פלאש גורדון בכוכב הלכת נוגה :הקידמה מגיעה לנוגה

 

 

לפניכם עוד סיפור במחזור הסיפורים על איש החלל האהוב פלאש גורדון בכוכב הלכת השני מהשמש נוגה הוא וונוס . בסיפור הזה מתואר המשך ההתקשרות של גורדון עם אנשי הנוגה.עולם שביקום של פלאש הוא מלא וגדוש בחיים כולל שבטים ברבריים המזכירים את שבטי האמזונאס  הברזיליאניים של היום. וכמו במקרה של השבטים הברזיליאניים השבטים אלו על כוכבת הלכת נוגה  לא מתלהבים כל כך מהקידמה הטכנולוגית  שמביאים להם אנשי כדור הארץ.וייתכן שיש להם  סיבות טובות לכך.

 

הקידמה מגיעה לנוגה :פורסם במקור ביולי -ספטמבר 1972

כתב הארי האריסון

צייר :דאן בארי ( ויותר נכון אמן צללים בשירותו )

Progress Comes to Venus" (7/2/72 to 9/17/72)

 

עוד סיפורים על פלאש גורדון בכוכב הלכת נוגה :

  1. המלחמה בענק הקוטב 

2. הדולפינים של נוגה

3. צרות על נוגה 

4. במעמקי כוכב הלכת  נוגה 

5. אליל הביצה של נוגה. 

 

נחום גוטמן הצייר ונחום גוטמן הצלם בסיפור הקומיקס "איפה טמונות התמונות -או לתפוס את הרגע " מאת אוריאל אופק

 

הסיפור שלפניכם מבוסס על ספר של סופר הילדים ועורך וחוקר ספרות הילדים הידוע  אוריאל אופק (  שיצא לאור במקור במקור בהוצאת מילוא ב-1973 ובמהדורה שנייה בהוצאת עופר ב-1978 עם תמונת עטיפה מרשימה הרבה יותר  ).שניהם עם ציורים של  בתו של אוריאל עטרה אופק. שבו מופיעים שתי דמויות צייר נודע בשם נחמן  גומא וצלם נודע בשם נחום גומא.

השניים הם אנשים אמיתיים בהחלט  שכל אחד מהם נקרא נחום גוטמן וכל אחד מהם היה ועודנו  ידוע מאוד בתחום שלו.אם כי הם לא היו אחים הם אפילו לא היו קרובי משפחה…אבל היכירו אחד את השני.ולכל אחד מהם היה הרבה מאוד מה להגיד על אמנותו של השני  שנראה לכל אחד מהם כסוג של מתחרה.

הדעות של הדמויות בספר על ציור ועל צילום בהחלט משקפות את דיעותיהם האמיתיות שיש להניח שאוריאל אופק היה שומע אותן לעיתים מזומנות. הוא היכיר היטב את נחום גוטמן הצייר שמה שמסופר בספר על דעותיו על צילומים זה בדיוק מה שהוא חשב במציאות  והיה נפגש מידי פעם עם נחום גוטמן הצלם.

נחום הצייר

נחום גוטמן צייר.

נחום גוטמן הצייר הוא יוצר ידוע מאוד בתרבות העברית גם כצייר וגם כסופר ילדים מעולה וכיום יש מוזיאון שלם המוקדש ליצירתו בנווה צדק.

אוריאל אופק שעבד במשך שנים רבות בסגן עורך וכעורך ב"דבר לילדים " היכיר אותו היטב. למעשה עוד מילדותו כשקרא את סיפוריו ב"דבר לילדים".

 

 

נחום הצלם

נחום גוטמן הצלם.

נחום גוטמן היה צלם מלחמה   וכל דבר אחר מפורסם מאוד בשנות החמישים עד שנות השבעים. הוא התפרסם במיוחד בגלל צילומי מלחמת ששת הימים וצילומי מלחמת יום הכיפורים שלו .

לאחר מכן הפך לבעל חנות צילום ידועה ברחוב אלנבי. את מיטב צילומיו שכמה מהם הן כיום קלאסיקות של הצילום הישראלי ,פירסם בספר הצילומים הזה:

 

 

 

 

 

 

הנה ראיון עם אוריאל אופק על ספרו זה שאותו איירה בתו עטרה אופק.

ועכשיו לקומיקס על נחום הצייר ועל נחום הצלם.

הוא פורסם במשמר לילדים כרך ל"ו  כרך לו 1980-1981 ב-24 חלקים.

איפה טמונות התמונות?  צייר דניאל לוי על פי ספר של אוריאל אופק.

 

 

נספח : דניאל לוי צייר קומיקס של "משמר לילדים :

איני יודע הרבה על דניאל לוי הוא צייר את רוב הסיפורים של הקומיקס במשמר לילדים וכנראה היה קיבוצניק.הסיפורים שלו יש להודות נופלים בהרבה ממה שפורסם במקביל ב"הארץ" שלנו " וב"דבר לילדים " המתחרים. הם כמעט פרימיטיביים בהשוואה. אבל יש להם קסם משלהם.

שניים מששת הסיפורים שצייר נמצאים כעת ברשת ותוכלו לקרוא ולשפוט בעצמכם.

סיפוריו היו :

  1. השליט מדונגא דונגא. כתב יוסי מרגלית צייר דניאל לוי כרך לב של משמר לילדים  1976-1977 ב-24 חלקים.

עלילות ילד שמטוסו מתרסק בקרבת שבט כושי באפריקה. השבט חושב שהילד הוא אל כתוצאה מכמה טכנולוגיות פשוטות שיש לו. סיפור שמדהים היום בגזענות הסמויה שלו ובמיוחד בהתחשב במקום שבו פורסם.

בכרך ל"ג לא היה סיפור מצוייר מה שמראה או על נקיפות המצפון של העורכים בעניין או שפשוט לא מצאו חומר מתאים להם.

מכאן ואילך הסיפורים היו כולם עיבודים של סיפורי ילדים ידועים למדי או שהיתאימו במיוחד לקו האידיאולוגי של המגזין.

2. פורץ המחסומים . צייר דניאל לוי על פי ספר של עמוס בר . כרך ל"ד  תשל"ט ב-33 חלקים.

סיפור על מלחמת העצמאות. פורסם שוב ב"יקום תרבות ".

בכרך לה ב- 1980   שוב לא היה  סיפור מצוייר.

כרך לו  לעומת זאת היה אחד מכרכי השיא של "משמר לילדים " מבחינת הקומיקס היו בו שני סיפורים שלמים!

3. איפה טמונות התמונות צייר דניאל לוי. משמר לילדים כרך לו 1980-1981 ב-24 חלקים.  על פי ספר של אוריאל אופק.הסיפור שקראתם למעלה.

4. מיכלי הגז בעזה.צייר דניאל לוי על פי ספר של נעמי עפרי . משמר לילדים כרך לו 1981 ב-23 חלקים.

על חבורת ילדים שנאבקת בכנופיית מחבלים בעזה. שאני מתכוון לפרסם כאן מתי שהוא בעתיד בגלל התיאור שלו של עזה בשליטה ישראלית בשנות השבעים.

5.  הוא ברח מהבית. צייר דניאל לוי על פי ספר של צביה בן שלום ( שהופיע במקור בהמשכים בדבר לילדים בשנות השישים ). כרך ל"ז  1981-1982 . ב-18 חלקים.

על ילד שבורח מביתו לקיבוץ.

כרך לח שוב היה ללא   סיפור מצוייר. הקומיקס חזר בכרך ל"ט:

6. תעלומת החטיפות . צייר דניאל לוי על פי ספר של זאב ורדי . משמר לילדים כרך ל"ט 1984. ב-15 חלקים.

על ילדים שנאבקים בכנופיית חוטפי ארנקים.

ובכך הסתיימה עד כמה שידוע לי הקריירה הקומיקסאית של דניאל לוי .עם כי משמר לילדים פירסם עוד שני סיפורי קומיקס אבל הם כבר היו זרים.

את סיפור הקומיקס האחרון שפורסם ב"משמר לילדים " שהיה סיפור מדע בידיוני שצוייר על ידי אמן הונגרי על פי סופר מדע בדיוני גרמני ידוע תוכלו לקרוא כאן :

כוכב הלכת המיסתורי " 

ראו עוד סיפור קומיקס מאת דניאל לוי ממשמר לילדים "

פורץ המחסומים על חיי גיבור ישראל זרובבל הורוביץ  על פי עודד בצר 

פלאש גורדון בכוכב הלכת נוגה :אליל הביצות של נוגה

 

 

איש החלל המפורסם והאהוב פלאש גורדון בהרפתקה נוספת על כוכב הלכת השני מהשמש  נוגה הוא וונוס.

לצערנו הרב זה לא כוכב הלכת שאנו מכירים  ביקום שלנו של חום בלתי נסבל  כתוצאה מאפקט חממה שיצא מכלל שליטה אלא כוכב לכת  ביקום אחר שהוא ג'ונגל טרופי  ובו חיים שבטי חייזרים פרימיטיביים.

וזהו חלק נוסף במחזור הסיפורים של פלאש גורדון בעולם האקזוטי והמסוכן של נוגה שאנ מפרסם לאחר מחזור הסיורים על פלאש בכוכב הלכת הקדמון מאדים.

הסיפור שלפניכם הוא ההמשך הישיר של "פלאש גורדון בעולם הברברים " שבו מבקר פלאש בכוכב הלכת הברברי קרוגיוס במערכת שמש אחרת.

וכעת הוא חוזר למערכת השמש שלנו אל כוכב הלכת נוגה שבו כבר ביקר כמה פעמים בסיפורים קודמים.

הסיפור  פורסם בינואר עד מרץ 1972

כתב הארי האריסון סופר מדע בדיוני ידוע

צייר דאן בארי ( או יותר נכון עוזר אנונימי שלו )

קראו את פלאש גורדון בעולם הברברים " ב"יקום תרבות ".

וכעת אל ההמשך :

 

עוד סיפורים על פלאש גורדון בכוכב הלכת נוגה :

  1. המלחמה בענק הקוטב 

2. הדולפינים של נוגה

3. צרות על נוגה 

4. במעמקי כוכב הלכת  נוגה 

המלך -סיפור הפגישה האחרונה של דודו טופז

עשור למותו של דודו טופז ב-20 לאוגוסט 2009. 

זמן קצר מאוד   לפני שנלקח  הבדרן המפורסם דודו טופז בידי השוטרים לבית הסוהר שממנו לא יצא  יותר,נפגש טופז איתי   בבית קפה ליד ביתו בתל אביב והיציע לי לכתוב את תולדות חייו ולהציג אותם לפני הציבור כפי שלא הוצגו מעולם.

כפי שהיו צריכים להיות.

טופז האמין שרק אני אוכל להציג אותו כפי שהיה באמת  או כפי שיכול היה להיות לפני הציבור.

הוא התבסס בכך על רשימה שכתבתי עליו בבלוג זה בשם "מדודו טופז ועד למשה רבנו ". 

מידי פעם היה יוצר איתי קשר בעניינו.ופעם אף ביקש שאפרסם רשימה שלו על המצאה שיצר לחיסכון במים שפירסמתי אותה בשם "תוכנית החיסכון במים של דודו טופז "

 סיכמנו ביננו  ראשונית  בפגישה פרוייקט משותף, אלא שטופז נאסר על ביצוע מעשי פשע חמורים זמן קצר מאוד  לאחר מכן. 

עד כמה שידוע לי הפגישה שלו עימי  הייתה הפגישה "הנורמלית " האחרונה שלו בחייו  לפני שחייו התמוטטו סביבו. 

 הפרויקט  כמובן לא מומש  לעולם.

הפגישה לדעתי הייתה כה מעניינת שאני והזמר והיוצר א.ב. דן יצרנו סביבה מופע שבו היצגנו אותה על הבמה עם א.ב. דן בתפקיד דודו טופז ואני בתפקיד עצמי. במופע א.ב. דן שר משיריו  משיריו הידועים והשמיע קטעים ממערכוניו הידועים.דודו טופז  אכן הוצג בה כפי שלא הוצג מעולם.

אני סיפרתי במופע  על חייו המדהימים של מלך הבידור הישראלי מראשיתו כבנו של איש תיאטרון יידי מפורסם ובנה של אם שהאמינה שהיא צאצאית לבית המלך דוד. סיפרתי בו  את סיפורו של דודו טופז כיצד גרם לכישלון  מפלגת המערך בבחירות ולשינוי ההיסטוריה  כתוצאה מפליטת פה בלתי זהירה.

 סיפרתי כיצד הפך להיות מלך הבידור והטלוויזיה  הישראלי והאדם הפופולארי ביותר בישראל בשנות התשעים אדם שחשב במלוא הרצינות על קריירה פוליטית על מנת להיות "מלך " במציאות " ולא רק במטפורה.  המופע הסתיים בסיפור שקיעתו של טופז עד שהיגיע  להחלטה שכדי לחזור להיות מה שהיה "המלך " עליו לצאת במסע אלימות מצמרר  חסר תקדים בעולם הבידור הישראלי ולסיום נורא  לחייו של "מלך" הבידור.

הבמאי יוסי רבך עשה סרט דוקומנטרי סביב מופע זה אבל לצערנו לא מצאנו לו מימון.

אם  יש מישהו שמוכן לתרום עבור השלמת סרט זה אנא שלחו כסף כנדבת ליבכם ל:במאי יוסי רבך 

https://www.facebook.com/profile.php?id=1511496519

ובנתיים הנה הבסיס לאותו מופע ,שאמנם רחוק מאוד להיות ממה שהוצג לבסוף על הבמה. 

כל מה שמתואר כאן הוא אמת לאמיתה ואכן נאמר באותה פגישה בבית הקפה ליד ביתו של טופז .אם כי בגירסה הבימתית הסופית  שלא נמצאת כאן הרחבנו ושינינו קצת.  

 

מלך הרייטינג:עלייתו ונפילתו של דודו טופז

מאת : אלי אשד 

 

 

הנפשות:

אלי אשד – בלש תרבות, 

דודו טופז – איש טלוויזיה, בן 63

מקום הפעולה: בית קפה

הזמן: אוגוסט 2009

 

במה חשוכה. זרקור מאיר. מתנגנת הנעימה של הראשון בבידור. אשד נכנס אל הבמה ומפנה את מבטו לקהל. שקט משתרר.

 אלי אשד

שלום לכם גבירותיי ורבותי. במאי אלפיים ותשע קיבלתי טלפון מעניין. הטלפון היה מהבדרן המפורסם שאותו כמובן הכרתי "היטב", אם כי לא אישית.

(המנגינה הסנטימנטאלית נשמעת ונקטעת ברעש צלצול נייד, אשד שולף את הנייד מכיסו)

הלו?

טופז :שלום, הגעתי לאלי אשד?

                                    אשד:כן, מי זה?

טופז :זה דודו. קראתי את מה שרשמת עלי  בבלוג שלךָ,

                                    אשד

                        נ-כון, דודו טופז, נכון?

 

יפה יפה, בא לךָ להיפגש היום לקפה? יש איזה עניין אישי וחשבתי… עוד ככה שעה זה טוב לךָ? 

 

בשולחן קפה, יושב טופז, אוחז בעיתון רייטינג משנת 2009. 

 

                                    אשד

שלום דודו .

                                    טופז

       אתה בטח, כן אלי אשד, בוא שב

.  אשד!!! (טופז טופח לאלי אשד על השכם) אני רוצה להגיד לךָ המאמר הזה…שכתבתָּ עלי ועל ההצגה "משה" שא-ני כתבתי, ריגש אותי…עד דמעות

אשד מתיישב לצד טופז

                                    אשד:תודה

                                    טופז

אני רוצה לומר לךָ ומכל הלב-אתה כתבת עלי מאמר יוצא מהכלל! באמת,  באובייקטיביות, בחדות.

                                    אש: אה תודה

                                    טופז:כתבת עלי בהגינות בניתוח אמיתי של הדברים ,לא ברשעות, בנבזות, שהמבקרים כותבים עלי תמיד.מתוך איבה אישית על שאני מצליח והם לא. 

( קולו עולה לפתע  פתאום לצריחה של זעם ) אתה ידעתָ שאף מבקר אחר לא כתב עלי מילה טובה? מעולם? מעולם ! ! (מכֶּה בשולחן). 

( יותר בשקט ) אני עשיתי אלפי מופעים מר אשד, מאות תוכניות טלוויזיה הופעתי בכל הארץ ובעולם  ומעולם, מעולם מעולם!!!!  לא כתבו עלי "דודו טופז עשה מופע טוב שלא פוגע באינטליגנציה של הצופים". אתה מעלה על דעתךָ דבר כזה? 

                                    אשד

                                    כן.אני יודע מר טופז .קראתי הרבה רשימות ביקורת עליך רובן להגיד את האמת לא היו טובות בלשון המעטה. 

                                    טופז: לפעמים, אני  מתעורר בלילות, ושואל את עצמי- כל המבקרים האלה, עשיתי להם משהו? הרי הקהל נהנֶה, אני עושה לו טוב, אני עושה טוב לאנשים, אז למה? הם לא יכולים לפרגן? ולומר "דודו טופז עושה עבודה טובה?"

(טופז שותה כוס מים ונרגע  )  

                                    טופז:

           מר אשד  בוא ניגש לעניין. הכתיבה שלך עלי מצאה חן בעיני. ואני מעוניין שתכתוב עלי ספר. על חיי, ופעולותיי- ותציג אותי לראשונה בפני הציבור- כפי שאני באמת ,לא הבדרן סוג ד' שהמבקרים מציגים אותי, אלא בתור אדם שבכל זאת עם כל הכבוד, עשה כמה דברים בחייו כתב ספרים, יצר הצגות, ומופעים ותרם תרומה כל שהיא, ואולי "לא כל כך קטנה" לעולם הבידור והתרבות הישראלית.

                                    אשד

לצערי ….זה די מיותר. אתה בעצמך כבר פרסמת ספר כזה על חייך "החיים זה לא מה שהבטיחו לי "  ורק לפני שבע שנים.  אתה באמת  צריך אותי כדי לעשות את אותו הדבר פעם נוספת ?

(טופז תופס בשיערו בעצבנות)

                                    טופז

אני צריך אותך. משום שאתה, אדם אובייקטיבי מר אשד.  אתה, תציג אותי כמו שאני באמת.וכמו שאני יכול להיות.  עליךָ אני יכול לסמוך, שתעביר לקהל אותי, ואת חיי בדיוק וכפי שהיו.או  יותר נכון איך שהם היו צריכים להיות .

                                    אשד

                        היי הנה  צביקה פיק (טופז מניח יד על כתפו של אשד ומהסה אותו)

( הזמר צביקה פיק נכנס למקום בעניין כלשהוא הוא רואה את טופז וברור ששניהם מכירים מזה שנים רבות ).

                                    טופז: צביקוש מה שלומך?

 

 (טופז מושיט יד לחיבוק עם צביקה והשניים כביכול מתחבקים .צביקה פיק  מחליף כמה מילים עם טופז ועוזב.)

 

(טופז שותה מהמים, מעביר יד בשיערו ופונה לאשד)

                                    טופז

אז מה אתה חושב על צביקה פיק- היום?

                                    אשד: אני כותב  עליו עכשיו עבודה לאוניברסיטה ולדעתי את מיטב יצירתו הוא יצר בשנות השבעים.מאז הוא רק התדרדר יצירתית . וחי אך ורק על תהילת העבר.  מבחינה יצירתית אולי עדיף היה שיחפש אפיק חדש,שהוא לא ניסה עדיין ליצירתו,מוזיקה קלאסית או משהו מעין זה ואולי זה ישחרר ממנו פרץ חדש של יצירתיות.

                                    טופז(לוחש) צביקה פיק הוא אדם שעושה מה שהוא רואה לנכון ולא שם על דעות של אחרים. הוא ימשיך לבצע את אמנותו כנגד כל מה שאומרים עליו ובתנאים הקשים ביותר. בעיני הוא אישיות חזקה.

                                    טופז

מר אשד אתה רואה את שתי הבחורות שם בפינה

                                    אשד: כן בחורות נחמדות

                                    טופז

אתה יודע שאם אני אגש אליהן ורק אושיט את ידי שתיהן ירוצו לאיפה שאציע להן

                                    אשד

                        כן, אני יודע  אני קצת מקנא בךָ על היכולת הזאת שלךָ

                                    טופז

אין לךָ מה לקנא. מר אשד, אתה יודע שבשנים האחרונות אני עושה סקס בדרך כלל רק עם זונות?

            אשד(נדהם) אתה…אבל אתה לא צריך את זה…מר טופז, הרי אתה יכול להשיג כל אישה שתרצה. בשביל מה אתה צריך (זונות)? ש-רק ייקחו ממךָ כסף, ולא יתנו לךָ  דבר בתמורה?

טופז

(לוחש) הן כן נותנות.  תבין, אני רוצה שכשאני גומר עם בחורה להראות לה את הדלת ושתסתלק ולא תחזור.ורובן לא תופסות את זה.הן מתעקשות לחזור ואני לא רוצה. זה בלבול מוח עבורי. זה יותר נוח עם זונה. אתה נותן לה כסף והיא לא תראה יותר את הפרצוף שלה.

אשד

למה שלא תנסה להיכנס לתחום אחר כמו הפוליטיקה? יש שם מחסור באנשים טובים.

                                                טופז

(נאנח עמוקות כמי שחשב על זה כבר בעצמו).

אימי האמינה שהיא נצר לבית דוד אתה יודע.

היא הייתה אומרת לי :"אנחנו צאצאים של בית המלך דוד ואין סיבה שאתה דודו לא תיהיה  מלך אמיתי של עם ישראל. הרי גם דוד בן ישי החל את הקריירה שלו כבדרן וכמוזיקאי" … גם אני חשבתי כך… אבל זה לא יצא. 

אשד :היכרתי את אימך מר טופז .פגשתי אותה בחברה לחקר התנ"ך  שמתכנסת בבית התנ"ך בתל אביב היא גם שמעה שם  הרצאות שלי  ואמרה לי שהיא אהבה אותן מאוד לאחר מכן. היא התעניינה במיוחד בהרצאה שנתתי שם לפני כמה שנים  על שושלת בית דוד ועל המשפחות השונות שטענו שהן צאצאיות שלו לאורך אלפי שנים.ההרצאה הזאת ריתקה אותה והיא המשיכה לשוחח איתי על נושא זה לאחר סיום ההרצאה. היא אכן אמרה לי אז  שמשפחתה ,משפחתך,מיוחסת לדוד בן ישי. 

טופז : אז אתה יודע קצת איך היא. היא תמיד חשבה  ואמרה שאני צריך ומסוגל להגיע לעמדה של הנהגה.שהמדינה והעם היהודי  צריכים  אותי  ואת הכישורים המיוחדים מאוד שלי ליד ההגה.היא לא התלהבה בלשון המעטה מזה שהלכתי לתחום הבידור. היא חשבה  שאני צריך ללכת לחינוך או לפוליטיקה.היא כעסה תמיד על אבי שמשך אותי לתחום התיאטרון  שמשם פניתי לבידור.זה הטריף עליה את דעתה המחשבה שאני "סתם" בדרן. 

( טופז  צוחק צחוק מר). 

בפוליטיקה  הנוכחית אני לא חושב שאוכל להשתלב. יש יותר מידי אכזריות ותקיעת סכין בגב האחד של השני שאני לא מסוגל לעמוד בה. אבל כן אני חשבתי וחושב על זה.אימי שכעת מאושפזת  ללא הכרה הייתה רוצה שאעסוק בזה. 

( קולו של טופז עולה בפתאומיות בכמה אוקטבות ) :אבל בתחום הבידור היגעתי ליותר אנשים משאיזה פוליטיקאי היגיע אליהם . אני הגעתי לשיאי צפייה שאף אחד לא חלם עליהם.

דודו :מה שאני רוצה באמת מר אשד זה שיכבדו אותי על מה שאני עושה ועל אמנותי. 

.אתה היכרת את אבא שלי אליהו גולדנברג מר אשד? לא אני רואה שלא ,  הוא היה לפני זמנך.אבא שלי היה מסתובב בארץ ומקריא קטעי ספרות יידיש ועברית .אתה יודע לאיזה כבוד עצום הוא היה זוכה בכל מקום?

אבא שלי היה מאושיות התרבות של ישראל.

אז אני שואל אותך למה לא גם דודו טופז למה? 

אני שיניתי את ההיסטוריה. בזכותי בגין זכה בבחירות 1980

.אני היגעתי לשיאי צפייה שאף אחד לא חלם עליהם.

אז למה למה למה למה בסופו של היום הם לא עונים לטלפונים שלי בערוץ 2? אתה יכול להסביר לי מר אשד?

 ( קולו עולה לצריחה מזעזעת,אנשים מסביב מסתכלים אבל המלצרים אדישים ונראה שהם מורגלים לכך.  )

אשד שותק. ,דודו טופז ממשיך נרגע קצת: 

אבא שלי שפעם היה עומד לפני אולמות מלאים אף אחד לא זוכר אותו היום מר אשד.

 וגם אותי לא יזכרו.

 ( בקול רועד ) בבקשה אני לא רוצה שכל מה שדודו טופז יצר עשה והיציג   יתפורר ימחק וישכח .אני לא רוצה שמלך הבידור יעלם כאילו מעולם לא היה.

פונה לאשד:

ני  רוצה שתכתוב עלי ספר. לא ספר כזה כמו שאני כתבתי על מה שהיה , אלא ספר על מה שצריך היה להיות .לא סתם על  עוד בדרן  שחלף זמנו אלא מישהו שבאמת עשה משהו ששינה למען עם ישראל כולו. מישהו שבאמת היה מלך והיה צריך להיות מלך.  

אלי : כוונתך לספר שמספר מה היה אם היית נכנס למשל לפוליטיקה ולא לבידור?

טופז : משהו מעין זה. ספר על איך דודו טופז שינה את העולם כולו ולא רק את ערוץ 2. ראיתי את הרשימה שכתבת עלי שבה חזית שיום אחד אתמודד מול יאיר לפיד על ראשות הממשלה.  וכן זה עורר בי הרהורים.

הרהורים על מה שיכול היה להיות ועל מה שיכול להתגשם.

הפגישה הסתיימה  בהסכמה שיש על מה להמשיך לדבר.דיברנו על כך שטופז ישלח לי חומר על חייו שבו אפשר יהיה להשתמש בספר של "מציאות חלופית של דודו טופז " שבה הוא הופך לראש ממשלת ישראל.

אבל זה לא קרה.

כמה שעות לאחר הפגישה שמעתי  בחדשות שהמשטרה מחפשת אחרי בדרן ידוע.

כמה ימים לאחר הפגישה נעצר דודו טופז בידי המשטרה באשמת תיכנון מעשי אלימות כנגד בכירים בעולם התקשורת.הוא  נלקח  לבית הסוהר. 

לבסוף התאבד.

 

 צפו בחומרים מההצגה  שנוצרה על פי שיחה זאת 

 

 

התחממות כדור הארץ והשלכותיה על מדינת ישראל-19 שנים אחרי .

 

לפני כבר כמעט עשרים שנה ב ב-2001 פירסמנו אני וידידי הטוב הד"ר אמנון סטופ  העוסק בחקר האקלים מאמר גדול באתר בשם "האייל  הקורא "  שבו הייתי אז תורם קבוע של מאמרים , בשם "התחממות כדור הארץ והשלכותיה על מדינת ישראל".

זה היה הטיפול המפורט הראשון בנושא זה כמדומני שמאז הפך לאקוטי ביותר.אני שמעתי על התחממות כדור הארץ לראשונה אולי רק עשור בלבד קודם לכן וזה  היה בתוכנית הרדיו "שבת עולמית" של יצחק נוי   שבה הובאו ידיעות מדע ותקצירי מאמרים בנושאים שונים על פוליטיקה ומדע  מהעיתונות העולמית  ( שעדיין משודרת גם היום ,למרבית השמחה, נצח במושגי הרדיו  ) שהקריא בסוף שנות השמונים כמדומני מאמרים שונים שעסקו בהתחממות של כדור הארץ.

העניין הטריד אותי מאוד כמובן אז ומאז  והוא מטריד כעת את כל העולם. 

היום אנו חווים שריפות ענק במקומות כמו סיביר ,מזג אוויר לוהט במקומות כמו סקנדינביה וגרנלנד ,יבשת אנטרקטיקה שהקרח בה נמס, סופות ענק שמופיעות אחת לכמה שבועות .כל אלו דברים שלא היו בשנת 2001…

ורק לאחרונה פירסם ידידנו עודד כרמלי מאמר על זה ב"מוסף הארץ " שעוסק בהשלכות הלא נעימות של ההתחממות שכולנו חשים אותה בכל רגע ורגע במגוון צורות ואופנים על מדינת ישראל בשנת 2100.

המאמר  שלי ושל אמנון לדעתי לא נס ליחו כלל ושווה מאוד לקרוא את הדיונים בעקבותיו ב"אתר האייל הקורא "(שעוד קיים ופעיל כמעט עשרים שנה אחרי. נצח במושגי הרשת). 

שקלתי לפרסם כאן גירסה מעודכנת  19 שנים אחרי של המאמר .אבל החלטתי שלא אם כי אולי אעשה זאת בעתיד.

אז הנה הוא מאמר שלא נס ליחו אם  כי המציאות שהוא מתאר רק החמירה במאוד מאז הפרסום המקורי .

חלק א של המאמר

חלק ב' של המאמר

חלק ג' של המאמר :מה אפשר לעשות ?

 

 

מוזיאון בובות השעווה של מגדל שלום -מסע בזמן

אי אז בשבעה ביוני 1973 לפני 46 שנים נפתח במגדל שלום בתל אביב מוזיאון בובות שעווה שהיציג בובות שעווה אישים ודמויות מתולדות מדינת ישראל וגם בתולדות העולם .ממותו של טרומפלדור והתאבדותה של שרה אהרונסון ועד לניתוח של מאיר הר ציון הצנחנים המתפללים בכותל עם הרב גורן ודיין ורבין נכנסים לירושלים .וחוץ מזה גם תיאור של רצח שרון טייט בידי משפחת מנסון וטרזן איש ה'גונגל קופץ בין העצים של מגדל שלום ..

הכל בבובות מרהיבות שנוצרו בידי סינית יפה בשם ווין סן   שבאה מהונג קונג ( היא בכלל הייתה  ספורטאית פליטה מסין הקומוניסטית שברחה להונג קונג כדי שתוכל לעסוק שם באמנות )  ועל פי הדיווחים ניהלה רומן קצר עם משה דיין בעת שפיסלה אותו כדי שיהיה מה לספר לנכדים.

את המוזיאון  שהקים שי מאיר עם תצוגה של כ-35 מצגים ו -100 בובות שעווה, והיה מוזיאון השעווה היחידי בישראל ( אם כי כיום יש מוזיאון בובות שעווה באילת ).

הפסל הראשי  בשנים האחרונות לקיום המוזיאון בין השנים  1978-1987 היה שמואל בן עמי.

מחיר כל התערוכה היה שלושה מליון וחצי לירות הסכום  הגבוה ביותר שהוצא עד אז בישראל על הפקת בידור ושעשוע ובכלל זה אף יותר מהפקת סרטים מפוארים. 

במקום ביקר בפתיחה בין שאר אישים חשובים דוד בן גוריון אולי זאת הייתה ההופעה הפומבית האחרונה שלו .הוא נפטר כמה חודשים מאוחר יותר.  וכמובן ארבעה חודשים לאחר מכן פרצה מלחמת יום הכיפורים שהביאה לשינויים דרמטיים גם בתצוגה מסיבות מובנות. 

למרבית הצער המוזיאון נסגר בשנת 1995 עקב בעיות כלכליות.

בובות השעווה קבורות כולן במחסן ממוזג של משפחת שלום אם לא התפוררו בנתיים.היו דיבורים על החזרתן לתערוכה חדשה ,אבל זה לא התרחש.

הכל ירד לטימיון. 

אבל למרבית השמחה נפל בידי קטלוג אולי יחיד בעולם של הבובות.

והנה מסע בזמן  אל  מוזיאון שנעלם ואיננו :

 

משה דיין מעוצב כפסל שעווה בידי פסלת סינית יפה ביחד עם שי מאיר היזם. 

SAMSUNG CAMERA PICTURES

הפסלת מפסלת את הרמטכ"ל דוד אלעזר.

מפסלים את ראשת הממשלה גולדה מאיר.

 

בן גוריון צופה במצג בפתיחת מוזיאון השעווה. מה הוא חשב אז בליבו על כל זה תמהני.

 

 

 

חזונו של הרצל :הרצל משקיף על  א.ד.גורדון במשוררת רחל ובשומר אלכסנדר זייד 

הברון  אדמונד דה רוטשילד בראשית המאה במושבה  ראשון לציון  בארץ ישראל שמימן. הוא עומד לובש מעיל מינק אפילו באקלים הלוהט  ביקב שבו יש שחזור אותנטי של חביות יין שיצרו אז בראשון לציון. במצג ראו פועל מוזג יין מהחבית  עבור הברון.היין נראה זורם -והיה זה מוט בצבע אדום שהסתובב על צירו.


שרה אהרונסון מתאבדת. האמבט אינו  שחזור של האמבט האמיתי שבו התאבדה בזכרון יעקב. זהו אמבט עתיק אמיתי שנמצא בבית שעמד להריסה בכרכור לאחר חיפושים רבים. 

מותו של יוסף טרומפלדור .תל חי 1920 

זאב ז'בוטינסקי מייסד התנועה הרויזיוניסטית בכלא. מאחור חרוט על הקיר שיר שכתב.

 הצלם סוסקין מצלם את מאיר דיזינגוף ראש עיריית תל אביב הקטנה ביחד עם הרופא ד"ר חיסין על רקע גמנסיה הרצליה. מחווה קטנה לבניין ההיסטורי שמגדל שלום נבנה על חורבותיו: 

התמונה הזאת של ההוצאה להורג של דב גרונר איש האצ"ל בידי הבריטים  בעצם הייתה צריכה להיות עם סצינות האימה של הגיליוטינה  העורפת את ראשה של המלכה מארי אנטואנט ורצח שרון טייט בהמשך.אבל היא נחשבת לסצינה היסטורית לכל דבר ולא לסצינת אימה. 

 

החיילים הבריטיים מורידים בכוח לחוף את מעפילי הספינה "אקסודוס "( 1947)

יצחק שדה בג'יפ צבאי אמיתי שמנועו פורק ממנו והוכנס למגדל באמצעות מנוף. חצי קיר נפרץ כדי להכניסו. שערם של שדה ושל האלחוטנית התנופפו ברוח ,תוצאה של רוח מהאלחוט למעשה מכונה ליבוש שער שפעלה כל הזמן. 

מצגת מתחלפת : בן גוריון  מקריא את מגילת העצמאות  בבגד המקורי שאותו  תרם בן גוריון למוזיאון. ואז המצגת מתחלפת לבן גוריון מניק גדי  מתוך בקבוק של תינוקות בשדה בוקר. וחוזר חלילה לאין סוף. 

 

דוד בן גוריון עם טלה בשדה בוקר. 

\

מפקד הפלמ"ח פוגש את הקצין המצרי גאמאל עבד אל נאצר בפאלוג'ה 1948\

הנפת דגל הדיו באילת. המיצג מבוסס על הצילום המפורסם של מיכה ברעם .

חיים וייצמן מושבע כנשיא המדינה הראשון.

 

מאיר הר ציון הלוחם המפורסם עובר ניתוח קשה.במצגת עלה וירד חזהו של הפצוע  באמצעות מנגנון בסצינה ריאליסטית לגמרי.  

פגישת הנשיא עם האפיפיור שלבוש בבגדים אותנטיים  שהוזמנו במיוחד אצל החייט האישי של האפיפיור במחיר חמשת אלפים לירות. 

משפט אייכמן.ולכבודו המצגת הקריא גדעון האוזנר התובע במשפט שוב את נאומו המפורסם שהוקלט במיצג.

במיצג נראה הילד המרים ידיים בתמונה המפורסמת של הנאצים על חיסול מרד גטו ורשה. ומאחוריו כבשן בוער.

 


 

 

ש"י עגנון מקבל את פרס נובל מידי מלך שוודיה שלבוש במשקפיים שהוזמנו במיוחד משוודיה (!) 

גולדה מאיר עם הנשיא קנדי.נועלת נעלי גולדה כמובן. 

\\

אלי כהן המרגל הישראלי המפורסם נלכד בדמשק כשהוא משדר לישראל בחצי קימה מהכיסא מבט מופתע בעיניו [ בידי שני קצינים סוריים הפורצים לחדרו. 

 

הצנחנים והרב גורן בכותל .על פי הצילום המפורסם של דוד רובינגר:.במצג נשמעה תקיעת שופר ותפילת "שהחיינו". 

יצחק רבין ומשה דיין נכנסים בשערי העיר בעתיק ביוני 1967 על פי הצילום המפורסם של אילן ברונר ,בלי האלוף עוזי נרקיס שנראה גם הוא צועד עימם בתמונה  אבל עם ערבי מציץ ברקע.

לא ידוע לי על מה ולמה סילקו את האלוף עוזי  נרקיס מהמיצג הזה ומה הוא חשב על כך. 

 הרמטכ"ל בר לב מבקר בזמן מלחמת ההתשה בקו בר לב  כשהחיילים מאזינים לרדיו ומשחקים שש-בש. . (כנראה המיצג החלש והלא ברור מכל ).

הרמטכ"ל בכבודו ובעצמו .דדו בשלגי החרמון ליד שלטים המצביעים על דמשק וקונייטרה בתקווה שיבינו את הרמז. 

לדעתי המיצג הזה סולק לאחר מלחמת יום הכיפורים. 

 

הרמטכ"ל עם כפיל השעווה שלו. 

 

ויקטור הרס"ר האימתני ביותר של צה"ל עם בובת השעווה שלו שהוצבה בכניסה כנראה כדי להזהיר אנשים שלא ישלחו יד איפה  שלא צריך. 

לאחר מלחמת יום הכיפורים הושם במוזיאון מצג של כוחותינו לפני תעלת סואץ וברקע קולות הפצצות.


 

אימה :

מלכת צרפת מרי אנטואנט נערפת בידי גליוטינה בזמן מהפכה הצרפתית.

רצח השחקנית שרון טייט אישתו של הבמאי רומן פולנסקי בידי ""מנסון".
הזהרת צפייה.מליוני מבקרים במוזיאון ובהם עבדכם הוטעו בידי המצגת משום שבה אנו רואים את צ'רלס מנסון רוצח במו סכינו את שרון טייט .
רק כעבור עשרות שנים נודע לי שמנסון בכלל לא היה שם.שרון טייט בכלל נרצחה בידי בחורה.תיאורטית צ'רלס מנסון אם היה שומע בבית הכלא בארה"ב על המצגת הזאת במוזיאון בובות שעווה בישראל ,יכול היה לתבוע על סילוף ההיסטוריה ולהרוויח כמה גרושים בשביל לבזבז בחנות בית הכלא.
אז לבעלי העצבים החזקים בינכם:

תיאטרון 

 

 

חיים טופול בהצגה "כנר על הגג".

 

 

 

חנה מרון במדאה עם השמלה והתפאורה המקוריים .

 

שלישיית הגשש החיוור 

 

בובות של עופרה חזה ומיקל ג'קסון.יש להניח שהיום ג'יקסון לא היה נכנס למוזיאון כזה.

עופרה חזה האמיתית עם הבובה שלה. 

 

הדמות האהובה מכל ב-1973 טרזן איש הג'ונגל.במפל מים עם תנינים מסביב.המבקרים היו זורקים מטבעות ללועות התנינים הפעורים  שנפתחו ונסגרו. 

 

מודעת פרסומת למוזיאון בובות השעווה בעיתוני הילדים של התקופה. 

היו כמובן עוד דמויות שעווה במוזיאון שכנראה אבדו לתמיד .של יורם גאון הזמר ושל מלכת היופי רינה מור ורבים אחרים. בפתח המוזיאון עמדה בובת שעווה של לא אחר מאשר הרס"ר האימתני ביותר של צה"ל ויקטור אבל גם הוא לא שרד. 

שמואל בן עמי היה פסל המוזיאון בשנים האחרונות לקיומו והיה האחראי על פיסול ידוענים ישראליים שונים. 

והנה שיחה עימו על שנות עבודתו במוזיאון :

אלי:איך היגעת למוזיאון השעווה?
בן עמי : זהו סיפור מוזר מאוד.
לפני הייתה במוזיאון השעווה פסלת שעווה סינית שמיצתה את עצמה ושמעתי שהייתה מאוד רודנית  ונוקשה מאוד. והם חיפשו מישהו אחר. הם היגיעו אלי לגמרי במקרה. 
    הייתי אז שף בבית מלון "דן פנורמה". מן הצד עושה כתחביב וללא כוונה מיוחדת פסלים ממרגרינה שאיתם הייתי מקשט כל מיני סעודות מיוחדות. 
וכך פיסלתי בארוחה לכבוד שלמה גליקשטיין מאירגון הטניס הבינלאומי כמה פסלים של שלמה גליקשטיין ושל טניסאים ידועים  אחרים שבאו לכבודו לאירוע כמו ג'ימי קונורס ואת אלוף רומניה וטניסאי אמריקני שהיה במקום רביעי בעולם את כולם פיסלתי במרגרינה. הפסלים הללו ועמדו במזנון .במשך שנה ואחר כך חומר הגלם התפורר . מרגרינה נמסה אחרי הכל.
פעם הכינו  שם ארוחה לראש הממשלה דאז מנחם בגין ,אז  בהזדמנות זאת הכנתי לכבודו  פסל מרגרינה שלו.

אחרי שפיסלתי את מנחם בגין במרגרינה היגיע לסעודה במקרה איש ביטחון ממוזיאון השעווה שידע שהם מחפשים פסל חדש. הוא ראה את הפסל של בגין ממרגרינה ואמר" מרגרינה ושעווה אלו שני דברים דומים זה האיש שאנחנו צריכים."
הוא אמר לי "בוא צריכים אותך במוזיאון בובות השעווה."הייתי מופתע.. אני הרי שף מה לי ולמוזיאון  בובות השעווה. אבל  זרמתי והלכתי איתו. ופגשתי את מאיר בעל כלבו שלום. הוא אמר לי ישר
 "הנה לך פלסטלינה תבחר מישהו כאן תפסל ודרך זה אני רוצה לראות מה אתה יודע."
הייתי המום  לא ציפיתי לזה.  אני הרי הייתי שף. מה לי ולפיסול. 
אבל אמרתי "בסדר" . בחרתי את קצין הביטחון שהביא אותי לשם ופיסלתי אותו ותוך שעתיים הפסל היה מוכן . התקבלתי. ולמחרת הודיעו לי שאני צריך לפסל את יזהר כהן שזכה אז באירויזיון.
והמשכתי לפסל שם עד סגירת המוזיאון ב-1987 במשך 10 שנים.

בין השאר פיסל שם בן עמי  את הזמרים יזהר כהן וגלי עטרי הזוכים באירויזיונים.

 

שמואל בן עמי מפסל בובת שעווה של הזמרת גלי עטרי לאחר זכייתה באירוויזייון.

 

 

הוא פיסל גם  את הזמרים שמוליק קראוס  צביקה פיק ועופרה חזה הנשיא הרצוג הנשיא הנבון הכדורסלן מיקי ברקוביץ' אלוף הטניס שלמה גליקשטיין מלכת היופי רינה מור את קריין הטלוויזיה חיים יבין .

שמואל בן עמי מפסל את חיים יבין.

את אלוף השחייה האולימפי היהודי האמריקני מרק ספיץ ( הלא ישראלי היחיד שפיסל בן -עמי עבור המוזיאון ).

קרוב ל20 פסלים סך הכל.

אלי:אתה פיסלת שם את טרזן ?
בן עמי : לא.טרזן היה שם לפני תקופתי. אני חושב שהסינית פיסלה אותו.
הפסלים עדיין קיימים ?
בן עמי:.כן סגורים באיזה מחסן .דיברו על כך שיציגו אותם בירושלים אבל כלום לא יצא מזה וחבל.הכל נעלם.

אכן. אבל לפחות יש את הרשימה הזאת שמחזירה אותנו במסע בזמן למוזיאון האבוד. 

 

צפו גם 

מערכון של "ניקוי ראש" על מוזיאון בובות השעווה 

קטע מהסרט "סיפורי תל אביב"  המתרחש במוזיאון בובות השעווה "

שיחה עם פסל סיני של המוזיאון 

שמואל בן עמי הפסל של המוזיאון 

יחסי גבר ואישה בירושלים בסוף המאה ה-19 : הירהורים על הסרט "אני אוהב אותך רוזה " של משה מזרחי

 

אני  אוהב אותך רוזה הכרזה.
 לאחרונה צפיתי בגירסה משוחזרת של סרטו הישן של משה מזרחי "אני אוהב אותך רוזה" בכיכובה של מיכל בת אדם  מ-1972 . בסרט זה צפיתי כילד  בטלוויזיה הישראלית אולם גיליתי שאינני זוכר ממנו דבר פרט לסיום שאותו לא הבנתי אז כלל. אבל בהחלט הבנתי אותו הפעם.

משום מה היה לי  תמיד את  הרושם שהפזמון  המפורסם של יורם גאון " רוזה " לקוח מסרט זה.אבל לא ,אותו
הפזמון שעלילתו אינה תואמת כלל את עלילת סרטו של מזרחי היה בסרט "קזבלאן " דווקא מ-1973. והאזינו לו כאן .

גם שם המילים אינן תואמות את המילים המקוריות של חיים חפר.שכנראה היו קודרות מידי לקזבלן.

שיר הנושא של "אני אוהב אותך רוזה"  נקרא בכלל "בת הים והמלך " והאזינו לו כאן .

במקביל יצא לאור ספר שיחות עם משה מזרחי "מבוא לאהבה:הסרטים של משה מזרחי" ( ליריקה 2019) שכתב מרט פרחומובסקי,( הידוע כבמאי ההצגה "הגולם חי ") שבו תיאר הבמאי המנוח את סרטיו ואת משנתו הקולנועית לצד ניתוחים ביקורתיים של המחבר במאי צעיר מומחה לתולדות הקולנוע הישראלי את סרטין השונים של מזרחי.

. וגם הקריאה בספר זה  גרמה לי להרהר במזרחי ובסרטיו ובמיוחד ב"אני אוהב אותך רוזה". 

 

משה מזרחי ,הכותב והבמאי של "אני אוהב אותך רוזה".

מזרחי היה יוצא דופן בקולנוע הישראלי בכך שלא היסס ליצור סרט אוטוביוגפי על ימי ילדות בשנות  ה-40 ( הבית ברחוב שלוש ) ואף  חזר לתקופות רחוקות  הרבה יותר ,לירושלים בסוף המאה ה-19 בסרטים "אני אוהב אותך רוזה" ו"נשים "  ואפילו לימי התנ"ך בסרט "איש רחל" שתיאר את ימי האבות.

אין במאי אחר בקולנוע הישראלי שהייתה לו את ההעזה של משה מזרחי ללכת אחורה לתקופות רחוקות כאלו פעם אחרי פעם אחרי פעם. 


התמונה על הכריכה היא  צילום של אסא דברת מתוך "אני אוהב אותך רוזה".ועצם העובדה שבחרו דווקא בסרט זה כמקור תמונת הכריכה מראה על חשיבותו בקריירה של משה מזרחי.

סרטו של מזרחי"אני אוהב אותך רוזה "  אם כך הוא יוצא דופן בכך שהוא סרט היסטורי המתאר את ירושלים בסוף המאה
ה-19 או ראשית המאה ה-20.

מתי בדיוק זה לא ברור.  הסרט מבוסס על סיפור ,אולי  אמיתי שאירע במשפחת הבמאי לאם סבתו  או סבת סבתו ששמה היה רחל  או לאה. והיא חיה לשיבה טובה מאוד עד גיל 106 והבמאי בילדותו היכיר אותה.

אמנם יש לציין שבראיונות השונים שנתן הבמאי  בעיתונות בראשית שנות השבעים על הפרשה האמיתית  שמאחורי הסרט ובגירסה הסופית "הרשמית " שנתן בספרו של פרמוחובסקי יש לפעמים הבדלים משמעותיים ביותר  בין ראיון אחד לשני  שלא נראים כבעיות של זיכרון.

והם מעלים בי את התהייה אם מזרחי לא המציא חלק מהפרטים בכלל כבר בראשית שנות השבעים.  אני תמה אם הסתירות בין מה שטען אולי נבעו כי חלק מהפרטים שהוא טען שהיו אמיתיים היו מומצאים והוא שינה בכל פעם שנשאל את הפרטים.

 

מאמר על הסרט בשבועון להיטון 1972 

 משה מזרחי סיפר בראיונות שונים שכשהיה ילד בשנות השלושים של המאה הקודמת בעיר אלכסנדריה במצרים  היכיר את אם סבתו , ולפי גרסה אחרת שנתן  בראיון משנות השבעים –סבת סבתו ,  ( בגרסה הסופית של דבריו בספר הראיונות עימו המדובר  באם סבתו ) שנפטרה בגיל 106 ועימה היה מתרוצץ ברחובות אלכסנדריה. בכמה מהראיונות שלו אגב הוא טען שהיא הייתה בת 107 אבל סביר  להניח שהילד משה מזרחי  בעצם מעולם לא ידע מה גילה המדוייק   של אם הסבתא וגם לא הוריו. 

לפי גירסה אחת שנתן מזרחי בראיונות שונים שמה של האישה היה לאה.או "דונה לאה". 

לפי גירסה אחרת שנתן בראיונות אחרים שמה היה רחל.

לימים  בגירסה הסופית בספרו של פרמוחובסקי הוא הסביר שהוא שינה את השם מרחל השם האמיתי ללאה  בשביל תסריט הסרט.

תמונה מ"אני אוהב אותך רוזה על עטיפת "7 ימים" מוסף יום שישי של ידיעות אחרונות מה-7.4.1972 שם פורסם ראיון גדול עם הבמאי.

. מזרחי סיפר  שהוא היה שומע סיפורים רבים על  העיר ירושלים מאם סבתו שהיגיעה משם ששם נולדה ושם התחתנה עם בעלה.לדבריו היא הייתה בת לאחת ממשפחות הספרדיות הוותיקות של העיר ירושלים המשפחות דוברות לאדינו.היא הייתה בת 19 כשחיתנו אותה לראשונה. אך כעבור שנתיים מת עליה בעלה מבלי שנולדו להם ילדים. היא נחשבה אז לאישה עקרה וחסרת כל ערך וחסרת תועלת.

באותם הימים של סוף המאה ה-19 לדברי מזרחי ,נהוג היה  מנהג הייבום והחליצה ,המנהג המוזכר במגילת רות שלפיו עם אדם נפטר ללא ילדים  על אחיו לשאת את האישה.

אחיו של האח היה בן 11 ולפי המנהג היה על האישה לחכות עד שיגיע לבגרות ויחליט אם הוא רוצה לשאת אותה לאישה או לא. ובנתיים להיחשב כעגונה.

האישה החליטה לא לתת לילד  ניסים  לחכות ואספה אותו לביתה.חינכה אותו ודאגה שילמד מקצוע  למעשה גידלה אותו. אבל לא האמינה באמת שהיא תוכל לחיות עימו כבעל בגלל פער הגילים הגדול. אלא שהילד היה מאוהב בה ולא רצה לשחרר אותה.

הם פנו לרב ספרדי שמצא פיתרון שספק אם היה מתקבל כיום.הוא קבע שהיא חייבת להיכנס עם הילד למיטה. אם תיכנס להיריון לא תהיה לה ברירה והם יצטרכו לחיות ביחד .אם לא תפסיק להיות עגונה ותוכל להינשא למי שתרצה.

כשהיה הנער בן 15 נישאה לו כדת וכדין והיא עצמה אישה בשלה בת 25.

מזרחי טען שלמרות שהיה זה מנהג מקובל העניין עורר  בזמנו ( מתי בדיוק ?זה בכלל לא ברור מדבריו .  א.א. ) רעש רב בירושלים מה שמראה שבעצם לא היה זה עניין כל כך מקובל והאנשים בירושלים היהודית דיברו על כך רבות.נראה שלא כל אחד ואולי רבים לא ראו את העניין בעין יפה  ונראה שהייתה פה פרשיה יוצאת דופן.

מנישואין אלה נולדו  בכל אופן לא פחות מ-12 ילדים.הבעל הצעיר מאישתו בעשר שנים נפטר לבסוף בגיל 50 כשילדיו יצאו ברובם לחיים עצמאיים.

אם הסבתא של מזרחי עזבה ב-1917 את ירושלים עבור מצרים שם כבר חייתה אחת מבנותיה.

( אציין שכמה שנים קודם לכן בראשית המאה או בסוף המאה ה-19  אירע דבר דומה עם  משפחת סבי יוסף וסרמן שהוריו  עזבו את ירושלים  וירדו גם הם למצרים מסיבות כלכליות ואולי היכירו את האנשים שעליהם דיבר מזרחי,וזאת אחת הסיבות שעוררו את ענייני בסרט ובאירועים ההיסטוריים שאולי עמדו מאחוריו ).

באלכסנדריה אם הסבתא נשארה אישה פעילה ופעלתנית ביותר עובדת בבית ושימשה עסקנית לעניינים רבים. מזרחי הילד היה קשור אליה מאוד בגלל הסיפורים שהיא סיפרה עלו על העיר ירושלים ודרכה החל לדמיין את העיר העתיקה עוד לפני שביקר שם לראשונה כעבור שנים.

מזרחי זכר שכשהיה בן שבע או שמונה ( ומאחר שהוא נולד ב-1931 זה צריך היה להיות בסביבות 1939 ) הזקנה בת ה-106   לא קמה יום אחד מהמיטה וזה היה מוזר משום שהיא תמיד הייתה המשכימה לקום הראשונה בבית הגדול שבו חיו בני המשפחה. 8-9 הדודות שחיו בבית החלו לשאול מה קרה לזקנה ? הן פנו לאישה הזקנה שענתה להן:"אני עייפה ראיתי יותר מידי ולא רציתי לקום". והוסיפה :"הלילה חלמתי על ניסים בעלי מסכן שלמעלה מארבעים שנה הוא ישוב לו לבד.אני עייפה ".

הביאו לזקנה רופא שבדק ולא מצא דבר ."תנו לה לנוח " פסק והלך. כעבור שעתיים עצמה את עיניה וללא  אנחה או תלונה מתה. מזרחי סיפר לימים שהוא היה נוכח ברגע המוות. לדבריו אם הסבתא  היא פשוט החליטה למות כי היגיעה למסקנה שעכשיו היגיע הזמן והיא ראתה יותר מדי.

נציין שעם הנתונים שמזרחי מוסר הם מדויקים ורחל או לאה, האימא של הסבתא או הסבתא של הסבתא נפטרה בסביבות 1939 אז האירוע המקורי של היבום  התרחש לכל המאוחר בשנת 1889.כלומר לא בדיוק בסוף המאה ה-19 ובוודאי לא בראשית המאה ה-20 שנת 1912 כפי שטוענים כמה מקורות אלא בערך באמצע המאה ה-19.

מזרחי סיפר שהסיפור הזה רדף אותו.  הוא ניסה לעשות אותו כסרט דובר אנגלית ואף מצא עבורו מפיק קנדי בשם סאם רוי  שהתלהב מהתסריט וכבר הפיק עם מזרחי את הסרט "אורח בעונה המתה".

הסרט היה אמור להיות  הפקה קנדית ישראלית משותפת דובר אנגלית ועם כוכבת בינלאומית.באיזה שהוא שלב לדברי מזרחי בראיון עימו מראשית שנות השבעים  סם רוי הסכים לסרט בשפת הלאדינו עם שחקנים ישראליים.

טענה זאת לא נשמעת לי אמינה. לא יאמן שמפיק בינלאומי היה מסכים לממן סרט בשפה מתה כמו הלאדינו .יכול להיות עם זאת שהעיתונאי שמסר על כך פשוט לא הבין את מה שמזרחי  מסר לו בעניין ועיוות את הפרטים.

רוזה ( מיכל בת -אדם) על עטיפת מוסף יום שישי של העיתון "מעריב " "ימים ולילות מ-17.3.1972. שם פורסמה כתבה גדולה על הסרט. 

 לבסוף החליט מזרחי  שסרט כזה אפשר לעשות רק בעברית ורק בישראל במקום שבו התרחש.זאת למרות שהדמויות האמיתיות לא דיברו עברית אלא לדינו.המפיק סם רוי שלכאורה היה מוכן לממן סרט כזה בלאדינו לא היה מוכן לממן אותו בעברית והיה צורך למצוא מפיק אחר במקומו. 

לאחר חיפוש עקשני של מפיקים התברר שדווקא האיש שהוא חשב שהוא הפחות המתאים להפקת הסרט מנחם גולן   ( משום שמזרחי חשב שהוא מפיק בעיקר סרטים "פרימיטיביים ") התעניין בו אהב את התסריט ורצה לביים את הסרט . מזרחי התעקש לביים בעצמו את הסיפור שלו מתולדות משפחתו. גולן הסכים לכך לבסוף  ווהסתפק בתפקיד מפיק הסרט .גולן לא התערב הרבה אבל דרש ששם הגיבורה הראשית "רחל " יוחלף ב"רוזה " משום שמצא  ששמות דמויות מזרחיים כמו פורטונה עוזרים להצלחת סרט.

מזרחי לא התלהב. לימים סיפר  הייתה לו דודה בשם זה שלא הייתה חביבה עליו .אבל הוא הסכים שזאת לא סיבה טובה מספיק לדחות את דרישתו התקיפה  של גולן  בעניין וגיבורת הסרט הפכה לרוזה. מזרחי דווקא מצא שהשם הזה הביא לו הרבה מזל ולימים קרא לחברת ההפקות שלו "רוזה הפקות ".

 

הסרט עלה על המסכים במרץ 1972 וימים ספורים לאחר סיום צילומיו בחרה בו וועדה לייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בעיר קאן בצרפת. לאחר מכן היה בין חמשת מעומדי פרס האוסקר לסרט זר ,מה שמראה עד כמה היה מוערך. בסרט צפו 280 אלף צופים בישראל .הצלחה קופתית  גדולה באותם הימים.

משה 

הסרט עוסק במאבקם של רוזה והילד ניסים בסביבה שאינה מבחינה אותם ודוחה אותם אם כי הרב מתגלה כאדם ליברלי ביותר.בצפיה היום הוא מתגלה כעכשווי ביותר בגלל העיסוק המוקדם שלו בגיבורה כמו פמיניסטית אבל הוא גם סותר את הנורמות המקובלות בעור השני של המאה ה-21 בגלל העיסוק שלו במיניות בין קטין ואישה בוגרת. 

רוזה וניסים מתנשקים.תמונה שספק אם היום הייתה עוברת את הצנזורה. 

העלילה לכאורה דומה לסיפור שאותו סיפר מזרחי על ידי אם או סבת סבתו. והיא מסופרת בראשית הסרט בידי רוזה הישישה ( מיכל בת -אדם באיפור כבד ביותר ) לנין של סמי ( שמייצג כnuci  את הבמאי מזרחי ) ,ליד קברו של בעלה המנוח בהר הזיתים .והעלילה מוחזרת כביכול שמונים וחמש שנים לאחור ואם זה אומר שהסרט מתחיל בהווה  של שנת 1971 או שנת 1972 אז הכוונה לשנות השמונים של המאה ה-19. 

בעלה של הנערה הצעירה רוזה נפטר ועל פי מנהג נדיר שהוא בהחלט לא מקובל על אלמנה חסרת  ילדים  להינשא לאחיו של בעלה אלא אם כן יסרב להינשא לה ולהוליד ילדים בשם אחיו שנפטר.

 הרב החכם הירושלמי נעים ההליכות  ( אבנר חזקיהו )   האהוב מאוד על אנשי קהילתו ובצדק מציע לדחות את כל נושא הייבום והחליצה שנראה כשנוי במחלוקת ביותר.עד שהוא מגלה שהילד ניסים אכן מעוניין ברוזה ומעוניין לעתיד לשאת אותה לאישה. 

רוזה עם החכם( ניסים חזקיהו )  .צילם אסה דברת.

 החכם   מסכים אז  ש"האהבה אינה חטא" . הוא מחפש פתרונות לבעיות עכשוויות באמצעות רגישות להרמוניה  של הזמן והמקום מבלי לדכא את האדם .הוא מסביר במשפט חזק מאוד בסרט ש""הדין נקבע למען בני האדם ולא להפך.אהבתו הוא לבני האדם גדולה מן הדין ".

  לבסוף נקבע שעל רוזה לחכות כעגונה  עד שהילד ניסים בן ה-11  יגיע לגיל 18 שרק אז יחליט אם לשאת אותה לאישה. אלא שברור לכל  שהילד  ניסים בהחלט מעוניין  ברוזה  וחושק בה.

העניין הלא קטן הזה בעלילה   מעורר היום בעיות חמורות . הסרט עוסק במיניות ובתשוקה של ילד צעיר לאישה מבוגרת ולהפך. דבר שבימינו יש כלפיו התנגדות חזקה יותר מאשר בתקופה שבה נוצר הסרט ובתקופה שאותה הוא מתאר ומוגדר  כיום כ"פדופיליה".

כך היה  גם  בסרטו הבא של מזרחי "הבית ברחוב שלוש " משנת 1973 גם הוא עם מיכל בת- אדם  שכפי שהראיתי בביקורת על סרט זה  "שנות הארבעים העליזות "ספק אם יכול היה להיעשות היום בגלל הטיפול שלו בעניין זה של יחסי מין בין קטין ובוגרת  שהוא מנוגד לחלוטין לנורמות המקובלות בראשית המאה ה-21 .

 

מיכל בת אדם וגבי אונטרמן בסצינה בסרט "אני אוהב אותך רוזה". 

אמנם חשוב לציין שאין שום מימוש של יחסים בין רוזה והילד ,ורוזה מקפידה בסרט ששום דבר לא יתרחש בינם בניגוד לרצון הילד. 

גבי אוטרמן בתור ניסים הילד 

הילד עובר לגור עימה  ורוזה מגדלת אותו עד שיהיה בשל לקבל את ההחלטה : האם הוא רוצה בה אם לא.

קשרי כמו אהבה עזים נרקמים בין השניים. בינתיים מעמדה של רוזה בשכונה מתערער ,גם בגלל שהיא תומכת באישה מסכנה שנרדפת בידי השכנות בטענה שהיא פרוצה ורוזה נותנת לה מחסה. מעמדה בשכונה מתערער ,השכנים ובעיקר השכנות מתנכלות . אך מנהיג העדה ,הרב החכם תומך בה.

רוזה ( מיכל בת -אדם ) וידידה.

רוזה בכל אופן שמתוארת כאישה עצמאית באופן יוצא שדופן לתקופתה  שאמנם קשה להגיד שהיא פמיניסטית במונחים של ימינו אבל גם אינה יצור צייתני וחלש או קורבן דורשת להיבחר על ידיו רק כאשר יתבגר וכאשר יכיר בה כאדם עצמאי שאינו נתון לגחמותיו.רוזה דורשת אז חליצה כדי להשתחרר מהמעמד שלה בחוק הכופה עליה אהבה והיא אכן זוכה בחליצה.

. בסרט מתגלים ניצני פמיניזם מדהימים לשנת 1972 ובהחלט לגבי אמצע או סוף המאה ה-19 או אף ראשית המאה ה-20  כשרוזה מסרבת לקבל את הילד ניסים שהרוויח  כסף ורואה את עצמו כמי שצריך לשלוט בה . הוא דופק העל השולחן ודורש "אישה אוכל !" אבל רוזה אינה מסכימה לדבר כזה. היא מאוכזבת מניסים ומגיבה בזעם נורא .היא משלחת אותו מעל פניה עד שיכיר בה כאדם עצמאי וחופשי.והוא בורח עם לב שבור.

משה טל כניסים הבוגר עם רוזה ( מיכל בת אדם )

ניסים נוסע לעיר סלוניקי שם הוא חי בבית עסק של קרוב משפחה עשיר .שם רחוק מירושלים הוא מאהב בבת של מעבידו.הוא עומד  לשאת אותה לאישה .אך מגדת עתידות מבשרת לו כי בעיר רחוקה ממתינה לו אהבתו הגדולה והאמיתית. ניסים בן ה18 יודע היטב למי הכוונה.הוא נוטש מייד  את ארוסתו הסלוניקאית   (!) חוזר לירושלים לרוזה שבניגוד לכל הסיכויים ולכל היגיון חיכתה לו.. מתברר שהחינוך של רוזה נשא פרי וניסים הוא כעת גבר עדין רגיש וטוב לב.

אמנם לי הפריע מדוע אדם טוב לב כל כך ינטוש בקלות כזאת את ארוסתו הסלוניקיאית בעבור הבטחה של מגדת עתידות  זהו לדעתי חור בתסריט . אבל באגדה רומנטית אין מקשים. 

ניסים מסכים כעת לשחרר את רוז  מכבלי הייבום שלה. והיא יודעת כעת  שהוא אכן הגבר שאותו רצתה.וכעת היא מסכימה לנישואין ניסים נישא לרוזה הם חיים ביחד שנים רבות  ונולדים להם ילדים ונכדים.

רוטזה והאהוב המבוגר כעת שחזר מסלוניקי. 

בסיום הסרט כמו בראשיתו רוזה בת ה-107 מספרת את סיפורה המופלא לאחד הנינים ומתה בנוכחות הילד .בשחזור למה  שאירע לאם או סבת סבתו של מזרחי.

( ציינתי שזאת הסצינה היחידה שזכרתי מהסרט והיא לא הייתה מובנת לי כלל .עכשיו כאמור הבנתי את העניין ). 

 



אציין  שהסיום שבו מתברר שרוזה אכן חיכתה לניסים שיחזור מסלוניקי ויישא אותה לאישה אינו מתקבל על הדעת.במציאות ההיסטורית בירושלים של המאה ה-19 היו מוצאים לרוזה חתן ,כולם  בלי יוצא מהכלל נישאו ירושלים ולכולם מצאו השדכנים  חתן וכלה גם לאנשים הזקנים ביותר וגם לבעייתיים ביותר . ובוודאי ובוודאי שהיו מוצאים חתן גם לרוזה היפה. אבל  כאמור למעלה זאת אגדה רומנטית  אין מקשים עליה.

הפריע לי שהסרט עוסק בירושלים אבל אינו מראה כלל אף אחד מהקהילה הלא יהודית ספרדית, לא יהודים אשכנזים ולא תורכים.מזרחי מתעלם מהם כאילו לא התקיימו כלל. 
אמנם הערבים בהחלט מוצגים בסרט ויהודים הספרדים בירושלים  של המאה ה-19 מוצגים כמי שהם ידידים קרובים של הערבים .למשל ידידותה של רוזה עם הערבי ג'מילה ( לבנה פינקלשטיין )המעודדת את רוזה להשתחרר מאלמנותה וידידותו של ניסים עם נער ערבי המכניס אותו ברזי המין (!).


האווירה  היא של נוסטלגיה כבדה. השפה  העברית המליצית גם לכאורה מפריעה אבל בסרט היסטורי
בהחלט יש לה מקום. כמובן שכל הדמויות בסרט במציאות ההיסטורית דיברו לדינו ולא עברית. אבל אין ספק שלצופה הזה ולצופה הרגיל במדינת ישראל העברית עדיפה בכל מצב. 

בצפייה השנייה כמבוגר מצאתי את הסרט כסוג של חלוo רומנטי על מה שהיה פעם ומרשים ביותר ככזה אם  אתה לא מנסה להיכנס לדקויות ולפרטי הפרטים השגויים מטבע הדברים.


נציין שב-1996 מזרחי חזר למיליה של ירושלים באמצע המאה ה-19 ולסיטואציה הבסיסית של אישה יוצאת דופן בסרט בשם נשים על פי סיפור של יהודה בורלא בשם "בקדושה"  על אישה עקרה שנותנת לבעלה להינשא לאישה צעירה יותר בדומה לסיפור התנ"כי על יעקב רחל ולאה.( שמזרחי כבר הסריט אותו בסרט " איש רחל")  

אלא שבגלל כל מיני קשיים משפטים וסכסוכים הסרט בקושי הופץ והוא בגדר בלתי ידוע גם לחובבי יצירתו של מזרחי וחבל.בכל אופן סרט זה לא הרשים אותי כמו "אני אוהב אותך רוזה". 

אני חושב ש"אני אוהב אותך רוזה" הוא   סוג של יצירת מופת של הקולנוע הישראלי גם בגלל שהוא כל כך יוצא דופן סרט על ירושלים היהודית במאה ה-19. 
 

 




צפו גם :

קטע מהסרט 

משה מזרחי מדבר על "אני אוהב אותך רוזה"

"היו סרטים -אני אוהב אותך רוזה"

אני אוהב אותך רוזה בויקיפדיה

אני אוהב אותך רוזה בספר הקולנוע הישראלי

:שנות הארבעים העליזות :אלי אשד על הבית ברחוב שלוש של משה מזרחי

אלוף ההרג ניק קרטר: סקירת סדרה

 "אלוף ההרג " הסוכן החשאי ניק קרטר במשימה שגרתית עם עוזרת.

Artist:George Gross(American, 1909–2003)

Title:Nick Carter, Killmaster #226: Blood Raid, paperback cover

 , 1987

 

אחד הסוכנים החשאיים  הידועים  בספרות  סדרות המתח העולמית  הוא ניק קרטר  "אלוף ההרג".( תרגום שאפשר להתווכח עליו של killmaster)

ניק קרטר הוא "נכדו" של בלש  פרטי מפורסם ברומנים בפרוטה שהופיעו בניו יורק במאה ה-19 החל משנת 1886 ( שנה לפני הפרסום הראשון של שרלוק הולמס !) ופורסם במשך עשרות שנים עם למעלה מאלף סיפורים בכתבי עת אמריקניים בידי סופרים שונים.

הוא נוצר מחדש כסוכן "סופר" קשוח ו"סופר סופר" סקסי ב1964 בידי מפיק ספרים ליון קניון אנג'ל .אדם שלא כתב ספרים בעצמו אלא הכין רעיונות לסדרות ונתן תקצירי רעיונות לסופרים מקצועיים "פרי לאנסרים "  שיכתבו על פיהם ספרים והיה מתחלק עימם ברווחים על כל ספר חצי חצי.

הזכויות על הסדרה עצמה נשארו כמובן בידיו של אנג'יל .עד שלאחר שנים מכר אותם להוצאת ספרים שהמשיכה להוציא את הספרים בסדרה זאת ועל גיבור זה  באותה שיטה עוד שנים רבות.עד שנת 1990 ליתר דיוק ,שבמקרה או לא, הייתה שנת נפילתה של ברית המועצות.

כתוצאה כל הסופרים בסדרת ניק קרטר היו אנונימיים ונשארו כאלו במשך שנים רבות . כל ספר יצא תחת שם מחבר "ניקולס קרטר"   עד שנחשפו בעבודת בילוש שקדנים בידי חובבים שחקרו את הסדרה. ותולדותיה והרישומים עליה בספריית  הקונגרס האמריקנית ובמסמכים של ליון קניון אנג'יל.

הרעיון  המקורי של אנג'יל היה לקחת את ההצלחה של ג'ימס בונד שב-1964 היה בשיא הצלחתו העולמית ורק להפוך אותו ל ( הרבה ) יותר סקסי ולאמריקני.

הדמות  של ניק קרטר הסוכן החשאי נכתבה לראשונה  בידי מייקל אבלון סופר בלשים מוכר שהתפרסם גם ככותב  עיבודים ספרותיים או יצירות מקוריות על פי  סדרות טלווזיה ידועות "האיש מא.נ.ק.ל " גם כן סדרת ריגול מצליחה שתורגמה לעברית, והוואי חמש אפס"על עלילות יחידת משטרתית באי הוואי. 

המפיק אנג'יל לא מצא את הטקסטים של אבאלון לטעמו.הם היו יותר מידי "בקריצת עין" לקוראים. הוא נתן לאישה בשם ואלרי מולמן לשכתב אותם בצורה דרסטית.היא הייתה אחת משתי נשים  שכתבו סיפרי ניק קרטר .החובבים של היום לא מעריכים במיוחד את יצירתה שנראית כרומנטית ולא אלימה כנדרש. 

אבל כתבו את ניק קרטר   לאורך 26 שנות קיומו ,עשרות סופרים שונים.בהם סופרים ידועים לעתיד כמו מרטין קרוז סמית שהתפרסם תחת שמו האמיתי כמחבר הבלש "גורקי פארק". 

ניק קרטר הוצג כאדם בשנות השלושים המאוחרות שלו שכן שימש כסוכן כבר בשנות מלחמת העולם השנייה .זה לא הפריע לו להיות סופר קשוח וסופר סקסי ולקיים יחסי מין עם לפחות אישה אחת ובדרך כלל הרבה יותר מאחת בכל ספר וספר בסדרה. יחסים שתוארו  אחת לכמה פרקים בפירוט גדול יותר ממה שהיה מקובל עד אז בסדרת  ספרי ריגול.וגם בפירוט הרבה יותר גדול ממה שמקובל היום בעשורים הראשונים של המאה ה-21  בספרי ריגול. 

חלק מהספרים היו בגוף שלישי אבל חלקם היו בגוף ראשון וזאת חווייה מוזרה לקרוא  את הסוכן המתאר בהנאה את חוויותיו המיניות בפירוט מדהים.

אוייביו היו מכל הסוגים והארצות ומשני המינים. אם כי בעיקר סוכנים רוסיים וסיניים ונאצים לשעבר ובהווה .

  ואם אלו היו נשים אז זה היה מחוייב שניק קרטר יקיים איתן יחסי מין לפני שיחסל אותן  אלא אם כן וגם זה היה הן היו מכוערות ממש וגם אז לפעמים הוא שכב איתן אם גם בכפיה.

בכל ספר הופיעה בחורה הטובה שעימה ניק קרטר שוכב מתוך חיבה  וכמה פעמים במהלך העלילה.והבחורה הרעה שגם איתה הוא שוכב לפני שהוא נאבק בה. 

רוב האוייבים  חוסלו בכל ספר,אבל היה יריב אחד שנשאר לרדוף אותו ולהירדף על ידיו מהספר הראשון,זה היה ג'ודאס" נאצי מסוכן ביותר לשעבר שאולי הוא בכלל מרטין בורמן עוזרו של היטלר שלכאורה נעלם בסיום מלחמת העולם השנייה. והיו שמועות שהוא נמצא בג'ונגלים של דרום אמריקה ששם הוא זומם מזימות כנגד המערב. 

ג'ודאס חוסל כמה פעמים בסדרה ותמיד חזר.\

 

מבין ספרי הסדרה שתורגמו לעברית אחד מעניין במיוחד הוא "ניק קרטר במשימה במזרח התיכון" .שבו ניק קרטר נלחם בפושע נאצי  "הקצב" המסייע לערבים ולסינים .והוא נעזר בכך בסוכנת "מוסד " יפה ( שגם עימה הוא קיים יחסי מין כמובן מאליו  ) שאמנם נהרגת לבסוף מות גבורה.הספר כנראה כתב ופורסם באוקטובר -1967 זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים שאולי הייתה הגורם הישיר לכתיבתו.

ערבי מאיים בסכין על סוכנת "מוסד" יפה בעטיפת צילום " למהדורה בריטית של ספר "ניק קרטר במשימה בישראל". 

הקדמה אנונימית למהדורה הישראלית של "ניק קרטר במשימה במזרח התיכון". 

מישהו  אנונימי בהוצאה העברית  ( המתרגם ? העורך ? המו"ל מזרחי עצמו? לא ברור ) טרח ופרסם הקדמה לא חתומה לספר זה שבו הושם דגש על האמינות שלו  בתיאור המתרחש בין ישראל ושכנותיה ועל הידע העמוק של המחבר בכל המתרחש בשירותי הביון ועולמם כפי שאפשר לראות גם מספרים אחרים.

יש להניח שמומחה אמיתי לשירותי ביון גם של ישראל היה מרים גבה בהפתעה אם היה קורא הקדמה זאת,שכן ספק רב עם יש דמיון בין מה שמתואר בספרים ובין פעולות של שירותי ביון אמיתיים .וגם ספק רב אם הכותבים ביצעו תחקירים עמוקים בנושאים אלו. 

.עם זאת  אני מניח שאנשי ביון ישראלים אמיתיים רבים וגם בכירים אכן קראו את הספר הספציפי הזה. ואין ספור מהם   מן הסתם קראו אותו לפני שהפכו לאנשי ביון.ואולי ואולי אף כמה בחורות שהפכו לנשות ביון.

מעניין מאוד לראות את העטיפות של ספר זה בשפות שונות שמציגות את אשת "המוסד " הישראלית הסקסית ,עבור הזכר המערבי   ( ובעצם גם הישראלי )מזיל הריר.צפו בהן למטה. 

סוכנת מוסד יפה במהדורה הגרמנית של ספר ניק קרטר.אני מודה שאני מוצא את עצם קיומה של מהדורה זאת כמוזר מאחר שהאוייב הרע בספר הוא גרמני נאצי. אבל עובדה.איך שהוא הקוראים הגרמנים הצליחו להתעלם  מהעניין הלא קטן הזה. 

 

העטיפה הטובה ביותר לדעתי מבין כל מאות  העטיפות של כל מאות ספרי "ניק קרטר".בלי בחורה יפה בלי סצינת קרב, רק ניק קרטר חושב בעיצומו של משחק שחמט שבו הוא נוטל חלק כנגד מומחה רוסי.

הרעיון מעניין דומה לזה של הסוכן הקוריאני מסוקס האצבעות  פטריק קים שהספר הראשון עליו הופיע כחצי שנה לאחר הופעת הספר הראשון על ניק קרטר באוקטובר 1964 וגם הוא נכתב בשם בדוי לחלוטין בידי סופרים אנונימיים להשכיר של ההוצאה.. האם שמע המו"ל אורי שלגי על ניק קרטר ? 

בהחלט כן. שלגי שמע  וידע  וקרא את ניק קרטר ולבסוף פירסם את ניק קרטר בעברית.  

אבל השאלה היא בדיוק מתי? האם היה זה בהשראת ניק קרטר דווקא שהוא יצר את איש הקראטה פטריק קים,גם הוא חובב נשים גדול כמו ניק קרטר ומומחה באמנויות לחימה מזרחיות שונות כפי שהיה ניק קרטר? 

 נראה לי  שהדמות של ניק קרטר  "לא "שימשה כהשראה לפטריק קים דווקא בגלל הזמן הקצר בין יצירת שתי הסדרות כמה חודשים בלבד.הספר הראשון על ניק קרטר פורסם בארה"ב בפברואר  1964 .והספר הראשון על פטריק קים "תאוות בשרים בסאן פרנציקסו " פורסם בישראל ב-אוקטובר 1964.  וזה פרק זמן קצר מידי. ככלות הכל נדרש פרק  זמן  של כמה חודשים עד שהספרים הראשונים של ניק קרטר  היגיעו לקיוסקים בישראל ויכלו להגיע לידיעתו של שלגי.

נראה  עם כך שמקור ההשראה האמיתי לפטריק קים מלבד ג'ימס בונד כמובן היה סוכן אחר  וותיק יותר ( עוד משנות החמישים )  סקסי הרבה פחות שגם הוא פורסם בידי "רמדור"  בשם סאם דוראל.

אבל סביר מאוד להניח שבתוך שנה ניק קרטר בהחלט היה ידוע ומשפיע על שלגי וכותבי פטריק קים השונים. 

ניק קרטר בפעולה .ציור מאת גורג' גרוס.

באמצע שנות השבעים כמה מספרי ניק קרטר תורגמו ועובדו לעברית כספרי פטריק קים,מה שמראה על הדמיון שנראה בעיני שלגי וכותביו בין הדמויות. 

היו סך הכל 261 ספרי ניק קרטר בין השנים 1964 ל-1990 מספר מקביל לספרי פטריק קים בעברית .

וקרוב לעשרים תורגמו לעברית בשלושה  גלגולים שונים בהוצאת רמדור ,בהוצאת מזרחי ושוב בהוצאת רמדור בעיבודים דרסטיים מאוד  שהם בגדר כתיבה מחדש של הספרים של אריה קרישק  ( בשם בדוי "דן בימור" )כספרי פטריק קים

והנה הספרים שתורגמו לעברית עם עטיפותיהם בעברית ובשפות שונות שמראות על המגוון הסקסי של ניק קרטר.

הספרים מובאים לפי סדר פרסומם בעברית שאינו זהה לסדר פרסומם באנגלית וכתוצאה הספר הראשון באנגלית פורסם רק כספר השלישי בעברית.

החלטתי להביא את מגוון העטיפות של כל ספר שפורסם בעברית גם בשפות אחרות ,פשוט כהדגמות של  הביזאריות האירוטית של העטיפות האלו ( מהן צילומים ולא ציורים כלל ) שכיום לדעתי אינן אפשריות כלל בעולם ההוצאה לאור עם כל זה שאנו חשופים לפורנוגרפיה במחשב  יותר מאי פעם. 

 

ניק קרטר הספרים בעברית

הספרים מופיעים כאן לפי סדר הפרסום בעברית שהוא שונה מסדר הפרסום באנגלית כפי שתראו: 

 מספר 1:. הנערה שבאה לרגל .עברית נח מן הוצאת רמדור 1965

Fraulein spy      מאת  ואלרי מולמן  Valerie Moolman  מספר 5 בסדרה אוקטובר 1964 

הופיע ראשון בישראל למרות שהוא רק חמישי לפי הסדר.אבל בו מופיע ( שוב ) האוייב הקבוע גו'דאס. 

תקציר הספר 

סקירה על הספר 

מספר 2: הבובה הסינית . מאת מייקל אבאלון וואלרי מולמן  מספר 2 בסדרת ניק קרטר פורסם במקור באפריל 1964

עברית נורית יהודאי הוצאת רמדור 1966

הספר במהדורה ספרדית 

סקירה על הספר 

פודקסט על "הבובה הסינית "

מספר 3:( אבל למעשה הראשון )  ברח מרגל ברח .מאת מייקל אבאלון וואלרי מולמן

פורסם במקור בפברואר 1964 

עברית נח מאן הוצאת רמדור 1967

הספר הפותח את סדרת ניק קרטר שבישראל פורסם  משום מה שלישי בלבד. ובו מופיע לראשונה האוייב הנצחי של ניק קרטר ג'ודאס נאצי  בכיר לשעבר וסוכן קומוניסטי וטרוריסט בשירות הסינים בהווה.

 

 

סקירה על הספר "רוץ מרגל רוץ"

 

מספר 4:ניק קרטר במשימה  בוונציה עברית חיים בן יצחק ספרי מסתורין  מספר 278 הוצאת מ מזרחי 1971

הספר ה-21  בסדרה. מאת מאנינג לי סטוקס. 

תקציר:מטוס צבאי אמריקאי שנשא פצצה גרעינית התרסק בים האדריאטי ליד חופי וונציה. האמריקאים מנסים לאתרו. הביון הרוסי מתערב. 

 

Mission To Venice
Written by Manning Lee Stokes
Copyright: 1967


No one doubted that there would be hell to pay when the U.S. lost a hydrogen bomb off the coast of Yugoslavia. Carter is tasked with recovering the explosive.

סקירה על הספר 

סקירה בבלוג ניק קרטר 

 

מספר 5: ניק קרטר נגד הנמר מקוריאה . מאת מאנינג לי סטוקס מספר 28 בסדרה, 1967 

עברית ל.לירון מספר 280 סדרת המסתורין הוצאת מ.מזרחי 1971 

 A Korean tiger

 

מספר 6: ניק קרטר ומרצחי הקסבה מאת ג'ון מאסרמן  מספר 52 בסדרה. 

.עברית חיים בן יצחק ספרי מסתורין  מספר 284 הוצאת מ.מזרחי 1971

The casban kiullers

Written by Jon Messman

 

סקירה על הספר 

מספר 7:ניק קרטר במשימה במזרח התיכון  מאת מאנינג לי סטוקס מספר 26 בסדרה. . אוקטובר 1967.

עברית צ.צבי ספרי מסתורין מספר 285 הוצאת מ. מזרחי 1971

,תקציר: ניק קרטר מעורב בתסבוכות המזרח התיכון ובמזימה קומוניסטית ולצידו, צברית יפהפיה מהמוסד.

מבחינת ישראלים הספר החשוב ביותר בסדרה. ואחד מספרי הריגול הבינלאומייים הראשונים שעסקו במדינת ישראל ובסוכני ובעיקר סוכנות "המוסד". 

 

Assignment: Israel Written by Manning Lee Stokes
Copyright: 1967


The Butcher was a Nazi responsible for more deaths than any other war criminal. Now he is back, funded by the Chinese, with another plan for the elimination all Jews.

סקירה על הספר

 

 

למעלה אימאג'ים של סוכנת "המוסד " הישראלית  הסקסית והמפתה  כפי שהיא ניראית בדמיון המערבי . 

 

מספר 8: ניק קרטר נגד המרגל שבגד . מספר 33 בסדרה. 1968

Written by William L. Rohde

עברית א.הלוי ספרי מסתורין מספר 293.הוצאת מ.מזרחי 1971

תקציר: בלב הג'ונגל האינדונזי מתרחשת מזימה קומוניסטית של סין האדומה נגד המערב. ניק קרטר נכנס לג'ונגל.ומוצא את עצמו  בפעם השלישית בעברית ,במאבק נגד אויבו הקבוע ג'ודאס.

פרטים על "המרגל שבגד 

סקירה על "המרגל שבגד"l

 

 

 

 

 מספר 9: ניק קרטר נגד מזימות ערב. מאת ג'ון מאסמן  מספר 53 בסדרת ניק קרטר . 1970. 

The Arab Plague by Jon Messman

עברית בנימין נאור ספרי מיסתורין  מספר 294 הוצאת מ.מזרחי 1971

 

 

 

 

סקירה על "מזימות ערב " 

סקירה בבלוג ניק קרטר 

 

מספר 10: ניק קרטר נגד מרעילי המוחות  מספר 18 בסדרה

The Mind Poisoners i

Written by Lionel White      Copyright 1966

.עברית י. מוני. ספרי מסתורין מספר 304 הוצאת מ.מזרחי 1971

,תקציר:מזימה של ארגון חשאי להמרדת כל הסטודנטים בארצות הברית. מה עומד מאחוריה? ניק קרטר מסכן את חייו בניסיון למצוא פתרון.

סקירה על "מרעילי המוחות 

 

 

 

מספר 11: ניק קרטר במבצע נחש מאת "ניקולס קרטר"   (ג'ון מסמן ).מספר 51 בסדרה ,1969 

עברית א.נאור ספרי מסתורין  מספר 300 הוצאת מ. מזרחי 1971

Operation snake

ניק קרטר בנפאל ונתקל במשהו שהוא לכאורה "איש השלג המסתורי "( אבל הוא לא ).

 

סקירה על "מבצע נחש" בבלוג ניק קרטר 

מספר 12: 14 שניות לגיהנום Written by Jon Messmann מספר 37 בסדרה ,1968

עברית אשר בן יונה ספרי מסתורין  מספר 292 הוצאת מזרחי 1971

14 seconds to hell 

 

סקירה על 14 שניות לגיהנום 

עוד סקירה 

 

מספר 13: מוות בסין מאת מנינג לי סטוקס , מספר 30 בסדרה 1967 

the red guard 

עברית חיים גיבורי ,ספרי מסתורין  מספר 309 הוצאת מ.מזרחי 1972

ניק קרטר נתקל בפעם השנייה באיש השלג המיסתורי ( והפעם זה באמת הוא ). מכיוון שהספר נכתב בידי סופר אחר ניק קרטר אינו זוכר כאן את ההתקלות הקודמת שלו עם "איש שלג " כמה חודשים קודם לכן בספר אחר. 

 

 

סקירה על "מוות בסין " בבלוג ניק קרטר 

 

מספר 14: ניק קרטר בשירות הריגול

Danger Key

Written by Lew Louderback

Copyright 1966 מספר 16 בסדרה. 

עברית ח.לירון ספרי מסתורין מספר 349 .הוצאת מ.מזרחי 1974

ניק קרטר יוצא שוב בפעם הרביעית בעברית  נגד אויבו הגדול ג'ודאס.

 

סקירה על בשירות הריגול בבלוג ניק קרטר 

 

 

מספר 15 : ניק קרטר נגד המלשין  by George Snyder מספר  38 בסדרה 1969.

.עברית ח.לירון ,ספרי מיסתורין מספר 344  1974

תקציר:ניק קרטר  יוצא לגלות את סיבות עריקתו של מדען מזהיר ממדינתו. החשש הוא שהמדען יעבוד למען הסינים ותגליתו תעמיד את כל העולם בסכנה.

ספר זה יזכה לגירסה שנייה בעברית ושונה מאוד כספר בסדרת "פטריק קים". 

the defrector 

ניק קרטר בפטריק קים 

מספר 16: קשר הדמים

 

The death head consuiracy

מאת  Gary Brandner  מספר 83 בסדרה 1973 

מספר 17 :המחסלים

The Executioners

מאת ג'ון מסרמן מספר 55 בסדרה ,1970 

סקירה על המחסלים 

מספר 18: מירוץ עם המוות

Time clock of death

מאת ג'ורג' סניידר מספר 58 בסדרה ,1970

\

סקירה על הספר 

המהדורה הדנית של הספר 

מספר 19: העריק. תרגם דן בימור ( אריה קרישק ) הוצאת רמדור ,1978
עיבוד וכתיבה מחדש  בעברית של :

The defecdtor

מספר 20: מלכודת בים .  תורגם דן בימור. ( אריה קרישק )  1978.מבוסס על ספר בסדרת ניק קרטר

SEA TRAP  מאת ג'ון מסרמן #מספר 44 בסדרה  1969 

בספר הזה מחוסל סופית ( כנראה, לפחות עד הספר הבא שהופיע באנגלית שכבר לא תורגם )  ג'ודאס אוייבו של ניק קרטר ,סופית לאחר חמש פעמים שבהם נאבק בו ניק קרטר בשפה העברית. 

סקירה על הספר 

מספר 21. תיק סודי ביותר. בתרגום א. בן מרדכי. (  כאן יש טעות בייחוס. הספר  הוא למעשה  "תרגום " של אריה קרישק ) 1978. ספר בגוף ראשון .פטריק קים במדבר הדאנקיל באתיופיה .כנראה  תרגום של ספר ניק קרטר.

he Z Document
Written by Homer H. Morris
Copyright: 1975

בסדרת ספרי "פטריק קים " יצא לאור עוד ספר "בתרגום "דן בימור" ( אריה קרישק) שהוא אולי עיבוד של ניק קרטר "הג'ונגל המתוק " אבל כאן בכל אופן לא הופיע קרדיט של ספר ניק קרטר באנגלית.מה שאומר שאולי זאת הייתה יצירה מקורית לחלוטין של קרישק ואולי המו"ל פשוט שכח להכניס קרדיט כזה. 

ראו עוד :

סקירה מפורטת על ניק קרטר באתר על מרגלים ספרותיים 

ניק קרטר בויקיפדיה 

סקירה על ניק קרטר

הגירסאות השונות של ניק קרטר

נושאים אסיתיים בסדרת ניק קרטר

עטיפות של ניק קרטר

ניסיון ליצור סרט על פי סדרת ניק קרטר 

NICK CARTER The Blue Ice Affair: Killmaster #197 (February 1985

מדוע זעם סטלין ? -צפייה בשני חלקי "איוואן האיום" בבימויו של סרגי אייזנשטיין

תוצאת תמונה עבור איוואן האיום פוסטר

לפני כמה שבועות הוקרנה בסינמטק תל אביב הגירסה המלאה של שני חלקי הסרט הקלאסי "איוואן האיום " מאת סרגי אייזנשטיין ,שהוסרט בשנים 1944-1945.חלקו הראשון של הסרט מצא חן בעיני השליט סטלין שהעניק לו את פרס סטלין.

החלק השני לעומת זאת נאסר לאחר שצפה בו סטלין ביחד עם עמיתיו חרושצ'וב ,בריה מולוטוב וכל השאר.

סטלין זעם כל כך על הסרט שהוא נפגש לשיחה איומה ונוראה עם הבמאי שבה צעק עליו קילל אותו .הוא הפסיק את הסרטת "איוואן האיום " חלק ג' ( שקטע ממנו שרד עד היום ) ומזלו של הבמאי היה שמת מהתקף לב לפני שנשלח לגולאג.

הלכתי עם כך לקולנוע והחלטתי לצפות בו כאילו הייתי סטלין ,צופה באיוואן האיום " חלק ב' כשעמיתיו מסביב .וניסיתי להבין תוך כדי הצפייה מה היה בסרט שהרגיז כל כך את סטלין.

והנה התרשמויותי במאמר שפורסם "יקום תרבות ":

הצאר איוואן האיום -צפייה בסירטי סרגי אייזנשטיין מנקודת המבט של סטלין

 

דור הריאליטי הראשון -50 שנה לסדרת הטלוויזיה "חבורת בריידי "

 

קארול, מייק וכל השאר! / הספר הראשון והיחיד בעברית בסדרת "חבורת בראדי " מאת וויליאם ג’ונסטון ; פורסם במקור ב-1969 , תירגם אליעזר כרמי , ספריית אגור :סדרת סיפורי טלוויזיה מספר 5  ,תל-אביב : רמדור, שלגי, 1972 

 

חמישים שנה מלאו לסדרת הטלווזיה הקומית חבורת בריידי שהחלה את שידוריה בספטמבר 1969 וזה הזמן להיזכר בה שוב.

צפו בשיר הפתיחה המפורסם של "חבורת בריידי ".

הסדרה עוסקת  במייקל אב  אלמן לשלושה בנים, גרג, פיטר ובובי  ובקרול, אלמנה גם כן עם שלוש בנות, מרשה, ג'אן וסינדי. שמחליטים להתחתן ולאחד את משפחותיהם למשפחת על גדולה שאותה מנהלת ביד רמה המטפלת המסורה  אליס בבית הגדול שעומד לרשות כולם.

משפחה מסוג כזה היה דבר שהיה אז נדיר ומסקרן בארה"ב ,אבל היום לא יעורר אפילו הרמת גבה. אולי גם בגלל סדרת "חבורת בריידי ". היום אנו רגילים למשפחות מוזרות הרבה יותר מכך שבהן ההורים הם שתי נשים או שני גברים.

ולעתיד מן הסתם גם אנשים משוכפלים אנדרואידים וכו'. 

כל פרק   בסדרה זאת שבגירסתה המקורית רצה בין השנים 1969-1974  ו-117 פרקים ( אבל היו המשכים שונים לאורך השנים ) ,מספר על החיים המורכבים במשפחה הגדולה הזאת, ובעצם סיפורי יום יום כמו בכל בית.

בדרך כלל  כל פרק תיאר כיצד אחד או יותר משמונה הנפשות במשפחה נכנס,נכנסת  או נכנסים לצרות  או בעיות. למשל בפרק שבו פגע כדור פוטבול באף של מרשה  הבת הבכורה היפה בדיוק לפני פגישה חשובה וגרם לפגיעה קשה באגו שלה.

  הבעיות האלו היו מחייבים את האבא ,מיק בריידי , או את האם קארול או את המטפלת אליס ,לתת עצה מלומדת ונבונה שהייתה מסיימת את הפרק.

לאמיתו של דבר אם כי צפיתי בסדרה זאת כשהוקרנה בישראל בזמן אמיתי בשנות השבעים ,וזה נותן רמז לגבי גילי ,ביחד עם הסדרה  המתחרה בה משפחת פרטרידג'  שעסקה במשפחה שהופכת ללהקת פופ[, האמת היא שאינני זוכר ולא כלום מפרקי סדרה זאת ,שהיא סדרת פולחן בארה"ב ( וגם לא ממשפחת פרטרידג'  אם כבר ).

זאת בניגוד לסדרות אחרות שצפיתי בהן באותה התקופה כמו "מסע בין כוכבים " ו"מנהרת הזמן ". 

בארה"ב בכל אופן זוכרים היטב את חבורת בריידי. לאורך השנים  היו המשכים שונים ומשונים לסדרה זאת והיא אף הפכה לסדרת סרטי קולנוע עם שחקנים אחרים שבשלישי והמסיים בהם משנת 2002  אב המשפחה הופך   בטעות לנשיא ארה"ב.

צפו בקטעים מסרט זה כאן.

 

 

אלבום תמונות של חבורת בריידי בעברית,חברת פיק אפ,  1972

 

 

חוברות  קומיקס על "חבורת בריידי" 

אבל מה שאני זוכר מחבורת בריידי זה לא את פרקי הטלווזיה אלא  דווקא את הספר שכתב על פי הסדרה ותורגם לעברית מאת ויליאם ג'והנסטון  סופר שגרתי בדרך כלל של עיבודים לספרים של סרטים וסדרות טלוויזיה.

ספרו האחרון  של ג'והנסטון והמעניין ביותר שכתב  היה הפחות טיפוסי מכולם.זה היה ספר עיבוד לסרט הקולנוע המפורסם והאירוטי על חייו של הקיסר  הרומאי קליגולה שהפיק הבעלים של מגזין ה"פנטהאוז " בוב ג'וציונה" והתבסס על התסריט של הסופר הידוע גור וידאל.  הספר הופיע תחת שם בדוי כמובן "וויליאם הווארד". .ג'והנסטון לא רצה שמחבר ספרי חבורת בריידי יזוהה עם סרט אירוטי כזה.

 

ספרו הראשון    של  ג'והנסטון מתוך חמישה שכתב על חבורת בריידי ,והיחיד שתורגם לעברית  ( היו שמונה ספרים בסך הכל בסדרה זאת לעומת  לא פחות מ-17 ספרים על הסדרה המתחרה "משפחת פרטרידג'"! פרט שמראה היטב את איזו סדרה העדיפו קוראי הספרים.) , הוא נבואי באופן מדהים.כנראה משום שהמחבר הקצין בטירוף כדי להצחיק מגמות שרק הניצנים שלהם היו קיימים בזמנו.

ואיך שהוא לגמרי  במקרה בלי להתכוון כלל  צדק לחלוטין. כפי שמתברר חמישים שנה מאוחר יותר. 

 הודות להגזמות המוטרפות שלו הוא מתאר את תרבות הריאליטי של היום שנים רבות לפני שנוצרה. 

עטיפת הגרסה האמריקנית המקורית של הספר שלמעלה. 

קוראי הספר היום מתלוננים באינטרנט  שאין קשר בין הדמויות שהם מכירים מהסדרה ובין הדמויות בספר .יכול להיות .נראה שהסופר לא צפה בפרקים ולא יכול היה לצפות בהם הוא רק קיבל כמה תסריטים לפני שהסדרה אף הוקרנה.

. זה חסר חשיבות לדעתי.אמנם נכון אני לא זוכר כלום מהסדרה כפי שהוקרנה בטלוויזיה. 

השאלה היא אם זה  ספר טוב.

בהחלט  כן או בכל אופן מצחיק מאוד. גם היום ובעיקר היום. 

  אולי יותר נכון  להגיד שהספר  דווקא בכלל לא מצחיק היום.

כי זכור לי שקראתי אותו בזמן אמיתי בשנות השבעים ולא הבנתי כל כך את העלילה והטרנספורמציה שעוברים  הגיבורים האב מייק והאם קרול מאנשי משפחה מסורים לכוכבי טלוויזיה האובססיביים לפרסום וכל מה שהוא מביא עימו .גם על חשבון ילדיהם.

.היום בעידן הריאליטי אני מבין היטב.

במהלך הספר הגיבורים האב מיק והאם  קארול הולכים לתכנית חידונים כצופים ולתדהמתם נבחרים להשתתף. והופכים להיות כוכבי טלווזיה .הם לומדים כל מיני פריטי טריוייה מוזרים שאיך שהוא הם אכן נושאי השאלות.הם הופכים להיות כוכבים עולמיים .לספר נכנסת אז  דמותו של "כדור פורח אנושי" אמרגן שמן עד להדהים  בשם סולומון  א. סולאמאן.   דמות שמזכירה עד להדהים את היחצ"ן הישראלי  רני רהב האמיתי שהיה רק ילד כשהספר פורסם אותו ( אבל האם הוא קרא אותו ? יכול מאוד להיות ),שמציע לשמש להם כסוכן. וזוהי הדמות המוצלחת ביותר בספר כולו הזלזול שלו בחברה מסביבו ובכל הדמויות ההוליוודיות הוא אכן משעשע גם היום.

היחצ"ן הישראלי רני רהב. משום מה דמותו עלתה מיד במוחי כאשר הופיעה בספר הדמות של האמרגן והיחצ"ן "סולומון א.סאלמאן" שאותו הוא מזכיר בדמותו במראהו  ובהתנהגותו בצורה מדהימה. האם רני רהב קרא בילדותו את הספר "חבורת בריידי "? 

הזוג נבחר לככב במה שהוא בבירור המקדים של תוכניות הריאליטי של היום תוכנית בשם "קרול ומייק" שבה הם אמורים לגלם את עצמם אבל לא כמנו שהם באמת כאנשים נחמדים ונעימים אלא כאנשים זוממי מזימות וחורשי רעה. כי זה דרמטי ומרתק וזה  מה שארה"ב רוצה. והתוכנית אכן זוכה לרייטינג עד השמיים ,לזעמם של הילדים שלא רוצים יד ורגל בדבר הזה. 

לבסוף מיק  האב והאם  קארול מחליטים שהם לא רוצים את כל  הכוכבנות ההוליוודית ונוטשים וחוזרים לחייהם כזוג הזוהר.

המחבר  ויליאם ג'ונסטון  רק צחק כמובן כשתיאר את התוכנית הבדויה על חיי אנשים אמיתיים  הוא לא העלה על דעתו שבתוך שלושים ארבעים שנה תוכניות כאלו אכן יתקיימו וישלטו בטלווזיה בדיוק כמו שחזה. ואכן  במהלך הספר מוצגת בצורה מוגזמת וקיצונית כל תרבות הריאליטי שלא הייתה  קיימת עוד כשנכתב או רק בשלבים עובריים שלה.

היום כל מה שמתואר שם אכן קיים וזה אמיתי וזה לא בדיחה כלל כמו בספר.

ולכן לקרוא את הספר היום  כשכל מה שמתואר בו כבדיחה טובה התממש  לחלוטין ובצורה לא מצחיקה כלל זאת חוויה מדהימה.

 

הפארודיה של המגזין "מאד" על חבורת בריידי. 

 

צפו עוד ב:

 

סרט ביוגרפי על חבורת בריידי 

צפו גם בסרט תיעודי על חבורת בריידי 

איחוד מחודש של המשפחה 

קראו גם:

חבורת בריידי בויקיפדיה 

הויקי של חבורת בריידי 

הספרים של חבורת בריידי 

 

רשימת הספרים של חבורת בריידי 

חבורת בריידי הקומיקס