Tag Archives: ימי הביניים

היסטוריון של ימי הביניים :שיחה עם פרופסור בנציון נתניהו

פרופסור בן ציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

פרופסור בן ציון נתניהו ,היסטוריון של ימי הביניים.צילם קובי קלמנוביץ

הופיע באתר YNET

פרופסור בן ציון נתניהו, אביו של בנימין נתניהו ראש מפלגת הליכוד וראש הממשלה ושר האוצר לשעבר , הוא אחד ההיסטוריונים החשובים ביותר בעולם בנושא יהודי ספרד בימי הביניים וחקר האינקוויזיציה הארגון האימתני שרדף את האנוסים . להלן שיחה עימו על מחקריו .בעברו הרחוק עבד פרופסור נתניהו בארה"ב עם מייסד התנועה הרביזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי

Before the State: In the 1940s, Benzion Netanyahu tried to rally American support for Israel.

בן ציון-נתניהו בשנות ה-40 .צילם רפאל מדוף.

לאחר מכן  הוא היה עורך ראשי של עשרת הכרכים הראשונים של הפרויקט הענק של האנציקלופדיה העברית ( "אני היכנסתי לשם את פרופסור ישעיהו ליבוביץ'" הוא ניזכר במהלך השיחה " למרות שהיו כלפיו התנגדויות קשות מאוד מההנהלה,אבל עמדתי על כך כי הוא באמת התאים ולמרות שדיעותינו הפוליטיות היו שונות ומנוגדות .לאחר עשרה כרכים עזבתי את האנציקלופדיה כי לא רציתי להקדיש לה עשרות שנים מחיי עד השלמתה והוא תפס את מקומי ") . כן חיבר תקציר של תולדות הספרות העברית מאת פרופסור יוסף קלוזנר .


אחד מתחומי המחקר העיקריים שלו הוא חקר הלאומיות היהודית והציונות, הספר הקודם שלו שיצא בעברית הוא קובץ מאמרים על "חמשת אבות הציונות" .
בשלב מסוים הוא עבר ללמד בארה"ב ושם התמקד בתחום חקר תולדות יהודי ספרד והמומרים לנצרות שם ופירסם כמה ספרים חשובים ביותר בנושא ספר על חייו ומחשבתו של מנהיג יהודי ספרד דון יצחק אברבנאל , שיצא בימים אלו לאור בעברית.

The Marranos of Spain: From the Late 14th to the Early 16th Century, According to Contemporary Hebrew Sources

,עוד שלושה ספרים נוספים שלו לא ראו עד כה אור בעברית : The Marranos of Spain: From the Late 14th to the Early 16th Century According to Contemporary Hebrew Sources  ספר על תולדות האנוסים בספרד על פי המקורות היהודיים מהמאה ה-15 .

 כן חיבר ספר מונומנטאלי ממש בשם The Origins of the Inquisition in Fifteenth-Century Spain
על מקורות האינקוויזיציה ,

 ואת  Toward the Inquisition: Essays on Jewish and Converso History in Late Medieval Spain

 קובץ מחקרים שונים בנושא.

The Origins of the Inquisition in Fifteenth-Century Spain

. בספרים אלה שתורגמו לספרדית ויצאו לאור בכמה מהדורות הוא פיתח את התיאוריה הרדיקאלית מאוד שלו לגבי רדיפות האנוסים בספרד וקבע שהם לא היו תוצאה מחזרתם הנסתרת של המומרים היהודים מהנצרות ליהדות כפי שחשבו עד אז רוב ההיסטוריונים . לדעתו רוב האנוסים ( או "הנוצרים החדשים " כפי שהתקראו בידי הספרדים ) אכן עברו לנצרות במטרה להשתלב בחברה הנוצרית . . אבל הרדיפות שלהם היו תוצאה של מדיניות גזענית של "הנוצרים הישנים" שהיו נחושים לחסל את השפעתם ואף להשמיד את הנוצרים החדשים מסיבות גזעניות המקבילות לאלו של הנאצים מאות שנים מאוחר יותר ורק טפלו עליהם את האשמת "ההתייהדות ".


פרופסור בנציון נתניהו היום הוא אחד ההיסטוריונים הפעילים הזקנים בעולם ,הוא בן לא פחות מ95 ועדיין פעיל מאוד. פגשתי אותו ביום חתונת נכדתו מבנו בינימין בבית ז'בוטינסקי ,בית המפלגה שבנו עומד היום בראשה ,ומן הסתם הוא היה האדם היחיד ששהה בבניין באותו יום שהיכיר אישית את האיש שעל שמו נקרא המקום (ואולי האדם החי היחיד היום בכלל ?)
לאחר מכן הוא אירח אותי שוב בביתו בירושלים העמוס וגדוש בספרים בתחומי מחקריו, בתולדות העם היהודי בכלל וגם בהמוני ספרים הקשורים לתרבות ולספרות הספרדית .
להלן שיחה קצרה  עם פרופסור בנציון נתניהו :
א.א: פרופסור נתניהו אתה הרי אשכנזי במקור , מדוע אתה עוסק בחקר תולדות יהודי ספרד דווקא ? האם ,יש לך קשר משפחתי אליהם ?

Benzion Netanyahu

צילם :אבי אוחיון.
נתניהו :אני במקור ליטאי ועל פי מסורת במשפחתנו אבי היה צאצא של הגאון מוילנה (
א.א.: מה שהופך אותי ואת פרופסור נתניהו לקרובי משפחה רחוקים ) . אין לי למיטב ידיעתי קשר משפחתי ליהדות ספרד.
היגעתי לנושאים הקשורים ביהדות ספרד דרך חקר תולדות הלאומיות היהודית .

 

 

  גיליתי שהראשון שעסק בנושא זה ברצינות ובפירוט חוץ מכל הטוענים לכתר משיח בעצמם היה דון יצחק אברבנאל מנהיג יהודי ספרד בתקופת הגירוש ומכאן התגלגל העניין שלי בנושא.ואני רוצה לאמר לך שאברבנאל היה סופר כל כך גדול שכאשר קראתי את ספריו כמעט השתכנעתי בעצמי מנכונות טענותיו המשיחיות שכמובן הופרכו כבר בחייו שלו… .
הוא היה מבחינות רבות אדם של ימי הביניים בדעותיו הדתיות , אבל בו בזמן גם אדם מתקדם מאוד הוא דיבר כנגד השיטה המלוכנית ובעד השיטה הדמוקרטית דבר מדהים מאדם ששירת מלכים שנים רבות כל כך אבל אולי נבע הדבר מהיכרותו העמוקה עם פגמי השיטה הזאת. הוא גם היה פילוסוף גדול . כדאי לציין שלדעת חוקר היהדות הידוע מהמאה ה-19 שמואל דוד לוצאטו אברבנאל היה האיש שסיים את שלטונו הדומיננטי של אריסטו בתרבות היהודית כשהראה על פגמיו.
 לאברבנאל הייתה השפעה עצומה על היהדות שלאחריו במשך 200 שנה והשפיע גם על הנצרות ,הנוצרים תרגמו את כתביו ללטינית. 

 

 

  האנוסים שלא נאנסו

  
 פרופסור בןציון נתניהו
  
 
 
א.א. :אתה קראת את הספר "זכרונות לבית דוד " על ההיסטוריה הבדיונית של בני משפחת אברבנאל לאורך אלפי שנים ?
נתניהו : וודאי,גדלתי על ספר רומנטי זה בילדותי.ואפשר לאמר שהוא השפיע על הדרך שבה ראיתי את תולדות יהודי ספרד בצעירותי. אבל כאשר המשכתי לחקור את תולדות יהודי ספרד ובעיקר את תולדות האנוסים, וגיליתי שכל מה שחשבו עליהם עד אז וכתוצאה כל מה שמסופר עליהם ב"זכרונות לבית דוד " היה שגוי.
 א: א. אתה יכול לפרט על התגלית הגדולה שלך בנושא ?
נתניהו: גיליתי שהאנוסים בספרד נרדפו על ידי האינקוויזיציה לא משום שהיו יהודים בסתר כמו שחשבו הכל עד השנים האחרונות, הן יהודים והן נוצרים.על סמך המחקר והמסמכים שגיליתי הם היו נוצרים אמיתיים .יכול להיות שהם התנצרו לא בלב שלם ולא מתוך אמונה אמיתית .אבל הם וודאי לא שמרו על האמונה היהודית ,כל הטענות כנגדם שהם יהודים בסתר נבעו רק מתוך אנטישמיות גזענית שקרית בסיגנון הנאציזם.ליהודים היה עניין באישור הטענות האלו מתוך התפארות ב"מרטירולוגיה " והגבורה היהודית.
אבל אלה כאלה שיקרו לגבי יהדותם כביכול של האנוסים.
המצב היה הפוך, האנוסים היו מגדולי החכמים של הנצרות בספרד והיגיעו לדרגות הבכירות ביותר של הכנסיה שם, ופירסמו ספרים מרובים על הנצרות ועל גדולתה, הם היו נוצרים כנים במלוא מובן המילה.
אלא שכנגדם קמה כת של נזירים וכמרים גזעניים שקינאו בהצלחתם. הם הצליחו לשכנע את רוב הספרדים שהאנוסים הם באמת יהודים בסתר שמשתלטים על הממלכה. רבים משונאי האנוסים טענו ש"המאראנים "  מי שהיו יהודים הם בני גזע ארור ומקולל ושטני ואינם יכולים על פי טבעם להיות נוצרים אמיתיים.
כתוצאה מתעמולה זאת נעשו האנוסים מטרה לרדיפות גזעניות בדומה לאלה של היהודים בגרמניה הנאצית ,לא בגלל דתם שלא הייתה יהודית אלא בגלל מוצאם וגזעם.

 שריפה  של קורבן בידי האינקוויזיציה.

א.א. :אבל הרי יש טענות שרבים מהם שמרו על מצוות היהדות בסתר ושעד היום מוצאים בספרד ובפורטוגל כפרים של אנשים כאלה ששמרו את מצוות היהדות לאורך כל הדורות ?
נתניהו : כל הסיפורים האלה הם מוגזמים ביותר בלשון המעטה. מעטים מאוד מהם אמנם שמרו על אחדות ממצוות היהדות אבל הרוב הגדול והמכריע היו נוצרים לכל דבר ואויבי היהדות שאותה שנאו לא פחות מהנוצרים הישנים.
וכדאי להדגיש: האגדה על האנוסים שכביכול שמרו על יהדותם נוצרה בעיקר בפורטוגל ולא בספרד ששם ההתנצרות הייתה מוחלטת כמעט.
דווקא "המוריסקוס" הנוצרים שמוצאם היה באיסלאם שמרו הרבה יותר על מצוות דתם הקודמת האיסלאם בהשוואה ל"מראנוס " היהודים לשעבר.
בכלל יש לציין שהאינקוויזיציה לא נוצרה דווקא ככלי להשמדת האנוסים . מלכי ספרד שהקימו אותה,השתמשו בה כאמצעי להשקיט את ההמונים שרצו בטבח המוני של האנוסים , והיא באופן יחסי מיתנה את הלהבות כנגדם. מלכי ספרד לא רצו בחורבן האנוסים שהיו עבורם כלי עזר חשוב ביותר.

בן ציון נתניהו בגיל 100.צילם יוסי זליגר.

 א.א: התיאוריה שלך זכתה לקבלה בעולם המדעי ?
נתניהו : היא מפורסמת ומקובלת על הרבה מלומדים בארצות שונות ,בכלל אלה בספרד שבה הייתה דומיננטית התפיסה שהאנוסים היו יהודים מתחזים הוזמנתי לכנסים שונים של מלומדים ספרדים שבהם דנו באופן פרטני על השקפותיי על האינקוויזיציה ושם זכיתי לתגובות נלהבות ביותר. דבר שבאמת הדהים אותי.לא ציפיתי לתגובות נלהבות כאלו דווקא בספרד מעוז הגיזענות והאינקוויזיציה.
א.א : יש היסטוריונים אחרים על התקופה שאתה מעריך כבעלי חשיבות ?
נתניהו: אני מעריך מאוד את הנרי צ'ארלס לי היסטוריון אמריקני מראשית המאה . אבל אין אני מחשיב ביותר חוקרים שמסתמכים בייחוד על מסמכי האינקיויזציה הספרדית עצמה שהיגיעה למסקנותיה על יוסד עינויים ועדויות שקר.
.אתה במחקר ההיסטורי יכול להסתמך רק על מסמכים של התקופה ורק כאלה שלא נבעו מן האינקוויזיציה ולא הושפעו על ידיה , ולא על שום דבר אחר . כל מי שקובע דברים לא על סמך קריאה מפורטת במסמכים כאלה והשוואתם זה לזה הוא מדבר דברים בעלמא ואין לטענותיו כל ערך שהוא.
לצערי מרבית ההיסטוריונים הם כאלה. אפילו גרץ ההיסטוריון המפורסם של העם היהודי מהמאה ה-19 שהשפיע מאוד על הבנת ההיסטוריה היהודית הסתמך על היסטוריון ספרדי שנשען במידה ניכרת על מסמכי האינקוויזיציה מה שפוגם מאוד באמינותו לגבי התקופה המדוברת.  

חקירה בעינויים של האינקוויזיציה.

 נתניהו (ממשיך) : גם  המורה שלי באוניברסיטה יצחק בער שנחשב בזמנו לסמכות עליונה בנושא יהודי ספרד לא הסתמך על המסמכים, אפשר לאמר שהוא היה מלומד חשוב אבל לא היסטוריון  … היסטוריון שאני מעריך ביותר היה דינור שהיה היסטוריון טוב הוא גם היה שר החינוך.
א.א. והיום יש היסטוריונים של התקופה שאתה מחשיב ?
נתניהו : אני מודה שהדעה שלי על כמה מן ההיסטוריונים בזמננו הביאה לי מתנגדים בתחום הזה ,אבל אדם צריך לעמוד על האמת והאמת בתחום ההיסטוריה אפשר להשיג רק מתוך חקר אובייקטיבי של מסמכים .
א.א. : אתה זוכה להערכה רבה בספרד. האם אתה מעריך את הספרדים כעם ?
נתניהו : אפשר להעריך את הספרדים משום שהם לפחות זוכרים היטב את עברם. לא יתכן שתשאל ספרדי משכיל ולא ידע למנות את הדמויות החשובות בעברו של העם הספרדי.
אתה לא יכול להגיד את זה על הישראלים או אפילו היהודים ברחבי העולם.
א.א. :אתה שהית במשך שנים רבות בארה"ב מה דעתך על היהודים שם ?
נתניהו : אין לי הערכה גדולה כלפיהם. למרבית היהודים שם אין תודעה היסטורית ולכן אין להם גם הבנה פוליטית . היהודים בארה"ב ישלמו ביוקר על התנהלותם כיום. הם עזרו לציונות בשנות ה-40 רק בגלל תנועה ציונית שפעלה אז בארה"ב ושאני נטלתי בה חלק והיא השפיעה מאוד על נשיא טרומן כאשר החליט לתמוך במדינת ישראל שזה עתה קמה..
אבל כיום תנועה כזאת כבר אינה קיימת .

מה קרה במבצע אנטבה?

