הזרעים הרוחניים של אברהם סוצקבר

גדול משוררי היידיש אברהם סוצקבר נפטר.
הרבה נאמר ונכתב על אברהם סוצקבר איש וילנה .
אמרו עליו שאילו היה חי במקום אחר שבו יש יותר כבוד לשפת היידיש היה זוכה בפרס נובל כפי שזכה הסופר הגדול האחר של היידיש במאה העשרים בשביס זינגר.
מה שללא ספק נכון הוא שככל הנראה אברהם סוצקבר הוא הסופר הגדול ביותר שנולד בליטא במאה העשרים. ומשום כך מצער הדבר שהוא זכור בעיקר כמשורר על השואה,

נושא שלאמיתו של דבר היה רק חלק צר ומוגבל ביותר ביצירתו אם כי זכה לתשומת לב לא פרופורציונאלית המסיתה את תשומת לב גם מדברים חשובים רבים אחרים שכתב .והוא הרי המשיך לכתוב שישים וחמש שנה לאחר השואה ובהחלט לא התמקד בה..
הוא כתב בתור דוגמה מחזור שירים יפה מאוד ובלתי צפוי לכאורה ממשורר השואה הגדול על יבשת אפריקה ואנשיה המקסימים שאני הייתי שמח לפרסם באתר זה אילו היו לי את הזכויות עליו.
האתר מקווה לפרסם רשימות נוספות על סוצקבר ועל קשריו עם ליטא והעיר וילנא .
על ליטא והעיר וילנא שסוצקובר היה גדול משורריה צפו למאמר גדול באתר זה בהמשך.

 

בנתיים הנה מאמר הספד של המשורר יואב עזרא על גדול משוררי היידיש .

זרעו הפואטי של אברהם סוצקבר

מאת יואב עזרא


על חייו המדהימים של אברהם נכתב רבות. על היותו חבר במורדי גטו וילנה , על היחלצותו מציפורני הנאצים. עצם היותו קומוניסט הדוק שדבק בלשון היידיש והאמין בחידוש החיים היהודיים במסגרת תרבות היידיש. את הלשון העברית זנח בנעוריו מאידיאולוגיה.

 

 הוא עלה ארצה מטעמים לא ציוניים. למרות זאת בארץ זכה אברהם בתמיכה של שלטון מפא"י. והיה חבר נערץ בקהילת הסופרים של המדינה וידידם של סופרים עבריים רבים . אך למרות הוא נשאר תמיד בגדר "לא שייך" בגלל התעקשותו לכתוב ביידיש. .הוא נחשב בעיני כל למשורר מפואר אך גם זר ומוזר.
בואו ניזכר בכמה דברים חשובים שאמר במהלך ההיסטוריה .
בעדותו במשפטי נירנברג . אמר "חפץ אני לדבר בשפתו של העם שהנאשמים עמדו להכריתו
יחד עם לשונו. ה"ידיש".
על השואה. " הכתיבה בשבילי היתה הקיום. את השואה פרקתי באמצעות הכתיבה.
עם הכשרון שלי שברתי את השואה…"


היחס שלי אל אברהם סוצקבר הוא כיחס אל זרעי המשוררים. זרעי המשוררים נידפים ברוח. יש והם נופלים בארץ חרבה.יש והם גדלים כילדי רחוב נטושים. יש במאהל צבאי. והמוח שלהם פועל כמו במצלמה במעגל סגור מול המראות והם משעתקים את כאב העולם לשפה אנושית הלא היא השפה הפואטית ואברהם סוצקבר יותר משהשואה הכריתה אותו הוא הכרית את השואה כגדול המשוררים.
יתכן שאברהם לא נטש את שפת היידיש מאחר והשפה היא סוג של געגוע. געגוע למחוזות שהיו ונמחו מעל האדמה בליטא מקום הולדתו של סוצקבר .הם מחוזות הילדות.
ויתכן שאברהם סוצקבר הנציח בעצם כתיבתו את חבריו דוברי שפת היידיש ואת תרבות היידיש כולה שאירופה ברגל אכזרית הוציאה להורג.וכל זמן שהוא חי והמשיך לכתוב תרבות היידיש המשיכה להתקיים דרכו.
שירים מתוך הספר ברכב אש הוצאת מוסד ביאליק 1964

אברהם סוצקבר הצעיר .צייר חיים אוריסון .

ולא תראה גשם

 עמוד 91

ולא תראה גשם, אף טיף לא תרגיש,
ובחול נע-ונד אך שגעון – להבות ;
וזרמים כסוסים, קרב- פרא הרעיש –
דהר – דהר מכפים אל נחלי – תלאובות.

אל אן? הם שוטפים מני מחוז- תעלומה ,
יתצו גדרים, בריחי – שחם לבלום,
וזרם את זרם יפגוש בחמה
והלם את חזו במאכלת – יהלום.

לא יארכו הרגעים וזרמי – השקיעה
בתוהו יעלו , לא ישאירו בחלוף
זולת עשבים, ציצת זרע הושקה
כזנבות – כוכבי – שבט שאין להם סוף

את השיר תרגם אשר ברש שהוא עצמו משורר סופר ויוצר אדיר וגדול.
איזה שיר . אין מילים. מצוין פלוס.

אברהם סוצקבר 1943. צייר אלכסנדר בוגן

הפתקים על קברו
של רבי שמעון בן יוחאי

על מצבת אבני – תכלת
לרבי שמעון – מקהלת
פתקאות.
אות באות –
חתומות בטל – הדמע
חתומות בכוכבים :
אנא , הנה , למה , שמא –
הודית,
יידית,
ארמית,
וטפונת של עברית.

עת רפא יבוא הליל
הארוג אנחות – החומר
ויקדש על גאולה –
ליהודים של ל"ג – בעומר
הספונים בהלולא –
אז נבקעת פה האבן
ובאצבעות של משי
סבא בן יוחאי יברור לו
פתקאות אשר פרחו
ויקראן בכובד רך הוא
לאורה של הלולא.
בעיניו חיוך של ילד :
בהודית ברך אילת.

ראה לשון – תמיהה לחך :
הוא ביידיש מברך.

בלי העין הרעה,
כל תפוצות בני יהודה –
הברכות לא לבלבל אך !

נח לבו, שבין כל אלה –
הודית,
יידית,
ארמית, –
יש עוד שמץ של עברית

שיר המפאר את כל העדות והשפות ולחשוב
שהשיר נכתב ביידיש . פלא.

 

אברהם סוצקבר .צייר ראובן רובין

שיר אהבה

האש היא אשת הסופה.
וזאת אשר אהבתי –
אשת דמעותי.
דמעותי, המקשרות
את נשמתי עם אל מוארי,

כפסיעות פרי – האהבה, המקשרות שני בני – אדם.

כרתי לי, היפה, את שתי ידי,
אם יתאימו הן להיות לעגיליך.

תני לי, אשת , שיבתך העתידה,
ומה אגיל בשביתי שלך – אליך.

שירתו של אברהם היא שירת החורבן הטהור

כנפי שחם / אברהם סוצקובר

בארון המתים

 

עמוד 26

בארון – המתים,
כבגד של עץ,
אשכב.
אולי זו סירה
על גלים סוערים,
אולי ערש לטף.

מכאו,
ממקום בו גופות
נפרדו מן הזמן,
אקרא לך, אחות, –
תקלטי את קולע
מכאן.

מה רטט הרטיט בארון
גוף בפתאום?
כי באת.
הכרתי האור, האישון,
הנשימה,
המבט.

כנראה , כך סדרו של עולם:
היום פה,
מחר שם.
בארון – מתים
כבגד של עץ,
שירי עוד נשם.

אמת הדבר . אברהם סוצקבר גדול המשוררים. הוא חובר לאותה קבוצה ניהיליסטית
יחד נח שטרן בנימין נחום סליקינר יעקב שטיינברג ואחרים. תהיי מנוחתו עדן
.
אך מי ייתן שנשפה והתרבות הידישאית הגדולה לא תמות ותיקבר יחד איתו ושהזרעים שסוצקובר זרע יצמיחו עור וגידים בעברית.  

.
ראו על אברהם סוצקובר

אברהם סוצקובר בויקיפדיה

אברהם סוצקובר בשואה
איתי בן זיו על סוצקובר

אברהם סוצקובר .דיוקן מאת מאנה כ"ץ

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מספר 666  On פברואר 2, 2010 at 11:00 am

    כדאי להוסיף ולהזכיר ששירי אפריקה של סוצקבר שהם לדעתי ממיטב יצירתו דווקא בגלל שהם שונים כל כך מרוב השירים שלו לפחות אלו שבעברית נמצאים להשגה רק בספר "כינוס דומיות ".
    הם כנראה מתבססים עלמסע שסוצקבר ערך באפריקה בשנות הארבעים או החמישים ומראים על עניין עמוק בתרבות האפריקאית.

  • אוהבת לקרוא  On פברואר 2, 2010 at 11:42 am

    יואב עזרא נוגע בנימים העצובים ביותר .

  • מספר 666  On פברואר 2, 2010 at 1:04 pm

    אני עצמי מתקשה להתחבר במיוחד עם ספרות היידיש להוציא יצירות ספציפיות מאוד בתוכה.
    אולי בגלל הקושי להתחבר עם הווי של העירה היהודית במזרח אירופה.שהיא מקום ההתרחשות של רוב היצירות בשפה זאת שנתקלתי בהן.
    כמובן כל הדברים שקראתי ביידיש הם תרגום בלבד מאחר שאיני קורא את השפה .
    עם זאת אין ספק שהיידיש יכולה לעסוק גם בנושאים אחרים חוץ מהעיירה היהודית וראו אותם שירים על אפריקה (_ שכן הם השירים החביבים עלי ביותר שלו ולא דווקא כל אותם שירי שואה.)
    כאמור למעלה זוהי תאונה עצובה שסוצקובר נזכר מעל לכל כמשורר השואה.
    כל אותם כותבים על יצירתו היו עושים לו וליצירתו חסד אם היו מפסיקים לשים דגש על העניין הזה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On פברואר 2, 2010 at 1:32 pm

    הוא היה משאיר אצלי.

    נעים להזכר..

    סוניה מרמלשטיין-פרוכט

  • רוני ה.  On פברואר 2, 2010 at 1:42 pm

    בלי להפחית מכבודו של סוצקבר, האמנם הוא "הסופר הגדול ביותר שנולד בליטא במאה העשרים"? גם אם לא סופרים את הסופרים הלא יהודים שנולדו בליטא (וביניהם נדין גורדימר וצ'סלב מילוש זוכי פרס נובל), מה למשל עם לאה גולדברג? האמנם בדקת ומצאת שלא יצאו מליטא עוד סופרים גדולים?

  • מספר 666  On פברואר 2, 2010 at 1:59 pm

    היגזמתי לא ידעתי שהשניים שהזכרת נולדו בליטא.
    לאמיתו של דבר בחרתי בו מאחר שליטא ויותר נכון וילנה השפיעה על יצירתו עמוקות .
    לא ידוע לי שליטא השפיעה במיוחד על לאה גולדברג שדי בזה לתרבות הליטאית.
    לא ידוע לי אם ליטה השפיעה על הסופרים
    שהזכרת ,אולי כן זה דורש בדיקה.
    הספר שאותו אני קורא עכשיו "ירושלים כבר לא בליטה "
    של ישראל רונזסון ספר מצויין על הזיכרון הליטאי של יוצאי ליטא ועוד הרבה דברים מציין שליטא השאירה מעט מאוד חותם על רוב הסופרים
    שיצאו ממנה ( היהודיים ) וציין איפה שהוא כבדרך אגב שדווקא על סוצקבר ליטא הישנה השפיעה עמוקות עמוקות ביצירתו המאוחרת ,וזאת תופעה לא כל כך נפוצה.
    על פי הספר רוב היוצרים היהודיים לא במיוחד התעניינו והתיחסו לליטא .
    ובזה כמובן היו ממשיכיו של הדמות היהודית הידועה ביותר של ליטה הגאון מוילנה שמידת העניין שלו בליטא ובוילנה היא עד כמה שאפשר להסיק מכתביו אפס מאופס.
    והקשר היחיד שנוצר בינו ובין ליטאים היה עד כמה שידוע רק בבית הסוהר כאשר הושלך לשם.

  • י. פורת  On פברואר 2, 2010 at 2:22 pm

    טוב, ראוי וחשוב

  • גיורא לשם  On פברואר 2, 2010 at 2:27 pm

    סוצקוור הוא, לדעתי, המשורר היידי הגדול ביותר המאה ה-20.
    דרך אגב, מקבץ שירים שלו ראה אור גם בספר מסותיו של דן מירון על שירת סוצקוור "שלג על כנף הניוה" שראה אור בהוצאת קשב לשירה.

  • גיורא לשם  On פברואר 2, 2010 at 2:29 pm

    צ"ל "שלג על כנף היונה".

  • מירי שיינפלד  On פברואר 2, 2010 at 4:07 pm

    לא תארתי לעצמי שסוצקובר כזה מענין. אני אחפש כעת את ספריו.

  • איפכא  On פברואר 2, 2010 at 5:29 pm

    גם אצ"ג כתב יידיש. גם איציק מאנגר. גם אברהם לייסין גם אפריים אורבך
    אולי נסכים שהיה אחד מהגדולים ונוותר על דירוג?

  • מספר 666  On פברואר 2, 2010 at 11:08 pm

    לא אני טוען מאחר שאיני קורא יידיש.
    אני רק חוזר בזה על מה שאחרים שכן מבינים יידיש טוענים.

  • רינת מצליח  On פברואר 3, 2010 at 5:46 pm

    אתה יודע יידיש?

  • יואב עזרא  On פברואר 3, 2010 at 6:30 pm

    איכ אופ גיע לרנד אין איניברסיטה. אונד הביסלה איידש מאמא לושן. דנקה רינת מצליח. אונד הגטא אורנט. איכ אוב דיכ ליב. השיינא רינת מצליח. יור יואב עזרא .

  • איפכא  On פברואר 4, 2010 at 1:12 am

    להבין איך ניתן לכתוב נח בשבע שגיאות.
    בעברית אנ י עוד לא יודע
    באידיש -פ כן. למדתי מקודמי בזה הרגע

  • יואב עזרא  On פברואר 5, 2010 at 10:13 am

    מתגובותיך עולה כי מאחורי השם אפכא מסתתר אדם הגון . בתגובתי למעלה רציתי לומר שלפני הרבה זמן למדתי יידיש באוניברסיטה. יידיש היתה אז בחוג מקצוע בחירה . אז מטעמי צחוק בחרתי ללמוד יידיש. וקצת אני יודע יידיש מהבית. אמא שלי יודעת יידיש. אבל מעולם לא קראתי וידעתי יידיש בצורה מקצועית . אני מצטער על הטעויות . תתנחם בכך שלפחות אני יודע קצת . דבר נוסף , מאחר ובתפיסת עולמי אני בן גוריון שזה אומר שיש לנטוש את כל ערכי הגולה ובכלל זה לנטוש את שפת הגולה שזה יידיש . ולבנות דמות חדשה של היהודי . אז לא רציתי לדעת יידיש מטעמים אידיאולוגיים . שלך יואב עזרא .

  • איפכא  On פברואר 5, 2010 at 4:29 pm

    תודה.
    אנ י חושב שזה היה משגה קולוסאלי לשלול ולמחוק את תרבות יידיש ושפת יידיש יחד עם 'שלילת הגלות' ותחיית הציונות.
    זה אצלנו בשילוב קטלני של השואה הביא להפיכת היידיש לשפה נכחדת, או כמעט נכחדת, שדובריה ומשמריה אינ ם עוסקרים -ברובם- בתרבות חילונית.
    אני בכלל תמה ומתרעם על 'החינוך' בארץ שבקושי בוגרי תיכון שולטים בשפת אימם.
    בגולה הדוויה היה זה חזון נפרץ לפגוש באנשים מן השורה ששלטו בשפות רבות ושונות.
    רק כאן כולם נהיו 'מטומטמים' דוברי סוג מסויים של עברית מאונגלזת ואנגלית מעוברת.

    אני אוהב יידיש ומיצר על היעלמותה. בשביס-זינגר איציק מאנגר סוצקובר – לאט לאט כוביחם המאורות.
    הכל כמו-כאילו-יאללה-ביי-סחתיין-אחי.

    מוחה דמעה.
    שבתשלום

  • מספר 666  On פברואר 5, 2010 at 8:54 pm

    כפי שאפילו מהרשימה עצמה אפשר לראות איש לא ניסה למחוק את שפת היידיש.
    בוודאי לא משנות הארבעים.
    כאשר מפלגת השלטון מפא"י נתנה תקציבים למגזין בשפת היידיש לסוצקאבר.
    מאמצים כאלה אכן היו בשנות העשרים והשלושים משום שאז הלשון העברית הייתה חלשה והיה צורך לחזק את התרבות העברית בארץ ישראל וזה חייב אז להיות סוג של מאבק אם רצו שהלשון העברית תיהפך ללשונה של קהילה גדולה מבחינה מספרית.

    בדיעבד היום בוכים על הניסיון להשמיד את שפת היידיש ,אבל כמובן לא דוברי העברית הם אלו שאחראים להיעלמותה אלא דוברי הגרמנית והליטאית בלבד .

  • גיורא לשם  On פברואר 5, 2010 at 11:51 pm

    לאיפכא,
    כמובן שהוראת העברית צריכה להשתנות מיסודה.
    ואף-על-פי-כן, מי שרוצה לשלוט היטב בעברית שישקיע גם הוא מאמצים בלימודה.
    אין לזה כל קשר עם שפת היידיש.
    לא היה ניתן להקים מדינה בארץ-ישראל בלא הכרזת העברית כשפה ראשונה.
    האמת היא שמאבק השפות הוכרע כבר בשנות ה-20, כאשר הוחלט שבטכניון ובאוניברסיטה בירושלים ילמדו בעברית.

  • איפכא  On פברואר 6, 2010 at 11:53 pm

    לפתח את הנושא.
    אפשר היה להכריז על ה עברית כשפה ראשנה – בטח יכלה לחבר בין אשכנזים למזרחים.ולא היו חייבים להלחם ביידיש.
    נדמה לי שקראתי שאעפילו ביאליק הותקף על שדיבר ברחוב יידיש עם חבר.
    נדמה לי שקראתי או שמעתי שתיאטרו ני ידיש הוחרמו בארץ בירשטין, דזיגן ושומכר ואחרים.
    לאחר שהיידיש כשפת חולין 'חילונית' גוועה דווקא בארץ ישראל מנסים להחיותה.
    וכמו שאמרתי קודם. עכשיו מוטב שילמדו עברית כהילכתה שפה ראשונה. ויידיש כשפה נוספת.

    אפשר לדעת כמה וכמה שפות זו לצד זו ולא זו ע"ח זו.

  • יואב עזרא  On פברואר 7, 2010 at 12:41 am

    קיים ספר של חיים נחמן ביאליק . שיריו האידיים בתרגומו של אהרון צייטלין. הוצאת דביר . הספר זכה לביקורות צוננות עד כמה שאני יודע.

  • איפכא  On פברואר 7, 2010 at 3:45 pm

    על התרגום?

    אגב יידיש בתרגום אינה יידיש יותר

  • גיורא לשם  On פברואר 7, 2010 at 6:36 pm

    יוסל בירשטיין לא קופח בשום צורה שהיא.
    הוא התקבל כסופר חשוב כבר בביכורי יצירתו.

  • מספר 666  On פברואר 7, 2010 at 7:40 pm

    המאבק כנגד היידיש התחולל רק בשנות העשרים והשלושים .
    האם היה איזה שהוא דובר יידיש שאכן נפגע ממנו ?
    מסופקני .
    המאבק היה בעיקר ברמה הצהרתית בלבד .
    איש לא שרף ספרי ידיש או ניסה לפגוע בכותבים ביידיש.
    לכל היותר נשמעו קריאות להוריד מהמסכים סרטים בסיידיש ולא ללמד בבתי ספר ביידיש ( ובגרמנית ובצרפתית)
    משנות הארבעים ואילך איש לא רדף את דוברי היידיש ואיש לא נאבק בהם.
    נהפוך הוא סופריהם קיבלו תמיכה ממסדית.

  • איפכא  On פברואר 7, 2010 at 8:53 pm

    [שהיה ידידי] כי אם תיאטרון בורשטיין – הוריו של מייק.

    אמרתי – אין לי כוונה ליצור שרשור של ויכוח בנושא.

    כור ההיתוך הישראלי – מחק גם את שרידי תרבות יידיש החילונית שהגיע לארץ?

    איש לא דיבר על שריפת ספרים ורדיפה פיסית.

    העובדה המצערת היא שמרבית האוכלוסיה ממוצא אשכנזי – צאצאי ה אשכנזים שהגיעו לארץ – אינם דוברים\מבינים יידיש. השפה 'המקורית' של הוריהם.

  • יואב עזרא  On פברואר 7, 2010 at 10:02 pm

    על ההר הרם

    על ההר הרם,
    על ירק דשאיו,
    ילדותי חלמה
    חלום-אשרה בדד.
    מי יגיד , אל מה
    לבבי נכסף?
    האחת אדע:
    זה אבד-אבד .

    זה רק ציטוט של הבית הראשון בתרגומו של צייטלין . ביאליק במכתב לרבניצקי אמר עם השיר : געגועי – הילדות הדקים, ילדות הגיטו והחדר , נוחים להאמר בז'רגון , באותה הלשון שהם נבראים , משיאמרו בלשון הקודש .

    ניתן לראות מן האגרת לרבניצקי עד כמה נפשו של ביאליק שהיה ממובילי המאבק ביידיש היתה שסועה .
    וכיוצרים עלינו ללמוד את נפשו הגדולה של ביאליק . שמצד אחד היא ידעה לסתור את עצמה ולומר בו זמנית דברים הפוכים ומצד שני היא ידעה לסטור את עצמה על ידי אמירת בוז על אותם הדברים עצמם .
    דמות מלאת ניגודים דמותו של ביאליק .

  • גיורא לשם  On פברואר 7, 2010 at 10:22 pm

    יש סטיריאוטיפ שמנסים להדביק לכל מי שעשוי להיות ממוצא אשכנזי (דרך אגב, מה זה? מה אני אמור להיות אם הורי-הורי-הורי אמי הגיעו מספרד להונגריה לפני 500 שנה בדיוק?) כאילו כולם צאצאים למפחות דוברות יידיש.
    מעניין ששפת הורי היתה פולנית וסלובקית (אם כי אבי נולד לשפה היידית ואמי לא ידעה יידיש כלל!)
    אולי נכון יותר לומר שמי שמכונים אשכנזים והם ילידי הארץ היו, במידה מסויימת, רב-לשוניים,
    מה גם שאבי ידע עברית רהוטה מילדותו.
    דומני שהגיעה השעה להיפטר מכל הסטריאוטיפים העדתיים ולהתחיל לראות בישראליות ישות עצמאית.

  • איפכא  On פברואר 7, 2010 at 10:39 pm

    אתה לוקח קינה על שפה נאבקת על קיומה למקומות אין חפץ בם.

    בין אם תרצה ותסכים ובין אם לא. היידיש הייתה השפה בה דיברו מרבית היהודים מאירופה המרכזית המזרחית והמערבית [להוציא החלקים דוברי הלאדינו והאיטלקית] בלי להתייחס ל'מוצאם'. משפחת סוחמי מגרוזיה דיברה יידיש בשבתה בסלובקיה. משפ אלפסי ממרוקו דברה יידיש בשבתה בלודז'. [היכרות אישית]
    מרבית דוברי היידיש נטבחו בשואה.
    המיעוט שהגיע לארץ -המיעוט החילוני- זנח את שפת יידיש. מרצון?.
    באמריקה ישנ ה דעיכה – הצעירים אולי בחלקם חוזרים לשפת הסבים. אבל בעיקר השפה גוססת.
    לנסקי עוד מנסה להציל ספרים…
    כל ההטפה על הישראליות והסטריאוטיפיות ושאר ירקות – מה לה ולעניין השפה?

    וסתם -חס וחלילה אולךי אנחנו קרובים- משפחת אמי הגיעה מפורטוגל -דרך הולנד- להונגריה.[דברצן] ומשם לסלובקיה – אז בביתה דברו סלובקית הונגרית גרמנית צרפתית ויידיש בבית יידיש. וחוצמזה עברית. – ובאמריקה הוסיפו אנגלית בלי לגרוע מהשפות שבמטען.
    אז הם היו ספרדים דוברי יידיש? או שהם אשכנזים? אין לי מושג וזה לא מעניין אותי כהוא זה.
    להזכיר – האם סוצקובר היה משורר גדול או המשורר הגדול.
    מישהו מהמתווכחים קרא אותו במקור?

    ונקווה שהדברים ברורים ומובהרים ויבוא לציון גואל

  • מספר 666  On פברואר 8, 2010 at 5:00 am

    ומסמפט אותן.
    אבל אם צריך לבחור בין עברית ויידיש כשפת יהודי מזרח אירופה .אני מעדיף שהעברית תמשיך להתקיים ולשגשג ..
    כמובן שהעדיף הוא שתי השפות ימשיכו להתקיים ולשגשג.

  • גיורא לשם  On פברואר 10, 2010 at 7:27 pm

    אם אין קשר בין ישראליות לעברית, מה יש לנו לעשות בתרבותנו?
    חדשבתי שעברית וארץ-ישראל (לא הפוליטית, אלא המולדת כפשוטה) הן ישות טבעית אחת.

  • יואב עזרא  On פברואר 10, 2010 at 7:35 pm

    קצת מוזר לומר בטוקבק אני מסכים איתך.

  • איפכא  On פברואר 11, 2010 at 12:41 am

    היש או אין קשר בין הישראליות העברית ליהדות או אין.
    כי אם אין נמצאת תרבותינו חסרה.

    איש לא טען בגנות העברית. להיפ]ך אני טוען שהיום כבר לא יודעים עברית. ויש אפילו פרופסור אוסטרלי שמפריד בין הישראלית לעברית.
    אז כאילו שאנחנו, יוקנאו, מדברים עברית, הא?
    אבי המנוח דיבר 12 שפות על בוריין – וכשעלה לארץ תקן את העברית שלו הצבר הראשון שפגש ואמר אומרים תיו ולא סיו.

  • גיורא לשם  On פברואר 11, 2010 at 6:45 pm

    לאיפכא,
    בוודאי שיש קשר בין יהדות לישראליות.
    אם אני קורא את יצירות היינה, שירה ומסה, אתה חושב שזה אינו חודר לתוך תודעתי?
    כשאני שומע גוסטב מאהלר, אתה חושב שאינני מזהה את מוצאו?
    פרויד לא השפיע על חשיבתנו?
    ומה חלקו של הרמב"ם?
    והגאון מווילנה אינו נוכח בבתי הדין הרבניים במדינת ישראל?
    אני יכול לכתוב ספרים שלמים על חלקה של היהדות בתרבות העברית-הישראלית ואני גם צריך להתוודות שאני יודע עברית לא רעה במיוחד.
    דווקא השבוע למדתי דבר חדש שלא ידעתי קודם לכן.
    במקרים אחדים בתנ"ך נכתבת המלה זאת בדגש חזק בז', ולאו דווקא אחרי מלת השאלה מה.
    אתה רואה, לומדים עברית כל יום.

  • אנונימוס  On אפריל 16, 2010 at 8:44 am

    סליקינר. אם אתה יודע לצטט שורה משיר שלו אז אני אנונימית.

  • יואב עזרא  On אפריל 16, 2010 at 9:25 am

    בנימין נחום סילקינר
    (1934-1882)

    שבעיני

    שבעיני בבוקר את חסדך,
    בפתוח הלבב הצעיר
    גבעולי שושניו הרכים
    לקרני השמש הבהיר.
    ובצאתי לפעלי עם קריאת-
    הגלגל המנסר ברמה,
    בברכת עיניך מתגעגעות
    תשביחי את רוחי נפעמה.
    ועיף כי אשוב בערב
    וראשי בחיקך אשימה,
    תלטפי שערי ושרת לי
    את תפילת השנה הנעימה…

    ןאם יש אשר יעלה זכרונך

    …ואם יש אשר יעלה זכרונך
    ויבוא מתגנב בלב
    ועבר לאיטו בין בתריו
    והחזיר לישנו הכאב,
    גם אז לא יתמרמר לך ליבי
    וקללה לא תעבור את פי:
    עוד שופעה בקרבי הברכה
    אצלת לי, בת-נועם ומרי!
    ואם קשה פרידתך על נפשי,
    את חיי לא אחיה לבד:
    העולמות לי גילתה אהבתך
    נאמנים עמדי לעד…

    אנונימוס אדרוגינוס אל תטעה בי. אני גדלתי על ברכי הפרטיזנים. אני יורה בבודדות בגלל חסכון בתחמושת.אבל, כשאני יורה אני מחסל.שני השירים למעלה הם רק דוגמא קטנה למספר השירים העצום שאני יודע לצטט. לשירים נוספים של בינימין ואחרים נא להשאיר כתובת ואשלח בשמחה. תודה ויום טוב . יואב.

  • רינת מצליח  On אפריל 16, 2010 at 12:13 pm

    אתה שמימי,יואב.

  • אני בהלם  On אפריל 1, 2011 at 10:18 am

    כמה רשימות יואב עזרא כתב. כל הכבוד לך אח! אתה מופת.לדעתי, זה הכל חינם אין כסף… והכל הנאה צרופה. תודה. תודה. תודה, לך אח!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 454 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: