דור המדבר של דוד פרישמן

 

""במדבר " איור עטיפה מאת מ.אריה .

הופיע בגליון במגזין "עמדה " מספר 17
  

כתבה מיוחדת לחג הסוכות .בחג הסוכות אנחנו חוגגים את הקמת הסוכות במדבר סיני בידי בני ישראל במסגרת מסעם הארוך שם .
ולרגל חג הסוכות להלן כתבה על היוצר של היצירה המפורסמת והמשפיעה ביותר בספרות המודרנית על מסעותיהם של בני ישראל במדבר ,הסופר המשורר ,המתרגם העורך והמבקר , דוד פרישמן ,מחבר סיפורי "במדבר ". האיש שהכניס רעיונות שלא נשמעו כמוהם לספרות העברית  וגם מאז רק מעטים מאוד העזו לחזור עליהם ולעולם  לא באותה ההעזה . .

לא אלך עמם, לא אלך : דרכיהם לא דרכי
ונשוא לא אוכל להגם וניבם ושיחם ושיגם ,
וסבול לא אוכל ארחם ורבעם וכל הגיגם
נביאיהם לא נביאי ,מלאכיהם לא מלאכי
ולגועל לי מחשבות ,מחשבות ומוחות אינם,
ולתועבה לי רגשות ,רגשות ואין לבבות
ולזרא לי התלהבות שאין בה אש להבות –
לא אוכל רעי ,לא אוכל שתות מימהם –יינם……
( מתוך "לא אלך עמם " מאת דוד פרישמן, 1898 )
 

"איש לפניו בסופרי ישראל לא משח את חיציו ברעל אשר כזה, איש לא הרחיק קלוע ממנו עד להר סיני …שמיים בקשו רחמים על משה ותורתו מפני חמת עטו הבלטריסטי של דוד פרישמן ." 
". .
( אברהם קריב "עטרה ליושנה" ע' 187 )

 
דוד פרישמן.צילום.

דומה שאי אפשר להגזים בחשיבותו של דוד פרישמן לספרות העברית מסוף המאה ה-19 ועד לשנות העשרים . כמבקר הוא היה להסכמת הכל המבקר החשוב ביותר של התקופה. אדם שניהל מלחמת חורמה למען העלאת סטנדרטים של הספרות העברית מספרות קרתנית ירודה לספרות ברמה אירופית .
כעורך הוא היה אחראי לכתב העת "התקופה"שעד היום המבינים רואים בו את כתב העת האיכותי ביותר בתולדות הספרות העברית לדורותיה.
כמתרגם פורה היה אחראי לכמה יצירות מופתיות של תרגום שלא נס ליחם גם היום  .

וכמספר וכמשורר יצירותיו נכנסו למקראות של התקופה והם עדיין בין היצירות הקריאות ביותר מהספרות העברית של התקופה שבה נכתבו .
הוא היה גם האיש שהכניס את האגדה הרומנטית כסוגה לגיטימית בספרות העברית עם שבחיו לקובץ האגדות של זאב יעבץ "שיחות מני קדם " ותרגומיו לאגדות אנדרסן והאחים גרים והאגדות המקוריות שחיבר וקרא להחזיר לספרות הילדים ( והמבוגרים ) את הדמיון והפנטזיה שנעלמו מהם לדעתו לאחר דורות רבים של יובש ופלפול למדני.

איור לספר "כה אמר פרישמן " מאת אליעזר שטיינמן . זכרונות של שיחות עם פרישמן .

פרישמן היה נערץ על ידי הסופרים וקהל הקוראים של בני דורו. אבל בו בזמן הוא היה אדם מבודד לחלוטין , הכל הרגישו שהוא אינו באמת "אחד משלנו ".
לכך תרמה בראש ובראשונה האנטי ציונות שלו .פרישמן היה בין הסופרים העבריים הבודדים ואולי הסופר העברי החשוב היחיד שסירב לקבל את האידיאולוגיה הציונית .הוא העדיף שהעם יהודי ימשיך להתקיים מפוזר בגלות . כמו כן הביקורות הארסיות והפוגעניות שלו מעולם לא תרמו לתחושת אהדה כלפיו בקרב ציבור הסופרים.


ניתן לטעון שפרישמן היה הסופר העברי החילוני האמיתי הראשון . כאן היה אדם שהיה מסוגל לתקוף את כל קדשי היהדות , וזאת לא מתוך מחוייבות כואבת של אדם מבפנים כמו אצל י.ל. גורדון אלא מנקודת מבט של אדם מבחוץ ,אובייקטיבי כביכול שיש שלו לעיתים נטיות כמעט פגאניות במקרים מסוימים ואתאיסטיות במקרים אחרים .
לא לשווא היו גיבוריו של פרישמן המורדים הניצשאניים אנשים מסוגו של קין של ביירון המורד המודע הראשון בסמכות ( יצירה שפרישמן חשב שהיא עולה על מחזותיו של שקספיר ) ופרומתאוס של גתה, אנשים שנאבקים ללא חשש בדעות המקובלות ובמקורות הסמכות האלוהית ונציגיה .

איש לא העז לתקוף את כל הקדוש ליהדות כפי שעשה פרישמן לפניו ועם זאת הוא יצא מכך בשלום שכן עשה זאת לא במסגרת מסות תוקפניות מלומדות וארסיות כפי שעשו כבר משכילים שונים לפניו אלא במסגרת של שירים וסיפורים פנטסטיים –מיתיים שבהם "טיפל" במיתוסים של יצירת עם ישראל וכפי שרק מעטים יעשו אחריו ואיש לא באותה העוצמה הספרותית שלו.

הפגאן מעריץ התנ"ך .

 
 

איור לפירסום המקורי של הסיפור "בהר סיני " מסיפורי "במדבר" מכתב העת  "התקופה ".

ובימים הנפלאים ההם היו עוד בשמים חדשים וכחולים אלף אלפי פעמים מאשר הם עתה, האדמה היתה עוד רעננה וירוקה אלף אלפי פעמים מאשר היא עתה, וגם האהבה היתה חזקה ועזה אלף אלפי פעמים מאשר היא עתה.

( מחולות מאת דוד פרישמן )
פרישמן היה מעריץ של התנ"ך אך בו בזמן חתר נגד רוחו ורעיונותיו ביצירתו שלו. בהמשך הושפע יותר מכל מהמשוררים ממיכ"ל ומיל"ג המורדים בתנ"ך שהשתמשו בנושאיו למען המרד שלהם ולמד מהם .

איור לתרגום של פרישמן  "ל"שמיים וארץ " מאת לורד ביירון ,המתרחש בימי מרד המלאכים כנגד האלוהים . מכתב העת "התקופה ".

. בבגרותו הושפע פרישמן  מאוד מלורד בירון שחיבר מחזות תנכיים  "מרדניים " שאותם תירגם . "קין "  על  הרוצח הראשון, שבמהלכו נערך לקין סיור מודרך בידי השטן ברחבי היקום והוא פוגש עולמות וגזעים שונים שהתקיימו לפני המין האנושי ושהושמדו בידי האל כניסויים לא מוצלחים, דבר המשכנעו למרוד באל.  ואת ו"שמיים וארץ "  שמתאר את מרד המלאכים באל וכיצד פיתו את בנות האדם  ( סיפור הלקוח מספר חנוך החיצוני ).את שני המחזות האלו תירגם תרגום נפלא וקלאסי לעברית. היו שראו בתרגומו  ל"קין"   ככמעט משתווה למקור בעצמו.

פרישמן . דיוקן מאת הרמן שטרוק .1925 בקירוב.

הוא גם הושפע   מהפילוסוף ניטשה  ואת ספרו  הכמו תנ"כי  ( אך האנטי תנ"כי ) " "כה אמר זרטוסטרה"  תרגם בשפה תנכית.

  וגם מגוסטב פלובר והרומן ההיסטורי הפראי שלו "סאלאמבו " ומאנטול פראנס וסיפור ההיסטורי האנטי דתי "תאיס " שאותו תירגם ומאוסקר ויילד ומחזהו הדקדנטי "סלום " המתרחש בארץ ישראל בתקופת בית שני וספר יורם של רודולף בורכרדט שאותו תירגם לעברית ומתרחש בתקופת התנ"ך וגם קבצי האגדות שתירגם של האחים גריםוהנס כריסטיאן אנדרסן ומקס נורדאו וטגור מעניין שאת כל הסופרים האלו תירגם לעצמו בעברית וכולם שימשו כמקור השראה והשפעה ליצירתו התנכית החתרנית .

איור מאת מנשה קדישמן ,הוצאת דביר ,1990 .

ואת רוח מרדנות זאת בתנ"ך ובסמכותו הפגין בראש ובראשונה בסיפורי סדרת "במדבר" שפורסמו תחילה בנפרד כסיפורים בכתב העת "התקופה " ו שיצאו כקובץ ב-1923  .
זאת הייתה סדרה של תשעה סיפורים ( פלוס סיפור עשירי בשם "סיני " המתרחש באותה התקופה של יציאת מצרים אך אופיו שונה ואינו נכלל עם בדרך כלל עם שאר הסיפורים) שעסקו כולם באירועים המתחוללים במהלך המסע בן 40 השנה במדבר של משה ועם ישראל .
פרישמן התכוון לכתוב עוד שישה סיפורים נוספים בסדרה זאת ודן בעלילתם עם ידידו ומעריצו זלמן שניאור אך מחלתו ומותו מנע ממנו להשלים את המלאכה .שניאור ערך והוציא את הקובץ לאחר מותו של פרישמן .

סום המקורי של "עגלה ערופה" סיפור מסיפורי "במדבר " מכתב העת "התקופה ".

הוא בחר בתקופה הספציפית של הנדודים במדבר מאחר שבה ניתנה התורה ואז ראשית המרד והמאבק בין יצר האדם חופשי ורגשותיו  לבין מוסר הדת הכובל אותו במצוותיו .בין הפראות לבין התרבות. אך למעשה לא ניסה לתאר בהם את העבר הרחוק אלא את המאבקים של תקופתו .

ביצירות אלה פתח למעשה פרישמן ז'אנר מיוחד שהעמיד בסימן שאלה את הערכים עליהם מבוסס התנ"ך (גם אם לא דחה אותם לחלוטין ) ובו היה שילוב של כתיבה דידקטית מוסרית עם מגמה אסתטית פיוטית בולטת ביותר המעוניינת בשחזור הסביבה הקדומה על האלמנטים ה"פראיים " אקזוטיים שלה .
פרישמן בחר בימי המדבר כי רקע המדבר האקזוטי מתאים לו לשמש רקע לעלילות הגיבורים הסוערים והמרדניים המרוחקים בצורה האבסולוטית ביותר מחיי הגטו והעיירה קרתניים שלו ושל קוראיו.
וגיבורים כאלה ניתן היה למצוא רק בימי קדומים כאשר התורה והדת עוד לא שמו שלשלאות על האנשים ..
כפי שציין פרישמן במאמר ביקורת שלו על רומן היסטורי של יעקב וסרמן "אלכסנדר בבבל "רומן כזה אינו בא ללמד אותנו על ההיסטוריה ,אלא אדרבא להפקיע ממנו את ההיסטוריה ואת כל אשר ידענו מן ההיסטוריה ולהעמיד את הכל על יצירה חדשה ועיקרית "
 עטיפת הספר “כל כתבי דוד פרישמן“ מאת דוד פרישמן

.מה שאמר פרישמן על  מחבר הרומנים ההיסטוריים ,אברהם מאפו "שהוא לא קבע מסמרות מאורעות היסטוריים ,אלא לקח לו תמונות מאשר ראו עיניו על סביבו ויכניסן על עולם אשר יצר לו בדמיונו. " היה נכון בה במידה ואולי אף יותר לגבי פרישמן שתיאר סביבה רומנטית לחלוטין בסיפורי המדבר הפראיים שלו שבהם מתנהלים קונפליקטים של דת נגד החיים מהסוג שאותם הכירו פרישמן ובני דורו כל כך טוב אבל פרישמן העדיף להעביר אותם למקום וזמן רחוקים מאוד ממנו ומקוראיו.זמן יציאת מצרים והמדבר.

המדבר עבור פרישמן היה ערש התרבות סוג של גן עדן אקזוטי שרק בו יכול האדם לשחרר את יצר החיים והכוחות הגנוזים בו תוך מאבק בנציגי הדת הכובלת הכוהנים האכזריים . בסיפורי "במדבר " ניתן למצוא שנאה לסמכות הדתית הרבנית הכובלת (  בסיפורים "המקושש" ו "הסוטה") עם נהייה אל האקזוטיקה והפרימיטיביות והעייפות "דקדנטית " מהתרבות . בתיאורו את העבר הרחוק ניסה פרישמן להשפיע על וההווה להצדיק את האהבה על חשבון ההלכה והדת היבשים ואת המורד לעומת הכוהנים והרבנים המדכאים אותו על ידי בחינה חדשה של המיתוסים המעצבים של עם ישראל מנקודת מבט נגדית לחלוטין .

איור לפירסום המקורי של הסיפור "עיר המיקלט " מסיפורי "במדבר" מכתב העת "התקופה ".

גיבוריו אינם האספסוף המטופש בסיפורי התורה אלא אנשים תאבי חיים ולמודי מאבקים שרוצים רק את החופש המגיע להם בדין ובצדק ואותו מונעים מהם הכוהנים הרצחניים והמושחתים כמו פנחס,שהקורא הבין הטב שהם מייצגים את הרבנים המודרניים .
בכתיבת הסיפורים האלה נטש פרישמן את הלשון המקראית המליצית של מאפו ועבר ללשון מקראית חופשית יותר שאותה "ניקה" מכל מליצה וכך הפך אותה לפשוטה טבעית ומעל לכול ברורה יותר מלשונו של מאפו ( אם כי הייתה מדויקת כמעט באותה המידה) הלשון הייתה כתוצאה פחות נשגבת אך יותר מתאימה לאופי הסיפורים האנטי קלריקאליים .

"במדבר "  עטיפת המהדורה הרוסית בהוצאת עלייה , . מ-1992

סדרת סיפורי "במדבר " כוללת את הסיפורים הבאים:  

מחולות

בהר סיני

המקושש

סורר ומורה
במרצע
עיר המקלט

נחש הנחושת

עגלה ערופה

סוטה .

סיני

משה הבורא

דוד פרישמן .

 

דוד פרישמן.ציור מאנציקלופדיה "עולם התרבות " .הוצאת "מסדה".

דומה שפרישמן הוא הראשון ואולי גם היחיד בספרות העברית שהעז לתקוף אם גם במרומז ובמובלע את סמכותו ואת אישיותו של משה המחוקק מה שמראה על אומץ לב עצום והליכה בדרכם של בירון וניטשה.
המשורר יל"ג הנערץ על פרישמן כבר העז לעשות זאת לגבי צדקיהו וירמיהו בפואמה שלו שעוררה סערה עזה "צדקיהו בבית הפקודות". אולם ספק אם אפילו יל"ג היה מעז לעשות זאת לגבי משה רבנו ותקופת מתן תורה שהיא המיתוס של עם ישראל כפי שהעז לעשות פרישמן. שבסיפוריו יש מעין כיסופים לגן העדן האבוד של התקופה שלפני מתן תורה לפני שבאו משה ואנשיו ובילבלו את דעתם של בני ישראל עליהם, ובשם הקנאות הדתית כבלו אותם בעול תרי"ג מצוות .
אם זאת אין לאמר שפרישמן זילזל בדמותו של משה רבנו עצמו ,רחוק מאוד מכך.
הוא ראה במשה מעין אדם עליון ניצשאני . משה אם כי הוא רק מוזכר ואינו מופיע בממש בסיפורי "במדבר " ששם עיקר ההתקפה היא על מעמד הכוהנים הגאים והמושחתים ובראשם פנחס. משה עצמו מופיע אצל פרישמן רק בשתי פואמות "משה "  ( 1903) ו"שתי הקערות" שבהן הוא מופיע כאיש זקן עייף ומר נפש על סף המוות שעושה חשבון של חייו ומרגיש שנכשל . .
מן הסתם פרישמן זכר היטב את הפואמה של ביאליק "מתי המדבר " שעסקה בדיוק בסוג זה של אנשים והיא שימשה כהשראה.

