבעה כרכים :" מזל דגים ( 1969) "שלוות שוטים" ( 1973) "קדחת " ( 1979 ) ו"מה משמח עכבישים " ( 1990). . סיפורים קצרים אלה לא זכו להצלחה גדולה וקשה להוציא מהם תמונה ברורה על זהותה כסופרת . רובם הם סיפורים ריאליסטיים שחלקם עוסקים בבני שכבות מגוונות בחברה הישראלית . מהן שמתארים שכבות "נמוכות יותר " בחברה זאת בצורה ריאליסטית . בחלק ניכר של סיפוריה מופיעות דמויות "פרימיטיביות " מעדות המזרח או מעדות אשכנז.היא עוסקת בסיפורים אלו לרוב בתיאור זקנים ,זרים בעלי מום ,תימהוניים,אנשים בודדים ומוזרים החיים בשולי החברה ובשולי ההתרחשויות ההיסטוריות שכוחים ומזולזלים בידי החברה הסובבת. ושולמית לפיד התרכזה בסיפורים אלו רק בתיאור חייהם ללא כל מסר פוליטי או סמלי או חברתי סיפורים אלו לא זכו להערכה רבה בידי המבקרים. חוקר הספרות גרשון שקד הגדיר את סיפוריה של לפיד באופן כללי כ" סיפורים קצרים אפיגוניים על גבול הספרות הטריביאלית…המבוססים על אינטריגות בלתי משכנעות על עודף רגשי וניסיון מתמיד לזעזע לשם הזעזוע והם בעלי אופי טריביאלי מובהק ". ( שקד ע' 141) .

שלוות שוטים

.בין סיפוריה בולטים הסיפור "משוגע איש הרוח " בקובץ "שלוות השוטים" שהוא מעין גרסה אלטרנטיבית "רציונאלית " לסיפור חייו של שמשון הגיבור כפי שהוא מוצג בספר שופטים התנכי שמעשי גבורתו מוצגים כלא יותר מפנטזיות של אדם לא שפוי .בסיפור שמשון הגיבור התנ"כי המפורסם אינו כלל הגיבור אדיר הכוח והטראגי כמסופר בספר שופטים ,אלא הוא מעין מספר גוזמאות בן למשפחה תמהונית בכפר נידח ,היורד פעמים אחדות בחייו לערי הפלישתים המתוחכמות . וכל ירידה סופה ביזיון והשפלה .כדי לפצות את גאוותו הפגועה הוא מפיץ סיפורי כזבים על "הנפלאות "שהראה במכותיו לפלישתים ראייתו את עצמו בעקבות חלום של אימו התמהונית כמשיח אלוהים נתפס בידי בני כפרו המפוכחים כשיגעון ואיש מהם אינו לוקח אותו יותר מדי ברצינות את משוגע הכפר שמשון שאפילו לא נהרג לאחר שהפיל את עמודי היכל דגון על הפלישתים אלא כאחד האדם. . אבל רצה הגורל ומכל מעשי בני הכפר שימרה ההיסטוריה דווקא את כזביו ובדיותו של שמשון בעיני בני הדורות הבאים הוא מצטייר כאגדה של גבורה ,וכל בדיותיו וחלומותיו מתקבלים כדברי אמת .
בקובץ "קדחת " אפשר להזכיר את הסיפור "בדיחה גרועה " שמסופר מנקודת מבטו המאוד לא אובייקטיבית של חוקר תולדות הספרות העברית שמתאהב בעיתונאית ספרות ומתחיל להטריד אותה ,סיפור שמציג באור מאוד לא מחמיא את עולם הספרות הישראלית עולם שלפיד מכירה באופן אינטימי ביותר ( היא הייתה יו"ר אגודת הסופרים הישראליים) .עוד סיפור שעוסק בצורה לא מחמיאה בסופר ובעולם הספרות הוא הסיפור "סופר טיפש " " בקובץ "מה משמח עכבישים " על סופר שרומאן שכתב שמבוסס על חייהם של אנשים אמיתיים שהיכיר גורם לשינויים דרסטיים בחייהם של אנשים אלה וחורץ למעשה את גורלם.
אפשר גם להזכיר מקובץ זה גם את סיפור הפנטסיה "האיש שחלם חלומות של אנשים אחרים " על אדם שנגזר עליו לחלום את החלומות של כל הסובבים אותו. אולם מעניין שדווקא סיפור זה הוא יוצא דופן ביצירתה שהיא בדרך כלל ריאליסטית למדי .בסיפור פורץ דרך לזמנו  באופן מיוחד   מקובץ זה בשם "חוט "  היא  תיארה אישה התוקפת מינית בצורה סדיסטית באופן מיוחד  גבר ונוקמת בו את נקמת הנשים המדוכאות .  סיפר זה מהווה מעין המשך לסיפורים אחרים של לפיד שמתארים גברים שיש להם נשים משונות שממררות את חייהם כמו בסיפור ""חייו ומותו של לופז ולנטינו " על אישה שרוצחת את בעלה מאלף הדובים שהיה קרבן לרצח הוריו בפוגרום ברוסיה
אולם דומה שיותר מכל היא התבלטה כמחברת רומאנים.ובראש ובראשונה רומאנים שבמרכזם עומדים נשים , הן על רקע העבר של ראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל , והן על רקע ההווה.

כחרס הנשבר

שני הרומנים הידועים ביותר שלה הם.כאמור "גיא אוני " ( 1982) ו"כחרס הנשבר " - ( 1984)שניהם רומנים היסטוריים על רקע ארץ ישראל בסוף מאה ה-19 . הספר השני הוא  רומן ביוגראפי על חייו של סוחר העתיקות והזייפן הנודע מוזס שפירא  שזייף עתיקות שונות שהיציג אותן כשרידים של התרבות המואבית ולבסוף הציג מה שטען שהוא מגילת תורה קדומה שהתבררה גם היא כמזויפת הוא התאבד לאחר שזיופיו נחשפו ועד היום הערך האמיתי של "גילוייו " שנוי במחלוקת אם כי גם בשנים האחרונות היה מי שחשב  שאולי היו אמיתיים  אחרי הכל .

 

 

 

"כחרס הנשבר "המהדורה הגרמנית .

 ספר זה הוא שונה מקודמו "גיא אוני " בכך שלפיד נצמדת בו   לעובדות ההיסטוריות של התקופה והביוגרפיות של הדמות עד כמה שאפשר.  והפעם הגיבור הוא גבר היסטורי ולא אישה דמיונית פרי המצאתה.

זהו הספר החביב עלי ביותר שלה.

"כחרס הנשבר" שתי מהדורות שונות באסטונית

שני הספרים זכו להצלחה ביקורתית גדולה ו"גיא אוני" אף הפך לספר הנלמד בבתי ספר.

"

"מקומון " ו"פתיון " בגרמנית
להצלחה גדולה לא פחות ואולי אף יותר מבחינה מסחרית ( אך לא מבחינה ביקורתית !) זכתה לפיד הודות לחמשת ספרי הסדרה הבלשית שלה  "ליזי בדיחי " שלה על עיתונאית מקומון באר שבעי ממוצא מזרחי העובדת גם כבלשית חובבת . הדמות המרכזית היא כמובן ליזי בדיחי שהיא, עיתונאית , אישה לא קונבנציונאלית ועקשנית מאין כמוה שתמיד נתקלת במעשי פשע ורצח ובסוף כל ספר פותרת את התעלומוץ שבבסיסן  כנגד כל הסיכויים ולמרות הזלזול שנוהגות בה  שאר הדמויות .

מקומון / שולמית לפיד

אלה היו "מקומון " ( 1989) שזכה לפרס בגרמניה כספר הבלשי הזר הטוב ביותר" 

  • פיתיון (כתר, 1991)
  • התכשיט (כתר, 1992)
  • חול בעיניים (כתר, 1997)
  • פילגש בגבעה (כתר, 2000)
  • )

 התכשיט" ( 1993) " הוא אולי המעניין בששת  ספרי הסדרה. ליזי מגלה  בו שעל מנת לרדת לשורשה של תעלומה בלשית עכשוווית  עליה לחקור ולהגיע לעבר הרחוק של הישוב אל ימי מלחמת העולם הראשונה וארגון המרגלים "נילי " אירועים שמסתבר שיש להם קשר הדוק לפרשת הרצח המודרנית . בספר זה מתגלה עניין עמוק בתקופה שאליה חוזרת לפיד בספרה "חוות העלמות ".

התכשיט - מחודש / שולמית לפיד

"התכשיט " בצרפתית

"התכשיט " בגרמנית .

"התכשיט" בסרבית
הספרים הבאים בסדרה היו "חול בעיניים "  1997 ) פילגש בגבעה" ( 2000  והאחרון עד כה   סוף עונת הלימונים (כתר, 2007").לא מן הנמנע להניח שיהיו ספרים נוספים בסדרה זאת.

בנוסף להם התפרסמה לפיד בשנים האחרונות הודות לספריה "אצל באבו " ( 1998) רומן ריאליסטי קודר שמתאר את חיי העובדים הזרים הדחויים בישראל המודרנית ורומן קצר בשם "הספסל "( 2000)   המבוסס על אירוע אמיתי של גולה  איראני החי בנמל תעופה ,פרשה שעליה ביסס גם סטיבן שפילברג, סרט.

"חיבוק דוב "   (2003 )   הוא עוד יצירה חביבה מאוד עלי שבו היא מתארת את חיי הקהילייה הספרותית בישראל תוך שהיא נוקבת בשמות של אישים אמיתיים שונים בקהילה זאת.ובו היא ממשיכה בתיאור הלא מחמיא של אנשי הקהילה הספרותית כפי שעשתה בסיפורים הקצרים שהוזכרו למעלה .

שפיץ

היא חיברה גם כמה ספרי ילדים את "שפיץ "  1971) ספר על ילד וכלבו ואת "נערת החלומות " ( 1985 )  ואת "התנין מצרים "  ( 1988) "עודד המלוכלך " ( 1988) ואת "השמיכה זהבה" ( 1988) )  ספרים לילדים קטנים .

נערת החלומות

כן עסקה רבות בתרגום ספרי ילדים ובהם ספרים רבים של חברת וולט דיסני .  בנוסף היא פירסמה את ספר השירים "חלון " ( 1988).

כן התפרסמה שולמית לפיד הודות למספר מחזות שזכו להצלחה מסוימת כמו "רחם פונדקי ( 1990 ) הלוקח את סיפור אברהם שרה והגר התנ"כי ומעביר אותו לימי המנדט לסיפורה של משפחתו של ארכיאולוג. "רכוש נטוש " ( 1991) ו " מפעל חייו " ( 1992) ו"הירושה ". מכולם בלט במיוחד "רכוש נטוש " שעוסק בבדידותן של נשים שננטשו על ידי גברים אנוכיים ונותרו בעזובה רגשית כשהן נאחזות בגידול הילדים כקנה קש ומסרבות לנתק את "חבל הטבור".

 מחזה זה  התפרסם במיוחד כמחזה בעל מסר פמיניסטי חזק ביותר שזכה לאהדה רבה אצל המבקרים ואצל הקהל ( הוא הוצג יותר ממאה פעמים ) ואף עובד לטלוויזיה הישראלית וזיכה את שולמית לפיד בפרס מסקין ואף הוצג באנגליה מתורגם וזכה גם שם לשבחים. המחזה סימל את "הבריחה " מעיסוק בדברים הגדולים ובפניה למחזאות של חיי היום יום והמצוקות הקטנות שבהם , חיים שבהן הנשים הן הגיבורות האמיתיות .

גיא אוני

 

קובץ:Gie Aony.JPG

"גיא אוני " הוא סיפור העוסק בנושא נדיר למדי בספרות העברית המודרנית , העלייה ראשונה לארץ ישראל ובמרכזו עומד ישוב "גיא אוני " המוכר לנו כיום כראש פינה אחת המושבות הראשונות .זהו סיפור היסטורי על רקע ימי העלייה הראשונה שבמרכזו עומדת הגיבורה פאניה מנדלשטאם אישה שברחה מהפוגרומים ברוסיה כנערה מפוחדת ועלתה לארץ ישראל עם דודה ומתאמתת לבדה עם הקשיים בארץ החדשה.
פניה מצליחה להתגבר בכוחות עצמה על כל  המכשולים האפשריים בארץ ישראל ובראש פינה של המאה ה-19 . בתקופה הראשונה לשהותה בארץ היא  חסרת ביטחון עצמי וסובלת מהטראומה חמורה של אונס שסבלה בזמן הפוגרום  ברוסיה הרחוקה. אבל מהר מאוד היא מתמודדת עם הקשיים בארץ ישראל ומראה שהיא יכולה לעשות זאת לא פחות טוב ואולי אף יותר טוב מהגברים בסביבתה. היא תוקעת שורש בארץ ישראל והופכת לדמות מרכזית בטוחה בעצמה ובכוחה במושבה "ראש פינה " כשהיא נלחמת בכל משבר אפשרי ותמיד יוצאת בסופו של דבר מנצחת במלחמת הקיום והישרדות ומחוזקת מתמיד .

הספר של לפיד היה חידוש בזמנו בכך שהדמות המרכזית שבו היא אישה חזקה השולטת בגורלה ושהיא הציר המרכזי בעלילה שהכל סובב סביבו.

 

גיא אוני ,המהדורה הגרמנית.

הספר פורסם לא במקרה בשנת 1982 שנת המאה ליסודה של ראש פינה ,והיה בו ניסיון להציג בצורה חיובית יותר את אנשי ובעקר את נשות עליה ראשונה שעד כה הועמדו בצל במחקר ובסיפורת בידי אנשי עליות שנייה ושלישית שבאו אחריהם והעמידו את עצמם במרכז ההתיישבות והפוליטיקה הציונית .אנשי עליה ראשונה לעומתם זכו עד כה להעלמות יחסית וכמעט לזלזול ותפקידם נראה משני לעומת אלה שבאו אחריהם . שולמית לפיד כמו יצאה בספרה זה לתקן את העוול שנגרם הן לאנשי עליה ראשונה כצומת הראשונה שבה העזו יהודים לקחת את גורלם בידיהם לטוב ולרע והן לנשים של הדורות הקודמים ובראש ובראשונה אלו של עליה ראשונה.לפיד מדגישה בספרה שנשים אלה לא הועמדו בצל על ידי הגברים שלהן.  

 לפיד סיפרה שכאשר חיפשה חומר תעודתי לספר גילתה שאפילו ברשימת המתיישבים בראש פינה שבה מצאה 21 שמות מופיעים רק שמותיהם של גברים . עובדה זו עוררה את זעמה של לפיד  שכן אין ספק שהנשים של אותה התקופה תרמו בדיוק כמו הגברים . לפיד רצתה להעלות על נס את פועלן העלום עד כה של נשים אלה .

 היא מעמידה  במרכז סיפורה  את אלה  שהיו בשולי החברה ושבני דורות מאוחרים ניסו להאפיל עליהן ולדעתה שלא בצדק .

"גיא אוני " מהדורה באנגלית.

כדי להדגיש את גישתה לגבי "האישה שבשוליים " ההופכת גיבורה שוות ערך לגברים של אותה התקופה משתמשת לפיד באמצעים ספרותיים של ז'אנרים שנחשבים לשוליים כמו הסיפור הרומנטי על מנת להשיג זאת . על ידי כך שהיא משתמשת בדמות דמיונית לפיד יכולה לשמור על החופש האומנותי היצירתי שלה כפי שלא הייתה יכולה לעשות אם הייתה בוחרת בדמות אמיתית מאלו המופיעות כדמויות משנה בספר כמו נפתלי הרץ אימבר המשורר שחיבר את ההמנון הלאומי "התקווה " כמו סיר לורנס אוליפנט מיסטיקן בריטי שחי בארץ או דמותו של הזייפן מוזס שפירה שעומדת במרכז ספרה הבא "כחרס הנשבר".
שולמית לפיד ציינה שהיא ביססה את דמותה של הגיבורה שלה פניה על דמות אמיתית של מניה שוחט ממייסדי ארגון "השומר " אם כי זאת הייתה אשת העלייה השנייה דווקא . מיתוס שיויון האישה ליווה את תנועת ההתיישבות מראשיתה אם כי לרוב היה זה רק מיתוס ורק נשים מועטות מסוגה של מניה שוחט קיימו אותו הלכה למעשה. אם היו נשים אינדיבידואליות לוחמות כמו פניה בספרה של שולמית לפיד הרי הן היו מעטות למדי .
מה שעושה כאן לפיד זה לשלב בין מיתוס ההתיישבות ובין המיתוס של האישה העצמאית המתעלה על המוסכמות החונקות שסביבה שני מיתוסים שמראשיתם לא היו מחוברים היא זאת שעושה את החיבור בינם שאינו מובן מאליו כפי שאפשר לחשוב . בכל זאת פניה נהנית גם מתכונות נשיות כמו יכולתה לההנות מסיפורים רומנטיים שאותם היא אוהבת לקרוא  בזמן שהגברים הרציניים  בסביבתה עסוקים  בויכוחים אידיאולוגיים.

אפשר לטעון שלפיד מתבססת בספרה על תיאוריות פמיניסטיות של כיצד צריך  להיכתב סיפור, ששוב אינו מעמיד במרכזו  את הגבר במרכז עם נושאי ההתעניינות המקובליםש לו אלא  דווקא  את האישה ואת נושאי ההתעניינות שלה ותחביביה.

גיא אוני המהדורה הצרפתית.

שולמית לפיד יוצרת ב"גיא אוני" סיפור שהוא בבירור שייך לז'אנר הטריביאלי של הרומן הרומנטי על כל מאפייניו של הסתבכויות אי הבנות פרידות עד לסוף הטוב פחות או יותר כששני האוהבים נופלים אחיד לזרועותה אחר  וברור שלפניהם זורח  יום חדש וטוב יותר. אמנם אחד האוהבים נפטר אבל במקומו מוצאת הגיבורה אהוב אחר טוב לא פחות שעליו תוכל להישען.

כאשר כתבה לפיד את ספרה הראשון היו מקומן של הנשים בהיסטוריוגרפיה הציונית שכוח ושנוי במחלוקת .מאז הפכו לימודי המגדר ותולדות הנשים בתקופות ההיסטוריות שונות למקצוע חשוב באוניברסיטאות .הנשים שוב אינן נראות כגוף שולי כפי שהיו בעבר.
אבל כדאי לזכור שכאשר פירסמה לפיד את "גיא אוני " בשנות השמונים עדיין לא היה המחקר הפמיניסטי מפותח בארץ וטענות האסכולה הפמיניסטית לא היו ידועות היטב וקשה להאמין שהסופרת הייתה מודעת להם היטב. סביר להניח שהגישה שלה לטענות פמינסיטיות הייתה אינטואיטיבית יותר מאשר מבוססת עם הכרות מעמיקה של הכתבים בנושא ( שרובם תורגמו רק בשנים האחרונות לעברית ). אבל דווקא בגלל ראשוניות זאת סביר להניח ש"גיא אוני "שימש כעוד "דחיפה " לקבלה התקשורתית והציבורית של תחום זה.

שולמית לפיד .צילום ורדי כהנהא

הספר "גיא אוני " של לפיד תיפקד הן כרומן היסטורי רציני ודקדקני פרי של מחקר מפורט על תקופת העלייה הראשונה בראש פינה ( ספר ששימש מאז כחומר קריאה בבתי ספר ומדריך לטיולים בראש פינה ) , הן כרומן רומנטי "טריביאלי " על חייה ואהבותיה של הגיבורה והן כרומן פמיניסטי "בילתי מתנצל " שהדמות הנשית הראשית שבו היא גיבורה לכל דבר ועולה על הגברים שבקרבם היא חייה והיא מבטאת ערכים פמיניסטים מובהקים של עצמאות , של יוזמה נשית ושל עמידה על שלה גם כנגד הגברים. מבחינות אלו ספר זה של לפיד היה מהראשונים מסוגו בספרות העברית אם כי רומאנים מסוג זה כבר הופיעו מזה שנים בארה"ב ובאנגליה וניתן לשער שאולי שימשו כמודלים לשולמית לפיד שהעבירה את האמצעים והנושאים שלהם שלה אישה החזקה העומדת על שלה בתקופה היסטורית כל שהיא אל תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל . 
מי שניסתה להמשיך את דרכה של לפיד היא  מיכל שלו ,שיצרה  גם היא סיפורים רבי מכר על פי המתכון המדויק הזה. " שבועת רחל " ( 1997) המתאר את סיפור חייה של נערה אמיצה המגיעה לארץ ישראל של שנות העשרים במקביל לסיפור מודרני על נכדתה של נערה זאת בימינו הפך לרב מכר ענק בדומה לספרה של שולמית לפיד . ואת "מאה חורפים " ( 2001) סאגה היסטורית משפחתית על תולדות שושלת משפחתית שראשיתה בפולין ב-1883 מתפרשת על פני בלגיה צרפת אמריקה וישראל והסיפור מסתיים כעבור מאה שנים ו-424 עמודים בתל אביב. שני הרומאנים הם סיפורים רומנטיים שבמרכזם עומדות נשים אמיצות המתרחשים בתקופת ההתיישבות בארץ ישראל . הם נחשבים הרבה פחות מאלו של שולמית לפיד ולאמיתו של דבר התקבלו בזילזול עצום בידי הביקורת כ"סיפורת טריביאלית נחותה" וכ"רומאנים למשרתות ", זאת למרות  שאינם שונים כל כך באופיים מ"גיא אוני"וניתן לראות בהם מעין "צאצאים " של ספרה של לפיד עם נושאים מקבילים ודמויות מקבילות .