בנו של פרופסור נתניהו יוני נהרג בעת שפיקד על מבצע לשחרור חטופים ישראליים באנטבה שבאוגנדה ב-1976 .על מבצע זה פורסמו מאז עשרות ספרים והוא הפך למקור של ויכוחים לוהטים שבמרכזם עמדו סגנו של יוני נתניהו ,מוקי בצר והחוקר אביגדור שחן שהיציגו גירסה שסתרה במידה רבה את הגירסה המקובלת עד אז לגבי מה שקרה במהלך המבצע . גירסה זו עוררה את זעמם של בני משפחת נתניהו בגלל ההמעטה שבה היציגו את דמותו של יוני וההאדרה של מוקי בצר ( שהוצג בכותר של ספר באנגלית על חייו "כגדול לוחמי הקומנדו הישראליים ") שהוצג כמי שהיציל את המבצע.הויכוח הסוער בנושא נמשך כאשר כל צד עומד על עמדתו בתוקף.

פרופסור בן ציון נתניהו עם ילדיו.

א.א. בנך יונתן נהרג במבצע אנטבה. מה אתה כהיסטוריון חושב על הספרים המרובים שנכתבו מאז על המבצע ?
נתניהו : רובם ככולם חסרי כל ערך.מה שלא ידוע ברבים הוא שהמבצע עמד להיכשל בגלל התנהגותו הבלתי צפויה של אחד המשתתפים ויונתן הוא זה שהיציל את המבצע כאשר המשיך מיידית בהסתערות שבמהלכה נהרג . בני עידו  שהוא סופר כתב ספר מקיף ביותר "הקרב האחרון של יוני  על המבצע שמבוסס על מחקר בן שלוש שנים וראיונות מוקלטים עם כל אדם שהשתתף במבצע , ומחקר מדוקדק של המסמכים והוא הטיפול המוסמך ביותר בנושא .
א.א:
לעידו יש הכשרה כהיסטוריון ?
נתניהו : אני חושב שכן.

פרופ' בן ציון נתניהו.
 א.א. מה
דעתך על ספריו של בנך בנימין ?
 נתניהו : אלו הם ספרים טובים ומעניינים מאוד.
 א.א. על
מה אתה עובד בימים אלה?

פרופסור נתניהו. צילום: קוקו.

צילם :קוקו.
נתניהו:. אני כותב את זכרונותי: הם כוללים את תולדות יחסי עם אישים ידועים שונים כמו שאול טשרניחובסקי המשורר שהיכרתי היטב, המשורר יעקב כהן שהאמין בחיי האלמוות ולדעתי היה אדם תמים , עם הרבה מנהיגים יהודיים כמו מנחם בגין ובן גוריון שעימו היו לי שיחות ארוכות .
הספר יבטא גם את אמונתי הציונית. אני חושב ש ביהדות יש רצון חיים חזק , אבל בקרב היהודים והישראלים יש גם עיוורון, כפי שהיה ערב גירוש ספרד, כשישבו שלווים ושאננים ולא פיללו שמכה כזו תיפול עליהם.
לא תמיד היה עיוורון כזה.
היה אדם בשם
הרצל שחזה את השואה, הוא חיפש ארץ מפלט ולו גם זמנית,. והרי שלוש שנים
לאחר מות הרצל, מופיע באותה עיר, וינה, היטלר. ועכשיו שוב עיוורון של הגולה ושוב עיוורון של העם היושב בציון, וזה באמת מעכיר את רוחי . כל זה נובע מחוסר הבנה היסטורית וחוסר עניין בהיסטוריה . .אתה לא תימצא חוסר הבנה כזה אצל עמים כמו הספרדים שהיו מוכנים להילחם שמונה מאות שנה על שחרור מולדתם.

  

  בן ציון נתניהו .צילום ערוץ 2.

קישורים רלבנטיים  
בן ציון נתניהו בויקיפדיה

ארי שביט מראיין את בנציון נתניהו ב-1998

בנציון נתניהו בראיון עם דן מרגלית

תוכנית אב": שרה מקובר- בליקוב עם בן ציון נתניהו

ראיון של בן ציון נתניהו עבור ערוץ2   

הרלבנטיות של דון יצחק אברבנאל

הספר "המרנוס של ספרד" מאת בנציון נתניהו

 הספר "מקורות האינקביזיציה" מאת בן ציון נתניהו 
ביקורת על "מקורות האינקוויזציה "

וגם

בריאן צ'למרס מכחיש שואה נגד מקורות האינקויזיציה

עוד ביקורת פרטנית על "מקורות האינקוויזיציה "

 הספר "אל האינקויזיציה" מאת בנציון נתניהו

תולדות חקר האינקוויזיציה

אנוסים בויקיפדיה 

 בן ציון נתניהו על :

בן ציון נתניהו על זאב ז'בוטינסקי

דוברי השמאל על פרופסור בן ציון נתניהו

נתניהו האב והבן

מה קרה במבצע אנטבה ?
רון מייברג על מוקי בצר

גיל הראבן על מבצע אנטבה

מה קרה באנטבה?: דיון

הסרט "יוני "

lאביגדור שחן על מבצע אנטבה

אגדת מבצע אנטבה

האמנים במבצע אנטבה

בניו של בנציון נתניהו :

יוני נתניהו: קורות חיים
עדו נתניהו

בנימין נתניהו

 

 

שר אוצר יהודי בספרד : סקירה על ספר של פרופסור בנציון נתניהו 

 אלי אשד מתראיין על פרופסור בנציון נתניהו

 בנציון נתניהו 

 

אל קצה העולם הנודע: האופרה "מסע אל תום האלף" מאת א.ב.יהושע .

 

הסופר הישראלי הכמעט מפורסם מכולם א.ב.יהושע כתב את האופרה הישראלית המושקעת מכולן "מסע אל תום האלף " על מסע מזעזע ומפגש קטלני בין התרבות המזרחית הסובלנית  המפותחת והגאה והתרבות האשכנזית הפרימיטיבית פנאטית הנשלטת ,רחמנה לצלאן ,בידי נשים בלונדיניות חכמות מרשעות. וכמובן מאליו ,לכל צופה שחושב "בצורה נכונה" ,שום דבר טוב לא יכול לצמוח מזה.

בימים אלה עלתה על הבמות האופרה "מסע אל תום האלף " ,אופרה שהיא יוצאת דופן מאין כמוה בתולדות הבמה הישראלית וזאת מכמה סיבות : זאת אחת האופרות הבודדות שהן מקוריות ועם תמליל עברי ולא איטלקי או גרמני כמקובל .

 

 

משום מה יש רק מעט מאוד אופרות עבריות מקוריות. .בתקופת הישוב כאשר שמו דגש על יצירה עברית מקורית בכל דבר יצרו גם אופרות עבריות מקוריות כמו "החלוץ" של וינברג "ו"דן השומר " ( 1945 ) של מארק לאברי על פי מחזה של ש.שלום ו"תמר" גם כן של מרק לאברי . האופרה הישראלית מאז בכל אופן מעדיפה בעיקר לייבא יצירות מחו"ל גם כי זה יותר ופשוט ופחות מסוכן מסחרית . בכל זאת היא יצרה עד כה  כמה אופרות מקוריות שהוזמנו במיוחד מיוצרים ישראליים ובהן בלטו " יוסף" ( 1995) של ישראל אלירז ויוסף טל על פי הסיפור התנכי של יוסף ואחיו . "אלפה ואומגה" ( 2001) של דודי מנור ואנה הרמן עם מוזיקה של גיל שוחט שהתבססה על ציורים של אדוארד מונק בסיפור מיתי על האנשים הראשונים.  אופרה קטנה יותר " "הבן יקיר לי של תלמה אליגון עסקה  באופן יוצא דופן ביותר בישראל המודרנית .
ורק לאחרונה הועלתה אופרה שכתבו הסופרת נאוה סמל והמוזיקאית אלה מילך-שריף    המבוססת על ספרה של סמל  על אימי השואה "צחוק של עכברוש "
גיל שוחט גם הפך את המחזה המפורסם של מתתיהו שוהם "צור וירושלים " ליצירה מוזיקלית דרמטית ,מעין אופרה.  הוא חיבר אורטוריה שחיבר למילים של המשוררת ש.שפרה על סיפור דוד ובת שבע ואף  אופרה לילדים לתמליל של דן אלמגור על פי  הסיפור הקלאסי של מקס ומוריץ .
שותפתו  של שוחט בעיבוד "צור וירושלים" יוספה אבן שושן חיברה ביחד עם ציפי פליישר אופרה תנכית בשם "קין והבל". ובכך פחות או יותר מסתכמת היצירה האופראית העברית המקורית.
  
 
  
ציור של ספרד באופרה.
 

 

ציור של העיר ורמיזא באופרה "מסע אל תום האלף".

 

ציור של סוחרים באופרה

ציוריט מהאופרה.

אולם "מסע אל תום האלף " היא שונה מכולן .
 ביחד עם האופרה של  נאוה סמל שהקדימה אותה בחודש בלבד , זאת אופרה  כמעט ראשונה מסוגה שמבוססת על ספר עברי ( אם נתעלם מאלה שהתבססו על התנ"ך ) ושהליברטו שלה התחבר בידי הסופר המקורי  ( דבר שלמיטב ידיעתי הוא נדיר גם בחו"ל )הלא הוא א.ב.יהושע אחד הסופרים הידועים הנחשבים והמוערכים ביותר של ישראל לצדו של עמוס עוז, והוא גם זה שכתב את התמליל לאחר שהתאכזב לחלוטין מעיבודים שונים שנעשו למדיות אחרות ( בעיקר קולנוע ) של ספריו ,ובימים אלו התמליל יצא גם הוא לאור כספר . ומה שעוד מיוחד באופרה זאת שהיא מתרחשת בתקופה בלתי ידועה לחלוטין של ימי הביניים .
הספר "מסע אל תום האלף " שפורסם ב-1997 הוא ספר ראשון כמעט ראשון מסוגו בספרות העברית , זהו רומן היסטורי ז'אנר שהוא נדיר למדי בספרות העברית המודרנית מאז יצירותיהם הגדולות של משה שמיר  ובראשם אחת היצירות המופתיות של הספרות העברית החדשה "מלך בשר ודם ""על ימי אלכסנדר ינאי ,  ויוסף אריכא וספריו על ימי המלךך סנחריב האשורי ואלכסנדר הגדול  בשנות השישים. ומה שנדיר עוד יותר הוא שהסופר הקדיש מחקר רב בחקר תקופה ההיסטורית הרחוקה והמאוד לא ידועה שעליה כתב ספר היא התקופה של אלף שנה בדיוק קודם לכתיבת הספר נושא שנהפך אקטואלי מאוד באותם השנים כתוצאה מהפחדים מ"קץ המילניום" שתפסו אז תאוצה ושיהושע השתמש בהם אז כדי למשוך תשומת לב לפרויקט יוצא הדופן שלו .

 

יהושע גילה מאז ומתמיד עניין  הן במסעות והן בתקופות היסטוריות אחרות ובראשם ימי הביניים כמקבילות לתקופתנו שלנו עוד מאז סיפורו הידוע "מול היערות" שהופיע לראשונה בכתב העת "קשת" ב – 1963, והפך מאז לאחד מסיפוריו הידועים ביותר ואף הוסרט לטלוויזיה. הסיפור מספר על סטודנט העוסק במחקר על מסעי הצלב בארץ ועובד כשומר יערות . במסגרת יחסיו עם ערבי, נציג האוכלוסייה המגורשת, מהארץ יש הזדהות של הגיבור עם הגורל הצלבני שמרגיש שהיהודים של העבר הם היום הצלבנים המודרניים.. גם ביצירותיו הלא ספרותיות יהושע מייחס חשיבות רבה לגורם הצלבני כגורם פעיל בתודעה הישראלית .לדעתו ה"צלבנות" מייצגת את הפחד מפני המזרח שבתודעה הישראלית והיא אחד הגורמים ל"ריצה" למודל "הים תיכוני" שהזהות הישראלית יכולה להיות חלק ממנו. יהושע טוען שבדומה לצלבנים גם ליהודים יש מה שהוא מכנה "מולדת אחרת" המולדת הדתית הרוחנית המופשטת "ואליה אפשר בהחלט לחזור". לדעתו למרות הזהות המעורבת של הישראלים שמחציתם הם ממוצא מזרחי תמיד נהיה יסוד זר באזור כמו הצלבנים.

ספרו "השיבה מהודו " ( 1994) שהוסרט ( בצורה שעוררה את מורת רוחו של יהושע)  עוסק גם הוא במסע ובהתנגשות בין מערב ומזרח בין ישראל והודו אם כי המהכיוון ההפוך מ"המערב " ( ישראל)(  ל"מזרח "( הודו )

 .

וכמובן  יש את ספרו המפורסם והחשוב ביותר של יהושע  "מר מאני "(1990)"שכל כולו עוסק בתקופות שונות מראשית המאה ה-19 ועד סוף המאה העשרים כפי שהן משתקפים בחיי דורות שונים של בני משפחת מאני .וגם הוא הוסרט הפעם  כסדרת טלווזייה מצויינת ( דוברת כמה שפות שונות ) בידי רם לוי בכיכובו של יהורם גאון ( בתפקיד שבו דיבר רק בשפת הלאדינו!) ב-1996. 
 

העולם בשנת 999 לספירה

 

ציורים  מהאופרה "מסע אל תום האלף".

 

 

 בספרו זה חזר יהושע לתקופה רחוקה אף יותר מימי מסעי הצלב אל סוף המאה העשירית לספירה.

התקופה היא מרתקת אם גם כמעט בלתי ידועה : בשנים שבהם עוסק הסיפור שמואל הנגיד המשורר העברי בספרד וגם המצביא המפורסם לעתיד הוא ילד בן 10, הויקינג האיסלנדי ליף אריקסון עסוק בגילוי הראשון בידי אירופים של יבשת אמריקה הצפונית, בצרפת עולה לשלטון שושלת קפט שצאצאיה ישלטו בצרפת עוד כ-800 שנה עד לימי המהפכה הצרפתית, בספרד היהודים מנסים ליצור קשר עם האימפריה היהודית של הכוזרים בערבות רוסיה , במזרח הבולגרים תוקפים את ביזנטיון ומובסים ומאבדים את עוצמתם שהפכה אותם לאימפריה של ממש. ,.ועל פי טענות שונות בשנה זאת היה במערב פחד גדול מפני קץ העולם כתוצאה ממלאת 1000 שנה להולדת ישו הנוצרי ,פחדים הדומים לפחדים שיש בזמננו.
ומה שחשוב הרבה יותר למטרות הסיפור במקביל לפירוד בין הכנסייה הנוצרית הקתולית המערבית והכנסייה הנוצרית האורתודוכסית היוונית,באשכנז הלא היא גרמניה מוקמת ישיבה שמכריזה לראשונה בהנהגתו של רבי גרשום מאור הגולה על עצמאות מהשלטון ההלכתי של ישיבות המזרח המוסלמי הגדול והפירוד הגדול בין היהודים המזרחיים והאשכנזים מתחיל.

 

סיפור העלילה

 תמונה מהאופרה "מסע אל תום האלף".

הרעיון של הספר היה באופן פוטנציאלי לפחות מעניין ביותר: במרכזו עומד סוחר יהודי בן המזרח המוסלמי העשיר והמפותח הנאלץ להתמודד באחיו האשכנזים המפותחים הרבה פחות מבחינה תרבותית ושעד כה עמדו תחת השליטה התרבותית של יהודי המזרח , אלא שתרבותם היהודית מתחילה בתקופה זאת להיפרד מזאת של המזרחיים ( לא ספרדיים ) הסוחר היהודי מוצא את עצמו במרכז מלחמת תרבויות שיש לה השלכות עצומות למצב העם היהודי אלף שנה מאוחר יותר בתקופה שבה נכתב והתפרסם הספר .

תמונה  מהאופרה "מסע אל תום האלף".

 

סיפור הרומן ( והאופרה )  "מסע אל תום האלף" מתרחש בשנים 997-1000 הגיבור, בן עטר הוא סוחר יהודי מצליח מטנג'יר המעתירה והגאה אחת ממרכזי התרבות של התקופה היוצא יחד עם שתי נשותיו, שותפו המוסלמי והרב ששכר באנדלוסיה הספרדית למסע נועז לאירופה המערבית החשוכה אל העיר הקטנה פאריז ואל העיר הגרמנית הפרימיטיבית וורמאיזה ( שהן פחות או יותר קצוות העולם במושגיו ) כדי לשכנע את אחיינו האהוב , לאחות בדין תורה, את הקרע ביניהם ולחדש את השותפות המסחרית והאישית שנותקה ביניהם על פי תביעת אשתו החדשה של אחיינו, שכפל הנשים של קרוב המשפחה הצפון אפריקאי העשיר מעורר בה רתיעה. הימים הם ימי הרב גרשום מאור התורה שהכריז על חרם על כל יהודי שישא לאישה יותר מאישה אחת ( וגם חרם על מי שלא ייתן לאישה להתגרש מבעל שאינה רוצה בו, אבל העניין השולי הזה לא מוזכר משום מה ) בן עטר ופמלייתו מתארחים בבית אחיינו עם משפט כפול כנגד האישה האינטליגנטית והנחושה ואחיה הסוחר הערמומי שבניגוד לכל הציפיות זוכים במשפט ומשכנעים את השופטים להטיל חרם מוחלט על היהודים הצפון אפריקאים. וזאת למרות תחינתה של האישה השנייה של בן עטר המדברת על הצורך בריבוי נשים לגברים וגם ריבוי גברים לנשים נושא שמשום מה לא כל כך מתקבל על דעת האשכנזים הפנאטים הקפואים שעוד רואים בכל זה דברי טירוף שהם  פגיעה במעמד האישה. רק עם מותה של האישה השנייה בתאונה( שהיא אולי התאבדות ) חוזרים השקט והשלווה  וההשלמה בין שני חלקי המשפחה.

אבל מבחינתו של יהושע זה אינו סוף טוב . לראשונה מתברר שהאשכנזים הברבארים שהיכירו עד כה במרות ובעליונות התרבותית של הקהילה המזרחית ובמרות הישיבות הגדולות של סורא ופומפדיתה שבהן נוצר התלמוד הבבלי עומדים כעת על שלהם ,ולא רחוק היום שבו ישתלטו וישליטו ברמה ברחבי העולם היהודי את דעותיהם הקפואות והמוזרות האנטי אנושיות על הצורך באישה אחת בלבד לגבר אחד בלבד ( רק הקהילה התימנית תסרב לקבל על עצמה את הדרישה המוזרה הזאת ) .

הצלחה סוחפת

א.ב.יהושע מחבר הספר והאופרה "מסע אל תום האלף".צילם אנצ'ו ג'וש צ'יני.

גם כתוצאה מפרסומו הגדול של יהושע עצמו וגם בגלל העיתוי המוצלח והלא מקרי שבו פורסם הספר "מסע אל תום האלף " הוא זכה להצלחה גדולה. הוא תורגם לעשר שפות שונות , זכה בשנת 2000 בארה"ב לפרס קורת פרס הסופרים והמבקרים היהודיים ,אפילו המתרגם שלו לאנגלית זכה לפרס על תרגום הספר מעברית לאנגלית .

  ומה שחשוב לא פחות היו תוכניות להפכו להצגת תיאטרון והוא נמכר להסרטה.

גם האקדמיה העריכה מאוד את רצינות כוונותיו של יהושע מה גם שספרו העלה על הבמה התקשורתית תחומי מחקר ( חקר ימי הביניים המוקדמים) שלרוב אינם זוכים לתשומת לב תקשורתית או ספרותית כל שהיא . סביב הספר התכנסו כנסים אקדמאים שבהם דנו חוקרים בתכניו ובמשמעויותיהם, זמן לא רב לאחר הופעתו הופיע עליו קובץ מאמרים  בשם "מסות על תום האלף" בעריכת זיוה שמיר  של חוקרים שונים מתחומי ההיסטוריה והספרות חקר התרבות ואפילו הפסיכולוגיה שניתחו את הספר מזוויות שונות בהתאם לדיסציפלינה הרלוונטית שלהם . תופעה שהיא יוצאת דופן אולי יחידה במינה לגבי ספר חדש שאינו נמנה עם הקלאסיקה של סופרים כמו עגנון .דומה שהחוקרים חשו שללא קשר לאיכויותיו הספרותיות של הספר הוא מאפשר להם לעסוק בנושאים שבדרך כלל אינם זוכים כלל לזרקורי התקשורת .
וכעת שמונה שנים לאחר פרסומו המקורי "מסע אל תום האלף " נהפך גם לאופרה,שגם בעקבותיה התכנס כנס אקדמאי מיוחד על התקופה המתוארת באוניברסיטת תל אביב .תשומת לב שסופרים אחרים מלבד יהושע ( ואולי גם עמוס עוז ) יכולים רק לחלום עליה .

האופרה

 

הלכתי לאופרה בשקיקה אך גם התאכזבתי ממנה .

נכון התפאורה הייתה יפיפייה והתלבושות נפלאות.והכל נראה מושקע מאוד .
אני גם חושב ש"מסע אל תום האלף " הוא האחד הספרים היותר מעניינים ויוצאי דופן של יהושע בעובדה שהוא מצליח להחיות לפני הקוראים תקופה רחוקה וכל כך בלתי נודעת ( בספרות העברית הוא כמעט היחיד שהתעסק עם תקופה זאת ) וזאת משימה קשה מאוד.


אך העלילה שבה בחר יהושע לא הייתה מוצלחת ומצאתי אותה משעממת. ורק בקושי רב היגעתי לסיום הספר בציפייה לתגלית מדהימה כל שהיא שלא היגיעה מעולם וכך היה גם לגבי האופרה . אינני מבין מדוע הוא החליט להיטפל לנושא של ריבוי נשים דווקא כנושא המרכזי שעליו נחתכים יחסי מזרח ומערב, אם כי סיבותיו היו ברורות .בתקופה זאת בדיוק הכריז הרב האשכנזי המפורסם מכולם גרשום מאור הגולה להכריז חרם "לאלף שנים " על מי שישא יותר מאישה אחת . אולם האמת היא שבקהילה היהודית היה מקובל מאז ומתמיד לשאת רק אישה אחת ואלו שנשאו יותר מאישה אחת היו נדירים. בתנ"ך למשל אם כי האפשרות התיאורטית קיימת רק האבות אברהם ויעקב ( אך לא יצחק ) החזיקו ביותר מאישה אחת ואחריהם רק דוד ושלמה עם אלף נשותיו. אולם אנחנו לא שומעים יותר על שום אישיות חשובה אחרת במקרא או בהיסטוריה היהודית שהייתה לה יותר מאישה אחת מלבדם ומן הסתם זה מראה על הנדירות וחוסר החשיבות של התופעה.

כדאי לציין שממש במקביל לצאת האופרה למסכים יצא לאור במהדורה "עממית " ספרו של ההיסטוריון המפורסם גויטין "חברה ים תיכונית " בהוצאת ידיעות אחרונות ספר קלאסי על החברה היהודית במזרח התיכון בימי הביניים המוקדמים המתבסס על המסמכים שהתגלו בגניזה המצרית והוא היה אחד הספרים ששימשו כבסיס לספרו של יהושע . כל מי שמתעניין לדעת יותר על התקופה שבה מתרחשת האופרה ראוי שיקרא את הספר שבו נאמר במפורש בין השאר כי עניין ריבוי הנשים היה משני ושולי ביותר גם אצל יהודי המזרח בניגוד לטענותיו של יהושע שהאדיר אותו מעל ומעבר לכל פרופורציה כסיבה למאבק בין מערב ומזרח.

גם ההנגדה הקיימת בספר ובאופרה בין המזרח הפתוח הליברלי לעומת המערב הברבארי הפנאטי הנוטה לחרמות ובמיוחד בענייני נשים היא מגוחכת .נראה שהדעות האופנתיות המבולבלות  של אנשי "הזהות המיזרחית" תורה חדשה שיצרה זהות שלא הייתה קיימת מעולם ( כמו הזהות האשכנזית ) שבדרך כלל מסוכסכים עם יהושע השפיעו עליו יתר על המידה ובילבלו עליו את דעתו.אולי רצה להראות בספר ובאופרה "גם אני מזרחי אנטי אשכנזי כמוכם "?
כנראה לא תפס הסופר המתוחכם בדרך כלל שדווקא הדיעות האשכנזיות הברבריות החדשניות של גרשום "מאור הגולה" ( שהוא מקפיד מאוד משום מה שלא להזכיר את שמו בספר, מתוך זעם על האוייב ? ) דווקא הן היו בגדר התפתחות ליברלית שאיפשרה לחזק את מעמד האישה בקהילה ובמשפחה.

אישה אשכנזית בלונדינית דעתנית ודומיננטית ,הסיוט האולטימטיבי של הגבר המזרחי באופרה "מסע אל תום האלף".

ואולי בזה כל העניין וכל הסיפור הוא  על טרונייתו של הגבר המזרחי המרגיש מדוכא בידי האישה האשכנזית החזקה השולטת בביתו  ומתגעגע ל"ימים הטובים שחלפו " כאשר "גבר היה גבר " עם כמה נשים בבית שידעו את מקומן ולא נשאר לו אלא לקלל את "האשכנזי המנוול "גרשום מאור הגולה " שכפה עליו רק אישה אחת ?


נכון יהושע מציג גם גישה חלופית ליברלית ופמיניסטית מתקדמת בכל קנה מידה של האישה השנייה שמדברת על כך שיש צורך בכמה גברים לאישה . אבל התיאורטיקנית הפמיניסטית הנ"ל מוצאת את מותה בסוף הספר/אופרה ועימה גוועים גם רעיונותיה.

 

. לגבי האופרה עצמה החצי הראשון היה ממש לא מוצלח חסר כל דרמה. החצי השני היה כבר מעניין יותר עם הדרמה של המשפט בין בן עטר והאישה האשכנזית אבל גם כן ,לא מוצלח מספיק, לא כמו שיכול היה להיות .
הדרמה לא עובדת ומותה של האישה השנייה מותיר אותך אדיש. גם המסע עצמו וכל התקופה שמסביב למי שלא קרא את הספר או את החוברת של האופרה , נותרים לחלוטין לא ברורים.
המוזיקה של האופרה  מאת יוסף ברדנשווילי הייתה משעממת ודבר לא נשאר ממנה בזכרון וודאי לא משהו שאפשר לזמזם אחר כך.

העלילה עם כל הפוטנציאל גם היא לא הצליחה לשמור על העניין . ברור שהתאמצו מאוד , אבל המאמץ לא עלה יפה,וחבל היה כאן פוטנציאל עצום אבל לדעתי יהושע פשוט לא בחר בסיפור הנכון כדי לספר על ימי הביניים . וכעת מי יודע מתי יעשה עוד מאמץ כזה .

 נספח : גלריה של ציורי מסע "מסע אל תום האלף " בשפות שונות .

בדרך כלל לרומנים ישראליים אין עטיפות מרשימות במיוחד  בתירגומיהם בשפות זרות   אם כי יש כמובן יוצאי דופן .
"מסע אל תום האלף " הוא אחד מיוצאי הדופן האלה ,נראה שמשהו בסיפור,ככל הנראה המסע אל קצוות "העולם הנודע ,"  הביא את  מעצבי הסיפור בשפות השונות שאליהם תורגם ( 10 לכל הפחות ) ליצור עטיפות מרשימות באופן יוצא דופן  השמות דגש על המסע והגילוי של עולמות חדשים ותרבויות זרות ומוזרות  .
והנה גלריה שלהן:

 

"מסע אל תום האלף" באיטלקית.

 

עוד מהדורה של "מסע אל תום האלף" באיטלקית.

  

מהדורה שלישית באיטלקית.

המהדורה ההולנדית .

  

 

המהדורה הגרמנית .

המהדורה הספרדית .

עוד מהדורה ספרדית .

מהדורה פורטוגזית.

 

 מהדורה באנגלית
 

 

 עוד מהדורה באנגלית

    

מהדורה צרפתית.

עוד מהדורה צרפתית.

(תודה למרי מהמכון לתרגום ספרות עברית על העזרה באיתור המהדורות השונות בשפות שונות של ספרו של יהושע).

 

 

A Journey to the End of the Millennium - A Novel of the Middle Ages

קישורים רלבנטיים על "מסע אל תום האלף " ועל הסופר א.ב.יהושע

הספר "מסע אל תום האלף "

מסות על תום האלף

"מסע אל תום האלף" הליברית לאופרה

ביקורות על "מסע אל תום האלף " באנגלית 

עוד ביקורת באנגלית

מדריך לימודי ל"מסע אל תום האלף"

פרס "קורת " ל"מסע אל תום האלף"  

א.ב. יהושע באתר ידיעות

פרטים על א.ב. יהושע במחלקה ראשונה

יהושע בויקיפדיה

קישורים שונים על א.ב.יהושע

סקירה על יהושע באנגלית

יהושע באנציקלופדיה באנגלית

תולדות האופרה

תקציר האופרה

קטע מהאופרה
ציפי שוחט על מסע אל תום האלף
עוד על האופרה

המסע עוד לא נגמר

צבי גורן על האופרה

דני ספקטור על האופרה 

יהושע על האופרה והסרט

יהושע מספר כיצד עיבד את הספר לאופרה

יהושע מספר עוד

יהושע מאוכזב מהעיבודים של יצירותיו למדיה

מסע אל תום האלף הסרט?

המלחין יוסף ברנדשווילי

עוד על המלחין

א.ב. יהושע על …..

ספרות דור המדינה

יהושע על הצרפתים והקשר שלהם להיסטוריה 

 אוהבים את יהושע באיטליה

שיחות עם יהושע 

יהושע על היסטוריה ומיתוס 
 יהושע על האנטישמיות

יהושע על למה יהודים גורמים לאנטישמיות

וגם על האנטישמיות

ועוד על אשמת היהודים באנטישמיות

יהושע על התשתית המבנית של האנטישמיות

תגובה לא.ב.יהושע

יהושע על מצב האומה
יהושע על הציונות ועתידה

יהושע על מצב המדינה

יהושע על בעיות המדינה

יהושע על דיאלוג בין דתיים לחילוניים

יהושע על מדינה יהודית

יהושע על הצורך בהפרדה 

יהושע על יהודי ארה"ב

מה רוצה א.ב. יהושע מהמבקרים

הדור הצעיר בספרות על א.ב. יהושע

יהושע על הדור הצעיר בספרות
ראיון עם יהושע באנגלית

 מר מאני עוד רומן היסטורי של יהושע

 ניתוח פסיכואנליטי  של "מר מאני "

"השיבה מהודו " עוד סיפור מסע של יהושע 

הספר "השיבה מהודו "

יהושע מוסרט

אתר הסרט השיבה להודו

השיבה מהודו הסרט

וגם
ביקורת על הסרט "השיבה מהודו "

הסרט "מול היערות "

מאמרים על הספר "המאהב"

ניתוח פסיכואנליטי  מאת דורית הופ של "מולכו " מאת יהושע

דיון על ה"כלה המשחררת" של יהושע

עבודה על הכלה המשחררת

שליחותו של הממונה על משאבי אנוש

גבריאל מוקד על א.ב.יהושע

יהושע כותב לילדים

שיחות עם א.ב..יהושע

ספר שיחות עם יהושע באנגלית

יהושע ו" האחרים "

"הזהות המזרחית" תוקפת את יהושע
עוד התקפה על האנטי מזרחיות של יהושע

יעקב יהושע אביו של א.ב.

חברה ים תיכונית מאת גויטין

גרשום מאור הגולה בויקיפדיה

חיי גרשום מאור הגולה
חרם רבנו גרשום מאור הגולה

מאגר רומנים היסטוריים על ימי הביניים

האופרה "צחוק של עכברוש "

 
 
 

חפש את היהודייה (היפה ): רחל "היהודיה מטולדו ".

 מי מהקוראים לא מכיר את סיפור מגילת אסתר שסביבה ניסוב חג הפורים? : יש מלך אדיר אחשוורוש שזורק לכל הרוחות את אישתו הקלפטה הפמיניסטית ושתי ומתאהב ביהודיה יפה שאותה מעביר לידיו  הדוד הטוב מרדכי הכל לטובת העם והקהילה כמובן. יש אנטישמי מרושע המן שבהשפעת המלכה היפה בא על עונשו המר ביחד עם עשרת בניו וכך וכך אלפים מתומכיו .סוף טוב הכל טוב וסביב זה נוצר חג שלם שאותו כולנו חוגגים. .
אבל יש עוד סיפורים כאלה מקבילים במדויק מארצות שונות שכולן עוסקות במקרה כמעט זהה: מלך נוכרי שהתאהב ביהודיה יפה וכתוצאה נוצרות בעיות מסוגים שונים ולרוב הם לא מסתיימים בסוף טוב בניגוד למגילת אסתר.. חג לאומי לא נוצר כתוצאה מפרשיות אלה .

אסתר הבולגרית

אנו מוצאים סיפור דומה בבולגריה במאה ה-14 שם נישא הצאר הבולגרי  איבאן אלכסנדר, אחד מאחרוני המלכים הבולגריים ששלטו שם לפני  הכיבוש התורכי ארוך השנים, עם יהודיה יפה בשם שרה. במקרה הזה הוא התחתן איתה רשמית לאחר שגירש את אישתו החוקית תאודורה. אמנם שרה התנצרה והייתה מלכה נאמנה ויראת שמיים,  אולם בעיני בני האצולה והכמורה המלך הביא בנישואיו אלה חרפה על המדינה  בהתחברו עם יהודיה "זהובת שער ובת שטן" שבה ראו כמי שמביאה עימה אסון ופורענויות .סופרים בולגריים שונים חיברו יצירות ספרות על פרשה זאת .
 

אסתר הפולנית .

סיפור דומה אנחנו מוצאים גם בפולין של ימי הביניים גם כן במאה ה-14 לגבי המלך קאזימיר האחרון למלכי בית פיאסט שמלך בשנים 1333 –1370 ועליו מסופר שהייתה לו מערכת יחסים עם  פילגש יהודיה בשם אסתר (  או "אסטרקה"  בפולנית ובאידיש ) ) שעבורה הקים ארמון מיוחד ששם היה מבלה עמה בנעימים .ליהודים נתן המלך מעמד מועדף כתוצאה מיחסיו עם פילגשו ( או אישתו המסורות יהודיות והפולניות מנוגדות בשאלה האם הייתה אישה חוקית או רק פילגש) .  הסיפור הפך למפורסם הן אצל היהודים והן אצל הנוצרים בפולין  וזכה לגרסאות ספרותיות ודרמטיות רבות באידיש ובפולנית . בעברית קיים רומן היסטורי לנוער של י"ח קרוננרברג בשם "בארמון מלך פולין"  ( 1950) שמתאר את הפרשה.  אפילו ש"י עגנון נתן לסיפור גרסה משלו אותה ניתן למצוא  במדור "פולין ספורי אגדות " בספרו "אלו ואלו" ( תרפ"ה) .

העיר קוזמיר עירה של אסתר היהודיה הפכה לעיר תיירות רק כתוצאה מאגדה זאת .

.

אסתר הספרדית

המלך אלפונסו מספרד.

אולם הסיפור המפורסם מכל מסוג זה התרחש במאה ה-12 בספרד. וכעת יצא בהוצאת כינרת -זמורה ביתן רומן היסטורי של הסופר הגרמני יהודי המפורסם ליון פויכטוונגר בשם "היהודייה מטולדו " המבוסס על סיפור זה. .
הסיפור מבוסס על פרשיה אמיתית שהתרחשה במאה ה-12 בין מלך קסטיליה אלפונסו השמיני
( שסבו היה המלך של הגיבור הספרדי המפורסם מכולם אל סיד שלאחרונה הוקרן סרט מצוייר על חייו בבתי הקולנוע ) שהתאהב באישה יהודיה יפה ( היא קיבלה את הכינוי "פרמוזה " היפהפיה ")  ולקח אותה לפילגש על פני אישתו, בתו של המלך האנגלי הנרי השני ( ואחותו של ריצ'רד לב הארי המפורסם ממסע הצלב השלישי וסיפורי רובין הוד ).

זהו כנראה אירוע היסטורי אמיתי שעליו כתב נכדו של גיבור הסיפור המלך אלפונסו העשירי שהיה גם היסטוריון בכרוניקה שכתב. על פי סיפור זה כתב המחזאי הספרדי הידוע בן זמנו של סרונטס ,לופה דה וגה מחזה ידוע שבו העניק לדמות הגיבורה היהודיה את השם "רחל ". ואחריו המשיכו לכתוב עליו עוד סופרים ספרדיים מרובים שחיברו על פיו בלדות , סיפורי אהבה, חרוזים ,רומנים ,נובלות ומחזות חדשים עד אמצע המאה ה-19. ,הסיפור חדר אפילו לספרות הערבית . במאה ה—19 כתב המחזאי האוסטרי גרילפרצר גירסה מפורסמת בתור מחזה שתורגמה לעברית פעמיים בשנים האחרונות .

ליון פויכטואנגר בבול של מזרח גרמניה

מעניין שגם לופה דה וגה וגם גרילפרצר חיברו בתוספת יצירות על אסתר המקראית .כך חשב לעשות גם פויכטוונגר שהוא אחד ממחברי הרומאנים ההיסטוריים המפורסמים ביותר של המאה העשרים. הוא חיבר בין השאר רומן תנכי על  השופט יפתח הגילעדי ובתו  ,טרילוגיה מפורסמת על חייו של ההיסטוריון  מימי חורבן בית שני יוסף בן מתתיהו, ספר על אדם שהתחזה לקיסר נירון בשם "נירון הכוזב " , רומן על הדוכסית המכוערת ביותר שחיה בימי הביניים,רומן על חיי היהודי זיס במאה ה-18 , על חיי הצייר גויה ועוד יצירות מפורסמות כהנה וכהנה.

בוא יבוא היום שני כרכים

העטיפה העברית של הספר המסיים של פויכטוונגר בטרילוגיה על חיי ההיסטוריון והסופר יוסף בן מתתיהו.

במקור רצה הסופר לכתוב רומן היסטורי על פי מגילת אסתר משום שכפי שהסביר הספור עורר אצלו בעיות קשות : איזה מן מלך הוא זה שדן עם שלם להשמדה ולמחרת בלי להניד אפעף מרשה לעם הזה להרוג ולהכחיד את אויביו הרבים ? איזה מין וזיר זה אשר מעוניין להשמיד לא רק את אויבו אלא את כל עמו ?  אך לבסוף הוא היגיע למסקנה שאין מספיק במגילת אסתר כדי ליצור מממנו רומן משכנע שהרי מדובר בסיפור דמיוני מומצא. הוא החליט לוותר על כך ובמקום זאת עבר לסיפור אסתר הספרדי מימי הביניים ולעסוק דרכו בנושא שהעסיק אותו מאוד תאוות המלחמה לעומת החיפוש אחרי השלום. נושא שכידוע נשאר אקטואלי מאוד גם היום . פויכטוונגר שאף ולהעביר בו מסר ברור שהיה חי מאוד לקוראים שזה עתה השתחררו מאימי מלחמת העולם השניה .כיצד הקסם בלוחמנות מושך אפילו את אלה שרואים בבירור את ההרס שהוא חייב להביא .
במרכז הספר עומדים דודה העשיר והחכם של רחל אהובתו של מלך ספרד ,יהודה אבן עזרא האיש שמשמש כשר האוצר של הממלכה הנוצרית תפקיד שבו משמשים יהודים מאז ומתמיד בספרד ומתפקידו להציל את הכלכלה הנהרסת בנוסף הוא איש ספר ותרבות שבין השאר מארח בביתו את הנוסע היהודי המפורסם של התקופה  בנימין מטודלה ושומע ממנו את סיפור מסעותיו ברחבי העולם הידוע. לצידו עומדים ידידו הערבי שמודע היטב למחזוריות בהיסטוריה ועל כך שהתרבות המוסלמית בספרד עם כל גדולתה ופארה נמצאת כעת בשקיעה כפי שמנבא ההיסטוריון החביב עליו אבן חלדון.תפקיד חשוב בספר ממלא גם כומר נוצרי אדוק אך סובלני .
לעומתם עומד איש המלחמה הפטריוט המטופש המלך אלפונסו. אבן עזרא מחליט לנצל את בתו שבה מתאהב המלך על מנת לקדם את מדיניותו רודפת השלום למען ספרד. מבחינת ידידו הערבי של אבן עזרא העברתה של רחל היפה לידי מלך ספרד כפילגשו הוא הדבר הטוב שביותר שיכול לקרות לה שהרי אחרת הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לה הוא להינשא לגבר עשיר מבוגר כלשהו מהקהילה היהודית. ""למה היא כבר יכולה לצפות אם לא תהפוך לפילגשו של המלך ? האם לא עדיף שתחווה גם שמחות גדולות וגם כאבי תופת, גורל משמעותי במקום בינוניות חיוורת ? ( ע' 145)
הקורא אינו יכול אלא להסכים .

מהדורה באנגלית של הספר .

אלא שבסופו של דבר מדיניותו של יהודה נכשלת,המלך מביא אסון על ארצו בלחימה מיותרת וחסרת טעם עם המלך המוסלמי החזק מצפון אפריקה לאחר שהפר במזיד הסכם שעליו היה חתום .
לכך גורמת אישתו החוקית ליאונור   בת המלך הנרי השני והמלכה אלנור  ( דמויות ידועות בפני עצמן שמוכרים לצופים מודרניים בין השאר מהמחזה והסרט "האריה בחורף ") . בהשראת אימה אלנור שרצחה את פילגשו של אביה ,היא מביאה הרס על אסתר המתחרה בה על לב המלך ועל משפחתה ואגב כך על ארצה בשכנעה את המלך לצאת למלחמה בחסרת טעם והסיפור מסתיים בצורה טראגית. הספר הוא הזהרה כנגד האידיאלים הנשגבים לכאורה של האבירות מימי הביניים שכל כך הרבה מתגעגעים להם ושנראים ככה מפתים עד שמתברר המחיר הגבוה שיש לשלם בעבורם בדם ובחורבן . דומה שגם הוצאתו שוב בהוצאה עברית ( הוא כבר תורגם לעברית בשנות החמישים תחת השם "בלדה ספרדית ") דווקא כעת אינה מקרית .
אם נרצה אפשר לגלות ב"מסע הצלב" של הנשיא בוש ובמנהיגו קווי דמיון מפתיעים למלך הספרדי חם המזג וחמום המוח שבספר הנחוש לצאת למלחמה למען אמונתו .
מה שפויכטוונגר אינו מציין בספרו הוא שאם כי המלך אלפונסו הובס בידי המוסלמים הרי שנים לאחר מכן ב-1212 הוא נלחם בהם שוב והפעם ניצח ניצחון מכריע שעבורו הוא זכור כיום בספרד אבל איזכור זה כבר לא היה תואם את המסרים של הספר.
הספר מעלה על נס את הסובלנות והשלום בין נציגי העמים והדתות השונות אולם דומה שיש בו הודעה שנגזר על סובלנות ושלום אלה להיות קצרי ימים מאחר שבשלטון תמיד יגיע לבסוף מישהו שאינו מחזיק באידיאלים אלה ויהרוס לבסוף את הכל. בניגוד לסיפור מגילת אסתר אין כאן סוף טוב.

המהדוה האמריקנית של היהודיה מטולדו

קישורים רלבנטיים:

 הספר היהודייה מטולדו

הפרשה ההיסטורית

המחזה של לופה דה וגה

המחזה  על רחל של גרילפרצר

אל סיד

פרטים משפחתיים על אלפונסו השמיני

אלפונסו בויקיפדיה

אלפונסו באנציקלופדיה
אלפונסו נלחם במוסלמים

ליאונור אשת אלפונסו

המלכה אלנור

האריה בחורף

עוד על "האריה בחורף"

הנוסע בנימין מטודלה

מידע על פויכטואנגר

פויכטוונגר בויקיפדיה
כרונולוגיה של חיי פויכטוונגר

סקירה מפורטת על פויכטוונגר
פויכטונגר ויוספוס

"הדוכסית המכוערת" עוד סיפור מימי הביניים של פויכטוונגר

שמואל הנגיד אלבום קומיקס על יהודי ספרדי מפורסם בימי הביניים

 

עטיפת המהדורה הגרמנית של "היהודייה מטולדו".

המלך ארתור מסרמטיה

בימים אלה מוצגת על מסכינו גרסה קולנועית חדשה לסיפור חייו של המלך ארתור ואביריו , שהם בין הדמויות הידועות ביותר של ספרות הפנטזיה העולמית . עליהם ועל קוסם החצר מרלין ועל המלכה היפה והבוגדנית גניוור ועל מאבקם הבלתי פוסק בשבטי הסקסונים הפולשים לבריטניה של המאה החמישית לספירה נוצרו אלפי סיפורים אגדות אפוסים ספרים וקומיקסים וגם סרטים רבים. .
אלא שהסרט החדש של הבמאי אנטואן פוקאטווה והתסריטאי דיויד פראנזוני מציג לפנינו גרסה שונה מאוד מהמקובל והצפוי מסרט על "המלך ארתור ". הפעם לא הושם דגש על הכוחות העל טבעיים של מרלין והכשפים של המכשפה המרושעת מורגן לה פי ועל החיפוש אחרי גביע הקסמים המיסטי הגריל כפי שהיה מקובל עד כה בסרטים כמו "אקסקלסיבור" של ג'ון בורמן שהוא הגירסה הקולנועית הידועה ביותר עד כה של הסיפור. ובכלל בסרט הזה אין כוחות על טבעיים ואירועים פנטסטיים כל שהם , זאת בדומה לגירסה הקולנועית החדשה של "טרויה " שגם שם באופן יוצא דופן סולקו כל האירועים הטבעיים והתערבויות אלים אל מחוץ לעלילה .
.במקום כל אלה יש כאן ניסיון כמעט חסר תקדים בקולנוע לנסות להציג את הרקע "האמיתי " ההיסטורי של המלך ארתור, וזאת לא על רקע ממלכה אגדית שמזכירה יותר מכל דבר אחר את המאה ה-12 או ה-14 התקופה שבה חוברו סיפורי המלך ארתור המוכרים לנו, של אבירים רכובים על סוסים של טורנירים של טירות נישאות ואידיאלים נשגבים של אבירות אלא על רקע ריאליסטי הרבה יותר. זה של בריטניה השבורה והשחוקה של המאה החמישית לספירה בתקופה כאשר האימפריה הרומאית ששלטה בה מזה מאות שנים והשליטה בה סדר ותרבות עומדת על סף ההתמוטטות וכוחותיה עוזבים את בריטניה ונוטשים אותה לגורלה ולפלישות שבטי הברברים הסקסונים והאנגלים מגרמניה שמתגלים כגרועים בהרבה מהשלטון רומאי ויביאו לחורבן התרבות שלה..

מלך העבר והעתיד

 

המלך ארתור אם זה בכלל התקיים כדמות אמיתית חי אי אז  במאה החמישית או השישית לספירה ( אם כי ככל הנראה לא היה מלך ) אולם הוא לעולם לא היה מגיע לפרסום שהוא זכה לו לבסוף ללא "עזרתו" של סופר מוכשר במאה ה-12 בשם ג'פרי ממונמאות שלקח כמה אגדות בודדות שהיו קיימות בזמנו על ארתור והקוסם מרלין. ג'פרי כתב ספר "היסטוריה " על בריטניה מימיה הקדומים ביותר ( ובו הופיע לראשונה הסיפור הידוע על המלך ליר שהפך למחזה של שיקספיר ) ועד לימי ארתור. הוא   טען שהספר מבוסס על "ספר קלטי קדום " שאיש פרט לו לא נתקל בו מעולם. למעשה הספר היה כל כולו פרי דמיונו הפורה עם כמה עובדות היסטוריות פה ושם שנכנסו בטעות. ושם יצר את הדמות של המלך ארתור כפי שאנו מכירים אותה היום, דמות שכל קשר בינה ובין ארתור המקורי הוא מיקרי בהחלט.

 

המלך ארתור.ציור מאת Charles Ernest Butler

ג'פרי גם חזה בספרו שיום יבוא והמלך ארתור יקום לתחייה,  והוא באמת לא מת מעולם אלא חי באי המיסתורי אבלון  ויחזור להציל את בריטניה,  מאוייב עתידני נורא כלשהו וישלוט עליה שוב כ"מלך העבר והעתיד ". דהיינו מעין משיח בריטי.

כבר בזמנו של ג'פרי היסטוריונים רציניים ( כן היה דבר כזה אז) שהייתה להם גישה לאותם המסמכים שהיו בידי ג'פרי ( פרט לאותו ספר קלטי מסתורי) הבינו שהמדובר במתיחה עזת מצח .אך מחאותיהם טבעו לחלוטין בזרם הגדול של האנשים שרצו להאמין שהסיפור הנפלא על המלך הנפלא הוא אכן אמיתי ובלעו זאת בשקיקה . סופרים אחרים לאחר ג'פרי המשיכו בהרחבה הדמיונית שהוא החל בה והרבה מעל ומעבר למה שהוא העז לעשות וכך נוצרו סיפורי המלך ארתור שהם כה פופולאריים כיום.

 
 
 [Picture - Tapestry: King Arthur as one of the Nine Worthies]
 
 

כל מוסד האבירות המפורסם של ימי הביניים על מנהגיו השונים כמו הטורנירים ומושגי הכבוד בין האבירים נוצר בראש ובראשונה בסיפורים על המלך ארתור . המושגים שהמשוררים תיארו בסיפורים ובשירים שלהם של אבירים רומנטיים ואמיצים שנאבקים למען גברות נעלות לפי מערכת כללים חמורה ביותר , כל אלה דברים שלא היו קיימים כלל וכנראה איש אף לא העלה אותם על דעתו עד שאותם משוררים תיארו אותם ביצירות הדמיוניות שלהם. ואז הם מצאו חן כל כך בעיני השומעים עד שהם ניסו ליישם אותם בחייהם שלהם שכן הם רצו להתנהג כמו האבירים של המלך ארתור בסיפורים. וכך נוצר מוסד האבירות של ימי הביניים.
מושג האהבה הרומנטית כפי שאנו מכירים אותו היום מושג שבמקור בימי הביניים היה רק של אהבה למישהי שאינה אישתך כמו בדוגמה הספציפית של אהבתו של האביר לנסלוט למלכה גניוור הוא כל כולו תוצר דמיוני של משוררים בפרובנס ובחצרה של מלכת אנגליה אלנור מאקויטניה אישתו של הנרי השני שהושפעה מאוד מרעיון זה ויישמה אותו לראשונה בחייה הפרטיים. המשוררים של אלנור המציאו אותו עבור מערכת הסיפורים שלהם על המלך ארתור ואביריו שאותם עיבדו לצרפתית מספרו הלטיני של ג'פרי ( שפורסם לראשונה כ-20 שנה קודם לכן ) שאותם שרו לראשונה בחצר של אלנור ושהתפשטו משם לכל רחבי אירופה .נראה שסיפורי המשוררים של אלנור על המלך ארתור והמלכה גניוור מבוססים במידה רבה על המודל הספציפי של הדמויות של גבירתם אלנור ובעלה הנרי השני שהיה מנהיג של אימפריה אמיתית בצרפת ובאנגליה כפי שתואר ארתור בסיפורים ,ושניהם היו דמויות חזקות וסוערות מאוד שהיו קשורות לסיפורי בגידה בנישואין כמו ארתור וגניוור בסיפורים ..
מעניין שילדיהם של אלנור והנרי, ריצ'רד לב הארי , וג'ון ( שזכה לכינוי "ג'ון ללא ארץ ") הפכו לדמויות מרכזיות במיתוס הגדול האחר של התרבות האנגלית ,המיתוס על רובין הוד.
לפיתוח המיתוס על ארתור ולסיפור החיפוש אחר ה"גראל " הקדוש תרם תרומה מרכזית המשורר מהמאה ה-12 כרטיין מטרואה משורר שהיה בן עירו וזמנו של פרשן התנ"ך המפורסם רש"י ( ולא מן הנמנע שהשניים הכירו שהרי טרואה הייתה עיר קטנה ) ויש שחושבים ש אולי היה יהודי מומר והביא רעיונות יהודיים שונים ליצירותיו. אחרים חושבים שהרעיונות הנ"ל כמו זה של הגראל היו רעיונות פגניים דווקא.
התוצאה המלך ארתור הדמיוני ברובו הפך לגיבור לאומי של אנגליה ושל אירופה .הסיפורים על עלילותיו של המלך הבריטי הקדום הופיעו בכל הלשונות החשובות של אירופה והייתה להם השפעה עצומה בכל מקום בהנחלת רעיונות האבירות והאהבה הרומנטית . כה גדולה הייתה ההצלחה עד שהסיפורים על המלך ארתור אף תורגמו בימי הביניים לעברית .אבל נראה שאצל היהודים הייתה להם השפעה פחותה בהרבה.

 

פסל של המלך אלפרד.

 

לשם השוואה גיבור היסטורי שאין ספק בקיומו ובהישגיו המלך האנגלי מהמאה התשיעית אלפרד שביצע מעשי גבורה אמיתיים ומתועדים היטב של בלימת הפלישה הויקינגית הפגאנית לאנגליה שאיימה למחוק את התרבות הנוצרית שם ופעל רבות לשימור וחיזוק תרבותה ,כל הדברים שיוחסו לארתור בסיפורים הדמיוניים, נשכח כמעט לחלוטין מהזיכרון העממי . לרוע מזלו של המלך אלפרד לא נמצא מי שיכתוב אפוס או סיפור פופולארי על מעשי גבורתו , רק כמה ספרי היסטוריה יבשים.וככל הנראה זה לא מספיק  על מנת להפוך לגיבור תרבות אמיתי . למיטב ידיעתי נעשה על מלך זה רק סרט אחד או שניים ואפילו באנגליה מעטים מאוד זוכרים אותו  היום שלא לדבר על שאר העולם. 

 

 חצר המלך ארתור  בסדרת "הנסיך ואליאנט מאת הרולד פוסטר.

 

בנתיים  הפכו המלך ארתור ואביריו לגיבורים של אלפי יצירות ספרות בשפות שונות והם זוכו להצלחה מחודשת במאה העשרים ביצירות כמו סדרת הקומיקס הנסיך ואליאנט שמתקיימת מזה 67 שנים פרק זמן משולש מזה של קיומה של ממלכת ארתור האמיתית ,וביצירות פנטסיה ידועות כמו "ערפילי אבלון" של מריון זימר ברדלי שבו המאבק בין המלך ארתור וחסידיו הנוצריים והמכשפה מורגן לה פי, חסידת הפגאניות הקדומה, נהפך על פיו. מורגן המכשפה הפגאנית שלרוב מתוארת כמרשעת, מוצגת הפעם כנציגת האור ואילו חסידיו הנוצריים של המלך ארתור מייצגים את החשיכה המונותיאיסטית שיורדת על העולם ומחסלת את הפגאניות ואת השוויון בין המינים. ספר זה הפך לרב מכר ענק ואף הוסרט למיני סדרה טלוויזיונית. בשנות השמונים והתשעים הופיעו באנגלית מאות יצירות ספרות חדשות על המלך ארתור והדמויות האחרות עד כדי יצירת "תת ז'אנר " חדש של ספרות פנטסיה שהוקדש להם לצד אנציקלופדיות מדריכים ספרי תיאוריות שונים על מי היה ארתור , אין סוף סיפורי קומיקס שונים ( אם גיבור על מודרני נוסע בזמן לתקופת עבר כל שהיא שאיננה בהיסטוריה של ארה"ב רוב הסיכויים הם שהוא יגיע לחצרו של המלך ארתור  ) וכו' .

 

 

 

גם בעברית מודרנית יש מעט מאוד גירסאות של סיפורי המלך ארתור. לאורך השנים הופיעו לא יותר מחמישה שישה כאלה ,  עיבוד של מלורי בתרגום דבורה עומר , של רוג'ר לנקליין גרין ועוד כמה  יצירות ספרותיות .

אלו כוללות  תרגומים של ספרו המפורסם של מרק טויין "ינקי בחצר המלך ארתור " וספרה של מריון זימר ברדלי "הערפילים של אבאלון "  .

 

בשנת 2010 החלה לצאת לעור בעברית היצירה המודרנית  המפורסמת מכל על חיי המלך ארתור הטרילוגיה של טרנס הנבורי  וייט, בעברית יצא עד כה כרך שכולל את שני החלקים הראשונים :   החרב שבסלע ; מלכת האוויר והחושך   בהוצאת  אופוס,   [תש"ע] 2010.

עטיפת הספר עלילות אבירי השולחן העגול א

עטיפת הספר עלילות אבירי השולחן העגול ב

 

מהדורה  מקיפה של הרומנסות מימי הביניים  וגירסאות מאוחרות יותר על עלילות המלך ואביריו פורסמה בתרגומו של אריה סתיו בשני כרכים ענקיים בשם "עלילות אבירי השולחן העגול :מבחר פרקי שירה מן הסאגה הארתוריאנית " ( 2007 )  עם מבוא מקיף על כל מה שקשור למלך ותולדותיו במציאות ובספרות. ,וזוהי המהדורה הטובה ביותר הקיימת בעברית על המלך ארתור.

לחץ לתצוגת גודל מלא

 

המלך ארתור מחזמר מאת ירון כפכפי.

 

 לפני כמה שנים   הופיעה הגרסה הישראלית המעניינת מכל ,מחזמר לילדים  של ירון כפכפי עם דמות הולוגרמה של דודו טופז בתור הקוסם מרלין .

דודו טופז בתור הקוסם מרלין במחזמר "המלך ארתור ". של ירון כפכפי 

רובם ככולם לא זכו לכל הצלחה.  לנו יש את המלך דוד וזה מספיק ככל הנראה. אבל אפילו בעברית המלך ארתור חדר לסיפורי בדיחה שונים  ואפילו לפרסומות לאגסים .

האם באמת היה המלך ארתור ?

 

ספר "אגדות המלך ארתור " בהוצאת עופרים.

מי היה ארתור ומי היו אביריו ומה הבסיס ההיסטורי לסיפור חייו שהפך בצורתו האגדית לאחד מאבני היסוד של התרבות המערבית היא שאלה שנויה מאוד במחלוקת שלה הוצעו לאורך השנים פתרונות רבים מספור. יש חוקרים שחושבים שהכל הוא סיפור בדיוני יפה ותו לא חסר כל קשר למציאות שהומצא בידי ג'פרי ממונמאות מסיבות פוליטיות וספרותיות . וארתור הוא לא יותר משילוב של דמויות היסטוריות ופנטסטיות רבות מתקופות שונות ואיזורים שונים .
אחרים חושבים שאכן יש לסיפור בסיס כל שהוא במציאות אך הוא שונה מאוד מהסיפורים שהתפתחו סביב הדמות מאות שנים לאחר ההתרחשויות האמיתיות. שאכן הייתה דמות אמיתית שחיה אי אז במאה החמישית לספירה והצליחה לעצור את פלישת הברברים לבריטניה למשך כמה עשרות שנים ואיש זה לא היה מלך אלא "מצביא ".. וזהו הבסיס האמיתי לסיפורי המלך ארתור שממנו נוצרו מאוחר יותר כל מיני סיפורים קלטיים שהיגיעו לבסוף לידי ג'פרי ממונמאות.
איננו יודעים מה היה שמה האמיתי של דמות זאת אם כי הוצעו הצעות שונות בעניין, למשל שהמדובר היה במלך בריטי בשם ריאוטומאנוס שפלש לצרפת במאה החמישית בשליחות הרומאים ומת בדרך לעיירה בשם אבאלון . ייתכן שסיפורו שימש כבסיס לסיפור המלך ארתור.
ככל הנראה לא היה לדמות המקורית קשר למכשף מרלין שגם הוא ככל הנראה היה דמות עם בסיס אמיתי כל שהוא במציאות ההיסטורית אבל הקשר בינהם היה המצאה של ג'פרי .

המכשף מרלין בציור מימי הביניים

בגישה זאת בחרו יוצרי הסרט לדבוק. הספרות היא תמיד "אמיתית" וחיה יותר מאשר ההיסטוריה וכתוצאה המלך ארתור הבדוי של ג'פרי וממשיכיו השונים הוא דמות חיה ונושמת הרבה יותר מהמודל האמיתי שלו אם היה כזה.
יוצרי הסרט פוקאטווה ופראנזוני החליטו לנטוש בצעד אמיץ ( שייתכן מאוד שפגע קשות בסיכוייו הקופתיים של הסרט ) את הסיפורים הישנים המוכרים כמעט לכל והעדיפו להסתמך בסרטם על תיאוריה היסטורית אמיתית שזכתה לתשומת לב רבה במחקר בשנים האחרונות , אם כי היא אחת מני רבות בתחום זה ואין לאמר שהיא התקבלה על דעת הכל : התאוריה שארתור ואביריו לא היו בריטים קלטיים במקור כפי שנהוג היה לחשוב כמובן מאליו אלא היו פרשים סרמטיים בני עם שחי במקור באיזור שידוע כיום כרוסיה ושלוחמיו שימשו כשכירים של הצבא הרומאי ושירתו מטעמו בבריטניה עוד מימי הקיסר מרקוס אורליוס שהביס תבוסה קשה את בני עם זה (_והזכור לחובבי הקולנוע מהסרט "גלדיאטור " שגם אותו כתב פראנזוני ) . ארתור ואביריו לפי תאוריה זאת היו לוחמים סרמטיים רוסיים ששירתו כנציגי האימפריה הרומאיתה שוקעת בבריטניה הרחוקה מאוד מארצם.
תיאוריה זאת מתבססת בין השאר גם העובדה שלרבות מהאגדות הארתוריאניות הידועות יש מקבילות (שהן אולי המקור) סרמטיות בבירור .ידוע שחלק מהמיתוסים של הסרמטים התבססו על הרעיון של חרב באבן נושא שהוא כה מרכזי בסיפורי המלך ארתור המוכרים לנו שבהן על המלך הצעיר ארתור להוכיח את זכאותו לכתר בכך שישלוף את החרב אקסקליסבור מאבן שבה היא תקועה . סיפורים כאלה היו גם לסרמטים . ויתכן שבסיסם באמונות הסרמטים בבריטניה.
כמו כן היו להם סיפורים רבים על לוחם אגדי בשם באטרדז שפני שמת מפצעיו בקרב ביקש שחבריו ישליכו את חרבו למים ואלו סירבו לעשות זאת וכאשר ביצעו זאת לבסוף המים נהפכו לאדומים כדם ורק אז יכול הגיבור למות בשקט. סיפור הדומה להפתיע לסיפור מותו של ארתור. ויש עוד מקבילות רבות נוספות .
באופן ספציפי יוצרי הסרט התבססו על דמותו של חייל רומאי בשם לוקיוס ארטוריוס קסטוס  מנהיג צבאי רומאי שחי בבריטניה פיקד על גדודי לוחמים סרמטיים ונלחם אז בברברים הפיקטים ( הסקוטים ) שתקפו אותה. אמנם אותו ארטוריוס קסטוס חי עוד במאה השניה לספירה אבל הוא האישיות ההיסטורית היחידה מתולדות בריטניה ששמו מזכיר את זה של ארתור , ויש פרטים בחייו שמזכירים את אלה של המלך ארתור וייתכן שדמותו שימשה כמקור השראה כל שהוא לתיאורים של הדמות המאוחרת יותר.

מפיקי הסרט יוצאים מנקודת ההנחה שארטוריוס קסטוס גיבור הסרט החייל הרומאי הנועז הנאמן בכל ליבו לערכי האימפריה הרומאית הנופלת היה צאצא שלו שנשאר בבריטניה לאחר צאת גדודי הרומאים ממנה. ( יציאה זאת שהתחוללה כבר ב410 לספירה מתוארכת בסרט לזמן מאוחר יותר באופן אנכרוניסטי אבל כאן זה באמת פרט לא חשוב ) .


ארתור מוצג בסרט כלוחם רומאי עקשן הנחוש בדעתו לשמור על ערכי האימפריה גם בבריטניה שננטשה על ידיה . אבירי השולחן העגול הם כולם לוחמים סרמטיים שאינם רואים בבריטניה את ביתם . מרלין בסרט מוצג לא כמכשף מיסטי בנוסח גנדלף מ"שר הטבעות " של טולקין ( דמות שהיא במידה רבה מאוד מבוססת על הדמות המסורתית של מרלין ) כי אם כמנהיג שבט בריטי פראי הנלחם הן ברומאים והן בסקסונים ומבין שרק זר כמו ארתור יכול לאחד את בריטניה השסועה במאבק כנגד האויב האמיתי הסקסוניים האריים שמתנגדים בתוקף לכל ערבוב של דמם עם בני עמים אחרים ( ברוח הרעיונות הנאציים של המאה הה-20 ) .גניוור , מלכתו הבוגדנית של ארתור בסיפורים היא לוחמת בריטית קשוחה משבטו של מרלין מומחית לשימוש בקשת הפועלת בהתאם למיטב ערכי הפגאניים הקדום והתנועה הפמיניסטית המודרנית .


נקודה מעניינת בסרט היא שברוח הפמיניזם המודרני גניוור ( השחקנית קירה ניטלי שמשום מה זכתה בתקשורת לתשומת לב רבה יותר מכל שאר השחקנים ,תשומת לב שאינה מגיעה לה כלל ) מוצגת כאמזונה לוחמנית מומחית ללוחמה בחץ וקשת ביחד עם נשים בריטיות אחרות בני שבטו של מרלין. אין זה ברור עם יוצרי הסרט מודעים לעובדה המעניינת שדווקא הנשים הסרמטיות ברוסיה התפרסמו בכל העולם הקדמון כלוחמות . הן אף  היו נקברות ביחד עם כלי נשקן ( קברים שכמה מהם התגלו בימינו ). נראה שהחברה הסרמטית הייתה מטריארכלית ( דהיינו נשלטת בידי נשים ) ויש שחושבים שנשות הסרמטים היו המודל ל"אמזונות" הקדומות מהמיתולוגיה היוונית. כך שארתור ועמיתיו בסרט לא היו צריכים להיות מופתעים כלל ממעללי הגבורה והחץ וקשת של גניבר ועמיתותיה הבריטיות . הם כבר היו רגילים לזה מהבית .

File:Pelagius.jpg
. בסרט אף מוזכרת דמות מעניינת ביותר ולא ידועה  של תיאולוג בריטי בשם פלגיוס שמוצג כידיד של ארתור וכמי שיש לו השפעה עצומה על רעיונותיו ) שהאמין ברצונו החופשי של האדם וביכולתו לשפר את מצבו בניגוד לדעת הכנסייה הדומיננטית בזמנו שהכריזה עליו כעל כופר בעיקר והביאה לרציחתו . בכלל הנוצרים בסרט מוצגים כהתגלמות הרשע והפגאנים מוצגים בצרוה הרבה יותר חיובית . דומה שהנטייה כיום בקולנוע היא לתמוך בצד הפגאני כנגד זה הנוצרי. דבר שכבר עורר את זעמם של מבקרים נוצריים שונים של הסרט. והם כנראה צודקים סביר להניח שתופעה זאת תביא לחיזוק במספר האנשים הנכנסים לדתות הפגאניות השונות המשגשגות כיום.
סך הכל זהו סרט אינטילגינטי ומרשים למדי בוודאי הרבה יותר מרוב הסרטים ההיסטוריים שראינו בשנים האחרונות .יש בו אזכורים רבים שמן הסתם ילכו מעל לראשם של רוב הצופים שמכירים בעיקר את האגדות המסורתיות של ארתור או שיעדיפו לראות תמיד עוד קרב או עוד קצת מהגברת ניטלי אבל יפה שהוכנסו . מי יודע אולי כתוצאה מסרט זה מישהו מהצופים עוד יחליט להתעניין בימי הביניים האמיתיים אלה של שקיעת האימפריה הרומאית ופלישות הברברים ולא רק אלה הפנטסטיים מלאי הכשפים הפיות והמפלצות .

 

 

 

קישורים רלבנטיים

האתר הרשמי של הסרט

המלך ארתור ברחבי העולם

ביקורת של אלון רוזנבלום

 ביקורת בוואלה

ביקורת בנארג

ביקורת בעין הדג

 

 המחזמר המלך ארתור של ירון כפכפי

מורגן לה פיי באגדות המלך ארתור

 סיפור מימי המלך ארתור 

 בדיחה על המלך ארתור

המלך ארתור והאגסים

ערפילי אבלון

אגדות המלך ארתור בחנות מיתוס

 

המלך ארתור בקומיקס

הנסיך ואליאנט

 

אתר על המלך ארתור

 

אנגליה במאה החמישית לספירה

מרלין

 

התסריטאי פרנזוני על המלך ארתור

תיאוריות שונות על ארתור

האמת ההיסטורית על ארתור

העובדות ההיסטוריות על ארתור

 

ועוד על הסרט והעובדות

 

הערות על הסרט

 

לוקיוס ארתוריוס קסטוס

 

ארתור והסרמטים

הסרמטים

 הסרמטים באנציקלופדיה

  החוקר מתאו על הסרמטים

הנשים הסרמטיות

הסרמטים והגריל

 

המלך אלפרד

 אתר "עלילות אבירי השולחן העגול " בתרגום אריה סתיו

 

 

הדוכסית המכוערת

  

מרגרט מאולטש "הדוכסית המכוערת" ציור מאת קונטין מאסי .

( הופיע באתר "בננות")

"אם כל אחד היה מתעסק בענייניו" רטנה הדוכסית בקול צרוד , "העולם היה מסתובב הרבה יותר מהר" .
"וזה לא היה לטובה " אמרה אליס ,ששמחה מאוד להזדמנות להפגין מעט מן הידע שלה ."רק תחשבי מה היה קורה אז ליום וללילה ! את מבינה , הארץ זקוקה לעשרים וארבע שעות בשביל להסתובב על הציר-"
"אם מדברים על סיר" אמרה הדוכסית " הסירו את ראשה
!"
( מתוך "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות " בתרגום רינה ליטוין ) 

לפני זמן מה  ישבנו קבוצה של אנשים ודנו בשאלה החשובה :כיצד אפשר להגדיר מהו יופי ? שהרי היופי הוא תמיד בעיניו של המתבונן . אם הלנה היפה המלכה היוונית שנחטפה לטרויה ובעבורה מתו אלפי אנשים במלחמה של 10 שנים הייתה קמה לתחייה בראשית המאה ה-21 האם הייתה זוכה בתחרות מיס יוניברס , או שמה הייתה נראית כלא יותר מעוד יווניה בעלת יופי כהה או בהיר הנוטה להשמנה שאין לה כל סיכוי מול הדוגמניות הצעירות והרזות כשלד של היום?
ואז הועלתה השאלה: מיהי האישה היפה ביותר שחיה אי פעם? דעות הושמעו לכאן ולכאן כאשר לכל אחד מהנוכחים הייתה את המועמדת שלו . אמנון היציע את קלאודיה שפר .עידית היציעה את הילארי קלינטון ,ליאת את יעל אבוקסיס בוריס היציע את קטרין דנב ואחרים את יעל בר זוהר ,קטלין טרנר , , מילי אביטל , היה גם מי שהיציע את עידית עצמה , הועלו עוד כמה שמות. הויכוח בנושא היה סוער ביותר.
ואז הועלתה השאלה : הכיצד אפשר להגדיר כיעור ?
והאם מישהו יודע מי הייתה האישה המכוערת ביותר שחיה אי פעם?
על זה דווקא אין כל חילוקי דיעות .

הדוכסית

הדוכסית מרגרט מטירול. רישום המיוחס לליאונרדו דה וינצ'י.

קרבתה הרבה לא נעמה לאליס : ראשית , מפני שהדוכסית הייתה מכוערת מאוד : ושנית , מפני שקומתה הספיקה בדיוק כדי להניח את סנטרה על כתפה של אליס , והיה זה סנטר חד באופן מעצבן .( מתוך הרפתקאות אליס בארץ הפלאות )
האישה המכוערת ביותר שחיה אי פעם וזכתה לפרסום היסטורי הייתה הדוכסית מרגרט מאולטש מטירול .מאולטש משמעותו בעברית "פה גדול " או "פה כיס" כלומר היא כונתה פחות או יותר "מרגרט בעלת הפה הגדול" בגלל פגם מולד בפיה ובסנטרה.
מרגרט חיה במחוז טירול במאה ה-14 . היום טירול הוא חלק בלתי נפרד מאוסטריה . אולם בתקופת חייה זאת הייתה נסיכות עצמאית .

פורטריט של הדוכסית בצעירותה.

מרגרט נולדה כדי לשלוט. היא הייתה בתו של הדוכס השליט של מחוזות קרינטיה וטירול. וכבת של שליט הייתה חלק מהסחר המכר בין משפחות אצילות שלפיו הילדים והילדות של כל משפחה נישאו לילדי משפחות אצילות אחרות עוד בילדותם מבלי שאיש ישאל לדעתם בנושא וזאת כדי לחזק את הקשרים בין המשפחות . בגיל 12 היא הושאה לדוכס ג'ון הנרי מלוקסמבורג שהיה בן 9 בלבד. אך הנישואים היו בלשון המעטה לא מאושרים. על פי השמועה כאשר ג'ון הנרי ראה את הכלה בליל הכלולות התחיל הילד לצרוח על כלתו "תסתלקי מחדרי כלבה מיוחמת מזילת ריר" . הם מעולם לא קיימו יחסי מין.כיעורה של מרגרט עמד ככל הנראה בפני מימוש הנישואין, ואולי היה הנרי אימפוטנט ( לפחות בנוכחותה של מרגרט)
ומה שגרוע יותר הנרי גם לא היה מסוגל לנהל את ענייני הדוכסות כהלכה. מרגרט הייתה זאת שניהלה אותם מאחורי הקלעים.

השחקןו פול טרי כדוכסית מרגרט בהצגה
.לבסוף בשנת 1341 מרגרט שלא יכלה לסבול יותר את בעלה שהכה אותה והתעלל בה ניצלה את עובדת היותה השליטה האמיתית בממלכה גירשה אותו מביתה ומנסיכותה. בכך היא זכתה בשיתוף פעולה מהאצולה שכיבדה את יכולתה שלה כשליטה אך רחשה רק בוז לבעלה.

במקומו היא נשאה לאיש אדם אחר את בנו של הקיסר מבוואריה, לואיס. הנ"ל לא השתולל משמחה על הכלה הלא בדיוק יפה אך האב שהתעניין רק בפוליטיקה ובהוספת שטחים ולא ברצונות הבן לא השאיר לו כל ברירה.
מי שכן השתולל אבל מזעם , היה האפיפיור.  מה פיתאום, שאל , אישה מגרשת על דעת עצמה את בעלה ונושאת לבעל אדם אחר מבלי לבקש את רשות הכנסייה? ומה שגרוע יותר הכיצד ייתכן שאישה מנהלת בעצמה נסיכות שלמה ( ועוד בהצלחה) , הדבר פגע בכל כללי היחסים בין המינים כפי שהכנסייה הבינה אותם והטיפה להם.
הכנסייה סירבה להכיר בנישואיה החדשים של מרגרט, אם כי זאת יכלה להוכיח שבעלה היה אימפוטנט , תנאי מספיק לגירושין בדרך כלל בעיני הכנסיה. אנשיה החלו להפיץ שמועות שמרגרט היא מכשפה וסוכנת ראשית של השטן עלי אדמות . היו רבים מאוד שראו את מראה פניה והאמינו בכך
.בטירול פרץ מרד של האצולה כנגד מרגרט ובעלה החדש אך השניים דיכאו אותו .
הבעל החדש לא השתגע על מרגרט בלשון המעטה אבל בניגוד לקודמו לפחות מילא את חובותיו כבעל. היא ילדה לו שתי בנות ובן.
ככל שמרגרט הייתה מכוערת הן בסטנדרטים של היום והן בסטנדרטים של אז .היא גם הייתה
אישה אינטליגנטית מאוד. היא דיברה גם בגרמנית וגם בלטינית שפת האינטלקטואלים תופעה נדירה ביותר עבור נשים בנות הזמן. היא למדה תיאולוגיה והיסטוריה עם הכמרים וידעה הכל בנושאי פוליטיקה ומערכות היחסים המשתנות תמיד בין הנסיכויות השונות של האזור שתמיד היו נאבקות זו בזו ושמנהיגיהם היו מנסים תמיד אחד על השני , וידעה לתמרן בינהם .
נשים אחרות לעומת זאת היו עסוקות תמיד בסריגה וברכילות ואיש לא ציפה מהם שיתעסקו בפוליטיקה . אך כל הנשים האלה זכו תמיד להרבה יותר מבטים מגברים משזכתה מרגרט בעלת הפה הגדול עם כל נסיונותיה לאפר את עצמה ולהסתיר את כיעורה.
מרגרט נאלצה לוותר על האפשרות לזכות בחיבתם של אחרים בזכות יופיה והקדישה את עצמה לחלוטין לפוליטיקה ולניהול. היא התגלתה כמנהלת ופוליטיקאית מוכשרת ביותר. הרבה יותר מאשר בעלה הלא יוצלח. מהר מאוד היא הפכה את טירול לנסיכות המנוהלת למופת, וזה בתקופה שבכל רחבי יבשת אירופה היא הייתה האישה היחידה ששלטה ממש במקום כלשהו.
ויותר מכל התבלטו כישוריה בזמן המשבר הגדול ביותר שעימו התמודדה היא וכל אנשי יבשת אירופה בחייהם .

המגפה

"המוות השחור" הוא הכינוי של מגפת דבר איומה שתקפה את אירופה ומרבית העולם הידוע בשנת 1348. המגפה היגיעה מהמזרח והשתוללה תחילה בחופים ולאחר מכן היגיעה גם אל פנים היבשת כאשר היא משמידה כמויות גדולות של אנשים ומרוקנת פרובינציות שלמות מאנשיהם.
"המוות השחור היה האסון הגדול ביותר שפגע אי פעם ביבשת אירופה.,לא פחות מ-25 מיליון איש , שליש האוכלוסיה ! מתו ממנו במשך שלוש שנים בלבד.זהו בהשוואה אסון גדול הרבה יותר מהנזקים שנגרמו כתוצאה משתי מלחמות העולם גם יחד באירופה המודרנית במאה העשרים. ניתן אולי להשוות את עוצמת ההרס שנגרם רק לתוצאות של מתקפה גרעינית . הבא ונקווה שלא נגיע למצב שבו נוכל לבצע את ההשוואה בין שני הדברים.

 

 

אנשים מתו לאלפיהם בכל מקום וכמוהם גם שליטים . אנשים ברחו אחד מפני השני מחשש להידבקות .האפיפיור כלא את עצמו בחדר סגור ולא נתן לאף אחד להיכנס מחשש שידבק גם הוא וכמוהו עשו גם שליטים אחרים . בדרכים הופיעו קבוצות של אנשים נואשים שהאמינו שקץ העולם בא , והילקו את עצמם ואחרים בצפייה לקץ הבלתי נמנע . בדרך הם רצחו אלפי יהודים בפוגרומים עקובים מדם.
.אחרים העדיפו לנקוט בדרכים אחרות לצפות לקץ העולם ופתחו באורגיות בלתי פוסקות של אכילה וסקס באמונה ש"אכול ושתה כי מחר תמות ".
המגפה היגיעה גם לנסיכות של מרגרט בערים שלמות שרד רק שליש האוכלוסייה במנזרים שלמים ומאוכלסים היטב היו מקרים שרק אדם אחד שרד מתוך מאות.
גם שתי בנותיה של מרגרט מתו מוות איום במגיפה .אך היא הייתה בין השליטים המועטים של היבשת שלא איבדו את קור רוחם .היא המשיכה לשמור על השליטה בטירול ואם כי התאימה את המינהל לזמנים המשתנים ולצימצום הדרסטי האוכלוסייה הרי היא יותר ממרבית השליטים שלה יבשת הצליחה להתמודד היטב עם האנרכיה שנוצרה כתוצאה מהמגפה. טירול הודות לה הייתה כמעט גן עדן של שלווה בהשוואה לאנרכיה ששררה בשכנותיה. ולאחר ששכחה לבסוף המגפה היא תרמה רבות לפיתוחה הכלכלי של טירול , ולפיתוח הערים שם.
אך למרות כל מאמציה והשיגיה ועבודתה בלתי נלאית למען תושבי הנסיכות היא מעולם לא זכתה לחיבת אנשי האצולה והמוני העם
אלה העדיפו עליה תמיד את יריבתה אגנס פון פלבון
.

היריבה

 

"יום נאה הוד מלכותך" פתחה הדוכסית בקול נמוך וחלוש .
"ובכן אני מזהירה אותך מראש " צעקה המלכה רוקעת ברגלה תוך כדי דיבור " או שתסתלקי מעלי או שראשך יסולק מעליך כהרף עין!".
( מתוך הרפתקאות אליס בארץ הפלאות )
אגנס פון פלבון נחשבה לאחת הנשים היפות ביותר של טירול אולי היפה ביותר. מעין קלאודיה שיפר או יעל בר זוהר של התקופה , אם הייתה מתנהלת אז תחרות מלכת היופי של טירול כנראה שהיא הייתה זוכה בניע אפעפיים קל כלפי השופטים. מלכים חיזרו אחריה ואצילים נאבקו למען שמה בטורנירים של קרבות אבירים שבהם היא חילקה את הפרסים לזוכים הנרגשים .כאשר מישהו היה משבח נשים איטלקיות על יופיין כי אז מספיק היה לגרמנים לאמר "אגנס פון פלאבון !!" וזה היה סוגר את הויכוח לתמיד לטובת היופי הגרמני .
אישה זאת הייתה אצילה יפיפיה ושחצנית. לא חכמה ביותר ובודאי לא חכמה כמו מרגרט אך זה לא שינה דבר. היא לקחה זאת כמובן מעיליו שכל אדם וכל אישה יצייתו לכל דרישותיה מהמוני העם ועד המלך עצמו . המוני העם ראו בה בגלל יופיה מעין מלאך מהשמים. את כל הישיגיה המרובים של מרגרט ייחסו לאגנס בזמן שמרגרט העצמה נחשבה בעיני נתיניה למכשפה מרושעת . השתיים מטבע הדברים היו מסוכסכות תמיד שכן אגנס ראתה את עצמה כשליטה בזכות (יופיה ) של הנסיכות והתייחסה למרגרט בזלזול. היא ניסתה להפיל את מרגרט במזימה מסובכת אך נאסרה ולבסוף הוצאה להורג לזעמם הרב של אנשי העם. אלה ספק אם היה איכפת להם אם היה מדובר באישה יפה פחות אבל אגנס פון פלבון נודעה ביופיה המלאכי עד שנחשבה לטהורה כמלאך . ברור היה לכל שהמכשפה המרושעת בעלת הפה הגדול רצחה את המלאכית ללא כל סיבה. מרגרט הפכה מאז לשנואה ומקוללת בידי אזרחי נסיכותה. היא נודעה לשמצה גם בגלל מזגה הרע והתפרצויות הזעם שלה. אנו יכולים להניח שליחס שאותו קיבלה היה חלק לא קטן ביצירת התפרצויות זעם אלה.
בנה היחיד של מרגרט מינארד שלא היה חכם גדול ובוודאי לא כמו אימו מת ב-1363 אחרי שאביו מת שנתיים קודם לכן . מרגרט נחשדה בעיני כל כמי שהירעילה אותם למרות שלא ברור איזה סיבה היה לה לעשות זאת . אבל איש לא היה זקוק לסיבות עבור המעשים שבהם נחשדה המכשפה המכוערת מרגרט שלא היו לה כעת כל יורשים העבירה את הנסיכות לידי בית הבסבורג .ועברה לגור בוינה שם מתה ב-1369.
בית הבסבורג שלט בטירול ורוב מרכז אירופה כחלק מאימפריה גדולה עד שנת 1918.
שמה של מרגרט הפך למקולל ומנואץ במחוז שבו שלטה . עד עצם היום הזה היום אימהות בטירול מפחידות את ילדיהם שאם לא יתנהגו כהלכה "בעלת הפה הגדול " תחטוף אותם ויורקות על הרצפה האיום הוא כנראה אפקטיבי למדי..

פרצופה של "מרגרט בעלת הפה הגדול " הפך לידוע למדי . הצייר ג'ון טנייל השתמש בתמונה של מרגרט מהמאה ה-15 של קונטין מאסי כבסיס לדמות הדוכסית בספר המפורסם של לואיס קרול "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות "( 1865) וכתוצאה קלסתר פניה המשוער ידוע למיליוני האנשים שקראו את הספר .

Die häßliche Herzogin.
הסופר היהודי הגרמני לאון פויטוונגר כתב עליה רומן היסטורי ידוע בשם "הדוכסית המכוערת " בשנת 1923 ( שהוא משום מה אחת מיצירותיו הבודדות שלא תורגמו לעברית ) ולאחרונה הוצגה הצגה על חייה  מאת ג'נט מונסיל שבה גילם את דמותה גבר.

פאול טרי בתפקיד הדוכסית המכוערת בהצגה של מונסיל.

 
אפשר לאמר שהדוכסית המכוערת זכתה בסוג כלשהוא של אלמוות בזמן שיריבתה היפה , אגנס פון פלבון, בעליה השונים וכל שאר אנשי התקופה נשכחו לחלוטין.

"אני לא יכולה לומר לך ברגע זה מהו המסר של כל זה,אבל אני עוד מעט אזכר" .
"אולי אין כאן מסר" העזה אליס להעיר.
"לא לא , ילדה!" אמרה הדוכסית ." בכל דבר יש מסר אם רק יודעים לגלות אותו."

( מתוך הרפתקאות אליס בארץ הפלאות )

הדוכסית המכוערת ואליס .ציור מאת  ג'ון טנייל.

מרגרט מטירול בויקיפדיה

סיפורה של מרגרט מטירול

עוד על מרגרט מאולטאש

  

ערך באנציקלופדיה על מרגרט

 

עוד פרטים

המחלה של הדוכסית

מחלת העור של הדוכסית המכוערת

 

גם על המוות השחור

אתר מקיף על המוות השחור

  

התמונה של מאסי  והקשר עם לאונרדו דה וינצ'י

קוונטין מאסי

  

 

לאון פוכטוואנגר

סקירה מפורטת על פויכטואנגר

עוד מידע על פויכטוונגר

  הספר של פויכטוונגר

  

 

ההצגה "הדוכסית המכוערת " מאת ג'נט מונסיל

המחזאית של "הדוכסית המכוערת "

האתר של ג'נט מונסיל

 

"היהודיה מטולדו " עוד סיפור של פויכטוונגר על אישה בימי הביניים  

 

מרגרט מטירול הדוכסית המכוערת .

המלכה יהודית

הם פגעו בכבודה , הם חיללו את גופה, הם הפעילו כנגדה את ארון הברית .
היא בתגובה שרפה את עירם הוציאה להורג את כל מנהיגיהם  והשמידה את ממלכתם .

אתיופיה היא ארץ שיש לה קשרים הדזקים עם מסורת יהודיות קדומות שונות ובראשן אגדות שלמה המלך שנחשב לאבי שושלת המלכים האתיופית , וארון הקודש שהיה בבית המקדש הראשון שלדעת האתיופים נמצא היום בארצם , באתיופיה חיו מזה מאות רבות של שנים בני קהילה יהודית מיוחדת "ביתא ישראל " שכיום נמצאת בישראל.
בהיסטוריה האתיופית יש שתי מלכות מפורסמות מאוד ששתיהן קשורות ליהדות. אחת היא מלכת שבא שלפי המסורת ביקרה במאה העשירית לפה"ס את שלמה והולידה את מנליך מיסד שושלת המלכים באתיופיה. השניה היא מפורסמת הרבה פחות ובאתיופיה ידועה לשימצה . זוהי יהודית שלפי המסורת במאה העשירית אחרי הספירה, 2000 שנה בדיוק לאחר ימי מלכת שבא , כבשה את אתיופיה וכמעט השמידה שם את הנצרות ואת שושלת בית שלמה. יהודית נחשבת ל"תאומה האפלה של מלכת שבא".

יהודית הוא שם מפורסם מאוד בתרבות היהודית. ותמיד כשמן של נשים לוחמות . השם הוא שמה של גיבורת אחד הספרים החיצוניים הידועים ביותר שלפי הסיפור שכרתה את ראשו של מצביא צבא אויב על מנת להציל את אנשי עירה .היה זה גם שמה העברי של מנהיגה של שבטים צפון אפריקניים דהיה אל כהינה שייתכן שהייתה יהודיה ושלחמה בערבים במאה ה-8 לספירה בראשות שבטים ברברים בצפון אפריקה ובהצלחה במשך כמה שנים עד שחוסלה
אולם האישה החשובה ביותר שהחזיקה בשם זה הייתה השליטה הגדולה ביותר ששלטה אי פעם באתיופיה אישה שחייה שנויים עד היום במחלוקת עזה ,שהיא שנואה שנאת מוות על הנוצרים האתיופיים שרואים בה מעין היטלר ממין נקבה ונערצת על היהודים הפלאשיים שרואים בה את אחת מהם ואת מנהיגתם הגדולה של כל הזמנים שימיה היו תור זהב עבורם.

יפהפיה או מפלצת ?

יש חילוקי דיעות אפילו לגבי שמה שמבטאים אותו כיהודית ("יודית " שמשמעותו באתיופית היפהפיה והמבורכת )וגם כאסתר ( כנראה בעיקר אצל הביתה ישראל ) וגם כ"גודית" ( המרושעת ) בשפה הטיגרית , וגם כ"אסת " ( המפלצת ) ו"אסאטו " ( אש) בשפה האמהרית ו"גאוה" בשפת טילטל ו"טירדה גבאז" . עד היום יש את משחק הלשון בפיהם של ילדים אתיופיים "יודית הגודית " (יהודית המרושעת ) או "יודית אסאטו" (יהודית הלהבה ) .
. ברור שחיה במאה העשירית לספירה אבל לא ברור מתי בדיוק. מה שברור  מעבר לכל ספק הוא שהייתה לה השפעה חשובה מאוד על אתיופיה היא סילקה מהשלטון את שושלת בית שלמה ששלטה באקסום על פי המסורת מאז ימי מנליך בן שלמה במשך 1000 שנה והקימה שושלת חדשה.לא לפני שהרסה את עיר הבירה העתיקה אקסום ואת כל הכנסיות והמנזרים שבה והשמידה את מרבית אנשי השושלת הישנה והרגה בכמרים ונזירים רבים מאוד כפי שאיש לא עשה לפניה והפילה את חיתתה על הממלכה כולה. היא עשתה כמיטב יכולתה להשמיד את הנצרות באתיופיה פשוטו כמשמעו .
ידוע לנו בוודאות שממלכת אקסום באתיופיה הייתה אז בירידה ולפתע בערך בשנת 980 החל מלכה לשלוח מכתבי לבקשת עזרה מהפטריארך באלכסנדריה שתחת הנהגתו עמדה הכנסייה האתיופית וביקש ממנו עזרה כנגד מלכה מנהיגת שבט "הבאני אל חאמיויה" ( שבט מסתורי שעד היום לא ברור מי הוא ) , מורדת שגרמה לו נזקים עצומים ששרפה ערים רבות והשמידה כנסיות רבות וגרמה למלך לברוח ממקום למקום.  לפי גרסה אחת הוא אכן קיבל את העזרה מבוקשת והבעיות הפסיקו . לפי גרסאות אחרות שהן כנראה נכונות יותר ,הצרות נמשכו והמלך נרדף ממקום למקום יורש העצר שלו חוסל והשלטון עבר לבסוף ליד המלכה, יהודית ששלטה שם במשך לא פחות מ-40 שנה . ויהודית זאת לפי המסורות כשמה כן הייתה יהודיה שעל פי המסורות שהתקוממה כנגד המלך באקסום.
העובדות ההיסטוריות על יהודית  זאת הן מצומצמות מאוד. סיכם אותם המלומד והנוסע המוסלמי איבן האוקל  שסיפר על מלכה אתיופית שהביסה והרגה את מלך אתיופיה ושלטה על אימפריה שם מארצות "הדנים " במערב אתיופיה.(מי הדנים האלו זה לא ברור, היו שזיהו אותם עם בני שבט דן ועם הפלאשים שכידוע מזוהים בעיני רבים עם שבט דן ) הוא כתב זאת בערך בשנים 970- 980 ומעריכים שדיבר על אירועים שהתרחשו ב שנות ה- 950 . כן ידוע לנו שהמלך של תימן שלח לשליט עירק זברה שאותה קיבל משליטה של ממלכה אתיופית בערך ב-970 והכוונה כנראה לשליטה האתיופית הנ"ל.  לפי כמה מקורות באינטרנט היא חיה בשנים 937-997 . לא ברור מאיפה שאבו את המידע הזה אבל זה ניחוש טוב כמו כל ניחוש אחר.  
עד כאן העובדות ומכאן יש רק מסורות.

המלכה הפרוצה

המלכה יהודית .

על יהודית יש מסורות שונות הן אצל הביתא ישראל והן אצל האתיופים הנוצרים .
לפי מסורת פלאשית יהודית  הייתה מבני "ביתא ישראל " ( כפי שהפלאשים מכנים את עצמם ) היא הייתה בתו של המלך הפלאשי גדעון הרביעי ושל יהודית ( השמות הקבועים של מלכי הפלאשים לאורך הדורות ) ששלטו בממלכה פלאשית בסמיאן . לפי מסורת זאת היה זה אביה גדעון שפתח במלחמה בשליט האתיופי מאחר שזה ניסה לגייר את היהודים בכוח . וזאת הייתה הסיבה לכך שהיא שרפה כנסיות והרגה כמרים נוצריים אבל לפי מסורת זאת יהודית הובסה לבסוף כאשר שבטים מוסלמיים מאריטראה הצטרפו לכוחות הנוצרים ואלה התנקמו בפלשים ויהודית התאבדה כדי להימנע מאונס והתנצרות בכפיה . מעניין שגרסה זאת שונה מהגירסה המקובלת ( והכנראה נכונה ) שלפיה יהודית ניצחה במלחמה.
ישנן מסורות אתיופיות נוצריות רבות על יהודית שאין לדעת עד כמה הן מדויקות מבחינה היסטורית והן מלאות שינאה לאויבת הגדולה של הנצרות .
לפי מסורות אלה יהודית הייתה מקורבת משפחתית לשושלת המלוכה . היא הייתה נכדה של הקיסר האתיופי ודם אספר ( 792-822) מבתו. לפי מסורת אחת אביה היה אזיור,  קיסר ששלט למשך מחצית יום בלבד ואמה נקראה מאקיה מארן אלא שאזיור שלט לפי הרשומות עשרים שנה לפני ודן אספר,מה שמראה לנו עד כמה המסורות בנושא אינן אמינות .לפי מסורות אלה ארץ אימה הייתה אייל , מחוז במזרח אדוה שבטיגרה.
המסורת הנוצרית מספרת שיהודית היגיעה כאישה צעירה לאקסום ולפרנסתה עבדה שם כזונה ( למה שתצטרך לעשות זאת אם היא הייתה בת משפחת המלוכה אין זה מוסבר) . ובגלל יופיה הנדיר ( רק מלכת שבא אם האומה האתיופית השתוותה אליה ביופיה ,אומרות האגדות ) הייתה לה הצלחה רבה.
יום אחד היא סירבה לפנייתו של מעריץ צעיר לבלות עימה את הלילה שכן הוא היה ממעמד הכוהנים והיא ממעמד המלוכה והזדווגות כזאת לא התקבלה על דעתה. הצעיר שאל מה כן הוא יכול לעשות על מנת לקבל את גופה והיא דרשה בתמורה נעלי זהב.. הצעיר שהיה מוכן לעשות הכל עבור לילה עם יהודית הלך אל האוצר החשוב ביותר של אקסום אל ארון הקודש אותו גנב מנליק מייסד השושלת האתיופית מירושלים בימי שלמה.הארון הזה התפרסם ככלי הקודש החשוב ביותר של עם ישראל וסופר עליו במקרא שהוא היה מסוגל להרוג המוני אנשים יהודים וכופרים בדרכים מסתוריות .
הצעיר חתך חתיכה גדולה ממסך הזהב שכיסה את הארון שתהיה גדולה מספיק על מנת להכין ממנו נעליים לכסות את רגליה של יהודית אהובתו. כאשר התברר לבסוף לשלטונות על הגניבה של החפץ הקדוש פתחו בחקירה וגילו כי הוא מכסה את רגלה של יהודית ,שסיפרה להם ממי קיבלה אותם ( ומהסיפור נרמז שלא ידעה על מקור הנעלים ). הם החליטו לשחרר את הצעיר לחופשי בטענה שלא יכול היה לעמוד כנגד יופיה ולכן הוא חף מפשע.. הזונה יהודית הוכרזה כאשמה היחידה בכל הפרשה וחילול הקודש. כעונש נחתך שדה הימני מגופה והיא הוגלתה מהמדינה אל ים סוף והגבול של מצרים.

הנקמה

Gudit

מצבות בעיר אקסום המיוחסות למלכה יהודית

יהודית ה"זונה מאקסום " נדדה כשהיא רדופה במחשבות של נקמה לאורך חופי הים התיכון ועברה בדרכה בארץ ישראל והיגיעה לבסוף לסוריה . שם פגשה את היהודי זנוביס בן מלך שאם (סוריה,אבל אולי הכוונה למדינה אחרת מצפון לאתיופיה). הוא פגש אותה על החוף והתפעל מיופיה ושאל אותה מי היא ומאיפה היא ומי הם קרוביה יהודית ענתה לו שאין לה קרובים ואין לה ארץ בגלל הרשע שנעשה כנגדה.והראתה לו את הנזק שנגרם לגופה. זנוביס הזדעזע אבל גם התאהב בצעירה היפה ריפא את פצעיה ונישא לה. לפי גירסה זאת יהודית לא הייתה יהודיה אז אלא התגיירה שכן זנוביס היה יהודי ,ואם הייתה מקורבת למשפחת המלוכה כי אז הייתה בוודאי במקור נוצריה. לפי גרסת הפלאשים לעומת זאת היא הייתה יהודיה במוצאה מביתא ישראל . בכל אופן שתי הגירסאות מסכימות שהיא הייתה פנטית באמונותיה ושואפת נקמה ונחושה בדעתה להשליט את היהדות באתיופיה על פני הנצרות . היא "נידנדה " לזנוביס לעזוב את סוריה ולעזור לה לאסוף צבא שיכבוש את אתיופיה וינקום באויביה ולבסוף לאחר מאמצים רבים שיכנעה אותו. זה היה לאחר שסוכניה שמעו שהקיסר דנגהזאן שעמד בראש צבא אתיופי גדול של מאה אלף איש (או מאה שמונים וחמש אלף איש לפי גרסה אחרת ) שעימו יצא כדי להרחיב את ממלכתו נהרג בקרבות במערב אתיופיה עם המוסלמים וצבאו הושמד. סביר להניח שהקיסר יצא להשיג שליטה על נתיבי סחר חשובים והממלכה שהביסה את הקיסר והביאה למותו ולהשמדת צבאו הייתה ממלכתה של יהודית עצמה וזה נתן לה את האומץ לתקוף את אקסום הבירה בעצמה.
יהודית חזרה לאתיופיה בראשות צבא גדול ושלחה מסרים לארצה שליד אדובה "בואו מיד להיצטרף אלי ומי שלא יצטרף אלי יסבול את גורלם של אויבי " ובתוך כמה שבועות היה לה צבא גדול. ועם צבא זה היא תקפה את אויביה אנשי אקסום והביסה אותם בקרב אחרי קרב.
מול איום כה חמור המלך והכוהנים של אקסום השתמשו בכלי הנשק הסופי שלהם בארון הברית בתקווה שצבאה של יהודית יושמד כפי שהושמדו צבאות הכופרים בימי משה ויהושע בעזרת הארון. הם הוציאו את הארון ממחבואו וכיוונו אותו בטקס מרשים מול צבא יהודית בתקווה לאש שמיימית כל שהיא שתשמיד את המלכה הכופרת (שכזכור גורשה במקור בגלל חילול קודש ארון הברית ) ואת צבאה או לנס אחר שיביס את הצבא הפולש כפי שקרה  אז בימי התנ"ך הרחוקים. .
ודבר לא קרה.
בדומה למה שקרה העבר הרחוק בימי מאבק בין ישראל והפלישתים שגם נגדם הופעל הארון בזמן קרב וללא כל הצלחה שהיא ארון הברית התגלה כלא אפקטיבי כנגד המלכה יהודית. ובניגוד לכותבי התנ"ך נראה שלכותבים האתיופיים לא היה את האומץ להעלות את סיפור הכישלון על הכתב. מאז לא השתמשו ביותר באתיופיה בארון הקודש למטרה לוחמנית כל שהיא ,הלקח שאי אפשר לסמוך על הארון במלחמה גם כנגד האויב הגרוע ביותר של הנצרות נלמד מן הסתם היטב.
צבאה של יהודית נכנס לאקסום הבירה שם הרס את הארמון ואת הכנסיה הגדולה ואחר כך את כל העיר. היא אף הקפידה לחסום את כל המעיינות כך שהאנשים לא יוכלו לשתות מהם ובכך הפכה את האיזור למדבר. אקסום המעתירה והמפוארת מרכז התרבות האתיופית הפכה לאיי חורבות ושוב לא חזרה יותר לגדולתה כבירת אתיופיה. המלכה יהודית נקמה את נקמתה באנשי העיר שחיללו את כבודה. עד עצם היום הזה יש ליד אקסום שדה של מבנים עתיקים חרבים הנקרא על שמה "שדה יהודית ".

שדה יהודית , אזור של מבנים ענקיים חרבים ליד אקסום שלפי המסורת הושמדו בידי המלכה יהודית ונקרא על שמה.

.
במהלך שילטונה שנמשך 40 שנה היא דיכאה את הנצרות ביד של ברזל זאת מאחר שלדבריה "אני יהודיה ובעלי הוא יהודי ". ארון הברית שהיה באקסום הוברח משם מפחד יהודית לאזור בטוח, כאשר האנשים שמבריחים אותו העיזו לנוע עימו רק בשעות הלילה. וביום התחבאו ביערות ובמערות מרוב פחד מהמלכה וממשמרותיה . הם הביאו את הארון לבסוף לאיזור רחוק בדרום במנזר דברה ציון באי הגדול ביותר באגם זואי שם הישגיחו עליו עד מותה של יהודית כעבור 40 שנה ( בשנת 997 לפי אחת המסורות בשנת 1010 לפי מסורת אחרת ) מוות שלפי מסורת אחת אירע בעת שעסקה בתחביבה של שוד כנסיה שלאחריו חלתה ומתה. כאמור מרבית ( ואולי כל ) אנשי משפחת המלוכה ,שנחשבו לכמעט אלים בגלל יחוסם חוסלו בידיה,על פי המסורת רק תינוק אחד מהמשפחה ניצל וצאצאיו הם שהקימו מחדש כעבור מאות שנים את השושלת השלומואית החדשה,לפחות לפי טענותיו של מחדש השושלת .. .
אחרי 40 השנה של יהודית. עלה לשלטון לפי כמה מסורות היורש הגולה מהשושלת השלומואית הותיקה. הוא גורש מהשלטון תוך זמן קצר בידי אנשי שושלת חדשה שושלת הזאגוה מבני שבט האגאו שבט לא שמי באתיופיה שמקובל שהיו צאצאיה ויורשיה של יהודית, אבל יתכן גם שעלו לשלטון רק שנים אחריה ורק ניצלו את הואקום השילטוני שנוצר כתוצאה מפעולותיה. .
עד היום האתיופים זוכרים בשנאה את המלכה הזאת האישה החשובה ביותר בתולדותיהם ועד היום הביתא ישראל סבלו מקללות ועלבונות משכניהם בגלל הקשר אליה. אתיופים רבים רואים את יהודית ותקופתה כאחת מנקודות השפל של ההיסטוריה האתיופית תקופת חורבן של ציביליזציה גדולה. ומשוים כל אירוע שחור בתולדותיהם ובחייהם כיום לימי יהודית . אחרים לעומת זאת מעריצים אותה ואת אישיותה החזקה ,עם כי הערצה כזאת מתקבלת תמיד בלעג ובסלידה מצד הסביבה .
בין שהייתה יהודית יהודיה כפי שחושבים מרבית האתיופים נוצרים ויהודים ובין שלא כפי שחושבים כמה חוקרים אי אפשר להטיל ספק בכך שהייתה האחת הנשים הגדולות של ההיסטוריה ואולי השליטה הגדולה ביותר של ימי הביניים בכל מקום שהוא, לאמיתו של דבר קשה לחשוב על אישה אחרת בימי הביניים או בכל תקופה אחרת שהביסה ממלכה גדולה באמצעים צבאיים והביאה להקמת שושלת חדשה ומאריכת ימים.

המלכה גודית

יהודית בויקיפדיה

עוד על יהודית

אתיופיה בויקיפדיה

עוד על ארון הברית באתיופיה

שודדי ארון הברית :חלק א'

חלק ב'

קהילת "הביתא ישראל " מאתיופיה

עוד על יהודי אתיופיה

בין אתיופיה לישראל

המלכה יהודית הקומיקס מאת אלי אשד  ואלימלך אדגה

פרק 1

פרק 2

פרק 3

פרק 4

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 444 שכבר עוקבים אחריו