הנביא מיהודה והמלך ירבעם – סיפור על מאבק בין מלך ונביא מאת שלום אש

הנביא מיהודה והמלך ירבעם בן נבט

1752   Jean-Honoré Fragonard – Jeroboam Offering Sacrifice for the Idol 

לפניכם סיפור תנכי חלק מ"פרויקט הסיפור התנכי "  המתרחש בימי המלך ירבעם בן נבט המלך שהביא לפילוג ממלכות ישראל ויהודה  ( בעזרתו הנמרצת מאוד של המלך האידיוט רחבעם בן שלמה מיהודה ) והקים מקדש משלו בבית אל.

לדעת כותבי ספר מלכים ירבעם בן נבט  היה הגרוע שבכל המלכים ,כי הוא היה הבסיס והמקור של כל החטאים שבוצאו אחריו. והם חוזרים ומזכירים שוב ושוב את שמו כאבי אבות כל טומאה.

וכך מסופר על ירבעם בספר מלכים פרק יב' :

כה וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת-שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם, וַיֵּשֶׁב בָּהּ; וַיֵּצֵא מִשָּׁם, וַיִּבֶן אֶת-פְּנוּאֵל.  כו וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם, בְּלִבּוֹ:  עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה, לְבֵית דָּוִד.  כז אִם-יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה, לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית-יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם, וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל-אֲדֹנֵיהֶם, אֶל-רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה; וַהֲרָגֻנִי, וְשָׁבוּ אֶל-רְחַבְעָם מֶלֶךְ-יְהוּדָה.  כח וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ–וַיַּעַשׂ, שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, רַב-לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם–הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  כט וַיָּשֶׂם אֶת-הָאֶחָד, בְּבֵית-אֵל; וְאֶת-הָאֶחָד, נָתַן בְּדָן.  ל וַיְהִי הַדָּבָר הַזֶּה, לְחַטָּאת; וַיֵּלְכוּ הָעָם לִפְנֵי הָאֶחָד, עַד-דָּן.  לא וַיַּעַשׂ, אֶת-בֵּית בָּמוֹת; וַיַּעַשׂ כֹּהֲנִים מִקְצוֹת הָעָם, אֲשֶׁר לֹא-הָיוּ מִבְּנֵי לֵוִי.  לב וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ–כֵּן עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר-עָשָׂה; וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל, אֶת-כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה.  לג וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי–בַּחֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-בָּדָא מלבד (מִלִּבּוֹ); וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר.  {פ}

המלך ירבעם מקטיר בבית אל 

Jeroboam's idolatry, 1 Kings 12: 25-33, illustration from a Bible card published 1904 by the Providence Lithograph Company

 

וכך זה מסופר בגירסה אחרת מאוחרת יותר מהתקופה הפרסית   הלניסטית או החשמונאית בספר דברי הימים ב פרק יג :

ויָּקָם יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט, עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִיד; וַיִּמְרֹד, עַל-אֲדֹנָיו.  ז וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו, אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל, וַיִּתְאַמְּצוּ, עַל-רְחַבְעָם בֶּן-שְׁלֹמֹה; וּרְחַבְעָם, הָיָה נַעַר וְרַךְ-לֵבָב, וְלֹא הִתְחַזַּק, לִפְנֵיהֶם.  ח וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים, לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת יְהוָה, בְּיַד, בְּנֵי דָוִיד; וְאַתֶּם, הָמוֹן רָב, וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב, אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים.  ט הֲלֹא הִדַּחְתֶּם אֶת-כֹּהֲנֵי יְהוָה, אֶת-בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם; וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים, כְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת–כָּל-הַבָּא לְמַלֵּא יָדוֹ בְּפַר בֶּן-בָּקָר וְאֵילִם שִׁבְעָה, וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹהִים.

 

המלך ירבעם ופסל העגל שהקים.

 

המלך ירבעם מקים את המקדש בבית אל , Bible Historiale, 1372.

 

המלך ירבעם והנביא העקשן 

הנה סיפור  בנושא שבמקור נכתב  ביידיש  בידי הסופר שלום אש  ( 1880-1957)ותורגם מיידיש לעברית.

הסיפור מתאר מאבק בין המלך ירבעם בן נבט  ובין נביא.הסיפור הזה הוא אחד מאלו המתארים בעוצמה את המאבק בין  המלך ובין והנביא איש התקשורת של זמנו שמוכיח אותו על חטאיו.

הסוף הוא מפתיע שכן הנביא אינו ממלא את שליחותו כהלכה.

המלך ירבעם מקריב בבית אל.

Corneliszoon Moeyaert, 1641

הסיפור מבוסס ישירות על המסופר בספר מלכים פרק י והסיפור שם בבירור נכתב לאחר ימי המלך יאשיהו במאה ה-שביעית לפה"ס כ-300 שנה לאחר האירועים  כפי שתראו מהכתוב: 

 

 

המלך ירבעם במקדש בבית אל 

א וְהִנֵּה אִישׁ אֱלֹהִים, בָּא מִיהוּדָה בִּדְבַר יְהוָה–אֶל-בֵּית-אֵל; וְיָרָבְעָם עֹמֵד עַל-הַמִּזְבֵּחַ, לְהַקְטִיר.  ב וַיִּקְרָא עַל-הַמִּזְבֵּחַ, בִּדְבַר יְהוָה, וַיֹּאמֶר מִזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ, כֹּה אָמַר יְהוָה:  הִנֵּה-בֵן נוֹלָד לְבֵית-דָּוִד, יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ, וְזָבַח עָלֶיךָ אֶת-כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת הַמַּקְטִרִים עָלֶיךָ, וְעַצְמוֹת אָדָם יִשְׂרְפוּ עָלֶיךָ.  ג וְנָתַן בַּיּוֹם הַהוּא מוֹפֵת, לֵאמֹר, זֶה הַמּוֹפֵת, אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה:  הִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע, וְנִשְׁפַּךְ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר-עָלָיו.  ד וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת-דְּבַר אִישׁ-הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר קָרָא עַל-הַמִּזְבֵּחַ בְּבֵית-אֵל, וַיִּשְׁלַח יָרָבְעָם אֶת-יָדוֹ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ, לֵאמֹר תִּפְשֻׂהוּ; וַתִּיבַשׁ יָדוֹ אֲשֶׁר שָׁלַח עָלָיו, וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו.  ה וְהַמִּזְבֵּחַ נִקְרָע, וַיִּשָּׁפֵךְ הַדֶּשֶׁן מִן-הַמִּזְבֵּחַ:  כַּמּוֹפֵת, אֲשֶׁר נָתַן אִישׁ הָאֱלֹהִים–בִּדְבַר יְהוָה.  ו וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים, חַל-נָא אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדִי, וְתָשֹׁב יָדִי, אֵלָי; וַיְחַל אִישׁ-הָאֱלֹהִים, אֶת-פְּנֵי יְהוָה, וַתָּשָׁב יַד-הַמֶּלֶךְ אֵלָיו, וַתְּהִי כְּבָרִאשֹׁנָה.  ז וַיְדַבֵּר הַמֶּלֶךְ אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים, בֹּאָה-אִתִּי הַבַּיְתָה וּסְעָדָה; וְאֶתְּנָה לְךָ, מַתָּת.  ח וַיֹּאמֶר אִישׁ-הָאֱלֹהִים, אֶל-הַמֶּלֶךְ, אִם-תִּתֶּן-לִי אֶת-חֲצִי בֵיתֶךָ, לֹא אָבֹא עִמָּךְ; וְלֹא-אֹכַל לֶחֶם וְלֹא אֶשְׁתֶּה-מַּיִם, בַּמָּקוֹם הַזֶּה.  ט כִּי-כֵן צִוָּה אֹתִי, בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר, לֹא-תֹאכַל לֶחֶם, וְלֹא תִשְׁתֶּה-מָּיִם; וְלֹא תָשׁוּב, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתָּ.  י וַיֵּלֶךְ, בְּדֶרֶךְ אַחֵר; וְלֹא-שָׁב בַּדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר בָּא בָהּ אֶל-בֵּית-אֵל.  {פ}

המלך ירבעם והנביא.

יא וְנָבִיא אֶחָד זָקֵן, יֹשֵׁב בְּבֵית-אֵל; וַיָּבוֹא בְנוֹ וַיְסַפֶּר-לוֹ אֶת-כָּל-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר-עָשָׂה אִישׁ-הָאֱלֹהִים הַיּוֹם בְּבֵית-אֵל, אֶת-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיְסַפְּרוּם, לַאֲבִיהֶם.  יב וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם אֲבִיהֶם, אֵי-זֶה הַדֶּרֶךְ הָלָךְ; וַיִּרְאוּ בָנָיו, אֶת-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר-בָּא, מִיהוּדָה.  יג וַיֹּאמֶר, אֶל-בָּנָיו, חִבְשׁוּ-לִי, הַחֲמוֹר; וַיַּחְבְּשׁוּ-לוֹ הַחֲמוֹר, וַיִּרְכַּב עָלָיו.  יד וַיֵּלֶךְ, אַחֲרֵי אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיִּמְצָאֵהוּ, יֹשֵׁב תַּחַת הָאֵלָה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, הַאַתָּה אִישׁ-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר-בָּאתָ מִיהוּדָה–וַיֹּאמֶר אָנִי.  טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו, לֵךְ אִתִּי הַבָּיְתָה; וֶאֱכֹל, לָחֶם.  טז וַיֹּאמֶר, לֹא אוּכַל לָשׁוּב אִתָּךְ–וְלָבוֹא אִתָּךְ; וְלֹא-אֹכַל לֶחֶם, וְלֹא-אֶשְׁתֶּה אִתְּךָ מַיִם, בַּמָּקוֹם, הַזֶּה.  יז כִּי-דָבָר אֵלַי, בִּדְבַר יְהוָה, לֹא-תֹאכַל לֶחֶם, וְלֹא-תִשְׁתֶּה שָׁם מָיִם; לֹא-תָשׁוּב לָלֶכֶת, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-הָלַכְתָּ בָּהּ.  יח וַיֹּאמֶר לוֹ, גַּם-אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ, וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל-בֵּיתֶךָ, וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם; כִּחֵשׁ, לוֹ.  יט וַיָּשָׁב אִתּוֹ, וַיֹּאכַל לֶחֶם בְּבֵיתוֹ–וַיֵּשְׁתְּ מָיִם.  כ וַיְהִי, הֵם יֹשְׁבִים אֶל-הַשֻּׁלְחָן;  {פ}

 

וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-הַנָּבִיא, אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ.  כא וַיִּקְרָא אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר-בָּא מִיהוּדָה לֵאמֹר, כֹּה, אָמַר יְהוָה:  יַעַן, כִּי מָרִיתָ פִּי יְהוָה, וְלֹא שָׁמַרְתָּ אֶת-הַמִּצְוָה, אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.  כב וַתָּשָׁב, וַתֹּאכַל לֶחֶם וַתֵּשְׁתְּ מַיִם, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ, אַל-תֹּאכַל לֶחֶם וְאַל-תֵּשְׁתְּ מָיִם–לֹא-תָבוֹא נִבְלָתְךָ, אֶל-קֶבֶר אֲבֹתֶיךָ.  כג וַיְהִי, אַחֲרֵי אָכְלוֹ לֶחֶם–וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתוֹ; וַיַּחֲבָשׁ-לוֹ הַחֲמוֹר, לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ.  כד וַיֵּלֶךְ, וַיִּמְצָאֵהוּ אַרְיֵה בַּדֶּרֶךְ וַיְמִיתֵהוּ; וַתְּהִי נִבְלָתוֹ, מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, וְהַחֲמוֹר עֹמֵד אֶצְלָהּ, וְהָאַרְיֵה עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה.  כה וְהִנֵּה אֲנָשִׁים עֹבְרִים, וַיִּרְאוּ אֶת-הַנְּבֵלָה מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, וְאֶת-הָאַרְיֵה, עֹמֵד אֵצֶל הַנְּבֵלָה; וַיָּבֹאוּ וַיְדַבְּרוּ בָעִיר, אֲשֶׁר הַנָּבִיא הַזָּקֵן יֹשֵׁב בָּהּ.  כו וַיִּשְׁמַע הַנָּבִיא, אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ מִן-הַדֶּרֶךְ, וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא, אֲשֶׁר מָרָה אֶת-פִּי יְהוָה; וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה לָאַרְיֵה, וַיִּשְׁבְּרֵהוּ וַיְמִתֵהוּ, כִּדְבַר יְהוָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר-לוֹ.  כז וַיְדַבֵּר אֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, חִבְשׁוּ-לִי אֶת-הַחֲמוֹר; וַיַּחֲבֹשׁוּ.  כח וַיֵּלֶךְ, וַיִּמְצָא אֶת-נִבְלָתוֹ מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, וַחֲמוֹר וְהָאַרְיֵה, עֹמְדִים אֵצֶל הַנְּבֵלָה:  לֹא-אָכַל הָאַרְיֵה אֶת-הַנְּבֵלָה, וְלֹא שָׁבַר אֶת-הַחֲמוֹר.  כט וַיִּשָּׂא הַנָּבִיא אֶת-נִבְלַת אִישׁ-הָאֱלֹהִים, וַיַּנִּחֵהוּ אֶל-הַחֲמוֹר–וַיְשִׁיבֵהוּ; וַיָּבֹא, אֶל-עִיר הַנָּבִיא הַזָּקֵן, לִסְפֹּד, וּלְקָבְרוֹ.  ל וַיַּנַּח אֶת-נִבְלָתוֹ, בְּקִבְרוֹ; וַיִּסְפְּדוּ עָלָיו, הוֹי אָחִי.  לא וַיְהִי, אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֹתוֹ, וַיֹּאמֶר אֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, בְּמוֹתִי וּקְבַרְתֶּם אֹתִי בַּקֶּבֶר אֲשֶׁר אִישׁ הָאֱלֹהִים קָבוּר בּוֹ:  אֵצֶל, עַצְמֹתָיו, הַנִּיחוּ, אֶת-עַצְמֹתָי.  לב כִּי הָיֹה יִהְיֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר קָרָא בִּדְבַר יְהוָה, עַל-הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל; וְעַל כָּל-בָּתֵּי הַבָּמוֹת, אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן.  {פ}
לג אַחַר הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא-שָׁב יָרָבְעָם מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה; וַיָּשָׁב וַיַּעַשׂ מִקְצוֹת הָעָם, כֹּהֲנֵי בָמוֹת–הֶחָפֵץ יְמַלֵּא אֶת-יָדוֹ, וִיהִי כֹּהֲנֵי בָמוֹת.  לד וַיְהִי בַּדָּבָר הַזֶּה, לְחַטַּאת בֵּית יָרָבְעָם; וּלְהַכְחִיד, וּלְהַשְׁמִיד, מֵעַל, פְּנֵי הָאֲדָמָה.  {פ}

המשורר זלמן שניאור בפואמה שלו "סוכות -בנות " חלק ממחור הפואמות "לוחות גנוזים -" נותן תיאור מפורט של הטקסים בבית אל והנה קטע קצר ממנו :

והנה סיפור כמעט יחיד בספרות העברית החדשה המתאר את הטקסים האלו של המלך ירבעם בבית אל.

"הנביא מיהודה " פורסם במקור בעברית מתורגם מיידש

בתרגום "י.ד" בכתב העת לילדים  מולדת ו' תרע"ד 1914  עמ' 135-145

הוא הופיע עוד בקבצים האלו:

אשכולות: התנ"ך בספרות ישראל לתקופותיה בעריכת נחום בנארי הוצאת מ.ניומן  תשט"ו 1955

אנתולוגיה תנ"כית : מבחר היצירה העברית בשיר, בסיפור ובאגדה על נושאים תנ"כיים :כרך ג'-התפלגות הממלכה -שיבת ציון עורכים :ב.י. מיכלי, מ. רבינוביץ, צ. ירדני.   תל אביב :   מסדה.1963

ולפחות אחת ממקראות ישראל .

שלום אש  סופר ידוע מאוד בשפת היידיש כתב גם רומנים תנכיים על משה ועל הנביא ישעיהו השני בתקופה הבבלית.

שלום אש 

 

המלך ירבעם והנביא מיהודה.

הנביא והאריה

 

קראו על כך עוד :

"זמרת הארץ" סיפור קלאסי מאת יצחק שנהר -שנברג על ימי ירבעם.

ספר מלכים הסודי : ירבעם בן נבט ורחבעם בן שלמה בספרות ובתיאטרון 

שלום אש 

פרויקט הסיפור התנכי " 

הגאון מוילנה והעתיד הרחוק : דיון זום לרגל מלאת 300 שנה להולדת הגאון מוילנה

 

 

אני צאצא ישיר של הגאון מוילנה שנולד לפני 300 שנים בדיוק.

כתבתי עליו רבות. כאן בבלוג זה ובמקומות אחרים ונתתי עליו הרצאות רבות.

 

בין השאר ביקרתי בשנתיים האחרונות פעמיים בליטא וביקרתי במקומות שבהם חי.

יש מי שטוענים שתווי  הפנים שלי ככל שאני מתבגר מזכירים מאוד את תווי הפנים שלו כפי שהוא מופיע בתמונות  אותנטיות ככל הנראה משנות העשרים של המאה ה-19.

ייתכן. 

 כידוע לקוראים בבלוג זה  אני מתעניין מאוד בנבואות ובתחזיות לעתיד. 

וכך   אני מתעניין מאוד ברעיונותיו של הגאון  לגבי העתיד לבוא,הקרוב וגם הרחוק.מאחר שהגאון דן בכתביו האיזוטריים ביותר גם בעתיד של עוד אלפי שנים.

ליתר דיוק עד "האלף העשירי " ( אנחנו חיים ב"אלף השישי" ).

השנה היו אמורים להיות אירועים שונים בישראל ובעולם לרגל הולדתו ואני הייתי אמור להנחות אחד מהאירועים האלו.

למרבית הצער ,בגלל מגיפה עולמית ,רוב האירועים האלו ( לא כולם ) בוטלו.

אחד האירועים האלו  שאמור היה להתקיים במקור בליטא באנגלית, התקיים בכל זאת …בזום.

 

 אז הנה דיון הזום שהשתתפתי בו לרגל 300 שנה להולדת הגאון מוילנה באנגלית ביחד עם הרב ג'רמי בורוביץ.

בו אני דן  בהשפעה של הגאון על הספרותצ והאמנות והתרבות הפופולארית לאורך השנים ,ברעיונותיו של הגאון מוילנא לגבי העתיד לבוא בעוד אלפי שנים לגבי העידן הפוסט משיחי שבו האדם יעבור את דרגתו של אדם הראשון וימשיך משם.וגם בהשפעה של רעיונותיו של הגאון מוילנא על סדרת "המוסד" של אסימוב.

Zoom discussion I attended on the occasion of the 300th anniversary of the birth of the Vilna genius in English. In it I discus the  Gaon's influence on literature, (pop) art . His visions on the future the ideas of th  Vilna genius regarding the future to come in thousands of years regarding the post-Messianic age in which  man

will pass the rank of the first man and continue from there.
And also in the influence of the ideas of the Vilna genius on Asimov's "The Foundation " series.

והנה דיון הזום .אני מתחיל לדבר בדקה ה-19.

 
 
ומי שרוצה לדעת עוד בנושא זה קראו :
 
 
הדיוקן הידוע הראשון של הגאון נוצר בסביבות שנת 1820.
 

זמן לא רב לפני הקץ- סיפור פנטזיה מדעי בדיוני קלאסי על טבע הכישוף בעולם מאת לארי ניבן

 

לפניכם סיפור פנטסיה מדעי בדיוני מאת סופר המדע הבדיוני הידוע לארי ניבן.

מדוע סיפור פנטזיה "מדעי בדיוני" ? משום שלארי ניבן בניגוד לסופרי פנטסיה אחרים מסביר בדיוק  ובצורה כמו מדעית טכנית מאיפה בא כוח הכישוף שיש לדמויות בעולם הזה שהוא העבר הרחוק ,12 אלף שנה לפני הספירה זמן קצר לפני שקיעת האי אטלנטיס  שמתוארת בסיפור מאוחר יותר שלא תורגם לעברית.

 

כוח הכישוף נקרא בסיפור "מאנה"   ( "כוח כשף "בתירגום השני לעברית )ויש כללים מוגדרים ביותר כיצד ומתי ובידי מי   אנרגיית הכישוף יכולה לפעול.

לפני שהיא מפסיקה להתקיים. 

זהו הסיפור הראשון בסדרה שניבן המשיך לכתוב ממנה סיפורים נוספים לבד ועם סופרים אחרים. אבל רק זה תורגם לעברית.

לדעתי זהו אחד הסיפורים המעולים של הז'אנר "חרבות ומעשי כשפים " ( SWORD AND SORCERY ׂ)  שרק מעט מאוד ממנו תורגם לעברית.של סופרים כמו  רוברט ה.הווארד  מייסד הז'אנר , פריץ לייבר שכתב סידרת סיפורים על שני אנשי חרבות הנאבקים במכשפים שונים , פול אנדרסון שסיפור פנטזיה מוקדם שכתב"שלושה לבבות ושלושה אריות " תורגם , מייקל מורקוק הסופר הפורה  והמצליח ביותר בעברית של הז'אנר  שהסדרות שלו על המלך האלבינו אלריק והנסיך בעל יד הכסף קורום תורגמו בשלמותן או כמעט בשלמותן , רוג'ר זלאזני  עם סדרת ספרי "אמבר" המפורסמת שלו , ועוד מעטים מאוד נוספים.

ואם ישאלו אותי מהו הסיפור הטוב ביותר ללא כל ספק שקראתי בז'אנר הזה אז זה הסיפור הזה שאתם עומדים לקרוא.

בכמה דרגות מעל כולם. יצירת המופת של הז'אנר. 

והמסר שלו על הכישוף כאנרגיה מתכלה הוא בהחלט ובהחלט רלבנטי גם היום .בעצם רלבנטי יותר מתמיד היום. 

מעניין לציין ,ניבן כתב את הסיפור הזה  כמה שנים "לפני " משבר הנפט של שנות השבעים כשהיה מחסור עולמי בנפט כתוצאה מאמברגו של מפיקות הנפט. כתוצאה ממשבר זה הוא כתב את הספרים הנוספים בסדרה על העלמות אנרגיית הכישוף מהעולם  שפתאום הפכה להיות רלבנטית ו"עכשווית", עד כמה שסיפור פנטסטי  המתרחש בשנת 12 אלף לפני הספירה יכול להיות עכשווי.

הסיפורים האחרונים בסדרה מתרחשים בכלל בגירסת העבר הרחוק של עירו של ניבן לוס אנג'לס.אבל הן אליגוריות ברורות למה שמתרחש בלוס אנג'לס ובארה"ב בהווה שבו כותבים ניבן  ושותפיו השונים לכתיבה את הסיפורים. 

הסיפור הזה היה מועמד לפרס ה"נבולה" של איגוד סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב לתואר סיפור המדע הבדיוני הטוב של שנת 1969 

אבל הפסיד לסיפור של רוברט סילברברג  בשם "נוסעים " שלדעתי הוא פחות טוב. 

הסיפור  תורגם לעברית פעמיים.

.ב-1975 נעשה גם לסיפור קומיקס ששומר בדייקנות על רוח הסיפור ונכתב בידי דוג מונאש ווצוייר בידי וינסנט אלקאזאר.

תמצאו אותו למטה כבונוס.

אבל מראש אומר גירסת הפרוזה היא הטובה יותר,במקרה הזה האיורים לא מוסיפים הרבה למה שיש לנו בדמיון. 

"Not Long before the End"      

 The Magazine of Fantasy and Science Fiction, April 1969 

הופיע בפנטסיה 2000 גליון 5 מאי 1979 בתרגום ראובן דר 

תרגום שני :"קצת לפני הסוף" בכרך "אוצרות הפנטסיה"בתרגום שירה -באוברג שלווי הוצאת אופוס 2003 

 

 

והנה הוא בתרגום הראשון: 

כבונוס הנה העמוד הראשון של התרגום השני בעברית. 

וכעת לגירסת הקומיקס של הסיפור.

מ:

 

גירסת הקומיקס מ-1975

 

קראו גם :

לארי ניבן בויקיפדיה 

סקירה על לארי ניבן 

ועוד סיפורי "כשפים וחרבות" :

קונן הברברי מגיע !

 

דבורה אשת לפידות הנביאה ,ברק בן אבינועם השופט, יעל אשת חבר הרוצחת, סיסרא המצביא וגם אם סיסרא -כוכבי תרבות

דבורה הנביאה.איור מאת גוסטב דורה 

במגזין הרשת שאותו אני עורך "יקום תרבות " אנחנו מפרסמים את "פרויקט הסיפור התנכי וההיסטורי " סיפורים על רקע תנ"כי והיסטורי מהם קלאסיים של סופרים שאינם כבר עימנו ומהם עכשווים של סופרים צעירים ששלחו לנו את סיפוריהם.

ולאחרונה פירסמנו במסגרת פרויקט זה פרקים מרומן על דבורה הנביאה של חוה עציוני הלוי רומן בשם "אשת לפידות " שפורסם ב-2010 והיה רק הראשון בסדרה של עשרה רומנים תנכיים ( עד כה) שהפכו את חוה עציוני -לוי לסופרת הפורייה ביותר על נושאים תנכיים בהיסטוריה של הספרות העברית המודרנית.

