גואל התנ"ך

 

 

 

אליהו לנדא.ציור מימי זקנתו.

 

השבוע התקיים כנס של האגודה הגניאולוגית הישראלית  שבו נתתי את הרצאת הסיום בנושא  של תולדות הגיניאלוגיה. .

ולרגל הכנס אני מפרסם באתר רשימה על האב של סבתי  אליהו לנדא גינאלוג ואבי המחקר הגנאולוגי של המשפחה המתועדת ביותר בעולם האשכנזי שושלת הגר"א.
במשך למעלה מחמישים שנה היה הרב אליהו  יצחק לנדה הדמות המרכזית בכל מה שהיה קשור להפצת מורשת החכם היהודי המפורסם מהמאה ה-18  הגאון מווילונה ותורתו בעולם היהודי.   כמו"ל ומדפיס ספריו של הגאון מווילונה בני משפחתו ותלמידיו . .

ולמעשה ראה את עצמו כאחראי עלי אדמות על מורשת הגאון מווילונה.

וכתוצאה זכה אליהו לנדה  לכינוי המפורסם   "נכד הג"א"
וחוץ זה פעל ליצירת מהדורה דפוס ארץ ישראלית ראשונה של התנ"ך ערוכה ומוגהת כולה בידי יהודי במקום שבו נוצר . 
וכתוצאה זכה אליהו לנדה לעוד כינוי מפורסם "גואל התנ"ך ". 

 

 

 

הוא היה מאותם האצילים המהלכים בצידי הדרכים מהלך תמיד כפוף שקוע בהרהורים ".
ישראל בן זאב .
"הייתה לי הזכות והעונג לבלות במחיצתו שעות מרובות שהסבו לי קורת רוח ,להקשיב לשיחותיו ואמרותיו השנונות .והיו לו רעיונות מקוריים משלו שהיה רגיל להשמיעם באזני ,בבית הכנסת "בני ציון " בשכונת מונטיפיורי ,בו היה רגיל מפעם בפעם להתפלל ניכר למדי העדר מקומו ,ולאחר התפילה,איננו שומעים יותר את נועם דבריו על גדולי ישראל ותורתם.
( יעקב רימון )

 

אליהו לנדה.

בן נינו של הג"א

 

 

הרב אליהו לנדא.שנות העשרים.

 

אליכן לנדה היה בן נינו של הגאון מווילונה ,  מאבות הגנאולוגיה היהודית האיש שהחל בחקר המפורט של תולדות משפחת הג"א . וחוץ מזה היה אספן ספרים וכתבי יד ענק ,והאדם שהוציא לאור את התנ"ך במהדורה ארץ ישראלית. 

 

 

  

הגאון מווילונה.תמונה שהייתה חביבה במיוחד  על אליהו לנדה.

סטטיסטיקה

הודות למחקרים הגנאלוגיים המפורטים  של חיים פרידמן וניל רוזנשטיין על משפחתו וצאצאיו של הגר"א אפשר שחזר את הסדר המדוייק שלהולדת הצאצאים  במשפחה.

אליהו יצחק  לנדא  היה בנו החמישי של אלעזר לנדא ובנו היחיד מאישתו השנייה בתיה בריינה ,   אלעזר היה מצידו   בנו השני של יעקב משה לנדא שהיה בנו הבכור שלאברהם וילנר שהיה ילדו השביעי של הגאון מוילנה שמצידו היה הילד הראשון של שלמה זלמן קרמר מוילנה..

הוא נולד בכד' תמוז תרל"ג 1873 לאביו אלעזר ולאימו בתיה בריינה בת הרב זאב וולפינזון בנו של אברהם הדיין משקלוב .הם היו יוצאי חלציו של רבי סעדיה משקלוב מתלמידיו של הגר"א ומראשוני העולים האשכנזים הפרושים .

אימו בתיה בריינה הייתה אלמנה מבעלה הראשון עם בת בשם רחל , היא הייתה אישה יודעת תורה ושוקדת על קיום המצוות .

 

עמוד מספר "תוספת מעשה רב " שהעתיק וערך אלעזר לנדא והוציא לאור אליהו לנדא.


אביו אלעזר לנדא  דור רביעי לגר"א שעלה ארצה בהיותו בן למעלה מ50 לקיים את צוואת הגאון לצאצאיו לעלות לארץ הקודש. הוא  היה מלומד ידוע אבל בצניעותו נמנע להתערב במאבקים הפנימיים של ירושלים . הוא קבע שיש לחזק את הישוב בראש ובראשונה על ידי לימוד ומבניית מוסדות חינוך. והוא היה אהוב מאוד על רבים שלהם עזר בסתר . לנדא מספר "בליל מוצאי יום הכיפור תרל"ג פתאום בהיותו בבית ש"ב הרב נתן גרינגארט על סעודת מצווה נחלה וביום ב' תמוז תרל"ג נולדתי ונשארתי עולל ויונק על שדי אמי כבן שלושה חודשים כשלוקח עטרת ראש אבי המנוח ( לפי גרסה אחרת אביו נפטר כשהיה בן שבעה חודשים .א.א. ) . ואמי מורתי לא נישאה יותר לאיש ובתתה שנותיה ביגון ובאנחה ובעמל רב כגדלה אותי על ברכי התורה.

אלעזר נפטר ביום א' באדר תרל"ד 18.2 1874
ביום מותו התאבלו עליו כל תושבי ירושלים בעיר הוכרז על יום ביטול מלאכה כללי ,כל החנויות נסגרו ,וכל תושבי העיר השתתפו בהלווייתו ונאמרו עליו הרבה דברי הספד ושבח . 
 
אלמנתו של אלעזר בתיה בריינה שלא נישאה יותר התגלתה כ"אשת חייל " אמיתית ".

בעלה אלעזר הנחה אותה בחייו הודות מקומות המצאם של ספרי וכתבי היד של הגר"א ובני משפחתו שהיו בחזקתו בחו"ל ולא היגיעו עימו לארץ וגם כמה כתבי יד חשובים וסודיים ביותר של הגר"א ובני משפחתו מהדורות הקודמים עד ל"חבר יוסף" במאה ה16 שלא היו בחזקתו ומן הראוי היה שיחזרו להיות ברשות המשפחה. לאחר מותו של אלעזר היו חייה של בתיה בריינה ולעתיד חיי בנה קודש לשימור ולהפצת כתביהם של הגר"א ובני משפחתו.

 אלמנתו בתיה בריינה יצאה למסע בעיר סלונים בבלארוס של היום  מקום הולדתו של בעלה ובוילנה ואספה את כל ספרי הגר"א ,כתבי היד ,תלמודים וספרים שעליהם כתב דברי פרשנות .וגם אמצעים לעזור אחר כך בהדפסתם ובהוצאתם לאור שנעשו לעתיד  בידי בנה אליהו לנדא בירושלים.  
עם שובה רכשה וקנתה בכספה הפרטי חלקת אדמה בת שלושה דונם טורקיים בהר הזיתים ששם נקברה
את המשימה שלקחה הסבתה על עצמה המשיך בנה אליהו לנדא שראה את עצמו כל חייו כבעל "המורשת הרוחנית" של הגר"א וכמי שעליו מוטלת האחריות לחזור ולהפיץ את כתבי הגר"א ברבים. וכך הקדיש את חייו.במשך יותר מחמישים שנה הערך הדפיס והוציא לאור ספרים שונים של הגר"א של בני משפחתו וצאצאיו ושלתלמידו.

 

 

החותמת של זאב וולפינזון סבו של אליהו לנדא

אליהו שהתייתם מאביו בגיל שלושה (ולפי גרסה אחרת שבעה ) חודשים גדל בבית סבו מצד אימוזאב וולף וולפינזון  ברחוב חברון בעיר העתיקה של ירושלים.

 שם שימש זאב כראש כולל . והסב שימש למעשה על תקן של אביו של אליהו .( כפי שעשה שנים קודם לכן עם אחיו הצעיר מאם אחרת יהושע כאשר אביהם נפטר בילדותו של יהושע )
מסבו ינק אליהו את הרבגוניות המתמדת של חייו ,למדנות מופלאה עם עסקנות ציבורית פורייה ועמל כפיים כמדפיס . היה זה מזאב המגיה הראשון של המדפיס הראשון בארץי שראל  ישראל ב"ק שממנו למד את האהבה לספר ,להדפסת ספרים לחקירת ספרים ולשמירתם מכל משמר.

בילדותו היה אליהו נובר ללא הרף באספי כתבי היד והספרים המודפסים /של זאב שאותם אסף בערים ובארצות שונות במהלך מסעותיו המרובים של זאב ותוך כדי החיטוטים גילה שם בין השאר כתב יד של אבי סבו אברהם וולפנזון והחליט שיום יבוא ויוציא את כתב היד לאור . משימה שאותה השלים רק בימיו האחרונים. מזאב רכש גם את חיבת האספנות בארכיונו של רבי זאב נמצאה ספריה עשירה בכתבי יד שאסף בעצמו אגב נסיעותיו המרובות בארצות המזרח הקרובות והרחוקות רוסיה ואוסטריה וכו'. ספריה זאת עברה לרשות אליהו לנדא ובמשך חמישים השנה הבאות הוציא כתבי יד שונים ממנה לאור . .
אוספו הפרטי הענק הפך לספרייה ראשונה מסוגה לספרי קודש בשם "בית מדרש אליהו " ואחר כך נמסרו הספרים וכתבי היד לספריית "מרכז הרב " של הרב קוק ידידו של לנדא.

בתה של בתיה הייתה רחל שהתייתמה מאביה אברהם בנימין דיסקין בגיל חמש גדלה אצל אימה אצל אביה החורג אלעזר ואצל  סבה זאב. הם מן הסתם לא חיו ברווחה רבה מאחר שלפי המסורת המשפחתית סבה זאב וולפנזון השתמש בכסף הנדוניה שלה כדי לרכוש את חלקת הקבורה של האשכנזים בהר הזיתים.  
רחל יפת התואר כמו אימה נשאה בגיל 17 לאברך רבי שלמה הכהן מפרעסבורג . היא  ילדה לבעלה שתי בנות שמתו בקטנותן . היא התאלמנה ממנו ומאנה להינחם וישבה אלמנה במבחר שנותיה ומאז חיה שנים רבות כאלמנה חיים של "ייסורי הגוף והנפש במידה מרובה עוני ומחסור ,רעב וכפן רוב שנותיה בנהי בכי תמרורים עד ימי זקנותה שמצאה מנוחה ושלום במושב זקנים וזקנות הכללי שהגו עמה בטובה עין וברחמים עד שהלכה למנוחת עולמים ונפטרה ללא ילדים ב-1933 ונקברה בהר הזיתים.

 

אליהו לנדא בצעירותו.

.
הוא למד בחדר ובישיבות "עץ חיים " אוהל תורה ו"תורת חיים "עם תלמידים שונים שהפכו לידידיו כמו חיים מיכל מיכלין לעתיד רב ועסקן ופובליציסט ידוע בירושלים.

.בעת למודו ב"עץ חיים " התגלה בו כשרון לעסקנות שירש מן הסתם מסבו השתתף ביסוד חברה לגמילות חסדים "עושי חסד".

 

 

 

ההזמנה לחתונתם של אליהו ואסתר לנדא,ירושלים 1890.

 

 

 

הרב משה בן מוני זילברמן.חותנו של אליהו לנדא.

 

 

 

אסתר זילברמן,אישתו של אליהו לנדא.

 

בשנת 1890 תר"ן נשא אליהו לאישה את אסתר בת רבי משה בן שמואל מוני זילברמן.  שניהם האב והסב  היו מהמלמדים המפורסמים בתלמוד התורה "עץ החיים ". מוני זילברמן היה גם עסקן ציבורי ידוע בועד הכללי וממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים .

 

המכתב המוזר 

.

 

 

מצבו הכספי של אליהו ושל בני משפחתו  היה  אז גרוע  ביותר כפי שמעיד לכאורה מכתב זה שהוצע לאחרונה למכירה במכירה פומבית .
 זהו מכתבו של ר' חיים יעקב שפירא שאמור להיות משנת  תרנ"ה, 1895. אודות סיוע לאלמנתו של אלעזר לנדא.אימו של אליהו . 
והטקסטא שלו הוא זה :
באשר האשה מרת בעשה בריינא אלמנתו הרב ר' אלעזר בנו של הרב הגאון מורנו יעקב משה נכד הגאון החסיד מווילנא זצ"ל_ נסעה מפה בקיץ העבר מגודל הדחק אשר לה ולבנה יחידה, ובקשה חתמ_ בבקשה עבורה בת__ ח"י ק"ק של אשכנזים מפה עיר הקודש תבנה ותכונן וכעת בקשה ממני לכתוב כתב בקשה עבור האישה החשובה הנ"ל, _ אמנם שהוא למותר באשר יש בידה מכתבים מאיזה רבנים פה, אף על פי כן להפצרתי אנשים המכירים אותה באתי גם כן להודיע לרבנים הצדיקים … שמצווה רבה היא להיות לעזר להאשה החשובה שלא תסבול היא ובנה מצוקת העוני הצבור נקרא לרחם מן השמים על כל המרחם עלינו ויתקשר ברוב ___ ובאתי על החתום יום ד' ב אדר ___ תרנ"ה
הרב
חיים יעקב שפירא ירושלים עיר הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו.

מכתב בקשת העזרה הנ"ל הוצע לאחרונה למכירה פומבית מודרנית במחיר התחלתי של 400 דולאר ומצופה שאפשר למכרו גם ב-700 דולאר , סכום שמן הסתם יכול היה לסייע רבות לאם ובנה בירושלים של המאה ה-19 .
עם המכתב הוא אכן משנת תרנ"ה   1895  אני מוצא זאת כמוזר ביותר.
בשלב זה כבר היה אליהו  אדם  מבוגר נשוי ופעיל ביזמות ציבוריות ועיסקיות שונות..

לא ייתכן שבשנת תרנ"ה היו מציגים אותו כפי שהוא הוצג במכתב כילד קטן.
ככל הנראה המכתב מתוארך בצורה שגויה והוא לפחות 10 או 15 או 20 שנים ישן יותר.

 כפי שהוא עכשיו המכתב הוא בגדר תעלומה.

 

 

חותם כולל "סלונים".

בשנים הללו אליהו לנדא הקים בירושלים את "כולל סלונים "לפרושים בני העיר סלונים שביולורוסיה ( העיר שממנה היגיע אביו אלעזר לנדא  ) שקיבל ואירגן תרומות מהיהודים מעבר לים ושימש כמנהלו וכמזכירו ועמד בראשו ועד שאירגן איחוד של כל הכוללים בירושלים ב"ועד קהלי כנסת ישראל ".  הוא שימש גם כשליח הכולל למטירות איסוף כספים בחו"ל.

 

 

 

 

 

  

מכתב מכולל סלונים לקהילות בחו"ל המודיע על שליחתו של אליהו לנדא כשליח.ראשית המאה העשרים.

 

אליהו לנדא.  

הוא היה במשך שנים המזכיר והמנהל של כולל בהשתדלותו נקנתה לטובת עניי הכולל החצר בת עשר הדירות שבשכונת בית ישראל .

 

 

 

מכתב מהרבנות בקשר לפרדס של אליהו לנדא.

 

 במקביל הוא עסק' במסחר שוב בהמשך לפעילויות סבו זאב . הוא עסק במסחר האתרוגים בעיקר בחו"ל וגם ניהל פרדסי אתרוגים ועיבודם בפתח תקווה והיה חבר בקבוצה הראשונה של משה יואל סלומון ,ממייסדי פתח תקווה .לבסוף מכר את חלקתו לשם מימון נסיעותיו בחו"ל .  ( 150 דונם ב1903 ). אבל הוא המשיך לעסוק בתחום הפרדסים כפי שמראה הודעת הרבנות הראשית למעלה.

 

 

במקביל לפעילות האירגונית עסקנית ושל סחר האתרוגים החל לעסוק בתחום האהוב עליו מכל בסחר ספרים .הוא עצמו המשיך במסורת של סבו ואסף ספרים . הוא היה בעליהם של שתי חנויות ספרים בשם "ירושלמי "אחת בעיר העתיקה והשנייה במאה שערים .
רבים מתושבי ירושלים היו באים לעיין בספרי הקודש המרובים שלנדא ריכז בביתו. באוסף של ספרי קודש מהגדולים בעיר . לשם מימון נסיעותיו המרובות בחו"ל לצרכי מחקריו וחיפושי ספרים וכתבי יד נדירים.
ותוך כמה שנים חל שינוי דרמטי בחייו הודות ליוזמה חדשה שלו .

בית מדרש הגר"א

 

אליהו לנדה

 

חותמת בית המדרש אליהו " הוקם בידי אליהו לנדא.

 

בשנת תרנ"ח 1897 עם מלאת מאה שנים לפטירת הגר"א החל אליהו לפעול בירושלים לייסד לזכרו את "בית מדרש אליהו .
שנת 1897 הייתה שנה של פעולות שונות לזכרו של הגרא ברחבי העולם היהודי . נערכו אז אירועים שונים במקומות שונים בעולם היהודי לזכר הגר"א ,נדפסו אז מחדש ספרים שונים שלו. ובין השאר אז נחשף מכתב הסתרים המפורסם של אברהם וילנר אבי סבו של אליהו לנדא שגם אליהו לנדא ישב עליו רבות בניסיון לפענחו .  
ובנתיים עלה בדעתו הרעיון לבנות ספריה ענקית ובית מדרש שיוקדשו לחלוטין לתורת הגר"א .

הרעיון המקורי לא היה של אליהו  אלא  של המקובל רבי יצחק כהנה שכל חייו עסק בתורת הגר"א ופיענוח צפונותיה ופירסם על כך שלושה כרכים בשם "תולדות יצחק " שהוציא לאור בירושלים. באחרון ספריו שיצא לאור בשנת תרמ"ד חשף תוכנית מפורטת שההל הקים בעיר הקודש בית מדרש מיוחד לתלמידי חכמים מופלגים אשר יד להם בתורת הגר"א שישבו ויהגו תדיר בחיבוריו שבתורת הנסתר ויעסקו בהוצאת כתביו.

כן יקבלו על עצמם לעסוק בכל יום בספרי הגר"א ולקיים את מנהגיו.

מן הסתם לנגד עיניו של כהנה עמד המודל של ישיבת המקובלים "בית אל "ששם עסקו מזה שנים רבות בתורתו הקבלית של האר"י.
את התוכנית הזאת הוציא אליהו לנדא לפועל בשנת 1898 .

 

 

".בקול קורא שפירסמו רבני ירושלים ובהם יוסף חיים זוננפלד ועוד שניים מחכמי ירושלים הם תיארו את המפעל כך :
"רעיון כביר ונשגב ,להקים בית מדרש אליחו ,זכרון קדוש על שמו,בו יאצרו כל ספרי קודש ,הראשונים והאחרונים שבכל דור ודור עד היום הזה…שיהיה בית ועד לחכמים,להרים קרן התורה למעלה ראש,ובמפעלנו זהעל ידי ריבוי הסופרים ולומדיהם,רשום תמונת מר"ן גר"א ז"ל האמיתית לעד".
הרב יוסף חיים זוננפלד שראה במקום מטרה קדושה השתתף בעצמו בנשיאת בעול והפעי ל אחרים למימוש התוכנית וכתב מכתב אל נפתלי הירץ הלוי אב בית דין יפו "מהראוי להשתדל בזה, לעשות זכרון עולם לשם תפארת רבן של ישראל וזכרו לא יסוף נצח ,ומי יחוש לכבודו של החסיד זי"ע השוקד על תורתו וכתבי יד קדשו יומם ולילה ".

 

אליהו לנדא הוסיף למדרש אליהו משימה נוספת בדמות ספריה תורנית לכל ספרי הקודש ובה מחלקה מיוחדת לספרי הגר"א ותלמידיו . כולל כתבי יד שלא ראו אור בדפוס. אלא שהוא שינה את התוכנית של כהנה שביקש לעצב את המקום כבית מדרש ללימודי קבלה בלבד ואילו לנדא העדיף מקום שבו כל אחד יכול ללמוד ולהגות בתורה. שם אפשר היה למצוא את כל ספריו המודפסים של הגר"א וכתבי יד רבים שלו וגם ספרים שונים שלו שעליהם כתב הגר"א בכתב ידו הערות ופירושים שם נאספו ספרים וכתבי יד יקרי ערך ומציאות בכל ענפי התורה על הגר"א על צאצאיו ועל אירגונים שבהם היו חברים כמו "רוזני ארץ ישראל בליטא ".

.בנוסף היו שם כתבי יד של חכמים אחרים כמו "החתם הסופר" בכמויות גדולות. ולשם תרם את כל ספריו הפרטיים כולל כל ספרי הגר"א וכתבי ידו שהביאה אימו מסלונים ומוילנא . וכל ספר חשוב ונדיר במיוחד שהזדמן אליו כסוחר ספרים הועבר בניגוד לכל היגיון כלכלי הועבר למדרש אליהו .
הוא אף נסע כמה פעמים לארצות אירופה ואמריקה לשם הגדלת אוסף הספרים והמסמכים הזה.

 

.
במקביל ערך והדפיס כמה חוברות אשר נועדו לפרסם את פעולותיו ובהם "ספר התקנות והתעודות לבית מדרש אליהו "( ירושליםתרס"ח ) "שאלו שלום ירושלים" ( ניו יורק תרפ"ה ) ו"תנו כבוד לתורה "( ירושלים תרפ"ו)

 

מכתב עם חותמת בית מדרש הגר"א.

אלא שלאחר זמן בטל בית המדרש הזה. אליהו התקשה לעמוד בהוצאות החזקת בית המדרש גם בגלל נטישת היהודים את הסביבה שבצפון העיר העתיקה ובכאב לב נאלץ לסגור את המוסד.
הוא מסר את האוסף לרב הראשי של ארץ ישראל הרב קוק שהיה ידידו האישי עבור ישיבת מרכז הרב שלו .זאת ללא תמורה ורק בבקשה שיוחזקו שם בנפרד כאוסף מיוחד .

 

 

חוזה בין אליהו לנדא והרב קוק על העברת ספרי בית מדרש הגר"א לישיבת "מרכז הרב".

מה קרה לספרי ספריה המפוארת ההיא היום אינו ידוע לי   מן הסתם הרבה מהספרים וכתבי היד היקרים היגיעו ונמצאים היום באוספים פרטיים של רבנים ועשירים בעולם החרדי .

בית הכנסת"הגר"א במאה שערים.

נסיעות בחו"ל

 

כתבה על אליהו לנדא בעיתון אמריקני .שנות העשרים .

כבן נינו של הגר"א רצה רבי אליהו לראות את עיר מולדת הגר"א ואת בית מדרשו בקיץ תרס"ד 1904 נסע לוילנה להשתתח על קבר הגר"א ולבקר את בית מדרשו . שם התקבל נתקבל בכבוד גדול על ידי הרבנים וחשובי העדה בוילנה ובשאר קהילות ישראל שבליטא . הוא פגש את גדולי ורבני הזמן ההוא בוילנה בורשה ברדין בלודז במינסק ובקאואנה וכולם העידו בתעודות והסכמה לתהילה במליצות ישרות לתמוך בו בעזרה להפצת תורת רבי אליהו ז"ל ואף היציעו לו כסא רבנות בוילנה . אך הוא ויתר על הכבוד והחיים הנוחים שבהצעה זאת והעדיף לחזור לארץ ישראל וחזר לעמלו בירושלים.

 

 

 

הרב בן ציון שטרנפלד אב בית הדין בעיר בילסק שפגש אותו במסגרת מסעו זה מספר :
והנה זה לא כבר היה אצלי בן האלמנה הנ"ל האברך המופלג אליהו שנולד בארץ הקודש ושם הוא גם עתה ונסע מכאן קישינובה כי שמע שחותנו של אלעזר הנ"ל דר שם ונסע אליו לחקור דבר הספרים אך כנראה לא מצא שם את אשר ביקש ושב לארץ הקודש .

( הרב בן ציון שטרנפלד אב בית הדין של כילסק במכתב בעיתון "המודיע " ה' מנחם אב תרע"ג מקונן על אי הדפסת כתב היד של פירוש הגר"א ל"זרעים ) )

הגנאלוג

 

אליהו לנדא.

 

 

מכתב מההיסטוריון של ירושלים פנחס גרייבסקי לאליהו לנדא

הרב אליהו לנדא תרם תרומה חשובה ביותר אולי מכרעת לחקר הגנאלוגיה של משפחת הגר"א שלא הייתה ידועה היטב עד ימיו.
כיום השושלת של הגאון מוילנה על צאצאיה והסתעפויותיה השונות לאורך הדורות היא המשפחה המתועדת ביותר של העולם היהודי האשכנזי .

זאת הודות לשני ספרי ענק שהופיעו בנושא בשנת 1997 שנת ה-200 לפטירתו של הגאון מוילנה . ושניהם עוסקים בתיאור מפורט של אלפי האנשים שמשתייכים למשפחות צאצאיו של הגאון מוילנה
שני ספרים אלו, פרות מחקר מדהים ומקיף מאוד בהקפו ספר אחד ספרו המקיף מאוד בן ה-685 עמודים של חיים פרידמן
Eliyahu’s branches :the descendants of the Vilna Gaon and his family, , 1997 היוצא כנקודת מבסיס ממחקריו של אליהו לנדא בנושא.
והספר המתחרה המקיף מאוד גם הוא של  הגינאלוג   ניל רוזנשטיין

Gaon of Vilna and his cousinhood

  Computer Center for Jewish Genealogy, 1997

הכולל כאינדקס את הרשימה הגנאלוגית המקורית בכתב היד של אליהו לנדא על שושלת הגר"א.  

שני ספרים אלו חבים חוב עצום למחקריו של אליהו לנדא שהיה הראשון שחקר בצורה שיטתית את תולדות משפחתו של הגאון מוילנא את תולדות אבותיו מהמאה ה- 16 ואילך החל מהחבר יוסף, שהוגלה מהעיר וינה לפראג בידי הקיסר פרדיננד ואת תולדות צאצאיו השונים עד לזמנו.

 

 

אליהו לנדא ערך בימי חייו מספר רב של מסעות לאירופה ואמריקה שמטרתם העיקרית הייתה השגת מסמכים ספרים וכתבי יד נדירים . ועל מנת להיפגש עם כל משפחות צאצאי הגר"א ברחבי העולם בבל מקום שאליו היה מגיע היה חוקר ודורש לגבי צאצאי הגר"א והחל בפרויקט ענק של רישום מדויק של השושלת הגנאולוגית של הגר"א והצליח לאתר אותה עד שבע דורות לפני הולדת הגר"א. הוא ערך רשימה שמית של ענפי משפחת הגר"א כולל פרטים נוספים ואישיים כמו כתובותיהם ( גם ביקר באופן אישי בבתיהם ברחבי העולם ) ואסף בכל מקום מידע מפורט על אירגונים שבהם היו חברים.

כתוצאה הוא הפך למקור העיקרי למידע על משפחת הגר"א וצאצאיו . בימי חייו הוא נחשב למומחה לגנאלוגיה ומשפחות רבות התייעצו עימו בניסיון להבהיר את תולדותיהן ויחוסן דרך המידע שהיה ברשותו .

 

כבר ב1915 פירסם בעיתון הצפירה מספר 22 בירושלים הודעה שהוא מכין ספר יחס על כל צאצאי הגר"א. למרבית הצער ספר זה לא יצא לאור מעולם אולי כי לנדא היה עסוק כל הזמן בעידכונו ומעולם לא השלים אותו כתוצאה . . כיום נשארו רק שני עותקים מכתב היד המצויים בחזקתם של שני אספנים ידועים בירושלים .בנימין ריבלין וישעיהו וינוגרד הוא היה מקור המידע לספרו של אליעזר ריבלין מ1935 "ספר היחס " של משפחת ריבלין שם מופיעים 250 שמות של צאצאי הגר"א שרובם מופיעים ברישומי אליהו לנדא וככל הנראה נלקחו מרשימותיו בידי אליעזר ריבלין .

 
הגנאלוג  חיים פרידמן מעריך את פעילותו  של אליהו לנדא כגינאלוג  :
בנסיעותיו בחו"ל באירופה ובארה"ב היה מחפש ונפגש עם צאצאים של הגר"א ואוסף מידע שבלעדיו היה נעלם כי הוא פגש אנשים וקיבל מידע שלא נרשמו בשום מקום אחר .היום אפשר לשחזר מהרישומים שלו שמות אנשים שונים שלולא הוא לולא היה מצלם את המצב וורשה ובוילנה ובארה"ב הם וקשריהם למשפחת הגר"א היו שוקעים בתאום הנשייה והיום לא היינו יודעים עליהם דבר.

עם שובו לארץ ישראל החל אליהו לעבוד כמו"ל ומדפיס של ספרי הגר"א ושל ספריו שלו ושל אחרים תוך התמקדות ברורה בהוצאת כתבי היד של הגר"א ובני משפחתו . הוא היה האחד והמיוחד שעשה יותר מכל אחד אחר למען הפצת תורת הגר"א בדורות האחרונים .הוא הוציא לאור רבים מחיבורי הגר"א מאחיו בעל "מעלות התורה " בנו אברהם , ותלמידיו כמו חיים מוולוז'ין שהיו רק בכתב יד והדפיס מחדש את מה שכבר נדפס ואזל מהשוק .
לשם כך הקים מוסד בשם"מערכת תנא דבי אליהו " מה שנקרא בימינו "מכון להוצאת ספרים." וזכה לעידודם הרצוף של רבנים שתמכו בו במכתבי המלצה חמים כמו הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים שכתב עליו בחמימות "הרב אליהו לנדא תמיד בן ביתי "ויקר לי כבבת עיני ".

הוא לא הסתפק בהדפסת עבודות של אחרים ובעצמו כתב עבודות ומחקרים בתחומים שונים.
הוא חקר כתב והדפיס ספר כרונולוגי "דברי ימי עולם " לכל האישים והמאורעות מן בריאת העולם ועד תקופת הרומאים לפי מקורות חז"ל אך לא הספיק לסיימו .

 

 

הוא הוציא לאור מפת קיר גיאוגרפית גדולה צבעונית של ארץ ישראל שיחודה בכך שהייתה מחולקת לפי 12 שבטי ישראל ואיורי התנחלותם .לצורך כך הוא עצמו אסף ליקט וחקר במקורות השונים את שמות המקומות והישובים עם ציון במקום הון במקורות של חז"ל והן חוקרים אחרונים כולל השם המקראי והשם הערבי.

הוא הדפיס בפאר והדר את "אשי ישראל "סידור תפילה מיוחד מהודר וגדול .כל התפילות כולן בנוסח הגר"א וכלל תוספות מעניינות שונות . וגם הגדות של פסח מפוארות אחת בנוסח מיחד של הגר"א השנייה בנוסח הרמב"ם .

וכך במשך 50 שנה הדפיס והוציא לאור למעלה מ50 ספרים וחוברות מיצירות הגר"א ובנו אברהם  וינר ותלמידיו בעזרת בנו ממשיכו יעקב אלעזר לנדאו .

מודעה ביידיש על ספריו של אליהו לנדא.

אבל הוא לא עסק רק בהוצאת כתבי הגר"א . הוא העמיד מפעל שלם להדפסת ספרי קודש ודת
תמיד היה לו בביתו חדר דפוס שכלל מסדרת אותיות עופרת ומכבש דפוס עד יומו האחרון.

גואל התנ"ך

 

 

תכתובת בין אליהו לנדא והרב בן-ציון עוזיאל על פרוייקט התנ"ך של אליהו לנדא

 

תחום שעניין אותו מאוד היה התנ"ך. הוא הדפיס והוציא לאור קונקורדונצית כיס של התנ"ך.

הוא החליט להמשיך מכאן בפרוייקט גדול בהרבה,למעשה הפרוייקט הגדול והמסובך ביותר שלו .  

 

זה  היה פרויקט הדפסת ספר התנ"ך הארץ ישראלי היהודי הראשון אי פעם.
באותה התקופה לפני שבעים שנה הייתה ההפצה של התנ"ך בשפה העברית מצויה  רק בידי המיסיון בהוצאת "לטריס" וספרים אלו היגיעו גם לישיבות לבתי כנסת ולמוסדות חינוך שוני פשוט כי לא היו אחרים בנמצא.
אליהו לנדא החליט להפסיק זאת ויהי מה . הוא התחיל בדרכו בלי רעש ותעמולה ובבתחילה בלי עזרת מוסדות להדפיס את התנ"ך השלם. הרבה מכשולים עמדו בדרכו. והוא נאלץ להשקיע מאמץ עצום על מנת לוודא של תיפול שום שגיאה בתנ"ך הארץ הישראלי המודפס הראשון . אך הוא בשלוותו ובהתמדתו ידע להתגבר על כל הקשיים והצליח להוציא הוצאה יהודית ראשונה בארץ ישראל  של התנ"ך בידי איש ירושלים .

 

 

 

 

 "תנ"ך ארץ ישראל" פורסם בשיתוף עם חברת "למען ציון " במחיר זול ( 30 מא"י לספר ) כולו מודפס ומוגה על ידי יהודים להבדיל מכל התנ"כים האחרים שהודפסו והוצאו לשוק על ידי מסיונרים . בגין מפעל זה נתפרסם בארץ ישראל ובגולה ועשרות אלפי טפסים מהתנ"ך שלו היגיעו לבתי לומדים יהודיים שונים .

 

הרב הירושלמי הידוע  יעקב משה חרל"פ קרא לו כתוצאה "גואל התנ"ך".
את אליהו לנדא בכל אופן הפרויקט הזה רק הכניס בבעיות כספיות.והוא מעולם לא ראה ממנו פרוטה שחוקה.

 

אליהו בניו יורק

 

לרגל מסחרו בספרים ובאתרוגים היגיע הרב לנדא לארה"ב .רבני ארה"ב ולומדי תורה שם ערכו לו קבלות פנים וחלקו לו כבוד רב .

 

 

 

ידיעה בעיתון בדטרוייט 16 באוגוסט 1928.

בעת ביקור בארה"ב בשנת תרפ"ד 1924 התמנה לרב בברוקלין בניו יורק ושם יסד בית מדרש על שם הגר"א "מדרש אליהו ". הוא שימש במשך תקופה של יותר מעשר שנים כרב בברוקלין ושימש שם גם כמורה לעברית להשלמת פרנסה.
אחד מתלמידיו שם היה  הילד בן השמונה יצחק אסימוב שאותו לימד עברית למשך זמן קצר בשנת 1928  והרבה לשוחח איתו ועם אביו בשיעורים ומחוצה להם בנושא התנ"ך שהיה תמיד תחום עניין מרכזי שלו ,דן עם האב  על תולדות משפחתו  וסיפר להם על הישוב בירושלים.

יצחק אסימוב ,

אסימוב הפך מאז לסופר מדע ומדע בדיוני  מפורסם.

לאליהו לנדא עצמו היה עניין מסויים במדע ובטכנולוגיה. בהיותו בארה"ב ניסה לרשום פטנט על חידוש מסויים הקשור לבתי כנסת.

 

אבל הפטנט  למרבית הצער נדחה בידי משרד הפטנטים של ארה"ב מהסיבות המפורטות כאן:

 .  

 

 

 

פנחס גרייבסקי היסטוריון של ירושלים וידיד של אליהו לנדא.

 

 

 

מכתב מפנחס גרייבסקי לאליהו  לנדא בארה"ב

 ההיסטוריון של ירושלים  וידידו הטוב  פנחס גרייבסקי שכתב עליו אז רשימה  ציין שאליהו לנדא משרת כעת כרב בארה"ב  סיים אותה במילים אלו

בוא יבוא אליהו לציון ברנה ,ולירושלים בשמחת עולם להיות מבניה ובבוניה ושלום רב לאהבי תורתיך.

 ואליהו אכן חזר לבסוף ..לאחר שהחליט  בסוף שנות העשרים למרות הפצרות ידידיו הרבים שם שיעביר את משפחתו לארה"ב וישתקע בברוקלין החליט לבסוף לעזוב את 77ארה"ב ואחרי שנים אחדות של רבנות והוראת עברית  בברוקלין  חזר לארץ ישראל.

 
דייר בשכונת מונטיפיורי

 

 

אליהו לנדא בזקנתו .

לבסוף לאחר שנים של שהות בארה"ב חזר ארצה והתיישב בשכונת מונטיפיורי ליד תל אביב ליד ביתו היחידה חנה חתנו יוסף זונדל וסרמן ובקרבת בנו כורך הספרים והמו"ל גם הוא  יעקב.  

 

 

אליהו לנדא אישתו אסתר  בנו ,יעקב ואישתו  ,בתו חנה חתנו יוסף זונדל וסרמן   בבית בשכונת מונטיפיורי בתל אביב.

 

אליהו לנדא ובני משפחתו בבית בשכונת מונטיפיורי

כאשר חזר לארץ תרם רבות לשכלול הדפוס. הוא היה הראשון שהכניס את ה"אמהות" ( מטריצות ) בהדפסה.

בשובו מארה"ב הביא עימו מטריצות שטרם היו כמוהן בארץ . בעזרת החברה הירושלמית "למען ציון "ייסד אליהו לנדא  בית חרושת לתעשיית אמהות (מטריצות) הראשון בארץ ישראל,כדי לאפשר הדפסת ספרים במהדורות נוספות על פי הסידור הראשון ורכש מטריצות של הרבה ספרים חשובים.
בסוף חייו והשתתף ביסוד בית הכנסת על שם הגר"א ברחוב הירקון 42 בית כנסת זה התחבב עליו במיוחד ולמרות זקנתו וחולשתו היה בא להתפלל בו כל יום שבת עד השבת האחרונה בחייו משכונת מונטיפיורי הרחוקה.

 

בית כנסת "הגר"א "ברחוב הירקון תל אביב.

 הוא הדפיס ספרים ושימש כרב בית הכנסת עד יומו האחרון .
גם לעת זיקנה היה פעיל בהוצאת ספרים כאשר חדר אחד בדירתו הקטנה שימש לו כדפוס עם מסדרת עופרת והכין לדפוס קונקורדנציה של כיס ומהדורה חדשה של התנ"ך הארץ ישראלי ועוד.
בשנות חייו האחרונות התחיל כותב זיכרונות על תולדות ירושלים בשבעים השנים האחרונות . אבל אסונות משפחתיים תכופים מנעוהו מלהשלים את הפרויקט.
הספר האחרון שעליו עבד בימי חייו היה הדפסת חוברת של אבי סבו אברהם וולפנזון שבכתב היד שלה ניתקל לראשונה בספריית סבו זאב וולפנזון בילדותו והוא החליט להוציא אותה לאור

.
אך הוא לא הספיק להשלים את הפרויקט.
ביום ט"ז בתמוז תש"ו נסע לירושלים בענייני הדפסת התנ"ך הארץ ישראלי. למחרת באה עליו התקפת שיתוק הוכנס לבית החולים ,ביקור החולים ושם נפטר ביום כ"ד בתמוז תש"ו 23.7.46 וכך יצא שנפטר ביום שבו גם נולד. נפטר היו עליו רק הספדים מועטים.  ירושלים הייתה טרודה אז בהלווית קרבנות פעולת הטרור במלון "המלך דוד " והאיש הדגול לא הוספד כהלכה בעיתונות.
בהספד נאמר עליו :" צנועים ופשוטים היו חייו . הסתפק במועט בימים האחרונים גם התפרנס בדוחק ,בצנעה חי ופעל ובצנעה שבק חיים לכל חי ".
אבל הוא השאיר מאחוריו ירושה של פעילות של חמישים שנה למען הפצת מורשת הגר"א בכל אמצעי אפשרי  ויצירת התנ"ך הארץ ישראלי הראשון .

 

 

 

 

קברי  אליהו לנדא ואישתו בהר הזיתים.

ביבליוגרפיה

. נספח א:

מאמר מאת אליהו לנדא שבו הוא פותר דברים חידתיים של הגר"א הופיע במקור כדף בודד בשנת תר"ץ 1930.

 

 

 

 נספח : רשימת ספרי אליהו לנדא

 1אליהו לנדא סדר ימי עולם : כרונולוגיה … מיום בריאת עולם … <עד … חורבן בית שני> … קורות עם בני ישראל בפרט, והעולם בכלל, כפי מהלך סדר הדורות והשנים … / ערוך ומסודר ע"י אליהו בהר"א לנדא … — ירושלים : בימ"ס ירושלמי ; ווארשא : דפוס י"מ אלטער, (תרע"ח).1918. יצא לאור שוב ב-1928 בוארשה ב1970 -71

אליהו לנדא : מחברת טבוח טבח – והכן : … קיצור הלכות שחיטה וטריפות, בדיקת הסכין, והריאה, שאלות נחוצות בטריפות הריאה, עניני הסירכות וכו', דיני ניקור, ודיני מעת לעת, עם מקור חכמה מראה מקומות בשו"ע ועוד, הכל מבואר על פי ציור תמונת הריאה והאברים הפנימיים, הופיעה לאור עפ"י תעודת שו"בים מומחים / … על ידי אליהו לאנדא מירושלים. — ירושלים : ירושלמי, ע'ז'ר'ה' ו'י'ש'ו'ע'ה' [תרע"ט].1919
ספרים שאליהו לנדא ערך והוציא לאור . (הרשימה כנראה אינה מלאה תוספות יתקבלו בברכה. )

1. תוספת מעשה רב : בו מדובר … מעשה … וכל מצעדות … רבינו … מר"ן אליהו [מווילנא] עם הוספות … / מאת הרב הגאון … ר' יעקב כהנא … וגם דברי פעולת שכיר / מהגאון מהר' ישכר בער : ועוד … ס' … בשם שאלתות / מאת רבינו … ר' חיים מוואלזין .. העתיק וערך אלעזר לנדא . : וסוף לזה קונטרס … שיח אליהו על המע"ר … / מאתי … אליהו בה"ר אלעזר [לנדא] … — ירושלם : דפוס י"נ לעווי, תרנ"ו. 1896
יצא לאור שוב שנת תרצ"ה . ובשנת תשכ"ח ובשנת תשל"א בידי יעקב לנדא.

2. רבי אברהם וילנר בן אליהו הגאון מוילנה "תרגם אברהם על תרגום אונקלוס קטן הכמות ורב האיכות מחמישה חומשי התורה להראות שרוב דבריו המה לשון הקדש / כולל הקדמת המביא לבית הדפוס אליהו לנדא . נלווה בסופו הקונטרס שש משזר" על איזה תרגומים מאת הרב הגאון שלמה זלמן בן הרב יצחק מוילנה הנלקט מספר "תולדות אדם " יצחק. הועתק במקור על ידי אלעזר בן יעקב לנדא .
הביא לבית הדפוס אליהו לנדא. .. נדפס בדפוס שמואל לוי צוקערמאן ושותפו . תרנ"ו 1896. יצא לאור שוב בהוצאת יעקב לנדא בשנת תש"ך.

3. ספר מגילת רות עם פירוש מהנשר הגדול רש"י ז"ל ופירוש מרבנו החסיד האמיתי אור העולם אליהו מוילנה .ובסופו ליקוטים יקרים אהובים ונחמדים על הנגלה והנסתר מהאדמו"ר הגר"א ותלמיידו הגאונים והקדושים ותלמידי תלמידיהם. נסדר והוגה לדפוס על ידי אליהו בן אלעזר לנדא . ירושלים תרנ"ו.יצא שוב בשנת תר"ץ ובהוצאת עקב לנדא בשנת תשט"ו ובשנת תש"ד מהדורות נוספות יצאו בשנים תשכ"ו ,תשל"ז ותשמ"ב ותשנ"ט.
בהקדמה ספר אליהו לנדא שהוא מצא את כתב היד כרוך לפירוש על מגילת אסתר והיגיע למסקנה שהמדובר בפירוש של הגר"א על פי הסגנון. מאז קמו על זיהוי זה עוררין ויש הטוענים שהפירוש לא חובר בידי הגר"א.
"
 4. ספר שנות אליהו : על משניות מס' שבת / מהגאון רבנו אליהו ; עם הארות והערות הגאון רנ"ה הלוי .בהשתדלות והוצאת נכדו אליהו בן אלעזר לנדא .. — ירושלם : יצחק נחום לעווי, (תרנ"ח).
 
5. דוד לוריא אבל משה : שאלות ותשובות רד"ל :
…שאלות וחידושים…דוד לוריא…ונלוה אליו בסוף קונטרס אבל משה, הספד על מות…מוהרי"ל דיסקין…הופיע…ע"י אליהו…לאנדא נכד הגר"א מווילנא ירושלים : דפוס אברהם אהרן זוננפלד, תרנ"ח. 1898 .מהדורת צילום בהוצאת יעקב לנדא 1970.

6. קרית ארבע : מכונה בשם כתבי קודש … על חמשה חומשי תורה ועל פרקי אבות … על חנוכה ופורים … לקוטים … עפ"י פרד"ס / מארבעה … קדושים … ישראל בעל שם טוב … דובער מ"מ דעיר מוזעריטש … לוי יצחק אבדק"ק בערדיטשוב … ישראל מ"מ דק"ק קאזניץ ועוד … חידושים … מתלמידיהם … גם … הגהות על ספר ויקהל משה מהמ"מ דעיר קאזניץ.  ירושלים : אליהו לאנדא, [תרנ-?].  

7. סדר הגדה של פסח : עם שני פירושים ביאור מהגאון … אליהו מווילנא … עם כל דיני ומנהגי הגר"א … לסדר של פסח ופירוש מגיד צדק / מהרב … פנחס [בן יהודה] מ"מ בעיר פאלאצק. ירושלם : אליהו לנדא, תרס"ג.  בעותק 2 יש 6 ד' נוספים בסוף. הכוללים הלכות פסח מתוך מעשה רב.
ספר מסכת אבות / עם ביאור רבינו אליהו מווילנא, ופירוש רוח חיים מהגאון חיים מוואלאזין; עם מצפה יהושע ומעייני יהושע (מכבוד … יהושע העשיל בהרה"ג אלי' זאב הלוי) … ירושלם : אליהו לאנדא, ד'ו'ד' מ'ל'ך' י'ש'ר'א'ל' ח'י' [תרס"ג]. 1903. יב הד' כוללים: מגיד צדק ואגרת הגר"א.  

 8. ספר מסכת אבות / עם ביאור רבינו אליהו מווילנא, ופירוש רוח חיים מהגאון חיים מוואלאזין; עם מצפה יהושע ומעייני יהושע (מכבוד … יהושע העשיל בהרה"ג אלי' זאב הלוי) … — ירושלם : אליהו לאנדא, ד'ו'ד' מ'ל'ך' י'ש'ר'א'ל' ח'י' [תרס"ג].1903
9. סדר התפלה עבודת ישראל השלם : תפלות לכל השנה / מוגה ומדויק … עם הוספות חדשות: מקורים ומראה מקומות לכל התפלות ועניניהם עם באור המלות והענין על זמירות לשבת קדש ולהושענות וסליחות וכו' ודינים … ציון וסימן על שוא נע … עם ספר דרך ישרה שיבור לו האדם בלמוד דקדוק שפת קדשנו … ; מאת … מו"ה אריה ליב גארדאן … ; המו"ל ומלה"ד אליהו בהר"א לאנדא … — ירושלם : (מערכת הדפוס שעננבוים את ווייס), [בערך תרס"ה].
 

10. אדרת אליהו : פירוש על נביאים וכתובים / מאת רבינו הגאון… מרנא אליהו מווילנא ; עם מנין וסדר שנות המלכים וציורים לבנין הבית ולגבולין ; הופיע לאור ע"י אליהו בהר"א לאנדא ירושלם : [חש"ם], [תרס"ה] 1905 . כרוך עם עותק 3 של: תולדות רבנו מנחם עזריה מפנו . . בסופו כרוך עותק נוסף של: לוח חשבון השנים של השופטים ומלכי ישראל ויהודה. השער שם לא נדפס
מהדורה ג "ספר מסעות ישראל
אדרת אליהו : פירוש על נביאים וכתובים : וסדר חלוקת הארץ וגבולותיה ותכנית הבית, בנין שלמה בספר מלכים ובנין יחזקאל בספר יחזקאל / מאת … אליהו מווילנא. עם ספר מסעות ישראל, סדר מסעות בני ישראל עד בואם לארץ נושבת, עם מנין וסדר שנות המלכים והשמטות וציורים …/מהג"מ יעקב משה מסלאנים בן אברהם בהגר"א ; הופיע לאור על ידי אליהו לנדא כוללת שער מיוחד: מסעות ישראל : מארץ מצרים עד בואם לארץ נושבת…עם שני באורים: א) אלה מסעי ב) מוצא למסעיהם / מהג"מ ר' יעקב משה מסלאנים בן הגאון ר' אברהם בהגר"א, עם מפות מצויירות בצבעים.. העמ' בתוך חלק זה: פירוש על בנין יחזקאל. בעמ' האחרון מפה של ירושלים. כז העמ': אדרת אליהו : תוספת על הבאורים על הנ"ך שיצאו במהדורת תרס"ה. המפה הצבעונית מודבקת על ביטנת הכריכה הקדמית. ירושלים: מוסד הרב קוק, ת"ש-תש"א. [ג]-לירושלים : מערכת תנא דבי אליהו, ת'פ'ר'י'ח' [תרצ"ח]-תש"א דפוס צלום לפי הוצאת ירושלים, תש"א סיני תשכ"ב כולל את פירושי הגר"א לספרי יהושע שמואל מלכים דברי הימים יחזקאל הושע חבקוק נחום יונה איוב וכולל את מניין שנות השופטים המלכים .ורשימת הנביאים ומלכי החשמונאים והורדוס וגם איזה ממלכי יון ורמי שחיו עד חורבן בית שני מאת זאב גראסמאן אחד מתלמידי ישיבת מאה שערים . .מהדורות נוספות 1914 ,1938, 1941, 1962

11. הסכמות להוצאת כתבי הגר"א .חוברת של 4 עמודים

12. חמישה חומשי תורה בפירושו של יהודה ליב גורדון ירושלים תר"ע הוצאת אליהו לאנדא . הדקדוק והםירושים הם על פי תורת הגר"א שהועתק בידי בנו אברהם . .
13. ספר אות ומופת :שני מאורעות, א) סיפור נפלא אשר קרה להגאון הר' יצחק מק"ק טירנא … ב) מעשה נורא אשר אירע להגביר … ר' דוד קוריאל … / נדפסו … על ידי בית מסחר ספרים ירושלמי … של הר' אליהו בהר"א לאנדא ירושלים : ], תש"מ, [תר"ע?].
14. אליהו לנדא זכות קנין תורה : גורל קודש, אלף מניות על ספרים יקירי ערך … וכולם יוצאין זכה בגורל … — ירושלם : דפוס האחים ליפשיטץ, (ד'י' ש'ש'ו'ן' [תר"ע])1910 חוברת של שישה עמודים . .
סדור אשי ישראל :. עם פירוש אבני אליהו דברי מרן הגר"T ובנו … ר' אברהם ע"ד הנגלה … עם פירוש שיח יצחק ע"ד הפשט … וע"ד המוסר והרחבת עיקרי אמונה / מאתי יצחק ב…ש[מואל] מאלצאן .. ירושלם : דפוס שעהנבוים-ווייס, [תרע"ג?]. ? בעותק השני שנויים טיפוגרפיים בשער, חסר המבוא ונמצאים הקונטרסים: מעשה רב, ארחת חיים – כתר ראש. .
מהד'ורה ב' סדור אשי ישראל :
עפ"ד הגר"א … עם פירוש אבני אליהו דברי מרן הגר"א ובנו … ע"ד הנגלה … / נלקט ונסדר ע"י … אליהו … לאנדא ; עם פירוש שיח יצחק ע"ד הפשט וחקי הלשון, באור שמות הנרדפים הכפולים וע"ד המוסר והרחבת עקרי אמונה מאת יצחק בהר"ש מאלצאן … ; עם הוספה חדשה ציון וסימן שוא נע … גם ספר מעשה רב דיני ומנהגי הגר"א, וארחות חיים מתלמידו הגר"ח מוואלאזין יצא שוב ב1935 וב19יצא לאור בהוצאת סיני במהדורות צילום ב1958 וב1969.וב-1981 .

 15. ספר אדרת אליהו :פירוש על חמשה חומשי תורה / מכבוד רבינו … אליהו מווילנא … ועתה יצא לאור בהוספות … הקיצור מכילתא על פ' משפטים … גם הפירוש על ספר ויקרא … ; ועם שני ביאורים … בשם באר אברהם מהרה"ג … אברהם בן הגר"א, באר יצחק מהרה"ג … יצחק אייזיק אב"ד סובאלק ; אליהו בהר"א לאנדא … ירושלים. [ורשה : חמו"ל], א'ה'ב'ה' ו'ש'ש'ו'ן' [תרע"ה] 1914 פירושו של הגאון מוילנה לתורה .

16. אשר בן צבי הירש אשכנזי . אורחות חיים :מכונה בשם כתר ראש : … מה ששמעתי מפי … חיים מוואלאזין, איזה מעשיות מה ששמע מפי רבו … ר' אליהו מווילנא … וכן מה ששמעתי … אמרים על ר' חיים … / אשר הכהן … ; עם הארות והערות אוהלי חיים : מקורים ומ"מ לפרש דברי … הגר"א, ערוכים ממני המו"ל אליהו [בן] בהגרי"מ מסלאנים, ירושלים : א. לנדא … מסלאנים 1915 , תקע"ט 1919 בתוך סידור "אשיי ישראל " תרצ"ה ושוב בדפוס צילום ניו יורק : אהבת הקדמונים, תשל"ד].1974
במהדורה המקורית של הספר בורשה שנת תרע"ד מודיע המביא לבית הדפוס שלמה יהודה ליב הכהן אשכנזי כי הוסיף בהוצאת הספר כמה מפרטים מקורים מדודו הרב אליהו לנדא.

17 אליהו לנדא . שאלו שלום ירושלים.תנו כבוד לתורה הבו גודל להגאון מוינה .מערכת תנא דבי אליהו . ניו יורק תרפ"ה . חוברת של 8 עמודים קובץ מכתבי רבנים המבקשים לתמוך במפעלו של הרב אליהו לנדא להדפסת ספרי הגר"א.הרבנים כוללים את הרב אברהם יצחק הכהן קוק הרב יוסף חיים זוננפלד ואחרים .
18. אליהו לנדא . מנחת אליהו : לקוטים ובאורים על התפילות / מהגר"א [= ר' אליהו מוילנה] ; ורצוף לזה בתחלתו קונטרס תולדות ומפעלות הגר"א ומשפחתו, ביוגרפיה קצרה, ובסופו אגרת הגר"א ;כולל גם רשימה ביבליוגרפית של כתבי הגר"א. הובא לדפוס ע"י ר' אלי' לאנדא… — ירושלים : אלי' לנדא, תרפ"ח 1927. הביוגרפיה מכילה גם ביבליוגרפיה שלכתבי הגר"א .

 

19. אליהו לנדא תולדות הגר"א : ביאוגרפיא קצרה, לידתו, חנוכו, פעולותיו ודרכיו בקודש, תורתו וחבוריו עצם כתי"ק של מרן הגאון רבינו אליהו מוילנא, יחוסו ומשפחתו, בניו הרבנים ותלמידיו הקדושים … עם אגרת הגר"א עלים לתרופה / המו"ל אליהו לנדא בהר"א … ? הדפים [3-9] נדפסו באותו סדור השורות גם בראש ספר מנחת אליהו, לקוטים ובאורים על התפילות מהגר"א, ירושלים, תרפ"ח-1927.כול את רשימת ספרי הגר"א ופקסימיליה של כתב יד הגר"א מביאורו לספר הזוהר. מבוסס על הערך"רבי אליהו מוילנה" מהספר "תולדות הפוסקים " של חאנעס.
. אגרת הגר"א איננה נכללת. יצא לאור שוב בהוצאת יעקב לנדא ב-1954 וב-1962 .נדפס שוב בתוך הספר "ארחות חיים " ב-1986.
‫ 20. ספר משלי / עם ביאור מהגאון … אליהו מווילנא … עם קונטרס ברק השחר על פסוקי איכה וקהלת ע"ד הרמז … וחמדה גנוזה … [יצא לאור] ע"י אלי לאנדא נכד הגר"א … — ירושלים : בימ"ס ירושלמי, ה'ו'ד' א'ל'י'ה'ו' ו'ה'ד'ר'ת'ו' [תרפ"ח]. 1928
21. סדר אמירת קרבן פסח : לפי דעת מר"ן הגר"א… מה שנוהגין לאמור בע"פא חר [!=בערב פסח אחר] חצות היום עם הוספות חדשות… ותוספת פסוקים… שנתעורר להגאון אדר"ת… / ע"י אליהו בהר"א לאנדא, נכד הגר"א — ירושלם : (דפוס הפועל הצעיר, תל אביב), [תרצ"-]
אגרת הגר"א.ירושלים. תרצ"ה.מו"ל אליהו לנדא.
22. הגדה לפסח :נוסח הרמב"ם בספרו היד החזקה … עם ביאוגרפיה קצרה מחיי הרמב"ם מאורעותיו, פעולותיו וחבוריו : עפ"י סדר מנהגי הגר"א מוילנא למלאות טו"ר שנה להולדו … / המו"ל [ז.א. העורך] א' לנדא, נכד הגר"א
תל-אביב : דפוס "ספר", [תרצ"ה]. 1935 לחגיגת מלאות ת"ת 800 שנה של רבנו משה בן מימון – הרמב"ם ז"ל

23. תמונת הרמב"ם : … וחתימת ידו … וציור מצבת קברו … עם ביאוגרפיה קצרה … / המו"ל א' לנדא נכד הגר"א. — תל אביב : פאר, [תרצ"ה?].חוברת של שישה עמודים.