פרישמן עם חיים נחמן ביאליק

אבל ההשראה האמיתית לסדרה באה ככל הנראה ממסע אמיתי שביצע פרישמן בארץ ישראל בשנים 1911-1912 ובמהלכו היגיע למדבר וכפי שתיאר: נוצרו לו אסוציאציות על משה ובני דור המדבר "…. אולי המקום הזה אשר אנוכי עובר עליו ברגע זה בתוך החול העמוק הוא המקום אשר בו דרכה רגל האדם הגדול ביותר בכל ההיסטוריה האנושית אולי פה בתוך החול השטוח .למראה פני הפירמידה הגדולה של חיאופס .שכב פעם זה משה האיש בלהט חום השמש ויחלום את ראשית חלומו הגדול לברוא גם הוא איזו בריאה אשר תעמוד אלפי דורות ואשר תשחק לחליפות זמנים ותקופות ,ויקם וילך ויברא לו עם ". ( בארץ הוצאת אחיספר תרע"ג ע' 49-50) .
כדאי לשים לב למונחים כאן של בריאה . פרישמן מתייחס למשה כסוג של אדם עליון ניצשאני ויותר מזה בורא כמו האל ברהמה והאל אלוהים שאותם תיאר בשיריו וסיפוריו.
האלוהים המקראי וברהמה האל הבורא ההודי הצעיר מוצגים ביצירות של פרישמן כלא שונים בהרבה ממשה הזקן בפואמות שמרגיש שלא הצליח להביא גאולה לעם שיצר ומיוצר הגולם המהר"ל בסיפורו של פרישמן שיצר יצירה אנושית הגולם שיצאה מכלל שליטה.
דומה שפרישמן רומז לנו שבאמת אין הרבה הכדלים בינם.
ואולי לא ראה באמת הבדלים גדולים בינם לבין משה להוציא את זה שהם בראו עולמות ומשה ברא "רק " אומה .

בורא חסר ניסיון

עוֹד נַעַר, אֱלֹהִים, הָיִיתָ וְצָעִיר וַחֲסַר-נִסְיוֹנוֹת,
וּבַחוֹל עוֹד אָז שִׁעֲשַׁעְתָּ וּבְעַפְרוֹת הָאֲדָמָה,
וְצַעֲצֻעַ לְךָ עָשִׂיתָ: בֶּן-אָדָם עִם נְשָׁמָה
וְעִם גִּידִים וְעִם עֲצָמוֹת וּבְמַסְמְרוֹת וּבְדָרְבוֹנוֹת.

( מתוך "עוד נער אלוהים. )  
..)

העזתו של פרישמן אף הייתה גדולה מכך . הוא העז לכתוב בשיריו על האלוהים עצמו בצורה אינטימית וכמעט לעגנית כפי שאיש לפניו בשפה העברית לא העז. בשירו "עוד נער אלוהים " הוא מדבר אל האל כאל צעיר חסר ניסיון שאינו מבין מה שהוא עושה ביצירת האדם שאותו יצר כצעצוע ממעשה ידיו ומתחרט לאחר שהאדם איבד את תלותו ביוצרו ומפסיק לשמוע בקולו אך חרטת האל היא מאוחרת מידי והאדם ממשיך להתקיים על פני האדמה אולי כנגד רצון האל .
פרישמן רומז כאן שיצירת האל גדולה על יוצרה . 

וביום השביעי נח. הביט על יצירותיו והתענג. ופניו היו מאירות ועיניו היו מזהירות. אז ידע ברהמה כי הוא אלהים!
.
( הסיום של "המבקר: אגדה הודית " ) )


פרישמן אף הרחיק לכת גם מעבר לכך וכתב את שתי היצירות הפגניות במפורש הראשונות בספרות העברית . שתיהן עוסקות במובלע במיתולוגיה ההודית שהייתה כה אהובה על ניטשה .
אמנם השימוש ברעיונות הודיים הוא רק בשמות בלבד אבל בסיפורים אלו כמו גם מתרגומיו את המשורר ההודי טאגור יצר פרישמן למעשה את הנהייה אחר רעיונות הודיים בספרות העברית.
,נהייה שהיגיעה לשיאה בזמננו כאשר מסעות עלייה לרגל הפכו לאופנתיים אצל צעירים רבים והדבר משפיע את השפעתו גם על יצירות שונות של ספרות עברית שמראות על השפעה של רעיונות הודיים שונים ו"השיבה להודו " של א.ב . יהושע היא רק אחת מהן
גיבור שתי היצירות הוא האל ההודי ברהמה.

 ואלו הם הפואמה "ברהמה" ( 1919 ) שבה האל ההודי מתחרט על יצירתו ומנסה להשמידה אך ללא כל הצלחה .

והסיפור "המבקר: אגדה הודית " שבה יצור אלוהי משמש כמבקר ליצירתו האלוהית של "האלוהים הצעיר ברהמה" שהוא מאין אמן יוצר ביצירתו את העולם של האדם הנהפך לבסוף לישות אלוהית של ממש בדומה לאלוהים התנכי ..
כמובן שהאלוהויות האלו אינם אלוהיות אמיתיות לפי ההגדרה המונותאיסטית הקפדנית. הן יותר אנשים עליונים ניטשנאייים בדומה לדרך שבה ראה פרישמן את משה שככל הנראה לא נפל בעיניו בהרבה מבוראים אלו . אלו הם יצורים עליונים אבל בעלי חולשות שונות,  בדומה לתפיסה הפגאנית של האלוהויות.
ומכיוון שהיה המדובר ביצירות ספרות אגדתיות עניין פעוט זה לא עורר תשומת לב רבה בביקורת של בני הזמן .

הנברא הקם על יוצרו

תמונת העטיפה של כרכי ""כל כתבי דוד פרישמן"משנות העשרים והשלושים. עם ציור עטיפה של ספינקס נשי .תמונה אירוטית עד להדהים לגבי הספרות  העברית של התקופה.בעותקים שונים בספריות רבות  הושחתה  תמונה זאת במיוחד בידי קוראים מזועזעים.

  

בקובץ הסיפורים "במדבר" פורסמו גם סיפורים שלכאורה לא היו קשורים במקור לסדרת "במדבר" נושאית אך בהחלט היו קשורים מבחינת המוטיבים שבהם .

 סיפורים כמו "הגולם " ( 1909 ) על אהבת  האדם המלאכותי הגולם של המהר"ל לבת הרב שיצר אותו ופריקתו כתוצאה את עול בוראו .בסיפור זה הופיע הגולם לראשונה בספרות העברית כיצור בעל יצרים משלו שמסוגל לאהוב,ומהווה כתוצאה סכנה ליוצרו שלא צפה זאת .  

 מעניין שסיפור זה אחת היצירות הקלאסיות על הנושא בעברית הופיע בממש במקביל לספר המפורסם ביותר על הנושא ,"נפלאות המהר"ל עם הגולם " מאת יודל רוזנברג , שיצא לאור באותו הזמן בדיוק  .ככל הנראה שנת 1909 הייתה שנת הגולם בספרות העברית .

עוד סיפור בעל השלכות מיסטיות עמוקות ביותר בקובץ זה היה  "לילית " סיפור של אהבתו של סופר סת"ם לאישה שלא פגש מימיו וכתוצאה מחליף בכתיבת במזוזות את שם הבורא בשמה של לילית שדת האהבה  והמיניות חסרת הגבולות .
שני הסיפורים האלו היציגו נושאים קלאסיים מזווית חדשה באופן רדיקלי של הנברא הקם על בוראו כשם שבני ישראל במדבר קמים על יוצרם משה ושליחיו בשם הרגש והאהבה .

אין ספק ששירים וסיפורים אלו כמו גם תרגומיו של פרישמן של יוצרים כמו בירון וניטשה תרמו תרומה לא קטנה להתעוררות התודעה החילונית שמצאה את ביטויה השלם לראשונה בסיפורים אלו.

כפי שהוא כתב בהקדמתו לתרגומו ל"ספר יורם" העוסק בדמות דמוית איוב בתקופה תנכית לא מוגדרת :
, הריב הזה עם האלוהים מזכיר לנו את האדיר ביותר ששירת העולמים הטראגית שירת הגיבורים עם שירת האמונה נתנו לנו מאז ועד אתה" . "

אכן פרישמן נשאר המורד הגדול באלוהים ובסמכות הדתית השואבת את כוחה מהאלוהים בכל יצירתו
מבחינות רבות ניתן לראות בפרישמן את מפלס הדרך שבעקבותיה ילכו יוצרים אחרים כמו ברדיצ'בסקי , טשרניחובסקי זלמן שניאור חיים הזז ואנשי התנועה הכנענית ובראשם יונתן רטוש .
דומה שאת שורשיו של החילוני העברי המודרני "המשכיל " והמורד מדעת יש למצוא בסיפורי המאבק לחופש בכהונה חמסנית ובבורא הלא מושלם שמאחוריה של דוד פרישמן.
.

נספח : ממשיכיו של פרישמן

 
סופרים רבים המשיכו להשתמש בסגנון הסיפורי אותו יצר פרישמן,כמו שמחה בן ציון, דב קמחי, יצחק -לייב ברוך, uיצחק שנהר (בסיפורים ידועים כמו "לילה בשומרון", ו"גחזי")

זלמן שניאור עצמו שהביא את קובץ סיפורי "במדבר" לדפוס הושפע מאוד מהרעיונות שביטא פרישמן בקובץ סיפורים זה ואולי בהשראתם יצר את הפואמה המפורסמת שלו "לוחות גנוזים " ( תשי"א) שבה ביטא את נקודת המבט האחרת המוסתרת בתנ"ך של בני ישראל הפגאנים ושל נביאי השקר שצונזר לחלוטין במקרא כפי שעשה לפניו פרישמן ..


אחרי פרישמן הופיעו עוד סופרים שכתבו בסיגנון זה שבו נרמז שאולי הפגאניזם לא היה נורא כל כך כפי שתואר בתנ"ך. החשוב בסופרי זרם זה היה חיים הזז בסיפורו הקלאסי "חתן הדמים" ( 1925) שגיבורתו היא אשת משה ציפורה המנסה להקריב את ילדה לאלוהיו של משה והוא בנוי בסגנון של מיתוס פראי וקדמון . יצירתו זאת הפכה ליצירת מופת של הספרות העברית החדשה ביחד עם סיפוריו של פרישמן. 
u ביצירות של משוררים "כנעניים " כמו יונתן רטוש  ואהרון אמיר שבשירים ידועים שונים העלו  על נס את אלי המיתולוגיה הכנענית הקדומה ובשיריה המודרניים של המשוררת ש. שפרה .
תוספת קיצונית במיוחד לז'אנר זה היא ספרה של טלה בר "מיכל בת המלך " ( 2001) שמציג את אירועי ימי המלכים שאול והדוד כמאבק בין אנשי שמואל ודוד הטליבאניים המונותאיסטיים הקיצונים הורסי הטבע הדוגלים בשיעבוד הנשים במאבק כנגד שאול הטוב התומך בדת הפגאנית שישנה של הערצת האלה האם שהיא גם הערצת האדמה והטבע ודוגלת כמובן בשיויון בין המינים.בר פירסמה סיפורים קצרים בסגנון זה בקובץ הסיפורים ונוס אגדות למבוגרים ( 2002). בספרים אלה ובספורים כמו "האוהל האדום של אניטה דיאמנט " ומעשה תמר " של שלומית  אברמסון רומן פמיניסטי על תמר אשת ער שבו כל הדמויות כולל יעקב אבינו ובני ביתו מוצגים כפאגנים יצריים בדומה לדמויות של פרישמן והמונותיאיזם שהוא כה מרכזי בחייהם בסיפור התנ"כי נעלם לחלוטין אלא שיש בהם מידה של פמיניזם שאין למצוא ביצירתו של פרישמן . .

 
החלק הראשון בטרילוגית המדבר של שולמית הראבן ,החוזרת לנושאיו של דוד פרישמן.

ומעל לכל  יש להזכיר  את היצירה החשובה ביותר של סיפורת תנכית בזמננו טרילוגית הסיפורים התנכיים של שולמית הראבן צימאון-טרילוגית המדבר ( 1996) שיש בה חזרה ברורה לנושאים ולרעיונות ובמידה מסויימת אף ללשון  של דוד פרישמן  בסיפורים  המאבק בין האנשים צמאי החופש ובין האל המקראי הזועם ונציגיו הזועמים והמפחידים עלי אדמות. ביצירות מסוג זה הועמדו הערכים התנכיים בסימן שאלה גדול מאוד.

נראה שבסיפורים אלה ובאידיאולוגיה ה"כנענית " שמאחוריהם יש לראות גם מעין תוצאה סופית הגיונית של סיפורי המאבק לחופש בכהונה חמסנית ובבורא הלא מושלם שמאחוריה של דוד פרישמן.

 

 
הערה: כאשר התחלתי לכתוב את המאמר הזה לפני כמה שנים היה עלי לחפש את יצירותיו של פרישמן בספרים  מאובקים  ומהם מתפוררים שדומה שיד אדם לא נגעה בהם במשך שנים רבות לפני שהיגעתי אליהם  .כיום מי שירצה לכתוב על דוד פרישמן  לא יצטרך לעשות זאת .רוב יצירתו של פרישמן מצאת כעת ברשת בפרויקט בן יהודה,דבר שאי אפשר היה להעלות אותו על הדעת כאשר התחלתי לבצע את המחקר לכתבה זאת . אם זה דבר טוב או רע לחוקר שלא יזדקק יותר לספרים עצמם  זאת כבר  שאלה אחרת .

איור לפירסום המקורי של הסיפור "סוטה " מסיפורי "במדבר " מאת פרישמן ". מכתב העת "התקופה ".

ביבליוגרפיה
ברזל, הילל "שירת חיבת ציון ספרית פועלים , 1987.
ברתנא ,אורציון תלושים וחלוצים : התגבשות הניאו רומנטיקה בסיפורת העברית דביר , 1983.
גלבוע ,מנוחה "במדבר " –בצל אידיאולוגיה ואגדה " מהות , 1990 .
גלבוע ,מנוחה "עיון בשירו של דוד פרישמן "מפיסתופל " בתוך ספר ישראל לוין : כרך ב' אונ' תל אבי ב, 1995.
גלבוע ,מנוחה ( עורכת ) דוד פרישמן : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו הקיבוץ המאוחד , 1988.
כגן ,ציפורה "מעשה הסיפור –סיפורי "במדבר" לדוד פרישמן " דפים למחקר בספרות 7 1990. ע' 95-110
כגן ,ציפורה "כרוח המדבר " אחרית דבר למהדורה חדשה של הקובץ "במדבר מאת דוד פרישמן , דביר . . כנעני ,דוד "עבר בהווה : על הסיפור ההיסטורי בעברית " בתוך בינם לבין זמנם : מסות על הספרות העברית החדשה ספרית הפועלים ,1955.
פיכמן ,יעקב "דוד פרישמן " בתוך רוחות מנגנות : סופרי פולין מוסד ביאליק ,תשי"ג
קריב, אברהם "עטרה ליושנה : מאמרים על הספרות על העם ועל המדינה ". דביר , 1956 .
שנפלד, רות מן המלך המשיח ועד למלך בשר ודם : עיונים ברומאן ההיסטורי העברי במאה העשרים פפירוס , 1987.
שקד, גרשון הסיפורת העברית 1880-1970 : כרך א' –בגולה " כתר, הקיבוץ המאוחד , 1977.

כתב עת ספרותי מודרני עם תמונתו של פרישמן על העטיפה .

קישורים

"במדבר" קובץ הסיפורים מאת פרישמן
כתבי דוד פרישמן בפרויקט בן יהודה

דוד פרישמן בויקיפדיה

חומר על דוד פרישמן

דוד פרישמן באנגלית

דוד פרישמן במגזין "היינט"

יצירות מאת פרישמן שמוזכרות במאמר

משה 

הגולם

לילית

עוד נער אלוהים ..

ברהמה מאת פרישמן

המבקר אגדה הודית

אלילים 

משיח 

תרגום "קין " מאת לורד בירון

תרגום "פרומתיאוס" מאת גתה

שני גיבורים :פרבולה

ידידיה יצחק על סיפורי "במדבר"
ידידיה יצחקי על בהר סיני
אתר חופש על "המקושש"

דוד אוכנה על ניצשה והעברים החדשים

רשמים מארץ ישראל של פרישמן
תמונה של פרישמן
המגזין הספרותי הטוב ביותר

שירת המדע הבדיוני

חנה יושבת על החלון שיר של פרישמן ,שרה יפה ירקוני

סיפורת תנכית פגאנית

בחזרה לימי התנ"ך : ז'אנר הסיפור התנ"כי

שולמית הראבן
טלה בר ו"מיכל בת המלך "

האוהל האדום

דוד פרישמן .ציור מאת פרדי פביאן.

צא דיבוק צא ! !

 
 

זאת ההצגה המפורסמת ביותר בתולדות התיאטרון העברי וגם התיאטרון האידי ואחת ההצגות המפורסמות ביותר של המאה העשרים כולה.
ובוודאי אחת ההצגות בנושאי מיסטיקה החשובות ביותר בתולדות התיאטרון העולמי כולו.

זאת ההצגה שעליה נבנה "תיאטרון הבימה" ובזכותה הפך לתיאטרון הלאומי של ישראל . הצגה שהשאירה חותם בל ימחה על כל מי שראה אותה בגרסה של הבימה, שהכוכבת הראשית שלה חנה רובינא הפכה בראש ובראשונה כתוצאה מהתפקיד הקלאסי הנצחי שגילמה בהצגה זאת במשך למעלה משלושים שנה של הצגות ל"מלכת היהודים ".

ש.אנסקי כותב "|הדיבוק " עם יואל אנגל המוזיקאי של ההצגה .
הסיפור הוא סיפורו של מקובל שמת אך מסרב לעבור לעולם שמעבר ,ונשמתו משתלטת על גופת אהובתו החיה ,כ"דיבוק " למרות כל מאמציו של רב מקובל גדול להוציאה בהשבעות שונות .
.היא שימשה כבסיס לסרט הגדול ביותר שנעשה בשפה הידית.וגם לשני סרטים ישראליים שונים .והוצגה בעוד עשר שפות שונות כולל ביפנית ,ושימשה כמקור השראה בל אכזב לבמאי וסופרי אימה ופנטזיה שונים לאורך השנים החל מהסרט "ניבלונגים " של פריץ לאנג בשנות העשרים ועד הסרט "מגרש השדים " בשנות השבעים ".

חנן במחזה ה"דיבוק"
זאת ההצגה "הדיבוק " מאת ש.אנסקי בתרגומו של ח.נ ביאליק העוסק בסיפור האהבה הטראגי של מקובל שמת אך נשמתו משתלטת על גופת אהובתו כ"דיבוק " ומסרבת לצאת למרות כל ניסיונותיו של הרב להוציאה בהשבעות ובחרמות שונים .
זאת יצירת המופת של התיאטרון היהודי כולו

חנה רובינה כלאה בהצגה "הדיבוק "

ולכבוד ההצגה המיתולוגית ומקורותיה הקבליים יועלה בקרוב מופע מיסטי שלם.

זה יקרה ביום רביעי ב10 לאוקטובר בקולנוע לב שבקניון רמת אביב בשעה 8 בערב .
המשוררת דבי סער תקריא שירי אימה כישופיים על הדיבוק
הזמרת והיוצרת יסמין אבן תנגן שירים מיסטיים שונים . 

המנחה אלי אשד ידבר  על מקורותיה בקבלה והמיסטיקה היהודית ,על תולדותיה וגלגוליה לאורך השנים
הרקדנית טל רויכמן תבצע קטע בהשראת "ההצגה ". מחול מאת עינת ברקמן .
. כן יוקרנו קטעים מהסרט האידי "הדיבוק " הסרט האידי הגדול והחשוב שבכולם שהוסרט בפולין ומהווה תיעוד של התרבות היהודית של העיירה שנעלמה מאז. .

 

הקוראים מוזמנים לבוא לערב של פנטזיה יהודית בשיאה האבסולוטי .

כיבוד קל יוגש בכניסה, הנאה וכישוף מובטחים

להזמנת כרטיסים 03-6416710
054-5329052

לרקוד עם הדיבוק:ראיון עם הכוריאוגרפית של המופע עינת ברקמן

האתר של דיונוסוס הפקות החברה המפיקה

 

קינה בתשעה פרקים

"על מי אתה מהמר, מבין היוצרים הצעירים, שיתפתחו ליוצרים מרכזיים בעתיד?
"מבין היוצרים הייתי מהמר בביטחון מלא על חגית גרוסמן, יוצרת מוכשרת ביותר שיש לי את הזכות לפרסם משיריה באורבניה"._

 שלמה קראוס ב"שגעת מכונות הדפוס " מאת דפנה שחורי )

שלמה קראוס לשעבר עורך  מגזין השירה "אורבניה " פתח לאחרונה מיזם שירה חדש ,סדרה של ספרוני שירה שאותם הוא מוציא לאור בהוצאת "פלונית " על שם הסמטה בתל אביב שבה הוא מתגורר.

הספר הראשון במיזם  הוא "תשעה שירים לשמואל " מאת המשוררת הצעירה אך המוערכת חגית גרוסמן .

חגית גרוסמן היא ילידת 1976. מתגוררת בתל-אביב. היא בוגרת אוניברסיטת תל-אביב בספרות עברית ובספרות כללי ומשלימה  תואר שני בספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון.

היא פרסמה בכתבי-עת ספרותיים שונים בארץ."תשע ה שירים לשמואל " הוא ספרה הראשון .

והנה ביקורת על הספר מאת מבקר השירה וחוקר הפילוסופיה היהודית  ירון ליבוביץ/

קינה בתשעה פרקים :מחזור השירים "תשעה שירים לשמואל" מאת חגית גרוסמן

מאת ירון ליבוביץ

בהתחלה, לפחות,  התקשיתי לשבת ולכתוב ביקורת על מחזור שירים שלם .
לא ידעתי האם עלי להתייחס אל כל שיר ושיר בנפרד, כי הרי שיר הוא בעצם יחידה רעיונית שעומדת בזכות עצמה, החייבת בתור שכזאת התייחסות מלאה ממני כמבקר.

 אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה ששיר המופיע כחלק ממחזור שירים אינו עומד כבר בפני עצמו ויש לשפוט אותו ביחס לכל קבוצת השירים שבה הוא נמצא.
מחזור השירים הנידון הוא קינה שחגית גרוסמן, המשוררת, משמיעה לזכר אדם ושמו שמואל, שאנו מגלים במהלך המחזור שהוא אביה ומערכת היחסים ביניהם הייתה קרובה מאד.

תשעת השירים מייצגים, כל אחד בתורו, זווית אחרת של מערכת היחסים בין הבת לאביה המת. יותר מכך, אנו רואים שמערכת היחסים בין הבת לאביה משתנה, ונראה שהשירים משקפים את אבלה של הדוברת השירית כלפי אביה האהוב. בשירים הראשונים במחזור כאב האבל הוא חזק והוא הולך ושוכח עד לשיר האחרון, שבו מופיעה תחושת השלמה עם מותו של האב.
שלושת השירים הראשונים שבמחזור: "הנח לאור"; "מטמורפוזה" ו"תום", מראים לנו את השלב הראשון של האבל, שבו הדוברת תופסת לראשונה שהאיש הקרוב לה מת.

"הנח לאור"

בשיר הראשון הדוברת השירית מדברת אל הקרוב ואנו מבינים שהיא נפרדת ממנו. אנו רואים גם שהפרידה קרובה מאד מפני ש"ברגע הבא כבר לא תהיה כמו שאתה ברגע זה", ושורה אחרי זה היא אומרת "ואין יותר אתה כמו ברגע הקודם".
רגע המוות מתואר לנו בדימויים של אור וחושך שהמוות מצד אחד משול לאור המגלה את המצב לאשורו בעוד שהצל מסתיר את הסוד בתוכו. "הנח לאור לפשוט את סוד הצל מעל זרועותיך מעל זרועותיך הרזות", אבל מצד שני האור משול גם לחיים הנסים מגופו של הקרוב, שרק בשיר השני נדע שהוא אביה של הדוברת השירית, רגע המוות מתואר לנו בדימויים הרומזים לנו על מצב הגוף בזמן המוות כמו "תכלת עיניך נקרשת מקור מנוסת האור הגדול", לראותך שוקע בלשונך הכבדה שריר ראותך לפות", וגם "רגליך שוקעות במכנסי האדמה". לדעתי דימו זה היא מטפורה חזקה המגלה לנו לראשונה בשיר שהפרידה של הדוברת היא מאדם שמת.

"מטמורפוזה "

בשיר השני, "מטמורפוזה", אנו מגלים לראשונה שהקרוב של הדוברת הוא אביה "ואבי שוכב בהיכל". כנראה מדובר בשיר על הרגע שלאחר מותו והמטמורפוזה שעליה מדבר השיר היא נפשו של האב שנעשית דבר חדש. הדבר החדש הוא הדבור בלשונה של הדוברת. המשחק בדימויים שלה המשוררת הוא מעניין. נשמת האדם משולה במיסטיקה היהודית לנר. הביטוי הפותח את השיר "נר אלהים" מזכיר את הפסוק במשלי "נר ה' נשמת אדם". גם המילה "היכל", מזכירה את המושג היכלות במיסטיקה היהודית הקדומה. ההיכלות הם אותם עולמות שהמיסטיקן עובר במסגרת חווייתו המיסטית. יש כאן אזכור למסע שהנפטר עובר כנראה בנשמתו לעולם הבא. מוטיב המסע יופיע גם בהמשך המחזור.

"תום "
השיר השלישי "תום", החותם את החלק הראשון של המחזור, עושה שימוש במילה תום כדי לתאר גם את אופיו של האב, תמימות, וגם את הסוף של חייו. "תום אבי התם". סוף השיר "אבי אבי הגיע תשרי ואני נולדתי", חוזר לדעתי על המוטיב של השינוי מהשיר הקודם, אבל הפעם אין זה הדבור שבא במקום נפשו של האב אלא הדוברת השירית שבאה במקום האב.

מסע באבל

ארבעת השירים הבאים במחזור: "במסע"; "שושנת הבשר"; "סוד" ו"תשרי" מתארים שלב אחר באבל של הבת. בשלב זה הבת מתחילה לעבד את עובדת מותו של אביה והיא עושה זאת תוך מסע שהיא עוברת דרך זיכרונות מחוויות שהיא עברה עם אביה, אם זה המסע לארצות הברית שהיא חוותה עם אביה בניסיון אחרון להציל את חייו (בשיר "במסע") ואם זה חווית ילדות כשאביה לימד אותה לחיות ("בשיר סוד"). עיבוד הזכרונות יכול להיות מופשט עד כי הוא קשה להבנה.

השיר "שושנת הבשר" עם הדימויים האסוציאטיביים שלו "שושנת הבשר" "שירת העצבים", הוא השיר הלא מובן ביותר בכל המחזור. הזכרונות והחויות ממערכת היחסים בין האב והבת נזכרים בו רק ברמז. שתית היין וצחוק האב הם כנראה חלק מחוויה שקרתה להם אבל האירוע אינו מובהר דיו.
השירים החותמים את המחזור "מתחת לשמיכת הזמן" ו"אבישג" מדברים על שלב אחר באבל של הבת. כאשר הזכרונות הופכים רחוקים יותר ולבסוף יתפוררו כמו הסוודר שהבת לובשת בשיר "אבישג".
בשיר "מתחת לשמיכת הזמן" אנו מגלים שיש גם נמען אחר מאביה של הדוברת השירית, גם אם איננו יודעים מיהו . הבת אומרת לאדם כלשהו לא לפחד, כלומר היא משתפת מישהו אחר בתחושות שלה.
השיר "אבישג" מסתיים באיזכור של חוויה שהבת ואביה ידעו לפני מותו כשהיא נסתה לחמם אותו כמו אבישג שניסתה לחמם את דוד המלך, אבל הזכרון הזה אינו חי כבר בנפשה של הבת אלא הוא מקופל כמו הבגדים בארון.
המחזור עוסק במוות, מוות של מישהו קרוב. והמוות הזה עושה גם משהו בבת שמאבדת את אביה. הוא לוקח אותה למסע שבה היא בוחנת את מערכת היחסים שהיא עברה עם אביה. הבחינה הזאת מגיעה אלינו דרך שורה של דימויים אסוציאטיביים חלקם לא מובנים אבל חזקים מאד. המחזור הזה מעביר אותנו את המסע הזה שאותו עוברת הבת, ובכך המסע נהפך גם למסע שלנו.

 

קישורים רלבנטיים

תשעה שירים לשמואל בהוצאת פלונית

סיפור מאת חגית גרוסמן
שושנת הבשר שיר מאת חגית גרוסמן

 

"אורשינה" מאת חגית גרוסמן
"הילדה"  שיר מאת חגית גרוסמן

שלמה קראוס על הוצאת פלונית

מיה סלע על הוצאה פלונית 

 

הוצאת השירה של שלמה קראוס

 

יחזקאל נפשי כותב שיר לחגית גרוסמן 
 

 

חגית גרוסמן משוררת.

 

"קולות שכוחים" וציידי המכשפות :התגובה המלאה

איריס יער אדלבאום פירסמה בבלוג שלה רשימה מעניינת .שאותה אני מביא כולה מאחר שלאיריס יש נטייה מצערת  למחוק מיידית מהרשת  כל רשימה שלה שאני מתיחס אליה באיזו שהיא צורה :"

ד"ר הרווי שוורץ הוא דתל"ש אמריקאי-יהודי, שהפך לפסיכולוג, הפך את תורתו לאומנותו ופרסם כמה ספרים בתחום של התעללות בילדים, זכרון, וטראומה. לאחרונה פרסם ספר מרתק על תופעה נידחת מבחינה תקשורתית אך נפוצה מאד חברתית, התעללות פולחנית ומאורגנת בילדים ובנשים. זהו ספר נדיר בכמה רמות, הן באיסוף החומר, הן ברמת הטיפול, ובעיקר בתוכחה כלפי המקצוע והחברה כולה, בטיפול בנושא כאוב זה.

שוורץ צנוע ועניו ונמנע מלדחוף את עצמו ואת ספריו בתקשורת, ולכן שמו מוכר בעיקר בקרב מטופלים וקולגות רציניים, ועובר מפה לאוזן. שוורץ משתמש בחומרים יהודים מסורתיים ואחרים, הן בטיפול והן בהפקת הלקחים החברתיים, ועומד כנביא בשער, באומץ וללא מורא, מול האדישות הכללית ורפיון רשויות החוק. אין תימה איפוא שהוא לא זכה בפרס הפופולאריות של הקהילה היהודית בארצות הברית, כיון שהוא מעלה נושאים קשים הרלוונטיים גם לעם הנבחר, הנוטה לראות בכל אקט של ביקורת חברתית משום איום קיומי על יחסי הציבור בעיני הגויים (מה שעלול לפגוע באינטרסים כלכליים).

 

אין זמן מתאים יותר מיום הכיפורים מאשר להזכיר את הרווי שוורץ, את סיפרו ומאמריו, ואת האיש.

 

בקצרה, הקליניקה של שוורץ התמחתה בטיפול בניצולים בוגרים של התעללות בילדות (ואחריה) במסגרות מאורגנות, בין אם מדובר בכתות, רשתות מסחריות של ניצול מיני לסוגיו, תוכניות ממשלתיות לניסויים או לניצול אזרחים, ועוד דברים המתקיימים בחסות ההכחשה הציבורית והשחיתות. לדעת שוורץ, מדובר בתופעה נפוצה מאד, זוועתית, ויחד עם זה מוכחשת ביעילות. באפן אישי יסביר שוורץ שלדעתו מדובר בתופעות המאתגרות את תפיסת העולם המקובלת על טוב ורע ועל טיב ומהות החיים והאדם, והתרבות האנושית.