ראו ראיון מקיף שלי עימה על כך כאן :

"בחזרה אל האישה התנכית "

וזאת הזדמנות להוסיף רשימה לסדרה של מאמרי על גיבורי התנ"ך וההיסטוריה היהודית בספרות ובמדיה  העברית והעולמית.והפעם על דבורה הנביאה ,השופט ברק בן אבינועם יעל וסיסרא מצביא האוייב בספרות ובקולנוע.

והפעם הגיבורים מספר שופטים דבורה הנביאה השופט ברק בן אבינועם ,יעל  אשת חבר הקינית ,אישה קטלנית ,ומצביא האוייב סיסרא  מהעיר "חרושת הגויים" שאיים על שבטי ישראל ביחד עם יבין מלך חצור.

 

וכך  סיפורם ניתן  בספר שופטים פרק ד' :

וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה; וְאֵהוּד, מֵת.  ב וַיִּמְכְּרֵם יְהוָה, בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ-כְּנַעַן, אֲשֶׁר מָלַךְ, בְּחָצוֹר; וְשַׂר-צְבָאוֹ, סִיסְרָא, וְהוּא יוֹשֵׁב, בַּחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם.  ג וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה:  כִּי תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב-בַּרְזֶל, לוֹ, וְהוּא לָחַץ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה, עֶשְׂרִים שָׁנָה.  {פ}
ד וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת–הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא.  ה וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל–בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט.  ו וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן.  ז וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ.  ח וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ.  ט וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ–כִּי בְיַד-אִשָּׁה, יִמְכֹּר יְהוָה אֶת-סִיסְרָא; וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם-בָּרָק, קֶדְשָׁה.  י וַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת-זְבוּלֻן וְאֶת-נַפְתָּלִי, קֶדְשָׁה, וַיַּעַל בְּרַגְלָיו, עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ; וַתַּעַל עִמּוֹ, דְּבוֹרָה.  יא וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן, מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה; וַיֵּט אָהֳלוֹ, עַד-אֵילוֹן בצענים (בְּצַעֲנַנִּים) אֲשֶׁר אֶת-קֶדֶשׁ.  יב וַיַּגִּדוּ, לְסִיסְרָא:  כִּי עָלָה בָּרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, הַר-תָּבוֹר.  יג וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת-כָּל-רִכְבּוֹ, תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב בַּרְזֶל, וְאֶת-כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר אִתּוֹ–מֵחֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם, אֶל-נַחַל קִישׁוֹן.  יד וַתֹּאמֶר דְּבֹרָה אֶל-בָּרָק קוּם, כִּי זֶה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֶת-סִיסְרָא בְּיָדֶךָ–הֲלֹא יְהוָה, יָצָא לְפָנֶיךָ; וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבוֹר, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו.  טו וַיָּהָם יְהוָה אֶת-סִיסְרָא וְאֶת-כָּל-הָרֶכֶב וְאֶת-כָּל-הַמַּחֲנֶה, לְפִי-חֶרֶב–לִפְנֵי בָרָק; וַיֵּרֶד סִיסְרָא מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה, וַיָּנָס בְּרַגְלָיו.  טז וּבָרָק, רָדַף אַחֲרֵי הָרֶכֶב וְאַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה, עַד, חֲרֹשֶׁת הַגּוֹיִם; וַיִּפֹּל כָּל-מַחֲנֵה סִיסְרָא, לְפִי-חֶרֶב–לֹא נִשְׁאַר, עַד-אֶחָד.  יז וְסִיסְרָא, נָס בְּרַגְלָיו, אֶל-אֹהֶל יָעֵל, אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי:  כִּי שָׁלוֹם, בֵּין יָבִין מֶלֶךְ-חָצוֹר, וּבֵין, בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי.  יח וַתֵּצֵא יָעֵל, לִקְרַאת סִיסְרָא, וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי, אַל-תִּירָא; וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה, וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה.  יט וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי-נָא מְעַט-מַיִם, כִּי צָמֵאתִי; וַתִּפְתַּח אֶת-נֹאוד הֶחָלָב, וַתַּשְׁקֵהוּ–וַתְּכַסֵּהוּ.  כ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל; וְהָיָה אִם-אִישׁ יָבֹא וּשְׁאֵלֵךְ, וְאָמַר הֲיֵשׁ-פֹּה אִישׁ–וְאָמַרְתְּ אָיִן.  כא וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת-חֶבֶר אֶת-יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת-הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ, וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט, וַתִּתְקַע אֶת-הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ, וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ; וְהוּא-נִרְדָּם וַיָּעַף, וַיָּמֹת.  כב וְהִנֵּה בָרָק, רֹדֵף אֶת-סִיסְרָא, וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרָאתוֹ, וַתֹּאמֶר לוֹ לֵךְ וְאַרְאֶךָּ אֶת-הָאִישׁ אֲשֶׁר-אַתָּה מְבַקֵּשׁ; וַיָּבֹא אֵלֶיהָ–וְהִנֵּה סִיסְרָא נֹפֵל מֵת, וְהַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ.  כג וַיַּכְנַע אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא, אֵת יָבִין מֶלֶךְ-כְּנָעַן, לִפְנֵי, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  כד וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, הָלוֹךְ וְקָשָׁה, עַל, יָבִין מֶלֶךְ-כְּנָעַן–עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ, אֵת יָבִין מֶלֶךְ-כְּנָעַן.

ספר שופטים פרק ד'

 

שירת דבורה המובאת בספר שופטים היא לדעת רוב החוקרים היצירה הקדומה ביותר בתנ"ך  ובספרות העברית כולה מהמאה ה-11 לפני הספירה  ואולי באמת קרובה לתקופה שבה התרחשו האירועים המתוארים בה.

הנה היא :

וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר. ב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרֲכוּ יְהוָה. ג שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לַיהוָה אָנֹכִי אָשִׁירָה אֲזַמֵּר לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ד יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. ה הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ו בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת. ז חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל. ח יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים מָגֵן אִם יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל. ט לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרֲכוּ יְהוָה. י רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת יֹשְׁבֵי עַל מִדִּין וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ. יא מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְהוָה צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם יְהוָה. יב עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן אֲבִינֹעַם. יג אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים עָם יְהוָה יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים. יד מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר. טו וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדֹלִים חִקְקֵי לֵב. טז לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקוֹת עֲדָרִים לִפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי לֵב. יז גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיּוֹת אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן. יח זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה. יט בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ. כ מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם נִלְחֲמוּ עִם סִיסְרָא. כא נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישׁוֹן תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז. כב אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס מִדַּהֲרוֹת דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו. כג אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה לְעֶזְרַת יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים. כד תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ. כה מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה. כו יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ. כז בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד. כח בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו. כט חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ. ל הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל. לא כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה. (שופטים ה, א-לא)

דבורה היא ללא כל ספק הדמות  הנשית החזקה ביותר בתנ"ך כולו.היא יוצאת דופן לחלוטין.

כמוה יעל הדמות הנשית השנייה בסיפור.

למרבית הצער אין יותר מידי הופעות של דמויות אלו בספרות העברית.

הנה סקירה על מה שיש.

יעל באמנות 

יעל עם הפטיש . פסיפס בכנסיית דורמיציון שעל הר ציון.צייר Radbod Commandeur (1890 – 1955);

תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ. כה מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה. כו יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ. כז בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד.

( מתוך ספר שופטים פרק ה)

בסיפור ובשירת דבורה  מופיעה עוד אישה חזקה ,אישה קטלנית ,יעל אשת חבר הקיני בן שבט שהיה כנראה מקורב לשבטי ישראל שהמצביא סיסרא מצא מקלט באוהלה ובשנתו רצחה אותו. על מה ולמה זה לא כל כך ברור. אם כי אפשר להעלות השערות.

יעל רוצחת את סיסרא באמנות 

 

 

יעל וסיסרא .ציור מאת ציפי צגלה

.https://www.atmag.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%9D/

על יעל וסיסרא וגם על דבורה יש לא מעט יצירות אמנות.

משום מה זה היה נושא אמנותי פופולארי בימי הביניים והרנסאנס. למה ? זה לא ברור.אפשר לשער שהצופים בציורים אלו נמשכו לדמות של האישה הסקסית הרצחנית והציירים ידעו זאת.

 

אז הנה תערוכה קטנה של ציורים על יעל סיסרא וגם  כמה על ברק בן אבינועם.

למשל הציורים האלו מימי הביניים :

Speculum Humanae Salvationis, Westfalen oder Köln, um 1360. ULB Darmstadt, Hs 2505, fol. 57r

Calvary Baptist Church

Anonymous (Master 3), Jael and Sisera, 1350-75

MS. illumination
Hochschul- und Landesbibliothek Fulda, MS. As 88, 127r

בתמונה הזאת ברק ואנשיו לבושים בכובעים הטיפוסיים ליהודים בימי הביניים.

יעל מחסלת את סיסרא בתמונות מימי הביניים 

ובציורים האלו מהרנסאנס ואחריו :

 

 יעל הורגת את סיסרא, ציור של ארטמיזיה ג'נטילסקי, בסביבות 1620. מוצג במוזיאון לאמנות יפה בבודפשט. ארטמיסיה הייתה ציירת שעברה אונס בידי אמן אחר ובציור היא מתארת את רגשותיה. 

Pierre Reymond, plaque en émail de Limoges représentant Yaël tuant Siséra, entre 1550 et 1575

 

 

 

Giuseppe Vermiglio (1585-1635), Jael and Sisera, about 1620, oil on canvas,

  1548–1628  Yael matando a Sísara pintado por Palma el Joven.

Jacopo Amigoni  eated: circa 1739

Jael and Sisera, 1787, Oil on canvas, James Northcote, (1746–1831).

 

James Tissot (  1896-1902) יעל מחסלת את סיסרא

יעל מראה לברק את גופת סיסרא  James Tissot

 

יעל וגופת סיסרא

למרות הפופולאריות של הסיפור אצל ציירים  רק מעט יצירות ספרות ,מחזות ,וסרטי קולנוע וטלויזיה  פורסמו והוסרטו על האירועים בסיפור דבורה ברק יעל וסיסרא.

אולי כי הדמויות כוללות  שתי נשים חזקות ביותר ויוצאות דופן במקרא   דבורה הנביאה המנהיגה ויעל הקטלנית דבר שעורר רתיעה מצד יוצרים ויוצרות שאינם ציירים.

אבל הנה סקירה של מה שיש בשפה העברית.כמה שירים ,שני רומנים ,סיפור קומיקס אחד נדיר ,וכמה פזמונים  וגם סקירה של היצירה הפילמאית המועטת שיש בנושא סרט קולנוע צרפתי אילם ושני קטעים של הסדרה הישראלית הקומית סאטירית מהעשור השני והשלישי של המאה ה-21 "היהודים באים"….

השירים 

דבורה ששרה וכתבה את השיר הקדום ביותר כנראה בתנ"ך ובשפה העברית כולה "שירת דבורה" כן מאוזכרת במובן בשירה העברית החדשה.

למשל בשיר הזה של זלמן שניאור מתוך המחזור האפי שלו "לוחות גנוזים"

 

 

מתוך לוחות גנוזים מאת זלמן שניאור

"יָעֵל, אַתְּ הִיא מַלְאָכִי – מַלְאַךְ מָוֵת!” –

סיסרא לפני מותו בפואמה  "יעל וסיסרא "של מיכה יוסף לבנזון

היצירה הראשונה  על הדמויות בספרות העברית  החדשה  היא  "יעל וסיסרא" של  המשורר העברי הליטאי הצעיר מראשית המאה ה-19 מיכה יוסף לבנזון מיכ"ל. ( 1828-1852) והיא יצאה לאור לראשונה בידי אביו המשורר אד"ם הכהן בעת שהמשורר גסס ,  בספר שיריו  "שירי בת ציון" ב-1851.

מיכה יוסף לבנזון ( מיכ"ל)

ובה הוא מתאר את המאבק הפנימי בנפשה של יעחל שנחושה לרצוח את סיסרא כאוייב עמה.אבל מצד שני הוא אורח החוסה בצילה ולא עשה לה אישית דבר.

מיכ"ל תיכנן לסיים את הפואמה בצערה של יעל שרצחה את ה"חוסה בצילה".

אבל בלחצו של המבקר שמואל דוד לוצטו  שראה גרסת כתב יד  מקורית של הפואמה שמסתיימת בייסורי הנפש של יעל וחשב שאין זה מן הראוי להציג את יעל כמי שמתחרטת על הריגת סיסרא , מיכ"ל סיים את הפואמה כשמנוחתה של יעל חוזרת אליה לאחר ששמעה את שירת דבורה והיא מבינה שעשתה את רצון הנביאה והאלוהים.

תוכלו לקרוא את הפואמה הזאת  כאן : יעל וסיסרא

לאחר מכן פורסמו עוד כמה יצירות נשכחות על הדמויות  :

נחמן יצחק הכהן פישמאן "סיסרא מפלתו והצלת עם ישראל על ידי ברק ודבורה בדרך שיר ומליצה למברג 1841

נחום  ירושלמי דבורה הנביאה חזיון תנכי בשירה מעובד עבור בני הנערים.ירושלים תרפ"ד 1924

זכריה פרידמן  : דבורה אשת לפידות:מחזה בשש תמונות בתוך בין השורות סיפורי התנ"ך : המחזת מקרים בתולדות ישראל לפי מקור ומסורת ראשון לציון תשי"ד 1954

שירים

שמואל בס דבורה וברק מתוך נחל קדומים :שירי תנ"ך יזרעאל ש.שרברק 1941

 

פנחס אלעד :דבורה הנביאה בתוך "שירי תנ"ך תשי"ח 1958

 

 

 

שירים על יעל

יעל מחסלת את סיסרא.

Artist Gregorio Lazzarin

 

שמואל בס יעל וסיסרא

 יעל מראה לברק את סיסרא המת 

אשת חבר מאת אורה עתריה  חגיגה בשמש ספריית פרוזה 1986

 

שירה על סיסרא 

ויש גם שיר ..לא על סיסרא אלא על אימו של חיים גורי שהוא רחום וסימפטי הרבה יותר אל אימו של סיסרא מאשר דבורה ששרה כך:

עַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו. כט חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ. ל הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל.

( מתוך "שירת דבורה")

יעל וסיסרא צייר לא ידוע.

אמו מאת חיים גורי מתוך שושנת הרוחות 1960

 

 

 

יצירה בולטת הרבה יותר הייתה הרומן של הסופר ישראל שף   ( , 1865-1938  )ששאף לחדש את הז'אנר של הרומאנים התנכיים שכתב אברהם מאפו.

הוא כתב רומן תנכי אפי מלא הרפתקאות והצלות על דבורה ויעל לבני הנעורים שהיה פופולארי מאוד בשנות השלושים.

זה היה חלק מסדרה על ימי השופטים. כך נוצר ספרו הראשון "עכסה בת כלב", שיצא בעידודם של הלל צייטלין ופישל לחובר. המשיך בנוסח זה בספריו "אהוד בן גרא" . שף לא הספיק להשלים את הספר הבא "ותם בן ירובעל"" שרק פרקים ממנו נדפסו אחר מותו ב"משעולי החינוך"..

ספרו הידוע ביותר היה היתד :   או, יעל אשת חבר : ספור מדברי ימי ישראל בתקופת השופטים /    תל-אביב :   מצפה,   (1936).וזה כנראה הספר הזכור ביותר לנוער העברי על ימי יעל ודבורה.במרכזו עומדת לא דבורה שהיא דמות משנה כמו ברק בן אבינועם אלא יעל אשת חבר המוצגת כמצביאה בפני עצמה ( !) ומספר על נפילתה בשבי בידי סיסרא ועל נקמתה הסופית  בו.אירוע שאינו מוסבר כלל במקרא.

במונחים של היום זה רומן כמעט "אולטרא פמיניסטי".

הסיפור הזה יצא לאור לאחרונה ב"  כתובים" איסוף ועריכת החומר – חנה ברנר ; עריכה והקלדה – שלי יונה ברנר]./    [חיפה :   מוציא לאור לא ידוע],   תשס"ד.2004 בקובץ יצירותיו של הסופר הנשכח שף.

סיסרא סיפור הקומיקס

בשנות החמישים בתקופת שיא העניין בתנ"ך במדינת ישראל גם בעידודו של ראש הממשלה דוד בן גוריון וגם בהשראת התגליות הארכיאולוגיות בעיר חצור פורסם סיפור קומיקס בשבועון "הארץ שלנו " על ימי ברק בן אבינועם ודבורה ומאבקם בסיסרא.

גם אמנון במתנדבים מאת יעקב אשמן ודוש היה הקומיקס היחיד שעסק בימי דבורה וברק שאך מופיע כדמות בסיפור .

ותוכלו לקרוא אותו כאן.

 

הסיפור אגב פורסם שנה לפני שהחל יגאל ידין לחפור בתל חצור חפירות שנמשכות עד היום.אבל יעקב אשמן ודוש ביצעו מחקר רציני ביותר על התקופה הקדומה וזה נראה היטב בציורים.

העניין בימי דבורה ויעל גבר עוד הודות לחפירות האלו של יגאל ידין

סיפורים על דבורה ועל יעל.

יעקב כהן מעשה יעל


.יעקב חורגין "יעל אשת חבר הקיני ".."יעל אשת חבר הקיני ".

–הבוקר  3.10.1948 עמ' 11-12, 14

וגם בתוך  הקובץ ""בשכבר הימים"  ע' 28-56 )

סיפור דרמטי ביותר על  הריגתו של סיסרא בידי יעל וניכורה כתוצאה מאנשי עמה.

יעל אשת חבר.ציור מאת מ.אריה לסיפורו של יעקב חורגין "בשכבר הימים."

הסופר שרגא גפני כתב על דבורה במסגרת ספרו "סיפורי השופטים " בסדרת "עולם התנ"ך לילד" הוצאת מ.מזרחי ,1963)

ליאור   עשת  ( שם בדוי של  מירון אוריאל)  סדרת גיבורי ישראל ( ) הוצאת ע. נרקיס ) אייר אשר דיקשטיין . 

דבורה . 1966.

ספר לילדים על דבורה ברק ויעל שהופיע במסגרת סדרה מתחרה לזאת של "עולם התנ"ך לילד של גפני .

תנ\"ך | המולטי יקום של אלי אשד

גירסה מקוצרת של סיפור דבורה הופיעה בספר אחר בסדרה זאת של ליאור עשת בשם "נשי התנ"ך"

ספר מיוחד במינו על התקופה נכתב בידי הסופר הגדול חיים הזז אך פורסם רק שנים  לאחר מותו.

חיים הזז  .ימלה. הוצאת אבן חושן 2005.

סיפור על משפחה ישראלית בתקופה שלאחר ימי סיסרה כתוב בשפה קשה מאין כמוה .יצא לאור שנים רבות לאחר מות המחבר שכתב אותו עוד בסוף שנות העשרים   מיד לאחר  סיפורו התנ"כי על משה וציפורה "חתן הדמים " כמעין סוג של המשך .

דבורה הרומן הפמיניסטי

הספר הבולט ביותר בנושא בספרות העברית  מאז ישראל שף הוא :

אשת לפידות מאת חוה עציוני הלוי   תל אביב :   אריה ניר,   תש"ע 2010.

שגם הוקלט בספר השמעה ב-2018

ספר שעם הופעתו זכה להצלחה הגדולה והבסיס לקריירה של המחברת בכתיבת רומנים על נשים מהתנ"ך.הוא אף תורגם לאנגלית.

אשת לפידות

 

קראו פרקים ממנו ב"יקום תרבות " כאן.

קראו ראיון גדול על ספר זה עם המחברת ב"יקום תרבות כאן :

בחזרה אל האישה התנכית

ספרי ארכיאולוגיה

העניין בימי דבורה ויעל גבר עוד הודות לחפירות האלו של יגאל ידין ובעקבות הספר שפירסם בנושא שבהן סיכם אותם  שהפך לסוג של "רב מכר של התקופה"

חצור :   "ראש כל הממלכות האלה" /    תל אביב :   ספרית מעריב,   1975.

 

ספר נוסף עדכני יותר בנושא  היה של אמנון בן תור שחפר את העיר שנים רבות.

חצור :   מטרופולין כנענית ועיר ישראלית /

  ירושלים : החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ; יד יצחק בן-צבי, תשע"ה 2015. ‬

אדם זרטל  סודו של סיסרא :   מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה /    (אור יהודה) :   דביר,   (תש"ע).2010

ספר שבו הראה זרטל  על סף חפירות בעיר שזוהתה כ"חרושת גויים " עירו של סיסרא שסיסרא היגיע מהאי סרדיניה (!)

 

 

הפזמונים .

הפזמון הידוע על פי שירת דבורה הוא בלחנה של נעמי שמר מ-1972 ללהקת פיקוד דרום.

ארץ רעשה.

מילות השיר לקוחות מתוך שירת דבורה, בספר שופטים פרק ה'. השיר, המחולק לסולו ולמקהלה, מתאר את המלחמה ואת הניצחון ומבקש ניצחון תמידי על האויבים כפי שהיה הניצחון הזה.

מילות השיר
בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום
בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום
ארץ רעשה, גם שמים נטפו
גם-עבים נטפו מים
תדרכי נפשי עוז, עוז
תדרכי עוז

אז הלמו עקבי-סוס; מדהרות דהרות אביריו
אז הלמו עקבי-סוס; מדהרות אביריו
ארץ רעשה, גם שמים נטפו
גם-עבים נטפו מים
תדרכי נפשי עוז, עוז
תדרכי עוז

כן יאבדו כל-אויביך
כל אויביך יאבדו
ואהביו, כצאת השמש בגבורתו
ארץ רעשה, גם שמים נטפו
גם-עבים נטפו מים
תדרכי נפשי עוז, עוז
תדרכי עוז

השיר נכתב לביצועם של הזמרת נחמה ליפשיץ ולמקהלת השריון שפעלה שלוש שנים עד 1973, אך בוצע על-ידי להקת פיקוד הדרום בין שירי התכנית "מדרום תיפתח הטובה".

 

האזינו לפזמון "ארץ רעשה"

 

עוד שיר ידוע המבוסס על סיפור דבורה ויעל הוא

יעל יעל מאת דן אלמגור ,לחן נפתלי נאמן

שרה: להקת פיקוד צפון בתכניתה “הנשק הסודי” (1960)לקוחים ממחרוזת של פזמונים על כלי נשק בלתי קונווציונליים של כמה מגיבורי המקרא,

 

ן, כָּל הַחַיָּלִים

בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאֵל

הִכִּירוּ אֶת הָאֹהֶל שֶׁל הַשֶּׁקֶ"ם,

וְאֶת הַמַּגִּישָׁה –

סַמֶלֶת, שְׁמָהּ יָעֵל –

חַיֶּלֶת חֲמוּדוֹנֶת וְצוֹחֶקֶת.

כְּשֶׁעָבְרוּ בַּכְּבִישׁ

הֵם שָׁרְקוּ לָהּ חִישׁ,

כְּמוֹ לְלִילִי מִסִיבוּב כְּפַר בִּיל"וּ,

וְעָצְרו פִּתְאוֹם

כּוֹס “תָּסַס” לִלְגֹּם;

אוֹ בַּקְבּוּק שֶׁל “קוֹלָה” אֲפִלּוּ…

“יָעֵל, יָעֵל!”,

כָּל הַחַיָּלִים קָרְאוּ לָהּ.

“יָעֵל, יָעֵל!”

מִן הַשֶּׁקֶ"ם בְּסִיבוּב עַפוּלָה.

“יָעֵל, יָעֵל!”

רַק לְקָצִין אֶחָד –

הַגֵּנֵרָל סִיסְרָא –

יָעֵל הָיְתָה חוֹרֶקֶת בַּשִּנַּיִם.

כִּי גֵּנֵרָל סִיְסָרא

הָיָה קַמְצָן נוֹרָא,

וְהוּא תָּמִיד בִּקֵּשׁ לִשְׁתּוֹת

“כּוֹס מַיִם!”

וְיָעֵל אָמְרָה:

זֶה מַרְגִיז נוֹרָא,

כָּךְ לְהַגִּישׁ חִנָּם לְלֹא פְּרוּטָה לוֹ.

אִם הוּא יִתְעַקֵּשׁ

מַיִם לְבַקֵּשׁ –

אָז בְּחַיַּי, יָתֵד בָּרֹאשׁ אֶתְקַע לוֹ!"

“יעל, יעל!”…

וְיוֹם אֶחָד סִיסְרָא

עָצַר שָׁם, בַּסִּיבוּב,

נִכְנַס לַשֶּׁקֶ"ם וְכֻוּלֹו מַזִּיעַ,

וּמִיָעֵל בִּקֵּשׁ

כּוֹס מַיִם, כְּמוֹ תָּמִיד.

מַיִם בִּקֵּשׁ – אַךְ הִיא חָלָב הֵבִיאָה.

הוּא הֵחֵל לִלְגם

וְיָרַק פִּתְאוֹם:

“חָלָב! וְעוֹד עִם קְרוּם! שִׁפְכוּ לַזֶבֶל!”

אָז יָעֵל רָתְחָה.

תַ’יָּתֵד לָקְחָה,

וּבְרֹאשׁוֹ תָּקְעָה לוֹ בַּמַּקֶבֶת…

“יָעֵל, יָעֵל!”

אָז הֵרִיעוּ לָהּ “הֵידָד” וְגַם “הֶאָח!”

“יָעֵל, יָעֵל!”

וְרָשְׁמוּ אוֹתָהּ בְּסֵפֶר הַתָּנָ"ךְ!

 

האזינו לפזמון

 

שירת דבורה,דבורה הנביאה,  נורית הירש אסתר רדא

הפזמון

שירת דבורה דבורה הנביאה לחן ושירה: שושיה בארי דותן

הפזמון

ויש גם הפזמון של ניסים סרוסי על אם סיסרא מתוך הסרט יום הדין  של ג'ורג' עובדיה משנת 1974

אם סיסרא

ניסים סרוסי
מילים: יוסי בכר
לחן: ניסים סרוסי

מבעד לחלון תשקיף לה אם סיסרא
פניה עצובים והיא כה בוכיה
איכה הלך הבן, מדוע לא חזר?
אמר שינצח, הן כך הוא לה אמר

והיא ידעה בלב של אמא
שלא, שלא יחזור
והיא קיוותה בלב של אמא
שכבר שכבר יחזור

על אדן חלון ניצבת אם סיסרא
ללב לא תאמין כי ינבא לה רע
אולי כבר תם הקרב אם עודנו חי
אמר שינצח, אך לא אמר מתי

מעבר למפתן שותקת אם סיסרא
הבן לא יחזור כך השמיעה אמרה
מבט נשאר לאל ואת בנ הגנה
מדוע זה לקח גזל ממנה בנה?

האזינו לו כאן.

 

כך קראנו בתנ"ך

מתוך האלבום "דודו השמן"

מילים: יורם טהרלב
לחן: דוד קריבושי

ואיך גמרה יעל עם סיסרא?
המורה, את זה אני יודע!

היא קראה לו, בוא לרגע, הכנס לאוהל חיש
וכשהוא נכנס היא נתנה לו עם פטיש
עוד אוייב אחד הלך
כך קראנו בתנ"ך

באמת כל הכבוד
יש לנו ממי ללמוד
יש לנו ממי ללמוד

האזינו כאן 

 

הסרט האילם 

יעל וסיסרא במאי  Henri Andréani.    1911

סרט צרפתי

יעל מחסלת את סיסרא בסרט הצרפתי משנת 1911

 

זהו הסרט היחיד הידוע לי שעוסק באירועים של ימי ד'בורה ויעל ודבורה משום מה אינה  מופיעה בו כלל .ההתמקדות היא בסיפור יעל וסיסרא הדרמטי אולי בגלל אורכו הקצר של הסרט 10 דקות בלבד….. אבל ברק בן אבינועם יעל ובעלה וסיסרא כמובן כולם מופיעים.

קראו עליו עוד כאן :

 

 

ולסיום הנה הגירסה המוסרטת האולטימטיבית של סיפור דבורה ושל סיפור יעל שתיהן מהסדרה הקומית "היהודים באים ".

דבורה ויעל ב"היהודים באים"

 

 

 

 

יעל הגיבורה וסיסרא

 

קראו גם :

פרויקט הסיפור התנכי וההיסטורי

בחזרה אל האישה התנכית:ראיון עם חוה עציוני -הלוי על דבורה הנביאה

אלי אשד על דבורה הנביאה אידיאולוגית ומשוררת

דבורה הנביאה מישראל וסיסרא הלוחם מסרדיניה

 

עוד על  יעל וסיסרא בטלויזיה

 

 

מאמרים אחרים בסדרה כוללים את :

יעקב אבינו כוכב קולנוע 

תמר אשת ער בקולנוע ובספרות  

משה רבנו כוכב קולנוע

רות המואביה כוכבת קולנוע 

ספר מלכים הסודי : המלכים ירבעם ורחבעם בספרות ובתיאטרון

הנביא ירמיהו בטלויזיה 

רצח נציב יהודה :גדליהו בן אחיקם בספרות 

אסתר המלכה כוכבת קולנוע וגם מרדכי היהודי והמלך אחשוורוש והמן הרשע

המלך אחשוורוש כוכב קולנוע 

יהודה המכבי כוכב קולנוע

 

יעל וסיסרא ציור מאת גוסטב דורה.

פתרון האנופלס – סיפור על מגיפה עולמית מאת רקונה שלדון ( או ג'ימס טיפטרי הבן היא אליס שלדון )

 

 

בזמנים אלו של מגיפה עולמית הקורונה שכמוה לא הייתה במאה השנים האחרונות מאז "השפעת הספרדית " הזכורה לשימצה, מגיפה   שכמדומה שהיא מוציאה בהדרגה את כל הרע שיש במין האנושי אני ורבים אחרים לא מוצאים ברירה אלא לחזור לסיפור על "מגיפות עולמיות "שמוציאות את כל מה שרע באנושות.

גם כדי ללמוד מהם איך "לא" להתנהג. 

ולפניכם כעת סיפור כזה אולי הקיצוני בכולם על מגיפה שמוציאה את כל מה שרע לפחות במגדר אחד של המין האנושי ,הזכרים ( אבל לא מהנקבות ).

הסיפור זכה בפרס הנבולה של אירגון סופרי המדע הבדיוני בארה"ב.

שם המחברת "רקונה שלדון" הוא שם בדוי.

היה לה שם בדוי ידוע הרבה יותר של גבר דווקא "ג'ימס טיפטרי הבן". ובמשך שנים רבות רבים וטובים כולל הסופר רוברט סילברברג היו משוכנעים שהמדובר בגבר ללא ספק.

במציאות זאת הייתה אישה מיוחדת במינה בשם אליס שלדון ,שהייתה בכירה באירגון הסי איי איי האמריקני והייתה נשואה לבכיר אחר באירגון הביון.

אליס שלדון ובעלה לשעבר בכיר בסי אי איי

לאחר שהוא חלה במחלה חשוכת מרפא היא נטלה את חייו ואת חייה במה שניתן להגדירו כרצח והתאבדות.

 

הסיפור שלפניכם אחד המפחידים  ביותר בספרת המדע הבדיוני כולה הוא אחד משני סיפורים של אליס שלדון  שזכו לעיבוד טלויזיוני .ותוכלו לצפות בו בקישורים. 

סיפורים  נוספים של אליס שלדון בעברית :

  1. הנערה שחוברה אל החשמל  The Girl Who Was Plugged In"  1973  עברית נוגה ברוקס הטוב שבטוב מספר 6 בעריכת י.אסימוב הוצאת לדורי 

2. הנשים שהגברים אינם רואים אותן –  'The Women Men Don't See 1973 בתרגום נוגה ברוקס  מדע בדיוני ופנטסיה / פרמן אדוארד ל' (ע'). הוצאת לדורי.

3. והתעוררתי ומצאתי את עצמי כאן בצד הצונן של הגבעה. 'And I Awoke and Found Me Here on the Cold Hill's Side'  1972 פנטסיה 2000 מספר 25 

תרגום שני: בהקיצי הנה נמצאתי כאן על צלע הגבעה הקרה תרגום עמנואל לוטם  פנטסיה 2000 מספר 45 

( זהו הסיפור היחיד במגזין "פנטסיה 2000" שתורגם שם פעמיים בשני תרגומים שונים )

 4. הלטאה הפורחת בלילות – (תרגום: טל שפר)פנטסיה 2000 מספר 34  

5."אנו גונבי החלום" We Who Stole the Dream' ( 1978) שיצא בקובץ מבחר סיפורי מד"ב 2 בעריכת וולהיים, הוצאת אור עם 1979

6 האיש שהלך הביתה  'The Man Who Walked Home' 1972 המבחר של וולהיים / וולהיים, דונאלד ר'. הוצאת אלישר, 1981. תרגום: עודד פלד, שרונה עדיני.

על חומות העולם /  עברית עמנואל לוטם    תל-אביב :   עם עובד,   1983.

כן פורסמה בעברית שתי תכתובות  של שלדון עם סופרת מדע בדיוני ידועה אחרת:

1.דובת כוכבים יקרה :מכתבים בין אורסולה לה-גוין וג'ימס טיפטרי הבן "  בעריכת ג'ולי פיליפס  בתרגום אהוד מיימון "המימד העשירי גליון 30 ינואר 2007.ע' 25-46.

2. "אחות נשמה ":חליפת המכתבים בין אורסולה לה-גווין וג'ימס טיפטרי ג'וניור /אליס ב' שלדון . בעירית ג'ולי פיליפס וליסה רוג'רס בתרגום אלינוער ברנר ."גרנטה " מגזין לספרות חדשה -גליון מספר 08 -התכתבויות ,קיץ 2018. ע' 92-104

והנה לפניכם הסיפור :

'The Screwfly Solution  Analog Science Fiction/Science Fact, June 1977

הסיפור "פתרון האינופלס" הופיע בתרגום גיל שפר בפנטסיה 2000 מספר 34 ,1983 

 

 

 

צפו במקדימון לעיבוד טלוויזיוני של הסיפור 

 

צפו בעיבוד הטלווזיוני מ-2006

 

ג'ימס טיפטרי הבן באנציקלופדיה למדע בדיוני

קראו על חייה הכפולים של ג'ימס טיפטרי הבן 

הויכוח על הרצח וההתאבדות של אליס שלדון 

קראו עוד סיפור קלאסי על מגיפה עולמית אינטיליגנטית  :

מוזיקת הדם מאת גרג ביר 

האיש שרצח את מוחמד – סיפור קלאסי שהיום לא יכול היה להתפרסם מאת אלפרד בסטר

לפניכם אחד מסיפורי המדע הבדיוני הידועים  על מסע בזמן של שנות החמישים.סיפור שהשם הפרובוקטיבי שלו כנראה לא היה מאפשר לו להתפרסם כלל היום.

למה ? בגלל הפוליטיקלי קורקטיות ובעיקר בגלל האיום האיסלאמי. ולא אפרט מעבר לכך.

הסיפור היה מועמד לפרס הוגו  של חובבי המדע הבדיוני בארה"ב כסיפור המדע הבדיוני הטוב של השנה  והיום ברור שהוא  גם היה צריך לזכות ,ולא שני הסיפורים שזכו לאותה השנה ,1958,  שתורגמו גם הם לעברית אחד של אברהם דוידסון והשני של רוברט בלוך.

אבל שוב היום עם כותר כזה הוא לא היה זוכה למועמדות כלל.

אלפרד בסטר נחשב היום לאחד מסופרי המדע הבדיוני הגדולים של שנות החמישים ומכיוון שהוא פירסם יחסית מעט מאוד רוב ספריו תורגמו לעברית.

לעברית תורגמו שלושה מספריו ( בעצם רובם )

  • האיש המושמד"   ( : The Demolished Man 1952)   בתרגומו של חנוך לבבי. הוצאת מסדה 1983

"פני מועדות לכוכבים"(  The Stars My Destination 1956)    בתרגומו של עמנואל לוטם  הוצאת עם עובד  1978

מהדורה שנייה   של תרגומו של עמנואל לוטם עם הקדמה של ניל גיימן  פורסמה בהוצאת ינשוף 2007

אקסטרו"    (  Extro 1975)  בתרגומו של עמנואל לוטם הוצאת עם עובד .1984

  • לעברית תורגמו גם הסיפורים הקצרים האלו שלו :

5,271,009 –   (1954)  פנטסיה 2000 גליון 5

החיים זה לא מה שהיה פעם –  ( They Don't Make Life Like They Used To  1963)   פנטסיה 2000 גליון 8

פרנהייט חביב – ( Fondly Fahrenheit  1954)    פנטסיה 2000  מספר 12

שפורסם  גם בשם קצת שונה :

פרנהייט פרוע

מבחר הסיפורת הבדיונית

 

העלמות –  : Disappearing Act  1953 (תרגום: עמוס ערן) פנטסיה 2000  מספר 39.

הסיפור הנוכחי  The Men Who Murdered Mohammed   פורסם לראשונה ב:

The Magazine of Fantasy and Science Fiction, October 1958T

בעברית הוא פורסם ב:

פנטסיה 2000 מספר 17

ינואר 1981

הוא זכה  לתרגום שני  נדיר בעברית

 

האנשים שרצחו את מוחמד – אלפרד בסטר (תרגום: אהוד מימון)

חלומות באיספמיה  גליון 17 יולי -אוגוסט 2007

באותו גיליון הופיע גם מאמר של בסטר בשם" הרומן שלי עם המדע הבדיוני" בתרגום רמי שלהבת ( ע' 63-72) שבו סיפר על הקריירה שלו כסופר מדע בדיוני.

 

וכעת הנה הסיפור עצמו כפי שפורסם בפנטסיה 2000 ,סיפור שהיום אי אפשר היה לפרסם אותו :

 

הסיפור שלפניכם זכה לתרגום שני בעברית

 

האנשים שרצחו את מוחמד – אלפרד בסטר (תרגום: אהוד מימון)

חלומות באיספמיה  גליון 17 יולי -אוגוסט 2007

והנה כבונוס עמוד ראשון ממנו.

 

 

ראו גם

אלפרד בסטר באנציקלופדיה למדע בדיוני 

"עסקי בילוש" סיפור בלשי מדעי בדיוני מאת "ג'ס פיל"( סטיבן פרי )

 

 

הבלש הפרטי הוא אחת הדמויות האיקוניות ביותר של ספרות המאה ה-20.

מידי פעם סופרים שלחו אותו להתמודד לא רק עם מליונרים רצחניים גנגסטרים מרושעים ויפיפיות קטלניות אלא גם עם דמויות שלכאורה שייכות לתחומי הפנטסיה והמדע הבדיוני.

כמו בסיפור הזה שלפנינו שאני מוצא אותו כמוצלח במיוחד בגלל השימוש שבו הגיבור הבלש עושה בכישוריו הבלשיים  המיוחדים כדי לפתור תעלומה שמתברר שהיא  הרבה יותר  מוזרה  מכל מה שציפה…

הסיפור הזה פורסם בעברית וגם במקור האנגלי תחת השם "ג'יס פייל" שהוא שם בדוי של סופר מדע בדיוני אמריקני מוכר בשם סטיבן פרי. סיפור נוסף של ג'ס פיל בשם "לרפא חולים להחזיר מתים"  פורסם  בעברית במגזין :קוסמוס-המבחר של אסימוב מספר 4.

פרי ידוע כסופר צללים ומעבד של תסריטים לספרים .

בעברית הופיע ספרו " גברים בשחור /  לפי תסריט מאת אד סולומון. עברית: יפעה הדר,הוצאת שלגי ,1997

שהיה עיבוד התסריט של סרט  המדע הבדיוני הידוע הראשון בסדרה לספר.

פורסמו ספרים שכתב  כסופר צללים בסדרת "כוח הרשת ".שיוחסו לסופרים תום קלאנסי וסטיב פיצ'ניק והתרחשו בעתיד הלא קרוב בעת הכתיבה של שנת 2010  ומאז התממש ברובו.

( לא היה לו קשר לסדרה קשורה  שהתרחשה בעתיד הקצת יותר רחוק  בשם "סיירי כח הרשת " שגם  שלושה מספריה תורגמו מאנגלית.המחברת הייתה  במקרים האלו דיאן דואן. )

הספרים שתורגמו לעברית היו

1.כוח הרשת  עברית יוסף אשכול תל-אביב : מעריב, 2000

2. שאיפות נסתרות :   כוח הרשת /  עברית יוסף אשכול   אור יהודה :   ספרית מעריב,   תשס"ג 2003.


‬וכעת לסיפור עצמו : סיפור המפגש של בלש פרטי מיומן ביותר עם אישה שמתגלה כמאריכת ימים ביותר.

An eye for detail

by Jesse Peel

פורסם במקור ב:Isaac Asimov's Science Fiction Magazine, September-October 1978 

בעברית הסיפור הזה פורסם  בגליון "קוסמוס -המבחר של אסימוב מספר 6" ב-1979.הגליון האחרון של המגזין,

לדעתי עוד יש בו עניין גם היום.

והנה הוא לפניכם שוב :

 

 

 

 

 

סטיב פרי באנציקלופדיה למדע בדיוני

האתר של סטיב פרי

דף הפייסבוק של סטיב פרי

אתר החובבים של סטיב פרי

 

הקדוש המעונה – סיפור מדע בדיוני קלאסי מאת פול אנדרסון

 

לפניכם אחד מסיפוריו המצויינים של  סופר המדע הבדיוני המפורסם פול אנדרסון שעוסק בשאלה החמורה  שמעסיקה את מין האנושי מזה אלפי שנים :האם יש לבני המין האנושי  נשמה נצחית ?

The Martyr

The Magazine of Fantasy and Science Fiction, March 1960

 

פורסם בעברית פעמיים :

בתרגום גבי פלג פנטסיה אלפיים גליון 29 'מאי  1982

בתרגום אדווה שמש קדוש מעונה – פול אנדרסון מרקורי גליון 7 אפריל 2008

אנו מפרסמים כאן את הסיפור באדיבות מו"ל המגזין "פנטסיה 2000".

 

 

 

 

 

 

 

והנה פתיחת הסיפור ב"מרקורי"

 

האזינו להקראה של "הקדוש המעונה"

קראו עוד סיפור של פול אנדרסון :

האיש שבא מוקדם מידי 

פול אנדרסון -ויקינג בין הכוכבים

באק רוג'רס- במאה ה-25 – מזימה פרסומית

סיפור נוסף על באק רוג'רס הסוכן החשאי של כדור הארץ במאה ה-25.

מתברר שבמאה ה-25  הטלויזיה עדיין קיימת ( !!!)  וכך גם  סוכנויות פרסום שפועלות בכל מערכת השמש וגם הטלוויזיה לא השתנתה מי יודע מה. ועדיין יש נוכלים מרושעים גם באותו עתיד רחוק.

באק מתמודד עם מזימת פרסום שמטרתה הפצה של מה שאנו מכנים היום "פייק ניוז ".לכאורה הצגת שחזור של מלחמה בינ-כוכבית קדומה בין כדור הארץ והמאדים שנמשכה שנים ובה היצליחו אנשי כדור הארץ לנצח רק הודות לעזרה מכוכב הלכת שבתאי. במציאות יש כאן מזימה גרנדיוזית להפנט את כל מי שיצפה בתוכנית ..

האם יצליח באק רוג'רס לבלום את מזימת ההיפנוזה המרושעת של הציבור ?  האם יוכחו אנשי הפרסום בטעותם ? האם תמשיך הטלויזיה בשידוריה כרגיל ?

 

 

"Advertising Scheme" (12/14/62 to 2/23/63)

כתב  סופר מדע בדיוני ידוע פריץ לייבר

צייר ג'ורג' טוסקה

 

 

ראו עוד סיפורים על באק רוג’רס במאה ה-25:

באק רוג’רס בתחרות מלכות היופי של מערכת השמש

באק רוג’רס ואנשי הנמר של המאדים

באק רוג'רס והספורטאים מכוכב הלכת נפטון 

באק רוג'רס והאורחים מאלפה קנטאורי 

באק רוג'רס והאנדרואיד טראמפ

באק רוג'רס הרפתקה בכוכבן 101 

באק רוג'רס במשחק שחמט קטלני על כוכבן ניסוי

באק רוג’רס באולימפיאדה הבין כוכבית של המאה ה-25

היזהרו מפרקליט פטנטים

באק רוג'רס והמבקרים מכוכב ברנרד

באק רוג'רס במפגש סופי בירח טיטאן 

ראו עוד על באק רוג’רס:

תשע הנשמות של באק רוג’רס

באק רוג’רס מהמאה העשרים למאה ה-25

 

Janusz Korczak as a Freemason

Janusz Korczak as a Freemason

 

 

By:

  1. Eli Eshed, Research Student, Hebrew Literature Department, Ben-Gurion University, Israel.
  2. Daniel Galily, Research Student, Political Science Department, South-West University "Neofit Rilski", Bulgaria.

published in :

"Nota Bene" Journal, South-West University "Neofit Rilski" press, Blagoevgrad, Bulgaria.

 

http://notabene-bg.org/read.php?id=959&fbclid=IwAR07oS6rhjeHlzEDrpKx4aX7hRBtPcQeaZs_5EOTXBauUNTW0Aa2Lw-G28Q

 

Abstract

In this article, we will discuss Janusz Korczak's realationship with Freemasonry and various ideas in his work that were inspired by them. According to our research, Korczak's ideas can be understood only by compare them with the ideas of the masonic and esoteric organizations to which Korczak was associated to, specifically the ideas of French freemasonry and Theosophy.

introduction

 

Janusz Korczak is the literary name of Henryk Goldsmith – a Polish-Jewish doctor, writer and educator. Korczak studied medicine at the University of Warsaw, and in addition to the medical profession he acquired, he was a writer.

He has written large number of books, some of them for children. The most famous of which is "King Matthew the First". His literature mainly engaged in his educational teachings.

In 1912, at the age of 34, Korczak was appointed to run a new orphanage on Krochmalna Street in Warsaw. The orphanage was run from a democratic concept in which Korczak advocated. When children exceeded the rules of discipline in the orphanage, a "peer trial" was conducted by the Children themselves.

In addition, in order the bring to the students the feeling of responsibility Korczak let the students to manage a newspaper of the orphanage by themselves.

Korczak believed that these educational activities develop the concept of ​​partnership and of equality that leads one to take responsibility for one's life and for one's environment.

Over the years, Korczak became known throughout Poland as a great educational thinker, original in his unparalleled approaches. He was invited to lecture on his educational outlook across Poland and distributed his teachings on radio programs.

With the rise of anti-Semitism in Poland, Korczak was removed from his various positions as a publicist and as a radio commentator. He remained in his central role: The director of the Jewish orphanage.

However, till this day, his educational writings are well known throughout the world, and in Poland and Israel in particular.

In Poland many events are promoted in memory of Korczak and his teachings. In Israel, schools are influents by his writings. And several institutions, which deal with Holocaust research and educational theory, conducted extensive research and documentation of his writings.

In 1940, following the Nazi occupation of Poland, Korczak's Jewish orphanage was transferred to the Warsaw ghetto complex. On August 4, 1942, Janusz Korczak organized the children of the orphanage, all dressed in clean, ironed clothes and carrying blue pods on their backs. For the first time in his entire educational career, he lied to the children and did not tell them where they were going. The group marched to the train station (from which the death trains departed), arranged in four columns, with Korczak at the head holding two children. On the next day Korczak was murdered with his students in Treblinka extermination camp (Israeli Ministry of Education and Culture, 2014) (Lifton, 1989).

His educational writing

Janusz Korczak created a pedagogical theory that recognizes the autonomy and dignity of the child. Its essence is to look for guarantees of human freedom, child freedom and the meaning of human life. The two basic principles of this pedagogy are respect for the child as an evolving entity thanks to its activities and the principle of child partnership in the education process.

Korczak believed the child had the same rights as an adult, so he repeated in his work the phrase "It is a mistake to think that pedagogy is a teaching about a child and not about a person." He believed that every student should learned how to give and receive the very basic human values: justice, dignity, beauty, truth, respect, love for thy neighbor, self-determination, secrets, etc.

He expressed these values ​​in books, articles and conversations on Polish radio. For this reason, he is regarded in Poland as a unique precursor for the idea of basic rights of children. He introduced the idea of ​​student self-government. He founded the first magazine to issue children and pioneered socializing activities for children with behavioral problems (Lifton, 1989).

Janusz Korczak's views became an integral part of Polish pedagogy. In 1946, the Korczakowski Commission was established, and Korczak's birth date is recognize by UNESCO on the calendar of memorable dates (Women’s Lodge in Warsaw, 2012).

The Order of Freemasonry – Background

The Order of Freemasonry is a global fraternal organization that originally started as a guild of professional builders in the Middle Ages and over the years has become a secret organization of "speculative masonry", meaning an organization with human philosophical ideas that help a man to improve himself and his society.

Until 1717 the order was very scattered and disorganized. The members held their meeting and rituals in places called "lodges" and every lodge had its own rules and regulations.

In 1717, in the United Kingdom, it was decided to bind a number of lodges under a "Grand Lodge" (national leadership of lodges that will make one set of rules and regulations for all lodges), the Grand Lodge of England was the first Grand Lodge in the world. The founding of a one national leadership for all lodges effectively transform all lodges into an organized body called the "The Order of Freemasonry".

The order of freemasonry was established during the time of the European Renaissance. Its purpose was to educate human beings in the spirit of "Renaissance humanism" and sought to develop the virtues of citizens under the humanistic principles of liberty, equality, fraternity, education, justice, charity and truth (Önnerfors, 2010).

Since 1717 till today, the order of freemasonry has been one of the most successful organizations in the world. The number of members in the Order stands at 6 million and some of the most influential people in the history of human society were among its members (The United Grand Lodge of England, 2018).

The International Order of Freemasonry for Men and Women "Le Droit Humain" ("Human Rights")

In addition to the official Masonic Order operating in the British way of masonry since 1717, there are a number of masonic orders operating in other rules and regulations invented in France and Italy (Because of the different rules of masonry, there are internal disputes between different masonic orders).

The largest of them is the "Grand Orients of France" (also called "European Masonry Continental"). It is a Masonic Order which chooses to focus more on developing the ideals of education and the Enlightenment. Another order is a Masonic order called "Memphis-Misraim" which places more emphasis on the mysticism ideal of masonry. And another order is The International Order of Freemasonry Le Droit Humain (Human Rights), a Masonic Order that views equality as the supreme masonic value (Mackey's Encyclopedia of Freemasonry – Revised version, 2013).

The International Order of Freemasonry Le Droit Humain is a global Masonic Order that emphasizes the idea of ​​equality between all man. In this order, in contrast to the British masonic rules, membership is available to both men and women. Acceptance to the Order is made completely equitable regardless of nationality, religion or ethnicity.

The Order is based on Freemason's teachings and traditions, using Freemason's rationality and symbolism as the search for truth. On a personal level, the purpose of the Order is to "advance the advancement of personal value, without imposing the example, or imposing the abandonment of cultural or religious ideas." On a collective level, it works "to unite men and women who agree on humanistic spirituality while respecting personal and cultural differences." Work for the benefit of society and influence the moral value of the world. Topics that were very important for Janusz Korczak.

Janusz Korczak as a member of the International Order of Freemasonry "Le Droit Humain"

Korczak with freemasons leaders 

According to the literature on this subject, Janusz Korczak joined the "Sea Star" masonic lodge in Warsaw that is under the International Order of Freemasonry "Le Droit Humain" during the 1920s (Wójtowicz, 2000).

The "Sea Star" masonic lodge was influenced by meditative – Gothic philosophy that dealt with liberal ideas such as liberty, equality, and fraternity and ideas of man's mystical transcendence. The lodge met at 4 Muyushki Street. Among the gatherers were Countess Casimira Bruel-Pelter and future colonel general Michael Tuczewski – Kraszewicz who played an important role in the Polish War of Independence and later became deputy commander of the Polish army in exile in his fight against the Nazis.

Once a year, Korczak would visit the Mezzanine estate in Pudlicia. The place was bought in 1925 by the Polish Theosophical Association. The idea was to establish an agricultural cooperative there and to distribute new farming methods to the nearby villages. The owners of the place were members of the Theosophical Society of Poland and also members of the International Order of Freemasonry "Le Droit Humain".

Every year at the end of June, the members organized several-days of conference in Menzynin. Informal meetings were held in the Great hall of the order and various political and social issues were discussed.

According to the literature, Korczak liked to come to the meetings of Masonic lodges that follow the ideas of theosophy. There he created one of his books, "Kaytek the Wizard" which has various mystical ideas.

However, until recently, very little was known about Korczak's activities in freemasonry, Especially in the literature available on him in Hebrew. Perhaps because most of the writers, although some of them knew Korczak personally, knew nothing about his involvement in freemasonry.

In addition, Although all the serious works on Freemasonry in Poland mentioned Korczak as a freemason, the subject is rarely mentioned in his biographies in Polish, Hebrew or English. Perhaps also because of the negative connotations of freemasonry in Poland as an anti-Catholic organization due to his opposition to the Catholic Church's complete control over human knowledge.

Only in the biography of Ioanna Olcher – Runicade this subject is mentioned in detail (Olchik-Roniker, 2013).

In another biography however, written by Hannah Mortkovich-Olchka, she notes that he was interested in theosophy, specifically in the teachings of Mrs. Blowocki inspired by Far-Eastern teachings and modern metaphysical teachings (Mordkovitsch-Olchakova, 1961).

Korczak with freemasons leaders 

Korczak did not believe in the death of the body and always sought to find universal truth in that regard. He also was greatly inspired by the teachings of the poet Tagore who wrote that death is not the absolute end but a journey to another existence.

At the end of his life on July 18, 1942, a few days before the liquidation of the orphanage, he made sure that Tagore presented as a play in the orphanage. The show was important for the children because it presented a sick child with an incurable illness that learned how to cope with his expected death and receive it as a transition from this life to others (Doron, 1998).

Presumably, Korczak was well acquainted with the ideas of mystic educator Rudolf Steiner. Steiner was an anthroposophist who created an educational theory that emphasized on being open to the child's talents without imposing on him rigid educational principles and restrictive discipline.

Korczak was somewhat reluctant to teach this, or at least did not accept it in its entirety. In his letter to Joseph Arnon, he writes "I read modern education books with hypocritical authority. No education exists in anthroposophy" (Korczack, 1939, 180). But even if he did, he certainly knew and perhaps was inspired by anthroposophy.

In other words, instead of punishments there should be order, instead of coercion there should be good will and instead of preaching morality there should be self-work.

The Influence of Masonic Ideas in Korczak's Educational Doctrine – Masonic Rituals in the Orphanage

Methods and technics from the rituals of Freemasonry were used in the orphanage with the clearest analogy. Meaning the expression of a gradual rise in learning and self-improvement.

First a child should become acquainted with the rules governing the institution under the care of an older member. A month later a similar referendum gave the new member a degree in the orphanage. A "member degree" was the highest rank under which he was a "resident" and the lowest was a "suspicious rookie." The boy could change his degree if he showed effort and demonstrated a goodwill and responsibility in his education.

The children who qualified for it were led through symbols of a symbolic tower and received the title of "Knights of the Green Order". In the institution each degree in the tower had an additional level of knowledge and skills. Moreover, every degree had her own secret signs, oaths and tokens known only to the children that were accepted to the degree. (Korczack, 1939, 180).  

We first encountered the mentioned of the influence of freemasonry teaching technics in Korczak's two orphanages in a Polish right-wing press of the 1930's (Olchik-Roniker, 2013, 275).

There was an "incident" that occurred in the "Our House" orphanage. A journalist of a right-wing Polish newspaper visited Korczak's orphanage and called it a "Masonic nest".

We can conclude that the journalist was quite right. Korczak's orphanage did use masonic-like rituals, but in light of the negative publicity, it seems to have stopped. But not completely, we believe.

We can also assume that when Nebrely wrote the book in Communist Poland in the late 1970s, where freemasonry was banned (as in all of communist Eastern Europe), he saw a vital need to underestimate the importance of Korczak's role in freemasonry, because of the Communist censorship.

In later date, we came across evidence of this only in a book written by Korczak's assistant – Igor Navarli, which was translated in later years into Hebrew.  

This book is presented as a hypothetical conversations with children about Korczak's life, which is based on real details and events. In that book, Neburli confirms that the orphanage is regarded in some circles in Poland as "a nest of freemasons."

Nevelli confirm in his book that the reason for this image was an alleged incident that took place in Korczak's second orphanage that oversaw Non-Jewish orphans.

According to Navarelli, Korczak would retire to the workshop with his children after a ceremonial dinner in the courtroom to mark the holiday in a 12-hour masquerade (Navarelli, 1978, 63).

Naverly then explains that they had three different degrees of secrecy and three groups of friends: a camper, apprentice, and the artist. They held their nightly gatherings with candles lit in a special outfit and working tools. These assemblies were solemn and full of jewish prayers (Navarli, 1989, 65).  

Naverly goes on to say that korczak and his children then created a ceremony, in ritualistic aprons, that was devised for new trainees to be accepted into a fraternity. It is clear from Naverly's description that the ritual is an equivalent to the Masonic ritual of initiation (Navarli, 1989, 66).  

But in one of the dinners at the orphanage there was a journalist from a far-right Polish newspaper. He intrigued by the strange noises and sights in the room that included campers' candles. He was amazed to see that the ceremony was very similar to the initiation ceremony of freemasonry. He posted an article about it that said that "Korczak's non-Jewish orphanage was a "Masonic nest." (Navarli, 1989, 65).   

An expression of Masonic ideas in Korczak's writings – a new future for all of humanity

Korczak with  his childrens  

Janusz Korczak had a religious conception that was not related to Judaism or Christianity. He himself was born into an "assimilated" Jewish family (that is, unrelated to the Jewish community). He did not grow up in the framework of institutionalized religion for its practices and commandments and did not think such a religion should be passed on to others. But he sought spiritual peace and thought it could be reached with the absolute value "of the love of others", or in his case "the love of children". He thought that children without religion could get a secular education but they had to convey the concept of God, in the way that every child is interpret and defined it on his own way.

He wrote, “It is possible to educate children without religion, but not without God. How is it possible to explain birth, death, the course of generations?(Korczack, 1939, 97).

He supported the idea faith education in children's homes under supervision not of practical reasons but because of the atmosphere that a child has at home (A very common idea in Freemasonry and Theosophy). That's why he made sure that there were prayers in the orphanage, including public prayers where he participated with the children. (Shevach, 2000, 93).

Korczak said that these rituals expressed an individual search for God because it gives the child a religious experience without institutionalized religion. (korczack, 1922).

He personally believed in the afterlife as a kind of reincarnation. In a letter to friends in Ein Harod in British Mandate Palestine on 30 March 1937, he wrote:

“However – I will believe – if I do not come to you as a tired old man (experienced in pain) to share with you the responsibility of my strength – I will come to you, again as a child, and I will start from the beginning my wanderings in life – reincarnation – metaphysics? No – for me they are real truths, which these evening hours in the Land of Israel have merged into one.(korczack, 1939, 203).

He supposedly adds the clarification: “A land that seeks God – perhaps he will say who: and India and China? It is possible – however here – in longings – in submission, in loneliness, in disgrace, we will needlessly fail, not a wish, but the recognition of the reality of the very universe and its purpose – your restlessness and the feeling of lack of satisfaction are – are the request. I am sorry that I am sharing thoughts that did not fully reach maturity, they are answers.” (korczack, 1939, 203).

It is doubtful the recipients of his letters understood what he meant and he did not bother to explain to them. He defined all of these ideas as "wild thoughts" that he had.

The scholars who researched Korchak generally dismissed these ideas as "not serious." Thus, researcher Yitzhak Perlis wrote that it "seems puzzling, incompatible, even contradict to his attitude and expectations toward Israel as we know them." [1]

But in our opinion, these wild ideas were far more serious than what they had so far understood from Korczak's acquaintances and scholars. These ideas reflected Korczak's ideals that were common in the theosophical society in Poland at that time. These ideas inspired to create a new and better future for all of mankind.

But those ideas were not known to his friends from the Zionist movement. He may well have believed, like Freemasons and theosophists, that humans can develop their own mighty powers that allow them to develop their spiritual lives above and beyond what conventional religion doctrine allows. Arguably we believe that he tried to create such people in his orphanages under his supervision.

The role of the Land of Israel

Korczak with children  

Korczak's mind came up with all sorts of mystical messianic ideas inspired by the mass and theosophical groups he was in contact with.

He was known in Poland for his deep Polish patriotism. But the Zionist concept has also greatly influenced him in the 1930s when he seriously considered immigrating to Israel (Sharshevsk,1990).

But alongside these two concepts, there was also a third "international" view that considers Poles and Jews as a part of the entire human race with uniformly and equally.

Such ideas, for example, come up in his letters to some of his friends in Israel who did not really understand their meanings.

For example, in a letter to Joseph Arnon from May 1933, he wrote:

“The world does not need work and golden apples but a new belief. The future life must connect with the child, as the source of the hope, if I wanted (and I do want) to come to the Land of Israel, then (and I do want) to come to the Land of Israel, then not since I have an illusion, but since it is necessary to tell people, since only God (but a new one, not the one from 2000 years ago) is what will give to the Land of Israel the right to exist and hope.(korczack, 1939, 211).

On the same day, Korczak wrote: "If I want to come to Eretz Yisrael (Land of Israel – The Jewish name for British mandate Palestine), for a conversation with God and the past, a new Bible is needed for the people." (korczack, 1939, 211).

He explains his universal ideas in the same letter:

“It is a mistake to think that only Jews suffer. It is bad for everyone, life in expectation, both those who deprive and those who are deprived.(korczack, 1939, 213).

Korczak tried to explain his Masonic ideas in a more detailed and practical way in a letter to Joseph Arnon of March 30, 1937: "If I am not mistaken for a second nationalist, Geneva is a parliament for regulating material affairs, Jerusalem should Being the individual life spirit, destiny and right of existence." (korczack, 1939, 207).

That is, Korczak seized the Zionist enterprise in a mystical concept that presents the most widespread human moral goals. He saw in Eretz Israel an expression of a new world society that should be created, that will be a more moral and just human society that would bring salvation to all of humanity and children in particular, and not only for the redemption of the Jewish people.

Mystical ideas in Korczack's book "Kaytek the Wizard" – an antithesis to Nietzsche's Zarathustra

Based on our acquaintance with various Masonic teachings and writings, it is our opinion that Korczak's "Kaytek the Wizard" was an antithesis to Nietzsche's Supreme Man theory and its later supporters such as Hitler. He expressed his position through a story about a child, who searches for mystical power and on a journey around the world, finally finds out the answer to Nietzsche's various claims.

That is, he came to the realization that he can't use his mighty powers to the serve his own selfish interests while causing harm to others. This is in contrast to the concept of a Nietzsche's book, since Kaytek's powers were given to him to help others and come to the aid of all mankind, not to serve his personal desires.

In his book, Korczak introduced a new idea of ​​superheroes to children's literature.

Thus, the character of Kaytek is a response to the idea in Germany at that time that describe a superhero as a person who is able to reach a high level of physical power (Eshed, 2012).

In 1933 while Korczak was busy completing the story of "Kaytek the Wizard", Adolf Hitler came to power in Germany. Hitler and his followers, who were greatly influenced by the "super-man" ideas of the philosopher Nietzsche, spoke explicitly about the idea that the future belonged to the supreme (German) man and that the supreme man had to conquer his surroundings and the world.

Janusz Korczak called Nietzsche's "Zarathaustra" a danger and a "false prophesy" regarding the future of mankind.

The character of Kaytek was meant to fight the deleterious effect of "Zarataustra". Korczak despised Nietzsche so much so that at the end of his life in the summer of 1942, shortly before he was taken with the two hundred orphans to Treblinka, Korczak wrote on his memoir:

“I intend to give an answer to the lying book of the false prophet (Nietzsche). This book has caused considerable damage. I have discussed, I have had the privilege of talking with Zarathustra. His secret sermons, the heavy, difficult ones, led you, the poor philosopher, to behind the dark walls and the dense bars of the mental hospital. And thus this was in black and white:

‘Nietzsche died in fight with life – madness!”

In my book I want to prove that – in a saddening fight with the truth. Zarathustra himself instructed me in another doctrine, perhaps my hearing was better, perhaps I was more attentive.

On one issue we are of the same opinion: the way of the rabbi and my way, of the student – they were exhausting. The falls were more frequent than the successes, and the curvature is great … and therefore time and effort to in vain, it would seem in vain.” (Korczack, 1942, 77).

It seems that quite a bit of what he wrote in that memoir can be interpreted as a reaction and an antithesis to Nietzsche's philosophical teachings.

It could be presumed that Korczack keep referring to Nietzsche's writings several times always out of reluctance and disgust. However he probably also felt an interest from which he feared. As he writes: “I have discussed, I have had the privilege of talking with Zarathustra … Zarathustra himself instructed me in another doctrine.”

Korczack could not agree with Nietzsche's central idea that the desire for power is the driving force in human life. Meaning a man is nothing but a system of instincts that clash with each other and try to overpower one another as the strong overpower the weak for enslavement, or elimination.

Nietzsche's gives a model of what a "super-man" or a "super-hero" should be. Korczak believed that the real "super-hero" should be someone who strives to experiment with everything he encounters in life and does not shy away from talking and thinking, as describe in the cherecter of Kaytek the Wizard (Cohen, 1989, 52).

Korczak believed that his lifestyle and educational method were the antithesis of the idea that desire for power is the primary motive of man (Baron, 1996, 67).

But it seems that a touch of his personality can be found in the early stages of Kaytek journey as a Wizard.

Korczak admits that there was a time when he was fascinated by Nietzsche's teachings, but eventually he found it to be wrong and distorted. And so, he started to believe in a more humanistic teaching.

Clearly, one could argue that the book also served as an unofficial criticism of Nazi ideology that came to power in Germany in the same year the book was published, and Korczak already understood very well what a threat it posed to Poland and to its Jews.

One can also argue that in the chapter of " Kaytek the Wizard" that deals with an international committee of German and Polish representatives that examine the strange and mysterious aspects of "Kaytek the Wizard", is a representation of the political tension between Germany and Poland in those years. In retrospect, it seems that the threats that were given from the German representative to the Polish one expressed an analogy of the threats that were made from Germany to Poland in that time.

Korczak predicted World War II years before it occurred. In a conversation that took place in 1937 with an emissary from Israel, the poet Zrubavel Gilad, Korczak stated: “… Europe after Hitler and the war he will bring – certainly it will come! All the signs indicate about this … yes after Hitler Europe will face profound mental emptiness that it has not yet known. And then. Nu, nu, I do not ask to prophesize but certainly I, I also dreamed about this, I will even say this one hundred and one times: the land of the prophets, the land of the prophets is renewing! This is in essence the special meaning of Zionism for me.”

The last days in the ghetto

The last organized action of the children of the Warsaw orphanage was to put on a show by the well-known Indian Theosophist and poet Rabidnat Tagore called "The Post Office". A mystical play that deals with the idea of the continuation of life beyond death in another existence. A play that could be a reflection of Korczak's views and ideas (Doron, 1998).

 When he felt the end is near, his theosophical ideas echoed in his writings: “Even if you do not believe in the mind, then make sure your body is living like a green grass, like a cloud, since you are nothing but water and dust.(Korczack, 1942, 90).

In the last pages of his journal he writes:

“For me it has been many years that I have not blessed the world, tonight I tried – the attempt failed. I do not know even what I made a mistake in, the purifying breath succeeded somewhat, but the finger remained loose, and the energy did not flow in them, do I believe in the outcome? I believe, but not in my India! Holy India!”

According to Korczak writings, he appears to describe here an experiment in yoga or meditation which he studied with his Freemasonry or Theosophical circles.

On August 5, 1942, Korczak, his teachers and the orphans were deported to Treblinka. In the last day he writes a page in his diary, on August 4, 1942, were he is trying to get details of what had happened to the postal director Estherka who had been kidnapped several days earlier by the Nazis. On August 4th, the last day for on his diary, he writes in his diary: "Maybe she didn't fall into the trash but we (since we stayed)" (Korczack, 1942, 171)..

Conclusion

After his death, Korczak became an icon in Israel, Poland and in the rest of the world at large. But his influence from the mystical circles of Freemasonry and Theosophy are almost forgotten.

It should be noted that recipients of the letters to Eretz Yisrael found these thoughts puzzling and even delusional. One can assume that he never bothered to tell them everything he really thought regarding these ideas, perhaps because he did not expect them to understand them (Because they were without masonic knowledge).

Although in 1938 freemasonry was outlawed in Poland, all lodges were closed and Korczak's relations with the freemasonry officially ended, he continued to reflect and applied their ideas and methods in his educational teachings.

Contrary to the usual British style of Freemasonry that is striving to distance itself from many elements of mysticism, Janusz Korczak was a member of the Freemasonry order of "Le Droit Human" ("human rights") which operates in a French style of freemasonry that seeks to elevate one's spirituality.

This style, that were heavily influenced by the ideas of the French Revolution, emphasized the principles of equality among all human beings above all other principles. An expression can be seen in Korczak's educational theory in which encouraged an equitable concept between the teacher and his student (similar to the relationship between the Worshipul Master of a masonic lodge and ordinary brothers of the lodge).

For example, one of his former students testified in an interview in Israel in 2015:

"I, at the end of 1939, fled from the Ghetto to the Russian border because I could not endure these persecutions and humiliations, since I got an education that I am a human being, that I am an equal human being, that I am a proud human being." (Interview with Yitzhak Belfer, 2015).

In addition, Korczak's writings and letters can be understood as an attempt to create a new a better man, by the development of children and their talents, with an understanding of their limitations. The main characteristics of this new person is to have a moral conscience and the abilities to spread morality to the society around him.

His literary characters are a model of the idea of the "new man", as Korczak saw him. A man who is very different from Stalin's "new man" or Nietzsche and Hitler's "super-man". A person who reflect the ideas that Korczak learned in the Order of Freemasonry and Polish Theosophical Society. Meaning, A man who lives his life on ideas of curiosity and thinking.

Another motif that can be seen in the stories of Korczak is the figure of the educator who helps his students to discover their concealed powers. Thus, for instance, one of his stories in the collection Wonderful Events described Professor Z, an astronomer, on the planet Rho, who is helped by his telescope that describes to him in pictures what happens throughout the universe. Through the device, the “astropsychomicrometer”, he receives the feelings on other planets. He discovers that on Earth different negative emotions are dominant. He asks himself whether he should broadcast to this miserable planet spiritual peace rays. However, perhaps the miserable creatures do not want to be happy. Should he truly force upon them a way that is beyond their achievement? Is this work that is beyond their strength and a lofty purpose that they cannot understand? Here there is a moral dilemma for the alien and Korczak in his story does not resolve it. He summarizes: “Perhaps she did not fall into the trap but I did (since we remained).” (Korczack, 1942, 144-146).

It can be hypothesized that different motifs in Korczak’s life and ideas influenced the creation of the successful comic series "The X-Men", which in recent years has also been made into blockbuster movies. This series was created in the 1960s by the Jewish comic creators Stan Lee and Jack Kirby and was developed in the 1970s by the author (also Jewish) Chris Claremont. This series tells the story of mutants, who discover in their teen years that they have different supernatural powers, which inspire fear and dread among people. However, an idealist educator assembles these mutants in a home under his supervision, where he monitors their development and ascertains that their diverse powers and abilities are used for good and in the service of humanity.

It can be hypothesized that from this perspective the authors of the X-Men only repeated the basic idea of Korczak in "Kaytek the Wizard". In fact, the character of Professor Charles Xavier, the humanist headmaster and teacher of Xavier’s School for Gifted Youngsters, whose aim is to integrate them into the human species, who hate them and are afraid of them, is greatly reminiscent of Korczak, even in his external appearance (although Professor Xavier does not have a mustache and beard like Korczak did, he otherwise he looks like a young Korczak). At a certain stage, Professor Charles Xavier is described as coming after the war to Israel to work with Holocaust survivors, like an alternative life story of Janusz Korczak, in which he is not living in Poland but in the United States.

To a large degree, it is possible to see Professor Xavier, the teacher and leader of groups of mutant children, who teaches them to use their power for the good of humanity, as continuing in Korczak’s footsteps. Were the Jewish creators of the X-Men series aware of Korczak when they created and wrote the stories of the series? Perhaps he was not necessarily in their awareness, but there is every reason to think that they had heard of him and about his attempt to create a new environment using new methods for a new type of children who are better and more aware of the needs of their environment. It should be assumed also that the very known story of Janusz Korczak is found in the list of sources of inspiration for the comic series and the successful movie films that were made afterwards and describe an educator like Janusz Korczak, who attempts to create in his modest way a better and more tolerant world also for people who are different.

References

Primary Sources

  • Korczak, Janusz (1942), Diaries From the Ghetto. HaKibbutz HaMeuchad, translated in 1972 (Hebrew)
  • Korczak, Janusz (1939), The Religion of the Child (Translated from Polish: Dov Sadan & Zvi Arad). Tel Aviv: HaKibbutz HaMeuchad, 1978 (Hebrew)
  • Korczak, Janusz (1934), Kaytek the Wizard (Translated from Polish: Uri Orlev). Tel Aviv: Am Oved, Published in 1987 (Hebrew)
  • Korczak, Janusz (1922), “Man with His God – The Prayers of Those Who Do Not Pray”, The Writings of Korczak (Translated from Polish: Uri Orlev & Dov Stock, 1996). The Janusz Korczak Association in Israel. (Hebrew)
  • Lifton, Betty Jean (1989). The King of Children: A Biography of Janusz Korczak. New York: Schocken Books.
  • Mordkovitsch-Olchakova, Hanna (1961). The Life of Janusz Korczak: With Words of Appreciation and Memories of His Friends in Israel (Translated from Polish: Zvi Adar). HaKibbutz HaMeuchad. (Hebrew)
  • Navrieli, Igor (1989). Conversation in the Kindergarten on the Fifth of August – On a Youth from a Very Old Picture (in a Series for Youths named for Janusz Korczak). Jerusalem: Yad VaShem. (Hebrew)
  • Olchik-Roniker, Yoana (2013). Janusz Korczak –An Attempt at a Biography. (Translated from Polish: Miriam Borstein). Or Yehuda: Zmora Beitan. (Hebrew)
  • Wójtowicz, Norbert (2000). Janusz Korczak – A Freemason. Wrocław-Poland.

Secondary Sources

  • "Continental Lodges", Mackey's Encyclopedia of Freemasonry, Retrieved November 30, 2013.
  • Baron, Zvi (1996). Philosophical Ideas in the Thinking of Janusz Korczak. Studies in the Heritage of Janusz Korczak, 6, 67-71. (Hebrew)
  • Caillava, Marie-Catherine (2005). Magneto the Jew, in: Wein, Len & Wilson, Leah (Eds.) The Unauthorized X-Men: SF and Comic Writers on Mutants, Prejudice, and Adamantium (pp 99-109). Dallas, TX: BenBella Books.
  • Cohen, Adir (1989). Desire and Coercion: The Literary Work of Janusz Korczak. Studies in the Heritage of Janusz Korczak. (Hebrew)
  • Darowski, Joseph J. (2014). X-Men and the Mutant Metaphor: Race and Gender in the Comic Books. Lanham, Maryland: Rowman & Littlefield.
  • Doron, Shlomi (1998). The Presentation of “The Postman” of Tagor in the Korczak Orphanage. From Generation to Generation (pp. 117-134). The Research and Documentation of the History of Jewish Education in Israel and in the Diaspora. (Hebrew)
  • Eshed, Eli (2012). Kaytek the Wizard of Janusz Korczak as an Anti-Nietzsche Work. Studies in the Training of Teachers, 13, 338-371. (Hebrew)
  • Gilad, Zerubavel (1974). Smart in the Heart: With Janusz Korczak. Conversation without a Theme: With Friends and Teachers. HaKibbutz HeMeuchad. (Hebrew)
  • Önnerfors, Andreas (2017). Freemasonry: A Very Short Introduction. Oxford: Oxford University Press. 
  • Önnerfors, Andreas, & Róbert Péter (Eds.) (2010). Researching British Freemasonry 1717-2017 – Sheffield Lectures on the History of Freemasonry and Fraternalism, Volume Three. Sheffield: The University of Sheffield Publication House.
  • Sharshevsk, Miriam (1990). Two Homelands: On the Problem of the National Identity of Janusz Korczak. Tel Aviv: The Center for the Research of the History and Heritage of the Jews of Poland. (Hebrew)
  • Shevach, Aden & Goldshmit, Henrik (2000). Janusz Korczak: The Man, the Educator, the Author. Jerusalem: The Janusz Korczak Association in Israel. (Hebrew)

.


[1] Isaac Perlis, An Introduction to "The Religion of a Child", p. 56