24. מסעות ישראל : מארץ מצרים עד בואם לארץ נושבת. מברר גבולי מצרים . סדר המסעות וחניות בני ישראל במדבר .. ארבעים שנה, תחמי הגבולים וחלוקת הארץ לשבטיהם לפי דברי… הג"רא מוילנא, עם… שני ביאורים: אלה מסעי [ו]מוצא למסעיהם מהג"מ ר' יעקב משה מסלאנים.בן רבי אברהם בן הגר"א ז"ל עם מפות מצוירות בצבעים.. א. סדר מסעות וחניות בני ישראל וחלוקת הארץ המיוחסת להגר"א ב.תחומי גבולות השבטים אחרי כבוש וחלוקה על פי יהושע כמבואר בספר "אדרת אליהו מהגר"א על נ"ח . . ; ערוך ומסודר על ידי.. נכדם . אלי' לנדא… ירושלים תרצ"ח נדפס ונכרך עם אדרת אליהו פירוש על נביאים כתובים .
יצא שוב ב- הוצאת מוסד הרב קוק ,תש"א .ובידי מו"ל יעקב לנדא תשל"ג.
  
25. סל המצות : שבעת ימים תאכל מצות … — תל-אביב : י"א לנדא, [ת"ש לערך]. כולל סדר ליל פסח ותבנית בית המקדש.  
 
26. ספר מעלות התורה : … [על] מעלות התורה ולומדיה. מלוקט מש"ס . בבלי וירושלמי.. ספרא, ספרי, מכילתא, גם מאמרי זוה"ק … / אשר אסף … אדמו"ר אברהם מוילנא אחיו של הגאון … אליהו … ; בתוספת לקוטים: אור תורה בנגלה, יקר אורייתא בנסתר, ממני המו"ל אליהו לנדא נכד הגר"א. — ירושלים : צ.י. לוריא, תש"ב.1942.מהדורה ב' הוצאת יעקב לנדא 1963.

27. אברהם ואלפינזאהן מחזה אברהם –תגלחת בחול המועד הביא לבית הדפוס וערך אליהו לנדא . הוצאת יעקב אלעזר לנדא תל אביב,תש"ז .

 

ביבליוגרפיה של חומרים על  הרב לנדא אליהו

 

פנחס בן צבי גרייבסקי ""ילדי ציון וירושלים –הרב אליהו לנדא –נכד  הגר"א זצ"ל " מגנזי ירושלים חוברת ג' ירושלים תר"ץ , ע' מג

אליהו לנדא "מצבת קבורת רחל עד היום הזה "לזכר מרת רחל רלבג ז"ל תר"ץ. –תרצ"ד " בתוך "גנזי ירושלים קיח קיט, תרצ"ד .

מאמר הספד על רחל בתה של בתיה בריינה מבעלה הראשון נכתב על ידי אחיה החורג מבעלה השני של אימה אלעזר.

ספר היחס למשפחת ריבלין - ריבלין, אליעזר בן בנימין

.אליעזר ריבלין ספר היחס למשפחת ריבלין : ומשפחות הגר"א מווילנא, אליאש, ראש-יוסף ולידא ועוד משפחות. עוד משפחות רבות וחלקי משפחות … כל אלה צאצאי קדושים וטהורים, הקדוש רבי יוסף חבר מוינא, הגאון רבי משה קרמר אב"ד ור"מ ווילנא, והגאון רבי משה רבקש בעל באר הגולה זצוק"ל. כולל א) מגלת היחס, על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה. ב) ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי השם, בצרוף לוחות ואילנות תמונות, ומפתחות ירושלים : הוצאת  המחבר, תרצ"ה-ת"ש,1935-1940

 

( החומר בספר לקוח  ישירות  ממחקריו של אליהו לנדא ששמו משום מה אינו מופיע בקרדיטים  כמי שהיה לכל הפחות המחבר השותף ).

יונה כהן " ר' אליהו לנדא –נצר לבית הגר"א " "ירושלים אשר כתבתי:מבחר מאמרים מן השנים תרצ"ז –תשמ"ז 1937-1987 הוצאת ספרים אריאל ע' 250-251 .

מאמר זיכרון שבמקור נדפס לאחר פטירתו של לנדא.

דוד תדהר " הרב אליהו לנדא" בתוך האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו :דמויות ותמונות " כרך 1. הוצאת ספרית ראשונים ( דוד תדהר) תש"ז 1947 . : ע' 116-117

יודא אהרן סגל וייס " "בשערייך ירושלים :זכרונות ורשומות " הוצאת "הלוי " ירושלים תש"ט זכרונות של מדפיס בירושלים של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 הכוללים זיכרונות מידידו של המחבר אליהו לנדא.
יעקב רימון "הרב ר' אליהו לנדא ז"ל " שנה לפטירתו : נרות שבת גליון ק' סוכות תש"ח 1947
ד"ר ישראל בן זאב" גואל התנ"ך" הצופה 15.7.1971 ע' 3 מאמר זיכרון .
יוסף זונדל וסרמן "הרב אליהו לנדא נכד הגר"א " בתוך "ירושלים העתיקה :לקט סיפורים ,אגדות ותיאורי חיים " בעריכת יעקב רימון ויוסף זונדל וסרמן בהוצאת המכון לאיסוף ספורי ארץ ישראל ואגדותיה . , 1958. ע' 210-212.
יוסף זונדל וסרמן "נכד הגר"א –רבי אליהו לנדא " בתוך "מיקירי ירושלים " הוצאת "מסלול , 1973. ע' 78-80

Freedman, Chaim

Eliyahu’s branches :the descendants of the Vilna Gaon and his family, Teaneck, N.J. : Avotaynu, 1997

, Nei Rosenstein Gaon of Vilna and his cousinhood Elizabeth, N.J. : Computer Center for Jewish Genealogy, 1997
)כולל בתור נספח את צילום כתב היד של ההסטוריה של אליהו לנדא של בני משפחת הגר"א)
הרב שלמה גאטעסמאן "תולדות רבי יעקב משה מסלאנים ז"ל " ישורון-מאסף תורני כרך ה' תשנ"ט

דב בן דוד צבי אליאךספר הגאון :לתולדות חייו ובירור משנתו של הגאון רבי אליהו מווילנא ירושלים : מכון מורשת הישיבות, תשס"ב, 2002 .(ספר בן 3 כר' (חלק א-ג, 1341 ע')

ישעיהו וינוגרד,אוצר ספרי הגר"א ביבליוגרפיה מפורטת ומוערת של ספרי… רבי אליהו בן רבי שלמה זלמן מוילנא, ירושלים, ירושלים : כרם אליהו, המכון להוצאת ספרי הגר"א, תשס"ג , 2003
צבי אשד שלשלת הדורות למשפחת לנדא לבית הגאון מוילנה –החל מן שלמה שלמן ואשתו טריינא הורי הגאון מילנא .,הוצאת המחבר . מהדורה ראשונה 1998,מהדורה שנייה 2003.

נספח :

השושלת .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האבות אגדיים של השושלת  כוללים על פי  טענה אחת אחת מוטלת בספק רב  את בית דוד
דהיינו כמו  99.99 % מכלל  עם ישראל ומרבית או כלל  המשפחות האירופיות הותיקות גם משפחה זאת מתייחסת למלך דוד ( באירופה הם מתיחסים אליו דרך ישו ומרים המגדלית ).

ואני מניח שישנם מי שרואים בכך כבוד גדול.  

מסורות מעניינות יותר מהמסורות השיגרתיות על בית דוד שככל הנראה התקיימו בעל פה והועברו מפה לאוזן  ומובאות כאן בדפוס לראשונה קובעות שאין שום קשר לבית דוד  מיחסות את השושלת למוצא מיוחס הרבה  יותר  למשפחתו של שפן הסופר המפורטת בספר מלכים . 

ומשפחה זאת כללה את : 

;דור ראשון משולם
דור שני אצליה
דור שלישי שפן הסופר של המלך יאשיהו
דור רביעי אחיקם גמריהו ואלעשה פעלו בחצר המלך יהויקים.  
דור חמישי גדליהו בן אחיקם נציב יהודה בימי הכיבוש הבבלי ומיכיהו

דורות מאוחרים יותר שקושרו לשושלת

נתן מרומא ( 1035 -1106) 

רש"י ( 1040-1105 ) גדול פרשני התנ"ך

ותלמידיו בעלי התוספות

עד כמה מסורות אלו אמינות אם בכלל זאת שאלה גדולה.והתשובה היא כנראה "ירצו יאמינו לא ירצו לא יאמינו ".
אין להן בדל שמץ של הוכחה שיכולה לשכנע את מישהו .  
אבל מהמאה ה-16 לפחות  השושלת כולה מתועדת היטב.

  
הדור הראשון

החבר יוסף מאובן ( שם קדום של בודפסט ) "אוד מוצל לגזרת גרוש וינה 1559

מנהיג באירגון החשאי "בני ציון ". הוגלה בידי הקיסר פרדיננד הראשון  מוינה לעיר פראג . מוצאו לפניו אינו ידוע . שם אישתו אינו ידוע.  

הדור השני

רבי פתחיה ( משה)( בן החבר יוסף . חזן ונאמן הקהילה בעיר פראג סופר סת"ם וסופר הקהילה .נפטר בה' בשב"ט שנ"ס ( 1598 )

הדור השלישי

הרב נפתלי הירש בן פתחיה ( נפטר 1601 )
סופר הקהילה בפראג .ספרא בן ספרא .
אישתו על פי גרסה אחת מרת טעלצא על פי גרסה שנוייה במחלוקת נכדה של שאול וואהל שהיה מלך ליום אחד בפולין . על פי גרסה שנייה  סבירה יותר שמה היה רבקה בת נתן מנדל בן מאיר מקרקוב
אחיו יששכר בער מחבר ספרים על הזוהר
ובמקביל מהצד השני
הרב דוד אשכנזי בן החבר יעקב אשכנזי "ידע מלאכת חרש וחושב". או בן מרדכי אשכנזי, היה ראש ישיבה בלמברג בפולין _( נפטר 1645)

הדור הרביעי

הרב משה רבקש בן נפתלי הירש הסופר ( 1596-1671)
רב ופרנס בוילנה מחבר ספרים כמו "באר הגולה "(פרוש ענק לספר "שולחן ערוך " של משה קארו ) ועוד ועוד. היגר מהעיר פראג לוילנה שבליטה. ,חי במשך תקופה מסויימת בעיר אמסטרדם לפני שחזר לוילנה .

ומהצד השני רב הקהילה של וילנה רבי משה קרמר  בן דוד אשכנזי . אב בית הדין וראש ישיבה

(ורב ראשי בוילנה . 1590-1688) שם אישתו ליאבה בת הרב יוסף בן אליקים גצל הלפרין מלמברג .

הדור החמישי

פתחיה בן רבי משה רבקש. פרנס בוילנה . ( 1610-1672 )

 

הדור השישי

בתו של פתחיה נשאה לאליהו חסיד בנו של משה קרמר ראש הקהל דיין ופרנס וגבאי הצדקה הגדולה בוילנה . ( נפטר 1710)

הדור השביעי

יששכר דב ( או בר ) בן אליהו החסיד ובתו של פתחיה .

אחיו רבי צבי הרש אבי משפחת ריבלין

הדור השמיני

שלמה זלמן בן יששכר דב

( נפטר 1758)

אשתו טרינא בת מאיר בן בנימין זאב מהעיר זלץ

הדור התשיעי 

 

אליהו מוילנה בן שלמה זלמן ובן טריינה ( 1720-1797) ידוע בכינויו "הגאון מוילנה " הגר"א . נחשב לגדול חכמי ישראל ב-800 השנים האחרונות .

שם אישתו חנה בת יהודה ליב מקידן
אחיו יששכר דב

אח נוסף אברהם רגולר
שניהם מחברי ספרים שונים .

הדור העשירי

אברהם וילנר

בנו השביעי והידוע ביותר של הגאון ( 1765-1808) ( ויש האומרים שנולד בשבט תקי"ח 1758 ותאריכים אחרים אולם זהו התאריך הנכון על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה ).  ערך ( לעיתים עם  אחיו יהודה לייב ) את ספרי הגאון מוילנה והביאם לדפוס , במקביל יסד את מחקר ספרות האגדה והמדרשים.
שם אישתו
שרה מינדס ליפשיץ בת נוח מינדס
שם אחיו יהודה לייב.סייע לאברהם לערוך ולהדפיס את כתבי הגאון מוילנא.  

 

הדור ה11

יעקב משה לנדא בן אברהם ( 1779-1849) . רב בעיר סלונים .

  עסק בעריכת ובהוצאת כתבי היד של הגאון מוילנא ביחד עם ספרים שונים משלו.

שם אישתו הינדה בת חיים בן יהושע לנדא מהעיר סלונים .

הדור ה12

–אלעזר לנדא ( 1812-1874) נולד בסלונים ביולורוסיה נפטר בירושלים . רב בעיר סלונים .מורה בישיבה "עץ חיים " בירושלים.
אישתו השנייה בתיה בריינה
בת זאב וולפנזון

בנו של אברהם וולפנזון


הדור ה13


 

אליהו-יצחק לנדא מו"ל סופר היסטוריון וגנאלוג( 1873-1946) ( ידוע גם בכינוי רבי אליהו מאמקאס)

.אישתו אסתר בתו של הרב משה זילברמן ונכדתו של מנהיג הקהילה מוני זילברמן

הדור ה-14

חנה טריינא לנדא( 1900—1975)
אישתו של הסופר והמורה יוסף זונדל וסרמן
אחיה : יעקב לנד"א מו"ל .

הדור -15

צבי אשד (  -27 לפברואר 1925 -30 לנובמבר 2003 )
אישתו רחל בלנק
בת המנהיג הציוני ד"ר אליהו בלנק
אחיו משה אשד ( 1926-2007) ממגלי דרך בורמה

הדור ה-16 לחבר יוסף הגולה בפראג  דור שמיני לגר"א

אלי אשד
בלש תרבות 

 

קישורים רלבנטיים

 

סיפורים על אליהו לנדא

 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה על סב סבו של אליהו לנדא

הגאון מוילנה והמוסד

,כתב הצופן של אברהם וילנר על אבי סבו של אליהו לנדא

התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון: על אב סבו של אליהו לנדא  

 

אברהם הדיין נכנס לירושלים

חייו הכפולים של זאב וולפנזון:על סבו של אליהו לנדא  

מסעי החיפושים של אלעזר לנדה ואישתו בתיה בריינה :על הוריו של אליהו לנדא

סקירה נוספת על חייו של אליהו לנדא

 

המיסתורין של"קול התור " : האם היה אליהו לנדא קשור לחיבורו של ספר הקבלה המסתורי "קול התור "?

 

 

אליהו לנדא בזקנתו.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מישהי  On דצמבר 7, 2008 at 10:49 am

    איזה כיף לך שאתה יודע כל כך רחוק על המשפחה שלך…. איזה תיעוד מדהים. פשוט לקנא. מרביתנו לא יודעים בכלל מי בא לפנינו מעבר לסבא רבא. אני יודעת על הסבא והסבתא רבא שלי משני הצדדים, אבל לא מעבר.

  • מספר 666  On דצמבר 7, 2008 at 12:36 pm

    שרוב החומרים מהסוג הזה עומדים כאבן שאין הופכין ולרוב נזרקים לפח .
    כתוצאה לרוב האנשים יש מידע כללי ביותר על אבות אבותיהם .
    יש צורך בשושלת של אספנים והיסטוריונים אובססיביים כדי שחומרים כאלו ישתמרו.

  • מישהי  On דצמבר 7, 2008 at 1:20 pm

    נכון. אבל אולי בגלל שיש לך משפחה עתיקה מעניינת זה תועד. יש מסתבר משפחות שהעדיפו להעלים את כל ההסטוריה שלהן לטובת הצאצאים העתידיים…

    האמת היא שנורא מוזר שמשפחות בעבר לא תיעדו את עצמן אפילו בטקסטים, במכתבים, לא נשאר זכר לכלום. משהו עבור הדורות הבאים. גם אם לא היתה עוד מצלמה. אני למשל רוצה לדעת האם היה מישהו דומה לי מהעבר הרחוק, מישהו או מישהי שעסקו כמוני במה שאני עוסקת, אולי צורת חשיבה דומה, ,אולי דמיון בצורה החיצונית
    ואני לא יודעת על זה כלום.

  • מספר 666  On דצמבר 7, 2008 at 1:31 pm

    לחזור כאן על כמה דברים שאמרתי בשבוע שעבר בכנס של האגודה הגינאלוגית הישראלית.
    מיהן המשפחות שאנשים שמחוץ להן מתעניינים בתולדותיהן ?
    רק כאלו שהיו להם אישים מעניינים בתולדותיהן.
    או סיפורים מעניינים במיוחד או מיתוסים מרתקים וכו".
    סביר להניח שגם בני המשפחות עצמן יתענינו יותר בתולדות משפחתם אם ידעו שהמשפחה כללה לפחות אדם מעניין או ידוע אחד או יותר וזה מעניין גם אנשים אחרים מחוץ למעגל המצומצם של הקרובים .
    עם כל הבכבוד לאנשים שמשפחתם כללה בעיקר פקידים או סנדלרים וכו' שלא היו מעורבים באירועים מדהימים במיוחד ,זה לא באמת מעניין אנשים אחרים לדעת על תולדות שושלת כזאת.ומן הסתם גם לא את בני השושלת עצמה מעבר למחקר ראשוני .
    אבל אלה שידוע להם על קרבה לאדם מפורסם כלשהו או מעורבות משפחתית באירועים ופעילויות מרתקות ובעלות חשיבות היסטורית זה נותן יותר עניין וברק למחקר ולשימור תולדות המשפחה.

  • יוסי  On דצמבר 8, 2008 at 12:48 pm

    אלי עשית עבודה מרתקת בתור אספן של ספרים עתיקים וניירת מסוג זה היה לי לעונג רב ללמוד על אבי האומה בדור האחרון ועל שלשלת מפוארת ועל הרב לנדא שהיה איש מדהים בפני עצמו כה לחי!

  • חיים פרידמן  On דצמבר 10, 2008 at 8:31 am

    אלי

    שמחתי לפגוש אותך בכנס ולשוחח איתך.
    ישר כוח על המאמר.