 

הספר כולל תיאורים רבים של מטופלים, אך רובו מופנה בשפה מקצועית לקולגות, ומוכיח אותם על שיתוף פעולה בהכחשות, על פחדנות ושחיתות מוסרית בעצם. חלקים אחרים מכשירים מטפלים להתעסק בחומרים האלה, והפרק החותם הוא ניסיון להתמודד עם התופעה ברמה הרוחנית, מהי מטרת הנפילה העמוקה ביותר לחשיכה, "ירידה לצורך עליה", וגם קונספציות מין הקבלה. החומר הרוחני מסתמך על היהדות אך מנקודת מבט יונגיאנית, כלומר, בחינת האירועים כהתבטאות של ארכיטיפים באמצעות בני אדם המגשימים אותם בחייהם.

 

שוורץ השתתף לאחרונה גם בכתיבת ספר נוסף, המטפל בזנות, סחר בנשים ו"מיינד קונטרול", תרומתו לספר היא בעיקר בתחום האחרון, כלומר סקירת התהליכים והטכנולוגיה המדוייקת של השאה ו"שבירת" הרוח, כדי לייצר שפחות מין, בין בילדות ובין לאחר מכן. לספר שותפים שני כותבים נוספים העוסקים בתחום הזה, ד"ר מליסה פארלי פסיכולוגית מומחית בתחום הזנות, והפסיכיאטר הקנדי קולין רוס, המתמחה בטראומה ו"פיצול וריבוי אישיות" ובעיקר התפרסם בקשר למומחיותו בטיפול בשורדי תוכניות ממשלתיות ליצירת סוכני ריגול, מתנקשים ושפחות מין (ספרו האחרון "רופאי הסי.אי.איי"). השלושה הוציאו לאור ספר מרתק ומקיף, הנוגע בפירוט ורהיטות בדינמיקה של הרשע.

שוורץ מסכם באכזבה מסויימת את פירות פועלו במשך זמן רב, בעיקר מאוכזב מהיעדר פידבק ציבורי או עניין ציבורי. לדעתו, עם זאת, הדברים נמצאים קרוב מאד לסף ההכרה החברתית, ויפרצו בקרוב כהר געש מפעפע.

שוורץ מסכם באכזבה מסויימת את פירות פועלו במשך זמן רב, בעיקר מאוכזב מהיעדר פידבק ציבורי או עניין ציבורי. לדעתו, עם זאת, הדברים נמצאים קרוב מאד לסף ההכרה החברתית, ויפרצו בקרוב כהר געש מפעפע.

"

עד כאן איריס.

 ועכשיו הנה התגובה שלי לרשימה שלה שפורסמה שם ואיריס מסיבותיה הידועות לה בלבד מיהרה למחוק אותה אז הנה היא לפניכם איפה שזה לא ימחק .

הסיבה שאין פידבק ציבורי  כיום למקרים שאותם מתאר שוורץ היא שדווקא היה לזה הרבה פידבק בשנות השמונים ,מאות אנשים גברים ונשים נזכרו ותיארו בפירוט מקרי התעללות מינית בהם בידי הוריהם וחברי כיתות שונות שבהם היו ההורים חברים . הדבר הביא לשערוריות רבות וגם להרס משפחות שבהן ילדיהם האשימו את הוריהם בהתעללות בהם .

 אבל במחקרים שנעשו במהלך שנות התשעים וראשית המאה הנוכחית התברר שהרבה מהמקרים האלו היו מומצאים פרי דמיונם הקודח של המטופלים שנעזרו במטפלים בהם .כיום אין בארה"ב אמונה רבה בתיאורי מקרים כאלו לאחר שהתברר שרבים מהם היו מופרכים מיסודם.

ואין לאמר שהמטופלים הנ"ל שיקרו במודע  אבל הם המציאו דברים רבים שלא קרו  ואפשר להשוות זאת לכל הסיפורים המתארים  מקרים דומים של חטיפות בידי חייזרים שמתעללים מינית באופן דומה  במטופלים שמספרים על כך  במהלך ההיפנוזה .

 אינני אומר שאין מקרים של התעללות מינית וכיתתית בילדים .למעשה ככל הנראה ישנם.

אנחנו יודעים שאין גבול ליכולת הרשע של המין האנושי ,וייתכן שגם כתוצאה מהרשת והמידע שמועבר בה  מקרים כאלו רק מתרבים והולכים .

אבל יש להתייחס בזהירות רבה לעדיויות שמוצאם בהיפנוזה של תיאורי התעללויות  מיניות בידי הורים  מאחר שיש אפשרות סבירה שעדויות אלו מתארים מקרים רבים שהם מומצאים פשוטו כמשמעו .והדבר הביא להרס של משפחות רבות והרס חייהם של אנשים רבים שבדעבד התברר שהיו חפים מכל פשע .

יש המשווים את העדויות האלו ואת "ציד המכשפות " שהתקיים בעיקבותיהם לפרשה המפורסמת שהתחוללה בעיר סלאם במאה ה-17 שכתוצאה מעדויות היסטריות של חבורת נערות בנות עשרה הוצאו אנשים שונים להורג על לא עוול בכפם .

אז איפה האמת ?

כנראה איפה שהוא באמצע

.ככל הנראה ישנם התעללויות מיניות בילדים גם בשליחות כיתות שונות .

אבל יש להתייחס בזהירות רבה לעדויות על כך שמוצאן בהיפנוזה .

ראו

ציידי המכשפות

משפטי מכשפות

 

המסע הנצחי במנהרת הזמן

יום הכיפורים הוא היום שבו אנחנו חושבים על מה שיכול היה להיעשות ולא נעשה ועל מה שאפשר היה לשנות ולא שונה ,דהיינו זהו יום המסעות בזמן וההיסטוריות החלופיות לפחות המנטאליים .
באתר זה אני נוהג לפרסם כל יום כיפורים רשימה שעוסקת במסע בזמן או בהיסטוריות חלופיות .בשנה שעברה פרסמתי רשימה על סדרת הטלוויזיה המפורסמת "מנהרת הזמן "
וביום הכיפורים הזה לפניכם רשימה על גלגולה הישראלי מאוד של מנהרת הזמן סדרת ספרי ילדים של סופרת הילדים הישראלית הפוריה מכולן גלילה רון פדר עמית . 
 בעת כתיבת שורות אלו  יצא לאור הספר ה-40 בסדרה ולרגל זה ולרגל מלאת 10 שנים לסדרה מצליחה זאת להלן סקירה על הספר והסדרה ארוכת הימים שמשמשת היום ככלי עזר ללימוד היסטוריה בבתי הספר .
.

מנהרות בזמן כחול לבן

 
 
 

בספטמבר 2007 מלאו41 שנה להקרנתה הראשונה של הסדרה האמריקנית "מנהרת הזמן ". בישראל הייתה זאת אחת מסדרות המד"ב הראשונות שהוקרנו באופן קבוע עוד בראשית שנת השבעים. בארה"ב הייתה זאת סדרה קצרת ימים באופן יחסי אבל בישראל, שבה היו סדרות מד"ב כה נדירות על מסכי הטלוויזיה, הייתה לה הצלחה גדולה "מנהרת הזמן " גם שימשה בשנות השבעים כמקור השראה לסדרה מקורית בטלוויזיה הלימודית בשם "דני וגיל במסע בלתי רגיל " שבה כיכב השחקן וסופר הילדים אמיר אוריין ועסק במסעותיו של אוריין וידידו הנער לתקופות שונות בהיסטוריה שם למדו על האמנות של כל תקופה.
מאז המסע בזמן הפך מאז בישראל מזוהה כמעט באופן בלעדי עם רעיון " מנהרת זמן". סדרת מנהרת הזמן נשארה פופולארית עד היום .


למנהרת הזמן " הייתה גם השפעה גדולה על ספרות הילדים המקורית .
הסופר עודד בצר כתב סדרה של שלושה ספרים על חבורת ילדים שנשלחת על ידי מדענים ל"מנהרת זמן" לתקופות שונות.

כך עשו גם סופרים אחרים כמו צבי פישמן בספרו "בר מצוה במנהרת הזמן " (הוצאת פרסומי ישראל ,1998 ) על ילד שבעת הבר מצווה שלו נופל למנהרה מוצא את יעצמו בתקופות שונות בתולדות ישראל. הספר הזה היה אמור להיות ראשון בסדרה אבל נשאר היחיד ממנה .
משה יהלום בספר "מסע הרפתקאות במנהרת הזמן " ( הוצאת "דור", 2003) על מסעם של ילדים לאירועי שמתאר את המסע בזמן של נער ונערה ביחד עם פרופסור בתולדות מפתח שונים בתולדות המדינה והציונות ואת מפגשיהם עם אישים מפורסמים שונים כמו  מייסד פתח תקווה  יואל משה סלומון , חוזה המדינה  הרצל, בן גוריון , ומנחם בגין.
תמר בורנשטיין לזרמחברת קופיקו וצ'יפופו יצרה גם היא בשנים 1989-1993 סדרה על מסעות בזמן בשם "ספייסי " בת 12 ספרים " על חייזר שלוקח זוג ילדים מודרניים לעבר שלפני קום המדינה אם כי הפעם הזאת לא היה מדובר במנהרת הזמן .
אבל נראה שההצלחה המקומית הגדולה ביותר של רעיון המסע בזמן ומנהרת הזמן הוא בסדרת ספרי ילדים מאריכת ימים ומרובת כרכים של הסופרת המצליחה גלילה רון פדר ,שסדרה זאת מאיימת להיהפך לסדרה המצליחה ביותר שלה .

בימים אלו יוצא לאור הספר מספר 40 בסדרת הספרים הישראלית "מנהרת הזמן " מאת גלילה רון פדר-עמית על מסעותיהם של ילד וילדה לתקופות שונות בתולדות הישוב המדינה והעם היהודי ,סדרה שחוגגת גם מלאת 10 שנים לקיומה . והספר הזה "ממלכת הילדים עוסק במסעם של גיבורי הסדרה הנוסעים בזמן  אל המחנך וסופר הילדים יאנוש קורצ'אק ובית היתומים שלו  בגטו וורשה.

היוצרת

גלילה רון פדר -עמית היא אחת  הסופרות הפוריות והמצליחות ביותר לילדים ולנוער בישראל ו נכון לסוף 2007 היא פירסמה כ-300 ספרים (!) ועוד היד נטויה . בינהם סדרות מפורסמות וארוכות כמו "סדרת ילדים אלמונים " על ילדים המסייעים למחתרות השונות בקופה שלפני קום המדינה .

סדרת "אל עצמי " או "ציון כהן וחבריו " שהתחלקה לשלוש סדרות "משנה " על עלילות שני נערים ונערה שמכירים זה את זה . :סדרת "ציון כהן ( 10 ספרים, הראשון הוסרט ) על ילד עזוב סדרת בתיה ( 10 ספרים ) על קורות חברתו לזמן מסויים וסדרת ניר שרוני ( 12 ספרים )על ילד ממשפחה עשירה שלזמן קצר אימצה את ציון . ( אני תוהה למה דווקא סדרת ניר שרוני היא הארוכה ביותר ,ככל הנראה היא הייתה המצליחה ואולי גם החביבה ביותר על הסופרת ) 
סדרות נוספות  כללו את "עירית " ,סיפורה של ילדה משכונת הקטמון שבמקור הופיע כסדרת תסכיתים בתוכנית "חתול בשק " ברדיו ( 7 ספרים )
את סדרת "ג'ינג'י " שרצה מאז 1985 עם למעלה משישים ספרים  נכון לספטמבר 2011  על עלילות נער מנהיג חבורה שהוסרטה לטלוויזיה .

את  סדרת "כס"ח (כוח סיירות חוקר ")  סדרה על עלילות חבורת ילדים המטיילת ברחבי הארץ ומתמודדת אגב כך עם פושעים ועבריינים שונים סדרה שרצה מ-1982 ,  עם  למעלה מ-30 ספרים נכון ל-2011  וכעת שינתה את שמה ל"חבורת ידיעת הארץ .

סדרת  "טולי תעלולי " עלילות ילדה שגרה בכפר נופש שבו מתחוללים דברים מוזרים ( רצה מאז 1990 עם  29   ספרים נכון ל-2011  )

את סדרת "סיירת המדע " ( 24 ספרים נכון ל-2011)

את סדרת סבא מיקו ( 6 ספרים ) ,סדרת "יותם בלש פרטי "( שלושה ספרים () ועוד.

רון פדר-עמית הייתה המלכה בלתי מעורערת של ז'אנר ספרי הנוער כשזה היה פופולארי בשנות השמונים והתשעים לפני שבני הנוער הפסיקו לקרוא ספרים . היא נודעה כמי שהכניסה לספריה נושאים שעד אז היו בגדר "טאבו "ממש בספרות הילדים והנוער כמו שימוש בסמים ואלכוהוליזם והכאת ילדים בידי הוריהם . והיא ככל הנראה אחת הראשונות אם לא הראשונה שהכניסה את נושא המין לספרות הנוער בספרים כמו "בחינת בגרות:סיפור על אהבה הריון ועוד ( 1981  שנכתב עם עמרם אדוני ושהוסרט  בידי אסי דיין בכיכובו של  דן תורן ) ו"מקפיצים טקילה "( 1994) ספר שמראה על  שינוי מדהים ממש ביחס ליתר ליברליות לגבי המיניות אצל בני הנוער בהשוואה לספר הקודם מהעשור הקודם .

רצח בצמרת המשטרה / גלילה רון פדר עמית

.
במרוצת הזמן היא חיברה גם כמה רומנים למבוגרים ובהם ספרים שבמרכזן עומדת סופרת לנוער כמוה עצמה ואת הספר "רצח בצמרת המשטרה "  ספר בלשי שמבוסס על הכרותה העמוקה עם חוגי  צמרת המשטרה ( היא הייתה נשואה לשני אנשי משטרה בכירים ) .


בין הספרים המרובים  שכתבה אפשר למצוא  סדרת מדע בדיוני לילדים בת שתי ספרים "משפחת הרובוטים" ( הוצאת מודן 9199)  .שאותה אייר שי צ'רקה.. הסדרה כללה את :"רובי משתף בתחרות מכוניות " ואת "ריטה רוצה ללמוד לאהוב " ותיארה רובוטים אנושיים מאוד שרוצתים ללמוד להיות אנושיים עוד יותר .

סיירת המדע 20 - לונה-פארק חשמלי / גלילה רון פדר עמית

ולאחרונה מעין סדרת מדע פנטסטי בשם "סיירת המדע" על ילדים שמדמיינים את עצמם כיוצאים למסעות בתופעות טבע שונות ומשונות .עד כה יצאו לאור למעלה מ-20    ספרים בסדרה זאת
לצד ספרים שעוסקים בחיי הנוער המודרני היא התבלטה גם כסופרת הפורייה ביותר בשפה העברית  של רומנים על נושאים היסטוריים בשפה העברית . היא כתבה גם סדרה של ביוגרפיות לבני הנוער רובן המוחלט על אנשים מחוגי הימין .מעניין לבחון את ההבדלים בין הרומנים ההיסטוריים שלה על הנוער של לפני קום המדינה מלא באידיאלים ובאידאולוגיה ,וברומנים על הנוער המודרני שלה ,עסוק בחיפושים עצמיים ואדיש לחלוטין לאידיאלים כל שהם ( חוץ אולי מאלה של הניו איג")
בשנים האחרונות בכל אופן היא נטשה לכאורה את תחום הרומן ההיסטורי והביוגרפי ששוב אינו אופנתי ופופולארי.

 אבל רק לכאורה היא נשארה בתחום זה בסיפורי המסעות בזמן של סדרת מנהרת הזמן"
בשלב זה ישנם בסדרה זאת למעלה מחמישים ספרים יותר מאשר פרקי סדרת הטלוויזיה המקורית (שרצה רק עונה אחת ועם 30 פרקים ) ועוד היד נטוייה והספרים ימשיכו לצאת לאור בעתיד הנראה לעין .

מנהרת הזמן הישראלית

ל דברי רון פדר-עמית  , "מנהרת הזמן " היא סדרת הספרים המצליחה והנמכרת ביותר שלה כיום וכל ספר חדש אוזל בתוך שבוע מהחנויות . .
סדרת "מנהרת הזמן " שיוצאת לאור מ-1997 בהוצאת מודן עוסקת בעלילות ילד וילדה בני עשר משכונת רמות בירושלים דן ושרון שנכנסים למנהרה מסתורית בכל ספר ומוצאים את עצמם בכל ספר בתקופת אחרת בתולדות הישוב היהודי ומדינת ישראל , לאורך פרק זמן שמשתרע מסוף המאה ה ה-19 ימי משפט דרייפוס וראשית המושבות , ועד לשנות השמונים של המאה העשרים ימי מבצע העלייה מאתיופיה והיעלמותו של הנווט רון ארד .
נשאלת השאלה האם יש מגבלות ביכולות המנהרה ניסיון מתוכנן של הגיבורים להגיע לתקופת התנ"ך ולימי דוד וגולית כשל מה שמראה אולי על מגבלות ביכולות של המנהרה ואולי לא. 
נראה  שהעשור החביב ביותר על המנהרה  לפי כמות הפעמים שהיא שולחת אליו את גיבוריה סדרה  הוא העשור של שנות ה-40 של המאה העשרים שאליו חוזרים הגיבורים ברוב הספרים. .

 

בין השאר מצאו את עצמם גיבורי הסדרה כאמור בסוף המאה ה-19 בפאריז של משפט דרייפוס ופגשו שם את העיתונאי תיאודור הרצל ,  בתקופת מלחמת העולם הראשונה ופגשו את אנשי ארגון ניל"י, בתל חי שלאחר מלחמת העולם הראשונה ופגשו את יוסף טרומפלדור ואת זאב ז'בוטינסקי כמו גם את מייסד חברת החשמל פנחס רוטנברג והצנחנית חנה סנש , את השומר אברהם שפירא ,את יעקב מרידור מפקד האצ"ל ואישים ידועים יותר ופחות מתולדות המדינה כולל אריק שרון הצעיר . באופן יוצא דופן הם נטשו את תחומי הארץ והיגיעו לפולין הכבושה במלחמת העולם השנייה והשתתפו במרד גטו וורשה ,היגיעו למחנה אסירים בברית המועצות של שנות השישים על מנת לפגוש שם אסיר ציון נטלו חלק באירועים רבים של תקופת המנדט וימי מלחמת העצמאות, היגיעו לימי מלחמת יום הכיפורים ,ונטלו חלק במבצע אנטבה בשנות השבעים וגם במבצע משה של העלאת יהודי אתיופיה בראשית שנות השמונים ונטלו חלק במבצע של צה"ל בלבנון ב1986 ביחד עם הנווט רון ארד .

המנהרה נחשפת בהדרגה לאורך ספרי הסדרה המרובים כישות אינטליגנטית בפני עצמה שכשריה הם ככל הנראה בלתי מוגבלים, אם כי לצערנו לא ניתן להם כל הסבר שהוא..

היא יכולה להעביר את הילדים לתקופה מסוימת לעיתים בהתאם לרצונם ,להסיע אותם לשם כמו ברכבת , להקפיץ אותם מתקופה לתקופה בחייו של אדם (כפי שאירע במקרה של המהנדס  פנחס רוטנברג) לאפשר להם להבין ללא בעיה שפות זרות כמו צרפתית גרמנית ורוסית ,לגרום להם ליהפך לבלתי נראים בעבור אנשים מסוימים (ולנראים לאנשים אחרים ).
מהן מטרותיה של המנהרה מעבר לרצון ללמד את שני הילדים הבורים ודרכם את שאר ילדי ישראל היסטוריה אין זה ברור כלל.
מה שברור הוא שהילדים לפחות לעת עתה אינם יכולים להתערב ולשנות אירועים היסטוריים רק לצפות בהם ולהיפגש עם אנשים ידועים כמו בסדרת "מנהרת הזמן " הטלוויזיונית המקורית .
ובספר הבא בסדרה שעדיין לא יצא לאור בעת כתיבת שורות ,הגיבורים אמורים להגיע לראשונה לתקופה שקודמת לסוף המאה ה-19 לימי מרד החשמונאים. וזה מן הסתם יביא לשלב חדש בסדרה בו הגיבורים יבקרו תקופות קדומות יותר משעשו עד כה.

.

שיחה עם הסופרת גלילה רון פדר

 

א.א.

איך נוצרה סדרת מנהרת הזמן שלך ?
רון פדר : מזה 35 שנים בכל שנת לימודים אני נוסעת לבתי ספר בארץ וגיליתי שילדים מתקשים ללמוד היסטוריה ואין להם כל מושג לגבי תקופות היסטוריות שונות שאותם אני מתארת בספרי. חיפשתי דרך להביא להם היסטוריה בצורה יותר מתוחכמת. ואז עליתי על הרעיון של סדרת "מנהרת הזמן ". והחלטתי להוציא סדרה על תולדות הישוב והמדינה גם לרגל שנת החמישים למדינה שהתקרבה אז.
המו"ל שלי קצת זקף גבה ואמר שלילדים של היום אין כל עניין בהיסטוריה. אבל התעקשתי וצדקתי . היום זאת הסדרה הכי פופולארית שלי .יותר אפילו מסדרת ספרי ג'ינג'י כל ספר חדש שיוצא נמכר מיד כל המהדורה בתוך השבוע .. כך למשל מספר 36 בסדרה עוסק ברב קוק ועל הניסיונות שלו לקירוב לבבות בין הזרמים השונים בעם היהודי נושא שהוא רלבנטי מאוד היום.

  

א.א.: בחרת במנהרת הזמן בהשראת הסדרה הטלביזיונית ?
רון פדר: בחרתי במנהרת הזמן לא בהכרח בהשפעה הישירה של הסדרה הטלביזיונית אלא כי זה מושג ידוע. בכל מקרה יצקתי לזה תוכן קצת שונה. משום שבכל ספר יש תעלומת לגבי זהות התקופה שאליה מגיעים הגיבורים שלי . בניגוד לסדרת הטלביזיה אני מתארת את העבר מנקודת המבט של הווה סדרת הטלביזיה היא שונה לגמרי לא מסתכלים שם על התקופות מזווית של ההווה .ואני מסיימת של כל ספר כשהגיבורים חוקרים בספרים את האירועים שבהם השתתפו ומבררים מה קרה לדמויות של העבר שבהם ניתקלו .
ואני רוצה לאמר שלך כנראה שהצלחתי במשימתי לעורר בילדים עניין בהיסטוריה .
. לא ציפיתי שזה כל כך שיצליח אבל עובדה שקוראים רבים עושים מה שהגיבורים עושים הם הולכים לחפש בספרים מידע על הדמויות ולומדים על האירוע לא רק ממה שהיה כתוב בספר שלי אלא גם מספרי היסטוריה. והיום ילדים באים אלי ואומרים שהתחביב שלהם זה היסטוריה בגלל הספרים של מנהרת הזמן . למשל אני יודעת שאחת הדמויות שמופיעות בספר שלי מקבל עכשיו הרבה שיחות טלפון מילדים שקראו עליו בספר והישיגו את מספר הטלפון שלו דבר שגורם לי ולו סיפוק רב.
יש דור שלם של ילדים שבאים לבחינות בגרות עם ידע מהסדרת מנהרת הזמן " והאמביציה שלי היא לכסות את כל הנושאים המופיעים במושגים להיסטוריה לבחינות הבגרות עם ספרים בסדרה . .
א.א. : איך את מסבירה את ההצלחה הגדולה של הסדרה הזאת ?
רון פדר:אני חושבת שהיסטוריה זה דבר שאחרי הכל מסעיר את הילדים בניגוד למה שחושבים . ו"מנהרת הזמן " נותנת להם משהו שאותו הם לא מקבלים בספרים אחרים סיפור עם ערך מוסף של ידע היסטורי וערכים.
א.א. את תשלחי את הגיבורים שלך במנהרת הזמן גם למלחמת לבנון השנייה ?
רון פדר :זה עדיין הווה .כשזה יהיה עבר ,יכול מאוד להיות שכן.

 

זוהי סדרה מעניינת במגוון תכניה  אם גם אלמנטרית בסיפורים שלה .

 מעבר להספקת מידע היסטורי מעניין לילדים קשה למצוא בה דרמה חזקה באמת שהרי כל מה שהילדים גיבורי הסיפורים השונים יכולים לעשות זה רק לצפות במתרחש מבלי שיוכלו לשנות משהו ומבלי שיוכלו ליצור קשר אמיתי עם האנשים השונים שאותם הם פוגשים .  

.וזאת אף פעם לא דרמה טובה.,זוהי בעיקר דידקטיקה. אבל גם לזה יש מקום בספרות הילדים. 
למרבית הצער הסדרה  מלאה וגדושה בחורים חמורים בהיגיון בפנימי שלה . למשל באחד הספרים המאוחרים ביותר "תעלומת הנווט השבוי " מתברר שגם ילדים אחרים שאף אינם מוכרים לגיבורים יודעים על קיומה של מנהרת הזמן והם ופונים אל גיבורי הסדרה בבקשות שונות לגביה ,למרות שזה לא ברור באמת איך הם יכולים לדעת זאת בזמן שבני המשפחה הקרובים של גיבורי הסדרה אין להם שום מושג בעניין . ( התשובה הברורה לקורא היא כמובן שהם קוראים על כך בספרי סדרת "מנהרת הזמן ")
זהו עוד דבר שפוגם קשות באמינות הפנימית של הסדרה .
אולם דומה שהדבר הביזארי מכל אינו דווקא המסע בזמן לתקופות השונות וגם לא המנהרה האינטליגנטית אלא דווקא זוג הגיבורים המודרניים ילדים בני עשר בשנת 1997 שנת התחלת הסדרה ושנשארו בני עשר בשנת 2007 , 10 שנים לאחר מכן .  זאת למרות שבספרים יש אינדיקציות ברורות מאוד לזמן שחולף בעולם המודרני ולשנה שממנה יוצאים הגיבורים למסעם בכל ספר וזאת מתחלפת כל שנה של "זמן אמיתי " דהיינו זאת תמיד שנת פירסום הספר .

לקורא המבוגר שמעיין בספרים אלו הדבר נותן תחושה מצמררת כמו זאת שאפשר לחוש מסיפורו של הארלאן אליסון "ג'פטי בן חמש " כאשר הוא קורא על הילדים  שנשארים  בני עשר  לנצח נצחים בזמן שסביבם הזמן חולף והכל חוץ מהם  גדלים ומתבגרים ומזדקנים.
וזהו סוג מעניין נוסף של מסע בזמן.  

נספח 1:

 רשימת ספרי   סדרת מנהרת הזמן של גלילה רון פדר . איירו גליה ברנשטיין ,יונת יזרעאלי . הוצאת מודן .

מנהרת הזמן 1 - ירושלים במצור / גלילה רון פדר עמית

1. ירושלים במצור . 1997.

מסע לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות ב-1948.
הספר תורגם לאנגלית.

2. מבצע חומה ומגדל . 1997.מסע לשנת 1937 אל הקמת הישוב טירת צבי .


3. גבורת תל חי . 1997.
.מסע אל פרשת מותו של יוסף טרומפלדור בתל חי ,1920.


4.מעפילים מגיעים לחופי הארץ . 1997.

מסע לשנת 1947 אל אונית המעפילים "שבתי לוינסקי".

5. איחוד ירושלים .1997.

מסע אל מלחמת ששת הימים ב-1967 ואל כיבוש ירושלים . 

6. מבצע משה. 1999.

מסע בזמן אל הפעולה לחילוץ יהודי אתיופיה בשנות השמונים

7. פלוגת האש. 1999.

מסע בזמן ל-1938 אל פעולות הגמול של אורד וינגייט כנגד מורדים ערביים . 

8. מבצע אנטבה. 2000.

מסע לשנת 1976 ולפעולה המפורסמת באוגנדה.


9. אנו אנו הפלמ"ח. 2000.

מסע אל שנת 1941 אל יצחק שדה וימי הקמת הפלמ"ח.

10. דגל הדיו . 2000 .

 מסע למלחמת העצמאות ולקרב שחרור אילת.

11. הנדונים למוות. 2000.

 מסע אל שנת 1947 ואל לוחמי המחתרות שנידונו למוות מאיר פינשטיין ומשה ברזני שהתאבדו בכלאם.

12.השומר הראשון. 2000 .

 מסע אל ראשית המאה העשרים ואל שומר המושבות היהודי הראשון אברהם שפירא.

13. השבת השחורה. 2001.

 מסע אל 1946 ואל יום המעצרים ההמוניים של הבריטים בקרב אנשי ומנהיגי הישוב "השבת השחורה ".

14. פתאום ביום הכיפורים . 2001.

 מסע אל מלחמת יום הכיפורים ב-1973.

15. המאבק על הסמל .2001.

מסע ל-1943 אל מאבקם של אנשי הבריגאדה היהודית לקבל סמל יהודי עבור עצמם.

16. ליל הגשרים.2002 .

 מסע ל-1946 אל ליל פיצוץ גשר אלנבי.

אלוף הבריחות-מנהרת הזמן 17 - מנהרת-הזמן  17 מנהרת הזמן  17 / גלילה רון פדר עמית

17. אלוף הבריחות. 2002

.מסע לאריתריאה ב-1946. אל יעקב מרידור מנהיג האצ"ל לשעבר וניסיונו הלא מוצלח להימלט ממחנה המאסר הבריטי שם מרידור אגב מקבל בטבעיות את הידיעה שהילדים שבהם הוא נתקל הם נוסעים בזמן כ"אדם בעל דמיון עשיר ".רמז שמן הסתם לא יובן למרבית הקוראים הצעירים לאירוע בעתידו של מרידור כאשר כשר טען שהוא מממן טכנולוגיה מדהימה שתאיר את כל רמת גן בהשקעה מזערית ביותר. פרויקט שהסתיים בלא כלום.

18. המרגלים מקבוצת ניל"י . 2002 .

 מסע לשנת 1915 ומפגש עם אהרון אהרונסון ואבשלום פינברג אנשי קבוצת המרגלים הידועה "ניל"י".


19. מרד גטו ורשה. 2003.

מסע לשנת 1943 אל המרד בגטו ורשה בראשות מרדכי אנילביץ'.

.20. החי"ש מתאמן בחולות. 2003.

מסע אל זמן לא מוגדר בתקופת המנדט (כנראה בשנות ה-40) ומאבקם של חיל השדה של ההגנה בבריטים .

 

21. מחלקת הישע נכנסת לצפת .2003.

מסע למאי 1948 ואל המאבק לשחרור צפת .


22. המעפילים מגבול הצפון. 2003..

 מסע אל שנת 1945 והעלאתם של מעפילים מסוריה. בהשתתפות הגיאוגרף מנשה הראל ועקיבא פינשטיין.

23. ליל ההלקאות. 2003.

מסע לשנת 1946 אל הלקאתם של שוטרים בריטיים בידי אנשי אצ"ל.

24. הפרטיזן על הסוס . 2004.

 מסע לימי מלחמת העולם השנייה באיזורי ביולורוסיה ואל הפרטיזן היהודי טוביה בילסקי הנלחם בנאצים.

25 פעולות התגמול.2004.

מסע ל-1953 לפעולת התגמול כנגד מחבלים ערביים בנבי סמואל כוללת מפגש עם אריק שרון הצעיר.

26.אסיר ציון .2004.

מסע לראשית שנות השישים בברית המועצות אל אסיר ציון אנטולי רובין

מנהרת הזמן - המהנדס שהאיר את הארץ
27. המהנדס שהאיר את הארץ.. 2004.

מסע אל תקופות שונות בחייו של המהנדס מייסד חברת החשמל פנחס רוטנברג ב-1919 וב-1923 כאשר הקים תחנת כוח בתל אביב.

28. חייל ומשורר.2005.

מסע ל-1941 אל יום מותו של מפקד הלח"י יאיר שטרן.רון פדר-עמית כבר חיברה על שטרן ביוגרפיה שלמה לנוער בשם "המורד".  

29. משפט דריפוס. 2005.

מסע לפריז ב-1895 ומפגש עם דרייפוס הכלוא על ריגול וגם תיאודור הרצל העיתונאי . הספר תורגם לאנגלית .

30. הצנחנית הנועזת 2005

.מסע אל 1943-1944 אל חודשי האימונים של חנה סנש כצנחנית לפני משימתה ומותה בהונגריה.

31. שיירת הל"ה. .2005.

מסע לינואר 1948 לימיה האחרונים של שיירת הל"ה בראשותו של דני מס במלחמת העצמאות בדרש להגיש סיוע לישובי גוש עציון הנצורים.


32. מבצע אביב נעורים 2005.

מסע לאפריל 1973 אל מבצע של צה"ל בראשות אהוד ברק כנגד אש"ף בלבנון.


33. הקרב על נהרים . 2006.

מסע אל תחנת הכוח בנהריים ב-1948 והמאבק של חברת החשמל להגן עליה כנגד הירדנים .


34. מגן ירושלים . 2006.

מסע ל1920- אל מהומות הערבים בירושלים ומפגש עם מפקד ההגנה בעיר זאב ז'בוטינסקי . רון -פדר עמית כבר חיברה ביוגרפיה שלמה לנוער על חיי ז'בוטינסקי בספר "באור ובסתר ".

35. ליל הבדולח . 2006. מסע אל גרמניה הנאצית ב-1938 בזמן הפרעות ביהודים בשם זה.

36. מסע המושבות 2006. מסע אל הרב קוק בדצמבר 1913 בעת מסעו במושבות למען קירובם לדת .

 

37. דוגמה אישית. 2007.

על הגירתו של בן גוריון לשדה בוקר בנגב בשנות החמישים .

38. תעלומת הנווט השבוי . 2007

 על העלמותו של רון ארד ב-1986 .האירוע המאוחר ביותר שתואר בסדרה עד כה.

39. מבצע "מרבד הקסמים". 2007 .

מסע אל מבצע העלאת יהודי תימן לארץ ישראל ב-1948

40. ממלכת הילדים . 2007.

מסע אל השואה ואל סופר הילדים יאנוש קורצ'ק .

מרד החשמונאים - מנהרת הזמן 41 / גלילה רון פדר עמית

41. מרד החשמונאים . 2007.

 הילדים חוזרים לראשונה לימי קדם אל החשמונאים.

42. תוכנית החלוקה . 2007.

 מסע אל 1947 להחלטה  באו"ם  על הקמת מדינת ישראל.

43. תפיסת אייכמן. 2008. מסע  אל 1960  אל לכידת הפושע הנאצי אייכמן בידי סוכנים ישראליים.

44. שירת יחיעם .2008.

מסע אל ימי מלחמת העצמאות ואל שיירת החילוץ לקיבוץ יחיעם הנצור.

45. .שלח את עמי.2009

המסע לתקופה המוקדמת ביותר עד כה. לימי משה רבנו ויציאת מצרים בשנת 1200 לפני הספירה.

מנהרת הזמן 46 - החפוש אחר מפקד האירגון / גלילה רון פדר עמית

46. החיפוש אחר מפקד האירגון 

 
 

47. אולימפיאדת מינכן    2009

מסע בזמן אל 1972 ואל אולימפיידת מינכן וחטיפת הספורטאים הישראלים בידי טרוריסטים פלסטינאים.

מנהרת הזמן 47 - אולימפיאדת מינכן / גלילה רון פדר עמית

48. ילדי המנזרים 2010

מסע בזמן לתקופה שאחרי השואה אל ילדים הכלואים במינזרים באירופה.

מנהרת-הזמן 48 - ילדי המנזרים / גלילה רון פדר עמית

49. מלך היהודים  2010

מסע בזמן אל סוף המאה ה-19 אל ביקורו של הרצל בארץ ישראל .

מנהרת הזמן 49 - מלך היהודים / גלילה רון פדר עמית

50. הנשר הגדול. 2010

מסע בזמן אל המאה ה-12 אל הרמב"ם רבי משה בן מיימון.

מנהרת-הזמן 50 - הנשר הגדול / גלילה רון פדר עמית

51. הספר הלבן. 2010

מסע בזמן אל ימי המנדט הבריטי אל המאבק בספר הלבן המגביל הגירה יהודית לארץ ישראל.

מנהרת הזמן 51 - הספר הלבן / גלילה רון-פדר-עמית

52. ויהי בימי אחשוורוש. 2011

מסע בזמן לימי המלך אחשורוש וסיפור מגילת אסתר במאה החמישית לפני הספירה.

53. נחש צפע.2011

מסע לשנת 1991 להתקפות הטילים של עיראק וסאדאם חוסיין על ישראל.

מנהרת הזמן 54 / השומר החדש | גלילה רון-פדר עמית

54. השומר החדש.2011.

מסע בזמן לימי השומר אלכסנדר זייד בראשית המאה העשרים.

55. אסון מעלות

שני ספרים של סדרת מנהרת הזמן תורגמו עד כה לאנגלית .
ספר מספר 1:ירושלים במצור .
ספר מספר 29 :משפט דרייפוס

כן הופיע יומן לתלמידים המבוסס על הסדרה.

נספח 2 :עוד רומנים היסטוריים וביוגרפיים של גלילה רון פדר

 

 שאול.  אייר יוסי שטרן , סדרת "חיי אישים .(כתר , 1985.) 

 רומן לבני הנעורים על חיי שאול המלך.

 

אני זוכר את מצדה מסדה 1982 . רומן לנוער . נער מניצולי מצדה מספר על אחרית המבצר הנצור.

תעלומת הגביע השביעי , מילוא ,1991 . -
ספור על נער ישראלי המגלה את שורשיו הפרטיים והלאומיים בספרד וחוקר את תולדות משפחתו לפני גלות ספרד.

המסע לשם . מודן ,2003 

 מסעו של חורב  בן ה-15 עם סבו – ניצול שואה, לפולין, למחנות ההשמדה – עם משלחת בני נער 

סיפורים על תקופת המנדט בארץ ישראל:

ילדי השכונה במחתרת איורים אריה מוסקוביץ .   ( הוצאת קרני , 1971

.הרפתקה של ילדים ירושלמיים בימי המנדט.

סדרת "ילדים אלמונים" הוצאת מילוא 1972-1978)סדרה על  הרפתקאות ילדים חיפאיים שבתקופה שלפי קום המדינה מסייעים לחברי כל המחתרות .

1. הסליק במעמקי המערה. ( 1972)

 


2. בריחה לילית ממחנה עתלית .( ( 1972)

.3 אש בבתי המלאכה ( 1973)


4. פצוע ושמו יפתח (1973)

 

5. חבלה באישון לילה ( 1973)


6. תחנת שידור חשאית ( 1974)


7.שני בני ערובה ( 1975)

8. פריצה לכלא עכו ( 1976)


9. היה ראדאר ואיננו .( 1977)


10.קמה מדינת ישראל ( 1978)

 ספרים נוספים.

אהבה במחתרת ( הוצאת מילוא ,1985)סיפור אהבתה של נערה לאיש אצ"ל צעיר .

 אהבה חשאית ( הוצאת מילוא , 1994)
המשך סיפור האהבה ב"אהבה במחרת על רקע המאבק בין הזרמים השונים בישוב ב1947. 
יומן מילחמה פרטי : ילד ירושלמי במילחמת השיחרור ( הוצאת אדם , 1992)

ביוגרפיות מאת רון פדר –עמית


המורד : אברהם<יאיר> שטרן – הוגה ולוחם ( הוצאת מילוא , 1973)
ביוגרפיה לנוער על מנהיג הלח"י.

באור ובסתר : ספורו של זאב ז'בוטינסקי: רומן לבני הנעורים ( הוצאת אלישר , 1981 ,מהדורה ב' ,הוצאת אדם ,1990 )
 
 

 
משה דיין - הנער מנהלל - גלילה רון פדר - שם ההוצאה: כתר

 משה דיין : כרך א: הנער מנהלל ‬. 

 משה דיין הלוחם מן העמק כרך שני גלילה רון פדר עמית

כרך ב: הלוחם מן העמק (ירושלים : כתר, (1984)
רומן ביוגראפי לבני הנעורים . 


השומרת הניפה סמרטוט עברי : סיפורו של וניה הדרי : על פי יומן המבצעים של המוסד לעלייה ב ( הוצאת אדם , 1989 )
סיפורה של אניית המעפילים "תיאודור הרצל " שנתפסה בידי הבריטים 

 

 אהבה בפרדסים : ספורו של יהושע כהן (ירושלים : יד יצחק בן צבי, תש"ן 1990) .
סיפורו של איש מחתרת שחיסל את הרוזן ברנדוט והפך לידידו של בן גוריון בשדה בוקר. 

פוזה : סיפורו של חיים פוזננסקי   סדרת "ראשונים בארץ ".  ( הוצאת אדם , 1992)
סיפורו של מפקד נערץ בפלמ"ח שנהרג במלחמת השחרור בעת ההסתערות על כפר נבי סמואל . 

לכבוש את ההר : סיפורו של שלמה בן-יוסף( הוצאת אד"ם , 1993) .
סיפור של איש המחתרת הראשון שנתלה בידי הבריטים.

 האגדה לבית וינשל : סיפורה של משפחה ציונית לוחמת /( מילוא ,1994)
סיפורה של משפחה ציונית שהיגיעה לארץ מהרי הקוקז שאחד מבניה יעקב וינשל היה מחבר של רומנים היסטוריים.

 

בעוז ובהדר :   סיפורו של מנחם בגין /    בן-שמן :   מודן,   [תש"ע] 2010.

ביוגרפיות של חוקרים ומדענים

סדרת "החלוצים " עם יעקב לורך.

אלכסנדר ג. בל חלוץ התקשורת אלישר 1980 עם יעקב לורך .
אלכסנדר פלמינג : חלוץ המלחמה בחידקים . עם יעקב לורך .אלישר 1980

גלן קרטיס חלוץ המהירויות

גלן קרטיס חלוץ המהירויות . עם יעקב לורך אלישר ,1980.
מרכוס סמואל : חלוץ הדלק הנוזלי.עם יעקב לורך ,אלישר 1980.

סיפורי זכרונות

יהודי בעל כורחו : זכרונותיו של ילד ברוסיה / עם חיים מסינג, ברונפמן, 1974.


המפקדת הקטנה :סיפורה האישי של פאני בן עמי ,מילוא 1986.
סיפור גבורה ובריחה בזמן השואה .

חיים והלן :סיפור חייהם . הוצאת ב.רוזן 2007

קישורים רלבנטיים :
גלילה רון פדר בויקיפדיה

גלילה רון פדר בלקסיקון הסופרים
גלילה רון פדר בדף דף 

גלילה רון פדר באתר כנפיים

מצגת על גלילה רון פדר -עמית  

:סיכום על גלילה רון פדר
רון פדר עונה לשאלות בפורום

גלילה רון פדר בפורום נאנא

גלילה רון פדר באתר המכון לתרגום ספרות עברית

ביקורת של מנחם בן על מנהרת הזמן

פרוייקט לימודי על פי ספרי מנהרת הזמן

עוד על פרוייקט מנהרת הזמן

גלילה רון פדר=עמית והמלך שאול

מנהרת זמן כחול לבן

מסע בזמן בתקציב אפס

סדרת "מנהרת הזמן " האמריקנית המקורית :

 

מנהרת הזמן של רמת אילן :סדרה מאת עודד בצר

 
 
 

הצגת הילדים של יסמין

 

לפני זמן מה הוציאה היוצרת הרב תחומית יסמין אבן אלבום מיוחד של שירי ילדים .

 וכעת יסמין אבן יצרה הצגה מיוחדת  לילדים לגילאי 4-10   על פי הדיסק הנ"ל .
והנה הפרטים :

" החלום שלי הלך לאיבוד:הצגה לילדים חושבים .

משתתפים :
יסמין אבן – (כתיבה, שירה, משחק וקלידים)
מרינה פיינגולד -  (בוגרת בית צבי,  ילדת הפלא שזכתה יחד עם הזמרת שרי במקום הראשון בפסטיבל לשירי
ילדים מספר 9 בדצמבר 78 עם השיר "ילדיסקו" ומאוחר יותר הנחתה ושרה בשירוויזיון 3 בחנוכה 83 את השירים "פאפא פופאי" ו "מרינה רוק" והופיעה גם בפסטיגל 84 עם השיר "הכל על הקול" ששרה גם שרי צוריאל ).
גלית נוסן – בוגרת החוג לתיאטרון, אוניברסיטת תל-אביב

 ההצגה כוללת :שירי ילדים העוסקים בנושאים מגוונים המוגשים בצורה קלילה, מצחיקה וקליטה
כולל אינטרקציה עם הקהל. מתוך השירים ניתן ללמוד שעלינו לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, ולקבל את השונה מאיתנו,

העלילה :  ליסמין יש אורגן קסמים, ושניהם מספרים בשירים ובצלילים על קיפוד שלא רוצה להיות קיפוד, על יהושוע העכבר והדודה רחל, פוגשים מכשפה שבסך הכל רוצה תשומת לב  והקהל לומד  שמכשפה היא לא תמיד כפי שהיא נראית… ועוד ועוד… בדרך הם לומדים שדברים אינם תמיד כמו שהם נראים, ושלא צריך לפחד ממה ששונה ולא מוכר ולעזור לחריג, ולאהוב חיות ..

הבכורה  תהיה במסגרת פסטיבל צלילי ילדות: 1 לאוקוטבר, שעה 10:30 בבוקר, בתיאטרון חולון
שדרות קוגל 11. מחיר כרטיס רק 35 ש"ח. להזמנת כרטיסים 03-5023001/2/3 או באמצעות דואר אלקטרוני: kupot@hth.co.il
נשמח לראותכם,
                      dionysusproductions@null.co.il                            

     הקהל מוזמן לצפות.

בואו בהמוניכם .             

 

העבדות מת'-עד א'

אורן עילם שהוא בעל אתר ברשת לשירה חברתית שלח לי את השיר הזה ומעיר עליו :

מה שמיוחד בשיר הזה, הוא העובדה שכל מילה שמופיעה בו היא מילה בה אותיות האלף בית מסודרות בסדר הפוך. השיר נקרא "סיפור על עבדות – מ-ת' עד א' ". השורה הראשונה בשיר מיוחדת בכך שבה כל אותיות האלף בית מופיעות בסדר הפוך לאורך כל השורה.

למעשה לאחר שכתבתי את השיר גיליתי שמישהו כבר השתמש ברעיון דומה, אבל לא נראה לי שיש כאן פלגיאט. ראשית, לא הייתי מודע לשיר האחר, שנית, השיר שלי מוקדם יותר ככל הנראה, אפילו שלא פרסמתי אותו, ושלישית, השיר השני משתמש ברעיון של סדר אלף בית הפוך רק כמו שאני משתמש בשורה הראשונה ולא כמו בשאר השיר בו כל מילה בנפרד היא בסדר אלף בית הפוך, בלי שהשורה כולה תהיה בסדר כזה. לכן לדעתי אין כאן בעיה מבחינה אתית.  אשמח אם השיר יתאים לך לצורך פרסומו באתרך. אגב, הנה הקישור לסיפור בו הופיע הרעיון.

( מובן שאין כאן פלגיאט שהוא בגדר העתקה ממש של קטעים ותכנים אבל לא  לקיחה של רעיונות כלליים וסוגות. דבר שאותו כל הסופרים  באשר הם עושים כל הזמן , כך שהחשש של המחבר הוא מיותר. א.א. )

 

סיפוּר על עבדוּת – מ-ת' עד א'

תְּשָׁרֶק צֶפַע ס', נִמְלָךְ יָטַח זוֹ הָדַג בָּא.

מלכי, מלכי, שב נא עִמִי.

שֵׁב. לא תְּשָׁרֶק, לא רן מלכי.

מי נמלט קִצְפּוֹ, שָׁצַף על מלך טוֹב?

עמד מלך זה, קפא מלך זה, מי רצה מלכי?

רַצָף שֶׁעָן רָצַח שָׁעָה לא רָצָה לא מֶלֶך.

תשרק יד זו פניו של מלך

לב של מלך פָּעַם, רָעַם.

לב של מלך טוֹב לב.

עֲנֵה מלכי, מה לך? מה לך כי שקט כה?