נראה שהסיבה ששולמית לפיד לא זכתה להתקפות ארסיות כאלה היה המעמד החזק יותר שלה בספרות העברית ,בגלל הפמיניזם הבולט שהתגלה בסיפור שלה שתאם את הדעות הרווחות בחוגים חזקים כיום של האקדמיה ובגלל הידע ההיסטורי החזק שגילתה בספר שלה. מה שתרם להתקבלות של הספר שלה כיצירה משמעותית שמלמדת על תקופת ההתיישבות בארץ ישראל שזכתה לפרס ניומן ליצירה ספרותית ואף נלמדת בבתי הספר.
.אבל נשאלת השאלה  אם הספר היה זוכה לאותה הערכה אם היה מתרחש עם אותה העלילה ויכולת ספרותית בימינו כמו הרומנים הבלשיים ולא בתקופה ההיסטורית שבה הוא מתרחש . סבורני שיתכן שאז היה מתקבל בצורה שונה ופחות חיובית  וודאי לא היה הופך לחומר קריאה בבתי הספר.

דן מירון נגד שולמית לפיד

 
דן מירון .צילמה אפרת אשל

יש לציין שעד כה לא הופיעה ספרות מחקרית רבה על יצירתה של שולמית לפיד אם כי דווקא על "גיא אוני " הופיעו שני ספרי ביקורת שהם למעשה ספרי לימוד מאחר שהספר נלמד בבית הספר. גם קשה למצוא עליה מאמרים ביקורתיים מחקריים רבים מעבר לסקירות ביקורתיות בעיתונות שהן תחום שונה לגמרי . ניתן ליחס זאת לעובדה שהיא סופרת שפועלת בז'אנרים שהם בלשון המעטה לא מוערכים ביותר כמו ז'אנר הספרות הבלשית. קיים למעשה רק מאמר ביקורתי רציני אחד על ספרי הבלשים שלה פרי עטו של אחד המבקרים הספרותיים החשובים ביותר , פרופסור דן מירון . אבל מאמר זה הוא למעשה התקפה ארסית כנגדה וכנגד ספרה הבלשי וכנגד הז'אנר הבלשי בכלל . עצם העובדה שחוקר הספרות הנחשב הטריח את עצמו לייחד מאמר ענק לשולמית לפיד ולספר בז'אנר טריביאלי הראתה שהוא חשב שהספר והשפעתו אינם טריביאליים כלל.

 

"מקומון " המהדורה הפולנית.

. מירון השתלח בסופרת וב"מקומון" וראה בו כתב פלסטר של שנאת העילית האשכנזית המסורתית .שמוצגת לדעתו כעילית שהסתאבה לחלוטין. שנאה פשטנית אך עזה שמביאה את שולמית לפיד "אל סף ההסתה האנטישמית האנטי אינטלקטואלית ואף מעבר לה" ( דן מירון " נוגע בדבר ע' 339 ) מירון רואה בגיבורותיה של לפיד כמו הבלשית ליזי בדיחי מעין גילום של בת ישראל השנייה הטהורה סמל היושר המסירות לעבודה העצמאות הצניעות ,תכונות שכבר אינן קיימות בחברה הישנה ( אך שהיו קיימות באמהותיה כמו פניה ב"גיא אוני" ) שתתקן את החברה האשכנזית המושחתת בטוהרה. תתווה דרך לתרבות בשכלה הישר ובאי נכונותה לסבול זיבולי שכל ותרפא את החברה מחולייה. "

"מקומון " בגרמנית

מאז חלו שינויים גדולים הן במעמדה של לפיד והן במעמדו של מירון .את ספרה של לפיד לומדים היום בבתי הספר בעוד שדן מירון נעצר לאחרונה על הכאת אישתו ומעמדו הציבורי נפגע . וכפי שהוא בעצמו מצהיר שוב ושוב נראה שהוא נמצא לאט אבל בבטחה בדרכו אל השוליים התרבותיים.

 

פילגש בגבעה.המהדורה הפולנית .

אני חושב שלפיד משתמשת בשני ז'אנרים שאינם נחשבים ביותר של הספרות ההיסטורית הרומנטית והספרות הבלשית על מנת להציג דמויות של נשים מסוג חדש שלא היו נפוצות בספרות עד השנים האחרונות , נשים חזקות ,בוטחות בעצמן שמסוגלות להתמודד עם משברים קשים ומסוכנים בכוחות עצמן וללא עזרת גברים ולצאת לבסוף כמנצחות.

 

חול בעיניים .המהדורה הצרפתית.

לדעתי אין זה מקרה שלפיד בחרה  דווקא בז'אנרים שאינם שייכים ל"זרם המרכזי " בספרות על מנת להציג דמויות נשיות מסוג חדש זה. וזאת מאחר שהיגיעה למסקנה שדמויות אלה יהיו רדיקליות מידי ולא אמינות לספרות "קונבנציונאלית " יותר המתארת חי יום יום .

 

לכן לפיד  העמידה אותן במכוון במרכז ספרים ז'אנרים יותר שכן דווקא שם באמצע סיפור של הרפתקאות היסטוריות וחקירות בלשיות , הרדיקליות של דמויות אלה תבלוט הרבה פחות והקורא יוכל לקבל אותו ביתר קלות.
כדאי לציין שהיום דמויות "הרואיות " שוב אינן מקובלות בספרות היפה הלא ז'אנרית שמעדיפה לתאר דמויות של אנטי גיבורים במובהק ( למשל גיבור הספר "יוליסס " של ג'ויס ) מתוך הנחה שדמויות כאלה הן ריאליסטיות יותר ויתקבלו יותר על דעתו של הקורא.
דומה שכיום אפשר לתאר דמויות הרואיות בספרות היפה בספרים שיזכו לשבחי הביקורת רק אם אלה יהיו נשים פמיניסטיות כמו הדמויות המתוארות בספריה של שולמית לפיד ובראש ובראשונה ב"גיא אוני
"ובהמשכו "חוות העלמות ".

חוות העלמות

 עטיפת הספר חוות העלמות שולמית לפיד

אם נרצה התכנים של "חוות העלמות " מבטא את השינוי בסטאטוס של לפיד ושל המגדר והמגזר הנשי בחברה ובתרבות ובספרות מדמויות שוליים לדמויות מרכזיות ומשפיעות בתקשורת ובפוליטיקה ..
מספר מקביל של שנים עבר על פניה גיבורת גיא אוני כמו זה שעבר על שולמית לפיד בעולם האמיתי . בספרה החדש פניה היא כבר דמות בולטת מרכזית וחשובה בישוב המכירה את כל האישים הידועים והמפורסמים שוב אין המדובר כאן בדמות שוליים מבוזה הנאבקת בעקשנות על מעמדה.נהפוך הוא .
בספרה של לפיד הנשים בדמותן של פניה ובתה גיבורת הספר נוניה הן הדמויות החזקות בספר.

נוניה הולכת כנגד רצון אימה ללמוד ב מוסד מפורסם של התקופה "חוות העלמות "
זאת היא דמות דומיננטית המטילה את צילה על נוניה בתה גיבורת הספר שמחפשת דרך להימלט מהשפעתה חובקת הכל היא עושה זאת על ידי הצטרפות ( כנגד רצון אמה ) כפועלת ל"חוות העלמות " של חווה מייזל חווה במושבת כינרת שמטרתה להכשיר פועלות עבריות לעבודת האדמה (!)זה היה מוסד שהראה שנשים יכולות לנהל את ענייניהן ואת ענייני הבית והמשק לא פחות טוב מהגברים .
..

 

חנה מייזל מייסדת ומנהלת חוות העלמות.

חוות העלמות , הייתה בית ספר חקלאי לנשים שהקימה חנה מייזל ב-1911 בכנרת.מטרת החווה הייתה לחנך ולהכשיר את הנשים לעבודה חקלאית – גידול ירקות וטיפול בבעלי חיים, וניהול משק הבית – עבודות מטבח, ניקיון ותפירה. החווה הוקמה בתמיכתו של ארתור רופין מתוך ההבנה שיש לגוון את המשק החקלאי על ידי גידול ירקות ומשק חי, ולהכשיר את הבחורות להיות איכרות המסייעות לאיכרים בעבודתם. כל מחזור לימוד נמשך שנתיים. חוות העלמות התקיימה עד 1917, ולמדו בה כשבעים נשים.
שנים לאחר מכן הקימה חווה מייזל מוסד חקלאי נוסף לנשים בנהלל המתקיים עד היום .
חווה מייזל אגב שהייתה אגרונומית ואשת חזון התיישבותי פמיניסטי היא דמות מעניינת מאוד בפני עצמה שרק מוזכרת בספר ,היא הייתה בין השאר גיסתה של מניה שוחט ,חברתה הטובה של רחל המשוררת ומורתה של חנה סנש שלמדה אצלה בנהלל והייתה אחת הפמיניסטיות העבריות הראשונות ..

נשים רומז המסר הסמוי בספר יכולות לעשות כל דבר כמו גברים ואולי גם טוב יותר .ב "חוות העלמות " הנשים בדמותן של פניה וביתה גיבורת הספר נוניה הן הדמויות החזקות המנהלות את העניינים והגברים עומדים לחלוטין בצילן .

 כמו בספר הקודם שולמית לפיד מכניסה לעלילה אלמנטים ששייכים לז'אנרים נחשבים פחות של ספרות פופולארית כולל עלילה בלשית מהסוג שלפיד התפרסמה בהם כל כך בספרים אחרים . 
נוניה ואימה הן המנהלות את העניינים בסיפור . הן אלו שחוקרות את התעלומה הבלשית ו של גבר שנרצח ביחד עם אהובתו אשת איכר נוניה הגיבורה הכמו בלשית אף נחשדת ברצח שאותו אולי ביצעה כ"סהרורית ההולכת בשנתה ( "תנשמת " כפי שהיא מכונה בספר ) הנשים בספר בקצרה הן חזקות מספיק לא רק כדי להיות הגיבורות הטובות אלא גם מסוגלות תיאורטית לפחות לבצע מעשי פשע שבספרים קודמים יוחסו רק לגברים. אבל אל חשש את הרצח ביצע מישהו אחר.
בנוסף לסיפור הבלשי יש בספר גם אינטריגות רומנטיות שונות בדומה לקודמו , לבסוף לאחר התלבטויות רומנטיות שונות נוניה גם מוצאת את אהוב ליבה דב באר עולה שתקן מארה"ב ומתאגרף בעברו.
"חוות העלמות " מלא בדמויות צבעוניות של הוגים והוזים מבין אנשי העלייה השנייה , דמויות הרבה יותר צבעוניות מהדמויות האפרוריות למדי של אנשי העלייה הראשונה שבהם ניתקלנו ב"גיא אוני " מתיישבים ואיכרים שכל רצונם היה להיאחז באדמה .
כאן לעומת זאת אנחנו נתקלים באנשים צבעוניים בעלי אידיאולוגיות של שינוי עולם .אנשים כמו א. ד גורדון פקיד שעלה בגיל העמידה לארץ ישראל וכאן הפך לסוג של גורו שקרא לאידיאולוגיה חדשה של עבודה. בסופר ברנר ,במשוררת רחל . והצבעוניות של הדמויות והתקופה משפיעה על הספר.

מה שעשתה לפיד  בגיא אוני " ב"חוות העלמות" היה   לשלב בין מיתוס ההתיישבות ובין המיתוס  של  האישה העצמאית המתעלה על המוסכמות החונקות שסביבה..התיאור הזה נראה אנכרוניסטי במקצת ב"גיא אוני " שתיאר את חיי עלייה הראשונה ,אולם בספר ההמשך שבו מופיעה מייזל הוא כבר היה ריאליסטי ומדויק שהרי כך בדיוק היו חנה מייזל וגיסתה מניה שוחט ועוד נשים לא מועטות בסביבתן .
לכאורה נראה שהצבעוניות והדרמטיות של העלילה הופכת את הספר למתאים יותר לבני נוער מאשר למבוגרים. אבל נראה לי שבני הנוער יתקשו להתחבר לדמויות ולהשקפת העולם שלהם של הכל עבור הרעיון . שהרי כיום כאשר יש שפע של אופציות מי ירצה לנטוש הכל על מנת להיות איכר בכינרת ובעבור הדבר הנורא מכל אידיאולוגיה השואפת לשנות את העולם ולהפכו למקום טוב יותר. .
מבחינה זאת הבורגנות שכנגדה יוצאים גיבורי הספר שוב ושוב ושוב הישיגה את נצחונה השלם ,ובכל זאת יש עיניין בניסיון זה להציג דמויות שאינן רואות בבורגנות את פיסגת השאיפות שלהם עד כמה שזה נראה הזוי ובלתי אפשרי לנו היום ,במיוחד כאשר אנו זוכרים שהספר נכתב בידי אישתו של המנהיג לשעבר של ראש מפלגת הבורגנים ועורכי הדין הדמויות המנוגדות ביותר לערכים המתוארים בספר .
הספר כמו קודמו "גיא אוני " הפך לרב מכר וזכה לפרס "ספר זהב " על מכירותיו מה שמראה על כך שהוא מושך מאוד את ציבור הקוראים ,אבל מסופקני אם זה בגלל האידיאולוגיה המבוטאת בו.
האם יהיה לספר זה המשך שאולי יהפוך אותו לטרילוגיה ? לכאורה לפיד זקנה מידי בשביל זה. בכל אופן שורת הסיום על כך ש"שנת 1914 תהיה שנה טובה" רומזת שללפיד יש רעיון לכתוב סיפור נוסף על פניה ונוניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה שיכול לעסוק בסיום הכיבוש התורכי בארץ ישראל בגירוש תושבי תל אביב בכיבוש ארץ ישראל בידי גנרל אלנבי ביוסף טרומפלדור אירועי תל חי ואירועים דרמטיים אחרים של השנים האלו . .
. בהחלט יהיה מעניין לקרוא על אירועים אלה ועל תולדות בני משפחתה של פניה מנדלשטאם לאורך השנים . אפשר לנחש שאם כך יהיה הם רק יהפכו לדמויות מרכזיות יותר ויותר של הישוב לאורך השנים כאשר הם יצאו אחת ולתמיד מהשוליים התרבותיים והתקשורתיים  אל אור הזרקורים .

 

פוסטר הסרט "גיא אוני " של דן וולמן .

ביבליוגרפיה על "גיא אוני ".

בן-יוסף , יצחק " על ספרה של שולמית לפיד "גיא אוני " עלי שיח 19-20 1983.
ברלוביץ , יפה "האישה בספרות הנשים של העלייה הראשונה " קתדרה מספר 54 1989.
גוברין,נורית  "עוף-החול. שלומית לפיד: 'גיא אוני'", נכלל ב'קריאת הדורות. ספרות עברית במעגליה', כרך ב', הוצ' גוונים, תרס"ב/2002, עמ' 256 – 255.

יסעור , עמיקם גיא אוני מאת שולמית לפיד אור עם , 1992.
מירון , דן "חפותה של ליזי בדיחי " בתוך נוגע בדבר : מסות על ספרות , תרבות ,חברה זמורה ביטן , 1991 .
מלצר, אלון שולמית לפיד –גיא אוני 1993 .
נגב, איילת שיחות אינטימיות דביר .
פלדמן , יעל "רומן היסטורי או "אוטוביוגרפיה במסכה?: על "גיא אוני " ובני מינו בסיפורת העכשווית" סימן קריאה 19 1986. ע' 208-213 .
רוט, דבורה דרכי העיצוב הפיגורטיבי ברומן "גיא אוני " של שולמית לפיד עבודת תזה ,תשנ"ח
שקד, גרשון הסיפורת העברית –1880-1980 1993

קישורים  רלבנטיים באינטרנט
שולמית לפיד בלקסיקון הספרות העברית החדשה

שולמית לפיד בויקיפדיה

שולמית לפיד באנציקלופדיה YNET

שולמית לפיד במכון לתרגום

מידע על שולמית לפיד בספרדית
שולמית לפיד כצנחנית

הגורו והחולדה סיפור מאת שולמית לפיד
גיא אוני בויקיפדיה

סיכום גיא אוני
תקציר גיא אוני 

עבודה על גיא אוני

עוד עבודה

עבודה נוספת

תשובות לשאלות על גיא אוני

פרק מתסריט לגיא אוני

טיול בעקבות גיא אוני

פרק מחוות העלמות

פרק באתר טקסט

פרק נוסף  

שירי לב ארי עם שולמית לפיד

ספר זהב לחוות העלמות
חנה הרציג על חוות העלמות

מאיה סלע על חוות העלמות

יובל אביבי על חוות העלמות 

נירה פרנקל על חוות העלמות
מיה ענבר על חוות העלמות

"לא גיא אוני"

סקירה על חוות העלמות

חוות העלמות במציאות ההיסטורית

קטע מ"כחרס הנשבר"

פרשת הזייפן שפירא

הספר "הספסל "
שולמית לפיד והסיפור "הספסל "

פרק מחיבוק דב מאת שולמית לפיד

חול בעיניים

דגנית בורובסקי על פילגש בגבעה

אורית הראל על פילגש בגבעה
אריאנה מלמד על פילגש בגבעה

ההצגה רכוש נטוש 

רכוש נטוש מאת שולמית לפיד

דן לחמן על רכוש נטוש

מידע על רכוש נטוש
גירסה חדשה של "רכוש נטוש "

אייל סגל נגד פרופסור דן מירון

חיבוק הדב ומצב הסצינה הספרותית

בעקבות הבלש העברי :הסיפרות הבלשית בסיפורת העברית

 
תמונה מהסרט "גיא אוני " על פי שולמית לפיד
 
(תודה ללימור שריר על העריכה )

נסראללה וחזון השילטון השיעי בלבנון

דיווחים מלבנון :מנהיג חיזבאללה חסאן נסראללה  אדם אינטילינגטי ושקול בדרך כלל ומומחה מעין כמוהו בלוחמה פסיכולוגית השמיע נאום  ביום שישי שעבר שבמהלכו  טען :"אין לכם מושג נגד מי אתם נלחמים ,אתם נלחמים בבניו של מוחמד ועלי ואל חסן ואל חוסיין בני הבית וחברי הבנביא מוחמד .אתם נלחמים באומה שמחזיקה באמונתה כפי שאיש אינו מחזיק באמונה על פני האדמה".

מעניין שהוא משמיע את זה כנגד  בני אומה אחרת שטוענים  את אותו הדבר בדיוק לגבי עצמם.  אבל חוץ מזה הדגיש רק את האופי השיעי של המאבק .דהיינו הנוצרים הסונים והדרוזים ושאר העדות של לבנון -יוק. יש רק שיעים.

לא חכם ביותר .אבל אולי זה כבר לא היה איכפת לו .

יש לזה אולי לקח לטווח ארוך עבורנו אם כי אי אפשר גם לנצל אותו יותר מידי .אפשר לדעתי בעתיד ללכת עם  הסונים כנגד השיעים וגם עם השיעים ,כן אפילו אלה של נסראללה, כנגד סונים מבית המדרש של אל -קאעידה שטובחים בשיעים כמו בעיראק.

אחרי הכל מי לטווח הארוך מסוכן יותר לשיעים :ישראל או האל קאעידה ?

אני הייתי אומר האל קאעידה דווקא.הם אלה שעוסקים בטבח שיעים בעיראק.

היום זה נראה בלתי אפשרי. אבל לעתיד אולי נראה ברית ישראלית שיעית נגד הסונים ואולי להפך.

 הכל אפשרי במזרח התיכון .

 

האישה מול האלוהים :התיאולוגיה של לימור שריר

אלוהים ואלוורה 

לימור שריר לשעבר מלכת יופי של ישראל וסגנית מיס תבל  ורופאה  במקצועה  עוסקת בספרה "אלוהים ואלוירה" בנושא  ובז'אנר  יוצא דופן מעין כמוהו בספרות העברית. זהו  רומן תיאולוגי שדן במערכת היחסים בין האל והאדם ובמקום שיש לאישה במערכת יחסים זאת.

פעם נושא האמונות הדתיות והדת בכלל היה נושא כמעט מוקצה מחמת מיאוס בספרות העברית.הסופרים העבריים הסוציאליסטיים בחלקם הגדול התעלמו מנושא זה בהנחה שהדת היא שריד של עולם שהולם ונעלם והעדיפו לדון בתחומים אחרים "רציניים " יותר.
גם סופר גדול כמו ש"י עגנון שהדת היא נושא מרכזי ביצירתו תיאר אותה כחלק של עולם שאבד אם כי הוא נשאר אדם אדוק עד לשד עצמותיו.
מאז דומה שהדת נהפכה עוד פחות רלבנטית ככל שהדורות הבאים של הסופרים היותר צעירים יודעים פחות ופחות על הדת היהודית ודתות אחרות.
או כך לפחות היה עד לשנים האחרונות ,שבהן אנו רואים מעין התעוררות באמונה הדתית מכל הסוגים בספרות היפה ,בסיפורי ניו איג' המתארים פרקטיות דתיות ומיסטיות מהודו ומקומות אחרים ,בסיפורי אמונה יהודיים המנסים לחזור אל העולם היהודי ובראש ובראשונה אל הקבלה. . ולאחרונה יש אפילו עניין מסוים בנצרות תחום שבו עסקו מעט מאוד בספרות העברית למרות הקשר ההדוק שלנו עם דת זאת .


הסופרת לימור שריר פירסמה לאחרונה את "אלוהים ואלווירה",ספר בז'אנר נדיר בספרות העברית רומן הגותי ואף "תיאולוגי " שבמרכזו עומד דיון פילוסופי בשאלות אמונה והקיום האנושי. ז'אנר זה היה נפוץ פעם במאה ה-19 ובראשית המאה העשרים אולם דומה שמאז נעלם לקרן זווית . ניתן להשוותו לספרים שונים של פנחס שדה שהם קצת דומים שעסקו בדיונים בשאלות דתיות ופילוסופיות. אבל עם מעט מאוד יצירות ספרות מודרניות ישראליות אחרות ובאמת הספר הוא בגדר יוצא דופן בספרות הישראלית המודרנית בכך שהוא מתנתק לחלוטין מישראל ומשאלותיה ובעיותיה . גם לא תמצאו בספר זה ישראלי אחד לרפואה.
כל כולו הוא עיסוק יוצא דופן בשאלות אמונה נוצרית ובדיון בשאלות תיאולוגיות כבדות משקל הדבר הרחוק ביותר לפחות לכאורה מההוויה הישראלית מנקודת מבטן של שתי דמויות נוצריות בסיציליה. והרומן גם כתוב בצורה יוצאת דופן כיום כחליפת מכתבים בין סטודנט לרפואה נכה לבין כומר קתולי המכיר אותו משחר ילדותו ומשמש פטרונו הרוחני.גם זאת צורה ספרותית שהייתה נפוצה  מאוד בעבר במאות ה18 וה-19 אבל נעלמה כמעט בימינו. דומה שלימור שריר נחושה בדעתה להחזיר אל הבמה הספרותית הן צורות כתיבה ישנות והן נושאים שדומה שאבד עליהם הכלח.
הגיבורים, שניהם ילידי כפרים עלובים בסיציליה נתקלים במהלך חיי היום- יום בבעיות של קיום, בעוני ובקושי לרכוש השכלה בסביבה קתולית מובהקת כשכל הווייתו של האדם סובבת סביב הפרנסה בכפרי הדייגים, המשפחה וטקסיה ( ברגעים השמחים והעצובים-חתונות ולוויות) כשבמרכז הוויית החיים ניצבת הכנסייה השולטת על הכל ולפחות כאורה נותנת טעם לחיים הקשים של התושבים.אבל מה שמעניין באמת  את הגיבורים אלו שאלות תיאולוגיות . 
שני הגיבורים ספקניים מאוד לגבי האמונה הדתית ובקיומו של האלוהים שאם קיים גרם או אפשר את נכותו של ג'וזפה הסטודנט . ג'וזפה הנ"ל מעלה שאלות נוקבות נגד אלוהים האחראי לאומללותו, המאמלל צדיקים ולטענתו בורא רשעים כדי להענישם. .הדמויות דנות במיכתביהן בשאלות מהי אמונה, האם קיים אלוהים או שבני האדם זקוקים להמציא להם אלוהים כדי להסביר את קיומו של היקום ואת בריאתו של האדם, כאשר אין די בהסברים המדעיים? והאם הוא בורא עולם או שאלוהים אינו בורא העולם מכיוון שהוא עצמו העולם) ואם הוא אכן אחראי לבריאתו של הכל הרי הוא אחראי גם לרשעותו ולצרותיו של האדם, האם אלוהים יצר רשעים כדי להענישם? ועוד שאלות נצחיות מאין אלו שפעם עמדו במרכז דיונים תיאולוגים וספרותיים  עמוקים אך במאה העשרים דומה שנעלמו מהספרות היפה .
שריר מתארת באופן שנראה לקוראים כאמין למדי את חייו של ג'וזפה בכפר סיציליאני קטן ונידח ואת מאבקו העיקש להגיע ללמוד רפואה באוניברסיטה גדולה ולבסוף את סיפור האהבה שלו עם אישה יפה קיארה שמקבלת אותו למרות נכותו .

הסיפור מתאר גם את פרשת האהבה הישנה של הכומר המשמש כדמות אב לג'וזפה עם אישה בצעירותו פרשת אהבה שבעבורה בגד בשבועת הנזירות המינית שלו .וכל הספר מעלה שאלות כנגד הפרקטיקות הכנסייתיות הדרושות התנזרות ושהאדם יעסקו כל חייו רק בעבודת האל שבשמיים ואך לא גם בעבודת אותו יצור אלוהי כמעט שבאותה המידה האישה.
דמויות הנשים שמופיעים לפני הגברים דומה שהן מביאות לשינוי דרסטי בחייהן ואמונתן שלא היו אפשריים בלעדיהן. למחברת יש גם ביקורת רבה על האמונה הנוצרית על כך שהיא שאינה שמה מספיק מקום לחשיבותן של הנשים. שני הגברים "מתפתים " בשלב מסויים בידי דמות אישה שהופכת לחלק מרכזי בחייהן והמסר הסמוי של הספר הוא שבלי האישה אין תקומה לגבר וגם לאמונתו.. כדאי לציין שרוב הנשים המתוארות בספר הן אסרטיביות,דומיננטיות  וגם אלה שהן עקרות בית כנועות וחסרות השכלה, הן האחראיות בסופו של דבר למימושם של האמביציות השכלתניות החבויות עמוק במוחם של הגברים.

ראוי לציין את המקום החשוב שיש לסיציליה שאותה מתארת שריר ביד אמונה ומשכנעת מאוד על מנהגיה ,והישראלי הממוצע שקורא את הספר כמעט יכול לחשוב שאת "אלוהים ואלוירה " כתב בן המקום אבל כמובן הוא נכתב בידי ישראלית ששהתה שם רק כמה ימים.
.בין השאר יש בספר גם דיון מעניין ביחסי יהדות נצרות.  בין איש דת קתולי לבין רב יהודי. ויש מסר של פיוס בין הדתות כאשר באופן פרדוכסלי דווקא הכומר הקתולי מפליג בחשיבותה של היהדות " כאחות הבכורה של הנצרות וקורא ליתר סובלנות ואחווה בין שתי הדתות . הרב היהודי המתעמת עם הכומר בשאלה של הפרישות הנכפית על כמרים קתוליים וביחס של שתי הדתות לאהבה הרוחנית והגשמית.
אבל לי נראה שדיון זה על יחסי היהדות והנצרות אינו מהותי כלל לנושאי הספר שהם על היחס בין הגבר המאמין או האפיקורס והאישה מצד אחד והאלוהים מצד שני . הוא נראה כ"מודבק " אפשר היה להסיר אותו בשקט מהספר וזה לא היה ניזוק כלל כי אין לו חשיבות אמיתית מבחינת נושאי הספר .

ספר זה הוא שיפור גדול על ספרה הקודם של שריר "הבית על האגם" רומן היסטורי אמיתי  שעסק בנושא מעניין ורחוק מאוד מהמציאות הישראלית. סיפורם של תושבי עיירה קטנה באוסטריה שלפני ובזמן מלחמת העולם השנייה .גם זה היה נושא יוצא דופן בספרות הישראלית המודרנית בניסיון לתאר את הסביבה והאנשים שההכירו  את המפלצת הנאצית "מבפנים ". המחברת הציגה בו סביבה זרה ורחוקה עבור הקורא הישראלי ותארה את ההתלבטויות של אנשי הכפר האוסטרי המתמודדים עם השלטון והאידיאולוגיה הנאצית. היא ראויה לציון על הניסיון להתמודד עם נושא קשה כזה.
אבל הצלחתה שם הייתה פחותה. הספר היה מלא בהתפלספויות מצד אחד ובקטעי ארוטיקה מרובים מספור מצד שני. שעוררו את הרושם שהמחברת חשבה שזה מה שהקורא הישראלי רוצה . הדמויות לא היו משכנעות במיוחד וכך גם התיאור של אוסטריה ערב מלחמת העולם השנייה .( הסופר גרשון שופמן שחי לפני המלחמה באוסטריה באיזור קרוב  תיאר גם הוא ברשימותיו בעברית אוסטרים בסביבה כפרית דומה ומעניין להשוות אותם עם ספרה של שריר ).
דומה שב"אלוהים ואלוירה " היא הצליחה להתקרב יותר למטרתה ברומן אינטלקטואלי אמיתי מהסוג שהוא נדיר מאוד בימינו  הגורם לקורא לחשוב על השאלות הגדולות באמת של מהות האלוהים ומהות הנשיות ותוך כדי רמז שהשניים אינם מהווים ניגוד מוחלט. דומה ששריר מקבלת בסמוי את ההנחה שגם האלוהים עצמו זקוק למען שפיותו  לבת לוויה נשית.

ראיון עם לימור שריר

לימור שריר היא הרופאה היחידה שהייתה מלכת יופי ושכתבה ספרי פרוזה בשפה העברית
(מלכת יופי אחרת עליזה  גור חיברה ככל הנראה ספרים באנגלית ).

 
והיא עד כמה שידוע לי גם מלכת היופי והרופאה היחידה אי פעם שכתבה ספרים על אוסטריה של תקופת מלחמת העולם השנייה וסיפור תיאולוגי הדן בשאלות דתיות הדנים ביחסי נצרות ויהדות. בהחלט צירוף יוצא דופן .

א.א. :לימור שריר יום אחד את, ביתו של מנהל בית ספר התעוררת בבוקר ומצאת את עצמך מלכת יופי וסגנית רביעית של מיס תבל ואחר כך לרופאה וסופרת . איך בדיוק זה קרה?
לימור : אני בוגרת תיכון עירוני א' בת"א- שהיה והינו עד היום תיכון מעולה אם כי היום שינה את צביונו לבי"ס לאומנויות. אבי אליעזר שרייבמן היה מנהל בית-ספר, מרצה למשפטים ומתמטיקה ומחנך דגול. 
הייתי בת יחידה ומפונקת וטיפוס של  תלמידה מצטיינת גם ביסודי וגם בתיכון. למדתי שם במגמה הביולוגית ובחרתי לעשות עבודת מחקר במקום בגרות בביולוגיה. עשיתי מחקר בתיכון באנדוקרינולוגיה על הורמונים אצל פרופ' לוננפלד. אני זוכרת  שוויתרתי על חופשות ובילויים, מבלה ימים ולילות במעבדות תל-השומר ועורכת ניסויים במסגרת העבודה ,פשוט כי זה ריתק אותי .
רוב הבוגרים של כיתתי דאז הם היום רופאים כמוני .
הייתי ילדה יפה ומוכשרת אך מעולם לא ייחסתי לכך חשיבות. אבל אחרים  אולי כן ….

חברי לתיכון עירוני א' שהוא כיום שופט ספר לי כיצד היה מתגנב עם חבריו למסדרון הקרוב לכיתה בה למדתי כדי שיוכלו לראות אותי בהפסקות.אבל בסוף חברה המליצה עלי לתחרות   ללא ידיעתי ולהפתעתי הגדולה זכיתי.

 

 
 

לימור שריר מוכתרת למלכת יופי של ישראל ,1973.

א.א. היה אירוע מיוחד כלשהו שאת זוכרת מהתחרות ?
לימור : היה אירוע אחד שאני זוכרת עד היום ושרק תפס חשיבות מיוחדת לאורך השנים כי הוא היה אחד הראשונים מסוגו . מחבל תפס בני ערובה באתונה ודרש את סילוקי מהתחרות . ואני מתוך נאיביות  הצהרתי אז באומץ  ש"רק על גופתי המתה אעזוב את התחרות  ".

כלל לא הייתי מודעת אז למידת הסיכון באיומים ובפיגועים החבלניים הללו . התוצאה  שנבעה מכך הייתה שאת ימי החזרות וטקס ההכתרה הנוצץ ביליתי צמודה לשומרי ראש עירניים שעקבו אחרי לכל מקום וסוכני חרש שבדקו כל דבר לידי וזה היה ממש טראומטי . הוא נלכד לבסוף  אבל  האירוע הזה פתח עידן של פיגועים .

זמן קצר לאחר מכן התנקשו מחבלים בחנה מרון וחשבתי לעצמי שהמחבלים  יכלו להתנקש גם בחיי.
כמובן לא העליתי על דעתי שבכך נפתח עידן חדש של טרור ושאני רק הראשונה שחוותה  את זה.

 

א.א. :אהבת את חיי הזוהר ?
שריר : קשה לי כבר לאמר היום .לאחר שנבחרתי למלכת יופי וסגנית מיס תבל  עבדתי בדוגמנות שנה כשהייתי חייבת  וצולמתי בהרבה עמודי צבע בעתוני אופנה .
אף הציעו לי חוזה דוגמנות"שמן" ב"קוסמופוליטן" האמריקאי לאחר שצוות שלהם הגיע במיוחד לצלם אותי על רקע נופי ארץ ישראל והצילומים שלי  הופיעו  שם ב-7 עמודי צבע.

אבל בסופו של דבר חיי הזוהר-גרמו לי לדחייה.  החלטתי שחיי הזוהר והפירסום כלל לא מתאימים לי   ואני לא אוהבת אותם  ונטשתי את עולם הזוהר והדוגמנות לתמיד. 

 יש יתרונות בעולם של יופי והזוהר למישהו שמכוון את חייו לדוגמנות או משחק. אבל דוגמנות הוא  מקצוע שדורש אופי מיוחד במינו שנהנה מהחשיפה. אני מכבדת את אלה שעובדות במקצוע הזה  אבל החשיפה הזאת שהיא חלק ממנו לא התאימה לאופיי ולתחומי ההתעניינות שלי . עד היום אינני אוהבת במיוחד להתלבש ולהתאפר והיופי הוא לא בראש מעייניי היום. הקרירה המוחצנת של היופי לא הכתיבה את חיי ולא הפריעה בהגשמת רצוני ללמוד רפואה. המעבר מעולם היופי והזוהר ישר לתוך תקופת מלחמת יום הכיפורים היה מעבר חד אך מהר יחסית הסתגלתי למציאות הארץ ישראלית הטיפוסית. . פרצה מלחמת יום הכיפורים ונשאבתי ישר לתקופה האיומה הזאת בתולדות המדינה כפקידה בלשכת אלוף פקוד דרום-אז גורודיש. נסעתי לאוניברסיטת רומא ללמוד שם רפואה התחום שבאמת עניין אותי וסיימתי את הלימודים  באוניברסיטת תל אביב.

 לימור שריר מתרימה במחלקה לרפואה.
א.א. :ולמה רצית ללמוד רפואה דווקא ?
 לימור : מקצוע הרפואה הוא חלום חיי מגיל חמש. לא בחרתי ללמוד כדי להוכיח משהו למישהו או אפילו לעצמי. רפואה הוא מקצוע מרתק , הומאני מיוחד במינו. נקודת מבטי על בני האדם: גם כשאני סוקרת סתם אנשים שעוברים ברחוב, נשאר בי קצת ממבטו של הרופא. היו לא מעט סופרים גדולים שהיו גם רופאים, כך שאני רק עוד חוליה בשרשרת. הרמב"ם צ'כוב ,שאול טשרניחובסקי ועוד רבים וטובים . כולם תיפקדו בשני המקצועות. אני חושבת שהרפואה לא רק מלמדת אדם לבדוק את הגוף אלא את היכולת לחדור לנבכי הנפש ויש לרופאים  נקודת מבט מאוד מיוחדת בעומקה לגבי האדם שאין למקצועות אחרים.על מורי בלימודי הרפואה נמנו אנשים מדור של נפילים כמו הורי.
עבודת הדוקטורט שלי נעשתה במחלקתו של פרופ' דני גור- מנהל המחלקה לניתוחי לב בביה"ח שיבא בתל- השומר. נושא העבודה היה: חסימה מסוימת שהיא מום מלידה באבי העורקים אצל ילדים ופתרונה הכירורגי. העבודה הזאת הוצגה בכנס בניו- יורק.אחר כך הייתי רופאה כללית במשך כמה שנים בבית החולים תל השומר.
א.א : אבל בסופו של דבר נטשת גם את הרפואה והיום את סופרת "פול טיים" .למה? במה עדיפה הכתיבה על הרפואה ? איך היגעת לכתיבה ?
 לימור : העיסוק בכתיבה הוא יצירתי כשלעצמו וגם מאפשר להקדיש יותר זמן לבני המשפחה.
בספר "הבית על האגם " יש שיר של היינה שהגיבור מקדיש לאהובתו – והרעיון הזה בספרי  מבוסס על שיר של שילר שהעניק  אבי – אליעזר שרייבמן לאמי כשהכיר אותה. שניהם היו יפי תואר ומשכילים.


לימור שריר ואביה.

 אבי אליעזר שרייבמן עלה לארץ לפני השואה ממניעים ציוניים, הוא שימש תחילה  מורה במושבה אבן יהודה.
הוא היה כאמור איש אשכולות: מנהל בית ספר, מרצה למתימטיקה, בוגר משפטים באוניברסיטת ת"א, בוגר תואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת ת"א ועל תלמידיו-ואוהביו נמנים רבים וטובים שהעריצו אותו ביניהם: פרופ' מיכאל בר זוהר, ד"ר נמרוד נוביק , פרופ' חיים הררי ממכון וייצמן, ח"כ חיים רמון , יונה אליאן, עמי גניגר, עו"ד עמוס מימון, אדריכל שרל דוראל ועוד רבים אחרים. אמא הייתה בוגרת הגימנסיה הרצליה ( במיקומה הישן), בוגרת סמינר והייתה מורה. ההשכלה בבית הייתה ערך עליון. הורי נתנו לי את הכלים, הכוונה להשכלה וחינוך אך לא החליטו עבורי והשאירו תמיד בידי את ההחלטות ואת בחירת הדרך. מהחינוך הזה לדעתי נובעת השמרנות באופיי.
 א.א. : למה נטשת את הרפואה?
לימור : בסופו של דבר עזבתי את הרפואה כי אני חושבת שבמיוחד במקצוע המיוחד הזה, אדם צריך לתת את כל כולו ובאותה תקופה לא הייתי מסוגלת לכך. אני חושבת שתמיד יישאר הרופא שבי. אבל היום מה שבוער בעצמותי זאת הכתיבה ". . הכתיבה היא חוויה מסעירה ואתגר חדש שלא הכרתי מעולם. מצאתי את עצמי לומדת כיצד מוציאים ספר כמו תלמיד בכתה א' והחוויה הזו שמשה לי גם בית ספר לחיים כי כל החיים אנו ממשיכים ללמוד, להתחבט לטעות ולנסות לתקן ולשפר.
האמת היא שהכתיבה לא פחות קשה מעולם הרפואה אבל זה קושי מסוג אחר.רופאים וסופרים רואים את העולם מנקודת מבט די דומה . שניהם טובים בהבנת בני אדם ויש להם נקודת מבט  חודרת. וזה עוזר לכתיבה.

א.א. כיצד הגעת לכתיבת ה"בית על האגם" ?
לימור : " בעת חופשות הקיץ , התוודעתי במקרה לאזור הזלצקמרגוט- אזור האגמים שליד זלצבורג והתאהבתי במקום. נהגתי להשתכן בפנסיון צנוע השייך להונגריה (לא יהודיה) בבית ששכן אכן על האגם וכך נולד שמו של הספר:" הבית על האגם".זהו מקום יפהפה אבל האנשים שבו הם קרים ומשעממים מעין כמותם ואין שם עם מי לדבר .
מוקדם בבוקר נהגתי לשחות במים הקרים ולהתבונן בכיפות ההרים המקיפים את האגם, מקשיבה לצלצול פעמוני הכנסייה ואט אט מתבוננת בזריחה- בקרני השמש ה"מלטפות" את מי האגם, נפעמת מהיופי האדיר הזה .  כך גם נולדו  הדמויות הדמיוניות – גיבורי הספר ובמשך שנה תמימה הם חיו בליבי ולוו אותי לכל מקום. כיהודיה וישראלית התעוררה בי המחשבה כיצד בתוך הנוף הפסטורלי הזה אצל כל האנשים היבשים   האלו אירעו מעשי האכזריות האיומים  בתקופת מלחמת העולם השנייה. וכך נולד הספר.

א.א. :היה לך קשר משפחתי כל שהוא לנושא ?

 לימור : "הבית על האגם " עוסק גם בשואה .אבל אף אחד ממשפחתי לא היה בשואה.
סבא וסבתא עלו מפולניה בעליה שנייה מטעמים ציוניים להקים מדינה. סבא ערק מהצבא הפולני כדי לעלות לארץ. סבתא " נסיכה פולניה" מבית עשיר ארזה שמלות מלמלה וכובעים ונאלצה להיפרד מהם ולגור באוהל ברחובות, לחלות במלריה, להלחם בפורעים ערבים. הם היו מאותו דור של חלוצים מייסדים- דור של אידיאליסטים, מלח הארץ. משפחותיהם נרצחו בשואה דווקא בפולניה. הספר אכן מוקדש להם. 

א.א. ביצעת מחקר על התקופה ?

לימור שריר. התבלטה לא רק בזכות יופיה
לימור: היות ולא חוויתי את התקופה עליה כתבתי, חקרתי את הנושא על ידי עיון במחקרים ובספרי היסטוריה רבים מאוד ישראלים ולא ישראלים ובין השאר ידידי וחברי מתקופת לימודי הרפואה שהוא היום פרופסור לרפואה בני-יורק שלח לי עם אחותו שהיא עצמה בוגרת הרוורד וחוקרת במכון וייצמן, ספר של פרופסור בר -באקי , שזכה בפרס יוקרתי, המהווה מחקר שעשה במשך 15 שנה על אוסטריה בתקופת היטלר. אין כאן בדיוק בריחה לעולם רחוק כפי שאתה  מכנה זאת כי התקופה הזאת עניינה אותי מאז ומתמיד והיא תקופה חשובה שלא תמחה מזיכרונו של העם היהודי וצריך גם לדאוג שלא תשכח לעולם.
לצורך כתיבת הספר קראתי מאמרים העוסקים: בתנועת האמנציפציה ( ראה הפרקים על יוסף היהודי אהובה של ברטה), בפילוסופיה של המוסר ובשפינוזה המוטמעים בספר. בנוסף קראתי ספרים על תקופת מלחמת העולם השנייה על היטלר ואת השפה הגרמנית למדתי שנתיים במכון גתה בתל- אביב.
א.א. :מדוע התרחקת בספרייך כל כך מההוויה הישראלית ? את עוסקת באוסטריה לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה ובאיטליה של שנות החמישים עד השבעים אך לא בישראל  המודרנית העכשווית .למה?
לימור : אני מצויה וחווה את ההוויה הישראלית באופן שוטף בחיי היום יום ואינני מתרחקת מההוויה הישראלית אך אנו רגילים לראות הכל מזווית הראיה שלנו- כאילו אנחנו הוא מרכז העולם ואני חושבת שצריך להראות את הדברים ואת הביקורת על הנאציזם גם מהזווית האחרת.
מה שמייחד את הספר "הבית על האגם " הוא שתקופת מלחמת העולם השנייה באוסטריה והביקורת הנוקבת על השלטון הנאצי, מובאים על ידי הסופרת ילידת הארץ דווקא מזווית ראיה לא יהודית ולא ישראלית: הביקורת החמורה על אכזריות הנאצים ו" השתיקה הנוראה הזאת" הושמה על ידי הסופרת דווקא מפיהם של גויים- אזרחיה הנאמנים של אוסטריה.
ב"בית על האגם" האוסטרים עצמם מגיעים למסקנה בדבר חוסר מוסריותם במהלך מלחמת העולם השנייה וייחודו של הספר שהוא בוחן את מלחמת העולם השנייה מעיניים לא יהודיות ולא ישראליות! שים לב: תמיד אנו רגילים לקרא בכל הספרים העוסקים בתקופה הזו רק מנקודת מבט יהודית וישראלית.אני ניסיתי לדמיין נקודת מבט אחרת .
אולי זהו ז'אנר חדש שיצרתי באמצעות שני ספרי: לכתוב על עולמות רחוקים מנקודת מבט " שלהם" -לא יהודית ולא ישראלית. אבל סביר להניח שבספרי הבא אני כבר אתמקד בהוויה הישראלית.
א.א. : את היית רופאה איך זה נכנס ליצירתך ?
לימור : כרופאה בהשכלתי, אני מתארת לקוראים חוויות מעולם הרפואה: התקופה הסטודנטיאלית בחייו של רופא, חבריו ומוריו של הגיבור "שהשפיעו על התפתחותו כרופא וכאדם ראוי", הווי החיים של סטודנט צעיר ומלחמת הקיום שלו, בחדר השכור, התאהבותו במרצה היפהפייה שגילה כפול מגילו.
נשאלת גם השאלה האם רופא עוסק במקצועו מתוך תחושה של שליחות ורצון עז לעזור לזולת או שבתוך כדי העיסוק ברפואה, הרופא עוסק בחיזוק האגו ונהנה " מהכבוד והכרת התודה שמשפיעים עליו החולים ומהמבט המעריץ שהוא רואה בעיניהם בכל פעם שהוא בודק אותם".
ולטר מנסה להבין כיצד "שינו הרופאים באוסטריה של היטלר את עורם , התאימו עצמם לצרכי המשטר והפכו לרוצחים בלבן". והמסקנה שלו לגבי הרופאים בתקופתו של היטלר היא די עגומה:" "אנחנו לא קדושים. אנחנו בסך הכל בני אנוש קטנים וקטנוניים כמו כולם, כמו גמדים!" עמ' 171 .
אבל מאידך :בספר ישנה בקורת על כפיות הטובה של בני האדם כלפי הרופאים :" בבית החולים מתעלה הרופא לדמות נשגבת, כמעט קדוש, אך ברגע שהוא פושט את החלוק הלבן ועוזב את כתליו, הופך הוא כהרף עין לעוד אחד מאלפי בני האדם האנונימיים החולפים בעיר הגדולה מבלי להשאיר רושם. לאף אחד לא איכפת מה קורה לו, האם הוא חש בטוב, האם הוא במצוקה. לאף אחד לא איכפת אם הוא חי או מת." עמ' 43 .
תדע : בזמן שביתת הרופאים הגדולה, מעטים מאוד מהחולים תמכו ברופאים! 
בנוסף  תיארתי חוויות מעולם הפסיכיאטריה ומזעזעת את הקורא בסצנת האונס בבית החולים הפסיכיאטרי שמדגישה את חוסר האונים של המטופלים ותלותם המוחלטת בצוות המטפל.
אני מעלה תהייה אתית בדבר הטיפולים השונים שמבצעים הרופאים הפסיכיאטריים בחולים שבעצם אינם מודעים למצבם. "

 

"אלוהים ואלוירה" במהדורה האיטלקית.

א.א. איך נוצר אצלך הרעיון לאלוהים ואלווירה ?
לימור : הגיבור ב"אלוהים ואלווירה"  הסטודנט האיטלקי הוא דמות אמיתית שהיכרתי כמתמחה ברפואה פנימית והוא היה בעצמו   נכה ממחלת שיתוק ילדים.  הוא היגיע  מכפר נידח בסיציליה ללמוד רפואה באוניברסיטת רומא  זה היה  אז כמעט בילתי אפשרי באותה התקופה . מלבד נכותו הוא היה בחור פשוט מקסים ואינטלקטואל אמיתי. היום הוא צריך להיות פרופסור לרפואה. אני מקווה.

   היו לנו שיחות נפש   והייתי רוצה להמשיך איתו את הקשר . שלושים שנה אחרי הוא חזר אלי לזיכרון,  ניסיתי למצוא אותו אבל קוראים לו ג'וזפה, שזה בערך השם הכי נפוץ באיטליהחיפשתי אותו אפילו  במדור לחיפוש קרובים באיטליה ולצערי לא מצאתי אותו. אני מקווה מאוד שיום אחד אגלה אותו שוב.  בנתיים הוא הפך לגיבור של הספר.
בסופו של דבר התאהבתי באיזה כפר דייגים והפכתי אותו לבן משפחת דייגים - למרות שאין קשר בין השניים. הוספתי לחייו כל מיני אהבות וקונפליקטים הקשורים לנכות שלו, כי בזמן שהכרנו לא היה לי נעים לשאול אותו על זה.   ועד שאמצא אותו שוב  אני ממשיכה לשוחח איתו  דרך המכתבים  בספר .

. א.א. :ביצעת מחקר מפורט עבור "אלוהים ואלוירה "?
לימור :הייתי באיטליה חמש שנים רובם ברומא ועשרה ימים בסיציליה ושהיתי בכל המקומות שכתבתי עליהם בספר .ראשית במהלך הביקור בסיציליה, (במקומות שאני כותבת עליהם בספרי) בקרתי במספר רב מאוד של כנסיות, הקשבתי למיסות שנערכו במסגרת טקסי דת וחתונות והיות ואני דוברת איטלקית,  עניין אותי לדעת כיצד "מחנכים" כוהני הדת הקתוליים את צאן מרעיתם.   שים לב לדרשות הכמרים בחתונות המוזכרות בספר למשל : בחתונתה של אנה מריה). בקרתי בכנסיית סנטה קתרינה בטאורמינה, בקתדרלה המפורסמת בצ' פאלו ובקתדרלה המפורסמת של פלרמו ועוד.
קראתי ספרים אודות סיציליה, מנקודות מבט שונות: ההיסטוריה של סיציליה ( ראה סיפור סבו של ג'זפה על כל העמים שכבשו את סיציליה) הגיאוגרפיה של המקום, הארכיאולוגיה המעניינת( ראה שרידי פסיפס באגריג'נטו ועתיקות סירקוזה., הסופרים הסיציליאנים המפורסמים( פירנדלו, וורגה וכו', ספרים העוסקים במיתוסים ( ראה אי הציקלופים המוזכר בספר) ואגדות עם סיציליאניים, מחקר העוסק בצמחייה האופיינית, באיים המיוחדים וכו'. ספר שעוסק במאפיה וכו'.
בנוסף קראתי ספרים המתעסקים בנצרות ביהדות ובהבדלים שבין  שתי הדתות האחיות כשהיהדות היא האחות הבכורה של הנצרות. וכן אודות הועידה שנערכה ברומא ב-1986 ( עיי' ראשי הוותיקן) שבה  הוכרז על ניצני פיוס בין שתי הדתות וכו'( שלא נתן להאשים את כל היהודים במותו של ישו, למשל) 
בתיאור שלבי ההתמודדות של ג'וזפה הסטודנט הנכה עם נכות מילדות: גייסתי את כל הידע הרפואי שלי כרופאה במקצועי היה לי קל להתמצא במחלת שיתוק הילדים ( של ג'זפה)וכמובן נעזרתי גם בספרי רפואה המתארים בדיוק את הסימפטומים ושלבי המחלה.
קראתי מאמרים מספריית אוניברסיטת תל- אביב העוסקים בפסיכולוגיה- בהתמודדות של נכה עם המחלה ועם נכותו ובאופן ספציפי על ילדים חולי שתוק ילדים.

 
 
 
 

לימור שריר במגזין "קוסמופוליטן " שנות השבעים.

א.א. : יש בספר שלך לא מעט ארוטיקה אחת לכמה עמודים בין כל הרעיונות הפילוסופיים והתיאולוגיים  למה ? 
 לימור : אני מתייחסת בספר לאהבה הרומנטית ומדברת על כך שאין מושלמות ביחסים בין גבר לאישה אלא שישנה  שאיפה להגיע אליה . האהבה נראית לנו קסומה ואנו כמהים אליה כל עוד היא איננה מושגת וברגע שהיא מושגת היא מאבדת מקסמה. 
נכון ישנם  הרבה תיאורי ארוטיקה בספר שנכתבו בצורה מאוד מעודנת, בשפה טובה, עשירה  ולא מצועצעת. אבל אצלי עדיין סקס צריך להיעשות מתוך אהבה ורגשות עמוקים. 

 אגב שתי מילים על השפה העברית: במסגרת הכמיהה האישית הנוסטאלגית  שלי לחזור לעולם הקודם  הייתי רוצה להחזיר גם את השפה העברית הטובה לנוער של היום באופן שהביטוי:" 10 שקל" יחזור להיות "עשרה שקלים!" 
בספר הזה ניסיתי לתאר כמה מחשבות שלי על דת ואמונה וגם ניסיתי לקרב בין יהדות ונצרות על ידי הדמויות בספר , זה אולי רעיון אוטופי אבל קרוב לליבי.
בספר מוצגים לבטים של שאלות גדולות וסבוכות מבלי שמוצע להם פתרון. עם זאת הכיוון המרומז של ניסיון למציאת איזון, נטישת הקיצוניות וחיפוש אחר הפשרה שבאמצע אכן הזכיר לי את הלכתו של הרופא והסופר הגדול מכולם הרמב"ם: "הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם; והיא הדעה שהיא רחוקה משני הקצוות ריחוק שווה, ואינה קרובה לא לזו ולא לזו. ולפיכך ציוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד, ומשער אותן, ומכוון אותן בדרך האמצעית, כדי שיהא שלם".

א.א. :בספר שלך יש מקום מרכזי לדמויות הנשים והשפעתן על הגיבורים את רואה את עצמך כפמיניסטית ? 
לימור. עברתי תקופה בחיי שהנושא הזה העסיק אותי וקראתי ספרות רבה בנושא כמו: "שלוש גינאות" של וירג'ינייה וולף, "המין השני" של דה בובאר, "אמור ופסיכה" של אריך ניומן על התפתחות הנפשית של היסוד הנשי ועוד. הגעתי למסקנה שאני לא תואמת את הדימוי הסטריאוטיפי של הפמיניסטית הרדיקלית. 
. אני רואה את עצמי יותר כפוסטפמיניסטית. 
פוסטפמיניזם הוא לדעתי הדבר הטוב שקורה לפמיניזם בכלל. בעידן הפוסט פמיניסטי לדעתי נשים לא צריכות לוותר על ההגשמה הנשית למען ההגשמה האישית 
לא לשכוח שהפמיניזם הבי א עמו לנשים הישגים יוצאים מן הכלל והפוסט פמיניזם לדעתי נותן לנשים את החופש לבחור. הפמיניזם הרדיקלי והפוסט פמיניזם שבא בעקבותיו העניקו לנו את הבחירה על דרך השלילה. הפמיניזם כאשר הוא התעמת עם המציאות ונבחן לאורך השנים הראה לנו מה טוב ומה רע. כל אחת יכולה לבחור את מה שהיא רוצה כדרך חיים לעצמה. 
בספרי אני מתעמתת עם יסודות של הפמיניזם הרדיקלי:
• יסוד ה-1:הפמיניזם הראשוני מציג במודל הטהור והצרוף שלו את האישה החזקה הבלתי תלויה שמסגלת לעצמה התנהגות גברית אובססיבית לצורך השגת הישגים מקסימליסטים. 
אני דווקא מטיפה להישגיות אך לא במחיר הוויתור על נשיות. הפמיניזם הרדיקלי דוגל בשוויון בין המינים גורס שנשיות היא חולשה אבל לפי יונג יש בכל אישה מין הגבריות ובכל גבר מין הנשיות. 
יסוד ה-2 : נושא הסופר-וומן : המחשבה העומדת בבסיס ההנחה שהאישה היא כל יכולה או שיש לנשים אין סוף פוטנציאל בלתי ממומש. הפוטנציאל הלא ממומש נמצא לדעתי אצל גברים כמו גם אצל נשים ואין זה כורך המציאות שכל הנשים חייבות להגשים מטרה. נשאלת השאלה הם משהי שרוצה להיות עקרת-בית תתבייש בגלל הגישה שנשים צריכות להגשים את עצמן? התשובה לכך לדעתי היא בהחלט לא! ואם היא שלמה עם כך- זה מספק. 
סימון דה בובאר למשל מתארת בספרה "המין השני" את עבודות הבית כמלאכתו של השטן: גרגרי האבק הם המפלצת , הכי מסוכנת בעולם שמשתלטת על האישה ועל מוחה. היא מתארת את שחרור האישה כשחרור עבד מפני אדונו, כשחרור השחורים מהלבנים, כשחרור היהודים מהאנטישמיים. היסוד ה-3: עיקרון האנדרוגניות שלפיו גברים ונשים זהים מיסודם. הפמיניזם הרדיקלי דגל באי הולדת ילדים מכיוון שסבר שגידול ילדים מעכב את ההתפתחות האישית שלהן. אני לא חושבת שיש לכך תחליף.( לגידול ילדים).-  א.א. :ומה את מתכננת לעתיד ? 
  לימור : אני עוסקת כעת בכתיבת ספר שיעסוק בנושא קרוב יותר לזמננו ולמקומנו בבדידותה של אישה בחברה הישראלית .גם הוא לא יתרחש בהווה אלא בשנות השמונים או התשעים ,וזאת משום  שאינני רוצה להכניס לסיפור את הפלפונים והאס אם אסים והאינטרנט וכו' שלדעתי הם פשוט הרסניים אם אתה מנסה להתמקד בתיאור של קשר ומערכות יחסים רציניות . אני מטיפה בספרי להחזיר לעולם הקר והמנוכר את הרגש ואת האהבה ובתוך כך נכללת גם הכמיהה לחזור לנשיות האותנטית, לרכות, לפגיעות ולפתיחות וכמובן לאימהות שהיא ערך ראשון במעלה. 

לימור שריר מרצה בפקולטה לרפואה ,אוניברסיטת תל אביב

ראו גם על לימור שריר :

לימור שריר בויקיפדיה

לימור שריר בלקסיקון הספרות העברית

לימור שריר בהוצאת "כרמל "

הספר "אלוהים ואלוירה "

"אלוהים ואלוירה " בגוגל

פרק מ"אלוהים ואלווירה "

איתי שטרן על אלוהים ואלוירה
מיכל מירון שקד ולימור שריר  

רמי נוידרפר ולימור שריר

הבית על האגם

בחזרה אל האמונה בספרות היפה

מלכות היופי
היכל התהילה של מלכות היופי בישראל

עוד ספרים של לימור שריר

חוקרת המיתוסים האישה הנצחית על פי לימור שריר

"פגישה עם העורך" :סיפור קצר מאת לימור שריר

דהיה אל -כהינה המלכה הלוחמת :אלי אשד על הספר "סודות מרקש "מאת לימור שריר

מרטין בובר מבט מקרוב :מבוא

מרטין בובר וגרשום שלום :פרק מהספר :מרטין בובר :מבט מקרוב -מאת לימור שריר

אלי אשד "השושלת של מרטין בובר" על מרטין בובר -מבט מקרוב " מאת לימור שריר  

 

שכר עבור בלוגר

אלי  שלום רב,

שמי עמרי ואני מנהל הפקה בחברת "שמיים תוכן והפקות". אנחנו עובדים על פיילוט לערוץ היהודי שפועל בארה"ב. זו תוכנית שאמורה להיות משודרת בפסח

ולצורך כך אנו רוצים להשתמש בקטעים קצרים ממספר סרטים וסדרות שקשורים בנושא "יציאת מצריים".

קשה לי למצוא את מחזיקי הזכויות של הסרטים הנ"ל, קיוויתי שבעזרת הידע הרב שלך בעניין, אולי נמצא פתרון.

מצ"ב קובץ עם מספר סרטים,( בקובץ יש תקצירי סרטים שלקוחים ממאמרי ברשת "משה רבנו כוכב קולנוע א.א. ) .

 אני מאוד אודה לך אם תוכל לעזור לי בעניין.

בכבוד רב,

 

 

עמרי מילצ'ן

שמיים תוכן והפקות

 

זהו תוכן המכתב שקיבלתי אתמול ואגב הוא לא ראשון מסוגו .

תשובתי  כמובן הייתה שאשמח לעזור תמורת תשלום כתחקירן וכיוצא בזה  ,תשובתו הייתה שאין לו תקציב לזה .(  אגב למצוא את בעלי הזכויות של הסרט "עשרת הדיברות " של הסטון זה עבודה של דקה אחת בדיוק ברשת )

אין לי טענות כנגד מר מילצ'ין, הוא רק ניסה לחסוך בכספי  המשקיעים שלו ולהשיג מידע חינם במקום לשלם לתחקירן כראוי.

 אבל מה  יכול לחשוב  בלוגר שעובד ללא תמורה במחקר עבור האתר שלו מחקר שמימנו מסתבר שניזונים אנשים אחרים שמרוויחים כסף מכך ?

. וזה מביא אותי לנושא האמיתי של הפוסט:

לאחרונה היכריז אתר "תפוז" על כוונתו לשלם לבלוגרים שיפרסמו אצלו בהתאם לכמות המפרסמים אצלם .

אני מודה ומתוודה שההודעה של "תפוז" גרמה לי בהחלט להירהורים על אפשרות מעבר לשם ,דבר שלא הייתי  מעלה על דעתי משום סיבה אחרת .הבלוג שלי עולה על כל מה שיש לבלוגרים בתפוז להציע.ובהחלט נראה לי מן הראוי שאני אקבל עליו תשלום .
ל"רשימות" כמובן אין שום אפשרות לשלם לכותביהם אבל עדיין זאת פלטפורמה מכובדת.כך שאני צריך לשקול זאת היטב.

אבל הסבירות היא שאם וכאשר "תפוז" יתחיל לישם את התוכנית הזאת שלו גם אני אהיה שם ,אם כי זה לא אומר שאעזוב את "רשימות ".

ואולי כן ,אני עוד לא יודע.

היכל התהילה של מלכות היופי הישראליות

 

בשבוע זה מלאו שלושים שנה לזכייתה של רינה מור כמיס תבל " ב–11 ביולי 1976. ולרגל התאריך להלן רשימה של מלכות היופי הבולטות והמרשימות ביותר של מדינת ישראל .

 
ב-11 ביולי 1976 נבחרה הישראלית רינה מור ל"מיס תבל " מלכת היופי של העולם .השג שעליו הצליחה לחזור מאז רק ישראלית אחת נוספת לינור אברג'יל וזאת כידוע בנסיבות עצובות ביותר שהטילו צל על הבחירה ( אברג'יל נאנסה לפני התחרות בידי מקורב והיו שטענו שזה השפיע על בחירתה ) .
לרגל התאריך החלטתי בהזדמנות חגיגית זאת ללמוד משהו על תולדות מוסד המלכות היופי של ישראל ,מוסד שמוצאו בתחרות יופי המאורגנת בידי השבועון "לאישה " מאז 1950 .
בדיקה של חייהן של מלכות היופי כפי שהוצגו בכתבות פרסומיות שונות של "לאישה " הראתה שרובן לא התבלטו במיוחד בחייהן מעבר לתחרות מלכת היופי ואלו שכן זכו לפרסום כלשהו עשו זאת בעיקר על ידי הופעה במדורי רכילות ,על ידי דוגמנות , על ידי נישואין עם אנשי עסקים ונדל"ן עשירים או על ידי קריינות בתוכניות טלביזיה זניחות וכיוצא באלה עיסוקים חסרי כל עניין ומשמעות לציבור.

 

 

 

 
 

 

 

 

לימור שריר בטקס ההכתרה כמלכה

אבל בתחרות מלכת היופי זוכה נבחרת בראש ובראשונה , לפחות באופן תיאורטי, לא דווקא בגלל יופייה המהמם כמו בגלל אישיותה ואופייה המרשימים והמרתקים העולים על אלה של כל המתמודדות האחרות. וברשימה הזאת אני בוחר את מלכות היופי שנראה לי שעשו דברים שהם יוצאי דופן שהם מעבר לתחומי העניין הזניחים של מדורי הרכילות .
אז להלן רשימה של מלכות היופי המעניינות המרתקות המרשימות והחשובות ביותר בתולדות מדינת ישראל. אלו שתרמו או יצרו או ביצעו איזה שהוא דבר מעניין החורג מהשגרה של מלכות היופי כסטטיסטית משנה במדור הרכילות במקומון ושמתבלטות משכמן ומעלה מעל לכל השאר.
והנבחרות המובחרות הן :

1.

 מיכל הראל מלכת היופי לשנת 1951 הייתה נשיאת ארגון ויצו העולמי ( זה בתקופה כאשר זה נחשב "אופנתי " להיות עסקנית . כיום כמובן זה "נחשב" ו"אופנתי " הרבה יותר להיות דוגמנית או שדרנית טלביזיה ) .

הראל נישאה ליצחק מודעי לעתיד פוליטיקאי בכיר ושר אוצר. היא גם הראתה עניין בכתיבה וכתבה ספר "יומנה של מלכת יפי " בהוצאת לאישה תשי"ג . שמעניין מאוד להשוות אותו עם ספרה של רינה מור על אותו נושא "מלכה לשנה אחת ".. 
 לאמיתו של דבר הספר של הראל הוא הרבה יותר חי ומעניין מהספר המקביל של מור.אבל מאידך בהתאם לרוח התקופה שבה נכתב הוא גם  נושא הרבה יותר מסרים ציוניים לאומיים . 
 
2.
 

 מרים הדר מלכת היופי ל-1958.  הייתה מרצה לקולנוע . ובמלחמת יום הכיפורים הייתה עיתונאית התחפשה לגבר והיגיעה עם מצלמות עד לקווי החזית למען כתבותיה. פרט לכך נודעה גם במשך זמן מה אישתו של חבר הכנסת והפיזמונאי עקיבא נוף הידוע במחבר פיזמונים כמו" איזבל ( שבקליפ הטלביזיוני עליו כיכבה דוגמנית צעירה בשם פנינה רוזנבלום ) ".
3.

עליזה גור מלכת היופי ל1960 הופיעה בסרטים לצד אלביס פרסלי בסרט "הרפתקאות בגן העדן" ולצד שון קונרי בסרט ג'ימס בונד :מרוסיה באהבה" שבו גילמה בקטע קצר  אך זכור מאוד את הצועניה וידה ונוטלת חלק  בקרב הנשים המפורסם ביותר של הקולנוע כולו .

עליזה גור בסרט "מרוסיה באהבה" .

היא הופיעה גם בסרט עם מיק הנרי "טרזן ונער הג'ונגל " ( אחד מסרטי טרזן היותר טובים )  בסדרות טלביזיה כמו "פרוע פרוע המערב" וסדרת הריגול "האיש מאנקל ".על פי אחד הדיווחים היא גם כותבת רומאנים ששישה מהם יצאו לאור ( ודווח שהשביעי בדרך ) ככל הנראה בשפה האנגלית . אבל לא ניתקלתי בשום מידע עליהם בשום מקום נוסף.
4.Gila Golan

 Gila Golan

גילה גולן סגנית מלכת היופי ו"נערת ישראל " גם היא ב-1960 ( שנת מלכות היופי הישראליות שהפכו לכוכבניות קולנוע וטלביזיה ) יתומת שואה שהוריה לא ידועים .

 
גילה גולן בסרט "האיש שלנו פלינט".

הופיעה גם היא בסרטים הוליוודיים וכיכבה בסרט הפנטזיה של רי האריאוזן ה"עמק של גוואנגי
"בתור לוליינית העומדת בראש צוות בוקרים הלוכד דינוזאור בעמק אבוד במקסיקו סרט פנטזיה לא רע בכלל .. היא הופיעה בסרט הריגול "האיש שלנו פלינט" ובסרט "ספינת השוטים" על העידן שלפני מלחמת העולם השנייה . ופרקי סדרות טלביזיה כמו "אני חולם על ג'יני".

5.

 מושית ציפורין מלכת היופי ל-1970 הייתה אמנית פסלת בברונזה ובאבן שהיציגה בתערוכות .האמנית הויזואלית היחידה בין מלכות היופי הישראליות .
6.לימור שריר.מלכת יופי ל1973. לימור שריר תיזכר תמיד הודות לאירוע בטחוני שאירע בעת הטקס שבו התמודדה על תואר"מיס תבל" ביוון כאשר מחבל חטף בני ערובה ואיים לחסלם אם לא תסולק מהתחרות. היא התעקשה להישאר.

לימור שריר ואביה בעת ההכתרה.

 
 

מאז היא הפכה לרופאה ולסופרת .פירסמה שני ספרים  מעניינים "הבית על  האגם " ( 2004) ו"אלוהים ואלוירה"( 2006 ) .

לימור שריר היא מלכת היופי היחידה שעסקה הן ברפואה והן בספרות יפה בשפה העברית .

7.

 
 
 

רינה מור מלכת היופי לשנת 1976 ו"מיס תבל " של העולם כתבה ( ביחד עם סופר צללים ) ספר אוטוביוגראפי בשם "מלכה לשנה אחת" ופירסמה במשך זמן מסויים טור עיתונאי .

8.

 ורד פולגר מלכת היופי ל-1979. למדה משפטים, עבדה תקופה מסוימת כעורכת דין והפכה רשמת בבית המשפט. בגיל 36 מונתה שופטת בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת  .מלכת היופי היחידה שהיא שופטת.

 

9.

 

אילנה שושן מלכת היופי ל1980. בת למשפחה ענייה למדה משחק בסטודיו של לי שטסברג בניו יורק קולנוע באוניברסיטת לוס אנג'לס. שיחקה בסרט "דואר צבאי חוף אילת " עבדה כתסריטאית והיום עובדת כמלהקת וכמפיקה הוליוודית בחברה של משה דיאמנט בעלה והפיקה סרטים כמו "גיבורים דמיוניים " עם סיגורני וויבר ( 2004) "ואף שלחה את ידה בתרגום מחזות לעברית והשתתפה בתרגום ההצגה "ביום בהיר אחד " מאת ג'ון קולונבאך. .
10.

דבי הס. מלכת היופי ל1982. הופיעה כשחקנית בסרטי סטודנטים .עשתה תואר שני בפסיכולוגיה ועבדה כפסיכולוגית קלינית של מתבגרים ומורה לפסיכולוגיה התפתחותית . במשך תקופה מסויימת ריכזה את פרוייקט נע"ן (נוער עונה לנוער).
11.

 

הילה קלמן .מלכת היופי ל1985.  נשואה לשי האוזמן (מבעלי הוצאת הספרים והמפות "כרטא") עבדה בעמותה לילדים אוטיסטיים .

12.

ימית נוי מלכת היופי של 1987. וגם שחיינית מצטיינת חברה בנבחרת השחייה העירונית של ראשון לציון שהיגיעה לאליפות הארץ לשחייה לנוער.

13.

 יאנה חודירקר –כנפו. מלכת היופי ל-1993. הייתה פעילה במפלגה של אביגדור ליברמן.
רצה כמועמדת לכנסת בבחירות 2006 כמספר 4 במפלגת חרות של מיכאל קלינר.אך כידוע זאת מפלגה זאת לא עברה את אחוז החסימה .מלכת היופי הראשונה מאז מיכל הראל שניסתה לעסוק בתחום הפוליטיקה.

14.

יאנה קלמן .מלכת היופי ל1995. אחות  מעשית במחלקה האונקולוגית באיכילוב .והיגישה את מהדורת החדשות ברוסית .

 

15.

 לינור אברג'יל .
מיס ישראל ומלכת עולם ל-1998. הפכה מאז לשחקנית והופיעה בהצגות כמו "החדר הכחול ו"מקווה" .

(אברג'יל נכנסה לרשימה זאת לא כל כך בגלל זכייתה בתואר מיס תבל כמו בגלל קריירת השחקנית שלה שהיא נדירה  למדי אצל מלכות יופי ) .

ובתור תוספת שלא באמת שייכת אבל גם אי אפשר בלעדיה בכל רשימה של מלכות יופי ונערות זוהר ישראליות בולטות :
16.

פנינה רוזנבלום שלא זכתה בתחרות מלכת היופי וגם לא השתתפה בה. אבל בשלב מסויים בראשית שנות השבעים הייתה מועמדת להשתתף ותמונתה הופיע ב"לאישה " כמועמדת" עד שהחליטה לבטל בפתאומיות את השתתפותה מתוך הנחה שכישלון תחרות כזאת לא יעשה לה טוב לקריירה ( והיא צדקה ).במהלך הקריירה המדהימה שלה רוזנבלום הופיעה בכמה סרטים זניחים ובקליפ לשיר של עקיבא נוף על "איזבל " שרה בעצמה כמה שירים זניחים , הייתה עיתונאית שראיינה כמה אישים מעניינים באמת כמו פנחס שדה, פירסמה שני ספרים ( אחד מהם אוטוביוגראפי כמקובל ) ,הקימה חברת תמרוקים ורצה בראש מפלגה לכנסת והייתה חסרה רק כמה אלפי קולות כדי להיכנס לתוכה וכיהנה כחברת כנסת קצרת ימים במיוחד מטעם הליכוד.
אלו המועמדות שלי ל"היכל התהילה" של מלכות היופי הישראליות .
האם לכם הקוראים יש מועמדות טובות יותר ?

לימור שריר באירוע התרמה עבור ספריית המחלקה לרפואה באונ' תל אביב..

אתר וינט על תחרות מלכת היופי

ועוד סקירות היסטוריות של וינט על התחרות
מלכות יופי בויקיפדיה

מלכות היופי של ישראל באנגלית
רינה מור זוכה בתפקיד מיס תבל .

האישה מול האלוהים :התיאולוגיה של לימור שריר

עליזה  גור בסרט "טרזן ונער הג'ונגל "".

הוא דווקא נחמד מאוד :יוסי סוכרי ושאלת האישה המזרחית האינטליגנטית

 

יוסי סוכרי סופר והוגה.

 

אתמול הייתי בהרצאה מעניינת מאוד בחנות הספרים הצרפתית "אלשיך "של הסופר וההוגה  יוסי סוכרי לרגל תירגום ספרו הראשון "אמיליה ומלח הארץ "לצרפתית בהוצאה נחשבת ביותר .
הספר הנ"ל של סוכרי הוא ספר שבו הוא מציג ,לדבריו לראשונה בספרות העברית , אישה אינטילינגטית ממוצא מזרחי  ילידת לוב את סבתו שעברה את השואה על בשרה כתוצאה מהכיבוש הפשיסטי של לוב .עזבה את מחנות הריכוז והיגיעה לארץ וכאן התאכזבה העמוקות מהציונות "האשכנזית".
סוכרי סיפר שממש לא הייתה לו ברירה אלא לכתוב את הספר ובראש ובראשונה ובגלל 'קשר ההשתקה"  שיש בארץ של ההגמוניה האשכנזית ושל משתפי פעולה מזרחיים מסוגם של סמי מיכאל וא.ב.יהושע שטרחו או להתעלם מהבעיה המזרחית או שהקפידו להציג את האישה המזרחית תמיד כאישה כנועה רגשנית נוטה למיסטיקה ולא רציונאלית .דוגמה הספר "ויקטוריה " של סמי מיכאל על חיי אימו והספרים של נשים כמו דורית רביניאן .

"הייתי חייב להראות שהיו ישנן גם נשים מזרחיות מסוג אחר הסביר סוכרי,  נשים חזקות רציונאליות אינטליגנטיות וזה דבר שאף אחד עוד לא הראה בספרות העברית כן אפילו לא בספרות האשכנזית המדכאת .

לי ניראה שסביר להניח שסמי מיכאל יזדעזע מהטענה שהוא הציג את אימו בצורה משפילה ומדכאת סביר להניח שהוא ניסה להציג אותה כפי שהיכירה .

בסופו של דבר יש טעם בהתקפה של סוכרי עליו אבל מיכאל מייצג דור שלם  בעניין הזה ואין לכך לדעתי קשר מיוחד לעדתיות . ..
לא נעים לאמר אבל לפני עשר עשרים שנה היה זה אופנתי ובמקום לכתוב על דיכוי ה אדם המזרחי וזה בדרך כלל היה הגבר.היום זה אופנתי ורלבנטי לכתוב על דיכוי ושחרור האישה .

הסבתי את תשומת ליבו של סוכרי לכך שהוא בסך הכל הולך במגמה סלולה היטב שהחלה עוד בשנות התשעים עם סופרות אשכנזיות דווקא כמו עירית לינור וגיל הראבן ואחרות שניסו להראות נשים מסוג אחר חזקות ואינטליגנטיות ללא קשר למוצאן ( טוב בסדר כמו הכותבות הגיבורות שלהן הן אשכנזיות ) . אך הוא הזדעזע עמוקות  מכל קישור והקשר  עם סופרת נחותה כמו לינור.

ויש כידוע גם פעילות מזרחיות פמיניסטיות שאחת מהן  הנרייט דהאן כלב היא אף בלוגרית ברשימות כך שאין לאמר שסוכרי  בא לסביבה ריקה לחלוטין .

יכול להיות בהחלט שסוכרי יצר נישה חדשה בספרות: סיפור האישה המזרחית החזקה והחכמה.ואני מאמין שעוד רבים ילכו בעיקבותיו. זה כבר לא יהיה "אופנתי " יותר לתאר את האישה המזרחית כמו שהיא תוארה בספרים של רביניאן למשל.

סוכרי קובע  : הבנתי שכדי שישימו לב אלי אני חייב לכתוב יותר טוב מכל אחד אחר .ואכן הצלחתי ואפילו מבקרים אשכנזים ותיקים כמו רות  אלמוג התרשמו ואמרו שאני כותב כמו אשכנזי .מה שרק מראה על הגזענות מוסווית שלהם . 

שולמית אלמוג אגב התרשמה כל כך שכתבה ש"ספרו של יוסי סוכרי ראוי שייעשה 'ספר פולחן'" ולי זה לא נראה כמו דברי השמצה וזילזול אשכנזיים .

סוכרי המשיך והתלונן על ההתעלמות המוחלטת מההתנסות וההסטריה המזרחית בספרי הלימוד ובספרות היפה. אני מניח שגם ד"ר משה גרנות מפקח בכיר במשרד החינוך שטוען שיש התעלמות מקבילה מתפקידה ההיסטורי של העדה הרומנית בהיסטוריה הציונית  היה מסכים איתו בחפץ לב.
וכך גם סופרים שונים כמו אהרון אפפלד שמתלונן מאז ומתמיד בדרך לקבלת פרס ישראל שכל חייו הוא זכה רק לבוז לזלזול ולהתעלמות מהממסד הספרותי הציוני בגלל היותו "יהודי גלותי".
סוכרי המשיך והתלונן על כך שלא כותבים כמעט כלום בספרות היפה על יהדות המזרח . הםם .לי נראה שדווקא כותבים לא מעט . ויש אפילו סופר אשכנזי חיים הזז שכתב כמה רומנים גדולים על יהדות תימן. שהיו כל כך מוצלחים עד שבהתחלה חשבו שכתב אותם סופר ממוצא תימני.
מתי ניתקל בסופר מזרחי שיכתוב על יהדות אשכנז המפוארת ? או שמה זה לא פוליטיקאי קורקט לדרוש דבר כזה?
במהלך ההרצאה נשמעו סיפורי דיכוי מזרחי כמו סיפורה של האישה שסיפרה שהיא עבדה בספריית אוניברסיטת תל אביב מזרחית אחת בין מאות אשכנזיות וסיפרה את הסיפור כיצד אחת הספרניות הזדעזעה משמה המזרחי יוצא הדופן "צרויה ". (האם שומעת צרויה שלו ?) .
נשמע גם דברו של מרצה לפילוסופיה שטען שכל הזהות המזרחית אינה אלה קונסטרוקציה בדיונית ברוח התיאוריות הפוסט מודרניות וכי אנשי הזהות המזרחית יצרו לעצמם גוף בדיוני לגמרי של "אשכנזים" שאין בינו ובין המציאות שום קשר.
.והייתה גם חמוטל שטענה בסופו של דבר יכול להיות שדווקא נציגי המיעוט כמו סוכרי מרגישים שייכות חזקה למשהו בעוד שנציגי הרוב הדומם אין להם את השייכות הזאת ואולי בגלל זה צריך לרחם עליהם.
לזכותו של סוכרי שבאמת כתב ספר טוב , יש לאמר שאחרי שכתב ספר זה לא נשאר להמשיך להתלונן על הדיכוי המזרחי ודיכוי הנשים המזרחיות ( שלעניות דעתי דוכאו יותר מכל אחד אחר בידי הגברים המזרחיים ולא דווקא בידי המימסד הציוני  האשכנזי  ) אלא כתב ספר מסוג אחר לגמרי "מקלטור " והראה שהוא סופר שיש לו מה לאמר על הרבה דברים ולא רק על נושאי הדיכוי המזרחי.
הוא סופר שש לקחת אותו ברצינות ואני חייב לאמר שההרצאה שלו תרמה לי הרבה כדי להבין את נקודת
המבט שלו אם כי לא הסכמתי איתה .לעניות דעתי ספרו זכה בתשומת לב רבה שהרבה סופרים אשכנזים היו מייחלים לה. ואולי זה מראה שבכל זאת יש כאן פתיחות לזר ולאחר.

במיוחד אם הוא רהוט כמו יוסי סוכרי .

שאלה מפרופסור נורית גוברין

 

 

מכתב שקיבלתי מחוקרת הספרות הידועה פרופסור נורית גוברין :

 

לאלי אשד שלום רב,

 

אני זקוקה לעזרתך. התבקשתי על ידי המועצה לשימור אתרים, להתנדב להכין סיור תחת הכותרת: "שירים ושימור" באזור חדרה – זכרון-יעקב – שדות-ים – עתלית ומקומות נוספים באזור, ולקשר בין שירים, ויצירות ספרות בפרוזה, שנכתבו על מקומות אלה.

באתרי האינטרנט, כולל בזה שלך, מצאתי פה ושם כמה שירים. שירים אחדים על מקומות אלה, אני מכירה משירי המשוררים, ביחוד משוררי הנוף הא"י הקלאסיים שלנו, כגון:  יעקב פיכמן; יהודה קרני, אסתר ראב, מרדכי טמקין, יעקב שטיינברג ואחרים.

לא מצאתי אתר מיוחד הקושר בין שירים עבריים לבין המקומות בארץ שעליהם נכתבו.בעתיד, כדאי להעלות אתר בנושא זה, כפי שהצעתי בזמנו בספרי 'כתיבת הארץ'.

 כשעוסקים בחדרה, נזכרים בדוד שמעוני ובאידיליה שלו: "ביער בחדרה";  בזכרון יעקב, עוסקים גם בניל"י ובדמויותיהם של בני משפחת פיינברג; בעתלית – בשירי העפלה; ובשדות-ים – בחנה סנש ובשיריה.

האם תוכל לרשום לי,  מזכרונך, או מן הרישומים שלך, ללא מאמץ רב, כמה שירי-מקום של אחרים, הקשורים לנוף זה, שפעם קראו לו: שומרון, ולשלוח לי יחד עם המלים. אין צורך למצות, אלא כמה שירים בולטים. 

בשום אופן, איני רוצה להטריח אותך יותר מדי, אבל חשוב לי לדעת, שלא החמצתי שירים חשובים על מקומות אלה.

הסכמתי, להתנדב למשימה זו, בעיקר משום שהספרות העברית יקרה וחשובה לי מאד, ואני מרגישה שיש לעשות הכל, כדי שתמשיך ללוות את האנשים.

אני מודה לך מראש על עזרתך החשובה.  

 

בברכה ובתודה,

 

 

נורית גוברין

 

 

שלחתי לפרופסור גוברין שנים שלושה שירים שמזכירים  איזורים אלו כמו "זכרון יעקב שלי "של אושיק לוי .את "הייתה לו דודה בחדרה " של אריק לביא .אבל מן הסתם יש גם אחרים .

 אם מוכרים לקוראים שירים ופזמונים נוספים הם מוזמנים להעלות אותם כאן.

 

עוד על כך :

פזמונים תנכיים והיסטוריים

מיכאל הנדלזלץ לא יוצא מהארון

מיכאל הנדלזלץ מקדיש בעיתון הארץ של יום שישי רשימה שסובבת  שאלה קטנה ששאלתי אותו באירוע ביקור הסופרים הפולניים  בארץ

כנציגי הספרות הישראלית הצעירה למפגש עם הסופרים הפולניים הצעירים בחר הנדלזלץ בניר ברעם ( הטרו סקסואל) באלון חילו (  שעוסק בהומוסקסואליות ) ובאורנה קזין  ( לסבית ).

במהלך האירוע תמהתי אם הבחירה הייתה מכוונת ועם יש כאן משום רמז על המרכזיות של הזהות המינית בספרות הישראלית המודרנית ..הוא הכחיש בכל תוקף וכאן הוא  מגיב מרחיב ומעמיק  עוד יותר בנושא .

ראו :

אני והארון שלי מאת מיכאל הנדלזלץ

סופרים ישראליים פולניים ושאלת הזהות המינית

האמנים של מבצע אנטבה

 

קריקטורה  מאת דוש .לרגל מבצע אנטבה ב-4 ביולי 1976.

כתבה מיוחדת למלאת 30 שנה למבצע אנטבה .

המאיירת רחל אליה אחונוב ליקטה מכל העולם את הקריקטורות השונות שפורסמו בעיתוני העולם על מבצע אנטבה ,ויצרה בכך תערוכה מדהימה על הדרך שבה ראה אותנו העולם אז ב-יולי 1976.

ב-4 ביולי 2006– מלאו 30 שנה למבצע אנטבה המפורסם והמתוקשר שבמבצעים הצבאיים של צה"ל ומדינת ישראל שבו חולץ מטוס נוסעים חטוף בידי טרוריסטים גרמנים ופלסטינאים באוגנדה ארצו של הרודן הרצחני והמטורף אידי אמין .
משימה בלתי אפשרית ! "," מבצע פנטסטי ! ", " התקפת בליץ ישראלית באוגנדה…", " כל הכבוד צה"ל "," זה יום גדול לעם היהודי ", " נתתם שיעור לעולם כולו ", " אגדה נולדה; העולם חייב תודה לישראל ".


אלה היו חלק מכותרות העיתונים בעולם מיד לאחר 'מבצע יונתן', מהדורות החדשות ברחבי תבל הפסיקו את השידורים הרגילים ופתחו בדיווחים מלאי הערצה על תגובתנו הנחרצת נגד המחבלים , שעמדו לרצוח את בני הערובה. אזרחים רקדו משמחה ברחובות תל אביב.

 
 
 

המשמעויות הדרמטיות של המבצע שכמוהן לא היו בשום מבצע אחר של צה"ל לא חמקו כמובן משום איש ובעקבותיו החל מחול שדים של והנצחות באמצעי מדיה שונים . כבר שלושה ימים אחרי המבצע הודיעו האולפנים הוליוודיים והוצאות ספרים על כוונתם להכין ספרים וסרטים על המבצע אולי שיא עולמי במהירות תגובה תקשורתית .
מבצע אנטבה הניב לא רק ארבעה סרטי קולנוע ושפע ענק של ספרים תיעודיים ובדיוניים לילדים ולמבוגרים אלא גם שפע של קריקטורות איורים וכתבות מאוירות ברחבי העולם ,ואפילו כמה קומיקסים .
ו

קריקטורה מאת זאב

על נושא זה "מבצע אנטבה בעיני הקריקטוריסטים " הופקה ב-2001 תערוכה בינלאומית יוצאת דופן של המאיירת הידועה רחל אליה- אחונוב. היא אספה מקבץ מתוך אותן קריקטורות שהופיעו בעיתוני העולם במהלך המבצע ומיד לאחריו בחודש תמוז תשל"ו, יולי 1976 בתערוכה בשם : 'מבצע יונתן בראי הקריקטורה העולמית"' לתערוכה מיוחדת. ב-2001 במלאת למבצע 25 שנה..

רחל אליה אחונוב.

רחל אחונוב הייתה בכיתה אל"ף כאשר התחולל המבצע ב1976 ולא זוכרת דבר מהתקופה ההיא. אבל לאחר איסוף ומחקר עצום מימדים של 4 שנים היא יצרה תערוכה על קריקטורות על המבצע . "מבצע יונתן דרך מראות העולם " שכללה קרוב ל-100 ק'ריקטורות מ16 ארצות . 

אחונוב הצליחה לאסוף קרוב ל100 קריקטורות מ16 מדינות : ישראל, ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה,אוסטריה , שבדיה, הולנד, נורבגיה, פינלנד, איטליה, ברה"מ, וגם מצרים וכווית.ואפילו קריקטורה מיפן שהוכנה במיוחד לתערוכה על ידי יו"ר איגוד הקריקטוריסטים היפני: נוריו ימנוי. תערוכה הוצגה אז במרכז ז'ראר בכר בירושלים. ובבניין העיריה במודיעין .
עד כמה שידוע לי מחקר זה הוא ראשון מסוגו בתולדות התרבות הפופולארית הישראלית לגבי התגובות הגראפיות ברחבי העולם על אירוע בתולדות ישראל. אפשר להשוותו רק לספר שכלל קריקטורות שהופיעו ברחבי העולם על משה דיין שהיה ללא ספק הדמות הישראלית המוכרת ביותר בעולם.לרגל מלאת 30 שנה למבצע הנה ראיון מיוחד על רחל איליה אחונוב על המחקר והתערוכה המיוחדים שיצרה על מבצע אנטבה :

 

א.א. : מה הביא אותך להתעניין בנושא מבצע אנטבה ?

אחונוב : הרעיון לתערוכה נולד לפני כ-10 שנים בעקבות ספר המכתבים הנוגע ללב של סגן-אלוף יוני נתניהו ז"ל, שנהרג במהלך הפריצה לבית הנתיבות בו הוחזקו החטופים. ' מכתבי יוני ' השאירו עליי רושם אדיר שלא הרפה ממני זמן רב אחרי קריאת הספר. ולאחריו שום דבר כבר לא היה כבעבר (ממש כך).
המילים של יוני לא נתנו לי מנוח ומצאתי את עצמי נודדת בספריות וארכיונים ברחבי הארץ, בניסיון ללמוד יותר על הפרשה באנטבה, על אישיותו המדהימה… ולהבין באותה נשימה מה בדיוק עובר עליי.
אישיותו של יוני השאירה עליי רושם אדיר ועוררה בי רצון עז ללמוד עוד על חייו ועל המבצע האחרון בו הוביל את לוחמיו לבית הנתיבות באנטבה.
חילוץ החטופים התרחש כשהייתי בסוף כתה א' אך למרות זאת לא זכרתי דבר מאותם ימים וזה הפריע לי מאוד. זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים נחקקו בי עמוקות, אך לא מהמבצע המדהים הזה שהסעיר את כל העולם..

 

דחף לא מוסבר הוביל אותי לארכיון הטלוויזיה והרדיו , קול ישראל וגלי צה"ל .
אז יצאתי למסע בארכיונים רבים ברחבי הארץ: באוניברסיטאות, קול ישראל, גלי-צה"ל, הטלוויזיה הישראלית והרדיו ), לספריות בבית אריאלה בתל-אביב, למרכז דיין לעיתונות ערבית באוניברסיטת ת"א, אוסף המיקרופילמים באוניברסיטה העברית בירושלים ועוד… לאסוף פיסות זיכרון..
במהלך הדפדוף בעיתונים המצהיבים הבחנתי במגוון מרשים של קריקטורות נהדרות שנעשו בהשראת המבצע והראתי אותן לתלמידי בסדנאות הקומיקס והקריקטורה שהעברתי במסגרות שונות. ההתרגשות הרבה שהן עוררו בקרב הילדים, דחפה אותי להמשיך הלאה ולהעמיק את המחקר.

במהלך העיון והדפדוף בעיתונים המצהיבים והמתפוררים הבחנתי במגוון קריקטורות מצוינות שנעשו בעקבות המבצע בארץ ובעולם. החלטתי לצלם ולהראות את האוסף לתלמידי בשיעורי הקומיקס והקריקטורה שאני מעבירה.

 

התלמידים פשוט נפעמו מהאהדה שהוקרנה בהן לישראל .וזה כבר דבר שאתה לא נתקל בו יותר. אני מצידי הופתעתי מאוד מעוצמת התגובות שהן עוררו בקרב הילדים. זה כל כך נגע בהם עד שהחלטתי להפוך את זה לפרויקט שיוצג לפני כל המדינה.
לכן המשכתי לפנות למקורות נוספים. ארכיון הקריקטורות באוניברסיטת קנט בבריטניה נענה לי והעשיר את האוסף בחומר רב. כשהיו בידי כ-70 קריקטורות מישראל, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, הולנד, צרפת, קנדה, ברית המועצות, מצרים וכווית, פניתי למספר מקומות בהצעה שיציגו אותן בתערוכה מיוחדת במלאות רבע מאה למבצע. עירית ירושלים נרתמה לעזרתי. ניסים חזקיהו יו"ר אגודת הקריקטוריסטים הישראלים חיזק את ידי ומישל קישקה , המרצה שלי לקומיקס , תמך בי לאורך כל הדרך. הוא עודד אותי לפנות למקורות נוספים. התערוכה עלתה לראשונה בז'ראר בכר בירושלים בעיקר בזכותו. מעולם לא הפקתי פרויקט מורכב כל כך מבחינה לוגיסטית והייעוץ המקצועי הרב והלבבי שהעניק לי, האיצו את הגשמת הפרויקט.

 

ההענות החיובית של האגף לתרבות בעירית ירושלים ותמיכתו החמה של מישל ,הובילו לגל מקיף יותר של פניות, הפעם לנציגויות דיפלומטיות ומערכות עיתונים ביותר מ40 מדינות : באפריקה, כל יבשת אירופה ( מלבד מונקו וליכטנשטיין ),אמריקה הצפונית והדרומית , אסיה, המזרח הרחוק…
קבלתי עזרה רבה מאוד ממנהלי ספריות בארץ ובחו"ל (מעשרות מדינות) , שגרירויות, עיתונאים, קריקטוריסטים, מאיירים, שסייעו לי בהתלהבות באיתור חומרים נדירים ובתרגומי השפות הרבות.
השגרירויות הזרות בישראל שלחו לי מיידית כתובות של מערכות העיתונים הגדולים שהיו פעילים בשנת 76 : בבלגיה, דנמרק, דרום קוריאה, יוון, ספרד,שוודיה, שוויץ, תאילנד ישראל, ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, אוסטריה, שבדיה, הולנד, נורבגיה, פינלנד, איטליה, ברה"מ, אוסטרליה מצרים, כווית ואפילו מיפן.

צירים בשגרירויות ישראל ברחבי תבל התגייסו בהתלהבות לעזרתי: פקסים מלאי סולידריות לאומית נשלחו על ידם מיבשות רחוקות : קניה, אוסטרליה, סין, יפן, הודו, מכסיקו, קפריסין, צ'כיה, הונגריה, ועוד..
הופתעתי שרבים מנציגי ישראל יצאו בעצמם למסע איתור חומר במדינה בה הם שוהים בעקבות מכתבי. בארץ, ידידים רבים נרתמו לסייע לי בתרגום השפות הזרות שליוו את החומר : ערבית, ספרדית, הולנדית, איטלקית, נורבגית..במדינות שונות כמו הודו וסין הקריקטוריסטים המקומיים יצאו בעצמם בחיפוש אחרי קריקטורות רלבנטיות .אלא שהתברר שבמזרח הרחוק לא התעניינו במיוחד במבצע כשהתרחש והיו עסוקים בבעיותיהם שלהם
בזכות צוות המרכז לתרבות אמריקאית בירושלים, נוצר קשר עם הספריה לחקר הקריקטורה באוניברסיטת אוהיו בארה"ב וארכיון הקריקטורות בניו-זילנד.

 

 
יו"ר אגודת הקריקטוריסטים היפנית, נוריו ימנוי, כתב לי שהוא חושש שלא פורסמו תגובות מאוירות על המבצע במדינתו, לכן הוא שולח לי קריקטורה עכשווית מיוחדת שאייר כמחווה לאירוע ולישראל :
בקריקטורה שלו שהיא אחת מבין המקוריות שהוצגו בתערוכה נראה אידי אמין בצורת קינג קונג אוחז בידו מטוס וחייל ישראלי קטן לבוש בבגדי נינג'ה יפני שולח לעברו דוקרנים בצורת מגן דויד.

בקריקטורה שפורסמה בברית המועצות נראה החייל הישראלי כפירט המחזיק בדגל שודדי ים שבמרכזו מגן דוד עשוי מעצמות אדם. בקריקטורות שפורסמו בכווית ובמצרים הישראלים הוצגו כנאצים .
 
 

בתהליך ההכנה לתערוכה הושגו מספר מטרות:
הראשונה : העלאת קרנה של ישראל ברחבי תבל, בעיקר בלב מערכות התקשורת ההמונית בחו"ל.
מבצע יונתן ומצבנו הסבוך באיזור הפך שם לנושא לשיחה, לדיון והבנה לתגובתנו.
המטרה השנייה, הייתה לקרב את הדור הצעיר, שנולד למעלה מעשור שנים לאחר המבצע, לסיפור החילוץ המדהים באוגנדה. למשוך את תשומת ליבם של תלמידי ולו למספר דקות נוספות ולהעביר באמצעות הקריקטורה והקומיקס מסרים חשובים : שיעור מולדת , מורשת קרב … ציונות , אהבת העם והארץ.
בין הקריקטוריסטים הבולטים היו רענן לוריא ואורי הופמקלר ( שניהם עשו קריירה מוצלחת בארה"ב ), זאב( יעקב פרקש) , דוש, , מושיק..לין ,בני בורג ("הצופה") . בין הקריקטוריסטים הזרים: אוליפנט, גיילס, פלנטו, קיומינגס, ופריץ ברהנדט…, שסקרו את המבצע מהחטיפה ועד לשחרור בני הערובה . בין הדמויות בקריקטורות : יאסר ערפאת, אידי אמין ויצחק רבין זכרונו לברכה, שהי אז הנפשות הפועלות .כולם התייחסו למבצע בצורה אישית ומקורית והראו כמה קריקטורה טובה אחת שווה יותר מאלף מילים וכל קריקטורה הייתה מאמר פובלציסטי מבריק . ביקור בתערוכה, התבוננות בציורים וקריאת השורות הספורות המלוות אותם, שווה לספר היסטוריה, לשיעור מולדת, לאלף עיתונים .
 
 
א.א. :איזה קריקטורות היו מוצלחות ביותר לדעתך?
 אחונוב : היו הרבה מאוד קריקטורות מצוינות. רוב הקריקטוריסטים הגדולים בעולם, התייחסו למבצע בהערצה.
בקריקטורה מוצלחת במיוחד שפורסמה בניוזויק נראה החייל הישראלי בצורת סופרמן האוחז בחטופים ומטיס אותם הביתה.בשיקאגו סאן טיימס נראתה ישראל כעורב ולצידו ארה"ב כנשר זקן הממתיק לו סוד ואומר "הצגה טובה".
אפשר להזכיר את הקריקטוריסט הולנדי, פריץ ברנדט שאייר שתי קריקטורות כמו קומיקס (בשני פריימים) בעקבות המבצע.
בקריקטורה השניה מופיע הכיתוב: 'אז ועכשיו.. המטרה יהודים'.וכמובן את הקריקטורה של דוש ז"ל  שבה נראה עם ישראל שפוף ב3 ליולי 1976 וב4 ביולי מניף את האבוקה של פסל החרות האמריקני . א.א. : רוב החומרים הם משנת 76 או שהיו גם מתקופה מאוחרת יותר?
א.א. :רוב החומרים בתערוכה אוירו מספר ימים לפני או מיד לאחר החילוץ. חוץ מאיור של שמואל כץ שהופיע בספר 'עזית באנטבה' מאת מוטה גור וקריקטורה שהוכנה כאמור במיוחד לתערוכה ע"י יו"ר איגוד הקריקטוריסטים היפני: נוריו ימנוי.
 
 
 
קומיקס מאת קירשנר
איורים נוספים שלא נכללו בתערוכה כללו  את איוריו של דן ארגמן לסדרת "מבצע יהונתן" של "איתן דרור ,הלא הוא שרגא גפני .ואת האיורים של יעקב קמחי  לספר "הפשיטה הגדולה שלי " של אוריאל אופק.א.א.

  )

מות יוני .איור מאת יוסי שטרן.

 
ציורים של יוני

 א.א. יש קריקטורות של דמות ספציפית? של יוני או מוקי בצר?
 אחונוב : המאייר יוסי שטרן ז"ל הכין סדרה של איורים על המבצע בעקבות הזמנה מעיתון 'טיים' בניו-יורק מיד לאחר שנודע על שחרור השבויים. באחד האיורים תיאר שטרן את מפקד הכוח שנפגע קשה, מבלי לדעת עדיין שמדובר ביוני נתניהו. האיורים לא הספיקו להגיע בזמן למערכת ופורסמו לראשונה רק לאחר חמש שנים בעיתון 'במחנה'.

 

יוני מט ליפול .איור מאת דן ארגמן לספר "ברק ורעם באנטבה" מאת "איתן דרור" ( שרגא גפני).

 
יש ציור גדול של יוני הנמצא בחדר עבודתו של פרופסור בן-ציון נתניהו (אינני יודעת את שם האמן). בירושלים  . היצירה המקורית נמצאת בבית הוריו של יוני בירושלים. עכשיו יש שם גם עבודה שלי על  יוני .
יש עוד שני איורים של יוני שמצאתי. אך לצערי, הם לא ממש דמו לו.
 

( : הצייר מ. אריה הכין פורטריט מיוחד של יוני במבצע באחד העיתונים שדווקא אותו לא גילתה אחונוב בעת המבצע שלה. הוא גם הכין קריקטורה מיוחדת של אידי אמין מצדיע לצה"ל לאחר המבצע. א.א. )

 

אחונוב : אני עצמי הכנתי איור בהשראת כריכת ספרו של עדו נתניהו: 'הקרב האחרון של יוני', לתערוכה 'לצבוע את השיר' של אגודת המאיירים, שהוצגה בית יד לבנים ברעננה. האיור נעשה לשיר 'ארץ הצבי' (בעקבות 'מבצע יונתן') שכתבה תלמה אליגון-רוז. דובי זלצר הלחין את המוסיקה הנפלאה, המלווה את שירתו של יהורם גאון.

 

יוני .איור מאת רחל אחונוב.

לא מצאתי איורים או קריקטורות ספציפיות על מוקי בצר.

קומיקס מאת זאב.

 א.א. : יש סיפור קומיקס ספציפי עליהם?
אחונוב: – התפרסמו יצירות קומיקס שאוירו על ידי: זאב (אחת), קירשן (מספר יצירות)

 
וכן יצירה מרשימה בסגנון ריאליסטי מאת Fabrizio Busticchi ש הסגנון שלו מזכיר קצת את הוגו פראט. שפורסם בעיתון האיטלקי: Corriere della Sera

 

 

עמוד דומה הופיע בעיתון צרפתי ,והם תיארו בצורה גראפית-קומיקסאית את המבצע פשוט בגלל המחסור בתצלומים  בין השאר הם טעו וציירו את דן שומרון  מפקד המבצע עם פניו של מוטה גור. ) .
אני עצמי איירתי עמוד קומיקס בהשראת אחד ממכתביו של יוני, שכתב להוריו ואחיו הצעיר עדו בשנת 69.

 

 

מכתבי יוני.קומיקס מאת רחל אחונוב.

 א.א: יצא לך לראות את סרטי אנטבה השונים? מה דעתך על כל אחד מהם?

אחונוב :כן. ראיתי את כל ארבעת הסרטים הקולנועיים ('מבצע יונתן', 'פשיטה על אנטבה', 'ניצחון באנטבה', 'מיס אנטבה') ואת רוב הסרטים התיעודיים וכן את המחזה המרגש: 'יוני' מאת גדי צדקה.


מכל הסרטים הקולנועיים שנעשו, הסרט 'מבצע יונתן' של מנחם גולן, הוא הטוב מכולם ולא פלא שהיה מועמד לאוסקר כסרט הזר הטוב ביותר. הסרט צולם בישראל מיד לאחר המבצע ואווירת הדרמה וההתרגשות ניכרת היטב בקרב השחקנים. רמת השחזור בסרט הייתה גבוהה ביותר, עד לדיוק בפרטי פרטים. אחת הניצולות (רותי גרוס) שבאה לבקר בסט בזמן הצילומים, נדהמה מהאותנטיות של מבנה הטרמינל הישן שהוקם בגני התערוכה . יהורם גאון (שגלם את דמותו של יוני) הביא את ידידו ארנן, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, שיסייע בייעוץ מקצועי והדבר אכן נתן את אותותיו. קטע שחזור הפריצה לבית הנתיבות בסרט הוצג לאחר מכן במסגרת הלימודים בבתי ספר צבאיים בארה"ב ובסרט תיעודי שנעשה לפני חמש שנים לזכרו של יוני.
לו היה ניתן להאריך את הסרט של גולן , אני מניחה שגם דמותו של יוני, הייתה מוצגת ברבדים עמוקים יותר.

א.א. :נתקלת בתופעות מיוחדות כאשר אספת את החומר?
 אחונוב: סיפורים מיוחדים: במהלך איסוף החומרים, התרחשו כל מיני דברים, שאינני רואה בהם 'יד המקרה'…
כשהגעתי לראשונה לארכיון צה"ל גיליתי להפתעתי סרט נדיר מאוד בו צולם יוני, שלא היה מוכר
לבני משפחתו. על הקלטת היה רשום רק 'סבנה' ללא כל פרטים נוספים ובסרט נראה יוני במדים ליד
הלוחמים בסרבלים הלבנים, מיד לאחר חילוץ החטופים במטוס הבלגי 'סבנה' בלוד. אהוד ברק אסר
על יוני להשתתף במבצע מאחר ואחיו בנימין כבר שובץ בכוח הפורץ ולא התירו לבני משפחה אחת
להשתתף באותן פעולות.

 א.א. :היו תגובות בכלי התקשורת על התערוכה? 
 אחונוב:פורסמו מספר כתבות על התערוכה:ב'מקור ראשון' ו'גרוזלם פוסט'.  כתבת של גל"צ ראיינה את עדו נתניהו, מישל קישקה ואותי בפתיחת התערוכה בירושלים.

מישל קישקה התראיין על הפרויקט בקול ישראל בצרפתית ובטלויזיה הצרפתית בערוץ 5 .
יו"ר הקריקטוריסטים היפני כתב על כך (מישל ספר לי), אך אין לי את הדברים.

פרסמתי 3 כתבות על הנושא: אחת ב'שפיץ' ושתיים ב'מעריב לילדים'.

התערוכה צולמה ושודרה בערוץ המקומי בירושלים.

נכתבו כתבות קטנות במקומונים של מודיעין (זאב בא לפתיחה במודיעין ודבר בפתיחה, יש לי קלטת).
לצערי לא הופק קטלוג. רק דף הסבר דו צדדי עם שתי קריקטורות של זאב ושל קירשן.

 

בתערוכה ביקר אחיו של יוני – עדו נתניהו וסיפר :
לאחר המבצע לא הייתי עד לשום דעת קהל . הייתי מכונס בתוך עצמי
והמשפחה בקשר לאסון שקרה לנו… אולי הקריקטורה הטובה בקשר לזה שראיתי, היא הקריקטורה מאנגליה, בה מראים
במאי – את אחד הבמאים, שעשו ( נעשו כמה סרטים על אנטבה לאחר מכן )
והבמאי אומר לשחקנים :" טוב, אז אתם הייתם באנטבה , אבל עכשיו תעשו את זה
בדרך שלי … " .

 

 

יוני נתניהו.ציור מאת רחל אחונוב.

ספק אם יש מבצע אחר של צה"ל שזכה לתגובות ויזואליות כה רבות ומגוונות כמו מבצע אנטבה ותבורך רחל אחונוב שדאגה לאסוף ולשמר את הכל כדי שאנחנו נוכל לעיין בהם בניחותה ולהיהנות מימים טובים יותר בתולדות ישראל כאשר צה"ל נחשב לצבא של גיבורים .

 

קריקטורה יפנית על המבצע.
לא נשאר אלא להצטער שהקריקטורות השונות לא קובצו בספר מיוחד.

 
 
 
 

קישורים רלבנטיים
פרטים על רחל אחונוב

וגם על אחונוב

רחל אחונוב על מבצע יונתן בראי הקריקטורה העולמית
רחל אחונוב על ויל איזנר והפרוטוקולים של זקני ציון 
רחל אחונוב על קומיקס על חסיד אומות העולם

נמוך יותר מגבלס :רחל אחונוב על תחרות הקריקטורות האנטישמיות

סיפורי קומיקס לחג החנוכה

אגודת המאיירים

אגדת מבצע אנטבה :המבצע בתקשורת ובתרבות הפופולארית

 

 

אגדת מבצע אנטבה

 
  
 
 כתבה מיוחדת לרגל מלאת 30 שנה למבצע אנטבה ביולי 1976.

 

   מבצע אנטבה היה אחד הביטויים המושלמים של מיתוס הצבר הישראלי ,והכיל את כל המרכבים הדרמטיים שתסריט הוליוודי צריך. 30 שנה אחרי לא הייתה עוד טיסה שהולידה כל כך הרבה ספרים ( כולל   תיאור שיחה דרמטית אחרי בין אורי דן ואידי אמין ) סרטים (_ כולל ברט לנקסטר בתפקיד שמעון פרס ) ספר מתח שנכתב בידי אחד מכותיו של "איש הקראטה פטריק קים " באותו הסגנון , ,ספרי פעולה לילדים שנכתבו בידי שרגא גפני ( בשם בדוי ) ואוריאל אופק , ואפילו קומיקס פורנוגרפי אחד ומחזמר של אתגר קרת .וגם אין ספור ויכוחים וגרסאות שונות של כמעט כל מי שהיה מעורב במבצע.

 

 

 

 ככל שהזמן חולף הופך מבצע יונתן ממבצע לאגדה".
שמעון פרס בדיון בכנסת לציון שלושים שנה למבצע אנטבה.
ב3 ביולי 2006– מלאו 30 שנה למבצע אנטבה המפורסם והמתוקשר שבמבצעים הצבאיים של צה"ל ומדינת ישראל שבו חולץ מטוס נוסעים חטוף בידי טרוריסטים גרמנים ופלסטינאים באוגנדה ארצו של הרודן הרצחני והמטורף אידי אמין ( ולשעבר אחד מידידיה הגדולים של ישראל ביבשת ). ,.
המשמעויות הדרמטיות של המבצע שכמוהן לא היו בשום מבצע אחר של צה"ל לא חמקו כמובן משום איש ובעקבותיו החל מחול שדים של והנצחות באמצעי מדיה שונים . כבר שלושה ימים אחרי המבצע הודיעו האולפנים הוליוודיים והוצאות ספרים על כוונתם להכין ספרים וסרטים על המבצע אולי שיא עולמי במהירות תגובה תקשורתית עד אז לאירוע דרמטי

שיטפון הספרים

 

מבצע אנטבה ( או "מבצע כדור הרעם " כפי שנקרא במקור או "במצע יהונתן " כפי שהתכנה לאחר סיומו ולאחר מות מפקדו ולהבדלים בין השמות יש חשיבות )הפך למותג ולבסיס של תעשיית מוצרים שלמה. זהו המבצע הצבאי המתועד ביותר של ישראל , בעברית ובשפות אחרות נכתבו יותר ספרים מאשר על כל מבצע אחר של צה"ל למעלה מעשרים כאלה ( כעשרה מהם בעברית ) והראשונים בהם הופיעו כמה שבועות בלבד אחרי המבצע עצמו כתובים בידי עיתונאים כמו אורי דן ( שחיבר ספר בעברית וסייע בספר באנגלית על הנושא והתגאה על כך שהצליח לד בר עם אידי אמין בטלפון זמן קצר לאחר המבצע ).זאב שיף וישעיהו בן פורת ורבים אחרים.ונראה שכל אחד מהספרים פרסם גירסה של מישהו אחר מהמעורבים.
לפחות שלושה נוסעים שונים במטוס החטוף פירסמו ספרים ויומנים על חוויותיהם במהלכו.
השטף האדיר של ספרים על כל הקשור במבצע לא הסתכם בספרים תיעודיים . .בניגוד למרבית מבצעי צה"ל להוציא מעטים מאוד, נכתבו עליו גם יצירות בדיוניות רובן לילדים אבל גם למבוגרים..

  
  

הסופר שרגא גפני שהתפרסם בכינוייו אבנר כרמלי ואון שריג כמחבר סיפורי "הספורטאים הצעירים " דנידין הרואה ואינו נראה חיבר סדרה של לא פחות מארבעה ספרים בשם "ידידות ומאבק" שבה תיאר את הרפתקאותיהם של שני נערים המצטרפים למבצע החילוץ של צה"ל על מנת לחלץ ידידים שנכלאו במטוס. את הספרים האלה הוא פירסם תחת השם הבדוי "איתן דרור".

מותו של יוני נתניהו בספר המסיים של סדרת "ידידות ומאבק" מאת איתן דרור

אוריאל אופק סופר ילדים ידוע אחר לא טמן את ידו בצלחת ופירסם "ספר בשם "הפשיטה הגדולה שלי " ( 1978) שבו תיאר את הרפתקאותיו של ילד שעובר חוויות דומות אגב צילום סרט שאמור לתאר מבצע צבאי נועז ותוך כדי הצילומים מטוסו נחטף ל"נמל נומבטה" בארץ אפריקנית דמיונית בשם "בורנדה "שהייתה פעם ידידה גדולה ונלהבת של ישראל " שם הם נתקלים ברודן הבורנדי הענק "גנרל עזים " "וניצל בפעולה צבאית נועזת. המבצע הופך בסוף הספר מיידית לסרט של הבמאי הידוע "גולני".


אופק שינה את השמות ויצר סיפור בדיוני אבל לכל היה ברור לאיזה ארץ ולאיזה רודן ולאיזה מבצע צבאי הכוונה..ובספרו אם כי אינו יוצא דופן מבחינת איכותו הספרותית יש התחלה של דיון מעניין על הקשר בין המציאות שעולה על הבדיון _הסרט ההרואי שבו משתתף הילד .

הבדל מעניין בינו ובין הספרים של "דרור " שבהם המחבלים מתוארים כמפלצות אדם נאציות  הרי בספר של אופק יש נסיון לתהות על מניעיהם ובין הילד ואחד החוטפים נוצר סוג  של  קשר.

 

 המבוגרים לא קופחו וקיבלו את מנת "אנטבה " שלהם פלוס סקס ואלימות "מוות באוגנדה " ספר למבוגרים שפירסם לארשי ס.תונרג ( שמו הבדוי של המשורר ישראל גרנות ) תיאר את הרפתקאותיו של
המיליונר ההרפתקן חובב המין מני לייט שמסתבך עם קבוצת טרוריסטים מוצא את עצמו לאחר מגוון של משגלים וקרבות קראטה בסגנון פטריק קים ( שגרנות היה אחד מהכותבים האנונימיים של ספריו ) מעורב במבצע אנטבה. ההוצאה הגאה הצהירה על העטיפה הספר "חושף אור על כל המאורעות סביב "מבצע אוגנדה "ועל התוכנית המלאה של כנופיות הטרור באירופה שחטיפת המטוס הייתה רק חלק ממנה!!!!"

    

  

מאז פורסמו עוד כמה ספרי קריאה לילדים שעסקו באנטבה .ספר של מוטה גור שהיה הרמטכ"ל בזמן המבצע "עזית באנטבה " שבו משתתפת הגיבורה הידועה שלו הכלבה הצנחנית במבצע .

 

 

עזית הכלבה הצנחנית  נגד חוטף מטוס ב"עזית באנטבה". צייר שמואל כץ.

הוסף לסל את מבצע אנטבה - מנהרת ההזמן 8 / גלילה רון פדר עמית

היה גם את הספר של גלילה רון פדר "מבצע אנטבה " ספר מספר 8 בסדרת "מנהרת הזמן"  רבת הכותרים שלה  שבו נערים מראשית המאה העשרים ואחת חוזרים בזמן על מנת לחוות את החטיפה והמבצע ב"זמן אמיתי ".  

קרב הסרטים.

Victory at Entebbe movie poster

אך מובן שבכך לא הסתכם העניין במותג "אנטבה" . הסיפור היה גדול מידי דרמטי מידי והוליוודי מידי. והוליווד בעצמה החלה להתעניין במבצע שנראה כאילו יצא מתוך סרטיה חזק ,מהיר אלגנטי וכמעט ללא נפגעים פרט לאחד שניתן יהיה לבכות עליו ,תמצית הסרט ההוליוודי הטיפוסי .

 
 
 
 
 

לכל ברור היה שכדי לנצל את המונומנטום יש לעשות סרט על המבצע מהר ככל האפשר . ושתי חברות הוליוודיות שונות רצו לעשות עליו סרט. חברה אחת "האחים וורנר " תיכננה לעשות סרט על המבצע בישראל ושלחה לכאן נציגים ,אך אלו נסוגו כשנתקלו בנבכי הביורוקרטיה הישראלית ,והחליטו שיהיה זה מהיר יותר וזול יותר לעשות אותו ללא כל קשר לישראל . התוצאה הייתה סרט הטלביזיה "ניצחון באנטבה" בבימויו של מרוין חומסקי ובהפקת דויוד וולפר ( המפיק המפורסם של סדרות כמו "שורשים " ושואה" ) עם כוכבים כמו קירק דוגלאס אנטוני הופקינס בתפקיד יצחק' רבין , וברט לנקסטר בתפקיד שמעון פרס ליז טיילור וריצ'רד דרייפוס בתפקיד יונתן נתניהו ועוד שפע של שחקנים בדרגה גימל בתפקידי שרים ישראליים ידועים פחות כמו חיים בר לב , יגאל אלון וגד יעקובי .

 
 
 
יצחק רבין ושמעון פרס בגירסה הקולנועית על מבצע אנטבה.
 
 
 
 
 
 
צ'רלס ברונסון כדן שומרון
 
דן שומרון בשלושת הגירסאות הקולנועיות .
 

 

רבין ובגין בגירסה קולנועית .

 

מוטה גור הרמטכ"ל ושמעון פרס בגירסה קולנועית

אלוף בני פלד בסרט על אנטבה.

המטכ"ל בסרט

 

 

 השחקנית ליז טיילור באנטבה  

 

 

 

 

Charles Bronson: RAID ON ENTEBBE (1976) [import]

Raid on Entebbe [VHS] [UK Import]

צירלס ברונסון במבצע אנטבה-הגירסה הקולנועית.

חברה אחרת יצאה זמן קצר לאחר מכן עם הסרט "הפשיטה על אנטבה" בבימוי של אירוין קרשנר ( לעתיד במאי "האימפריה מכה שנית " בסדרת "מלחמת הכוכבים " ) עם כוכב סרטי הפעולה המפורסם צ'רלס ברונסון בתפקיד דן שומרון פטר פינץ' בתפקיד יצחק רבין ועם יפת קוטו בתפקיד אידי אמין .והחברה יצאה במסע פרסום ענק שקבע ש"רק צ'רלס ברונסון מסוגל לעשות מבצע אנטבה אמיתי!".

 

הגירסה השלישית והמפורסמת מכל היתה של מנחם גולן שעשה סרט ישראלי למהדרין עם יורם גאון בתפקיד יוני עם קלאוס קינסקי כטרוריסט גרמני עם שמעון עדן בעל מועדונים מגרמניה ( ושחקן חובב ) בתור קברניט אייר פראנס.

 
 
Morituri on Entebbe

המאבק בין חברות הסרטים היה כה גדול עד שכותב ספרי וסרטי "הסנדק" מריו פוזו פירסם כתבה ענקית על הנושא בכתב עת אמריקני שבו הזהיר את מדינת ישראל מהתככים ההוליוודים שיגרמו לכך שישראל לא תראה פרוטה מהסרט .עצתו של פוזו לישראל הייתה :
"קחו 200 מאנשי הקומנדו הקשוחים ביותר שלכם העלו אותם על מטוסי התובלה חמושים יחד עם טנקים ותותחים ,הנחיתו אותם על המידשאה של מלון בוורלי הילס והציגו את דרישותיכם .אלפי תסריטאים כוכבים במאים ושחקנים יזנקו מבתיהם שעל חוף מאליבו ומאחוזותיהם שבבוורלי הילס ויצטרפו למאבקכם בדרך אל כספות הבנק של האולפן .ואולי רק אז תזכה ישראל לקבל את האחוזים של .הוליווד תתרגז ? מה פתאום ? אחרי שהעשן יתפזר יטוסו שמונה אילי סרטים לתל אביב ועימם רעיון גדול לסרט חדש :אנטבה חלק' ב' הפשיטה על בוורלי הילס"!!!.

  

מלחמת הגירסאות : מי נתן את ההוראה ?

 

יוני נתניהו .ציור מאת מ.אריה.1976

ובמקביל לכל זה החלו גם ויכוחים עזים לגבי השאלה מי בעצם היה אחראי להצלחת המבצע . דומה שלמבצע אנטבה יש אבות רבים מאוד אולי יותר מכל מבצע צבאי אחר , ובכירים שונים טענו לאורך השנים כל אחד בספרים ובראיונות שונים לתקשורת לאחריותם הכמעט בלעדית ומלאה על המבצע והצלחתו תוך נסיון למעט ככל האפשר באחריותם של האחרים. בין אלה היו ראש הממשלה יצחק רבין ,שר הביטחון שמעון פרס ( שכתב ספר שלם על המבצע "יומן אנטבה" ( 1991) ) הרמטכ"ל מוטה גור, מפקד המבצע  דן שומרון , מפקד חיל האוויר בני פלד ,ואהוד ברק . בני משפחו של יוני נתניהו בינימין ועידו נתניהו בשמו של אחיהם המת יוני נתניהו שנהרג במהלך המבצע שניהם בני היסטוריון המודעים היטב לחשיבות של ההנצחה והזכירה ההיסטורית , שפעולות ההנצחה שלהם היו האפקטיביות ביותר ) סגנו של מפקד המבצע יוני נתניהו מוקי בצר ואחרים .

 

 

סיפור קומיקס שהציג את המבצע עבור קוראי עיתון צרפתי ,דן שומרון מקבל שם את פניו של מוטה גור.

 

סיפור קומיקס אמריקני על המבצע .

בני משפחת נתניהו שמו דגש על מרכזיותו של יוני במבצע והפכו אותו לאיקון לאומי שאחיו נבנימין נתניהו נבנה ממנו בקרירה הפוליטית שלו בראשיתה. ואולי כתוצאה מכך נמצאו מי שניסו לערער על מרכזיותו של יוני במבצע .
בין עידו ובינימין נתניהו ובין מוקי בצר סגנו של יוני במבצע התנהל לאורך השנים קרב גירסאות מכוער בשאלה האם יוני נתניהו אכן היה האחראי להצלחת המבצע או שכמעט הביא להכשלתו .

book cover of   Secret Soldier   The Autobiography of Israel's Greatest Commando   by  Robert Rosenberg

בצר פירסם גירסה משלו על המבצע שבו טען שהוא זה שתכנן את המבצע וכי יוני נתניהו כמעט שהכשיל את המבצע בטעות חמורה שלו שהביאה למותו. . .בני משפחת נתניהו ובראשם אחיו של יוני עידו ההיסטוריון של יוני הכחישו זאת בזעם ולטענת עידו נתניהו גרסתו של בצר השתנתה עם השנים עם כל ראיון שנתן בתקשורת .
כל צד פירסם את גירסתו כספר. בצר פירסם את ספרו האוטוביוגראפי באנגלית ( ככל הנראה לא נמצא לו אף מו"ל עברי ) Secret soldier : the true life of Israel greatest commando , 1996. שבו תואר כ"גדול לוחמי הקומנדו של ישראל ". ספר נוסף שלו מתוכנן בקרוב.

עידו נתניהו פירסם ספר בשם "הקרב האחרון של יוני". ( 1991)

עִדו נתניהו - רופא, סופר ומחזאי -  ראיון - עדו נתניהו - לימור שריר

ספר נוסף בנושא  של עידו נתניהו   סיירת מטכ"ל באנטבה (2006) – קובץ של מסמכים ועדויות של לוחמים שהשתתפו במבצע אנטבה עוסק  בעיקר בשינויי הגירסאות השונים והמשונים של בצר לאורך השנים .
גם בספרו של ההיסטוריון של חיל האוויר אביגדור שחן "מבצע כדור הרעם" ( 1993) שאמור היה להיות מחקר אובייקטיבי בילתי תלוי של המבצע שדומה שתמך בטענותיו של בצר לא הוכרע הויכוח והצדדים השונים ממשיכים להתבצר בעמדותיהם .
שחן טען למשל שלרמטכ"ל מוטה גור היה תפקיד משני ביותר בכל המבצע וכי הוא בהחלט לא יזם אותו .אולי כדי לסתור טענות אלו פירסם גור את הספר האחרון לאחר שנים רבות בסדרת "עזית הכלבה הצנחנית " שלו "עזית באנטבה " ( 1995) ,שבו משתתפת הכלבה הצנחנית המפורסמת שלו במבצע ואחת הדמויות הבולטות בספר היא הרמכ"ל מוטה גור ( המופיע בעצמו בפעם הראשונה בסדרה זאת ובגוף השלישי ) ומתואר כיוזם הבלתי מעורער של המבצע .

גור לא הסתפק בכך וחיבר שורה של מסמכים שהופיעו לאחר מותו בספר ראש המטה הכללי (,1998) שבהם הודגש מקומו המרכזי של הרמטכ"ל ביוזמה ובביצוע המבצע.

מבצע אנטבה :המחזמר

 

אך כבר זמן קצר לאחר המבצע החלה דה מיתולוגיזציה שלו .
למשל בעיתון "העולם הזה" בתגובה חריפה ל"פסטיבל אנטבה" פירסם סיפור קומיקס של חנוך מרמרי קובי ניב ודודו גבע בשם "תשוקה באנטבה :סיפור הסרט הפורנוגראפי הראשון והיחיד על מבצע אוגנדה .סיפור מצחיק מעין כמוהו ומדהים בנועזותו ומתאר את הטרוריסטיות כגברות סאדו ומאזו המקיימות אורגיות חשק עם השבויים והוא מסתיים עם תמונה ברורה של אחת הניצולות מבצעת מין אוראלי בחייל המציל אותה .

 
 
 

מכה נוספת חטף המבצע ב-1993 עם "מבצע אנטבה –המחזמר" שאותו יצרו אתגר קרת ויונתן בר גיורא וזכה בפרס ראשון בפסטיבל עכו ותואר כשילוב של סאלאח שבאתי עם תותחי נברון . ללא ספק היה לכך קשר לעלייתו של אחיו של יוני לשלטון שהביאה למאמצים רבים של חוגים שונים לפגוע במיתולוגיזציה של המבצע שנראתה כתורמת רבות להצלחתו הפוליטית של נתניהו.

 

 

 

 

מבצע אנטבה המחזמר ,תמונה מהמחזה בפסטיבל עכו.

מאז הפך המבצע לחלק מהמיתולוגיה הישראלית אולי הפעם האחרונה שבה היינו באמת צודקים וטובים וגיבורים וכל העולם מחא לנו כפיים .

על המבצע נעשה עוד סרט נוסטלגי תמים ( לפחות לכאורה ) "מיס אנטבה " שתיאר את התגובות של חבורת ילדים לאירועים המדהימים . והיחס בסרט זה לאירוע היה נוסטלגי למדי. אחת השחקניות הילדות הצהירה בכל אופן שהמבצע היה לדעתה "מיותר ומזיק" והביאה בכך תשומת לב תקשורתית רבה לסרט.

קומיקס מאת זאב פרקש.

 
אבל דומה שמאז לא זכה שום אירוע בתולדות ישראל והמזרח התיכון למיתולוגיזציה מיידת דומה .שהרי אין מבצע דומה בתולדות ישראל שכלל אלמנטים דרמטיים כל כך של חטופים ביד טרוריסטים נבזים ,שליט אפריקני מטורף ורצחני ובו בזמן כמעט מצחיק ומבצע נועז ומצליח שעם זאת מפקדו הוא אחד הרוגים היחידים דבר שמוסיף לו מידה של פאתוס. אם היה תסריטאי מעז ליצור תסריט כזה לפני המבצע הוא היה נזרק מכל המדרגות מה שמראה שלפעמים מה שמראה שלפעמים המציאות עולה על כל דמיון .

נספח : היסטוריונים על מבצע אנטבה .

 

 

כותב שורות אלו ריאיין בעבר שני היסטוריונים  שקשורים בצורות שונות למבצע ולמחקר ההיסטורי של מבצע אנטבה .
האחד מהם הוא  אביגדור שחן האיש שמחפש את עשרת השבטים האבודים ,ואגב כך פירסם את הספר "מבצע כדור הרעם " הנחשב  בחוגים מסויימים ( אך לא אחרים ) כמחקר ה"מקיף והמוסמך ביותר" על מבצע אנטבה ". 

אביגדור שחן נאלץ לסנן את כל הגרסאות השונות מאוד על המבצע שהוצגו בפירסומים השונים והמרובים וספרו הוא נכון להיום המקיף המעודכן והאוביקטיבי ביותר בנושא .

אביגדור שחן

א.א. : לא היו מספיק ספרים על אנטבה שאתה הוספת עוד אחד ? 
 אביגדור שחן : כן באמת היו הרבה ספרים אבל הספר שלי הוא המחקר הסופי בעניין ,הדפיניטיבי . על מבצע אנטבה מלמדים היום באוניברסיטאות ופורסמו עליו עשרות ספרים בשפות שונות אבל כולם תיאורים פרטיזאניים ולא אובייקטיביים .אמנם היו שלושה או ארבע שהיו טובים .למשל הספר של עידו נתניהו הוא טוב .אבל יש בו משהו שאני מסתייג ממנו מאוד .אבל מבחינתו הוא עשה עבודה טובה.
א.א. אז למה כתבת את הספר שלך ?
שחן : האמת ? זאת לא הייתה יוזמה שלי . ב-1984 פנו אלי קבוצת קצינים בכירים בצה"ל בבקשה שאחקור ואתעד את המבצע כפי שהיה באמת. הם טענו ובצדק שכל מיני אנשים קופחו שלא בצדק בתיאורים שהיו עד אז על המבצע . בכל הספרים עד אז הזכירו רק את הכוח של יוני נתניהו .אבל הוא לא היה היחיד במבצע .חלקו של חיל האוויר למשל קופח מאוד בכל הפרסומים על המבצע ואיש לא הזכיר את העובדה שחוץ מהכוח של יוני היו שם עוד שני כוחות וקרו איתם דברים לא פחות מרתקים .היה שם למשל כוח גולני שעשה עבודה מצוינת .

האמת היא שפנו אלי כמה פעמים כדי שאכתוב את הספר הזה כי לא רציתי באמת לכתוב אותו.
הייתי כל הזמן עסוק בדבר שעניין אותי באמת , בספר על גורלם ומקום הימצאם של עשרת השבטים שאני עובד עליו מזה 32 שנה. אבל לבסוף לאחר הפצרות רבות הסכמתי. ואתה יודע למה ? בגלל כל האנשים האלו שקופחו. למשל אלוף אורי שגיא שאמר לי בכאב שמעולם איש לא הזמין אותו ואת אנשי גולני לכל הטקסים שעשו סביב אנטבה ואיש לא מזכיר אותם אף פעם. כתבתי את הספר הזה בשבילם להיות להם לפה .
שבע שנים כתבתי את הספר על אנטבה כי אני יסודי מאוד .חקרתי למדתי והפכתי במסמכים מצהיבים ,עלעלתי ביומנים אישיים וירדתי לנבכי סיפוריהם של כשמונים חטופים ,מתכנני המבצע ולוחמיו .לצורך כתיבת הספר קיבלתי אישור לראיין קצינים במילואים ובסדיר בכל הדרגות .לא להרבה אנשים יש אישור כזה . בסך הכל ריאייינתי יותר מ-130 איש.
השתדלתי שלא להשמיט שום תג או אות מהמעשים שנעשו ונראו לי חיוניים לשחרור החטופים.
(ניחוש : הסיבה שאליה פנו דווקא לשחן על מנת שיחקור ויכתוב את ההיסטוריה הדפיניטיבית של המבצע המסוקר והמפורסם ביותר מכולם ,היא דווקא משום שהיה "אאוטסיידר " אדם שלחלוטין מחוץ למערכת,וככזה אפשר היה לסמוך עליו שיהיה אובייקטיבי ושלא יהיו לו פניות והעדפות למקורבים אלה או אחרים בצבא בניגוד למרבית או כל ההיסטוריונים הצבאיים והעיתונאים האחרים שכתבו את תולדות המבצע . )
א.א. ולאיזה מסקנות היגעת על המבצע ?
שחן :היגעתי אחרי המחקר למסקנה 'שלא יוני נתניהו הכין את התוכנית הגדולה,כפי שנטען עד אז ברוב הפירסומים . גם הרמטכ"ל מוטה גור שמחובתו היה לבדוק ראשון אפשרות של פעולת חילוץ צבאית התחבט בינו לבינו בחיבוטים קשים משך שלושת הימים הראשונים לחטיפה בשל גודל הסיכון במבצע כזה ולא נטה לשחררם באמצעות הצבא שעמד בראשו אף שמיום שלישי אחר הצהריים ועד יום חמישי בערב היה מעורב בהכנת התוכניות עולה הרושם שעשה זאת בעיקר בשל לחצו הכבד של שר הביטחון שמעון פרס

.( הערה : בספריו של מוטה גור "עזית באנטבה" ( 1995)  ו"ראש המטה הכללי " (1998)  שפורסמו  לאחר מותו של גור ושנים לאחר פרסום ספרו של שחן מוצגת גרסה שונה מאוד מזאת על מהלך האירועים שהביאו למבצע ומעורבות הרמטכ"ל בהם שמוצגת כדומיננטית .א.א. )
שחן :החלו בזה אהוד ברק ומוקי בצר. אלו בכלל היו קבוצת קצינים בדרג נמוך שהובילו והתמידו בתכנון כמעט על דעת עצמם בלבד בשלושה ארבעה הימים הראשונים .חבורה זאת הכילה עשר-15 קצינים בדרגות סרן רס"ן וסא"ל של שלוש הזרועות של צה"ל חיל הים חיל רגלים וחיל האוויר .והמנהיג של כולם היה אל"מ אהוד ברק.

א.א.:ומי מהדרג הפוליטי היה האחראי למבצע ? גם פרס וגם רבין לקחו על עצמם את האחריות אז מי מהם נתן את ההוראה?
שחן : משנודע שהחטופים הונחתו באוגנדה ,שניהם הגיבו מיידית בבדיקת האפשרות של מבצע צבאי לשחרורם .אך בעוד שראש הממשלה ראה והסיק את הקשיים המיידיים למבצע כזה ,לוגיסטיקה וחוסר במודיעין ובבסיס קרוב ליעד באחת המדינות השכנות לאוגנדה שיחזיק את המטוסים ,לא היה שר הביטחון פרס מודע ל"פרטים הקטנים " האלה " שלרוב מכריעים את הקרב לשבט או לחסד. תחת זאת נתן דרור לדמיונו ראה את המבצע בכללותו כבר ביצוע ולא הרפה מללחוץ לביצוע . רבין שאחריות לחילוץ החטופים הייתה מונחת על כתפיו התמיד בעקשנותו ותבע פתרונות משכנעים עד אחרון הפרטים .תקיפותו זאת תרמה להכנת תכנית מושלמת ובה פתרונות למירב ההפתעות שעלולות לצוץ בדרך אל היעד,תוך כדי הקרב ואחריו .זכור הייתה זאת אחריות כבדה ליטול הכרעה לחייהם של כמאה חטופים ועוד כמאתיים לוחמים על נשקם ומטוסיהם .ובנוסף הטלת יוקרתה של המדינה על פור המבצע .לכן יותר משנדרש אומץ רוח מהמצעים הוא נדרש מהמחליטים לבצע .
יוני נתניהו הכין את תוכנית הפריצה הספציפית לתוך בניני שדה התעופה ועשה זאת יוצא מהכלל.  
 
בחוגים שונים ספרו של שחן עורר סערה מאחר שקבע שהיו טעויות שונות בשיקול הדעת של יוני נתניהו בעת המבצע , ורמז שהם שתרמו להריגת.ו היה בכך מעין ניפוץ מיתוסים שהרגיז במיוחד את בני משפחתו של יוני נתניהו שאביו ההיסטוריון בן ציון ואחיו בנימין ועידו שכתב ספר על חיי יוני מודעים היטב לחשיבות של שימור פרטים היסטוריים .
 
שחן : ביבי נתניהו פנה אלי כמה פעמים בהצעה להתראיין לספר אבל העדפתי שלא להיפגש איתו היגעתי למסקנה שעדיף לי על מנת לשמור על אוביקטיביות מוחלטת במהלך הכתיבה ועל כן יש לשמור על מרחק עד כמה שאפשר מבני משפחת נתניהו .
היו שם 200 גיבורים מעורבים לא רק גיבור אחד ויחיד ששמו יוני נתניהו כמו שנטען עד אז.
אני חשפתי את מעשי כולם .מבצע אנטבה היה שבוע ימים ואני מתאר אותו כל יום וכל שעה וכל דקה וכל שניה . לדעת אורי שגיא לשעבר ראש אמ"ן בספר זכרונותיו "אור בערפל " זה הספר הטוב והמדויק ביותר על המבצע.
היום כבר כל הנושא הזה משעמם אותי .כל מה שאפשר לאמר עליו כבר נאמר.ובאמת אין לי מה להוסיף. 
  

פרופסור בן ציון נתניהו על אנטבה

קובץ:בנציון נתניהו.jpg

בן ציון נתניהו.

לאביו של יונתן נתניהו פרופסורבן ציון נתניהו שהוא היסטוריון מקצועי מבין החשובים בעולם על יהודי ספרד בימי הביניים האנוסים והאינקוויזיציה יש דעה שונה מאוד לגבי הספר של אביגדור שחן.. להלן התייחסותו הפומבית  היחידה אי פעם  בתקשורתשל הפרופסור  לגבי המבצע ולגבי הספרים שנכתבו על המבצע:  
א.א. בנך יונתן נהרג במבצע אנטבה ב-1976. מה אתה כהיסטוריון חושב על הספרים המרובים שנכתבו מאז על המבצע ?
נתניהו : רובם ככולם חסרי כל ערך.היה אחד אביגדור שחן שכתב ספר על המבצע שהוא גיבוב הבלים שרלטני בזוי. בין השאר הוא מגזים מעל ומעבר בערכו של אחד, מוקי בצר, שהיה סגנו של יונתן. האיש הזה כמעט הרס את המבצע.

book cover of   Secret Soldier   The Autobiography of Israel's Greatest Commando   by  Robert Rosenberg
מה שלא ידוע ברבים בגלל הגירסאות  השונות  והמגוונות של בצר זה שמשתנות אחת לכמה חודשים הוא שהמבצע עמד להיכשל בגלל שאותו בצר נעצר באופן פתאומי ובלתי מובן במהלך ההסתערות ורק יונתן הוא זה שהיציל את המבצע כאשר המשיך מיידית בהסתערות שבמהלכה נהרג .

בני עידו כתב ספר מקיף ביותר על המבצע שמבוסס על מחקר בן שלוש שנים וראיונות מוקלטים עם כל אדם שהשתתף במבצע , ומחקר מדוקדק של המסמכים והוא הטיפול המוסמך ביותר בנושא .
 
 

משה דיין באנטבה

שמו של מי חסר מרשימת נוטלי הקרדיט על ההצלחה באנטבה??
נכון מאוד. משה דיין מי שנחשב לאיש הצבא הישראלי המפורסם והמוכר ביותר בעולם ,מיתוס אמיתי בפני עצמו ואולי בראש ובראשונה בגלל עינו החסרה.
מייד לאחר המבצע נשמעון טענות נזעמות מכיוון מקורביו של דיין על כך שניסיונו הרב לא נוצל בתיכנון המבצע. ראשי מפ"אי היסבירו בתגובה שהסיבה לכך הייתה שדיין לא היה אז חבר בוועדת חוץ וביטחון שבה כיהנו חברים אחרים מסיעתו "רפי".
מאוחר יותר הכריז פרס שהוא דווקא דיווח לדיין לפני המבצע המתוכנן על מה שעומד להתרחש,אולי כדי שלא ליצור את הרושם חס וחלילה שמר ביטחון הישראלי והגיבור המפורסם מכולם דיין לא ידע דבר על מבצע אנטבה.
עוד מישהו שהתבלט בשתיקתו על גבי המבצע לאחריו היה אריאל שרון שגם לגביו לא נודע על כל קשר אל המבצע.
מאידך גם דמויות בדיוניות מפורסמות של התקופה שהיו פעילות במבצעים בטחוניים שונים כמו דנידין הרואה ואינו נראה וחבורת חסמבה לא השתתפו במבצע עד כמה שידוע והשאירו את שדה הפעולה לחלוטין בזרועותיה של עזית הכלבה הצנחנית .

עוזי כהן באנטבה

עוזי כהן.

האם הפוליטיקאי הססגוני מרעננה וכוכב בשנה אחת של ארץ נהדרת ,עוזי כהן  היה גם הוא באנטבה או לפחות בגירסה המצולמת שלה?
לדברי כהן או בכל אופן בהצהרות המופיעות בשמו הוא גילם את אידי אמין באחת הגירסאות זאת של מנחם גולן ) . מישהו שצריך לדעת בנימין נתניהו אף אישר זאת והצהיר פעם בכנס לכבוד עוזי בדברי שבח לעוזי, על כך שהתוודע אל דמותו לראשונה בסרט "מבצע יונתן" שם שיחק כהן את אידי אמין, לדברי נתניהו עוזי הוא סטנדאפיסט מבוזבז.. על פי גירסה נוספת שהופיעה ברשת הוא היה ניצב ,קצין אוגנדי ושומר ראש של אמין לפי גירסה שלישית . 
על פי הגרסה הרשמית ברשת של הקרדיטים של הסרט עוזי כהן  הופיע בסרט אבל לא שיחק בסרט את אידי עצמו אלא חייל ישראלי שהתחפש לאמין .

לאחרונה יצא טיול לאנטבה של אנשים שונים שהיו קשורים למבצע או לסרט עליו כולל יהורם גאון על מנת לחוות שוב את האיזור בעצמם.
סביר להניח שהשלב הבא בעתיד יהיה יצירת הדמיות וירטואליות של המבצע אולי עם הכנסת אלמנטים חדשים כמו שימוש בדמותו של טרזן איש הקופים שכידוע מתגורר באיזורי אוגנדה כעוזר במבצע…

ספרים על מבצע אנטבה  ( הוכן בעזרת רחל אליה- אחונוב)  
 

 

 

איור מהספר "הפשיטה הגדולה שלי ". מאת אוריאל אופק

 

ישעיהו בן פורת  ,איתן הבר וזאב שיף טיסה 139 הוצאת זמורה ביתן , 1976.

יצא לאור במהדורה מורחבת

 :מבצע אנטבה-טיסה 139 : התיאור המלא על חטיפת מטוס אייר פראנס –הסיפור האנושי של בניהערובה ומבצע ההצלה באנטבה זמורה ביתן 1991.

 

המהדורה הצרפתית :

Entebbe

Entebbe (Litterature & sciences humaines) (French Edition)

 

 

אורי  דן מבצע אוגנדה : הסיפורשמאחורי הקלעים כתר , 1976
 
 

 

המהדורה הגרמנית

90 Minuten in Entebbe

Neunzig Minuten in Entebbe

 
 

ינאי בן ארי ( עורך ) אגדת אוגנדה :ספרון מיוחד הוצאת פלג ,1976.
עופר, יהודה מבצע יהונתן מסדה פרס, 1976.

במהדורה אנגלית

   Yehuda  Ofer   and  Julian Meltzer

Operation Thunder: the Entebbe Raid: The Israelis' Own Story  Penguin Books Ltd

 
פז, אברהם מבצע אנטבה : פרשת לכידתם ושחרורם של חטופי מטוס האיירבאס הצרפתי בסוף יוני, תחילת יולי 1976". הוצאת צ.פרטר, 1976.

דוד, יצחק חזרתי גם מאנטבה : סיפורו האישי של אחד החטופים שנפצע בעת החילוץ תל אביב : זוהר, [תשל"ז.
דודזון ,שרה אנטבה 1976 : יומן אישי ,מסדה, 1977. 

  דודזון שרה אנטבה 1976 -1985 -עשר שנים אחרי ..מהדורה שניה הוצאת רשפים 1986

 

 

Counterstrike Entebbe

Williamson, Tony Counterstrike Entebbe London : Collins, 1976.
Salomón Lewinsky … [et al ) Operación Uganda : los 53 minutos de Entebbe
Sedmay Ediciones : [distribuidora, Maydi, 1976
America speaks : "a legend is born" : what Americans have said and written about the Israel Defense Forces’ rescue operation at Entebbe airport in Uganda on July 4, 1976
New York : America-Israel Friendship League, [1977?].
Knisbacher, Mitchell The Entebbe operation (reprint) :
a legal analysis of Israel's rescue action Photocopy from: Journal od international law and economics, v. 12, 1977, PP. [57]-83


הנרי קימבה אידי אמין נשיא ורוצח מאנגלית ס"ש אורי ,הוצאת ברונפמן ,1978.

 

 

מכתבי יוני

יונתן נתניהומכתבי יוני       בעריכת בנימין ועדו נתניהו , הוצאת ידיעות אחרונות  1978   מהדורה חדשה ב-2007 .

מהדורה אנגלית

The Letters of Jonathan Netanyahu: The Commander of the Entebbe Rescue Force

Entebbe le début de la riposte

Aziz, Philippe Entebbe : le début de la riposte Genève : Famot, c1978
היסטינגס,מקס יוני ( יונתן נתניהו ) עידנים , 1979.

יצחק רבין עם דב  גולדשטיין פנקס שירות ספרית מעריב ,1979.
 
שמעון פרס לך עם האנשים :שבעה דיוקנאות עידנים ,1979. ( כולל פרק על יוני נתניהו ומבצע אנטבה))
  
 

Menarchik, Edward Douglas The politics of the Israeli rescue operation at Entebbe :
crisis resolution between state and terrorist organizations Thesis (Ph.D.)–
GeorgeWashingtonUniversity

 

דודזון,שרה אנטבה 1976-1986עשר שנים אחרי רשפים ,1986.

 

עידו נתניהו  הקרב האחרון של יוני ,ספריית מעריב . 1991
 
 
 
 
 
 
 
        שמעון פרס   יומן  אנטבה        עידנים , 1991
 am, Ben De Varsóvia a Entebbe ( Sao Paulo] : Sherit Hapleita, 1992
שחן,אביגדור

 

 
 Philadelphia-Jerusalem : The Jewish Publication Society, 1995

Betser Moshe and Robert Rosenberg Secret soldier : the true life of Israel greatest commando Simon and Shouster, 1996.
Wonder Van Entebbe - P.S. Kuijper
P.S. Kuijper. Het wonder van Entebbe Kampen : G. Goudriaan, 1997
סיפור הולנדי לילדים .
 
 
Entebbé : Les secret du raid Israélien
 
 
Tony Williamson et Gérard de Villiers   Entebbé : Les secret du raid Israélien     (Broché  1998
 
מוטה גור 
ערך צבי  עופר ,הוצאת מערכות ,1998 .

בן כספית ואילן כפיר ברק :חייל מספר 1 תחקיר מיכל קאופמן , עורך דני דור ,אלפא תקשורת ,1998. 

ברק הביוגרפיה

אילן כפירברק :הביוגרפיה    

עורכים דני דור ויהודה שיף ,אלפא תקשורת , 1999 .מהדורה מורחבת של הספר הקודם

.  
משה זונדרסיירת מטכ"ל   כתר , 2000 .


Netanyahu, Iddo.Entebbe: A Defining Moment in the War on Terrorism: The Jonathan Netanyahu Story, New Leaf Press, 2003


בני פלד  ימים של חשבון מודן ,2004.

 
  

עדו נתניהו .סיירת מטכ"ל באנטבה.  הוצאת ידיעות אחרונות 2006.  

 

 

 

 

 

 

 

Simon Dunstan 

 

Israel's Lightning Strike – The Raid

 on Entebbe 1976

 2009      Osprey Publishing   

 

Operation Entebbe

 

 

     Operation Entebbe

Lambert M. Surhone (Autor), Miriam T. Timpledon (Autor),    Susan F. Marseken (Autor

   2010  Betascript Publishing

 

ספרות יפה על מבצע אנטבה 


,לארשי ס. תונרג ( שם בדוי של ישראל גרנות ) מוות באוגנדה יעד ,1976. "עברית י.סורוזון : ( ספר בסדרה של לפחות שלושה ספרים על המיליונר ההרפתקן מני לייט שכאן נוטל חלק במבצע אנטבה כמו "יהלומים בצבע דם " ו"הטעות האכזרית " ו"אימה למכירה " בהוצאת קליאו " ,גרנות חיבר גם ספרי פטריק קים).
דרור, איתן ( שם בדוי של שרגא גפני ) .סדרת "ידידות ומאבק " הוצאת עמיחי .:
1.דודו ומירי נחטפים לאוגנדה . 1977.
. 2.עוזי ודני במבצע יהונתן. 1977.
3.ידידות ומאבק בשערי אנטבה. 1977.
. 4. ברק ורעם באוגנדה. 1977.
אופק אוריאל הפשיטה הגדולה שלי איורים יעקב קימחי , זמורה ביתן,מודן ,1978.
קרת , אתגר ויונתן בר גיורא מבצע אנטבה: המחזמר 1993 זכה בפרס ראשון בפסטיבל עכו היה הכלאה בין "תותחי נאברון" ו"סלאח שבתי".  .
מוטה גור עזית באנטבה ידיעות אחרונות, 1995.
( מוטה גור היה הרמטכ"ל של ישראל ובין האחראיים למבצע אנטבה)
גלילה רון פדר. מנהרת הזמן 8 : מבצע אנטבהמודן , 2000

  

ג'קי ירחי כדור הרעם :סיפורו של מבצע יונתן ,הוצאת ספריית בית אל 2011

אלבום קומיקס על סיפורו של המבצע.

  

קישורים רלבנטיים

מבצע החילוץ שהדהים את העולם

הזרוע הארוכה הפכה למיתוס

 מבצע אנטבה בויקיפדיה בעברית

מבצע אנטבה בויקיפדיה באנגלית

אתר לזכרו של יוני נתניהו

 יוני נתניהו באתר מט"ח

יוני נתניהו בויקיפדיה באנגלית

קישורים על יוני נתניהו

יוני לוחם וסופר 

שמונה ממכתבי יוני

המכתב האחרון של יוני נתניהו

המהדורה החדשה של מכתבי יוני

סקירה על מכתבי יוני

  

אידי אמין בויקיפדיה

אידי אמין וישראל

 
מוטה גור על אנטבה

בני פלד על אנטבה
דן שומרון על אנטבה

מתן וילנאי סגן מפקד המבצע על אנטבה

מוקי בצר על אנטבה

הספר של מוקי בצר

אפי איתם באנטבה

אלי דקל איש מודיעין באנטבה

סורין הרשקו פצוע באנטבה

קברניט המטוס שנחטף

עוד ראיון עם הקברניט

עקיבא לקסר חטוף באנטבה

אורי דן מראיין את אידי אמין על אנטבה

טייסי מבצע יונתן משחזרים את המבצע

[השבויים שנהרגו באנטבה 

מה קרה באנטבה ?: דיון

הויכוח על אנטבה בוינט

גיל הראבן על המאבק על מבצע אנטבה
רון מייברג על הסרט "יוני "

מאיר שניצר על הסרט "יוני"

אביגדור שחן ועשרת השבטים האבודים

פרופסור בן ציון נתניהו

30 אחוז מהציבור לא יודעים מהו מבצע אנטבה

יומן אנטבה באנגלית

הכלבה עזית באנטבה

מאיר שניצר על הסרטים על מבצע אנטבה

הסרט "ניצחון באנטבה"
פשיטה על אנטבה הסרט

פרטים על "פשיטה על אנטבה "

הסרט "מבצע יהונתן " של מנחם גולן
הסרט מיס אנטבה

מבצע אנטבה המחזמר 

מירב אברהמי כוכבת מיס אנטבה

טיולים לאנטבה

בית ספר באוגנדה על שם יוני

האמנים במבצע באנטבה

 

 
 
 
 
 
צייר אורי פינק
הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 451 שכבר עוקבים אחריו