    כמה הערות:

    "אוד מוצל לגזרת גרוש וינה 1559"
    רבי משה רבקש לא כלל את המילה "גרוש" בהקדמתו ל"באר הגולה" (ראה ספרו של בנימין ריבלין)
    אליעזר ריבלין הוסיף את המילה בסוגריים ב "ספר היחס".

    מכיוון שאין עדות היסטורית לגירוש בתקופה המתאימה, יתכן שמדובר בארוע מקומי של "פוגרום" שגרם לבריחה של כמה אנשים כולל החבר יוסף.

    " שלמה זלמן קרמר" – לא היה שמו קרמר וגם לא זה של הגר"א
    ראה מאמרי

    http://chfreedman.blogspot.com/search/label/Kremer%20the%20Vilna%20Gaon%20had%20no%20surname

    הנ"ל מופיע באתר של מש' ריבלין למרות בהערתי להם שיש לתקנו.

    "וגם כמה כתבי יד חשובים וסודיים ביותר של הגר"א ובני משפחתו מהדורות הקודמים עד ל"חבר יוסף" במאה ה16 שלא היו בחזקתו ומן הראוי היה שיחזרו להיות ברשות "

    מה מקור שהיו כתבים של החבר יוסף ?

    "על פי גרסה שנייה סבירה יותר שמה היה רבקה בת נתן מנדל בן מאיר מקרקוב "
    ראה מאמר שלי המסביר למה זה לא נכון.

    http://chfreedman.blogspot.com/search/label/Ancestry%20of%20the%20Vilna%20Gaon%20-%20Descent%20from%20King%20David

    אלעזר לנדא – לפי המצבה אליעזר
    (התמונה תודות לשרה ברניע)

    "מסורות מעניינות יותר מהמסורות השיגרתיות על בית דוד שככל הנראה התקיימו בעל פה והועברו מפה לאוזן ומובאות כאן בדפוס לראשונה קובעות שאין שום קשר לבית דוד מיחסות את השושלת למוצא מיוחס הרבה יותר למשפחתו של שפן הסופר המפורטת בספר מלכים ".

    מה זה שייך למאמר על אליהו לנדא ?

    "עד כמה מסורות אלו אמינות אם בכלל זאת שאלה גדולה.והתשובה היא כנראה "ירצו יאמינו לא ירצו לא יאמינו ".
    אין להן בדל שמץ של הוכחה שיכולה לשכנע את מישהו "

    קביעה גורפת כזאת אנני יכול להסכים איתה אלא אם חקרתי טוב את כל הספרות הגניאלות הרבנית.

    http://www.jewishgen.org/rabbinic/journal/kdavid.htm

    ראה סיכום של דוד אינסידלר

    http://www.jewishgen.org/rabbinic/journal/descent_part2.htm

    Conservative genealogists would say that since there is no solid proof, and what is available is incomplete or subject to differing interpretations, such claims cannot be accepted as valid.

    Genealogists who value religious tradition could say that our rabbis and sages did not make statements about Davidic descent lightly, that they were trustworthy and insisted on truth. Therefore, these genealogists might agree to a “leap of faith” and accept such assertions as sufficient evidence. We believe in many things without physical proof, and this would be one of these things.

    Perhaps there is a middle road that might possibly satisfy both sides. We can cite all the sources, present all the evidence, and state clearly and unequivocally that there are gaps, uncertain links and various versions. While such claims are not ironclad, this descent is possible, maybe even probable, and we are including it in our genealogies subject to the above understanding. This way we are not deluding ourselves, we are not deceiving others, and we can still can take pride from the possibility of such famous ancestors. When our sages tackled a knotty problem and could not solve or agree to resolve it, they used to say that it will be solved “when the Messiah will come.” Perhaps we, too, should take a cue from them and leave the truth about this problem to the Messiah.

    מצפה אני להזדמנות לעיין בחומר אצלך של אליהו לנדא הכולל פרטים על בני המשפחה. במיוחד אני מחפש חומר על בנות הגר"א.

    אני מאחל לך המשך פוריה בעבודתך למען הנצחת המשפחה.

    בברכה

    חיים

    Freedman
    Petah Tikvah, Israel
    chaimjan@zahav.net.il

    Blog: http://chfreedman.blogspot.com/

  • מספר 666  On דצמבר 10, 2008 at 9:59 am

    חיים פרידמן הוא כמובן הגנאלוג המומחה ביותר להיסטוריה של שושלת הגר"א וחיבר ספר ענק בנושא.
    וובתגובה להיערותיך חיים .
    מחקתי את הכינוי "קרמר " מ"שלמה זלמן אביו של הגר"א בהתאם להערתך.
    לשאלותיך
    "וגם כמה כתבי יד חשובים וסודיים ביותר של הגר"א ובני משפחתו מהדורות הקודמים עד ל"חבר יוסף" במאה ה16 שלא היו בחזקתו ומן הראוי היה שיחזרו להיות ברשות "

    מה מקור שהיו כתבים של החבר יוסף ?
    אין כנראה כתבים של החבר יוסף לפחות כרגע לא נמצאים אצלי . אבל היו שמועות שהיו כאלו.יוסף זונדל וסרמן סיפר לי שאליהו לנדא חיפש כאלה והקדיש לכך זמן ומאמץ..אבל כנראה לא מצא.
    אני עצמי הייתי שמח כפי שאמרתי לך בשיחה לברר בארכיונים של וינה ושל בודפסט ושל פראג אם יש להם איזה שהוא מידע מפורט עליו.
    "אוד מוצל לגזרת גרוש וינה 1559"
    רבי משה רבקש לא כלל את המילה "גרוש" בהקדמתו ל"באר הגולה" (ראה ספרו של בנימין ריבלין)
    אליעזר ריבלין הוסיף את המילה בסוגריים ב"ספר היחס".
    מכיוון שאין עדות היסטורית לגירוש בתקופה המתאימה, יתכן שמדובר בארוע מקומי של "פוגרום" שגרם לבריחה של כמה אנשים כולל החבר יוסף.
    "

    אכן כפי שאתה אומר אין שום עדות לגזירה כל שהיא כנגד היהודים מוינה באותה התקופה. ידוע לנו על גזירות גירוש המוניות של יהודים מוינה כמה עשרות שנים קודם לכן .וכמה עשרות שנים לאחר מכן. אבל דווקא אז לא.
    ככל הנראה המשמעות היא שגזירת הגירוש הייתה ספציפית נגד החבר יוסף עצמו בלבד ולא דווקא נגד יהודים אחרים מלבדו.

  • מספר 666  On דצמבר 10, 2008 at 10:08 am

    הקשר בין שושלת הגר"א לשושלת של רש""י נראה לי כרופף למדי.
    ובכל מקרה ההבדל בין רש"י ובין אנשים שהיו להם שושלות מפורטות על יחוס שלהם כביכול ,לבית דוד הוא של כמה דורות.
    כמה דורות שעליהם איננו יודעים ולא כלום .
    אז לך תדע אולי הקשר המשפחתי הזה הומצא? .
    עד שימצאו שושלות מפורטות כאלו אני מעדיף להתייחס לכל קשר עם בית דוד כבגדר ספקולציה בלבד,
    כדאי להזכיר כאן שבכל מקרה שלרוב עם ישראל יש כנראה קשר גנטי עם דוד ושלמה שלהם כידוע היו נשים רבות שהולידו ילדים מרובים.
    כך שבכל מקרה להיות צאצא של שושלת בית דוד זאת לא כזאת רבותה גדולה.
    למען האמת אם היה מתגלה קשר משפחתי עם שאול המלך או עם שמואל הנביא או עם משה רבנו זה היה מעורר בי עניין רב לעין ערוך.

  • מכון הגר  On ינואר 13, 2009 at 2:36 am

    מאמר נפלא ויפה תודה אלי
    אבל עדיין יש להוסיף מאמרים שנכתבו וכן להוסיף ההספד האורך שנכתב על ידי ראבי אליהו לנדא נמצא אצלי צילום על רי"ל דיסקין שנאמר בבית מדרש אליהו
    וגם במכתב של העונג יו"ט נכתב בשם אליעזר כפי שמעיר לך חיים

  • מכון הגר  On ינואר 13, 2009 at 10:12 am

    AppLanguage rtl ltr
    מספר רשומה 0313932
    מחבר [מאלצאן, שמואל בן אברהם]
    כותר מקדים ספר
    כותר אבן שלמה תוספאה
    כותר נוסף אבן שלמה
    המשך כותר עברי … בדרכי תורה ועבודה… ועוד ענינים… מיוסדים על מקראי קודש ומאמרי חז"ל… מהגאון… ר' אליהו… מווילנא… ליקוט מבאוריו… בנגלה ונסתר… עם באור… והערות, מהרב… שמואל… מאלצאן…
    מהדורה תוצאה שלישית…
    מקום ההוצאה ירושלים,
    מקום ההוצאה(אחיד) Jerusalem
    ירושלים
    מוציא לאור בימ"ס ירושלמי אליהו לאנדא,
    דפוס דפוס ש' צוקערמאן,
    שנת פרסום עברית [תרס"ה,
    שנת פרסום אזרחית 1905, בערך].
    תאורת (תיאור פיסי) 144 עמ'. 8°.
    הערות זו הוצאת ווילנא תר"ן, עם שער חדש שנדפס בירושלים.
    אוסף (אוניברסיטת בר-אילן)
    מחבר נוסף [אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א)]
    שפה עברית

    AppLanguage rtl ltr
    מספר רשומה 0111403
    מחבר [אצבע אלהים]
    כותר מקדים ספר
    כותר אות ומופת
    כותר נוסף אצבע אלהים
    מגילת קוריאל
    המשך כותר עברי שני מאורעות … נדפסו עוד על ידי בית מסחר ספרים ירושלמי … של הר' אליהו בהר"א לאנדא …
    מקום ההוצאה ירושלים,
    מקום ההוצאה(אחיד) ירושלים
    Jerusalem
    מוציא לאור אליהו לאנדא,
    דפוס חש"מ,
    שנת פרסום עברית [תרס"-,
    שנת פרסום אזרחית –19].
    תאורת (תיאור פיסי) 24 עמ'. 8°
    דפוס סטראוטיפי או צילום דפוס סטיריאוטיפי (פרט לשער)$$pשל הוצאת ווארשא$$hתרנ"ח (שנקראה בשם: אצבע אלהים).
    מחבר נוסף [טירנא, יצחק אייזיק (אודות)]
    [פראנקו-מנדס, דוד בן אברהם]
    אישים נוספים אליהו בהר"א לאנדא

    AppLanguage rtl ltr
    מספר רשומה 0112166
    מחבר [אשכנזי, אשר בן צבי הירש הכהן] להצגת פרטי המחבר
    כותר ארחות חיים
    כותר נוסף כתר ראש
    המשך כותר עברי מכונה בשם כתר ראש… מה ששמעתי מפי… רבינו חיים… מוואלאזין… [מאת] תלמידו… אשר הכהן… …עם הארות והערות אוהלי חיים, מקורים ומ"מ [ומראי מקומות] לפרש דברי רבינו הגר"א זי"ע ערוכים ממני המו"ל אליהו בהר"א [אלעזר לנדא] בהגרי"מ מסלאנים, נכד הגר"א
    זל"ה, מעיה"ק ירושלים תוב"א.
    מקום ההוצאה [ווארשא],
    מקום ההוצאה(אחיד) ורשה
    Warsaw
    דפוס חש"מ,
    שנת פרסום עברית [תרע"ה,
    שנת פרסום אזרחית 1915, בערך].
    תאורת (תיאור פיסי) [12] דף. 8°.
    הערות "ירושלים" באותיות גדולות.
    לטופס שלפנינו מצורף דף ובו בקשה לתמיכה בר' אליהו לנדא, עם שמות "הרבנים… המבקשים… לטובתי". ביניהם "ר' מרדכי ווייצל שליט"א", שנפטר באדר א תרע"ו. לפי"ז רשמנו שנת הדפוס.
    דפוס סטראוטיפי או צילום דפוס סטיריאוטיפי של ס' כתר ראש, מתוך ס' צוואת דוד לר' דוד הכהן אשכנזי, ווארשא תרע"ד. השער נדפס מחדש.
    מחבר נוסף [לאנדא, אליהו בן אלעזר]
    [חיים בן יצחק מוולוז'ין]
    [אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א)]

    AppLanguage rtl ltr
    מספר רשומה 0110361
    מחבר [אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א)] להצגת פרטי המחבר
    כותר מקדים ספר
    כותר דברי אליהו
    המשך כותר עברי …אמרות …בשם אליהו גאון וחסיד מווילנא … ערוכים… ע"י הרי"ל [יהודה ליב] פארפעל והרא"ד [אברהם דוד] בלאק [צ"ל: בלאך] תוצאת בימ"ס ירושלמי.
    מקום ההוצאה ירושלים,
    מקום ההוצאה(אחיד) ירושלים
    Jerusalem
    מוציא לאור אלי' לאנדא נכד הגר"א מווילנא,
    דפוס חש"מ,
    שנת פרסום עברית [תרצ"ה,
    שנת פרסום אזרחית 1935, בערך].
    תאורת (תיאור פיסי) צו עמ'. 8°.
    הערות הוא "דברי אליהו" שנדפס בווילנא תרפ"ז, אלא שר' אלי' לאנדא הסיר את השער של הוצאת ווילנא והדפיס שער חדש בירושלים.
    אישים נוספים [אברהם דוד] בלאק
    [יהודה ליב] פארפעל

    AppLanguage rtl ltr
    מספר רשומה 0142030
    מחבר [לאנדא, אליהו בן אלעזר] להצגת פרטי המחבר
    כותר זכות קנין תורה
    המשך כותר עברי גורל קודש, אלף מניות על ספרים יקירי ערך… וכולם יוצאין זכה בגורל. ([מאת] א. לאנדא)…
    מקום ההוצאה (ירושלם)
    מקום ההוצאה(אחיד) ירושלים
    Jerusalem
    מוציא לאור (מערכת זכות קנין תורה על יד בימ"ס א. לאנדא),
    דפוס דפוס האחים ליפשיטץ,
    שנת פרסום עברית [תר"ע,
    שנת פרסום אזרחית 1910].
    פרט השנה (הקד' ד'י' ש'ש'ו'ן')
    תאורת (תיאור פיסי) [2], 6 עמ'. 8°.

    [
    מספר רשומה 0110368
    מחבר [אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א)] להצגת פרטי המחבר
    כותר מקדים ספר
    כותר יד אליהו
    המשך כותר עברי כולל באורים … בדברי תורתינו … ובמאמרי חז"ל בנגלה ונסתר מאת … רבינו אליהו מווילנא זצוקל"ה. נאספו ונלקטו מספרים ישנים … ומכת"י עתיקים ע"י המלקט ה"ר צבי [ב"ר ברוך פערלמאן] זל"ה מקאלשין ונקרא בשם ילקוט אבנים … נדפס מחדש ע"י
    אליהו לאנדא נכד הגר"א …
    מקום ההוצאה ירושלים,
    מקום ההוצאה(אחיד) ירושלים
    Jerusalem
    מוציא לאור בימ"ס ירושלמי,
    דפוס חש"מ,
    שנת פרסום עברית [תרע"-
    שנת פרסום אזרחית -191].
    תאורת (תיאור פיסי) 76 עמ'. 8°.
    דפוס סטראוטיפי או צילום ד"ס של ילקוט אבנים,$$pווארשא$$hתרנ"ו.
    אישים נוספים אליהו לאנדא
    צבי [ב"ר ברוך פערלמאן]

    AppLanguage rtl ltr
    מספר רשומה 0170780
    מחבר [שמואל בן יהושע זליג מדולהינוב] להצגת פרטי המחבר
    כותר מקדים ספר
    כותר שערי דמעה השלם
    המשך כותר עברי עם מענה לשון (בתקונים והגהות)… והוספות חדשות (א. "כנוס צדיקים" (ציוניהם קבריהם)… מבואר ערך 60 מקומות… בהם נמצא ערך 230 קברים מאבותינו הק' ונביאים תנאים ואמוראים… ב. קודם כל תפלה … מבואר שם המקום ומקורו
    בתנ"ך… עם ציור… ג. תפלה… על חורבן ב"א [בית אלקינו] ודיני קריעה והברכה… ד. תפלה… על קברי מלכות בית דוד… ה. (סדר) למודים על קבר רשב"י (בכפר מירון) בליל לג בעומר… עם תפלות ובקשות… והפזמון
    בר יוחאי [לר' שמעון לביא]… ו. תפלה… בעד שלום אחב"י [אחינו בית ישראל] שבגולה תומכי הישוב… ז. קיצור מענה לשון… תפלות על קברי צו"ח [צדיקים וחסידים]… ח. הלכות תרומות ומעשרות וגלוי… העורך… אליהו בהר"א
    [אלעזר] לאנדא נכד הגר"א זל"ה)… המו"ל [יעקב אריה?] סלאנט ובודקי, נ[חמיה] נאטאנזאהן, א(ליהו) לאנדא.
    מקום ההוצאה ירושלם,
    מקום ההוצאה(אחיד) ירושלים
    Jerusalem
    דפוס דפוס ש[מואל] הלוי צוקערמאן,
    שנת פרסום עברית [אחר תרנ"ח,
    שנת פרסום אזרחית 1898].
    תאורת (תיאור פיסי) [4], 8 עמ'; כב דף. 8°.
    הערות עמ' [4-3]: הקדמת העורך; הקדמת בעל המחבר.
    דף יז-יט: (קיצור) מענה לשון.
    דף כ-כב: הלכות גילוי… תרומות ומעשרות… שנדפסו לראשונה מהרה"ג… ר' שמואל זצ"ל.
    על-פי ירושלם תרנ"ח. נשמטו התרגום והתפלות ביידיש (ולא כפי שנדפס מעבר לשער: "גם בהעתקת ע"ט"). נוספו התוספות א-ה, ז בלבד. התוספות ו, ח נדפסו גם בהוצאה הנז'.
    כותר אחיד נוסף [תפילות. מקומות קדושים וקברי צדיקים]
    [תפילות. חולים ומתים]
    אישים נוספים [יעקב אריה] סלאנט ובורקי
    א(ליהו) לאנדא
    אליהו בהר"א [אלעזר] לאנדא
    גר"א
    נ[חמיה] נאטאנזאהן
    מו"ל נוסף בית מסחר א' לאנדא וסלאנט עט בודקי

    AppLanguage rtl ltr
    מספר רשומה 0142029
    מחבר [לאנדא, אליהו בן אלעזר] להצגת פרטי המחבר
    כותר תנו כבוד לתורה
    המשך כותר עברי הבו גדל להגאון רבנו אלי' מוילנא…
    מקום ההוצאה [ירושלים?],
    מקום ההוצאה(אחיד) ירושלים
    Jerusalem
    דפוס חש"מ,
    שנת פרסום עברית (הסכ' תרפ"ד
    שנת פרסום אזרחית [1924]).
    תאורת (תיאור פיסי) [4] עמ'. 8°.
    הערות כולל: רשימת ספריו של הגאון מווילנא והסכמות שניתנו לר' אליהו לנדא להדפיסם.
    אישים נוספים אלי' מוילנא

    AppLanguage rtl ltr
    מספר רשומה 0142026
    מחבר [לאנדא, אליהו בן אלעזר] להצגת פרטי המחבר
    כותר שאלו שלום ירושלים
    המשך כותר עברי תנו כבוד לתורה… להגאון (רבנו אלי') מווילנא… לבן ילידיו (ר' אלי' לנדא שליט"א) חושו עזרה וסעד (להוציא לאור… ולהדפיס כמה מספרי רבנו הגר"א), מערכת תנא דבי אליהו.
    מקום ההוצאה ניו-יארק,
    מקום ההוצאה(אחיד) ניו יורק
    New York
    דפוס אקאמאדייטינג פרעסס,
    שנת פרסום עברית (הסכ' תרפ"ה,
    שנת פרסום אזרחית [1925]).
    תאורת (תיאור פיסי) [4] דף. 16°.
    הערות מכתבי המלצה מרבני ירושלים, אירופה וארצות-הברית.
    אישים נוספים אליהו מווילנא

    AppLanguage rtl ltr
    מספר רשומה 0151501
    מחבר [אבות. תרצ"ח. ירושלים]
    כותר מקדים ספר
    כותר תולדות יהושע
    המשך כותר עברי והוא פירוש על פרקי אבות… לפי גדרי המדות ויסודי המוסר ויסדר מערכת עניניהם… על פי מאמרי חז"ל… מאת יהושע במו"ה אהרן ז"ל העליר . בהוצאת יחיאל בהרב… ר' אברהם מאיר העליר, אברהם מאיר ב"ר דוד לייב העליר. המו"ל אלי' בר"א [ר'
    אלעזר] לנדא בהגרי"מ [ר' יעקב משה] מסלאנים בהגאון ר' אברהם בהגר"א ז"ל…
    מקום ההוצאה ירושלים,
    מקום ההוצאה(אחיד) ירושלים
    Jerusalem
    דפוס חש"מ,
    שנת פרסום עברית [תרצ"ח,
    שנת פרסום אזרחית 1938].
    פרט השנה שנת ת'פ'ר'י'ח'
    תאורת (תיאור פיסי) סה [צ"ל: נו] דף. 8°.
    הערות עם הפנים.
    אישים נוספים אברהם מאיר ב"ר דוד לייב העליר
    אלי' בר"א [ר' אלעזר] לנדא בהגרי"מ [ר' יעקב משה] מסלאנים
    יהושע במו"ה אהרן ז"ל העליר
    יחיאל בהרב… ר' אברהם מאיר העליר
    שפה עברית

  • ד"ר עמנואל סגל  On ינואר 27, 2009 at 5:30 am

    בשכונת מונטיפיורי בתל-אביב, בילדותו גר פרופסור שמשון עמיצור. פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. אבי ז"ל ספר לי שהוא "קרוב" שלנו. אינני זוכר איך. אמו פעם בקרה בביתינו בפרדס-כץ (כיום שכונה בבני-ברק). נדמה לי ששמה היה קפלן.
    האם הוא קשור למשפחת לנדא?
    עמנואל

  • מספר 666  On ינואר 27, 2009 at 6:50 am

    לא.

  • מספר 666  On פברואר 8, 2009 at 7:21 am

    לפני זמן מה פירסמה הסופרת כליל זיסאפל מאמר גדול על מסע השורשים שלה לעיר סלונים בביילורוסיה בעקבות משפחתה שהם צאצאיו של מייסד חסידות סלונים . זוהי שושלת חסידות שפעם הייתה בולטת מאוד בליטא ושכיום ידועה בעיקר בהתפלגותה לשתי שושלות שונות ושתי חסידויות שונות ומסוכסכות בינהן באופן תמידי ולעיתים אלים למדי .

    אחת החסידויות נקראת כיום " חסידות סלונים" והשנייה נקראת" חסידות סלאנים " למען ידעו הכל מיהו מי .
    זיסאפל חפרה במאמר את ההיסטוריה המעניינת של הישוב היהודי בעיר ותוך כדי הזכירה אגב אורחה אדם בשם יעקב משה שהיה ידוע כיריבו המר של אבי משפחתה מייסד השושלת החסידית של סלונים אך היא לא ידעה למסור פרטים נוספים בנושא.
    אז הנה קצת יותר פרטים על היריב המר הנ"ל שהיה נכדו של הגאון מוילנה ושומר ומפיץ מורשתו הרשמי והמוסמך.

    במשך חמישים שנה דאג סבו של אליהו לנדא , יעקב משה מהעיר סלונים להוצאה לאור של כתבי היד של סבו והפך למשמר ולמפיץ של מורשתו ופירסם תוך כדי כמה וכמה ספרים משלו על מסעות בני ישראל במדבר ולוח זמנים של שושלות מלכי ישראל ויהודה. .
    ראו
    שומר המורשת של הגאון מוילנה

    http://www.notes.co.il/eshed/52683.asp

  • מכון הגר  On פברואר 9, 2009 at 1:49 pm

    לכבוד אלי אשד הי"ו
    יש לפני מכתב ששלח ר' אליהו לנדא להרב יוסף צבי הלוי אב"ד ת"א יפו וחתן הרב הראשון של יפו רבי נפתלי הרץ הלוי זצ"ל.
    סיפור קצת אישי האם זה מענין אותך כמדומני שהוא בענין חשדות על דבר כנסת הרבנים שהסתופפה בבית הכנסת הגר"א בר"ח הירקון כיום שכונת מאה שערים לשעברכמו כן יש לי צילום של מכתב ארוך שערך רבי אליהו לנדא בענין כתבי הגר"א הנקרא בשם וברית אבות לבנים תזכור
    מאוד מענין אני מקליד לך פה
    אל אצילי בני ישראל, פרתמים ושרי התורה שועים ונדיבים, חובבי תוה"ק [=תורתינו הקדושה] ולומדי'ה מוקירי ומכבדי שם מרן א"ז [=אדוני זקני] החסיד האמיתי הגר"א זצוקל"ה [=זכרון צדיק וקדוש לבכה לחיי העולמים] מווילנא זיע"א =זכותו יגן עלינו]
    שלומי אמוני ציון די בכל אתר ואתר
    קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים בזכות אבות(ר"ה יא, א)
    האזינו רוזנים ואדברה, ותשמע איתני הארץ אמרי פי, יערוף כמטר צדקתכם בטוב שאלתי , תזל כטל חסדכם לעוז בקשתי, כרביבים עלי ענף עץ אבות מתחנן למע"כ בגחליון זה.
    אנכי הח"מ [=החתום מטה] יליד קדש בקדש, , נין ונכד לרבן של ישראל הגאון רבינו אליהו מווילנא זצל"ה בן זקנים לאבי מו"ר עט"ר [עטרת ראשי] המנוח ר' אליעזר בהגרי"מ מסלנים זצ"ל, בהגאון ר' אברהם ב'הגר"א זלה"ה אשר הופיע לעת זקנותו זה כשלושים וחמש שנים לשכון כבוד בעיר ה', ובהיותי ילד קטן בן ז' ירחים שחל"ח [=שבק חיים לכל חי] בשבת תפארתי, נלב"ע [=נלקח לבית עולמו] בש' תרל"ד והניחני יונק על שדי אמי הכבודה תי' הוא הלך למנוחות ואתנו עזב לאנחות, והשאיר אחריו ברכה את אשר נפל בחבלו מאביו הגרי"מ זצ"ל כ"י קדושים בנגלה ובנסתר ממעינות נאמנים מא"ז הגר"א זצל"ה ותלמידיו, ומאביו ר' אברהם בהגר"א זצל"ה והיה שמורים… [חסר כאן שורה כנראה]לבל יאכלם ש במתלעות הזמן, ולבל יאבד טובה ח"ו מישראל, ומאז ולהלאה גלמוד הנני, נתנני שומם כערער בערבה, ואין דורש לי גואלי וקרובי משפחתינו הרמה נעלם ממני, מיודעי ואוהבי אבותי רחקו ממני, קראתי למאהבי המה שכחוני.
    והנה זה איזה שנים גשתי למלאכת הדפוס להוציא מן המסגור את אמתחות הכ"י הק', ולהאיר את הארץ ולדרים עלי' באור הגנוז תעלומת תוה"ק, בתקותי כי נוצר תאנה יאכל פריה, וברוב עמל והוצאה רבה יצא לאור כמה ספרים נחוצים, קטנים בכמותם ורב באיכותם, וע"י פעולתי הרבות בעה"י זרח והופיע בהר ה' את סידור הגר"א ב' חלקים מעשה ידי אמן הגאון המקובל רנ"ההלוי זצוק"ל ורבים מעמינו גדולי התורה שרי' וחכמי' אמרו לפעלא טבא,- אבל מורי ורבותי!אהובים נאמנים, רובם ככולם עודם בידי יד כהה, ומונחים כאבן שאין לו הופכים, ועירנו עיר הגדולה ת"ו, דלה ועני' ואנשים בה מעט ורובם אביונים מרודים ואין די כחותם להיות לעזרתי והוצאת הדפוס רבה היא וידוע לכל, מוט התמוטט מצבי, ובע"ח גדול הנני, הנושים נוגשים וחמת המציק הגיע, ומשבית מנוחתי,- נוסף לזה לבי עלי דוי, צר לי על שפוני טמוני קדש המאורות הגדולים הכמוס עמדי הברכה ואין לאל ידי ללכת הלאה במסלה הק' לגלות הצפון והטמון לזכות את ישראל בתורת אליהו, נחלצתי בין המצרים בל לנטות ימין ושמאל, ואין מזור ותרופה, אל ההרים אשא עיני לעזרה!

    ואחרטי רוב התלאות והארפתקאות רעדו עלי, ההכרח יאלצני לכתת רגלי ולנסוע מקדש לחו"ל, להרחיק נדוד מב"ב שיחי' ולמצוא גואלים ממשפחתי הרמה בישראל, ואתי חמדה גנוזב כ"י הקדושים והטהורים, ועם הספרים שכבר הופיע לאור לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל, יודעי ומוקירי תורת מרן זצל"ה ותלמידיו זיע"א מין זה אושע גם אני עני וגוע מנוער דתלוי בי טפלא, לבל אהי' נדח אני וב"ב שיחי'.
    עיתרתי נכונה ובקשתי שטוחה לחנני ברחמים כדאחז"ל ר"י אמר תחון זכות אבות (שבת לה, א) להביא ברכת ה' הספרים שבידי אל ביתם, וע"ז נאמר "הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד.
    תקותי חזקה כי דברי אלה ימצאו קינם בלבב רומעכ"ת לעשות פרי צדקה ברכה וחסד, ובזה ינתן כבוד וגודל למורינו הגר"א זצוק"לה שהכל מחוייבים בכבודו, וברכת ה' היא תעשיר.
    וזכות אבותי הק' המתלוננים בצל ה' ותורתם וקדושתו של א"ז מרן הגר"א זצוקל"ה וזכות מצות הצדקה יעמוד לימין המושיעים להושע ברב טוב ועושר וחיים, לחזות בנועם ה' בנחמת ציון וירושלם בב"א
    הכ"ד המבקש דו"ש תמיד לברכה
    אליהו בהרר"א לאנדא בהגרי"מ מסלנים בהג' ר"א בהגר"א זצוקל"ה

    ]

  • בנימין  On מרץ 5, 2009 at 11:55 am

    מאמר נורא יפה, אשמח אלי אשד, אם תמשיך ותפרסם מאמרים לתולדות רבני משפחתך. אתה מוזמן גם לבלוג שלי לתולדות רבנים ומשפחותיהם. http://toladot.blogspot.com/

  • מספר 666  On מאי 6, 2009 at 10:16 pm

    על הרב אליהו לנדא הופיע בשבועון "אור האורות " המחולק מידי שבוע בבתי כנסת ונקרא בידי אלפי מתפללים
    וראו אותו כאן

    http://www.yeshiva.org.il/midrash/print_shiur.asp?id=11099

    וחומר נוסף בנושא יש גם כאן

    http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=8986

  • מספר 666  On מאי 6, 2009 at 10:23 pm

    שברחוב הירקון 42 ' על יד רחוב יונה הנביא שבתל אביב חוגג בימים אלו מלאת 75 שנה להיוסדו בידי הרב אליהו לנדא.
    פרטים על הקמת בית הכנסת יש כאן

    http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=11316

    ועל פרוייקט שיקומו יש כאן

    http://www.hagabay.net/index.php?option=com_content&view=article&id=93&Itemid=16

    אני מקווה שרשימה על תולדות בית הכנסת תתפרסם באתר בקרוב.

  • מספר 666  On מאי 9, 2009 at 6:05 am

    תגלית מרעישה בתחום הגנאלוגיה לפחות עבור צאצאי משפחת הגאון מוילנה שאנוכי נמנה עליהם וגם צאצאי משפחת ריבלין שחוגגים השנה 200 שנה לעלייתם כולנו צאצאים של אותו האדם מהמאה ה-16 ,החבר יוסף.

    וכעת דור נוסף וקודם נחשף במשפחה ופרטים נושפים נחשפו על איש המסתורין שנחשב עד כה למייסד המשפחה,אבל בו בזמן הפרטים החדשים שנחשפו עליו רק מעמיקים את המסתורין סביבו עוד יותר.
    ראו
    מה קרה לחבר יוסף

    http://www.notes.co.il/eshed/56005.asp

  • בתיה כרמון  On מאי 9, 2009 at 5:54 pm

    מר אשד שלום
    ראשית,הרבה תודות והערכה על האתר הידע, החומרים המאלפים והחריצות. חשבנו לנצל ידע זה ולשאול שתי שאלות שמטרידות אותנו-אנו עוסקים עתה בחקירות שורשי משפחתנו מכל הכיוונים. אחד הצדדים במשפחה מתייחס לגבריאל משקלוב אשר עלה עם תלמידי הגאון ב=1809 לאותו גבריאל היו שלשה ילדים שניים נישאו לילדיו של ר' לייב חסיד דיסקין ואחד נישא לחוה שעל פי רשומי המשפחה הייתה אחותו של אלי לנדאו נין הגאון. משני הילדים האחרים נולדו בין היתר יהושע דיסקין מייסד בית היתומים ולייב רלב"ג שהיה אביו של אליעזר דון רלבג רב ידוע בירושלים. שאלותינו הן-האם ידוע לך על אותה חווה? וכן-האם ידוע לך היכן נוכל למצוא חומר אודות משפחת דיסקין.
    בארץ חיים רבים הנושאים את השם דיסקין רבים הם מצאצאיו של האמן שמחה יאנובר דיסקין אך אנו איננו מצליחים לקשור ביניהם ובין מייסד בית היתומים וכך לקשור אותם גם אלינו.ברור לנו שמדובר בקרובי משפחה אך איננו מצליחים להבין כיצד בדיוק. אם תוכל לסייע לנו נשמח ונודה מאד.
    בתודה, מיכה ובתיה כרמון 050-6204034

  • מספר 666  On מאי 9, 2009 at 5:58 pm

    לא ידוע לי דבר על אישה בשם חווה.
    אני כן יכול לתת לכם מידע על רחל האישה שנישאה לבן של גבריאל .
    היא היתה אחותו החורגת מאב אחר של אליהו לנדא. .
    ולפי מאמר ההספד 'קורע הלב שפירסם עליה ב"גנזי ירושלים " של פנחס גרייבסקי ונמצא בידי היא מתה ללא ילדים שכנראה נפטרו בגיל מוקדם כתוצאה ממחלה כמו בעלה.

  • בתיה כרמון  On מאי 9, 2009 at 6:01 pm

    גם לנו ידוע גם על רחל שהייתה קשורה למשפחת הגאון.
    מדובר ברחל מאמקס בתם של מאמקה ושל אברהם שמואל רלב"ג נכדו של גבריאל מבנו אריה לייב רלב"ג .
    לאחר מות בעלה נישאה מאמקה -אימה של רחל- לנכד הגאון ונודעה בירושלים בצדקנותה.
    שאלתי היתה לגבי חוה שעל פי סיפורי המשפחה הייתה אחותו של נין הגאון- נישאה לאברהם שהיה בנו של גבריאל ואחיו של אריה לייב רלבג.
    לחווה היו לפחות שני ילדים האחת -באשה שהייתה הסבתא רבא של חמותי ונפטרה בשנת 1923 והשני דן שלא ידוע לנו אם היו לו צאצאים. יתכן והיה בן נוסף בשם שמואל.
    אנו נשמח מאד לכל דרך שתפתור התעלומה.
    בשנה האחרונה התלבשנו על כל המשפחות שלנו מצד בעלי ומהצד שלי כדי לתת לילדים ולנכדים ספר משפחה שלא יתייחס רק למפורסמים במשפחות אלא לכולם באופן שויוני-התפלאנו כי עד עתה מה שתפש את כולם היו דווקא הצדדים שלא היו ידועים עד כה.
    תוך כדי עבודה נתקלנו בכמה תעלומות חלקן ממש בלשיות שטרם הצלחנו לפצח. לדוגמא-מדוע לא ידעו במשפחה על הקרבה המשפחתית למהריל דיסקין כאשר הבובע באשה היתה בת דוד שלו מדרגה ראשונה.
    ההשערה שהעליתי הייתה כי יתכן ובעלה של באשה לייב ירוזלימסקי שנעלם באופן מסתורי היה קשור למנדל ירוזלימסקי שהוחרם משך שנים בגלל ריב החצר בישיבת "עץ חיים"
    בקיצור-לא משעמם.

  • מספר 666  On מאי 9, 2009 at 6:13 pm

    אין לי שום מושג לגביה .
    אם כפי שאת טוענת היא אחותו של אליהו לנדא הרי זה בגדר הפתעה,בשום מקום ובשום מסמך לא נתקלתי באיזכור של אחות נוספת בשם זה.
    אם כי זה לא אומר הרבה יכול להיות שהם לא חשבו שהיא מספיק חשובה לאיזכור.
    יש לכם מקור כתוב עם מידע עליה?

  • בתיה כרמון  On מאי 9, 2009 at 6:17 pm

    ראיתי בכתבות שלך את סיפורי בתיה בריינה אמה של רחל-בתו של זאב וולפינזון.
    האם יתכן ויש בלבול מה בין שני האברהמים זה של וולפינזון וזה של גבריאל?
    אין לנו שמץ של מושג לגבי חווה מחוץ למסורת המשפחתית.
    באשה שלנו קבורה בהר הזיתים ורשומה כבתו של אברהם.
    ניסינו לאתר את קברה של חווה בהר הזיתים ולא הצלחנו תיאורטית יתכן ונפטרה בחול.
    ידוע לנו שגבריאל ,אביו של אברהם עלה ב-1809 אולם ככל הנראה חזר לחו"ל ושב שות .
    אברהם בנו עלה -ככל הנראה בפעם השניה עם ביתו באשה כאשר הייתה בת ארבע.
    כל זאת בוודאות מאחר וסיפורים אילו הגיעו אלינו ממקור ראשון .
    אגב,במשפחה המון רוקחים ועד היום סברתי שהרוקח הראשון במשפחה היה אריה לייב גבריאלוביץ שהיה נינו של גבריאל ואחיו של אליעזר דון רלב"ג לא הצלחתי להביו כיצד זה הגיע גברילוביץ-בן של רב ידוע- לרוקחות.
    עכשיו אני מבינה שההשפעה עליו הייתה ככל הנראה ממשפחת וולפינזון
    וזאת לאחר שבת משפחת וולפינזון מאמקה -נישאה לדודו -אח אביו.
    ענין נוסף-הכרתי מילדותי את הד"ר ישראל בן זאב שהיה שכן שלנו בירושלים ומאד חבבתי אותו ואת אישיותו.
    ספרו לי על ידענותו הרבה בתחומים רבים ולא הצלחתי להבין
    איך יתכן שאדם שכזה יהיה כל כך צנוע ונעים הליכות.

