משפחת קלונימוס ואני

 

     

 

אני קורא שוב את "היהודי האחרון" של יורם קניוק.

בפעם השלישית אולי.

נראה שחלק מהעניין שלי ברומן של קניוק במשפחה שעסקת בנסיונות כושלים להביא את הגאולה במשך דורות רבים ללא הצלחה.

וזה מזכיר לי את בני משפחתי שזה בדיוק מה שהם עסקו בו במשך דורות רבים מספור. 

 

בסוף המאה ה18 ובראשית המאה ה-19 בני משפחתי  יזמו ואירגנו את העלייה הפרושית לארץ ישראל  לצפת ולירושלים  זאת שעומדת מאחורי הקהילה החרדית הליטאית של היום בעקבות מגוון תחזיות והזהרות לגבי העתיד לבוא בליטא  שהם שמעו  מבן המשפחה הגאון מוילנה ומתלמידיו.

רבים צחקו להם שהרי ליטא הייתה  המקום הבטוח ביותר עלי אדמות עבור יהודים הליטאים מעולם לא פגעו בהם.והם לא  רצו לעבור לאיזור נידח ארץ ישראל חלק נידח של האימפריה העותמאנית. 

בני משפחתי  התעקשו על הצורך בהגירה המונית ומהר ככל האפשר. 

 רבים שוכנעו בכל זאת.

כתוצאה עשרות אלפים רבים של יהודים ליטאיים שצאצאיהם היו מושמדים בשואת היטלר כמו מרבית יהודי ליטה  היגיעו לארץ ישראל כדי להקים שם בעיר הנידחת ירושלים מרכז תורני ותרבות חדש שקיים עד היום.וכתוצאה צאצאיהם ניצלו. 

וזה היה  לטענת אחדים רק חלק מתוכנית ענק שפרטיה ידועים עד היום רק למועטים ונבחרים שאמורה להמשיך עוד מאות של שנים. 

אבל גם  זאת לא הייתה ההתחלה.  זה בסך הכל היה שלב של המשך בשרשרת.

ידוע שעוד מהמאה השש עשרה בימיהם של דוד הראובני ושלמה מולכו ואולי בתוך ניהול קשרים עימם אחד מאבות המשפחה "החבר יוסף "   מהעיר אובן היא בודפסט עמד בראש אירגון חשאי בשם "בני ציון"שמטרותיו אינן ידועות בבירור אבל כנראה קרא לשיבה המונית  חשאית של יהודים לארץ ישראל   וכתוצאה הוגלה בסוף חייו מסיבות שאינינו יודעים אותן לפרטיהן אבל מן הסתם  הן היו כבדות משקל והשלטונות חששו  ממנו ומתוכניותיו.

האירגון החשאי "בני ציון " לפי טענות של אחדים (שהם סבי וסבתי והמשורר יעקב רימון  ) המשיך להתקיים באופן רציף  לאחר מות   החבר יוסף מייסדו (?) עד למאה העשרים ועד לעשורים האחרונים כארגון בשם "האחים הנאמנים " או "בני ציון".וממשיך להתקיים עד עצם היום הזה בשמות אחרים.  

אבל גם זאת לא הייתה הההתחלה.

מאות שנים קודם לכן מהמאה ה-12 נודעו  אבות אבותי בני המשפחה  כ"משפחת קלונימוס "  משפחה רמת יחס ולמדנית ועשירה שהיגיעה מאיטליה לגרמניה וצרפת ועמדה שם בראש הקבוצה שניקראה "חסידי אשכנז" שעסקה בהבאת הגאולה באמצעים שונים ומשונים ובכללם נסיונות  מעשיים ראשוניים  ליצירת גלמים תחום שהם כנראה עסקו בו ראשונים בעולם. 

כמה וכמה מאבות אבותי נודעו בעיסוקם בתחומים הקיצוניים ביותר של מה שמכונה בטעות "קבלה מעשית " והם ככל הנראה הרחיקו לכת יותר מכולם . הם עסקו במיסטיקה וקבלה מהסוגים הקיצוניים ביותר הקיימים מכאן ועד הודעה חדשה.

וכך אביו של סבו של סבה של סבתי  הרב אליהו בן שלמה זלמן "הגאון מוילנה " הוא האדם היחיד שידוע לאחר חסידי אשכנז מבני משפחת קלונימוס  שניסה ליצור גולם אדם מלאכותי .

ומהצד השני  על סבו של סבו של סבי הרב יוסף זונדל מסלנט .מסופר באגדה שהוא היה אדם האחרון  ( ואחד הבודדים אי פעם  אפשר לספור את האנשים האחרים שעסקו בכך על אצבעות יד אחת ) שהקים לתחייה גופה של מת לזמן מה על מנת לחקור אותו בנושא מסויים .

המדובר ככל הנראה באגדה אולם יוסף זונדל מסלנט אכן עסק בקבלה מעשית מסוג "מתקדם ביותר " כפי שמראים מסמכים שונים שהשתמרו ממנו.

והם לא היו היחידים במשפחתי

.מאידך אנשים אלו שהרחיקו לכת יותר מכולם בעיסוקם בצדדים הקיצוניים יותר של הקבלה מעשית ושל מה שניתן להגדירו ככישוף  יהודי מהדרג העליון ביותר  נודעו גם כמי שהטילו שוב ושוב חרמות וניהלו רדיפות של ממש   כנגד מי שעסקו גם הם בנושאים מעין אלו כמו  ובמיוחד החסידים ( שעד כמה שידוע מעולם  אף לא ניסו להרחיק לכת כמוהם בניסויים המיסטיים שלהם  )   כנראה מתוך ההנחה שאי אפשר לסמוך על אף אחד מלבדם שידע איך לעסוק בנושאים מאין אלה שלא למטרות רווח אישי או צבירת כוח  אלא אך ורק למטרות של ידע בלבד.

.ובכך אולי צדקו .

ואז כאשר קראתי את הספר "היהודי האחרון" על משפחת דילא רינא בהחלט חשבתי על המשפחה שלי.חוקר השבתאות ד"ר אלי שי אומר לי שגם הוא כאשר הוא קורא את הספר של א.ב. יהושע "מר מאני" על משפחה ממוצא ספרדי שעוסקת בניסיונות שונים להביא גאולה לאורך הדורות הוא מרגיש שהוא קורא על המשפחה שלו שגם היא מסתבר עסקה בכך. שווה מאוד לקנות את "היהודי האחרון" וגם את " מר מאני" בשבוע הספר.

 

קיראו גם "

ממשולם מלוקה במאה השמינית  לספירה ועד לאלי אשד במאה ה-21 

 

ראש שירותי הריגול ככותב מותחנים: היצירה הספרותית של איסר הראל

סופר הריגול העברי הבולט בשנות השבעים  לצד מיכאל בר זוהר היה ראש שירותי הביון לשעבר איסר הראל, מי שידע הרבה יותר מדבר אחד או שניים על ריגול וחיבר ספרים עיוניים רבים בנושא, שעסקו בפרשיות שונות שבהן היה מעורב כראש המוסד והשב"כ.

זהותו כראש שירותי הביון לשעבר נחשפה באמצע שנות השישים ואז הוא הפך להיות אדם ידוע.ידוע יותר ממרבית ממשיכיו אחריו.

 

מאמר לילדים  ב"הארץ שלנו " שכתב פנחס שדה  תחת השם הבדוי "יריב אמציה " על חייו של איסר הראל ,זמן קצר לאחר שזהותו נחשפה.

בשלב מסויים הוא החל לכתוב ספרים .תחילה ספרי עיון אבל גם כמה ספרי ריגול ומתח בדיוניים. למעשה הספרים הראשונים שפירסם תחת שמו היו ספרי מתח בדיוניים אם כי זה לא היה מרצונו החופשי דווקא ,הוא רצה לפרסם ספר תיעודי או כמו תיעודי  לפניהם אבל זה לא יצא לפועל מסיבות צנזורה.

המאבק על "הבית ברחוב גריבלדי"

המפורסם בספריו של הראל וזה שמידת הקשר בין מציאות ודמיון שבו היא השנויה ביותר במחלוקת היה הספר  הראשון שכתב אם כי  לא הראשון שפורסם  הבית ברחוב גריבלדי (ספריית מעריב, 1975), על לכידת אייכמן .הראל כתב אותו עוד בשנות השישים ואז נטען הוא יותר מותחן מאשר אמת ושכתוצאה מהדיונים עליו לקראת הוצאתו לאור, דבר שהמדינה ביקשה בתחילה למנוע, קמה ועדת השרים שאמונה על אישור פרסום ספרים של עובדי מדינ

שאלת פרסום הספר היגיעה בשנות השישים אל בית המשפט  שפסק הדין שלו בנושא נשמר בסוד עד השנים האחרונות בג"ץ 130/68, "איסר הראל נגד מדינת ישראל".

 

 

כל מיני פוליטיקאים בכירים מדוד בן גוריון ועד מנחם בגין, היו מעורבים במידה זו או אחרת בפרשה, שהחלה בלכידת אייכמן ב-1960, נמשכה בהיתרים שנתנו בן גוריון ולוי אשכול להראל, להיעזר בחומר של "המוסד"  לצורך חיבור ספר, והסתבכה כשממשלת אשכול ביקשה לבטל את ההיתר.

מדוע עורר ספרו של הראל בעיות חמורות כל כך עם הצנזורה על פרשה לשכאורה לא הייתה צריכה להיות  בעייתית במיוחד ?

ב-1960 שיקרו ראש הממשלה בן גוריון ושרת החוץ מאיר בהודעות רשמיות, בין השאר לאו"ם ולממשלת ארגנטינה, באומרם שחטיפת אייכמן מבואנוס איירס בוצעה בידי "מתנדבים" ש"חכרו מטוס" – גירסה דומה לזו של בן גוריון לאחר קטל האזרחים הפלשתינאים בפעולת קיבייה ב-1953, כביכול נקם של מתיישבי ספר. מהנימוקים שנודעו עכשיו עולה שממשלות אשכול ומאיר שיכנעו את אגרנט, לנדוי והשופט משה זילברג שפרסום האמת, לפיה סוכני המוסד היו מאחורי המבצע ואייכמן הוטס במטוס של חברת "אל-על", יחדש ויחריף את המשבר ביחסיה עם ממשלת בואנוס איירס, יסכן את יהודי ארגנטינה ויכביד על המאבק המדיני בעקבות מלחמת ששת הימים.

השופטים קיבלו גם את טיעוניו של ראש המוסד מאיר עמית, יורשו ושנוא נפשו של הראל, שפרסום פרטים מבצעיים בחתימת סמכות ביטחונית כה רמה – ראש המוסד לשעבר הראל בכבודו ובעצמו, בניגוד לאיסור המוטל על עובדים זוטרים ממנו בקהילת המודיעין, יגרום נזק למקורות ולשיטות. ל

הראל היה בעל בריתה של שרת החוץ מאיר, ויריבו של ראש אמ"ן עמית, במחלוקת על מידת הסכנה בפעילות המדענים הגרמנים במצרים, בראשית שנות ה-60'. על רקע זה התפטר, שבועות מעטים לפני התפטרות בן גוריון מראשות הממשלה. לאחר מכן התמנה הראל ליועצו של אשכול לענייני מודיעין וביטחון, אך התפטר בעקבות חיכוכיו עם עמית, שעבר מאמ"ן למוסד.

ההתנצחות בין ראש המוסד לשעבר, שהיה בין 1948 ל-1963 סמכות ביטחונית חשאית ומעוררת יראה, לבין פטרוניו לשעבר ומי שנשארו עובדי המערכת הממלכתית, עסקה גם בהבדל שבין החלטות הצנזורה הצבאית (שהסכימה לפרסום ספרו של הראל, בהשמטות ובהונאות קלות) לבין זכותה של המדינה לכפות על עובדיה, בהווה ולשעבר, חובת סודיות. היבט אחר היה המאבק בין "מעריב", שעמד לפרסם את ספרו של הראל, לבין "ידיעות אחרונות", שהגיב בבקשה לראיין עובדי מוסד אחרים על פרשת אייכמן. עורכי העיתונים השפיעו על הרכב ועדת השרים שהתמנתה לחפש מוצא מהסבך.

 

אגרנט וחבריו קבעו שאין יסוד לטענות הראל בדבר חוסר תום הלב של אשכול, אבן ועמית וש"בית המשפט רואה בעין רעה את העלאתן של האשמות מופרכות אלה". אגרנט הצדיק, כ"סוד רשמי", את זכותה של הממשלה למנוע הפרכה של הגירסה השקרית שהפיצה ב-1960 ממשלת בן גוריון. "הדבר עלול להביא להרעת היחסים עם ארגנטינה ולכן טרם הגיעה השעה לפרסום הספר", פסק, "הממשלה היא גוף קולקטיווי. מוטלת עליה בכל ימות השנה האחריות הכבדה, שאין למעלה ממנה, הכרוכה בניהול העניינים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של המדינה. הממשלה לא היתה מצווה להתפנות ולהקדיש מזמנה כדי לשמוע את דברי טיעונו של העותר מפיו", אך מאחר שנמנעה ממנו האפשרות להתבטא בפניה, לא הוטלו עליו הוצאות. לדברי אגרנט, אילו היתה אמת בהאשמותיו של הראל כלפי אשכול (המנוח, בעת כתיבת פסק הדין) ואבן "היה הדבר עלול לגרום למשבר מדיני חמור במדינה". השופטים "מביעים את מורת רוחנו על התנהגותו הבלתי הולמת" של הראל, בהעלאת ההאשמות כנגד בכירים אחרים.

השופט אגרנט הקפיד להדגיש בפסק הדין : " אין לפרסם מידע סודי שאמנם הגיע אל עובד ציבור  בתוקף תפקידו, אך אשר תוכנו מלמד כי מעבידו ( במקרה זה מדינת ישראל ) ביצע או עומד לבצע עבירה פלילית, תרמית או כל מעשה עוול אחר, ובלבד שהאינטרס הציבורי מצדיק זאת".

 

הראל, פירסם לבסוף,  רק ב-1975, את ספרו על מבצע אייכמן, "הבית ברחוב גריבלדי" עשור ויותר לאחר שכתב אותו., 

הספר זכה להצלחה גדולה ,תורגם לכמה שפות ( ראו עטיפות שלהם בהמשך) ולימים  אף הוסרט בידי חברה אמריקנית עם הראל כיועץ.

מהדורה איטלקית של "הבית ברחוב גריבלדי".

ניתן רק לשער ( ויש להניח שהראל חשב על כך רבות ובזעם ) לאיזה הצלחה "הבית ברחוב גריבלדי " היה זוכה אם היה מתפרסם כמו שתוכנן במקור בשנות השישים  זמן לא רב לאחר המשפט. יש להניח שההצלחה שלו אז בארץ ובעולם הייתה  גדולה פי כמה ואולי היה מוסרט כבר בשנות השישים כשכל הנושא היה עדיין טרי.

אבל זה לא קרה.

איסר הראל חיפש בשלב מסויים הצלחה ספרותית באפיקים אחרים.

במפתיע באותה התקופה (בניגוד להיום, כשהדבר נהיה מקובל מאוד), איש הביון הבכיר לשעבר הפך לכותב מותחני ריגול.

זה היה כמעט במקביל לחיבור ביוגרפיה על חייו, הממונה – איסר הראל ועלילות שירותי הביטחון (1970), שנכתב על-ידינ סופר הריגול הישראלי הבולט האחר באותה בתץקופה מיכאל בר זוהר.

בנתיים הראל גם חיבר (לפחות) שני מותחני ריגול בעבור הוצאת ספרים קטנה בחיפה והוצאה קטנה אחרת בתל-אביב.ובגלל פרסומצו של הראל הם זכו לכבוד הגדול להיות מוצאים לאור בהמשכים במוספים של ידיעות אחרונות "7 ימים" ובמוסף "ימים ולילות " של מעריב.

 

אלו היו :

התרמית הגדולה: רומן פוליטי (חיפה: שקמונה, 1971)

 

פורסם תחילה בהמשכים במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, עם איורים של א. בן-יהודה (גיליונות 363-367, בין התאריכים 22.1.1971-5.3.1971)

ג'יהאד (תל-אביב: כראל, [תשל"ב] 1972.

בעת פרסום הספרים, כבר פרש הראל משירותי הביטחון  ולא היה מעורב בחיים הציבוריים ועצם העובדה שהספרים פורסמו בהוצאות קטנות ולא ידועות, שלא השקיעו משאבים רבים בפרסומם, מן הסתם לא תרמה לתפוצה שלהם. הם נשארו בגדר קוריוזים, דבר שכאילו לא צריך היה לקרות. אין ספק שאם היו מתפרסמים באחת ההוצאות הגדולות, היו מעוררים תשומת לב גדולה, בדומה לספרים המפורסמים היום על-ידי "ידוענים" בסדר חשיבות קטן בהרבה מאיסר הראל. ובכל זאת, לא היסס הראל לפרסם את הספרים תחת שמו ובכך הקדים את  מיכאל בר-זוהר, לא רק מבחינה כרונולוגית (בשנתיים), אלא גם מהבחינה הזו שהראל כבר היה דמות ציבורית ידועה מאוד, שעסקה בספרות ריגול עם פרישתה והיעלמותה, אפשר לומר, מעין הציבור, בעוד שבר-זוהר פרסם את מותחני הריגול שלו בשם בדוי "מיכאל ברק"  ואת שמו האמיתי שמר לספרי העיון שלו כמו הביוגרפיה של בן גוריון.

רק כעבור עשרות שנים הסכים בר זוהר לפרסם את מותחני הריגול שלו תחת שמו האמיתי.

אהרון אמיר ,נעקב ולאחר מכן סופר הצללים של איסר הראל

לאחרונה התברר שאיסר הראל העסיק עבור ספרים אלו כסופר צללים את אהרון אמיר איש התנועה הכנענית  שאחריו ואחרי מקורביו ניהל במשך יותר מעשור מעקב מדוקדק כראש שירותי הביטחון כסכנה פוטנציאלית למדינה.

נראה שבמהלך המעקב היסודי הראל  גם קרא את ספריו של  אהרון אמיר והתרשם מספיק כדי להחליט שזה יהיה סופר הצללים שלו בכתיבת ספרי המתח שלו.
יש להניח שאהרון אמיר לא ידע שהלקוח שלו שהוא ידע כמובן מי הוא היה ,ניהל מעקב אחריו ואחרי מקורביו במשך שנים.

ואולי כן ?

\

הסכם בין איסר הראל ואהרון אמיר שאמיר ישמש  ככותב צללים עבור הראל .באדיבות מכון גנזים ,תודה לדניאל נחנסון 

241

בספר ג'יהאד, הבולט והמעניין מבין השניים, תיאר הראל  ( בשיתוף פעולה עם אהרון אמיר )   מזימה של חברי אירגוני טירור פלסטינאים שונים לפוצץ את מסגד אל אקצה ולהאשים בכך את ישראל על מנת לעורר מלחמת דת כנגדה, מזימה שנבלמת בתחכום רב בידי אנשי המוסד שמנהיגם מתואר כמישהו הדומה מאוד להראל עצמו. ברור שהסופר מבוסס על רעיונות ומחשבות שהיו להראל גם בזמן עבודתו כראש המוסד בנוגע לאפשרויות וליכולות, התוכניות והמזימות של ארגוני הטירור הפלסטינאים. למעשה הוא חוזה בספר משהו שמזכיר מאוד את הפעילויות של אל-קאעידה ודאע"ש כיום.

 

 

\

241

241

241

 

241

 

הראל פרסם פרק ראשון ממה שאמור היה להיות סיפור בהמשכים בשם קשר הדמים: רומן פוליטי במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות ב-10.11.1972.

הסיפור תיאר את שרשרת האירועים לאחר חטיפת הישראלים במינכן והחל בתיאור ההתמודדות של השלטונות הגרמניים עם הטרוריסטים כאשר העיתון מבטיח ש"כל השמות בדויים". למרות הצהרת המגזין על כך שזהו פרק ראשון מסיפור בהמשכים, הופיע  במוסף שף השבוע רק פרק אחד ולא יותר בניגוד למקובל בסיפורים בהמשכים במסופים כאלו .

ניתן רק להניח שהפרקים הבאים שאותם סיפק הראל לא מצאו חן בעיני העורכים, שקיבלו את הפרק הראשון בגלל מעמד הסלבריטי של הראל.

241

241

עם זאת, בזאת לא תמו ניסיונותיו של הראל לפרסם סיפור בהמשכים: בימים ולילות של מעריב פורסמו שני פרקים מספרו של הראל ג'יהאד תחת השם המזימה (11.8.1974, 23.8.1974). אין זאת אלא להעיד על כך שהספר שיצא כאמור לאור שנתיים קודם לכן, לא זכה לחשיפה רבה במיוחד, כך שעורכי המגזין לא ראו פגם בפרסום פרקים ממנו שנתיים לאחר צאת הספר לאור.

הראל כתב  גם  לימים ספר ריגול רביעי . סופר שם  על פיצוץ מסגד הר הבית בידי קנאים יהודיים (נושא שכידוע היה ונשאר אקטואלי ביותר), ונתן לסופר הריגול אורי אדלמן את כתב היד כדי שיחווה עליו את דעתו. אדלמן מצא שהרעיון מעניין אבל המליץ על סופר צללים שישפר את הסגנון.

למיטב ידיעתי, ספר זה של הראל לא פורסם מעולם.

אולי כתב גם ספרי ריגול ומתח בדיוניים אחרים שלא פורסמו מעוטלם.

עד לימינו אלו, איסר הראל היה ונשאר ראש  שירותי הביון הישראלי היחיד עד כה שכתב מותחני ריגול. אם כי מאז, בכירים נוספים בשירותי הריגול החלו לפרסם מותחנים ככל שהז'אנר הלך וצבר פרסטיז'ה.

אין לאטמר שהיה כותב מוכשר במיוחד גם כשכותב הצללים שלו היה אהרון אמיר, אבל סיפ]וריו מצטיינים בתחושה של אמינות ובתחבולות מקוריות כמה מהן מן הסתם כאלו שהוא חשב עליהן ( ואולי גם השתמש בהן?) כראש שירותי הביטחון.

נספח :

ספרי איסר הראל :

  • התרמית הגדולה, הוצאת שקמונה 1971.
  • ג'יהאד, תל אביב: כראל, 1972.

 

הבית ברחוב גריבלדי   :הסיפור האמיתי על לכידתו של אדולף אייכמן – מסופר לראשונה על ידי מי שתכנן את המבצע ועמד בראשו… [תל-אביב] :   ספרית מעריב,   1975

 

מהדורה מורחבת : תל-אביב : זמורה, ביתן, תש"ן, 1990

הספר תורגם לכמה שפות :

 

 

לצרפתית :

 

 

 

ולגרמנית :

 

 

אנטומיה של בגידה :"האדם השלישי" והמפולת במצרים ,ספרי ידיעות אחרונות , ירושלים ,עידנים 1980

מבצע יוסל'ה /  ספרי ידיעות אחרונות   ירושלים :   עידנים,   תשמ"ג 1982

משבר המדענים הגרמנים :1962-1963 / תל אביב : ספרית מעריב, 1982.

קם איש אל אחיו :הניתוח המוסמך והממצה של "פרשת לבון" -ירושלים: כתר 1982

האמת על רצח קסטנר :טרור יהודי במדינת ישראל   ספרי ידיעות אחרונות , ‫ ירושלים : עידנים, תשמ"ו 1985

ריגול סובייטי :קומוניזם בארץ-ישראל / ספרי ידיעות אחרונות ,תל אביב : עידנים, תשמ"ז 1987

ביטחון ודמוקרטיה ,ספרי ידיעות אחרונות , עידנים ,1989

ראו גם

 

איסר הראל בויקיפדיה 

הלוחם החשאי :איסר הראל על אלי כהן 

שישים שנים עם דני דין הרואה ואינו נראה ( וגם דינה דין הרואה ואינה נראה ופרופסור קתרוס כמובן ) של "און שריג" הוא שרגא גפני

 

 

הסופר שרגא גפני .צייר מ.אריה 

הרואה ואינו נראה

"אויה! אם יש לישראלים פחיות כה איומות אוי לנו, אם נצא למלחמה עליהם!" קרא נַצְר ביאוש […]

"הפחית עומדת להתפוצץ!", צוח הגנרל פואד שיהד בבהלת מות והשליך מיד את הפחית.

"נברח!" צרח נצר, והתחיל לנוס — אך מיד נפל אפים ארצה.

כי דנידין לא התאפק, שם לו רגל והכשילו.

אלא שנצר קם מיד והוסיף לנוס, וכל הנוכחים נסו כמוהו. הו, צריכים הייתם לראות איזו מנוסה היתה זו.

"מלאתי את תפקידי כהלכה", הרהר דנידין בשביעות רצון. "מעתה לא יעזו המצרים להתחיל במלחמות אתנו! הם בטוחים שיש לנו עוד המון פחיות-מות שכאלה!" […]

אחר כך פנה דנידין והלך לעבר נקדת המפגש עם ההליקופטר, אשר נועד להטיסו בחזרה לישראל.

('און שריג', דנידין גיבור ישראל, 1965).

 

שישים שנה מלאו לגיבור המפורסם ביותר של שרגא גפני תחת השם הבדוי "און שריג".

מפורסם יותר מחברי אירגון המחתרת "הימאים ".

מפורסם הרבה יותר  ומאריך ימים יותר אפילו  מהספורטאים הצעירים..

אז במלאת 54 שנים למלחמת ששת הימים שכמה מספריו המפורסמים של דנידין מתרחשים במהלכה,הנה רשימה עליו כולל רשימת הספרים. 

בתחילת שנות השישים החל הסופר וההיסטוריון הצבאי שרגא  גפני לפרסם, בעת ובעונה אחת, את שלוש הסדרות המפורסמות ביותר שלו.שתיים מהן תחת שם בדוי "אבנר כרמלי ". ואחת תחת עוד שם בדוי "און שריג" .

האחת היתה דנידין, סדרה הומוריסטית על עלילותיו של ילד בלתי-נראה. סדרה זו, שעד כה הניבה 29 כותרים, הפכה לחלק מהזיכרון הקיבוצי של הציבור הישראלי. דנידין הוא אולי הדמות המפורסמת ביותר בספרות הילדים הישראלית. דמות זו הופיעה לראשונה ב-1961 וממשיכה להופיע בהפסקות עד עצם היום הזה — מבלי שדנידין יזדקן אפילו בשנה אחת! אין ספק שהרעיון של אדם בלתי-נראה (רעיון שמקורו בספר ישן של מדע בדיוני מאת ה"ג ולס), היכול לעשות בחברת המבוגרים המופתעים כרצונו, קסם מאוד לקוראים הצעירים.

הילד דני דין שותה מיים סגולים והופך ל…בלתי נראה. 

דנידין הוא ההתגלמות האולטימטיבית של גיבור-העל הישראלי: פטריוט ישראלי עליז ופיקח, שבכוחו המיוחד ובתחבולות שונות גובר על 'יריביו הערבים המטומטמים והמרושעים' (את הספר מלווים איוריו הבלתי-נשכחים של מאיירה הקבוע של הסדרה, מ' אריה; איורים אלו מזכירים מדי פעם את הקריקטורות הערביות המכוונות נגד ישראלים). בספר הראשון, הרפתקאות דני הרואה ואינו נראה (1961), שם הגיבור איננו דנידין אלא 'דני תפוחי'; הוא הופך לבלתי-נראה כתוצאה משתיית המשקה הסגול שהמציא דוקטור קטרוס. הספר אויר על-ידי אליעזר ויסהוף.

אך למן הספר השני בסדרה, דנידין הקוסם (1962), השתנה שם הגיבור לדנידין המוכר לכל. מי שאייר את הספרים שיצאו בסדרה מאז ואילך היה אריה מוסקוביץ' הוא  מ' אריה.

בסיפורים הראשונים בסדרה מוצג דנידין כילד רגיל לגמרי, המשתמש בעובדה שאיננו נראה בעיקר כדי לבצע תעלולים ו'לשגע' אנשים. מאוחר יותר, בספרים הבאים, הופכות הרפתקאותיו למסובכות ולמסוכנות יותר; הוא נוסע עם דוקטור קטרוס לארצות הברית, מוצא את עצמו באי של אוכלי אדם ונאבק בכנופייה של שודדי ים מרושעים.

 

אך באמצע שנות השישים השתנה אופיה של הסדרה ודנידין הפך מילד שובב למעין 'פטריוט-על', הנשק הסודי של צה"ל ושירות המודיעין.

בתור שכזה, הוא לוכד חבורת מרגלים מצריים ונשלח למשימות שונות מעבר לקווי האויב; הוא פוגש פעמיים את המנהיג המצרי נאצר, ובכל פעם מכה אותו מכות נאמנות;

במלחמת ששת הימים הוא חודר לתחנת השידור הירדנית השמורה היטב ותוקף את חוסיין 'הקטון' מלך ירדן, בספר בעל השם המבטיח דנידין במשימה בלתי אפשרית (1970).

בדנידין במטוס החטוף (1971) הוא מציל את נוסעי המטוס מידי מחבלי בעזרת גברת יצחקי, שגם זוכה לכל התשואות על אומץ לבה. כי 'דנידין לא רצה להודיע את האמת לכל, כיוון שהוא, כרואה ואינו נראה, נחשב ל'סוד צבאי' של צבא ישראל, סוד שאסור לגלותו, מחשש שיוודע לארצות-ערב האויבות. וגם לא כל כך אכפת היה לו לדנידין, שהגברת יצחקי תזכה בכבוד הרב של מחסלת החוטפים, במקומו — "כי היה ענו מאוד וצנוע מטבעו, וגם היה שבע ניצחונות על אויבים קשים ומרים יותר; וניצחון על שלושה חוטפים לא נחשב בעיניו כרב ערך ביותר. כזה היה דנידין שלנו'. 

בדנידין משחרר השבויים(1974) הוא משחרר  לאחר מלחמת יום הכיפורים מבית סוהר מבוצר בסוריה את יונתן דין, טייס ישראלי אמיץ.

( למה דנידין לא נטל חלק במלחמת יום הכיפורים כפי שנטל חלק במלחמת ששת הימים שבה השתתף בשלושה ספרים שונים היא שאלה מעניינת בפני עצמה שהמחבר מעולם לא ענה לי עליה תשובה ברורה,ואם כבר הוא גם לא  נטל חלק במלחמת לבנון הראשונה.התשובה היא כנראה שמלחמות אלו שלא הסתיימו בניצחון ברור וקל לישראל לא היו מלחמות "שהתאימו לדנידין ".). 

בספר אחר"דנידין לוכד המחבלים "( 1976)  הוא מסכל את מזימתה של כנופיית טרוריסטים ערביים לחטוף אנשי שגרירות ישראלית;

 

בדנידין הרואה ואינו נראה משגע את סאדאם (1991), הוא מתגייס שוב לעזרת עמו ומולדתו, הפעם במלחמת המפרץ. הוא חודר למפקדתו הסודית של סאדאם חוסיין, מעלים מחגורתו של סאדאם את האקדח שבלעדיו לא ניתן להפעיל את התותח האטומי ובכך מסכל את המזימה. בדרך לארץ הוא עובר בשומרון, נכנס לאחד הכפרים הערביים כדי לראות אם התושבים נוהגים עדיין לרקוד בשמחה על גגות בתיהם, בלילות שבהם נורים טילים קונבנציונליים על הישראלים ומפזר נעצים על גגות הבתים במטרה להשבית את שמחתם. בהזדמנות זו הוא מציל את עבדאללה, הנאשם בשיתוף פעולה עם ישראל משום שלדעתו יצחק וישמעאל היו בנים לאב אחד. כל זאת שעה שחברי חבורת חסמבה בסדרה המתחרה יוצאים במשימה מקבילה לחסל את סאדאם.

בסיפורים קצרים שהופיעו בעיתונות עוזר דנידין לרמטכ"ל, אהוד ברק, לחסל את ארגון החמאס ואת האינתיפאדה ואפילו עוזר לספורטאית יעל ארד לנצח באולימפיאדת אטלנטה! (המציאות היתה קשה יותר; היא הפסידה).

הצלחת הסדרה היתה כה גדולה, שבסוף שנות השישים הופק על-פיה מחזמר, שבו נאבק דנידין בילד מרושע ובריון, שמטיל את חיתתו על השכונה.אתץ תפקיד דנידןו גילמ ה נערה שחקנית בשם אבירמה גולן.הוא הפך גם לתקליט ובסיס לשני ספרים בסדרה.

 

דנידין התקליט

האזינו לקטעים מהתקליט:

בספרים האחרונים בסדרה ניכר שגפני מודע היטב לשינויי הזמן, ולשינויים שחלו במעמד הנשים בפרט, ומעדכן את הספרים בהתאם. דנידין שוב אינו לוחם רק בערבים, אלא עוסק גם בעניינים אחרים שאינם קשורים בביטחון המדינה. לצידו מופיעה עתה דודניתו דִינָדִין, שהפכה גם היא לבלתי-נראית. הם פועלים ביחד למען השלום עם הערבים ולפעולתם יש גוון 'כנעני', הדגשת הצורך בהתמזגות האחים יושבי הארץ, יהודים וערבים. לאורך טרילוגיה הם אף מסכלים מזימה של חייזרים בני הכוכב סמבטיון, שנוחתים בכדור הארץ, במגרש הכדורגל, באמצע משחק שכונתי בין קבוצת הבנים לבין קבוצת הבנות וחוטפים עשרים ושישה ילדים, ביניהם דנידין ודינדין. החייזרים מטיסים את הילדים לקיסר האכזר שלהם, אדרדנל, שרוצה לכבוש את כל היקום, לרבות כדור הארץ, ולשם כך זומם לשאוב מראשי החטופים את מוחותיהם, להזריק במקומם מוחות מלאכותיים של בני הכוכב סמבטיון וכך לשלוט דרכם בכדור הארץ. לאחר שהם משתלטים על החייזרים והופכים אותם לפסלים, דנידין ודינדין לומדים להטיס בעצמם את החללית. וכל זה קורה ביום בו עמד להגיע לישראל ביל קלינטון, נשיא רצות הברית, ידיד גדול לישראל, שטס אליה כדי לעודד את רוחם של הישראלים לאחר הפיגועים הקשים של מתאבדי החמאס. החמאס מכריז שמתאבד משורותיו יתפוצץ ליד נשיא ארצות הברית ואין דבר שימנע זאת. דנידין, דינדין וחבריהם מסכלים את מזימת החמאס מתוך החללית ולאחר מכן מתפנים לערוך ביניהם הצבעה: האם לחזור מייד הביתה לשכונה ולהרגיע את ההורים או לנצל את ההזדמנות ולהמשיך בטיול בין הכוכבים.

בספר האחרון בסדרה דנידין בג'ונגל (2001), דנידין שוב פועל לבדו, הפעם באפריקה, שם הוא נפגש במקבילה ישראלית לטרזן! דנידין מגיע לאפריקה בעקבות הזמנה של חברו הטוב מהאינטרנט, בוגיבה טימולו, ובקיצור — בוגי. בוגי מתגורר עם משפחתו בעיר הגדולה הָרָרה שבזימבבווה, אבל שבט הטמבולי שאליו משתייכת המשפחה, שוכן הרחק מהעיר, בכפר נזימי, בקירבת הג'ונגל השורץ חיות טרף. לקראת יום הולדתו השלושה-עשר של בוגי לוקח אותו אביו לכפר, לטקס חניכה פראי שבו הנערים צריכים לצוד חיית טרף. בוגי מזמין את דנידין להשתתף במסע הציד של ילדי השבט. בג'ונגל הוא פוגש את שירן, לשעבר שי ישראלי, שאהב את טרזן בילדותו וכשגדל החליט לנסוע לאפריקה ולחיות בג'ונגל אמיתי, שם הצטרף לשבט גורילות והיה למלכן (לפרטים נוספים, ראו הפרק טרזן הישראלי). דנידין מציל את חברו השחור בוגי ואת שירן מציפורני נומה, האריה האכזר, ובאותה הזדמנות מתגבר על שלושה פושעים שכינוים בעיתונות היה 'שלושת מלאכי המוות'.

נראה  היה שלאור השינויים שהתחוללו מאז ולאור התחדשות העימות עם הערבים והאיראנים ייאלץ דנידין לחזור לשדה הקרב בספרים הבאים.

 ואכן גפני תיכנן ספר נוסף שבו דנידין חודר לכור הגרעיני באיראן ומשמיד אותו.

לפני מותו תיכנן  גפני  לשלוח את גיבורו הבלתי נראה דני – שהתפרסם כבר בעבר במפגשים  ובמבצעים שלו כנגד  שליטים ערביים מסוכנים כמו שליט מצרים נאצר ושליט עיראק סאדאם חוסיין ( וגם שליט ירדן המלך חוסיין  )  לכור הגרעיני כדי להשמידו, ולהפגיש אותו שם עם נשיא איראן הקודם  אחמדינג'אד שהתפרסם ברצונו העז למחוק את ישראל מעל פני המפה. .

בשיחה  עימי על הספר המתוכנן  "דנידין משמיד את הכור הגרעיני האיראני " לפני מותו שבו תיאר את העלילה שהייתה בראשו  אמר גפני :

"את אחמדינג'אד דנידין בספר  מנסה לחנך. הוא היה מלמד אותו היסטוריה  ולהסביר לו על הקשרים ההדוקים בין העם העברי והעם האיראני". –

אבל לגפני היו ציפיות מועטות מ"סידרת  חינוך"  כזאת,ומרבית הספר המתוכנן היה אמור לעסוק  במבצע ההשמדה של הגיבור הבלתי נראה החודר לפינה אחרי פינה בכור ומתקין  שם פצצות זמן למול עיניהם של שומרי הכור. הספר היה אמור להסתיים בפיצוץ אדיר , באחמדינג'א'ד הרץ ומשתולל   כמו מטורף בוכה על ההריסות של הכור המפואר של העבר, ובמטוס "חמקן " אמריקני הלוקח את הלוחם הבלתי נראה הישראלי הישר לפגישה עם נשיא ארה"ב ושר הביטחון הישראלי ,דא, אהוד ברק המודים  לו על תרומתו לשלום העולם.

אך תוכנית זאת  של גפני לא יצאה אל הפועל.הוא נפטר לפני שהספר הושלם.

מאז לא הרבה נעשה עם הדמות של דנידין .הוא איקון אבל כזה שבתרבות הפופולארית לא נעשה עימו הרבה מעב ר להצגת מחזמר.

אבל  כאמור דנידין הוא עדיין איקון.ובשנה האחרונה בנו של גפני ,שאול גפני פירסם על הדמות האיקונית הזאת  שלושה ספרים שבהם דנידין מוצג כגיבור על מודרני ונאבק אף בנגיף הקורונה(!)

והנה רשימת ספרי הסדרה. 

  • סדרת דנידין בהוצאת מזרחי (תחת השם "און שריג")

(ב-1993 עברו הספרים הראשונים עריכה מחדש ועדכון לשוני בידי המחבר ).

(1) . הרפתקאות דני הרואה ואינו נראה. 1961.אייר אליעזר ויסברוד.

(2) . דני-דין הקוסם . 1962.אייר מ. אריה ואת מרבית הספרים האחרים.

       

(3) . דנידין מופיע בתיאטרון. 1963

   

(4) . דנידין מפליג בים . 1963

   

(5) . דנידין טס לאמריקה . 1963

   

(6). דנידין בין הפראים .1963

   

(7) . דנידין ואוצר שודדי הים. 1964

     

(8) . דנידין בקרקס. 1964

   

(9) . דנידין בשירות הריגול . 1964.

     

(10) . דנידין גיבור ישראל. 1965

   

(11) . דנידין באליפות הכדורגל .1965

 

   

(12) . הרפתקאות דנידין בקבוץ . 1966.

בסוף הספר הזה דנידין חוזר להיות נראה באנטי קלימאקס והסדרה לכאורה מסתיימת.

     

 

סדרה שנייה 

דנידין חוזר להיות בלתי נראה והופך להיות סוכן חשאי של ישראל ולוחם במלחמת ששת הימים. 

(13) . דנידין בשרות המודיעין. 1968

   

(14). דנידין במלחמת ששת הימים . 1968

       

(15). דנידין בשבי . 1969.

   

(16). דנידין במשימה בלתי אפשרית. 1970

   

(17) . דנידין במטוס החטוף. 1971.

   

(18). דנידין משחרר השבויים. 1974

   

(19) . דנידין לוכד המחבלים. 1976

         

 

סדרה שלישית 

הסדרה הזאת היא סוג של אנטי קלימאקס לעומת הסדרה הקודמת.אבל בשלב מסוים גפני החליט לשלב גיבורה נשית בלתי ניראית היא דינה דין .קשה להגיד שהוא הצליח.

(20) . דנידין מקים חבורה. 1979. מבוסס על המחזמ בכיכובה של אבירמה גולן.

 

(21) . דנידין וחבורתו יוצאים לפעולה. 1988.מבוסס על המחזמר.

     

(22) . דנידין הרואה ואינו נראה משגע את סאדאם . אופוס. 1991.(פרק מספר זה הופיע לראשונה תחת השם "דנידין במערב עיראק "  בעיתון "ידיעות אחרונות -עיתון תל אביב" 15.2.91 עם איורים של  מ. אריה ).. הספר אוייר בידי פזית מלר-דושי.

הספר הזה לא הופיע בהוצאת מזרחי שגפני היה אז מסוכסך עימה   ( על כל התמלוגים והאחוזים והכספים שהוא לא ראה מספריו שעשו כסף רב עבור ההוצאה) אלא בהוצאת "אופוס". ולכן הוא לא חלק מהסדרה הרשמית. 

 

   

 

סדרה רביעית  של שישה ספרים.

לדני דין מצטרפת חברה בת דודה בלתי ניראית.

(23) הרפתקאות  דנידין ודינדין הרואים ואינם נראים. 1994.

   

 

(24) . הרפתקאות דנידין ודינדין באליפות הכדורסל . 1994

   

(25) . הרפתקאות דנידין ודינדין שומרי השלום . 1995.

   

(26 ) הרפתקאות דנידין ודינדין בהרפתקה בחלל . 1996.

   

.(27) דנדין ודינדין מצילים את הנשיא.1997

   

28. דנידין ודינדין הרואים ואינם נראים משגעים את החיזרים! 

סדרה חמישית.

דינה דין נעלמת לאי שם ודני דין חוזר להיות רואה ואינו נראה בודד. 

( 29) דנידין בג'ונגל. 2001. ספר שבו מבקר דנידין באפריקה בזימבווה ופוגש  ישראלי "שירן"  שהפך למקביל של טרזן ונילחם בנומה האריה.

הספר המסיים בסדרה. 

   

אמור היה  להיות ספר המשך : דנידין אליל  הג'ונגל.

גפני עמל במשך שנים על ספר שבו דני דין חודר לכור הגרעיני באיראן. אך זה לא הושלם מעבר לרעיון הבסיסי. 

 

כן   הופיעו  בסידרה שני  סיפורים  קצרים שלא יצאו בספר :

א."דני דין נלחם בחמאס " שהופיע  ב"ידיעות  אחרונות-עיתון תל אביב , 23.4.93

ב. "עלילות הרואה ואינו נראה באולימפיאדת אטלנטה " שהופיע  ב" כל העיר " 2.8.96 ,ע' 74,77. שבו דנידין עוזר ליעל ארד באולימפיאדה .(למעשה נכתב בידי מישהו אחר).

היה מחזמר על דמותו של דנידין בשם הרפתקאות דני דין הרואה ואינו נראה  שיצא גם כתקליט "הרפתקאות דנידין הרואה ואינו נראה " מאת "און שריג " (גפני) בתיאטרון "לילך " עם יגאל סלע-לוי ואבירמה גולן  שהופיעה בתור דני דין . מ. אריה היה צייר ההצגה.

ספרים 20 ו21- בסדרה הם עיבוד שלו.

אמורים היו להיות ספרים נוספים בסדרה שלא יצאו :

דנידין יוצא למשימה סודית ( אחרי דנידין בשבי )

דנידין בקומנדו הימי .( אחרי דנידין משחרר השבויים ,וגם אחרי דנידין ודינדין משגעים את החיזרים ).

דנידין מתנחל בהר הפלאות ( אחרי דנידין לוכד המחבלים ).

הופיע כחוברת מאת הקומיקסאית הילה נועם

דנידין במלחמת השכונות . ( אחרי דנידין וחבורתו יוצאים לפעולה).

דנידין באינתיפאדה .

דנידין מנהל את מלחמת המפרץ ( אחרי דנידין משגע את סאדאם ).

 

דנידין נגד נשיא איראן אחמדינג'אד בכור האטומי של איראן .

דנידין חוזר .

 דנידין חזר בסדרה מאת שאול גפני ( בנו של שרגא גפני) שבעת כתיבת שורות אלו יש ממנה שלושה ספרים ובה שם המחבר הוא שם האב אבל הספרים כמובן נכתבו בשנים האחרונות. :

  1. דנידין הרואה ואינו נראה חוזר לשכונה . הוצאת קוראים אוקטובר 2020.

תקציר :כל ילד היה רוצה להיות רואה ואינו נראה, ולראות הכל, לשמוע הכל ולעשות כל מה שיתחשק לו מבלי שיראוהו ובלי שידעו שהוא נמצא במקום. גיבורנו דנידין זכה להיות ילד-פלא כזה. את יכולתו המופלאה לראות ולא להראות הוא מנצל לא למתיחות אלא למעשים הגונים וישרים, לטובת ארצו ועמו, ולמען החלשים והמקופחים. אבל דינה, שגם היא שתתה מהמים הסגולים של פרופסור קתרוס והפכה גם היא פתאום לרואה ואינה נראית, היא שובבה מאין כמוה, שכל רצונה הוא למתוח את האנשים שאינם רואים אותה ולעולל תעלולים שישגעו את מי שנמצא בקרבתה. מובן שדנידין לא מסכים לכך, אבל איך יכול ילד רואה ואינו נראה כמוהו להשגיח על ילדה רואה ואינה נראית? הו, אל תשאלו בכמה הסתבכויות הם מסתבכים! וההרפתקאות המוזרות שלהם יעצרו את נשימתכם, ויצחיקו אתכם עד להתפקע!

2. דנידין הרואה ואינו נראה משגע את הוירוס. .הוצאת קוראים 2021.

תקציר :

כל ילד היה רוצה להיות רואה ואינו נראה, ולראות הכל, לשמוע הכל ולעשות כל מה שיתחשק לו מבלי שיראוהו ובלי שידעו שהוא נמצא במקום! דנידין שזכה להיות ילד פלא שכזה לאחר ששתה מהמים הסגולים של פרופסור קתרוס מנצל את מצבו על מנת לעזור לזולת, אך איך יכול ילד בלתי נראה להסתובב ללא הפרעה בימי וירוס הקורונה כאשר מסכה רחבה מכסה את פניו הבלתי נראים?

פרופסור קתרוס שעמל שנים רבות על מציאת משקה נגדי שיהפוך חזרה את דנידין לנראה, נרתם אף הוא למלחמה בוירוס והמציא שיקוי חדש המחסן את כל השותה ממנו נגד הנגיף, אך מה קורה כאשר הפרופסור המבולבל מחליף בין השיקויים?

 

 

 

3. דנידין הרואה ואינו נראה -גיבור על .הוצאת קוראים מאי 2021.

תקציר:כל ילד היה רוצה להיות רואה ואינו נראה,לראות הכל, לשמוע הכל ולעשות כל מה שיתחשק לו מבלי שיראוהו ובלי שידעו שהוא נמצא במקום! דנידין שזכה להיות ילד פלא שכזה לאחר ששתה מהמים הסגולים של פרופסור קתרוס מנצל את מצבו על מנת לעזור לזולת, ויוצא במשימה סודית לשוויצריה יחד עם פרופסור קתרוס כדי לנסות על גופו את השיקוי המיוחד שהמציא המדען השוויצרי הפרופסור דלתא. האם דנידין יצליח סוף סוף לחזור ולהיות נראה? האם חבורת הפושעים המנסה אף היא להשיג את השיקוי הסודי תצליח להקדים את דנידין? ומה עשה הפרופסור המפוזר דלתא במטוס החטוף?

 

 

קיראו גם :

משפט חסמבה ודנידין :עדות שלי במשפט על נושא האינקורקטיות הפוליטית של דנידין

בודדים על האי -סיפור קומיקס על ג'ון קנדי מאת עימנואל וודרובניק

ב-29 במאי 1917 לפני 104 שנים נולד התינוק ג'ון פיצ'גרלד קנדי לימים נשיא ארה"ב שכיום מפורסם בעיקר  על ניהולו את משבר  הטילים בקובה מול ברית המועצות משבר שכמעט הביא את העולם למלחמה גרעינית.

וגם כתוצאה רציחתו בידי מתנקש ששימשה כבסיס לאין ספור תיאוריות קשר.

אז לציון זה הנה סיפור קומיקס ישראלי -ארגנטינאי על פרשה בחייו  של קנדי ממלחמת העולם השנייה  שהיא ידועה למדי בארה"ב אם כי לא בישראל.פרשה ששימשה כבסיס לסרט ידוע וגם לכמה סיפורי קומיקס.

אבל תחילה כמה מילים על הצייר: 

עמנואל וודרובניק היה אמן קומיקס עולה מבואנוס איירס בארגנטינה לשם היגיעו  הוריו אסתר ויוסף,  מרוסיה בשלהי מלחמת-העולם הראשונה. בישראל הוא הפך לק'בוצניק וחי בקיבוץ אפיקים בצפון הארץ.

במשך כמה שנים  הוא הרבה לפרסם סיפורי קומיקס בשבועון "הארץ שלנו " בשנותיו האחרונות בין השנים 1980 ו-1984

כל הסיפורים שלו היו עיבודים של סיפורי הרפתקאות ידועים יותר ופחות מחו"ל שבחלקם מעולם לא פורסמו קודם לכן בעברית. וכנראה פורסמו במקור בעיתוני ילדים בארגנטינה.  הסגנון שלו היה ריאליסטי מאוד ומפורט במיוחד.

עורך "הארץ שלנו" התרשם כל כך מכישרונו   עד שהוא חזר וסיפר את הסיפור כיצד התודע ליצירתו של עימנואל ( שסיפוריו פורסמו רק תחת שמו הפרטי). כיצד היגיע אליו יום אחד למערכת בחור צעיר בשם אלכס,יוצר קומיקס בפני עצמו  עם דוגמאות של סיפורי קומיקס . כיצד התרשם עד מאוד מהסיפורים ואז התברר לו שלא אלכס הוא האחראי עליהם אלא אביו עימנואל עולה חדש החי בקיבוץ.  

כך במשך ארבע שנים רצופות עמנואל היה  יורשו של גיורא רוטמן צייר הקומיקס הקבוע הקודם שעזב בראשית שנות השמונים   במשך כמה שנים כל סיפורי הקומיקס  ב"הארץ שלנו "  היו כולם פרי יצירתו.

ייתכן שעמנואל פירסם את כל הסיפורים שצייר בארגנטינה בעברית עד שאזל לו המלאי ואז עזב סופית את עולם הקומיקס.

בזמן פעילותו הוא התגלה כאמן קומיקס מוכשר ביותר אחד המוכשרים שפעלו ב"הארץ שלנו". 

לאחר שעזב עמנואל את הקומיקס החל "הארץ שלנו " ל-פרסם סיפורי קומיקס אמריקניים על סופרמן ( שלושה סיפורים שונים על סופרמן ). 

עד שבמרץ 1985  נסגר השבועון והפך  כתוצאה ממיזוג עם שבועוני הילדים המתחרים "דבר לילדים " ו"משמר לילדים " לשבועון חדש בשם "כולנו " שפעל עד לשנת 2000.

עמנואל היה אמן הקומיקס הישראלי האחרון שפעל עבור "הארץ שלנו".

.וביחד עם אלישבע נדל –לנדאו ,  דני פלנט , אשר דיקשטיין,דריאן אדר , וגיורא רוטמו אחד הפוריים והמוכשרים ביותר.

 

עמנואל נפטר באפריל 2011

בבלוג זה כבר פירסמתי סיפור קומיקס אחד של עמנואל " "ימי קרתגו האחרונים " ואפרסם לפחות אחד נוסף בהמשך. 

 

והנה אחד מעשרת הסיפורים שפירסם  עימנואל ב"הארץ שלנו " .  

 כאמור  זהו סיפור אמיתי על חיילים אמריקנים במלחמת העולם השניה שנלכדים על אי לאחר שספינתם טובעה בידי היפנים.

הסיפור מבוסס גם על ספר שתורגם לעברית ושימש בסיס לסרט קולנוע בכיכובו של קליף רוברטסון :

 רוברט ג'   דונובן   טרפדת 109 :   ג'ון פ' קנדי במלחמת העולם השניה /   עברית ע.נוף  (תל אביב) :   ספיח,   (1963).

 

 

הסיפור עובד לקומיקס לפחות ארבע פעמים 

פעם אחת בגירסה הזאת:

 

ובפעם הרביעית  תחילה בארגנטינה   ( אני משער ,בעצם אינני יודע את זה ) 

ולאחר מכן בעברית בעיבודו של עמנואל ב"הארץ שלנו" :

ניצולים על האי .על פי א.סביתר .   פורסם בישראל הארץ שלנו  חוברות 23 -31 23.2.1982 -19.4.1982 ב-9 חלקים

 

241
241
241
241
241
241
241
241

צפו במקדימון לסרט מ-1963


עוד גירסה של הסיפור בקומיקס


קיראו גם על הנשיא קנדי 

כל מתנקשי הנשיא : סקירה על תיאוריות הקשר לגבי רצח הנשיא קנדי 

עוד סיפור קומיקס של עמנואל וודרובניק :
ימי קרתגו האחרונים 

קריקטורות שפירסם  עמנואל באתר הקיבוצים 

     


הדפים המסיימים של הספר "טרפדת 109" בעברית שיצא לאור בישראל זמן קצר מאוד לאחר הרצחו של ג'ון קנדי בהתנקשות. 
















הגולם של הרבי ישראל בעל שם טוב

ב-21 במאי 2021 מלאו 261 שנים לפטירתו של מייסד החסידות  הרב ישראל הבעל שם טוב.

למרות פרסומו הרב בעולם היהודי מאז וכיום לא הרבה ידוע על הרב בעל שם טוב .אפילו הדיוקן המפורסם המיוחס לו הוא זיוף שיוחס לו רק מראשית המאה ה-20.

     

 

ולמעשה היו תמונות מזויפות שונות שיוחסו לו לאורך השנים.

כמו זאת :

ב-1927 פירסם  גרשום בדר ספר על תולדות יהודי פולין  בשם דרייסיג דורות אידען אין פוילען :   פון דער ערשטער צייט, וואס אידען זיינען אהין געקומען וואוינען, ביז צום לעצטען "מיאטעזש" /    ניו יארק :   (ג. בדר),  שכלל עשרות דיוקנאות שנטען שהם לקוחים ממקורות עתיקים  אבל היו  מומצאים ממי יודע איפה.בהם דיוקן מצולם של הבעל שם טוב.

עוד תמונה  מזויפת שמיוחסת לבעל שם טוב. הפעם ככל הנראה זה צילום של הרב אליהו גוטמכר.

מה שאין ספק הוא שיוחסו לו מעשיות רבות מספור עוד בספר "שבחי הבעל שם טוב". 

אותי כאן הוא מעניין כאחד מהאישים היהודיים הבודדים שיוחס להם באגדה יצירת גולם ועסקתי בכל אחד ואחד מהם בבלוג זה וב"יקום תרבות " לאורך השנים. וראו את הרשימה "יוצרי הגולם " ב"יקום תרבות " שמפרטת כל אחד מהם.

למה אני מתעניין ביוצרי  הגולם ? מסיבות שונות ובין השאר כי אבי אבות אבותי הגאון מוילנה הוא היחיד עד כמה שידוע לנו שניסה ליצור גולם במציאות ולא באגדה

אז כעת  היגיע תורו של בן זמנו של הגאון מילנה ,  ישראל הבעל שם טוב.

מתי האגדה על הבעל שם טוב כיוצר גולם צצה  בדפוס אינני יודע.הסיפור עליו כיוצר גולם הוא אחד הפחות ידועים מאלו שקיימים. 

איזכור ראשון ויחיד במינו של אגדה על הבעש"ט והגולם יש בספרו של  הידען הגדול  ד"ר שלמה רובין ( 1823-1910) חוקר ראשון מסוגו של תורות הנסתר בתולדות ישראל    אנשי השם בחכמת הנסתר  :   בישראל ובאומות.   ( קראקא :   דפוס פישער,   תרס"ה 1905 )

שם מסופר  על הבעל שם טוב שהיה לו גולם שהיה משרתו בימי שבתו בכפר ופעם אחת ציוה הבעש”ט את הגולם למשוך עגלה בעטרן .הכוונה הייתה רק לצירי האופניים אך הגולם משך את העגלה כולה בעטרן.

אז אמר הבעש”ט כי טוב לו שמש קטן מגולם גדול נתן בו את עיניו והפכו לגל של טיט.

רובין מציין במפורש כי הסיפור הזה לא נמצא בקובץ הידוע של סיפורים "שבחי הבעש"ט" והוא שמע אותו בעל פה. 

נציין שהסיפור הזה אינו מוזכר בספרו המוקדם יותר של רובין מעשה תעתועים :כולל מקור וקורות וספרות כל מיני דיעות נפסדות ואמונות כוזבות … בקרב כל העמים … בהשקפה מיוחדת על עמנו וספרותנו"  (וויען : דפוס געארג בארג, תרמ"ז). משנת 1887 שגם בו יש דיון  מקוצר יותר על הגולם ויוצריו בספרות היהודית אבל אין איזכור ספציפי של סיפור  הבעש"ט. מה שאולי אומר שהמחבר עדיין לא היכיר אותו בשנת 1887.

ואולי לא היכיר אותו כי עדיין לא נוצר אז. 

יש  גם איזכור של הבעש"ט בערך על הגולם באנציקלופדיה היהודית באנגלית  מראשית המאה ה-20 שאולי וכנראה מבוסס על האיזכור של רובין. אבל איני בטוח כלל שסיפור הבעש"ט והגולם  בכלל הופיע אז  בדפוס מלבד אצל רובין. 

העניין דורש חקירה נוספת. 

אז הנה גירסה נדירה של  עוד סיפור על  הגולם והבעש"ט בדפוס כפי שהופיע בשבועון "דבר לילדים " ב-1984 בעיבודו של הסופר ומלקט האגדות יפרח חביב  סופר ילדים ידוע ומשתתף קבוע ב"דבר לילדים".הוא התפרסם אולי יותר מכל הודות לספרו "בן השולטן " שגם הוסרט לטלוויזיה.

 

נציין עוד שהסיפור שונה מזה שאותו תיאר רובין. 

כלומר ישנם לפחות שני סיפורי גלמים שונים על הבעש"ט והגולם.

הופיע בדבר לילדים כרך נד 1984

 

 

קיראו גם :

יוצרי הגולם 

הגאון מוילנה והגולם 

הבעל שם טוב ויעקב פרנק :סיפור ב"יקום תרבות "

הגולם של הרב דוד יפה מדרוהיצ'ין עוד סיפור מ"דבר לילדים" על יצירת גולם 

המכתב :סיפור מאת יפרח חביב על הגאון מוילנה 

גילוי דרך בורמה -הגירסה ההוליוודית :הטל צל ענק

 

השבוע לפני 73 שנים בליל ה-28 במאי  גילה דודי משה  אשד עם עוד  שלושה  אנשים את מה שנקרא מאז "דרך בורמה ".

הוא מיהר להודיע למפקדות בשני הצדדים בירושלים ובחולדה על גילוי דרך שדרכה יוכלו להגיע ג'יפים לירושלים ולפרוץ את המצור שהוטל עליה.

בלילה שבין ה-29 ל-30 במאי   ג'יפים משני הצדדים יצאו בו זמנית בלי לדעת זה על זה  בדרך שדווח עליה בידי משה אשד ומצאו שאכן אפשר יהיה לפרוץ דרכה את המצור.

והודות לגילוי הזה ניצלה ירושלים והוכרעה מלחמת העצמאות.

 

חציבת "דרך בורמה " צילומים ידועים מאת רוברט קאפה.

זוהי פרשה שהונצחה ביצירות שונות של נתן אלתרמן"  בשיר "דבר מבקיעי הדרך "    בסיפורים שונים של מנחם תלמי , בסיפור "איש הפלמ"ח "של יהודה סלוא

בסיפורי הקומיקס " דרך בורמה " של מרדכי אלון  ו"יוסקה מאיור " של דב זיגלמן וגיורא רוטמן  ואחרים.

 

ספר ילדים של מנחם תלמי בו מסופר על גילוי דרך בורמה

וזה הזמן להיזכר שוב בסרט ההוליוודי שבמרכזו עומד גילוי  "דרך בורמה "  "הטל צל ענק " בכיכובם של קירק דוגאלאס ( שנפטר בפברואר  2020 והוא בן 104!)  ובהשתתפות טובי הכוכבים ההוליוודיים  ג'ון ויין כגנרל אמריקני  ,ויול ברינר ופרנק סינטרה כלוחמים עבריים.

צפו במקדימון לסרט 

זה היה הסרט האחרון שראיתי  בקולנוע בסינמטק תל אביב לפני שפרצה  מגיפת הקורונה שסגרה את תעשיית הקולנוע בעולם .וזה זמן טוב להיזכר בו שוב.

הסרט עסק בחייו של הלוחם היהודי  האמריקני  מיקי מרקוס  נער ממשפחה ענייה שהיגיע לדרגה בכירה בצבא ארה"ב במלחמת העולם השנייה  שהיגיע לישראל ולמלחמה והפך כאן לאלוף אך נהרג בטעות .

אבל לפני מותו פיקד על התחלת העבודות על יצירת דרך בורמה.

 

לאחר מותו  של מיקי מרקוס התקבלה ההחלטה כנראה אצל הדרגים הבכירים ביותר וכנראה אצל בן גוריון עצמו שיש ליצור סביבו סרט וספר שיאדירו את שמו  ואת שמה של ישראל  בארה"ב כפי שהיה במקרה המקביל של "אקסודוס " של ליאון יוריס.

לשם כך פנו לסופר נתן שחם שיכתוב את הספר הזה.

נתן שחם מספר בזיכרונותיו שהוא חקר את חייו של מרקוס ולבסוף סירב להצעה.הוא מצא שמרקוס היה בעייתי באישיותו ופעם אף חשף סודות לנערה שנשלחה בידי  אירגון האצ"ל לפתות אותו. הוא לא נראה לו כחומר מתאים לספר שיכתוב .

בסופו של דבר מי שכתב את הספר  וכנראה לבקשת גורמים ישראליים היה התסריטאי ההוליוודי טד ברקמן. הוא כתב ספר שבתחילה הוצג בו מרקוס כלוחם עבור היהודים  תחת השם :

st a giant shadow :the story of Mickey Marcus who died to save Jerusalem /by Ted Berkman.

Garden City, N. Y : Doubleday, 1962.

אבל במהדורה שנייה כותר הספר שונה ל:

Cast a giant shadow :   The story of Mickey Marcus; a soldier for all humanity /

מרקוס הוצג בו כלוחם עבור כל האנושות כנראה כניסיון לפשר בין המחנות השונים ( שנשארו עד היום ) בקרב הציונים במדינת ישראל. אלו שהתעניינו ביהודים בלבד ואלו שהתעניינו בהצלת האנושות כולה.

 

 

הספר שלו כתב היוזם שלו דוד בן גוריון הקדמה תורגם לעברית בשם "האלוף :   ביוגרפיה של הקולונל דוד (מיקי) מרכוס /בתרגום שמשון אבידל ( הוצאת עם הספר 1965)

 

 

אבל הספר "הטל צל ענק" לא באמת היה חשוב מבחינת ממשלת ישראל אם לא היה נעשה על פיו סרט הוליוודי כפי שנעשה במקרה של אקסודוס.  וסרט כזה אכן נעשה ב-1/966  בתמיכת הממשלה וצה"ל שנכתב בויים והופק על ידי מלביל שבלסון וחלקו הגדול יש להניח היה בדיוני ולא התבסס אפילו על הספר.

דוד בן גוריון למשל הופיע בו אבל לא בשמו אלא בשם אחר.

,כמו במקרה של "אקסודוס" .

הסרט התבסס נומינאלית  על הספר שכתב התסריטאי טד ברקמן.אבל נראה שרוב עלילתו הייתה בידיונית ופרי דמיונו של הבמאי תסריטאי שפחות או יותר כתב מחדש ודמיין מחדש  ( באישורה של משפחת מרכוס )   את סיפור חייו של מיקי מרכוס ,וניתן לראות בו גירסת יקום חלופי של חייו של מרקוס. בעת הקרנת הסרט התרעמו אישים כמבקר הקולנוע של דבר, זאב רב-נוף, כי הסרט מעוות את המציאות, וכי הישגיו של מרכוס מנופחים אל מעבר לכל קנה מידה סביר.אבל כך היה גם עם הסרט "אקסודוס" הוליווד אולי התיימרה אבל בהחלט לא הייתה מעוניינת לתת תיאור מדוייק של האירועים.

תיאור כזה לא היה זוכה לשום עניין בקרב קהל הצופים הגדול.

הגילוי  הדרמטי של  "דרך בורמה" בידי האלוף  מרקוס בסרט "הטל צל ענק".

 

צוות ההסרטה מצלם את גילוי "דרך בורמה " בסרט "הטל צל ענק".

בניגוד לסרט "אקסודוס" שהיה הצלחה קופתית אדירה בעולם  הסרט "הטל צל ענק"  נכשל בישראל ובחו"ל בעת הקרנתו.הוא לא הצליח להגיע לליבו של הקהל הרחב.

מלביל שבלסון כתב לימים  ספר חצי הומוריסטי על הפקת ויצירת הסרט בתנאים קשים ביותר בישראל.

 

ולאחר מכן הסרט  על כל הכוכבים ההוליוודיים שהופיעו בו  די נשכח .אם כי הוקרן שוב ושוב בטלביזיה הישראלית בימי העצמאות .

אבל הנה הוא שוב הסרט ההוליוודי שבמרכזו עומדת פרשת גילוי "דרך בומרה" שבסגנוןן הוליוודי מיוחסת לקולונל מרכוס.נציין עוד שדודי משה אשד שהיה מורה דרך היכיר את קירק דוגלס עוד  משנות החמישים כשדוגלאס ביקר כאן לצורך צילומי הסרט "עושה נפלאות " והדריך אותו בישראל.

משה אשד ( מימין ) עם קירק דוגלאס המגלה האמיתי והמגלה ההוליוודי של "דרך בורמה " ביחד בעת הצילומים. 

וגם הפעם הוא דאג להדריך את השחקנים ההוליבודיים בארץ וכמובן סיפר להם על פרשת גילוי דרך בורמה" אם כי דבר ממה שסיפר לא נכנס לסרט.

 

 

מרקוס עם דוד בן גוריון "יעקב ציון " בסרט"הטל צל ענק"

והנה תמונות בשחור לבן מספרו של הבמאי מלבין שולסון על עשיית "הטל צל ענק" :

 

 

 

למה הסרט נכשל? כנראה כי ב-1966 אנשים בארץ ובעולם כבר לא התעניינו יותר בסיפור מלחמת העצמאות וחיפשו דברים אחרים.

ואלו צצו ב-1967 עם מלחמת ששת הימים.

טד ברקמן כתב ב-1969  עוד ספר בשם  Sabra כנראה בהזמנת גורמים ישראליים על לוחמי מלחמת ששת הימים.

אבל זה משום מה מעולם לא הוסרט.אולי בגלל הכישלון הקופתי של "הטל צל ענק".וגם לא תורגם.

צפו במקדימון  ל"הטל צל ענק"

 

צפו בסרט המלא :

 

מי גילה באמת את דרך בורמה"? תוכנית עם דורין מרגלית :

 

 

תוכנית אלף השנים של הגאון מוילנה וספרות המדע הבדיוני

הסופר והעורך רני יגיל משוחח עם פרופסור אורציון ברתנא עימי ועם דותן דימט על מדע בדיוני.

ואני בשיחה מדבר על תוכנית אלף השנים שבסדרת המוסד של יצחק אסימוב  ועל הבסיס המציאותי שלה  לדעתי בתוכנית אלף השנים מיוחסת לגאון מוילנה או לדעת החוקרים המחמירים והספקניים ביותר לקבוצה של אנשים בירושלים בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת שכללה את האב של סבתי הרב אליהו לנדא ,בן נינו של אותו גאון מוילנה.

האם יכול להיות שהרעיונות של תוכנית זאת היגיעו לאסימוב הילד דרך הרב לנדא ששמש במשך כמה שנים כרב וכמורה לעברית בשכונה שבה חי אסימוב הילד בסוף שנות העשרים של המאה העשרים ?

בחזרה להקרבת הקורבנות ?

 

העיתונאי ארנון סגל התראיין לאחרונה במעריב בראיון מעניין ביותר.

סגל  מתברר תומך בהקמת בית שלישי ובהחזרה של הקרבת הקרבנות מצווה חיונית לדעתו של היהדות.

הוא אומר :

בעיקר אני  בז לדתיים אפולוגטיים, שמתנצלים בשם הקדוש ברוך הוא על מצוות של תורה, שזה מאוס בעיניי. אם המוסלמים חוגגים את חג הקורבן ושוחטים מאות אלפי קורבנות בחוצות, בלי כל פיקוח וטרינרי, אז גם לנו מותר לחלום על קורבן פסח שהוא בסך הכל כמו 'על האש' ביום העצמאות".

אתה מעוניין לשחוט?
"מה זה קורבן פסח? שוחטים גדיים בערב הפסח בהר הבית, במקום המקדש, ואז אוכלים את הקורבנות בליל הסדר. עם ישראל אמור להיות בתוך ירושלים המקודשת, אוכל על האש. 'צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו'. זה הסיפור. כל מי שלא צמחוני, ורובנו לא, לא מתנזר מאכילת בשר. מה ההתייפייפות?".

קורבן נתפס כמנהג פרימיטיבי.
"השומרונים חגגו כעת את קורבן הפסח שלהם וכפולקלור כל נכבדי ישראל הגיעו לחלוק כבוד. זו התרבות שלנו, אז למה אנחנו מתנכרים אליה? אנחנו מקיימים כיום מעמד של קורבן פסח, וגיליתי שזו חוויה מאוד משמעותית. למה? יש נציג אחד מכל חבורה שרואה את השחיטה, אבל הרוב הגדול מגיע לאכול בשר בליל הסדר. זה לא שונה מאוד ממה שאנחנו מכירים. עד לפני דור כולם שחטו פה בחצרות, אבל זו חוויה שזרה ליהדות העכשווית, שהפכה לסטרילית ומעוקרת ממהות. כל היהדות היום היא סביב תפילה ולימוד. הכל אמורפי, אין שום דבר חי. היהדות במקורה לא כזו".
היהדות אולי צריכה להיות מותאמת למאה ה־21.
"יש שתי מצוות ביהדות שמי שמבטל אותן חייב כרת – ברית מילה וקורבן פסח. ברית מילה זו מצווה הרבה יותר קשה לעיכול, הייתי אומר פגאנית, מאשר קורבן פסח, שהוא בסך הכל 'על האש'. דווקא את הברית החילונים הכי אדוקים מקיימים, כי הייתה לה המשכיות. אם ברית המילה הייתה נפסקת, כמו שהקורבנות נפסקו, היינו מסבירים למה זה לא שייך לימים אלה. יותר מזה, אם יש מדינות שאסרו ברית מילה, או שחיטה כשרה, ישראל עמדה על רגליה האחוריות ונלחמה. אלה מצוות יסוד ביהדות, לא פולקלור ולא ל"ג בעומר".

עד כאו ארנון סגל.

 אחת הסיבות שהקרבת קרבנות בעלי חיים  שלה שואף  סגל ויש להניח שואפים אחרים ואולי רבים במחנה שאליו שהוא שייך  לא תוחזר ואם תוחזר תעלם בתוך זמן קצר  היא בגלל שהנטייה העולמית היא כנגדה.

יותר ויותר צעירים ומבוגרים כיום פונים לצמחונות ולטבעונות וזאת נטייה שכל הסקרים בכל העולם מראים שרק תתעצם בעשורים הבאים.

הצמחונות תיהפך מתופעת שוליים לתופעה מרכזית בחברה. והיא באה גם בגלל חוסר הרצון לאכול בשר יונקים.

ועכשיו בואו נניח : ארנון סגל  חברי הכנסת סמוטריץ ובן גביר  והחבר'ה מצליחים להשיג רוב של מתנחלים להקים בית שלישי  בהר הבית ולחדש את הקרבת הקורבנות של בעלי חיים מידי יום ביומו ( "צלי על אש" מגדיר זאת סגל ) כפי שהיה שם בימי בית ראשון ובית שני.

האם זה יעבור בשקט?

לא .

יהיו הפגנות ענק של תומכי הצמחונות והטבעונות וזכויות בעלי החיים ולבסוף התנגשויות אלימות. תומכי זכויות בעלי החיים יראו בהקרבת הקורבנות " טומאה " .הרעיון שחוזרים למנהג הקדום של הקרבה סיטונאית של בעלי חיים בתירוץ דתי זה או אחר מידי יום ביומו יטריף עליהם את דעתם. וכל יום של הקרבת קורבנות יראה כ"טרבלינקה חדשה " כפי שזה מכונה בספר "כל יום הוא  טרבלינקה " על תעשיית שחיטת בעלי החיים.

ארנון סגל מזלזל בזה כמובן. אחרי הכל מהם זכויות בעלי החיים לעומת מצווה ? "הנה המוסלמים מקריבים קרבנות ואף אחד לא אומר להם מילה ,השומרונים מקריבים קרבנות מישהו אומר להם משהו? אז למה לנו אסור? "

המוסלמים מעניין לא מקריבים קרבנות בהר הבית.

. אז בוא תקשיב למה שאני אומר מר סגל :מרגע שהקרבת קורבנות תתחיל בישראל בבית מקדש או מחוצה לו יתחילו הפגנות עולמיות שלא יפסקו של הצמחונים ותומכי זכויות בעלי החיים שמספרם הולך וגדל.

במקביל רוב מדינות העולם יבטלו את אישור השחיטה הכשרה שהיא שנויה היום מאוד במחלוקת כי נטען שהיא גורמת סבל לבעלי חיים כתגובה .איש לא יתייחס יותר לטענות היהודיות בעניין.למה שיתייחסו למנוולים הפרימיטיביים האלו שמקריבים בעלי חיים? תופעה שהופכת לבזויה בעולם כולו והיא בזוייה מאז  ימי קדם?

התעשיה   של הקרבת קורבנות לצורכי פולחן לא הייתה הומנית כלל בימי קדם.המקורות מדווחים שאיזור הר הבית ובית המקדש היה מלא וגדוש בבעלי חיים שנשחטו מידי יום ביומו. הריחות והקולות שלהם היו בכל מקום.בית המקדש היה בית מטבחיים ענק כמו כל שאר המקדשים בעולם הים התיכון.עד שבאיזה שהוא שלב החליטו שלא עוד.

עובדה כבר בימי קדם  הוגים הפגאנים ונוצרים וכמובן היהודים היגיעו למסקנה שלא צריך להקריב יותר קרבנות וזה לא מוסרי להקריב קורבנות בעלי חיים.

כבר הנביאים מדברים שבתנ"ך על כך שהאל אינו צריך ואינו רוצה קרבנות חיים.

איך זה בדיוק קרה לא ברור.גדליה סטרומזה עוסק בזה בפירוט בספרו "קץ עידן הקורבנות -תמורות דתיות בשלהי העת העתיקה"( הוצאת מאגנס 2013)  שמנסה להסביר איך זה כל הדתות באימפריה הרומאית הפסיקו בבת אחת להקריב קורבנות וכך זה נשאר  ומראה   שמהמאה השנייה ואילך באימפריה הרומאית הוגים כמו לוקיאנוס מסמוסטה ואחרים  החלו לדבר נגד הקרבת בעלי חיים  וכתוצאה הפסיקו בהדרגה להקריב קרבנות גם במקדשים פגאניים שלא לדבר על בתי כנסת יהודיים וכנסיות נוצריות.

מה שכנראה קרה היה שינוי פילוסופי כללי.ההוגים החשובים החלו להתנגד להקרבת קורבנות   הקיסרים נתנו על כך הוראות רשמיות במאה הרביעית לספירה. אבל הם רק יישמו תפיסה מקובלת בציבור הרחב בוודאי הציבור הרחב האינטלקטואלי  מזה מאה שנה לפחות וחילחלה לאט הן כלפי מעלה לדרגים הבכירים ביותר והן כלפי מטה להמונים. 

כלומר היה שינוי מחשבתי אצל האליטות ומסקנה שיש לגלות הומניות לבעלי חיים ולא להקריב אותם.וכולם כולל כולם קיבלו את זה. ומי שהמשיך להקריב קרבנות נחשב לברברי פרימיטיבי וגרוע מזה.

. אז עכשיו פתאום באים  ארנון סגל וחבריו ואומרים צריך לחזור להקרבת קורבנות.

הם לא יכלו לבחור זמן גרוע יותר מזה .יש עכשיו מליונים ומליארדים של בני אדם שרואים בפגיעה כזאת בבעלי חיים חטא חמור ביותר. 

.הסקרים השונים מראים שיש מגמה של גידול מתמשך בעולם כולו  באחוזי הצמחונים והטבעונים  שיתרחבו בהרבה בעשורים הבאים.  גידול בצמחוניים מידי שנה הוא במאות אחוזים .בארה"ב  למשל היה גידול ב600 אחוזים במספר האנשים שהגדירו את עצמם כצימחונים בתקופה של שלוש שנים בשלוש שנים.

וזה ילך ויגדל.

בישראל כדוגמה אחת מיני רבות למעלה ממליון איש  היו צימחונים לפני כמה שנים .מאז המספרים רק עלו. 

יש לזה רלבנטיות כמובן שכן כל אותם צמחונים וטבעונים מרובים הם אידיאולוגים קשוחים כנגד הריגת בעלי חיים והקרבת בעלי חיים כקרבנות בפולחן דתי זה מבחינת כולם "יהרג ולא יעבור". 

עכשיו נניח שהמיליון האלו יתעצבנו בידי ידיעות על הקרבת בעלי חיים בידי  חבורת יהודים שהחליטו שיש להקים לתחייה את מצוות הקרבת קרבנות כדי להראות את נאמנותם לאל ?

יהיה קונפליקט. תחילה בהפגנות.אחר כך במהומות .ולבסוף הוא יגיע לאלימות  קשה.

כל אותם מקריבי בעלי חיים יגלו ובדרך הקשה שלא מוכנים להניח אותם לנפשם עם הקרבת הקרבנות שלהם.  הצמחונים החדשים יראו פעילותם כאלימות כנגד בעלי חיים מסכנים  וכפגיעה בזכויות בעלי החיים.  ויהיו לכך משמעויות פוליטיות בכל מקום שבו חיים יהודים. הם יואשמו באחריות להקרבת קרבנות בעלי חיים.

צעד אחד שבו ינקטו כנגדם כאמור  יהיה איסור מוחלט על שחיטה כשירה שכבר עכשיו היא שנוייה במחלוקת בגלל הטענות שהיא מסבה כאבים מיותרים לבעלי החיים.

אבל זה עלול להיות  רק צעד ראשון. 

 

עכשיו האם יהיה גידול דומה במספר האנשים שירצו להקריב קרבנות בעלי חיים ? מסופקני. ומי שיחזור להקרבת קרבנות התחזית שלי היא שהוא ישלם על זה ביוקר . יותר ביוקר ממה שהוא מעז לדמיין.

הנצרות והיהדות וגם הפגאניות אוסרות על הקרבת קרבנות .מתוך הכרה בזכות בעלי החיים לכבוד ולחיים.מותר לאכול אותם מחוסר ברירה אבל זאת בהחלט לא מיצווה.ולהקריב בעלי חיים זה אסור באיסור חמור.

איך אמר הנביא:

:לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי.

ישעיהו א יא

בואו נישאר עם הכלל החמור הזה . אבותינו החליטו לפני אלפי שנים שלא צריך וזה לא מוסרי  להקריב בעלי חיים בדיוק כמו שזה לא מוסרי להקריב בני אדם. האל לא צריך את הקורבנות האלו והאדם לא צריך אותם.

מצד שני מי שכן רוצה להקריב  בעלי חיים יקריב גם בני אדם.

קיראו גם :

חן יסודות  קלינמן-"קחו אחריות לצערם של בעלי  החיים"

 

 

 

 

 

 

 

ימי קרתגו האחרונים- סיפור קומיקס על פי אמיליו סלגרי מאת עמנואל וודרוניק

מתוך "העולם מראשיתו ועד ימינו-אניקלופדיה "עולם התרבות " שנות השישים.

שחזור של קרתגו והנמל שלה מתוך "אנציקלופדיה תרבות "צייר ג'וזפה ברטולי שנות השישים.

 

אֶת קרתגו יש להחריב

"ומלבד זאת, אני סבור שיש להחריב את קרתגו" – משפטו החוזר
ונשנה של המדינאי הרומי קאטו (149-234 לפנה"ס) בסיום נאומיו
בסנאט.

וְאֶת קרתגו יש להחריב
אֶת ההעזה הגבורה הדמיון היוצר כשרון ההמצאה אָמנוּת הקרב התנופה
וְאֶת קרתגו יש להחריב
המאיְמים עלינו ממעוף פילי המלחמה
וְאֶת קרתגו יש להחריב
הקוראים תִגר על אימפרית האפרוריוּת והבינוניוּת הנמשלת בידינו
וְאֶת קרתגו יש להחריב
אֶת דהרת הסוסים השועטים
אֶת מהירות התנועה המסחררת, המפתיעה,
אֶת תכסיסי הקרב המבריקים, החדשניים,
אֶת חָכמת הקרב וברקו, אֶת גאוניוּת המלחמה.

וְאֶת קרתגו יש להחריב.

חיים ספטי

לפניכם סיפור  היסטורי   של  סופר ההרפתקאות האיטלקי הידוע אמיליו  סלגרי  מחבר סיפורי הפירט המלאי סנדוקאן וספרים רבים אחרים  שתורגמו לעברית.

   

,תחריט של אמיליו סלגרי סופר ההרפתקאות האיטלקי הידוע

  הסיפור   הזה  Cartagine in fiamme על המאבק  הסופי בין רומא והעיר קרתגו כפי שהוא משתקף בחייהם של בחור ובחורה שבמקור הופיע כספר באיטלקית -1908   ( לאחר שכבר פורסם בהמשכים במגזין איטלקי ב-1906) תורגם לעברית  בניגוד לשאר ספריו של סלגרי  רק כסיפור קומיקס,אם כי הוא סיפור ידוע למדי באיטליה. בין השאר הוא שימש כמקור השראה לסרט  האילם  המפורסם קביריה מ-1914  הנחשב לאפוס ההיסטורי החשוב הראשון בקולנוע העולמי  שבו הופיעה לראשונה הדמות של  הגיבור אדיר הכוח מצ'יסטה

.התסריט של "קביריה " אמנם יוחס למשורר הידוע גבריאל דאנונצ'יו דמות ידועה ומוערכת לעין ערוך יותר  בספרות האיטלקית מאמיליו סלגרי סופר ההרפתקאות לנערים ולמבוגרים. 

אבל מעריציו  המרובים של סלגרי באיטליה טענו וטוענים  בזעם שהרבה   ב"קאביריה" נלקח מספרו של סלגרי בלי לציין זאת והסרט המפורסם  הוא לא יותר מפלגיאט. 

פוסטר הסרט "קביריה" מ-1914 שקיבל השראה רבה מ"ימי קרתגו האחרונים " בלי לציין זאת.

הסיפור הנוכחי בכל אופן לא מתרחש  כמו "קאביריה" בימי חניבעל והמלחמה הפונית השנייה הידועים למדי ברומנים וביצירות שונות אלא בימי המלחמה הפונית השלישית שבסיומה נחרבה העיר הפיניקית קרתגו ( אמנם לא לתמיד ) .

והי כנראה היצירה הספרותית הבולטת היחידה על רקע מלחמה זאת.ומכיוון שסלגרי הוא איטלקי פטריוט גאה המחשיב את עצמו כצאצא גאה של הרומאים  הסיפור הוא פרה רומאי ואנטי קרתגני .

הקרתגנים מוצגים כמקריבי קרבנות אדם צמאי דם  לאל מולך שמגיע להם כל מה שהם חוטפים מהרומאים כולל השמדת עירם הגדולה.

עטיפת ספרו של אמיליו סלגרי.

בין השאר הסיפור זכה לעיבוד קולנועי איטלקי ידוע בשנת 1959 שבו מופיע השחקן האיטלקי "טרנס היל "( מריו גירוטי )  בתור לוחם קרתגני שנה לאחר שהופיע בסרט היסטורי מקביל על חניבעל .

לימים הוא  נודע ככוכב סירטי "טריניטי " כאקדוחן נודד . ה היה אחד מתפיקידיו המפורסמים ביותר לפני שהפך ל"טריניטי".

הסרט נחשב לאחד הסרטים ההיסטוריים החשובים והשאפתניים ביותר של התקופה.עבור ההפקה שילמו מיליון לירטות איטלקיות סכום עצום לאותה התקופה ,היו בו כ3000 ניצבים ובין השאר בנו פסל ענקי עבור סצינה במקדש האל מולך של קרתגו.

השתמשו  בסרט זה בכל מיני מוצרים שהשתמרו מהסרט המפורסם "בן חור" של ויליאם ויילר והם נשרפו במהלך ההפקה.

הסיפור עובד ואוייר בידי האמן הארגטינאי ישראלי עמנואל וודרניק שפירסם אותו במקור בארגנטינה ולאחר עלייתו לישראל והפיכתו לקיבוצניק פירסם אותו בהמשכים  ב-1983 בשבועון הילדים   הארץ שלנו  כרך ל"ג חוב 22-41 15.2.1983  12.17.1983 ב-20 חלקים   ).

עמנואל פירסם  במשך כשנתיים לא פחות מעשרה סיפורי קומיקס שונים ב"הארץ שלנו" כולם עיבודים של יצירות ספרות שכנראה הכין אותן עוד בארגנטינה.ובהן עיבוד של סיפור נוסף של סלגרי שידוע בעברית בשם "איש האש" לצד סיפורים ידועים כמו "אחרון המוהיקנים " ו"אי  המטמון " וסיפורים ידועים פחות מפרי עטם של סופרים כמו ז'ול ורן וג'ק לונדון ואחרים.

לטעמי  זהו  הטוב בכל סיפוריו של עמנואל.

הסיפור המקורי של סלגרי לא תורגם מעולם וכך עיבוד זה לקומיקס הוא ההופעה היחידה שלו בעברית.

בסיום כנספח יש סקירה על ההופעות של העיר קרתגו ושל גיבורה חניבעל ( שאמנם פעל במלחמה הפונית השנייה לא השלישית ) בספרות העברית.

#

  1.  

#

241

 

241[

 

241

 

241\\

 

241

 

241\\

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

מתוך הספר "תולדות העולם לבני הנעורים "

צפו בסרט "קרתגו בלהבות " מ-1959 בכיכובו של טרנס היל 

צפו בסרט ההיסטורי "קביריה" מ-1914 שקיבל השראה מ"ימי קרתגו האחרונים" :

 

 

קראו גם על קרתגו מאת בבלוג זה  :

שלמבו .שיר על קרתגו מאת מיה בז'ראנו

מחזור חניבעל מאת חיים ספטי

מחזור חניבעל גרסה ראשונה

מסע המוות של חניבעל  מאת חיים ספטי

העיר קרתגו וחניבעל  בספרות העברית :

בעבר חניבעל וקרתגו היו פופולאריים מאוד בספרות ובתרבות העברית .וזאת הודות לאנשי התנועה הכנענית שראו בהם "עברים קדומים"   אבותיהם האציליים וההרואיים של העם העברי המתחדש שקם במדינת ישראל.

המעריצים הגדולים של קרתגו בתרבות ובספרות העברית היו החוקר של צפון אפריקה נחום סלושץ ואחריו המשוררים יונתן רטוש ואהרון אמיר .

היו כמה שנות שיא של הערצת חניבעל בספרות העברית בין 1962 ו-1964 כאשר במקביל יצאו כמה ספרים שונים על קרתגדו ועל חניבעל .

מדוע דווקא אז? אולי כי אז עלה לאקרנים סרט נשכח היום  על חניבעל ואולי כי אז היגיעו לשיאן כמה מגמות תרבותיות והתנועה הכנענית"היגיעה אז לשיא הצלחתה בהפצת רעיונותיה  דרך המגזין הספרותי "קשת "ובאמצעים אחרים..

זאת למרות שהקרתגנים הקריבו קורבנות אדם ( נושא שנוי במחלוקת אבל היום נראה לאחר חפירות שאין ספק בזה) וסחרו בעבדים ( כמו הרומאים בעצם ).אבל מהדברים החמורים האלו העלימו עין.

לאחר מכן חלה ירידה דרסטית בעניין בפיניקיה וקרתגו ובחניבעל להוציא שיר ידוע אחד של מיה בז'ראנו על שלמבו אחותו של חניבעל .

רשימת ספרים על קרתגו בספרות העברית

תרגומים של ספרי היסטוריה

תולדות רומא / טיטוס ליוויוס ; תרגמה מרומית שרה דבורצקי ; הקדים מבוא דוד אשריוהוסיף הערות ישראל שצמן., ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ב.

מלחמות חניבעל :   תולדות רומא מאז ייסוד העיר : ספרים 30-21 /טיטוס ליוויוס ; תרגום מלטינית וכתיבת הערות ונספח: משה ליפשיץ ; כתיבת מבוא: יונתן פרייס ; עריכה מדעית: נורית שובל ; עריכת לשון: דליה טסלר  רושלים : כרמל, תשע"ה 2015

פוליביוס  היסטוריה /  תרגם וכתב מבואות – בנימין שימרון'  ירושלים : מוסד ביאליק, 1991

קורנליוס נפוס  , 100?-32? לפנה"ס    חיי חניבעל /   הסביר ע. גלבוע .  ירושלים :   הפקולטה למדעיהרוח, החוג לרומית,   תש"ך 1960

תאודור מומזן דברי ימי רומא /  כרך א'

מהדורה א הוצאת שטיבל 1935.

מתורגמים בידי ד"ר צ' ויסלבסקי, ד' קלעי וד"ר צ' רודי ; ערוכים בידי פ' לחובר וד"רצ' ויסלבסקי.

מהדורה ב' הוצאת מסדה תש"ז 1947

מתורגמים בידי צ. ויסלבסקי, ד. קלעי וצ. רודי

מהדורה ג' , ערוכים בידי א. שליט  כרך א'  מסדה תשכ"א

, פ. דונאר     סקפיון אפריקנוס :   המאבק על השלטון בים התיכון /     עברית: ישראל פישמן ; עם 10 ציורים מעשה ידי הציר בלינטתל אביב :   סיני,   [1949

הרולד לאמב  חניבעל :  האחד נגד רומי /  תרגמה שולמית חן,מערכות ,1964

 

בזיל הנרי   לידל-הרט,   סקיפיו אפריקנוס הגדול מנפוליון / עברית אמציה פורת    [תל אביב] :   מערכות,   תשכ"ט 1964

על מנצחו הרומאי של חניבעל.

  מדלין   הור-מידן    גדולתה ושקיעתה של קרתחדשת :   המעצמה הימית הראשונה,תרגום יונתן רטוש  /    תל-אביב :   מ. מזרחי,   1964

ז'ילבר וקולט שרל-פיקאר  חיי  יום יום בקרת-חדשה בימי חניבעל : המאה הג' לפנה"ס  ; תרגום משה אלטבאואר,    תל אביב : עם הספר, 1964

חניבעל / פטריק נ' האנט ;חניבעל  מאנגלית: עמנואל לוטם ; עורך התרגום: אריה אורן.ראשון לציון : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2020

תקציר :

"במאה השלישית לפנה"ס היתה קרתגו השליטה הבלתי-מעורערת במסחר באגן הים התיכון, עם מושבות מספרד ועד סיציליה. כשהרפובליקה הרומית שהחלה לצבור כוח אתגרה את מעמדה של קרתגו באזור, המפקד העליון של קרתגו, חניבעל, הוביל את הקרב עד רומא. כשהוא גובר על כל הצבאות שנשלחו להדוף אותו, היווה חניבעל איום על רומא עצמה לפני שהוכרע לבסוף באחד הקרבות האפיים ביותר בעולם העתיק. הביוגרפיה המעמיקה הזאת מעוררת לחיים את המפקד הדגול שחצה את האלפים עם פילי מלחמה, מן ההישגים הראויים ביותר לציון בהיסטוריה הצבאית העולמית

ספרי היסטוריה מקוריים

נחום סלושץ אוצר הכתובות הפניקיות :   אוסף שירי ספרות כנען /    סדרת מחקרים לשוניים ,  תל-אביב :   מוסד ביאליק, וועד הלשון העברית   תש"ב.1942/

נחום סלושץ    ספר הים :   כבוש הימים בהיסטוריה /    תל-אביב :   החבל הימילישראל,   תש"ח

אליעזר לאוני תולדות מלחמת חניבעל עם הרומאים :   ((התמודדות עמי-שם, דוברי עברית, עם הנשר הרומאי)) /    תל-אביב :   ראם,   תש"י 1950 .

 הרמן, צבי    עמים, ימים, אניות /    תל אביב :   מסדה,   (1962  מהדורה ב'  תל אביב :   דביר,   תשנ"ג 1993

, פנחס צבי הרמן    קרטגו המעצמה הימית    תל-אביב :   מסדה,   1963

רומנים היסטווריים מתורגמים

גוסטב פלובר שלמבו :סיפור מפורסם על קרתגו לפני המלחמה הפונית השנייה.

תורגם לעברית פעמיים :

 

; תרגם מצרפתית נחום סלושץ,  ורשה : א"י שטיבל, תרפ"ב 1922

תרגום שני :

 גוסטב פלובר שלמבו /  עיטורים – אלפרד לומבארד  תרגום אריה חשביה  תל אביב :   לדורי,   [1967

על פי ספר זה נכתב שיר של מאיה בז'ראנו.

מיה בז'ראנו "שלמבו " עכשיו מספר 35-36 1977 ושוב בעכשיו 43-44 1980.

השיר שלמבו תורגם לאנגלית  על ידי לינדה זיסקוויט   וברברה הרשב, פורסם  ב: TELAVIV      REVIEW מס'  1  שערך גבריאל מוקד  ויצא בשנת לאור בשנת 1988

קיראו אותו ב"יקום תרבות " כאן.

מירקו ילוסיך חניבעל :   ספור היסטורי /  עברית – אבינועם  חיימי-כהן   תל אביב :   נ' טברסקי,1951.

 מרי דולן     הקרתגני :   חניבעל מקרתא חדתא /    עברית אביבה אגמון תל אביב :   עמיחי,   תשי"ט.

יצירות מקוריות על חניבעל וקרתגו

שאול טשרניחובסקי "חניבעל " .שיר מ-1921

חנִיבַעַל / שאול טשרניחובסקי

 

יוֹם גְּדוֹלוֹת אָז וְיוֹם הֲרַת עוֹלָמוֹת בָּאִים:

אִם רוֹמָא תְהִי הַכֹּל אוֹ קַרְתָּא-חַדְתָּא אֶפֶס?

בַּכַּף הָאַחַת – שֵׁם, בַכַּף הַשְּׁנִיָּה – יֶפֶת,

וּבְיַד הַגְּזֵרָה הִיא שְׁתֵּי כַפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם.

הָיִיתָ אַתָּה שַׂר שֶׁל שֵׁם, נֵץ גְּבַהּ-עֵינָיִם

בֵּין תַּרְנְגֹלֵי-לוּל וְשֶׂכְוִים לְמוּדֵי רֶפֶת,

הוֹי בּוֹנֶה מִגְדַּל-עֹז עַל מַסַּד חוֹל וָגֶפֶס:

הַכְּנַעֲנִי – תַּגָּר-סְתָם, יִשְׂרָאֵל – עַם תַּנָּאִים!

בֶּן-רוֹמָא, שׁוּר הָהָר, הִסְתַּכֵּל בְּעַרְפִלָּיו,

שָׁם חַנִּיבַעַל בָּא, פָּרָשֵׁי-לוּב בְּחוֹל-עָב?

אֱמֹר לְלִבְּךָ הָס, וְתִּשְׁמַע נַחֲרַת פִּילָיו…

אַךְ עֵינֵי נִינֵי-צוֹר בְּאֵשׁ-כִּילַי מוֹצְאִים סְפוֹרוֹת

לַהוֹן שֶׁל טַבְּעוֹת-פָּז, – גִּבּוֹרָם מוֹדְדָן בְּדָלְיָו;1

יְצַו – וְעָרָיו הֵם יַנְחִילוּ שְׁמוֹ לְדוֹרוֹת – – –

אודיסה, 1921


יוסף אריכא _(עורך )  גבורים במערכה :   פרשיות חייהם ותקופתם באספקלריה ספרותית והיסטורית /  אייר מ.אריה .    תל-אביב :   עמיחי,   תשט"ו 1955

יצחק שלו "חמילקרת ברקא משביע בניו " שיר .מופיע ב"גיבורים במערכה. 1955.

ב.מרדכי  (מרדכי ברתנא ) "יד לאחי חניבעל " שיר מופיע ב"גיבורים במערכה" . 1955.

יצחק קצנלסון  כתבים אחרונים תש"ג-תש"ד. —    עין חרוד : הקיבוץ המאוחד, 1947.כולל את המחזה "חניבעל ".

"

 צבי הרמן ,( 1915-1999)    זכרונות חניבעל :   רומן /

מהדורה ראשונה : תל-אביב : זמורה, ביתן, תשמ"ח 1988

מהדורה שנייה   תל אביב :   ירון  גולן,   תשנ"ח 1998

עימנואל וודרובניק  ימי קרתגו האחרונים. על פי אמיליו סלגרי  ( הנ"ל היה מחבר איטלקי ידוע של סיפורי הרפתקאות כמו סדרת סיפורים על הפירט המלאי סאנדוקאן. רבים מסיפורים אלה תורגמו לעברית ) הארץ שלנו כרך לג 1983 . סיפור היסטורי  על המאבק בין רומא והעיר קרתגו המלחמה הפונית השלישית . . לטעמי הטוב בכל סיפוריו של עמנואל.הסיפור המקורי של סלגרי לא תורגם מעולם וכך עיבוד זה לקומיקס הוא ההופעה היחידה שלו בעברית.

אלישע גלזר     ימי אטלנטיס האחרונים :   רומן כפול    תל-אביב :   י. גולן,   1995

סיפור על גילויה העכשווי של אטלנטיס ותיאור חורבנה   וזיהויה עם קרתגו .

 

קיראו את "שלמבו " ב"יקום תרבות "

יובב ( שם בדוי של עמוס קינן ) טרזן וחניבעל האחרון.  סדרת עלילות טרזן  כרך 1 מספר 13 . הוצאת הקרנף

טרזן איש הג'ונגל  מגלה שתי ערים אבודות באפריקה. אחת של צאצאי קרטגו ואחת של צאצאי רומא. הרומאים משמידים את הקרטגנים במלחמה וטרזן משמיד את  הרומאים. שורד רק קרטגיני אחד שמתקיים כמוכר עתיקות בניירובי

אנונימי סדרת "עלילות טרזן " כרך א' תש"ך 1960 .

אין לבלבל סדרה זאת  עם הכרך הראשון של הוצאת הקרנף שנקרא "עלילות טרזן" וחוברות 1-2 בהוצאת הפיל שנקראו "עלילות טרזן" .

  1. טרזן וצאצאי הקרתגינים. טרזן נתקל בעיר תת קרקעית בה שוכנים צאצאי קרתגו הקדומה ששואפים לכבוש את העולם באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת שלהם

ראו גם

קרתגו בויקיפדיה 

חניבעל בויקיפדיה

קרב במלחמה הפונית השלישית. אנציקלופדיה תרבות 

 תמונה מאנציקלופדיה "עולם התרבות "-העולם ראשיתו ועד ימינו".

צ'רלס הוד סוכן חשאי

 

 

בימים קשים אלו של קורונה וטילים ומלחמה עם חמאס  בואו נחזור לאחד מחקייניו  היותר ידועים של סוכן העל החשאי  ג'ימס בונד בימים קלים יותר ( או שלא). 

 

 וזהו החיקוי המדוייק ביותר של בונד צ'רלס הוד סוכן חשאי מאת  ידיד קרוב וקולגה של איאן פלמינג יוצרו של בונד, סטיפן קולטר תחת השם הבדוי " ג'ימס מאיו" ( והיה לו שם בדוי נוסף  ברט אלן  שם בדוי שהומצא בידי הוצאה ישראלית יש להניח  ללא ידיעת הסופר הבריטי ).

צ'רלס הוד מזכיר מכל בחינה את בונד רק הוא  הרבה יותר. הוא הרבה יותר  אלים והרבה יותר סקסי והרבה יותר סדיסטי והאויבים שלו הרבה יותר מכוערים והרבה יותר  מפלצתיים מאויביו של בונד.

 סטיפן קולטר  היה  קצין צעיר על סיירת טילים בריטית במימי האוקיינוס ההודי.   במקביל הוא היה בריגול הבריטי של הצי ביחד עם אחד איאן פלמינג והשניים הפכו לידידים. אחרי שסיים את החוזה שלו עם האדמיראליות הבריטית חזר ללונדון ללמוד כלכלה. אך אופיו החסר מנוחה לא אפשר לו לשבת בשקט על ספסל הלימודים האקדמי. הוא  התגייס לצוות הבריטי של "משכיני שלום" במלזיה, קניה ומאוחר יותר בצ'אד. בגיל 31 הוא נפצע במארב ואיבד את השליטה על רגלו הימנית.

הוא חי בעיר הבריטית דבון  הפך לעיתונאי   וסייע לידיד הוותיק  איאן פלמינג בתחקיר על קזינואים ופרטי רקע אחרים   עבור  ספר  ג'ימס בונד הראשון  שלו "קזינו רויאל". 

במקביל .הוא הפך לסופר וכתב בין השאר רומנים  ביוגרפיים על חייהם של הסופרים  מופסאן ודוסטויבסקי.

 

   

ואז ספרי ג'ימס בונד של פלמינג הפכו לרבי מכר ואחר כך לסרטים שוברי קופות. 

סטיפן קולטר התעניין בכך מאוד.

 ההצלחה של ג'ימס בונד שהוא תרם משהו ליצירתו,  גרמה לתיאבון שלו להתעורר. והוא הסיק את המסקנה המתבקשת.אם ג'ימס בונד מצליח אז גם גיבור דומה לו רק מוגזם יותר יצליח לא פחות. 

הוא כתב סדרה על דמוי ג'ימס בונד משלו.וזאת היייתה מצליחה למדי בשנות השישים ואף נעשה על פיה סרט. 

אבל היא הייתה מה שהיא הייתה -חיקוי ותו לא. 

צ'רלס הוד הוא ממשיכו  הישיר של ג'ימס בונד. גם הוא סוכן חשאי. גם הוא בריטי, וגם הוא אנין טעם בלבוש, במזון ובנשים כמובן.  הוא עובד עבור שני אירגונים שונים :עבור האם אי 6 ועבור קבוצה של אנשי עסקים הנקראת "המעגל ".  '-חבורת קונצרנים תעשייתיים, פיננסים-כלכליים האוחזת למעשה בהנהגת בריטניה  מעין חברה פרטית שדואגת לאינטרסים של בריטניה בתקופה שחברות בין לאומיות היו פחות מפחידות ממה שהן היום זוהי שכוללת את האנשים העשירים ביותר באירופה ומטרתה היא לשמור על השלום בעולם כדי שיקל לה לעשות רווחים .

לא לגמרי ברור מהספרים עד כמה שני האירגונים מודעים לכך שהוד עובד גם עבור אירגון אחר.

במציאות אני חושב הוד היה נחשב כסוכן כפול.

וכמובן הספרים האלו נותנים לחובבי תיאוריות קונספירציה על אנשים עשירים כמו ביל גייטס שמהם יש רבים מאוד כיום  הרבה חומר לתיאוריות שלהם.  "המעגל " נראה כמקביל במדוייק לכל אותם אירגונים חשאיים של ראשי חברות בינלאומיות שסביבם נוצרו כל כך הרבה תיאוריות קונספירציה.רק שבסדרה של צ'רלס הוד זהו אירגון חיובי התורם תרומה חשובה לביטחון המערב. 

הוד  הקוסמופולטי אנין הטעם המומחה ליינות  וליצירות אמנות שלובש רק את מיטב האופנה של לונדון   ובעל טעם משובח ביותר בנשים הוא גם מתאגרף  אלוף לשעבר ורפורטאי רץ בעל יכולות אולימפיות כמעט וגם קלע בעל יכולות מדהימות ועבור אדם בראשית שנות ה-40 שלו הוא במצב פיזי מצויין. .וכל אלו כמובן מסייעות לו מאוד במשימותיו החשאיות. ואת מקצועו האמיתי הוא מסתיר במסווה של רוכש  יצירות אמנות יקרות  עבור המיליונרים של העולם.אבל אל תטעו בקרבות ויש רבים  כאלו הוא אלים ואכזרי הרבה יותר מג'ימס בונד. צ'רלס הוד אינו נרתע מסכנות ובדרך כלל מטילים עליו משימות שהסכנה רבה בהן ביותר. גם הוא נתקל באויבים שטניים ועומד במבחני סבל ובהתמודדויות איתנים.
בקצרה כמו  בספרי בונד יש כאן סנוביות עם סדיזם. 

היו שישה ספרים בסדרה זאת בין השנים 1964 -1971 .

במקביל ב-1969  כתב קוטלר  תחת שמו האמיתי ספר ריגול בשם "Embassy  על השגרירות האמריקנית בביירות שגם הוא הוסרט.

 

פוטסטר הסרט "שגרירות " על פי "ג'ימס מאיו"

שלושת הראשונים מספרי צ'רלס הוד  תורגמו לעברית.והפרט המעניין הוא ששניים  מהם  תורגמו בכמה שמות שונים ואפילו בשמות מחברים שונים כנראה עבור אותה הוצאה ישראלית שגם היא שינתה את שמה. 

אותה הוצאה המציאה מסיבות שישארו מיסתוריות לשם הבדוי ג'ימס מאיו , שם בדוי אחר "ברט אלן " ואפילו זייפה כותרים שונים באנגלית עבור הספרים כנראה כדי להסוות את זה שהתרגומים היו ללא רשות ההוצאה והמחבר. 

 

  1. פנים רבות לשטן תרגום ב' רחל (ברק) ספרי שין שין שין מהדורת ידיעות אחרונות 1967

 . Hammerhead 1964 

קיראו ביקורת על הספר כאן 

 

כמה עטיפות זרות :

 

פוסטר הסרט היחיד על צ'רלס הוד

צפו במקדימון הסרט

 

צפו בקטע מהסרט

 

קוונטין טרנטינו דן בסרט 

 

2

 

2.צ"רלס הוד נגד המוות הצוחק /  עברית עמי תירוש  הספריה הלבנה מספר 19    (תל אביב :   טופז),   [תשכ"ט?].

 

. Let Sleeping Girls Lie 1965 

"המוות הצוחק " יצא   לאור בעברית גם תחת השם :

ברט אלן  היא מתה צוחקת  "חץ  -ספרי מתח ופעולה "  תל אביב :   אור,   [תשכ"-] מאת "ברט אלן" Burt Allen

עם כותר אנגלי מזוייף ( דהיינו הוא כנראה המצאה של ההוצאה הישראלית ) 

death is some joke 

,תקציר הספר : צ'ארלס הוד הוא איש 'המעגל'. הוא עשוי ללא חת, יודע מה הסכנות העומדות בפניו, אוהב מכוניות יקרות ומאכלים אקזוטיים, יינות משובחים וסכנות. הוא אינו אוהב למות, אפילו לא למען 'המעגל'-חבורת הקונצרנים התעשייתיים, פיננסים-כלכליים האוחזת למעשה בהנהגת בריטניה כולה, לוקחת חלק פעיל במלחמה הקרה. יוצא במשימה זו לגלות את האמת מאחורי ההדלפות של הסודות השמורים ביותר של 'המעגל', חיסולו של רספוטין המודרני המאיים על בטחונן של מעצמות ובעקבות שתי תאומות יפיפיות שתכונותיהן הנדירות משמשות ככספת לסודות 'המעגל'. ואז אחת מהן נעלמת ועל הוד' לאתר אותה ויהי מה. 

מהדורה ראשונה 1971

מהדורה שנייה 1980

 

כמה עטיפות זרות :

 

 

א. גברת ללא בושה תרגם מנחם פורת  הוצאת חותם 1967

3.Shamelady 1966 

ברומן זה נשלח צ'רלס הוד לעצור נוכל חלקלק, נער שמנת בינלאומי מלשדוד את מטען הזהב הגדול ביותר ששלחה ברית המועצות למערב. 

 בשיאו של הספר צ'רלס הוד נאבק במחשב על מסוכן אותו מפעילה החבורה הקרימנאלית של מבריחי זהב וגובר עליו עם תחבולה מחוכמת  של משיכת נחיל דבורים שמביא לשיתוק המחשב….

 

ב.יצא לאור גם תחת הכותר :

הזהב הקטלני  עברית עמי תירוש   הספריה הלבנה מספר  20 הוצאת טופז תשכ"ט .מהדורה שנייה 1980. . 204 עמודים

 

 

וגם ספר זה יצא  בכותר שונה תחת שם המחבר "ברט אלן"

 

ברט אלן -המטרה רצח הוצאת חץ

הכותר האנגלי המזוייף הוצג כ: 

PLAY DEATH 

עטיפות זרות :

וזהו לא היו ספרים נוספים על צ'רלס הוד בעברית.אחרי הכל הוא היה רק חיקוי ותו לא של הדבר האמיתי.

 

קיראו גם

פרטים על צ'רלס הוד 

סקירה על ספר 

סטפן קולטר הוא ג'ימס מאיו 

עוד סקירה 

 

וד  רשימות על סדרות על סוכנים חשאיים :

המלאך סיימון טמפלר

סדרת קולנל יו נורת מאת ואן וייק מייסן 

סדרת אבא פוניטיבי וקפטין ברנרד ניומן

 

מסעות אל תוך הפחד עם אריק אמבלר 

סוכן או אס אס 117 סדרה צרפתית 

ג'ימס בונד 

הבלש הפרטי והסוכן החשאי מילו מרץ'

המתנקש מאט הלם 

הסוכן החשאי הבריטי קווילר

אלוף ההרג ניק קרטר 

הסוכנת החשאית מודסטי בלייז

 

המרגל שסירב להמשיך: ג'ון דריק הוא האסיר 

פטריק קים -הקוריאני מסוקס האצבעות

 האנשים מארגון א.נ.ק.ל

צוות משימה בלתי אפשרית סרטי טלויזיה וקולנוע

צוות מבצע סודי לא לביצוע 

המובחרים :סדרת טלויזיה