נִמְלַךְ מֶלֶך: מֶלַח, קמח, סל, ודג זה קפוא!

קפוא הדג כה קפוא.

פז של מלך זהב של מלך

רצה מלך זה פז זהב רב כה רב.

עמל רב מלכי. פעמי נמלה פעמי.

לב עז פעם.

שרקי!

מלך עז נמלה עזה.

תשרקי לו, תשרקי…

לא פסיחה, לא תשרקי לו נמלה.

תשרקי כה רב תשרקי, קצף תשרקי.

כה תשרקי עד כי קצף בא ובא.

עָנָה מלך זה,

קָצַף כה קָצַף על נמלה זו.

תשרקי! תשרקי! מלכי… תשרקי!

רק, מלכי… רך מלכי… תשרקי! תשרקי!

כה רך מלכי…

מלך רע, קֶצֶף קָפָא, שָׁרָב זה רם

מלך זה רק, תשרקי! רק תשרקי.

מלכי… כה רך מלכי…

קצפו של מלך צא על נמלה זו!

צא! צא! כה רך מלכי… תשרקי!

כה רך, כה רך מלכי…

 

קישורים :

האתר לשירה חברתית של אורן עילם

שירה חברתית לעומת שירה אינטלקטואלית

פישקה החיגר ביערות ליטא: ביקורת על "מלך של קבצנים "

 
אורי פסטר מעלה על מסכינו סרט חדש שכמוהו לא נעשה מעולם בקולנוע הישראלי ,סרט שכביכול מבוסס על הסופר מהמאה ה-19 מנדלי מוכר ספרים ומתאר סיפור של לוחם יהודי במאה ה-16 ברוסיה .

סרט חדש עלה על מסכינו."מלך של קבצנים " בבימויו של במאי מחזות הזמר לשעבר אורי פסטר . משתתפים בו השחקן הבלתי ידוע שחר סורק מומחה אמיתי באמנויות הלחימה וגם מוסקו אלקלעי, עמוס לביא, רובי פורת-שובל ליה קניג וגילי סער.

זהו סרט יוצא דופן בקולנוע הישראלי כמוהו לא נראו בקולנוע הישראלי אולי מאז שנות השישים מאז "שני קונילמל " ) 1966(של ישראל בקר.   מנחם גולן עשה  אז את "טוביה  ושבע בנותיו" ( 1968) ו"נס בעיירה".  
שכולם התבססו על יצירות קלאסיות בשפת היידיש ותיארו את חיי העיירה היהודית. של סוףך המאה ה=19.0  
נושא מעניין אכן . אבל מאוד לא פופולארי בקולנוע הישראלי שתמיד מעדיף להתמקד בכאן ובעכשיו .
כאשר מגיעים סטודנטים לאוניברסיטה ללמוד בחוג לקולנוע הרי הכלל הראשון שהם לומדים מהמרצים זה להסריט רק את מה שהם מכירים ובוודאי לא לעבור למחוזות רחוקים נוסח ימי הביניים והעיירה היהודית בגלות .זה בוודאי לא מעניין את הקהל הישראלי ואולי יש בכך צדק.  האם יודעים המרצים את נפש בהמתם ( הקהל הישראלי )?
( כל זה אגב נכון לגבי הקולנוע החילוני אבל בהחלט לא לגבי הקולנוע החרדי המתפתח שבו נעשים סרטים לא מעטים בכלל מסוג זה,שאינם מגיעים כלל לידיעת הציבור החילוני הרחב ).
.

אבל כעת בניגוד לכל הכללים והחוקים הנוקשים הבמאי אורי פסטר עשה סרט כזה ,המבוסס לכאורה לפחות על יצירה של סופר קלאסי אחר מנדלה מוכר ספרים .
ולמעשה זהו הסרט העברי היחיד שנעשה על פי רומן עברי או יידישאי כלשהו שפורסם במאה ה-19 .( ספריו של שלום עליכם פורסמו בראשית המאה העשרים ) .
.על פי הדיווחים הסרט מבוסס על חלום של שנים של פסטר להפוך את "ספר הקבצנים" מאת מנדלי מוכר ספרים לאפוס קולנועי מלחמתי במיטב מסורת "לב אמיץ" של מל גיבסוז.
במקרה הזה הדיווח הוא כנראה נכון .קשה להעלות על הדעת שמפיק מיסחרי כלשהו היה פונה לחומר כל כך לא מסחרי בעליל כמו מנדלה מוכר ספרים .
עבור פרויקט כזה יש צורך במישהו שהעניין הוא "דיבוק"  עבורו  פשוטו כמשמעו .

אבל לא ברור לי למה דווקא "ספר הקבצנים " ? למה מכל היצירות הקלאסיות פחות או יותר של המאה ה-19 וראשית המאה העשרים בחר פסטר להשתמש דווקא בו כבסיס לאפוס מלחמתי עתיר תקציבים ?מה עוד שלעלילת הסרט יש רק קשר קלוש ביותר לעלילת הספר.

העלילה

עלילת הסרט מתרחשת בסוף המאה ה-16 בליטא בגבול רוסיה פולין . על רקע מלחמה רוסיה ופולין, במסגרתה כובשים הפולנים ( אז מעצמה אדירה שאינה נופלת ואף עולה בכוחה על הרוסים ) שטחים נרחבים באירופה בכלל ורוסיה בפרט. כדרכן של מלחמות באירופה של שלהי ימי הביניים, גם מלחמה זו פוגעת באופן מיוחד ביהודים.

 על רקע זה מתגבשות חבורות של 'קבצנים', שודדי דרכים יהודים החיים ביערות ופוגעים בעיקר ביהודים.
את עלילת הסרט מספר לצופים קבצן זקן (המגולם על ידי מוסקו אלקלעי).

גיבור הסרט הוא פישקה יתום וחיגר ( שחר סורק )  שהוא בלן בבית המרחץ היהודי בעיירה יהודית שקטה אך בהחלט לא שלווה .העיירה סובלת מאיומים שונים . אלו כוללים חבורות בריונים רוסיות נוהגות לערוך בה פוגרומים. אויב נוסף יש לעיירה הוא פנימי זהו פיבוש מנהיגה האכזרי של חבורת קבצנים יהודית. החבורה לא מהססת להרוג יהודים כדי לגנוב את רכושם
כתגובה לכל האיומים הללו תושבי העיר מחתנים את פישקה ליתומה עיוורת בתקווה שזה יסיר את הקללה שהם מאמינים שנתונה על עירם וימנע פוגרומים נוספים על בני המקום .
אבל צרה צרורה , הכלה לא מתלהבת משום מה מהחתן יפה התואר ובורחת מפישקה עוד בליל-הכלולות אל היער . ( הבריחה הזאת היא הגיונית הרבה יותר במונחים של הספר ששם פישקה הוא מכוער ) .
פישקה יוצא לחפשה ומגלה כי הריבה העיוורת דווקא רואה מצוין, ומשתייכת לחבורה של "קבצנים"-הנוודים יהודים  פורעי החוק של פייבוש האכזר המקפידים לפגוע עד כמה שהם יכולים ביהודים וביהודים בלבד.
ואז,  בהתפתחות מדהימה ממש עבור כל הצופים המועטים שקראו את הסיפור המקורי של מנדלי,  פישקה מתגלה כגיבור בלתי מנוצח. מסתבר שפישקה רכש מיומנויות לחימה אדירות בימים שבהם היה סתם בלן בבית מרחץ והצליף בגבותיהם של הלקוחות בעזרת שני מגלבים עשויים מענפים . המגלבים הללו מתגלים כעת ככלי נשק בלתי מנוצחים .

שחר סורק בתפקיד "פישקה החיגר"

פישקה אמיץ הלב הופך למנהיגם של הקבצנים והופך את היער למקום מושבו , שם מצטרפים אליו פליטי הפוגרומים., והופך את אלו שחברו אליו לכוח הלוחם היהודי הראשון , ומוכתר על ידיהם כ'מלך הקבצנים'.
( במציאות ההיסטורית כוח הגנה ולחימה יהודי כזה נוצר לראשונה רק ב1918 בידי ד"ר אליהו בלנק בעיר סיגט שבטרנסילבניה ) .


עלילות הגבורה של פישקה מגיעות אף לאוזני קצין בכיר בצבא הרוסי, המציע לו לחבור עם אנשיו לשורותיו במלחמתם בפולנים כדי ליהנות עם ניצחונם מחסדי הצאר לזכות בחירות, שוויון ונחלה על אדמת אדוניהם. במקביל מתאהב פישקה בביילה הנאווה (גילי סער), אף שעודו נשוי לבתיה השפלה.
אבל צרה צרורה הרבנים היהודיים אינם מתלהבים כלל מהכוח הלוחם של פישקה ומחרימים אותו.
וגם הוא מבין לבסוף לפני הסיום הטראגי שעדיף להיות למדן  מאשר לוחם .
זוהי העלילה.

ההפקה

Loading King of Baggers Pics 1 -  תמונה מספר 1 מהסרט מלך של קבצנים ...

כמה  פרטים לגבי הסרט עצמו :
זאת ככל הנראה אחת ההפקות היקרות ביותר של הקולנוע הישראלי מאז סרט היסטורי אחר "מרקו פולו " של רפי בוקאי . הפקה של יותר מ-2.5 מליון דולר לפי דיווחים לא רשמיים,, עלויות צילום והפקה בלבד עם 350 ניצבים, 119 אנשי הפקה ליטאים, 50 אנשי הפקה ישראלים, 18 פעלולנים מקצועיים.
פסטר שחי בשבע השנים האחרונות בארצות הברית יצא לליטא, לפני קרוב לשלוש שנים, לצלם את הסרט מקורבים להפקה מספרים על שינויים בלתי פוסקים עד הרגע האחרון בליהוק (בין השאר נפלטו מצוות השחקנים לוסי דובינצ'ק, שרון אלכסנדר ואפילו הכוכב הישראלי החם ביותר בהוליווד, עודד פהר) .
הסרט נעשה עם כך לפני שלוש שנים, והוצג לראשונה בלוס-אנג'לס עוד לפני כשנתיים. אבל תאריך הפצת הסרט נדחה שוב ושוב, מסיבות שונות.וניתן לנחש בגלל חוסר ביטחון של יוצרי הסרט בקבלת הפנים שתחכה לו . ונראה שצדקו , ה"באז " בחוגי הברנז'ה לגבי "מלך של קבצנים " הוא, בלשון המעטה, צונן למדי. כמעט כל מי שדיבר עליו תוקף אותו.

נשאלת השאלה האם זה בגלל שהמדובר אכן בסרט גרוע או בגלל שנושאו הוא זר ומוזר ל'קהל הרגיל בארץ שמסוגל לראות סרט על המאה ה16 בסין אבל לא  על הקהילה היהודית ברוסיה ?
האם ייתכן שהלך הרוחות הנוכחי בחברה ובתרבות הישראלית הוא כזה שסרט מעין זה כמעט אינו ניתן להבנה בידי הקהל הפרובינציאלי ונציגיו הנאמנים מבקרי הקולנוע ?
האם ייתכן שהמבקרים וצופים שיתנפלו בשקיקה על סרט קונג פו סיני המתרחש בהונג קונג של המאה ה-16 ידחו את הסרט הזה על הסף דווקא משום שהוא מתאר את העיירה היהודית במאה ה-16?
נראה לי שכן .נראה לי שהלך הרוחות הכללי כיום הוא כזה שהצופה הישראלי הרגיל ושל המבקר הישראלי הממוצע בנוסח שמוליק דובדבני זה שצמח על סרטים אמריקנים יתקשה לעכל סרט כזה הרבה יותר מסרט זר על אותו הנושא. וללא קשר לאיכויותיו המיוחדות ויש לו כאלה . אין לו את ההבנה הנדרשת כדי לשפוט סרט כזה כראוי לו.

Loading King of Baggers Pics 2 -  תמונה מספר 2 מהסרט מלך של קבצנים ...

הבא נבחן את המשחק : יש לזכור שהמשחק בסרט זה 'קשה יותר מכל סרט אחר שהרי השחקנים צריכים לגלם דמויות בסביבה ותקופה רחוקות מהן מאוד ,והתוצאה הבלתי נמנעת היא שמהשחק מוגזם במקצת או בהרבה.
אבל זה לא בהכרך לרעתו של הסרט .האם אנחנו נצפה למשחק ריאליסטי במחזה שקספיריאני או בסרט סמוראים יפני  או קונג פו סיני  על ימי הביניים ?

נהפוך הוא אנחנו מצפים ומקבלים דמויות שהן "גדולות מהחיים " .וכך הוא בסרט של פסטר .
לא כל השחקנים מצליחים בכך .אבל סורק ואלקלעי בהחלט עושים עבודה טובה .


שחר סורק הוא יותר מידי יפה תואר לטעמי כגיבור. הוא בוודאי שונה עד כמה שאפשר מפישקה המכוער של מנדלי אבל זה כנראה בלתי נמנע בסרט מודרני
נשאלת רק השאלה איזו בחורה שפויה בדעתה תימלט מבחור יפה תואר כזה ועוד בליל הכלולות ? יש כאן חור הגיוני אחד מני רבים .
בכל מקרה אי אפשר שלא להתפעל משליטתו האמיתית אמנויות הלחימה (שהוא מומחה אמיתי לקרב מגע האוחז גם בחמש אליפויות ישראל באמנות הלחימה טאקוונדו) ומסתבר שהאיש אף ‬לימד‮ ‬את‮ ‬שאר‮ ‬השחקנים‮ ‬בסרט‮ ‬את‮ ‬אמנות‮ ‬האבקות‮.יוצרי הסרט ערכו, במקביל לגירסה הקולנועית הרגילה שתוצג בבתי הקולנוע , גירסה נוספת, 'מצונזרת', המיועדת להקרנה בקרב הציבור הדתי גירסה שממנה נמחקו סצינות ערום ( באמת מועטות מאוד)  שיש בגירסה החילונית . אבל סביר להניח ששום דבר לא נמחק  מסצינות הקרב שהן מקובלות גם על החרדים .
הם גם יצרו גירסה עם כיתוביות ברוסית עבור הקהילה הרוסית בארץ., שמן הסתם תגלה עניין מיוחד בסרט המתאר פרשה מתולדות הקהילה היהודית ברוסיה .

הסרט מתנהל בעברית אותנטית- "קדומה" שהיא פחות או יותר זהה לעברית ששמענו בסרטים מקבילים שנעשו בשנות השישים כמו שני קונילמל וטוביה החולב ושבע בנותיו ונס בעיירה של מנחם גולן על פי שלום עליכם . לנו זאת נשמעת עיברית מוזרה למעשה זאת עברית יפה ומדוייקת חסרה לחלוטין כל סלנג ישראלי.
בדיוק כפי שצריך להיות .
לי זה היה צורם בלי סוף לשמוע דמויות מהמאה ה-16 מדברות בישראלית של ראשית המאה ה-21 . זאת בחירה נכונה של הבמאי שעליה יש למחוא  לו כף .

הסיפור רחוק מאוד מספרו של מנדלי אפילו הפוך באופיו . הסיפור של מנדלי מתרחש במאה ה-19 ומנדלי מוכר ספרים בכבודו ובעצמו הוא אחת הדמויות הראשיות ( אם כי הוא לא מופיע גם בסרט וחבל שכך … ) פישקה של מנדלי רחוק מאוד מלהיות גבור או אמיץ לב ,נהפוך הוא פישקה הוא מכוער צולע ומגמגם.

מנדלי מוכר ספרים.

אין זה ברור לי מדוע מצא פסטר צורך להכריז על "ספר הקבצנים" כמקור השראה .באותה מידה יכול היה להכריז על סרטו כמקורי לחלוטין ואחרי הכל הוא מתרחש 300 שנה לפני עלילת ספרו של מנדלי ומתאר חברה וסביבה ומצב שונה לחלוטין מאלו המתוארים בספר מהמאה ה-19. אם אני הייתי במקום פסטר הייתי בוחר להפוך לסרט את הספר של מנדלי "מסעות בנימין השלישי" המתאר סיפור מסע בעקבות עשרת השבטים האבודים שהוא לדעתי היה מתאים הרבה יותר לעיבוד קולנועי גם כסרט היסטורי עתיר תקציבים .
בכל אופן לא ברור כמה הקישור עם מנדלי באמת עוזר לסרט ,אחרי הכל כמה מהצופים הפוטנציאליים כבר שמעו על מנדלי מוכר ספרים ? מצד שני בעצם ההסתמכות כביכול על הסופר הנשכח מהמאה ה-19 גם יש איזו שהיא דון קישוטיות ויריקה בפרצופו של הקהל  הרחב זה שמכיר רק את "כוכב נולד " שמוצאת חן בעיני .

האם סרט  היסטורי צריך להיות "רלבנטי" ?

 

האם הסרט רלבנטי גם לזמנינו? הוא בהחלט עוסק בנושאים שמעסיקים אותנו גם היום כמו "הלחימה והגבורה היהודית " וההשתמטות החרדית מהלחימה וכו' והפרסומות שמות על כך דגש מכאן ועד הודעה חדשה.
אבל אין בזה שום צורך,זה נראה כמו ניסיון נואל להתחנף למבקרים .
אף פעם לא הבנתי את הצורך הפרובינציאלי המטומטם של מרבית מבקרי הקולנוע באשר הם : כל השניצרים הדובדבנים והאינגנברים ושות' לדורותיהם למצוא בסרט שמתאר אירועים מלפני שלוש מאות שנה  וחמש מאות  שנה  אלפיים  שנה איזה מסר עכשווי דהיינו איזה קשר לאירועים העכשווים שמתחוללים בעת הפקתו,,נניח הצהרות פמיניסטיות קשוחות בארמון בסין העתיקה , או מרד של האינקוויזיציה בספרד כנגד נפוליאון כמשל למתרחש היום בעיראק וכו'.
וזאת כדי שירגישו יותר בנוח עם המתחולל על המסך, כאילו  היו ילדים קטנים שמחפשים נואשות  משהו מוכר ובטוח להיאחז בו שדרכו יוכלו להבין את אירועי הסרט.
למרבית הצער זהו כשל אסתטי חמור שהמבקרים האלו  אפילו אינם קולטים אותו .
זאת רק דרך לגרום לסרט להתישן מידיית.

 
אין כל צורך שסרט על המאה ה-16 יעסוק בסוגיות של השתמטות מגיוס,הוא צריך להביא רק עלילה מעניינת ומרתקת .זה הכל .ובלי שום קישורים עכשוויים .נהפוך הוא –דווקא ככל שידגישו את השוני של התקופה המתוארת ואנשיה מהתקופה הנוכחית כך עדיף מבחינה אסתטית.
הקולנוע צריך להציג לפנינו לא מראה אלא חברה שונה כפי שהיא על ערכיה המיוחדים לה ובמונחים שלה ולא להציג אותה כחברה של המאה העשרים שבמקרה נמצאת במאה ה-16 או בעתיד הרחוק.
אלוהים יודע שיש מספיק סרטים שכבר נעשים על אנשי הזמן המודרני.למה אנחנו צריכים לראות נוספים כאלו בלי סוף שמתחוללים גם בעבר ובעתיד?  ( ראו דוגמה מרגיזה במיוחד ,בסדרת "בטלסטאר גלקטיקה " שבה אנשי מערכת כוכבים רחוקה לבושים ומתנהגים בדיוק כמו אנשי ארה"ב בראשית המאה ה-21)
למה אנשי הקולנוע  הם בלתי מסוגלים להציג בפנינו   חלופות שונות מהחברה המודרנית ?האם זאת משימה קשה מדי עבורם?  
אולי משום שהם יודעים שהמבקרים עם האסתטיקה המקולקלת שלהם מצפים מהם להציג סרטים "רלבנטיים" לראשית המאה ה-21. .
אני לפחות מתעניין בתקופה כפי שהיא ללא הקשרים מודרניים .אבל נכון שאני מייצג בתפיסה זאת מיעוט מזערי ומתוחכם באופן מיוחד מבין המוני הצופים . כלל מבקרי הקולנוע כיום אינם שייכים לקבוצה הנבחרת הזאת.
לזכותו של אורי פסטר ,הוא ניסה לפרוץ מהמלכודת הזאת של תיאור המאה העשרים במאה ה16 . הוא מנסה להציג  בסרט  חברה שונה שכיום אנו לא מכירים משהו מקביל לה ,החברה של העיירה היהודית ,במונחים שלה ולא במונחים ישראליים של ראשית המאה ה-21.
סיכום הסרט : בהחלט ראוי ושווה לראות ולו רק בגלל המאמץ הגדול הושקע בו ונראה בכל רגע בסרט לתאר תקופה אחרת וחברה אחרת וגם כדי להיהנות מהשפה העברית שהיפהפייה שבו .אבל לא מתאים לכל אחד .
יש לקוות שעוד סרטים כאלה ושאפתניים עד יותר מההיסטוריה היהודית יעשו גם בעתיד אבל אני צופה שאם יעשו סרטים כאלו אז זה יהיה מבין במאי הקהילה החרדית

לא נראה לי שיהיה במאי חילוני נוסף שירצה לספוג את קבלת הפנים הצוננת שאותה ספג אורי פסטר ממבקרי הקולנוע שפשוט אינם קולטים את מה שהוא נסה לעשות .

נספח :היוצר של "מלך של קבצנים

פסטר עם שחר סורק ואהוד דנוך. גרסה דתית צילום: פטר הלמאגאי

אורי פסטר עם שחר סורק

 הבמאי האובססיבי של "מלך של קבצנים" " שלחם במשך שנים להביא את חזונו הלא מסחרי לחכלל מימוש , אורי פסטר  התפרסם לראשונה בתיאטרון  הודות  לבימוי של עיבוד של דבורה עומר לספרו של יאנוש קורצ'אק "המלך מתיה ראשון"  ב-1985. וזאת הייתה הצלחת המולטי מדיה הראשונה שלו . טקסט ההצגה  יצא לאור במקביל כספר וכתקליט בסדרת "קרא שמע " הוצאת ישרא-תו , 1985.. .
-1988 הוא יצר הצגה פנטסטית על פי פיטר פן מאת ג'ימס בארי. הצגה שזכתה להצלחה כה גדולה עד שהוצגה גם בגרמניה. היא הוצגה מחדש ובהצלחה גדולה אף יותר ב-1997, בגרסה מלאה בפעלולים שהייתה רחוקה מהמקור הרבה יותר מהגרסה הראשונה.
ההצלחה הגדולה ביותר של פסטר ושל תיאטרון הילדים הישראלי הייתה ב-1994, הצגה בשם הקוסם, שהתבססה על ספרו של פרנק באום הקוסם מארץ עוץ, שפסטר כתב וביים ובה כיכבו המגישים של ערוץ הילדים בטלוויזיה הישראלית. ההצגה זכתה להצלחה חסרת תקדים, הפכה ל'פנומנון' ונכנסה לספר השיאים של גינס בשל מספר הופעות גדול באותו יום (חמש פעמים ביום, 37 פעמים בשבוע!). ההצגה רצה 182 הופעות, עם 430 אלף צופים (בישראל מספר עצום), ורצה עד אוגוסט 1995.

הצגה זאת יצרה גל של הצגות עם פעלולים פנטסטיים. כה גדולה הייתה הצלחת ההצגה, עד שהיא שימשה כבסיס לספר, לתקליט ואף לסדרת טלוויזיה בערוץ הילדים של ישראל. היא זכתה לגרסה היי-טקית ב-1999 בשם הקוסם 2000,  ( בהשתתפות שחר סורק ) שפסטר כתב וביים שוב.

 שם למשל איש הפח הוחלף באיש המחשב. אך הפעם לא הייתה זאת הצלחה גדולה .

גירסה שלישית של הצגה זאת הועלתה על הבמאה ב-2006 בבימוי של ירון כפכפי .
ב-1997 יצר פסטר הצגה פנטסטית מצליחה אחרת לילדים בשם הכל אגדה, שילוב של כמה אגדות ילדים קלאסיות לסיפור מתמשך אחד. לאחרונה הסריט, על סמך הצגה זאת, סדרה בת 26 פרקים עבור רשת פוקס בארה"ב.

אגב כל אלה יצר פסטר לעצמו שם של פרפקסיוניסט שלהרבה שחקנים זאת משימה קשה ביותר לעבוד עימו .

 ב-1999 פרסם פסטר את הטקסטים של שלושת המחזות המצליחים האלה שלו בספר בהוצאת כינרת.
לאחר מכן פירסם ספרים נוספים את הכוכב הקטן :מאחורי הקלעים של מאחורי הקלעים , כינרת  2000
ואת כל מה שמותר אסור ! עם ציורים של עירית פאנק ,כנינרת 2000 .

לאורך השנים פסטר התגלה כיוצר המצליח ביותרבישראל אי פעם של מחזות מוזיקליים לילדים.

אבל בברור הוא חיפש פרוייקטים מאתגרים יותר  כמו "מלך של קבצנים " שבו בכל אופן מתגלה נטייה דומה אחת:  למחזמרים כמו "הקוסם " ו"פיטר פן " השאיפה להגיע ולתאר  עולם אחר ושונה  מאוד מהכאן והעכשיו האפרוריים .  .

פוסטר 1 מתוך: מלך של קבצנים / King of Baggers

קישורים רלבנטיים

האתר של "מלך של קבצנים"

הקדימון של הסרט

מלך הקבצנים בויקיפדיה

ראיון עם אורי פסטר

מלך של קבצנים באתר סרט

גיוס התקציבים למלך הקבצנים

ליטא בידינו :מאמר על עשיית הסרט

המשקיע של מלך הקבצנים

מלך הקבצנים גירסה לדתיים

מלך הקבצנים גירסה מצונזרת

עמי שרון על הסרט

משה גלילי על מלך הקבצנים
נירית חמד על מלך הקבצנים

שמוליק דובדבני על מלך הקבצנים
אורי קליין על מלך של קבצנים
הבלוק באסטר היהודי הראשון

אורי פסטר בארה"ב
הסרט מוקרן בהקרנת בכורה בלוס אנג'לס

מלך הקבצנים לא מתחרה על פרס וולג'ין

האם פסטר יביים את בט מידלר

אורי פסטר והקוסם

אורי פסטר ופיטר פן

מנדלי מוכר ספרים בויקיפדיה

מנדלי בפרוייקט בן יהודה

ספר הקבצנים הטקסט המלא בפרוייקט בן יהודה

האם אגי משעול היא אכן המשוררת העברית החיה הגדולה של זמננו ?

 

אגי משעול . האם היא המלכה של השירה העברית?

 

מראה מראה שעל הקיר מיהי מלכת השירה העברית  האמיתית ?מוסף  7  ימים טוען שזאת אגי משעול .
האומנם ?

מוסף שבע ימים פירסם כתבה מעריצה על המשוררת אגי משעול  שבה היא מוצגת כ"משוררת הישראלית החיה החשובה ביותר בישראל היום .
"בעולם הספרות והשירה כיום "זועקת הכתבת אמירה לם –יש היום כמעט קונצנזוס :קודם הייתה רחל ,אחריה לאה גולדברג ,אחריה יונה וולך ,אחריה דליה רביקוביץ ועכשיו אגי משעול .

אף אחת היום לא מתחרה בה על תואר המשוררת החיה החשובה ביותר בישראל "
נו עם העיתון של המדינה אומר אז מי יטיל ספק ?
אבל האומנם ? האם באמת אגי משעול היא ולא אחרת היא באמת המשוררת הגדולה ביותר של המדינה?

המלכה המכהנת של השירה העברית ?  
בכלל לא פוסק המבקר העורך והמומחה הגדול והוותיק ביותר לשירה החיה והפעילה בישראל פרופסור גבריאל מוקד  בשיחה שקיימתי עימו לרגל הכתבה הנרגשת .
 גבריאל מוקד : זה הבל הבלים לטעון שאגי משעול היא המשוררת החיה הגדולה של ישראל . הרימום של אגי משעול הוא אחד האוילויות הגדולות ביותר של התקשורת הישראלית והוכחה שאין יותר ביקורת ספרותית אמיתית רק יחצנות .
לדעתך אגי משעול היא גרפומנית ?
לא היא בהחלט לא גרפומנית היא משוררת הגונה אבל גם משוררת בינונית מאוד שמתמחה בבישול ובזוגיות ,אולי היא ידועה כל כך באופן יחסי משום שהיא מתאימה כמו כפפה ליד  לבינונית הישראלית של המתעשרים . האיש שעומד מאחוריה הוא פרופסור דן מירון שידוע בניתוחי הפסיכואנליזה הזולים שלו .משעול בכלל לא קיימת בהשוואה למשוררות כמו יונה וולך ודליה רביקוביץ' ולטעון שהיא היורשת שלהן זאת בדיחה לא מצחיקה .

( הערה: אגי משעול שהיא המשוררת החיה היחידה שעליה כתב דן מירון היא כיום בת זוגו.א.א  ) .
אז מי לדעתך המשוררת הגדולה ביותר החיה ופעילה כיום בינינו ?

מוקד: יש משוררות גדולות שחיות כיום אבל אינן פעילות יותר דליה הרץ וסיגלית דוידוביץ  שתיהן משוררות ענקיות וחבל מאוד שאינן פעילות יותר .
עוד משוררת חשובה היום שעולה בהרבה על משעול היא רחל חלפי  שגם היא אינה גדולת המשוררות אבל היא מוכשרת מאוד .
משוררת בולטת נוספת כיום שעולה בכמה דרגות על משעול היא
אילנה יפה  משורת סוריאליסטית –מיסטית שעוסקת בניתוח מטפיזי קודר על מצב האדם .

המלכה האמיתית של השירה העברית

כל זה טוב ויפה אבל מי מלכת השירה העברית האמיתית ?
מוקד:  אם אתה שואל אותי מי היא המשוררת הפעילה הגדולה ביותר של השירה העברית כיום , אז חד משמעית  ובלי שום ספק מיה בז'ראנו   היא היא המשוררת הגדולה ביותר של עולם השירה העברית כיום ועולה ולאין שיעור על אגי משעול . זה מצחיק בכלל לנסות אפילו להשוות בינן .
מבין המשוררות הצעירות כיום יש כאלה שהיית משווה למשעול ?
בהחלט .איזה שאלה .יש את גילית חומסקי  משוררת חשובה עם גוון דתי אולי המשוררת הצעירה הבולטת כיום. יש את  דפנה שחורי   יש את שבי שחורי ,יש את חגית גרוסמן  ,יש את נוית בראל  יש את ציפי שטשוילי ,יש את רוני הירש . וגם משוררות שכותבות בסגנון מיושן שאינו חרוז שאינו מקובל עלי אנה הרמן  וסיון בסקין
במקרה הגרוע ביותר הן אינן נופלות מאגי משעול ולרוב הן עולות עליה.

 

מיה בז'רנו המלכה המכהנת של השירה העברית .


 

מבוקש קומיקסאי מתנדב עבור יהודי אתיופיה

לילך  שירה-גביש מנהלת בימים את  את  האתר החשוב של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ". אתר שמספק מידע לחברי הקהילה ומנסה לשלב אותם טוב יותר בחברה הישראלית .

עבור האתר מתוכננת בימים אלו סידרת קומיקס  בהמשכים שתעסוק במלכה  האתיופית היהודיה מימי הביניים "יהודית " בחייה ומעלליה .

יהודית הפכה לאחרונה לגיבורה ספרותית בספרה של מריה גרוסלרנר "חלומות ראווה " ואנחנו נהפוך אותה גם לגיבורת קומיקס .

אבל מכיוון שכל העבודה באתר היא בהתנדבות אנחנו מחפשים קומיקסאי, סטודנט או אמן נקצועי  שיהיה  מוכן לשתף פעולה עימי ביצירת סדרה זאת בהתנדבות ,חינם אין כסף ( כן כולנו עובדים עבור האתר בהתנדבות כשירות לציבור  ).

מי שמעוניין לתרום מזמנו ויצירתו בעניין מוזמן ליצור עימי קשר או עם האתר .  

 

אתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

המלכה  יהודית

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 415 שכבר עוקבים אחריו