  • בתיה כרמון  On מאי 10, 2009 at 12:12 am

    רחל הבת של בתיה בריינה גודלה לאחר מות אביה בבית דודיה שרה והרב ועקב שרהזון.
    שרה הייתה אחות אביה והייתה גם סבתה של רבקה בורג אשתו של יוסף בורג השר ואמא של אברום בורג .
    רבקה הייתה בתה של חיה צביה סלונים בתם של הדודים.
    (כל המידעים האילו שמהם גם הכנתי עץ משפחה של ענף זה הוא מספרה של בת המשפחה מאירה אליעז מרמת גן שהיא בת נינתו של אליעזר דון נכדו של גבריאל אשר קבצה משך שנים את שמות בני המשפחה.
    שם הספר :
    מסע שורשים : תשעה דורות בארץ ישראל צאצאי גבריאל שטטיקלובר ויהודה לייב חסיד דיסקין / רמת גן : [חמו"ל], 2003.

  • בתיה כרמון  On מאי 10, 2009 at 6:06 am

    -חיים יעקב שפירא הדיין מקובנא- הוא אביה של שיינה מלכה רלב"ג אשתו של יהוסף בנו של אליעזר דן
    בעלה של בתיה בריינה היה דודו של יהוסף.
    יהוסף נקרא על שם סבו מצד אימו הרב והגיאוגרף הידוע"בעל תבואות הארץ" יהוסף שוורץ.

  • מספר 666  On יוני 8, 2009 at 6:12 am

    יש אנשים שמשאירים את חותמם על העולם בספרים ,ביוזמות שונות ,במבצעים . עליהם כותבים ואותם זוכרים.

    ויש אנשים (והם הרוב המוחלט ) שחיו פעלו ,סבלו ושמחו ומתו ונשכחו כאילו לא היו מעולם.

    .אלא אם כן כעבור זמן קם מישהו שמתעניין בחייהם ובקיומם ומנציח אותם ובכך מקים את זכרם שוב ( לזמן מה לפחות ) לתחייה.

    : אישה מהסוג השני הייתה דודתה של סבתי ,רחל, אחותו החורגת של הרב אליהו לנדא "גואל התנ"ך " אחותו מאותה האם בתייה בריינה אך מאב אחר

    .רחל נפטרה ללא ילדים וכל מה שנשאר אחריה היה מאמר הספד מצמרר של אחיה בכתב העת "גנזי ירושלים ". מאז היא נשכחה גם בידי צאצאי משפחתה..

    לי נודע על עצם קיומה רק לאחר שמצאתי במקרה מאמר זה ,בכתב עת מצהיב מזוקן.ושאר בני משפחתי לא שמעו את שמעה מעולם. .

    ומן הסתם רחל הייתה ממשיכה להתקיים רק כהערת שוליים בסיפורו של אחיה .

    היא חיה.היא מתה.והיא נשכחה זהו . .

    עד שבאו בתיה ומיכה כרמון שבסגרת חקירותיהם על תולדות משפחתם ניתקלו באיזכור של רחל במאמר באתר זה , עקבו אחריה וחשפו את סיפורה ואת סיפור משפחתה. של רחל רלב"ג

    מיכה כרמון הוא מורה מזה שנים רבות שפרש לגימלאות.

    בתיה היא עובדת משרד הפנים.שניהם עוסקים כעת בחקר תולדות משפחותיהם שהתברר שהן קשורות גם למשפחתו של בעל האתר..

    ולהלן מחקרם על חייה של רחל רלב"ג ועל משפחתה
    ראו
    רחל אחותו של הגואל

    http://www.notes.co.il/eshed/57197.asp

  • מספר 666  On יולי 4, 2009 at 6:12 am

    היה היה במאה ה19 אדם בשם אברהם וולפנזון. והוא אבי סבו של אליהו לנדא ואני הנין של נינו .
    אותו אברהם וולפנזון היה אחד מראשי עליית תלמידי הגאון מוילנה לארץ ישראל לפני 200 שנה .
    זה בכל אופן על פי המסורת המשפחתית כפי שנכתבה בידי ד"ר ישראל בן זאב על פי האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו של דוד תדהר על פי הויקיפדיה .
    אלא שלאחרונה נפתחה מחדש השאלה בידי חוקר תולדות ארץ הד"ר אריה מורגנשטרן : מי היה אותו אברהם וולפנזון ?
    האם הוא היגיע לארץ ב1810 ביחד עם בן דודו המפורסם הרב ישראל משקלוב מנהיג העלייה הפרושית של תלמידי הגאון מוילנה לארץ ישראל והיה מנהיג נערץ של הקהילה בצפת?
    או שמה הוא היגיע לארץ רק ב1835 והתגלה כטיפוס נכלולי שניסה להונות את אשת דודנו ישראל משקלוב ?
    ואולי אף גרוע מכך ?
    דיון שלם בשאלה זאת התנהל בכתבה באתר זה בשם "התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון ".
    וכעת נכנס לעובי הקורה צאצאו של אברהם וולפנזון "הד"ר עמנואל סגל והוא מנסה להחזיר את כבודו האבוד של אברהם הדיין להראות שאחרי הכל הדןקטור מורגנשטרן טועה ומטעה והמסורת המשפחתית צודקת ואברהם וולפנזון לא היה גנב ונוכל וגרוע מכך ,אלא
    ,אלא אדם שכל שושלת משפחתית יכולה להתגאות בו .
    ראו
    הכבוד האבוד של אברהם הדיין וולפנזון

    http://www.notes.co.il/eshed/58097.asp

  • מספר 666  On יולי 4, 2009 at 6:14 am

    שושלת צאצאי רבי אברהם דיין מראשוני הישוב האשכנזי
    הוכן בידי יוסף זונדל וסרמן עם תוספות מאת עמנואל סגל ואלי אשד

    השושלת
    הדור הראשון
    מנחם מנדל
    אב"ד ( אב בית דין ) ור"מ ( ראש ישיבה ) כל מדינת רוסייא יע"א .
    שם אישתו ברכה
    הדור השני
    רבי משה ברכה.
    הדור השלישי
    רבי עזריאל משקלוב
    האיש שעמד בראש העלייה האשכנזית הראשונה לארץ ישראל בשנת תק"ל ( 1770) או תקל"ב ( 1772)
    הדור הרביעי
    זאב משקלוב
    אחיו שמואל משקלוב ,אישתו מלכה
    הדור החמישי
    הרב ישראל משקלוב בנו של שמואל,מנהיג עליית תלמידי הגר"א בראשית המאה ה-19.

    אברהם הדיין וולפנזון,בנו של זאב

    אישתו של אברהם בתיה בריינה
    הדור השישי
    זאב וולפנזון ממנהיגי הישוב בירושלים במאה ה-19.
    אשתו בעבא רבקה ( שם אישה נוספת זלדה ? )

    א 1. רבי אברהם דיין משקלוב
    אשתו בתיה בריינה עלה בשנת תק"ע.

    ערך בויקיפדיה

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%96%D7%95%D7%9F

    מאמר על אברהם וולפנזון

    http://www.notes.co.il/eshed/41273.asp

    עוד מאמר על אברהם וולפנזון

    http://www.notes.co.il/eshed/43933.asp

    ב 2. ר' זאב ולפינזון (ר' וולוויל באביס)
    אשתו באבע רבקה (שנצלה מצפת)
    על זאב וולפנזון

    http://www.notes.co.il/eshed/43182.asp

    ערך בויקיפדיה

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%96%D7%95%D7%9F

    1
    3. טויבא פייגה אשת ר' שניאור זלמן שניאורסון 1
    4. יהושע ולפינזון אשתו.מהרוקחים הראשונים בירושלים. 1
    5. מלכה אסתר ולפינזון אשת הר' יעקב גולדמן 1
    ג 6. בן ציון ולפינזון אשתו בריינה בת הרב יעקב תאומים 2
    7. בתיה בריינה באשה אשת הר"ר אלעזר לנדא בה"ר יעקב משה מסלונים בהר"ר אברהם בן הגר"א מוילנא זצ"ל
    מאמר עליה ועל בעלה

    http://www.notes.co.il/eshed/44795.asp

    2
    8. אברהם זאב ולפינזון 4
    9. משה ולפינזון אשתו (בדרום אפריקה) 4
    10. יהודה ולפינזון בדרום אפריקה 4
    11. מאיר ולפינזון בדרום אפריקה 4
    12. מרדכי ולפינזון בפתח תקוה 4
    13. גדליה ולפינזון בדרום אפריקה 4
    14. מינדל אשת חיים יוסף ביאלה 4
    15. טובה אשת נתן איצקוביץ 4
    16. שיינדל אשת נתן קריסטל 4
    17. ברכה אשת נחמי' ריכטר 4
    18. אשר גולדמן 5
    19. שלמה פזי (גולדמן) 5
    20. יונה (טייבל) אשת פרוש 5
    21. נחמה אשת דוד גנגס 5
    22. רבקה ינטע אשת מתתיהו סולצקי 5
    23. צבי גולדמן 5
    24. שמשון גולדמן 5
    25. שלום גולדמן 5
    ד 26. מנחם ולפינזון אשתו שרה רבקה בת יהודה לייב הכהן 6
    27. שרה אשת אלטר הכהן 6
    28. באשה אשת משה מאזה 6
    29. ? 6
    30. הרב אליהו לנדא אשתו אסתר זלברמן
    מאמר על אליהו לנדא

    http://www.notes.co.il/eshed/50217.asp

    7
    ה 31. ד"ר ישראל בן-זאב (ולפינזון) אשתו שושנה דינוביץ 26
    32. ולפינזון 26
    33. ולפינזון
    34. שמואל מאזה 28
    35. יעקב אלעזר לנדא אשתו שרה 30
    36. חנה טריינה לנדא אשת יוסף זונדל .וסרמן 30
    ו 37. עפרה 31
    38. רות 31
    39. תלמה 31
    40. צבי אשד אשתו רחל בלנק בת המנהיג הציוני אליהו בלנק
    מאמר על צבי אשד

    http://www.notes.co.il/eshed/4479.asp

    36
    41. משה אשד ממגלי דרך בורמה אשתו מאירה שנלר
    מאמר על משה אשד

    http://www.notes.co.il/eshed/39529.asp

    36
    42. נחמיה אשד אשתו רבקה ארביט 36
    43. שמואל אשד 36
    44. בתיה אשת עזריאל סלמון 36
    45. צפורה אשת יהושע פרימור (פורמן) 36
    ז 46. זוהר אשד 40
    47. רונית אשד
    אלי אשד בלש תרבות

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99_%D7%90%D7%A9%D7%93

    40
    48. עינת אשד 41
    49. יובל אשד 41
    50. מרים וסרמן 42
    51. אלישבע וסרמן 42
    52. חגית סלומון 44
    53. עדי סלומון 44
    54. איל פרימור 45
    55. סיגל פרימור 45

    וצאצאי הדור הנוכחי

    ילדיו של צבי אשד

    1זוהר יצחק
    2. רונית אשד
    3. אלי אשד

    ילדיהם של רונית אשד ויאיר שרון
    חן שרון
    לירון שרון
    גל שרון
    אורן שרון
    אוהד שרון

    צאצאיו של מוסא אשד
    עינת אשד נשואה לישראל חרמץ ( נישואים שניים ) שם בעלה הראשון יוסף פורמן ( 186)
    ילדים
    הדס גולן ( שם נישואין )
    שקד פורמן

    יובל אשד נשוי לליאור
    ילדים
    עומרי
    תומר

    נועם אשד נשוי למיכל

    ילדיהם של נועם ומיכל אשד
    גל אשד
    עומר אשד

    בניהם של נחמיה ורבקה
    מרים בעלה יהודה ורשואר
    אלישבע-טובה הבעל אברהם הכהן וולמן

    עזריאל ( נפטר בילדותו )

    ילדיה
    שולמית-תמר
    אלכסנדר זיסמן אברהם
    נתנאל –ישראל
    שרי- איתה

    ביתו השניה של נחמיה אשד
    אלישבע-טובה הבעל אברהם הכהן וולמן
    ילדיה
    אפרת נשואה לאושרי מימון

    הודיה

    יוסף זונדל
    הושעיה
    רעננה
    אוריאל ( זוג תאומים )
    ילדיה של אפרת מימון
    יהודה-מנחם
    ימימה

    בתיה נשואה לעזריאל סלומון
    ילדים
    חגית –אסתר אשד
    עדי –דוד אשד
    בנו של עדי

    ערן

    ציפורה- רחל מורת דרך מומלחת לתולדות תל אביב נשואה ליהושע פרימור
    ילדים
    1. אייל אליהו פרימור
    ילדיו של אייל וסמדר-אסתר
    תום
    דנה
    נועם

    2. סיגל רבקה פרימור –פסלת בעלה אודי אלוני בנה של שולמית אלוני
    ביתה של סיגל
    יולי אלוני

    בנה השלישי של ציפורה פרימור

    3. עמית יאיר פרימור נשוי לננסי

    שושלת וולפנזון רשימת עמנואל סגל
    צאצאי "אברהם- דיין"

    דור 1: אברהם וולפנזון "אברהם דיין":
    2. פייגה-טויבה 2. זאב-וולף וולפנזון "ועלועל באבעס" 2. אסתר-מלכה גולדמן 2. יהושוע וולפנזון.

    דור 2: פייגה-טויבה שניאורסון:
    נישאה לשניאור-זלמן שניאורסון אביו נחום-יוסף, אימו שרה-רבקה נכדת בעל ה"תניה". לא ידועים לי פרטים נוספים.

    דור 2: זאב-וואלף וולפנזון "ועלוועל באבעס": היו לו 11 ילדים, מתו בחיו. נשארו:
    3. בתיה-בריינא לנדא. 3. בן-ציון וולפנזון.

    דור 2. אסתר-מלכה גולדמן:
    4. נפתלי סלצקי: נכד של אסתר-מלכה גולדמן אזורי חן, תל-אביב. 03-699-1130.
    בתו: 5. מתניה סלצקי: 03-649-4548. לא ידועים לי פרטים נוספים.

    דור 2: יהושוע וולפנזון: רוקח הראשון בירושלים שלמד לימודים גבוהים ברוקחות.
    3. מרדכי (מכס) וולפנזון היה מזכיר העיר פתח-תקווה. השאיר 6 ילדים רובם אינם בארץ.
    לא ידועים לי פרטים נוספים. מורגנשטרן יודע עליהם.

    דור 3: בתיה-בריינא לנדא:
    ( רשימה נמצאת למעלה )

    דור 3: בן-ציון וולפנזון:
    4. פועה-רחל בורשטיין (פייקא). 4. שרה לווינסון. 4. בתיה מזא"ה (בשקה). 4. מנחם וולפנזון.

    דור 3: מרדכי (מכס) וולפנזון: היה מזכיר העיר פתח-תקווה.

    דור 4: נפתלי סלצקי:
    נכד של אסתר-מלכה גולדמן אזורי חן, תל-אביב. 03-699-1130.
    בתו: 5. מתניה סלצקי: 03-649-4548. לא ידועים לי פרטים נוספים.

    דור 4: פועה-רחל בורשטיין (פייקא). (בעלה אפרים-יצחק-אלתר, מת מצמא כחייל טורקי הושלח דרך חלון הרכבת)
    5. חייה-קיילא צ'צ'יק 5. טויבּה-שפרה סגל (טייבּל). 5. רבקה 5. חיים בורשטיין 5. אסתר רוחלנקו בעלה דוד (חשוכי ילדים).

    דור 4: שרה לווינסון. (בעלה אלתר. בירושלים הכרתי נכדה ששמה היה שרה, היא ירדה לארה"ב. לא ידוע לי יותר).

    דור 4: בתיה מזא"ה (בּשקֶה): בעלה משה.
    5. פייגה זוסמן. 5. מלכה גלצר.

    דור 4. מנחם וולפנזון.
    5. גנשקה. 5. ד"ר ישראל בן-זאב. 5. מיכל וולפנזון.
    דור 5. גנשקה אייזלמן
    עירון דיבון מצאצאיה. הוא יודע יותר.

    דור 5. ד"ר ישראל בן-זאב.
    6. עפרה. בעלה זליג. 6. רות אטינגר. Ettinger. 1955 S.Kearney Way, Denver'CO 80224. 6. חיה.

    דור 5. מיכל וולפנזון.
    6. Pauline Rozner. 6. Sima. Chicago, USA.
    שלחתי לארה"ב לקבלת פרטים נוספים בסוף המסמך. הם מעוניינים לבוא.

    דור 5. חייה-קיילא צ'צ'יק: בעלה יצחק.
    6. שושנה פריברג: בעלה אברהם. 6. ברוריה. 6. רחל-פועה. 6. אפרים-יצחק צ'צ'יק (פרויצ'יק) 6. שרה.

    דור 5. טויבּה-שפרה סגל (טייבּל): בעלה יוסף.
    6. פועה-רחל פיירניקש. 6. לאה ברידא. 6. יצחק סגל. 6. עמנואל סגל.

    דור 5. רבקה (מיכל וולפנזון, שמואל איזאקסון):
    6. Pauline (פועה-רחל) וולפנזון. 6. Fred (אפרים-יצחק) Isaacson.

    דור 5. חיים בורשטיין. אשתו חנה.
    6. יצחק בורשטיין. שרה וינר.

    דור 5. פייגה זוסמן. בעלה צבי.
    6. בנימין זוסמן. 6. זאב. ז"ל. 6. יהודה-לייב. 6. ברוריה. 6. יעקב. 6. אברהם-מאיר.

    דור 5. מלכה גלצר. בעלה דוד.
    6. בלה מיטלמן. 6. בריינדה הרשלר. 6. חנה דוינסקי. 6. רחל שטרסברג. 6. ציפורה כהן. 6. נחמה זייציק. מרדכי גלצר ז"ל.

    דור 6. פועה-רחל פיירניקש ז"ל. בעלה חיים. צה"ל 103, קיראון, קריית-אונו 55451. 03-535-6754.
    7. שרגא אופיר. 7. סימה זיסמן.

    דור 6. לאה ברידא ז"ל. בעלה משה. בר-כוכבא 3א, תל-אביב 63426. 03-629-4920.
    7. עודד ברידא. 7. אורנה בומפלק.

    דור 6. יצחק סגל. אשתו רות. התיכון 42, חיפה 32292. 04-822-1005. ttg2@bezeqint.net.
    7. אליצור סגל. 7. רונית סגל.

    דור 6. עמנואל סגל. אשתו לאה. התותחנים 4א, כפר-סבא 44537. 09-765-6095. emanus@bezeqint.net.
    7. אריאל סגל. 7. סמדר ברגר. 7. שירה סגל. 7. רוחמה סיני.

    דור 6. Pauline Rozner (פועה-רחל).
    7. Joel Rozner (יואל). 7. Shelley Gaynor. ראה בסוף באנגלית.

    דור 6. Fred Isaacson (אפרים-יצחק). אשתו פרידה.
    7. Philip Isaacson (פייבל).

    דור 6. יצחק בורשטיין. אשתו סופי. המעגל 10, קריית-אונו 55402. 03-635-8558 יצחק: 050-623-5058.
    7. פזית ליבני. בעלה עפר 7. טלי ליעם. בעלה דוד. 7. מיה-אסתר.

    דור 6. שרה וינר. בעלה שלמה. חיים-כהן 15, פתח-תקווה 49553. 03-922-7002.
    7. חיה-לאה. 7. רונית. 7. מיכל.

    דור 6. בריינדה הרשלר. חזנוביץ 3, ירושלים. 02-624-4611.
    7. מיכל קורנברג. יחזקאל 44, ירושלים. 7. מרדכי הרשלר. ירושלים. 7. מאיר-צבי הרשלר. חזנוביץ 3, ירושלים. 02-624-4611. 7. פרידה ויינגרטן. חזון-איש, רמת שלמה, ירושלים. 7. אליהו הרשלר. רמות ג.

    דור 6. ביילה מיטלמן. לסין 11, תל-אביב. 03-695-3562.
    7. שרה מיטלמן. ביאליק 7, ירושלים. 02-652-0108. 7. משה מיטלמן. מיכלין 10, בית-וגן, ירושלים. 02-642-1751, 052-260-1730. 7. אהרון מיטלמן. מתיתיהו 37, בני-ברק. 03-677-0893.

    דור 6. חנה דוינסקי. 02-624-5712.

    דור 6. רחל שטרסברג (יוסף).הפסגה 47, בית-וגן, ירושלים. 02-641-5758.
    7. מרדכי שטרסברג. פרדס חנה. 7. שלמה שטרסברג. רמת-הגולן, חיספין. 7. צבי שטרסברג. רחמלביץ 160, ירושלים. 7. מיכל דובדבני. חן-הצפון 4, פתח-תקווה.

    דור 6. ציפורה כהן. לונדון.

    דור 6. נחמה זייציק (ליפא). ראשית-חכמה 29, ירושלים. 02-538-4413.
    7. בן־ציון-מנחם זייציק (בת־שבע, לבית טרכטינגוט). נישואין:יום ה, כה שבט, תשסט (19.2.2009).

    דור 6. מרדכי גלצר.

    My best cousin in America

    Next year it will be 200 years for the Aliyah of our ancestor "Avraham dayan". We organize a world meeting of all his descendants. The meeting will be held in Israel next year. We need the names and addresses of his descendants. You are a "Bath-Mitzva Girl", a big girl. So, your task is to gather the information about his descendants in America.

    Please check and complete the following.

    Riva Burshtein: Born: 1905. Mazkereth Mosheh neighborhood, Jerusalem. Left Eretz-Israel: 15.3.1923 by the ship Adriatic (2) from Haifa. Arrived Chicago 10.4.1923. Married to Michal Wolfenson: 22.6.1923.
    Died 1985 ?

    Michal Wolfunson (Paulin's father, first cosine of Riva. His father Menakhem and Riva's mother Puah-Rakhel were brother and sister. Their father was Ben-Tziyon Wolfunson, which was a grand son of Avraham dayan) Born? Died? Date of marriage his 2nd wife, her name? Born? Died?

    Children: Sima?
    Addresses: ? Tel?

    Grandchildren ? (One of them was a friend of Philip).
    Addresses: ? Tel?

    Pauline Rozner: Born: Saturday 13.6.1925 (כא סיוון תרפה). Married 27.11._____Her husband Leonard: Born? Died? Thursday 10.2.1983 (כז שבט תשמג).

    Joel Rozner: Born 7.10.1947. Married: 24.8.1969. His wife: Mary-Anne (Miriam). Born?
    Address: 4100 Central Blvd, Delavan, Wisconsin 53115. USA. Tel: 00-1- 262 – 740 – 0863. graphicimage@charter.net .

    Michael Rozner: Born: 30.11.1972 Married: 19.10.2002. His wife Darci-Micki Evins. Born?
    Address: ? Tel ? mrdrozer@comcast.net .
    Son: Ryan (Rannan) born 24.2.2006.

    Becky ? : Born: ? Married: ? Her husband Jeffery: Born?
    Children ?
    Address: 1616 W. Germann Road Apt. 1004, Chandler' Arizona 85286. USA. Tel?

    Michelle-Shelley Gaynor: Born: Fryday 12.6.1953 (יום ו כט סיוון תשיג) Merried: Sunday 12.11.1995 (יט חשוון תשנו(. Her husband Reuven-Robert-Stuart: Born: Thursday 9.6.1957 (יד סיוון תשיז).
    Address: 3114 W. Birchwood. Chicago, IL. 60645, USA. Tel: 00-1-773-844-1487. Robert.gaynor1@comcast.net .

    Leah-Chaya Gaynor: Born 30.11.1996.

    (Samuel Isaacson: Born? Married? Died?)

    Fred Isaacson: Born? Married? Died? His wife: Frida (Cohen). Born? Died?

    Philip-Shraga Isaacson: Born ? Married 22.3.1990. His wife Joyce: Born?
    Address: ? Tel?
    Children: Ephrayim: Born ?
    והגנאלוג בנימין מפתח תקווה מוסיף
    את שניאור זלמן שניאורסון, שהיה נשוי לטויבא פייגא, מכיוון שעמנואל הוסיף את שמות הוריו, הצלחתי לזהותו ב'ספר הצאצאים' של בעל התניא. כפי הנראה שם, לטויבא פייגא לא היו צאצאים, והוא נשא אשה שניה, וממנה צאצאיו. אבל נוסף משם בן אחיו של שניאור זלמן, בשם משה שניאורסון שנשא את בתו של ר' ועלועל בובעס.
    ראה בספר הצאצאים של הרב שניאור זלמן מלאדי עמ' 165, 207, 270, 317. הספר נמצא באתר היברו בוקס.

    את בריינדה הרשלר שנזכרת ברשימה של עמנואל, אני הכרתי, היא כבר נפטרה, יש לי קשר עם חלק מצאצאיה. בנה מאיר צבי, נשאר לגור בדירתה. אחותה חנה דוינסקי, גרה גם היא באותה בנין. וגם חלק מצאצאיה אני מכיר. פשוט, סבא שלי גם גר באותו בנין..
    האח שלהם, מרדכי [דב] גלצר, נהרג מיריות חיילים ירדנים, בסנהדריה, ב1956, יצא לזכרו ספר זכרון

  • מספר 666  On אוגוסט 16, 2009 at 7:17 pm

    מחקר מפורט ומקיף ביותר על מפה של ארץ ישראל שאותה הוציא אליהו לנדא בשנת 1915 יש כאן

    http://www.kfarnoar.org/maps/pages/landa_011.php

    המחקר משווה את המפה שהוציא לנדא עם מפות אחרות מהתקופה .
    שווה בהחלט לקרוא ולהשכיל.

  • גדי  On ינואר 5, 2010 at 12:29 pm

    אלי יקר, רציתי לדעת אם ידוע לך היכן ניתן לקרוא ולהשיג את החוברות של גרייבסקי
    בתודה מראש

  • מספר 666  On ינואר 6, 2010 at 9:31 am

    סרוקות ברשת
    למשל כאן

    http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36799&pgnum=1

    ואני מניח שהכוונה היא בסופו של דבר להעלות את כולן לרשת .
    על גרייבסקי עצמו שהיה ידיד טוב של אליוה לנדא ויש ברשותי מכתב ששלח אליו ראה כאן

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99

  • מספר 666  On מאי 25, 2010 at 8:44 am

    לכל צאצאי משפחה וולפנזון ( בן -זאב )
    זילברמן ,לנדא( צאצאי הגר"א)
    והמשפחות הקשורות אליהם במדינת ישראל ובחו"ל שלום,

    לתשומת ליבכם
    אנחנו מתכננים אירוע של כינוס משפחת וולפנזון בירושלים אולי ליום השלישי באוגוסט 2010 בירושלים לרגל אירוע חניכת השחזור של בית הכנסת "החורבה" בית הכנסת שנבנה בידי אבי המשפחה זאב וולפנזון ונשרף במלחמת העצמאות .
    בית כנסת זה נחשב לאחד מבתי הכנסת החשובים בתולדות העם היהודי ,ולבניין החשוב ביותר שנבנה בירושלים מאז מסגד אל אקצה. .
    בני משפחת וולפנזון נמצאים בארץ ישראל כבר מזה 240 שנה. עוד משנת 1772 כאשר עלה אבי המשפחה ,עזריאל משקלוב לארץ ישראל בראש קבוצה שלמה בניסיון ראשון מסוגו לקיים עלייה אשכנזית לארץ ישראל
    כמה שנים לאחר מכן עלה לארץ ישראל אברהם וולפנזון והיה בין מחדשי הישוב הפרושי בארץ ישראל.
    ובמשך 240 השנים האלו לא פסקו בני משפחת וולפנזון אפילו לרגע ליסד ליזום ולפעול בחזיתות שונות של הישוב ושל המדינה
    בני משפחת וולפנזון הקימו בעיר שקלוב בראשית המאה ה-19. את אירגון העלייה "חזון ציון " שאירגן וניהל במשך שנים את העלייות הראשונות של יהודים מעריצי הגר"א לארץ ישראל.
    בני המשפחה היו בין המנהיגים של הישוב היהודי בערים צפת וירושלים במשך עשרות רבות של שנים ונטלו חלק בניהול הישוב בנסיעות דיפלומטיות בחו"ל למען הישוב.
    בני המשפחה תרמו תרומה ענקית לתחום הרפואה והיו בין האחראים ליסודו של בית החולים היהודי הראשון בירושלים "ביקור חולים" .

    בני משפחת וולפנזון הקימו את בית המרקחת היהודי הראשון בארץ ישראל.
    בני המשפחה היו האחראיים לבנייתו של בית הכנסת המפורסם ביותר של ירושלים ושל העולם היהודי כולו בית הכנסת "בית יעקב" בירושלים בית כנסת שנחרב במלחמת העצמאות וכיום משוחזר מחדש בדיוק בצורה שבה נבנה בידי בני משפחת וולפנזון לפני כ160 שנה
    .
    בני משפחת וולפנזון היו הבעלים של תחנת הרוח המפורסמת שהוקמה בידי משה מונטיפיורי בירושלים שהפכה לאחד מסמליה של ירושלים והפעילו אותה כל תקופת קיומה למרות איומים וניסיונות שונים להרוס את התחנה גם באמצעי כישוף שונים של מתחרים ערביים.
    ". .
    בני משפחת וולפנזון עמדו בראש האירגון החשאי של הלוחמים בפשע "הגברדיה היהודית " בירושלים של המאה ה-19.

    בני המשפחה היו ראשונים שהביאו מנורות נפט לישוב היהודי

    בני המשפחה היו חלוצים בתחום הדפוס בארץ ישראל וכללו את המגיה הראשון הידוע בשמו בארץ ישראל ויסדו כאן בתי דפוס על פי שיטות חדשות שלא היו מוכרות עד אז בארץ והכניסו את השימוש ב"אמהות " (מטריצות ) לבתי הדפוס .
    בני המשפחה היו הראשונים שהדפיסו ספר תנ"ך מוגה ומודפס כולו בידי יהודים בעברית בארץ ישראל .
    בני משפחת וולפנזון הקימו את בית החינוך לעיוורים הראשון בארץ ישראל.
    בני משפחת וולפנזון הקימו את אירגון "בני הישוב " שהוציא לאור את האנציקלופדיה המפורסמת לחלוצי הישוב ובוניו של דוד תדהר שהיא מקור המידע העיקרי כיום לאלפי אנשים מתקופת הישוב.
    איש ממשפחת וולפנזון היה ממגלי "דרך בורמה "שהביאה להצלתה של ירושלים מכיבוש במלחמת העצמאות.

    וזוהי רשימה חלקית ביותר של השגי בני המשפחה ב240 שנות ישיבתם בארץ ישראל
    .
    אנחנו חושבים לעשות מפגש של הרצאות על תולדות המשפחה .ואולי גם בהתאם להיענות סיורים באתרים הקשורים לתולדות המשפחה בירושלים :אתרים כמו
    בית הכנסת "החורבה" שנבנה בידי זאב וולפנזון שהושמד במלחמת העצמאות וששוחזר לאחרונה בדיוק בצורה שבה בנה אותו זאב וולפנזון.
    תחנת הרוח של משה מונטיפיורי ליד שכונת "ימין משה " שהוחזקה ונוהלה במשך כל שנות קיומה כמקום פעיל בידי זאב וולפנזון ואישתו רבקה.

    ביתו של זאב וולפנזון בחצר רייסין ברובע היהודי בירושלים ( הכניסה היא מרחוב שייח הקירמי )שכלל בעבר תחנת קמח תת קרקעית הנמצאת באולם מרתף גדול שתקרתו בנויה קשתות ואולי הוא אולם עוד מימי הצלבנים .
    ( שם לפי מסורת יצאו לפעילויותיהם אנשי האירגון החשאי, " הגוורדיה היהודית " שבראשו עמד וולפנזון )
    הבניין שבו עמד בית המרקחת הראשון בירושלים של יהושע וולפנזון.
    אנחנו מתכננים אירוע מרכזי ,אחר צהריים של הרצאות על תולדות משפחת וולפנזון ומשפחות מקורבות שבו ישתתפו :
    חוקר תולדות ארץ ישראל ד"ר אריה מורגנשטרן
    ד"ר עמנואל סגל
    אלי אשד
    ואחרים
    אנחנו מתכננים שני סיורים יומיים בעקבות תולדות המשפחה. אחד מיפו ותל אביב לירושלים :שיכלול סיורים באתרים כמו שכונת מונטיפיורי בתל אביב שהוקמה בידי צאצאי המשפחה ,

    בית כנסת הגר"א ברחוב הירקון העובר כעת שיחזור משלו שנבנה בידי נכדו של זאב וולפנזון ומקומות אחרים.
    וסיור שני מירושלים לצפת על מנת לחוות את העיר כפי שהייתה לפני

    רעידת האדמה הגדולה בתקופה שבה חיו בעיר אבות משפחת וולפנזון.

    אם יש לכם מידע לחלוק ורעיונות להציע לגבי האירוע אתם מוזמני לחלוק אותם עימנו.
    על מנת לכסות את ההוצאות אנחנו גובים מאה שקל לכל משתתף ביום ההרצאות. מחיר הסיורים יקבע לפי מספר הנרשמים.
    בני משפחה מעוניינים כיכולים להירשם ולקבל דיור במלון בירושלים במחירים נמוכים במיוחד.

    אתם מוזמנים להפיץ זאת בין מקורביכם וקרוביכם.

    ,כדי לקבל פרטים נוספים יש ליצור קשר עם אלי אשד
    .

    elieshe@zahan.net.il

    כל מי שמעוניין להשתתף באירוע מתבקש ליצור קשר כבר בימים הקרובים עם נועם אשד מסוכנות הנסיעות CTO ולהירשם דרכו .
    אי מייל של נועם אשד
    noam@ctotours.com

    טלפון של CTO
    03-5225253
    .נשמח לקבל כל עזרה ותמיכה באירגון האירוע.

    ראו על כך עוד

    http://www.notes.co.il/eshed/63986.asp

  • מספר 666  On מאי 25, 2010 at 8:45 am

    באירוע יושמעו הרצאות של

    ד"ר אריה מורגנשטרן על בניית בית הכנסת "החורבה " בידי זאב וולפנזון .
    הרצאה של ד"ר עמנואל סגל על חייו של אברהם "הדיין "
    והרצאה של אלי אשד על הגברדיה היהודית

    כןיתקיים עימות בין חוקר תולדות ארץ ישראל ד"ר אריה מורגנשטרן ובין חוקר תולדות משפחת וולפנזון הד"ר עמנואל סגל ,שבמהלכו יציגו שני האישים את הדעות השונות והמנוגדות לגבי חייו ואישיותו של אח דמאבות משפחת וולפנזון בארץ ישראל אברהם "הדיין " וולפנזון
    .האם היה אברהם וולפנזון גיבור וצדיק ?
    או שמה היה נוכל ערמומי ?
    ואולי משהו באמצע .
    במהלך העימות שאותו ינחה אלי אשד יקבל כל צד כמה דקות על מנת להרצות את טענותיו השונות בנושא זה ולאחר מכן אפשרות להגיב על טענות הצד השני .
    .

  • מספר 666  On מאי 10, 2011 at 8:25 pm

    סקירה נוספת על חייו של אליהו לנדא מטעם מעריץ של הרב קוק ידידו של אליהו לנדא יש כאן
    שבת הראי"ה פרשת נוח

    http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=8986

    וכאן

    http://www.yeshiva.org.il/midrash/printShiur.aspx/11099

  • מספר 666  On יוני 8, 2011 at 5:19 am

    בית הכנסת "הגר"א "ברחוב הירקון בתל אביב אחד מבתי הכנסת הראשונים והבולטים של תל אביב הוקם בידי אליהו לנדא וקבוצת ידידים בשנות השלושים של המאה הקודמת.
    פרופסור ישראל רוזנסון פירסם מאמר מקיף על תולדות בית הכנסת הזה בקובץ "תלמידי הגר"א בארץ ישראל – היסטוריה, הגות, ריאליה" שיצא לאור בהוצאת מכללת אפרתה, ירושלים, תשע"א, עמ' 177 – 210.
    וכעת המאמר נמצא בשני חלקים ברשת במגזין "יקום תרבות ":

    זיכרון זהות מקום -על בית הכנסת "הגר"א בתל אביב
    החלק הראשון

    http://www.yekum.org/2011/05/%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%a8%d7%90-%d7%91%d7%aa%d7%9c/

    החלק השני

    http://www.yekum.org/2011/05/%d7%96%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%96%d7%94%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%a8%d7%90-%d7%91%d7%aa%d7%9c/

    וכבהערת אגב נציין שעד כה רק בית הכנסת "החורבה" בירושלים שנבנה בידי סבו של אליהו לנדא ,זאב וולפנזון זכה למחקר היסטורי מקיף כזה.

  • מאמנת אישית  On יוני 17, 2012 at 5:55 am

    בהחלט נשמע כמו אדם מסקרן ומעניין , כיום מספר האנשים האיכותי בדומה לאיש זה הוא נמוך, ואני מקווה שתלמידיו ימשיכו בדרכו המדהימה! ממש איש של חזון.

  • ריהוט גן  On אוגוסט 5, 2014 at 3:46 pm

    Simply desire to say your article is as
    amazing. The clarity for your submit is just nice and i could
    suppose you're knowledgeable in this subject. Well with your permission let me to
    seize your feed to keep updated with coming near near post.

    Thank you 1,000,000 and please carry on the enjoyable work.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 452 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: