הרוקח הראשון בירושלים

 

רבי יהושע וולפינזון –הראשון לנקור אבני ריחיים

יוסף זונדל וסרמן "האומנים הראשונים בירושלים " ב"מיקירי ירושלים :   דמויות מתלמידי הגר"א מוילנא ותלמידי הריא"ה קוק ואחרים, נספחים: בתי הכנסת הגדולים בעיר העתיקה, סיפורים קטנים על אנשים גדולים /הוצאת "מסלול "תשל"ג " ע' 70

 

יהושע וולפנזון .צילום מ"האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו "מאת דוד תדהר. כרך ראשון.

היה היה פעם אדם בשם יהושע וולפנזון ( 1851-1924)

.הוא היה אחיו הצעיר מאוד מאותו האב אברהם אך מאם אחרת של אדם בשם זאב וולפנזון .

יהושע גדל בילדותו אצל אחיו שהיה מבוגר ממנו בשנים רבות עד שניתן היה לטעות ולחשוב שהוא אביו ולא אחיו.

זאב וולפנזון היה אדם מפורסם מאוד הוא היה בין השאר הבונה של בית הכנסת "החורבה" זאב קנה עבורו בית מרקחת ויהושע עבד שם כרוקח היהודי הראשון.זאב   גם העסיק אותו בתחנת הקמח שאותה בנה מונטיפיורי ליד שכונת נווה שאננים.

יהושע חי במשך שנים בצילו של האח הגדול. כמדומה שבכל פעם שהזכירו את השם יהושע היה צורך להזכיר תמיד את השם זאב.

אך מי היה יהושע וולפנזון האיש ?

צאצאו טוטי זוהר מספר עליו לראשונה במאמר גדול ומפורט שהוצג לראשונה כהרצאה בכנס משפחת וולפנזון.

 

המאמר מוקדש לזכרו של חוקר תולדות הרוקחות בארץ ישראל "אמנון מיכלין נכדו של הסופר והעיתונאי חיים מיכלין מי שהיה מזכיר בית החולים "ביקור חולים "ומשגב לדך " בירושלים במאה ה19  וידידם  של  בני משפחת וולפנזון  ובנו של יעקב מיכלין דמות רבת פעלים בתחום הרוקחות והרפואה הציבורית בארץ.

אמנון מיכלין רוקח במקצועו יצר במו ידיו את חקר תולדות הרוקחות בארץ ישראל  ופירסם על כך שלושה ספרים .

מעשה רוקח: תולדות הרוקחות בארץ ישראל  /    חיפה :   א' מיכלין,   תשנ"ב.
 

מעשי רוקחים :   פרקים בתולדות הרוקחות בארץ ישראל.    ישראל :   משרד הבטחון,   תש"ס 1999

וממש בימים אלו יצא לאור ספרו השלישי והאחרון :

 מרשמים היסטוריים : קובץ מאמרים ותעודות מתולדות הרוקחות בארץ ישראל. הוצאת בחור 2010.

במהלך כנס משפחת וולפנזון  מיכלין  הוזכר בהרצאה על יהושע וולפנזון בידי המרצה טוטי זוהר שדיווח לנו שמצבו הבריאותי של מר מיכלין הוא קשה ביותר.

 אמנון מיכלין נפטר  כמה ימים לאחר הכנס בשמיני לאוגוסט 2010  

 הרוקח היהודי הראשון :על יהושע וולפנזון

  מאת תותי זוהר וולפנזון ( עם תוספות מאת אלי אשד )

פנסיונר

לשעבר מנהל אגף ,בתעשיה האוירית

בשנת 1975  זכה "לפרס קפלן"  על יצור מטוס כפיר

בעל רשיון  "מורה דרך" בארץ

 

 

צילום של יהושע וולפנזון .לקוח מקובץ הצילומים של פנחס בן צבי גרייבסקי    דיוקנאה דירושלים זקניה וצעיריה ( אלבום ) … :   אישי ירושלים…רבניה, חכמיה, מנהליה וסופריה, עסקניה, בניה, בוניה /    ירושלים :   הוצאת [המשפחה?],   תשי"ג.

פנחס גרייבסקי היה אחיו של יעקב גולדמן גיסו של יהושע וולפנזון.

 

באתי לספר על הסבא שלי,יהושע וולפינזאהן, אחיהם הצעיר של טויבה-פייגה, זאב  ואסתר מלכה,  שנולד ב-1851.  זה נשמע קצת מוזר ,אם אברהם הדיין וולפינזאהן ,הוא הדור הראשון ,בארץ-ישראל ואני  רק הדור הרביעי.

 הכיצד?

האיטיות,בהמשך הדורות ,נבעה כבר מהדור הראשון. אברהם הדיין, חזר  לארץ-ישראל ,מהשליחות להונגריה והביא איתו אשה חדשה,מאחר ואשתו הראשונה בתיה בריינה,נספתה בצפת,ברעש הגדול ב-1837 וכן שנים מבניה.

הפרש הגילים ביניהם,בין אברהם ושינדל [האישה החדשה],היה גדול מאוד. סבי יהושע ,נולד ב-1851, כאשר אברהם היה בן – 68 וכעבור תקופה קצרה ניפטר. יהושע גדל בבית אחיו זאב, שהיה מבוגר ממנו ב-37 שנים.זאב דאג לכל מחסורו.

 

לפי ההיסטוריון המשפחתי, ד"ר ישראל בן-זאב,נינו של אברהם הדיין, זאב מימן ליהושע ,למודי רוקחות ,בבירות.כהכנה לכך נבחן יהושע בהשכלה תיכונית כדין והתקבל במחלקת הרוקחות של האוניברסיטה.

 כעבור  שלוש שנים חזר  יהושע ,מבירות ובעזרת אחיו זאב,פתח את בית המרקחת היהודי הראשון, בעיר העתיקה , מול ה"חורבה",ברחוב היהודים, הרחוב המסחרי של הרובע .היה זה בית המרקחת הראשון ליהודים בירושלים שהתנהל על ידי רוקח מוסמך. ולאחר זמן שימש גם את בית החולים והמרפאה של "ביקור חולים " ( בית חולים שזאב וולפנזון היה בין מייסדיו).

אולם באותו הזמן עדיין רבו המשתמשים ברופאים בלתי מוסמכים ובתרופות שהוכנו בידיהם או בידי עוזריהם .וכך לא הספיקה לו הכנסות העסק לפרסה.ולכן עבר למקצוע אחר.  

 יהושע וולפינזאהן נזכר בספר על תולדות הרוקחות בארץ ישראל "מעשה רוקחים " של אמנון מיכלין  , שלוש פעמים.

בפעם הראשונה ( ע' 11) :"ידען ותיק ובעל בית-מרקחת, היה יהושע וולפינזון (1951-1924) . דויד תדהר טוען,כי היה זה הרוקח היהודי המוסמך הראשון ,בארץ-ישראל את לימודיו עשה באוניברסיטה האמריקאית בבירות לאחר שסיים שם את לימודיו התיכוניים.בשובו ארצה חנך בית מרקחת בעיר העתיקה ברחוב היהודים ליד חורבת רבי יהודה החסיד ( שמקומו אינו ידוע היום א.א. ) הוא נעזר בכספי אחיו זאב ,שאצלו גדל מאז התייתמו מאביהם בשנת 1854 .בית המרקחת שימש את בית החולים "ביקור חולים "ופעל כנראה במשך תקופה קצרה.

גרשון גרא פגש בשניים מצאצאיו של יהושע וולפינזון כאשר שירת כקונסול כלי בדרום אפריקה .הם מסרו כי הרוקח יהושע וולפינזון סיים את לימודיו באונירסיטה האמריקאית בבירות ,אך סבל מאי אמון מצד הציבור ,היה מחוסר לקוחות ומחוסר הכנסות ,ועל כן חיסל את עסקו והפך להיות טוחן. הצאצאים ביקשו לדעת אם ניתן לממש את ירושת הרוקח –נכסים ביפו –כדי שכספים אלה יסייעו בידם לעלות לארץ ישראל.

מיכלין קובע כי שמו של יהושע וולפינזון נפקד מפרסומי המכללה האמריקנית בביירות וגם בקורות משפחת וולפנזון שנכתבו בידי ד"ר ישראל בן זאב אין הוא נזכר. יוסף  זונדל וסרמן  מנה בספרו "מיקירי ירושלים " את בעלי המקצועות הראשונים בירושלים ושם נזכר וולפינזון רק  כ"ראשון לניקור אבני ריחיים" ( אך לא כרוקח הראשון )..

בפעם השניה מוזכר :"אריה לייב,גבריאלוביץ רלב"ג ( 1852-1915)  היה מחותנו של יהושע וולפינזאהן, שנחשב  בזמנו  כרוקח היהודי המוסמך הראשון, בארץ-ישראל".( ע' 33)

מיכלין מציין כי גם יהושע וולפנזון ואריה ליב גבריאלוביץ –רלב"ג שימשו כרוקחים ב"ביקור חולים " ( ע' 62).

מיכלין מציין כי קשה לקבוע מי היה בעליו של בית המרקחת הראשון בעיר העתיקה יהושע וולפנזון או שמה היה זה יחזקל מנדלמן שניהם ילידי אותה השנה.( ע' 34)

( יחזקל מנדלמן  גם הוא מבני משפחתו של אלי אשד  ובעתיד יופיע עליו מאמר באתר זה.אלי אשד).

האם הוסמך יהושע וולפנזון לרוקחות באוניברסיטה בביירות?

 

בספרו של הרוקח ,אמנון מיכלין ,"מעשה-רוקחים" העוסק בתולדות הרוקחות בארץ ישראל ,  נרמז  כי ייתכן שלא.

מיכליו קובע כי  " שמו של יהושע וולפינזאהן,נפקד מפרסומי המכללה האמריקאית,בבירות.".

דהיינו יש מקום להטיל ספק אם יהושע אכן היה רוקח מוסמך כפי שטען או כפי שנטען.

( הערה של אלי אשד : ייתכן שהסיבה ששמו של יהושע וולפינזון נפקד מרישומי האוניברסיטה בביירות היא  לא משום שיהושע  לא השלים את למודיו באוניברסיטה זאת  אלא פשוט משום שלא השתמרו. יהושע שנולד בשנת 1851 היה צריך ללמוד באוניברסיטה זאת בשנות השישים או השבעים של המאה ה-19.

מקורות המידע של מיכלין לגבי מי סיים את האוניברסיטה היה ספר בשם "מי ומי -ביירות " שיצא לאור ב1923 ומכיל את רשימת הבוגרים הכללית מהשנים  1875-1923.

מיכלין הצליח להרכיב על סמך מידע מן העיתונאות ממשפחות רוקחים וותיקים ומתוך פרסומי האוניברסיטה האמריקנית   רשימה של בוגרי מקצוע הרוקחות מארץ ישראל שלמדו באוניברסיטאות  ביירות ורשימה זאת מגיעה רק עד שנות השמונים של המאה ה-19.

בשנת 1875 כאשר מתחילים להירשם שמות הבוגרים של האוניברסיטה בביירות היה יהושע וולפנזון בן 24 .בהחלט ייתכן ולמעשה סביר  שהוא סיים את לימודיו שם כבר כמה שנים קודם לכן .)

מיכלין קובע כי שמו של יהושע וולפיזאהן נפקד מפרסומי המכללה האמריקאית,בבירות
וגם בקורות משפחת וולפינזאהן , שנכתבו בידי דר ישראל בן-זאב אין הוא נזכר."
וזה לא נכון
ראן  ,דויד תדהר, אינציקלופדיה לבוני הישוב ובניו, כרך א , עמוד 462-ערך יהושע  וואלפניזאהן,שם  כתוב במפורש ,על הרוקח היהודי הראשון בירושלים,בערך שמבוסס ככל  הנראה על מידע שניתן בידי ישראל בן זאב שהיה מקורבו של תדהר.  

בתקופה הטורקית ,איש לא היה יכול לפתוח בית- מרקחת ,ללא רשיון והסמכה מהשלטונות, אבל ביננו אם סיים לימודיו, או לא ,זו עובדה חסרת חשיבות,

הרי ביל גייטס,לא סיים את  "הרוורד" וראו ,לאיזה עולם חדש הביא אותנו האיש הזה.  גם אפי ארזי, לא סיים תיכון ובכל זאת האיש הזה הקים את תעשית ההי-טק,-פאר היצירה של מדינת ישראל.  אנחנו לא יודעים מדוע לא נמצא שמו בין מסיימי המכללה,אבל בהיגינה ,בבריאות ובטיפול בילדים היה,מומחה גדול מאין כמוהו.עובדה – כל עשרת ילדיו, גדלו בריאים ושלמים וזאת כאשר,באותה תקופה,תמותת תינוקות היתה גדולה,בכל משפחה. לדוגמא :משפחת אחיו זאב, שמתוך אחד-עשר ילדים ,נשארו בחיים רק שנים. כמו כן עזר, לבאי בית- המרקחת ,במומחיות רבה ובעצה טובה .

סימה גיטל אישתו של יהושע וולפזון. הצילום מקובץ הצילומים של פנחס בן צבי גרייבסקי   דיוקנאה דירושלים זקניה וצעיריה ( אלבום ) … :   אישי ירושלים…רבניה, חכמיה, מנהליה וסופריה, עסקניה, בניה, בוניה .רושלים :   הוצאת [המשפחה?],   תשי"ג.

אגב,לפני שהכיר את אישתו סימה –גיטל, יהושע כבר היה מאורס.

יום אחד, בלכתו, בסימטאות העיר- העתיקה,ראה קבוצת ילדות,משחקות בחבל וביניהן  היתה היפהפיה  ,סימה-גיטל.

"את זאת אני רוצה" אמר

"אבל הילדה רק בת 12 ",אמרו לו

"אין דבר,אחכה".

ביטל ארוסיו,חיכה שנתיים,עד שקבלה אורח- נשים ונשאה לאשה והיא רק בת-14.

בית המרקחת בניהולו,היה כשלון עיסקי. רוב רבם של האנשים סמכו על התרופות של הסבתות. הקונים היו מעטים והעסק נסגר.ויהושע חיפש פרנסה חדשה.

לאחר שזאב רכש את טחנת הקמח של מונטיפיורי,בשכונת "משכנות-שאננים",בימין משה,הפעיל יהושע את התחנה.  גם ממנה לא היתה פרנסה רבה,כי המכשור לא התאים ולא תמיד הניעו אותה הרוחות בשעת הצורך  והפלחים הערבים העדיפו להביא את התבואה ,לתחנת קמח, בבעלות ערבית. לפחות היה שכר של שק קמח לשבוע ושני שילינג אוסטריים.

לבסוף מכרו את התחנה שמאז לא הופעלה יותר ויסדו בעיר העתיקה ליד בניין הסראיה הישנה טחנה מונעת בכוח הסוסים.

תורני פיקח ומשכיל "

הבנקאי של ירושלים  חיים המבורגר היכיר היטב את יהושע וולפנזון ומתאר אותו בספר זכרונותיו "שלושה עולמות "( כרך ג' ע' פ"ד ופ"ו)כ"תורני ( דהיינו לומד תורה )  פיקח ומשכיל ".

המברגר מספר שהוא הכיר את יהושע כפועל לילה בתחנת הקמח של איש מהונגריה בשם אליעזר לפקוביץ שהתחנה שלו עבדה גם ביום וגם בלילה. מאחר שדירתו של במברגר הייתה סמוכה לשם במברגר אהב להיכנס לתחנה  כדי לחטוף שיחה  עם יהושע הפיקח והמשכיל. במברגר מספר בזכרונות על שיחה שככל הנראה השאירה עליו רושם רב עם יהושע שהתקיימה בשנת תרנ"ג ועסקה בנושא הטיפול בסוסים נושא שהתברר שליהושע יש בו מומחיות גדולה.  הוא מספר שיהושע היגיע למסקנה שהסוסים שלו מומתים מידי פעם בידי "לצים ( שדים ? ואולי יהושע התכוון לבני נוער מהסביבה ?)  שנכנסים לאורווה  שמשחקים עימם.כדי למנוע זאת יהושע העמיד בתחנה תייש בעל קרניים גדול כדי שהלצים "   ישחקו עימו במקום עם הסוסים ..

 אחרי מות האח הגדול זאב בשנת 1883  יהושע עבר ל"נוה-צדק" והפעיל תחנת קמח,ביפו בשוק של דייר מחנה שהייתה מונעת בכוח סוסים גם היא.זאת הייתה הטחנה היהודית הראשונה ביפו בה עבד שנים רבות והתפרנס ממנה. .

 

נולדו לו שישה בנים וארבעה בנות ,את כל בניו חינך לתורה ולעבודה גופנית בהתאם למסורת משפחת וולפנזון.מחמת המשבר הכלכלי היגרו אחדים מבניו לדרום אפריקה.

 צער רב גרמה לו הגירת ילדיו ומצוי בידי מכתב, שכתב יהושע ,לאבי  ובו אמר:
"המקום של היהודים הוא בארץ-ישראל,אפילו אם צר וקשה".

אחד מהם צבר לו ממון רב וקנה פרדס גדול בפתח תקווה על אדמת "החמרה" .אתה פרדס הזה ניהל יהושע לעת זקנה . הוא עבר לגור בפתח-תקוה,שם טיפל בפרדס של חתנו,עד שנפטר בפתח תקווה  בגיל ,73,

 בד בסיון (חג השבועות ) תרפ"ד בשנת 1924 .

 יהושע חינך את ילדיו לעבודת כפים ובהתאם- כלם רכשו מקצוע.

אברהם היה בעל מלאכה, מהדרגה הראשונה והקים את בית החרושת הראשון לקרח ,בתל-אביב,בקצה רחוב נחלת-בנימין,ליד רחוב סלמה.

מומחיותו היתה גם במשאבות והצבא הבריטי ,במלחמת העולם הראשונה,נעזר בו רבות,בשיקום מהיר של בארות המים, שנהרסו ע"י הטורקים בנסיגתם.

המים היו מקור החיים לעשרות אלפי החילים ולרכב המלחמתי של אז,דהינו ,עשרות אלפי הסוסים ,הגמלים והחמורים  ולהפעלת הרכבת-כמו דלק לכלי רכב,היום.  אברהם  הקים בעצמו בית -כנסת ,עם מקוה, בתל-אביב, ברחוב יונה הנביא.פנת המאספים והיה הגבאי במשך 40 שנה.  אברהם האריך ימים ונפטר  בגיל 100.

 

בתמונה זו ,קברו של יהושע, שנפטר ב-1924 וקבור בבית-הקברות  סגולה.בפתח-תקוה.

על קיברו,כתב בנו הראשון , אברהם,שנשאר כל חייו בתל-אביב,

את הדברים הבאים :

"מעולם לא עזב את ארץ-ישראל,

נתן צדקה כפי יכולתו

ונהנה מיגיע כפו.

בצעירותי אבי היה לוקח אותי לקבר סבי, יהושע, אדם, שמעולם לא היכרתי,

אבל התרשמתי מהכתוב על המצבה וגם אני חונכתי לעבודת כפים .על כך אני מודה לאבי מקס ולסבי יהושע.

תוספות:

1-מצוי בידי תעודת הפטירה של אברהם הדיין, תרט"ו ,ט"ז  כסלו ,בו נאמר:" הרב  ר" אברהם, ב"ר זאב, שהיה נקרא ר" אברהם דיין מצפת "

2-כמו כן ,מצוי בידי,מכתב  מ-29.11.64, מדויד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון ,של מדינת -ישראל, בו הוא מודה לאבי, מרדכי-מקס וולפסון, על, שהביא לידיעתו פרטים על המשפחה ומבקש עוד חומר, על עלית אנשי  "חזון –ציון".

וכך כותב , בן-גוריון,בסיום המכתב, למרדכי וולפסון:

"לי זה דבר חדש ורב חשיבות ולא ,שאתה זקוק לסליחתי,-אלא אני חייב לך חוב על שלמדתני משהו חשוב, שלא ידעתי.

בתודה ובהוקרה

דויד בן-גוריון "

  סיכום כנס משפחת וולפנזון

ראו עוד על יהושע וולפנזון

  יהושע וולפנזון  הרוקח היהודי הראשון באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו כרך א'

קישורים על תולדות משפחת וולפנזון

 אברהם וולפנזון אביו של יהושע

 

אברהם וולפנזון בוקיפדיה

אברהם וולפנזון באנגלית

זאב וולפנזון אחיו של יהושע

 זאב וולפנזון ב"אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו " של דוד תדהר כרך א' ע' 454-455

 אלי אשד, חייו הכפולים של זאב וולפנזון, בבלוג "היקום של אלי אשד"

יעקב גולדמן סופר ועיתונאי גיסם של זאב ויהושכ וולפנזון  באנציקלופדיה של דוד תדהר כרך א' ע' 108-

הרופא הראשון בירושלים

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דולי עירון  On אוגוסט 15, 2010 at 3:53 pm

    מרגש היה לשמוע את תותי בכנס המופתי (שאפרסם את שכתבתי עליו בימים הקרובים ),בפרט לאור העובדה שמיכלין נפטר שלושה ימים לאחר מכן.
    יהי זכרו ברוך!
    דולי עירון,
    מורת דרך וחוקרת תולדות ארץ-ישראל

  • מספר 666  On אוגוסט 16, 2010 at 2:58 am

    שרי סילבר כותבת בפורום "שורשים משפחתיים " בתפוז
    תודה על השיתוף. נשמע שהיה כנס מרתק ופורה.

    הצטערתי לגלות שאמנון מיכלין ז"ל נפטר לפני שבוע. בדיוק בשבוע שעבר גיליתי מסמך כלשהו שקשור לנושא-הרוקחות, ומייד חשבתי על אמנון מיכלין. הקשר בינינו נותק קצת לאחרונה, וחשבתי לנצל את ההזדמנות ולהתקשר לברך לשנה טובה.

    אל אמנון מיכלין, חוקר תולדות-הרוקחות בארץ, הגעתי בזכות חברתנו ענתר. סייעתי לו במידע משפחתי שהיה ברשותי, וזכיתי לקבל ממנו במהלך-פגישותינו אין ספור אוצרות אמיתיים, מידע ומסמכים הסטוריים הקשורים במשפחתי. למרות שנלחם בבעיות בריאותיות שונות, הקפיד להמשיך להיות פעיל ולאסוף חומרים לספר נוסף. הספקתי להפגיש בינו לבין אימי בתערוכה אודות בתי-הקפה בתל-אביב, שהתקיימה במוזיאון ארץ ישראל ברמת-אביב. שניהם התרגשו לשתף זה את זו בסיפורים אודות תל-אביב של פעם, ואמנון מיכלין נרגש לגלות שהילדה בכרזה שליוותה את התערוכה היא אימי.

    יהא זכרו ברוך

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On יוני 4, 2012 at 9:08 am

    מה אתם אומרים

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 454 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: