כמה פרסים לספרות ילדים עברית :פרס אסתר רבינוביץ לספרות ילדים ואחרים

מדליית ג'ון ניוברי (The John Newbery Medal) היא פרס ספרותי המוענק על ידי האגודה לשירותי ספרייה לילדים (ALSC) (אנ') הפועל במסגרת איגוד הספריות האמריקאי (ALA) (אנ'). המדליה מוענקת לסופרים שתרמו תרומה ניכרת ביותר לספרות הילדים אמריקנית,

בתחום ספרות הילדים העברית חולקו לאורך השנים כמה וכמה פרסים.

נמנה כמה מהבולטים שבהם :

פרס " יצחק יציב " של השבועון "דבר לילדים ". על שם עורך ה"דבר לילדים " הראשון  ( פרס   שחולק בין השנים 1954-1979 ושאינו קיים יותר כמו השבועון שנתן אותו  ).

 פרס יצחק למדן של עיריית רמת גן  על שם המשורר (  שחולק בין השנים  1955-1983 ואינו קיים יותר. כיום קיים פרס אחר של עיריית רמת גן ).

פרס ניסן טורוב על שם מחנך בשם זה.  חולק פעם אחת  ב-1956  לסופר הילדים והנוער לוין קיפניס.    פרס שאינו קיים יותר.

פרס אשר ברש  על שם הסופר. חולק פעם אחת  ב-1957  למשורר הילדים  רפאל ספורטה. פרס שאינו קיים יותר.

פרס על שם מרדכי ברנשטיין שהוענק במשך זמן מה  על ידי המרכז לספרות ילדים באוניברסיטת חיפה ( כיום הפרס אינו ניתן עבור ספרות ילדים ).

פרס זאב,על שם המשורר אהרון זאב  מטעם משרד החינוך והתרבות. המחולק משנת 1971 ,( פרס שאינו קיים יותר ).

ופרס דבורה עומר מטעם שרת התרבות והספורט.

וישנם גם אחרים:

פרס יעקב אשמן מטעם השבועון לילדים "הארץ שלנו" על שמו של העורלך הוותעיק של השבועון יעקב אשמן שנפטר בצעירותו.

והוא ניתן על סיפורים קצרים.

רשימה מפורטת על הזוכים שבו שכמה מהם פירסמתי מחדש ראו כאן.

 

והיה גם  פרס אסתר רבינוביץ של סמינר הקיבוצים,על שמה של מחנכת גננת עורכת  וסופרת  ( שאינו קיים יותר ).

שלחתי פרטים על פרס זה לויקיפדיה אבל שם טרחו ומחקו אותם. כנראה מצאו את הפרס וזוכיו כחסרי חשיבות.

אני חושב שיש חשיבות בפירסום שמות ספרים שזכו בפרסים לאורך השנים.משום שספרים כאלו שנבחרו על ידי צוות שופטים מומחים בתחום  מתוך מועמדים רבים יש בהם איכות מיוחדת וכתוצאה הם ראויים לשימת לב מיוחדת.

הנה פרטי הזוכים  בפרס אסתר רבינוביץ לספרות ילדים מטעם סמינר הקיבוצים. 

הפרס ניתן מטעם סמינר הקיבוצים "אורנים" ליצירה ספרותית בשיר או בפרוזה המיועדת לילדים עד גיל 10

.הפרס ניתן על שמה של המחנכת והסופרת  ועורכת כתב העת "הד הגן" אסתר רבינוביץ שהייהת דמות מרכזית בעולם חינוך הילדים.

סכום הפרס ניתן בידי אסתר רבינוביץ ובידי בעלה משה סיסטר  חוקר תנ"ך ידוע ןמרצה לתנ"ך בסמינר הקיבוצים.

הפרס ניתן לספר שיצא לאור בשנתיים האחרונות לפני מועד חלוקת הפרס.

סכום הפרס של אלפיים לירות חולק אחת לשנתיים בחודש אדר.

 

1968
פרס בסף 750 לירות:

ישראל לרמן "כל השבט הזה".ספריית דן חסכן מספר 27 , עם עובד ,1966

ספר קלאסי לילדים על ילדים בישוב נשר בתקופת המנדט. סיפור הכולל מירוצי חמורים וביקור בכפר ערבי שכן ,אבטלה והתאבדות תעלולים וכל מיני חוויות ילדותץ הכל מכל קורה בשכונה.

 

פרס בסך 750 לירות

דבורה עומר "מעשה בלולי ה…"ציירה אלישבע לנדאו הוצאת יוסף שרברק ,1967

סיפור ידידות בין בן-מושב ובין  גור חתולים שנמצא בשדה שגדל והתגלה כנמר.

כן החליט חבר השופטים לקבוע פרס שני בסך  500 לירות ולחלקו שווה בשווה בין המחבר והמאיירת של ספר.

 

דוד אגמון (מחבר ) אורה איתן (מאיירת ) "טל ועלעל "‫ תל-אביב : יזרעאל, [תשכ"ז,1967].

קובץ שירי ילדים על עולם הטבע והנוף.

1970

לא חולק פרס לאף אחת מ51 היצירות שהוגשו לחבר השופטים..אף אחת לא נמצאה ראוייה לפרס.

פרס ראשון בסך 1500 לירות.

פרטים על חלוקת הפרס ונימוקי השופטים אפשר למצוא כאן.

הזוכים היו :

מיכל סנונית ( משוררת ) אבי מרגלית ( צייר) מה יש לי  לעשות .הוצאת מסדה,1969 .

קובץ שירים לילדים.

 

פרסי עידוד נתנו לשני כתבי יד

עודד בצר "רמי ופסיק מנאות רם"  ( שיצא לאור מאוחר יותר כספר "הגששים מגבול הצפון" ).

סיפורו של ילד וכלבו בישוב ליד הגבול שמוצאים עצמם נאבקים במסתננים ובמחבלים .

פורסם כ" הגששים מגבול הצפון " צירה אלישבע לנדאו  תל-אביב : יוסף  שרברק, [1975]

גירסת קומיקס שלו מ"משמר לילדים "  יש בבלוג זה כאן.

 

שולמית אפרת .  "  פרא אדמדם " קובץ שירים לגיל הרך  .צייר הילל פסח ,  ספרית פועלים, תשל"ג  1973

קוב ץשירי ילדות כתובים בגוף ראשון עם ביקורת קלילה של  הילדים כלפי עולם המבוגרים  הנוקשה.

שולמית  אפרת כתבה על ספר זה:

"כשילדיי, שי ורני, היו פעוטים, הייתי אם צעירה ונפעמת נוכח צמיחתם. התחושות והגילויים המסעירים מילאו את ליבי עד לבלי הכיל, וכתיבתם בגוף ראשון מנקודת מבטו של הילד הקלה עלי והעמיקה את תיפקודי האימהי.

את כתב היד היגשתי לועדת פרס לספרות ילדים על שם אסתר רבינוביץ', וזכיתי למענק, שעודד אותי להוציא לאור את הספרון הזה בספרית-פועלים, בשנת 1973. אייר הלל פסח.

בספר 15 שירים המציגים את עולמו של הילד מנקודת מבטו, כגון זה:
"אני אוהב לבדי את הכל לעשות;
אם לא להצליח – לפחות לנסות.
ותמיד כשעוזרים לי, אני מתעקש,
כי אם אצטרך – כבר לבד אבקש!"

1973.

נחום גוטמן ומירה מאיר  "אני אוהב לצייר "מרחביה : ספרית פועלים, תשל"ג, 1972.

שירי חוויה של ילדים כתובים ברובם בגוף ראשון ,שנוצרו ברובם בהשראת ציוריו של נחום גוטמן שמלווים אותם.

ספר זה זכה גם בעיתור הנס כריסטין האנדרס הבינלאומי ובפרס זאב לספרות ילדים.

בנימין הלוי "אורי וערן:סיפורים לילדים  " ( יבנה 1971 ,מהודורה שנייה של ספר שיצא כבר בספרית הפועלים -1960)

סיפוריהם של שני בני קיבוץ ששולבו בהם עבר והווה דמיון ומציאות.

 

1975

אמירה עתיר נמשים מלוא החופן-שירים לילדים   איירה תרצה טנאי  תל-אביב :   אל"ף,   תשל"ז 1977

מבחר שירי ילדים-חרוזים פשוטים ועדינים המעמיד בחיוך את עולם הילדים שנמצאים מול העולם המוזר והלא תמיד מובן של המבוגרים.

 

 

 

1975

יוסי גמזו

בוא נגלה את אמריקה

סיפור מסע מחורז לעולם החדש. "טרמפ עליז- פשוט טיול- לאמריקה של חו"ל".

(  גם לספר זה  ניתן הפרס על כתב יד שלו. לא מצאתי אינדיקציות  שהוא פורסם אי פעם. ככל הנראה הוא היה אמור להתפרסם ב-1982 ולבסוף לא יצא לאור.

מן הראוי לחפש אותו בין כתבי היד של יוסי גמזו ולפרסם אותו.)

1977

תקוה שריג  על סדרת הספרים שלה

"לנו משלנו" יצירה שכולת עיבוד של סיפורי חז"ל  סיפורים על חימי בראשית מעשי חכמים  ומשלים שונים בלשון מודרנית

שכללה את הספרים :

א.אגדות חז"ל לילדים  איירה גלי הוס  הקיבוץ המאוחד ,1976

 

ב.הבעל –שם טוב בא.( ציירה רות –אילן-פורת ). : הקיבוץ המאוחד, תשל"ו, 1976.

 

ג. אליהו הנביא הנה הוא בא. צייר אבי מרגלית   הקיבוץ המאוחד, תשל"ז. 1977

 

מרים רות על תרומתה בת הקיימה לספרות ה ילדים ועל ספריה:

מעשה בחמישה בלונים  ציירה אורה אייל  ספרית פועלים, תשל"ד 1974.

סיפור על חמישה בלונים שקיבלו חמישה ילדים.סיפור שבו מסמלים הבלונים את החיים והתקווה.

ב. מגפים ציירה מיכל אפרת ,  קיבוץ המאוחד, [תשל"ה 1975].

ג. הבית של יעל ציירה אורה אייל   ספרית פועלים, תשל"ז 1977.

זכרון ילדות על ילדה המחפשת מקום פרטי לעצמה.

מאז לא חולק הפרס יותר.

אבל הספרים האלו שזכו בפרס ובראשם החביבים עלי ביותר "הגששים מגבול הצפון ו"כל  השבט הזה" בהחלט ראויים למבט שני .

ראו גם :

סקירה על זוכי פרס "זאב" לספרות ילדים 

ריפ קירבי בלש פרטי חוקר תעלומה מיסתורית מהעבר -על פי אלכס ריימונד

הרשימה הזאת מתפרסמת ,גם כרשימת הכנה לביקורת מפורטת על אלבום קומיקס היסטורי-מיסטי   מעניין ומרשים ביותר  אם גם אניגמטי מאין כמוהו  על חייו ומותו של הקומיקסאי אלכס ריימונד יוצר "פלאש גורדון"  ו"ג'ונגל ג'ים "ו"סוכן חשאי איקס 9  ".

שנחשב לגדול הקומיקסאים של המאה ה-20 ,או לכל הפחות לאחד מהשלושה הגדולים ביותר.

,שהוא והדמויות האחרות שמוזכרות באלבום כולם יוצרי וכותבי ואמני קומיקס  אינם מוכרים כלל לקורא העברי.

     

אז הנה גירסה עברית של סיפור בסדרה החשובה ביותר מבחינת אותו אלבום הסדרה שאותה צייר אלכס ריימונד מזה עשר שנים בעת מותו :

סדרת ריפ קירבי  (1946-1999) סידרה בלשית  מפורסמת  שאותה יצר ריימונד שצייר את סיפורי  הסדרה בין 1946 ו-1956 כאשר נהרג בתאונה איומה ויש אומרים מיסתורית ומדהימה בהשלכותיה.

הסיפורים ב"בוקי " צויירו בידי ג'ון פרנטיס שאייר את הסדרה לאחר מות ריימונד ב-1956  עד 1999 כאשר מת  ובסיפור האחרון ( שהושלם בידי אמן אחר כתוצאה מפטירת פרנטיס) תוארה פרישתו של הבלש לפנסיה.

כך שריפ קירבי רץ במשך 53 שנים.
משום מה הסיפורים  ב" בעברית במגזין "בוקי " הגיבור הוצג כ"יגאל סלע הבלש הישראלי" למרות שלסיפורים לא היה כל קשר שהוא לישראל.

הסיפורים על הבלש בבוקי היו :
חוטפי בן השייך  חוברת 7
"ריפ קירבי  יוצא לעזור לבנו של שייח,המסתבך בצרות עקב נטייתו "לעשות חיים".

הסיפור פורסם ברשת ב"יקום תרבות " בנובמבר 2017 

 

וכאן מובא הסיפור היחיד הנוסף שקיים על ריפ קירבי בעברית :

 

Past and Present

פורסם באנגלית  ב-1965-04-0

בוקי גליונות  13-15 1967 

ריפ קירבי יוצא לפענח רצח מן העבר ולהגן על השחקנית המשוכנעת כי גם גורלה יהיה כדמות האישה שהיא מגלמת בסרט.

כתב :Fred Dickenson   עיתונאי לשעבר שעבודתו על ריפ קירי היא עבודתו החשובה  בתחום הקומיקס וכתב את הסיפורים  ברציפות לאחר מותו של הכותב המקורי וארד גרין במשך 30 שנה  בין מאי  1956 לפברואר -1986 זמן קצר לפני פטירתו במאי 1986 .

צייר :John Prentice שציר את הסידרה ממותו של ריימונד ב-1956 עד למותו שלו ב-1999 ואז הסדרה היגיעה לסיומה.

בהתבסס על אמנותו של אלכס ריימונד שיצר את ריפ קירבי ביחד עם Ward_Greene

הסיפור שלפניכם לא נכתב וצוייר בידי  אלכס ריימונד  שכאמור  למעלה מת בתאונה איומה   כמה שנים קודם לפרסום הסיפור אבל הוא בהחלט מבוסס על  וממשיך את יצירתו ואת הרעיונות השונים בסדרת ריפ קירבי  על הקשר בין עבר והווה בין השאר דרך דיוקנאות של אנשים מהעבר.נושא שיש לו משמעויות חשובות ביותר ברומאן הגראפי שאוזכר למעלה והסיפור שלפניכם למרות שלא נכתב וצוייר בידי ריימוןנד אלא בידי ממשיכיו מבטא את נושאיו בצורה מושלמת.

 

 

 

 

והנה כבונוס העמוד הסופי של ריפ קירבי מה-21-26 ביוני 1999 שבו  הוא מסיים את הקריירה עם פתרון תעלומה אחת סופית בהחלט  ויוצא לפנסיה  לאחר 53 שנים של פעילות  בלשית רצופה ובלתי פוסקת .

העמוד כבר צוייר בידי אמן אחר  Frank Bolle  לאור פטירתו של ג'ון פרנטיס האמן הקבוע למרות שפרנטיס עדיין חתום עליו.

קיראו גם :

האתר של ריפ קירבי 

סקירה על ריפ קירבי 

עוד סקירה

ריפ קירבי בויקיפדיה

האזינו לדיון  קולי על סיפורי ריפ קירבי

מחווה לג'ון פרנטיס האמן של ריפ קירבי 

 

בימים ההם – סיפור לחג החנוכה על ימי החשמונאים של רינה הברון

ולחג החנוכה עוד סיפור היסטורי של הסופרת והארכיאולוגית המנוחה רינה הברון בפרויקט הסיפור התנ"כי וההיסטורי  שבעצם עוסק בימים הראשונים של חג החנוכה כאשר נחוג לראשונה בימי המלכים החשמונאים עצמם באופן ספציפי בימי המלך אלכסנדר ינאי כאשר ספר החשמונאים הראשון רק נכתב. 

והיא מביאה מסר חד אם גם שנוי במחלוקת מאוד היום על הצורך לזכור את העבר .

אז הנה הסיפור לראשונה כפי שהופיע בכרך דבר לילדים ל"ז חוברת 13 בגיליון החנוכה של -6 בדצמבר 1966 

 

קיראו גם :

צאצאית של השושלת החשמונאית עוד סיפור מאת רינה הברון 

פרויקט הסיפור התנ"כי וההיסטורי 

צאצאית של משפחת החשמונאים-סיפור מאת רינה הברון

 

רינה הברון. צילמה בטינה אופנהיימר. באדיבות מכון "גנזים" 

לאחרונה ב-17 בנובמבר 2021  נפטרה סופרת הילדים רינה הברון שהירבתה לעסוק בספריו בעבר הרחוק של ארץ ישראל בתקופה הפרהיסטורית שלה בימי בית ראשון וימי בית שני ושמה דגש מיוחד בסיפוריה על התקופה החשמונאית של ארץ ישראל .

פירסמתי עליה מאמר הספד ב"יקום תרבות בשם "הנודדת במדבריות ובספרים "

ולציון חג החנוכה ולזכרה אני מביא סיפור שלה שפורסם  בשבועון "משמר לילדים" ב-1964 .

והוא רלבנטי לחג החנוכה ,סיפור על ילדה עכשווית  שרואה את עצמה צאציאת של משפחת החשמונאים. 

והסיפור הזה מעלה בעיה מעניינת שמעט מאוד שמו לב אליה בתחום הגנאלוגיה היהודית תחום שבו אני מתעניין.

כידוע רבים וטובים וגם לא טובים יהודים ולא יהודים רואים את עצמם כצאצאים של בית דוד.

אפילו לגבי המשפחה שלי שיש לה שורשים שמגיעים עד למשפחת קלונימוס במאה השמינית לאחר הספירה באיטליה  נשמעו טענות שאנחנו צאצאים של בית דוד.

( אבל ישנן טענות אחרות שנראה שהן דווקא קדומות אנחנו בכלל צאצאים של משה רבנו ושמואל הנביא).

ולעומת זאת ..נדיר מאוד למצוא אנשים לאורך הדורות שטוענים שהם צאצאי בית חשמונאי.

משפחה מאוחרת יותר שלכאורה צריך להיות קל לתעד את קורותיה גם בדורות מאוחרים.

בית זה שהיה שושלת מלוכה במשך מאות שנים לכאורה נכחד עם המלך אגריפס השני ואחותו בירניקה במאה הראשונה לספירה.

הכיצד ? 

והרי לא ייתכן שלא היו להם קרובי משפחה אמיתיים ומזוייפים  ששמו דגש על יחוסם המפואר כחשמונאים.המוני צאצאים חוקיים ולא חוקיים מכיוונים שונים.

 אבל עובדה לא נמצאו כאלה.

מדוע לא ?

זאת שאלה שדורשת תשובה במאמר בפני עצמו. 

אז הנה סיפורה של רינה הברון :

 

נצר לבית החשמונאים משמר לילדים כרך ה' חוברת 13 24.11.1964  

 

פרק מתוך הספר "מסע ליהודה ולירושלים : הרפתקאות אמיק וידידו עמרי; [ערך שלמה ניצן] ; ציורים – אורה איתן.


   תל-אביב : הקבוץ המאוחד, תשכ"ה  4 196

 

קיראו גם:

הנודדת במדבריות ובספרים : מאמר הספד  על רינה הברון 

 

בימים ההם: סיפור היסטורי על ראשית חג החנוכה בימי המלך אלכסנדר ינאי מאת רינה הברון 

 

 

רינה הברון באתר ארכיאולוגי שבו נמצאו חטים של פיל קדום.

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=4475698062498420&id=1044782262256701&fs=0&focus_composer=0&m_entstream_source=timeline

 

 

מסע אל מסתורי ים המלח

סטיב קניון טייס ולוחם וגיבור קומיקס מפורסם של מילטון קאניף בשפה העברית

מילטון קאניף אחד משני או שלושת הקומיקסאים המפורסמים ביותר בעולם בשנות החמישים על עטיפת מגזין "טיים".

 הרשימה הזאת מתפרסמת כרשימת הכנה לביקורת מפורטת על אלבום קומיקס היסטורי-מיסטי   מעניין ומרשים ביותר  אם גם אניגמטי מאין כמוהו  על חייו ומותו של הקומיקסאי אלכס ריימונד ,שהוא והדמויות האחרות שמוזכרות באלבום כולם יוצרי וכותבי ואמני קומיקס  אינם מוכרים כלל לקורא העברי.

   

אז יש צורך להכין את הקרקע לפני שאפרסם את  הביקורת   על  הספר על אותם יוצרים לא ידועים וסדרות לא ידועות שלהם בעברית,  עם כמה רשימות נוספות על  שניים מאותם  יוצרים לא ידועים אלכס ריימונד ומילטון קאניף  בעברית לפני שאפרסם את הביקורת עצמה כדי שתהיה מובנת יותר לקורא העברי. 

וכאן הסקירה על מילטון קאניף ועל גיבורו הידוע "סטיב קאניון".

 

 

מילטון קאניף  היה אחד מאמני הקומיקס הגדולים של ארה"ב במאה העשרים.

ויש אומרים אחד משלושת הגדולים ביחד עם אלכס ריימונד יוצרו של פלאש גורדון והרולד פוסטר יוצרו של "הנסיך ואליאנט". 

 קאניף התפרסם הודות לסדרת הרפתקאות שיצר בשנות השלושים בשם "טרי והפיראטים "  אחת מסדרות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים שלמרבית הצער לא תורגמה מעולם לעברית .

סקירה מפורטת שלי על "טרי והפיראטים"  תוכלו לקרוא כאן 

מילטון קאניף וסטיב קניון על עטיפת "הניוזוויק" ב-1950 כשהוא היה הקומיקסאי המפורסם ביותר בעולם לצידו של אלכס ריימונד.

מילטון קאניף  עזב באמצע שנות הארבעים את  סדרת "טרי והפיראטים"  המצליחה שלו  ויצר ב-13 בינואר 1947 סדרת הרפתקאות מוצלחת   ומצליחה מאוד נוספת בשם סטיב קניון על עלילות טייס צבאי משוחרר והרפתקאותיו כראש חברת תעופה קטנה וכושלת בפינות הנידחות והאקזוטיות ביותר ברחבי העולם מדרום אמריקה ועד להרי ההימלאיה מדרום אפריקה ועד המזרח הרחוק במשימות המסוכנות ביותר כנגד סוכנים קומוניסטיים נאצים פנטים, מבריחי נשק סוחרי סמים ושאר פושעים ורשעים בינלאומיים.

 

 

 

 

 

השבוע הראשון של סיפורי סטיב קניון בשחור לבן ובצבע שבו היציג קאניף את הדמויות לפני הקהל 

 

בכל מקום סטיב קניון   נתקל בצבא של מנוולות נשיות יפות מחכות לו כמו קופר קלהון מיליונרית שקיבלה את הכינוי "הזאבה מוול סטריט " יריבתו הנצחית של סטיב מעין גברת הדרקון כאשת עסקים מיליונרית שרדפה אחריו לכל קצוות העולם בניסיון להתחרות עמו ולזכות בלבו ,במאדם הוק בעלת היד האחת , הסוכנת הסובייטית קפטין אקולה המלכה תאג'ה . כל אלה נשים יפהפיות תמיד מסוכנות ותמיד מאוהבות בגיבור הבלונדיני היפה.

והיו גם רבות אחרות.

 

כל אלה היו נשים חזקות מסוכנות מתוחכמות אינטיליגנטיות עד שנפגשו בקניון ואז כל מה שרצו היה רק ללכת לרקוד עמו או לסעוד עמו או ללכת איתו מתחת לכוכבים ומי יודע מה עוד. שום אישה לא יכלה לפגוש בסטיב קניון ולשמור על שפיותה ונאמנותה לאוייב שאותו היא שירתה. 

אך אף אחת מהן לא הצליחה מעולם לשמור עליו איתה.

הוא העדיף תמיד שנשים ידעו בדיוק היכן מקומן ובסוף כל סיפור חזר לאחיניתו האהובה.

לשיאה היגיעה סדרה זאת במהלך שנות החמישים והיא נחשבת לאחרת מסדרות ההרפתקאות הטובות ביותר של התקופה כשקאניף היה בשיאו.

סדרת סטיב קניון הפכה לסדרת רדיו ואף הפכה לסדרת טלווזיה בשנים 1958-1959.

צפו בפרומו לסדרת הטלוויזיה :

הפרק הראשון

 

במקביל בקומיקס סטיב התגייס לצבא שוב בזמן מלחמת ויטאנם הפופולארית הרבה פחות..

אבל העולם השתנה מאז ימי טרי והפיראטים . פחות ופחות היה ברור מיהם הרעים ומיהם הטובים הפוליטיקה האנטי  קומוניסטית שוב לא הייתה כה פופולארית וההרפתקן העצמאי שוב לא היה פופולארי כמו בשנים קודמות והאופקים נראו כמוגבלים יותר מבעבר .

האופי הצבאי של הסדרה נתקל בתגובות מחאה רבות מקוראים אנטי מלחמתיים. הצעירים האנטי מלחמתיים של שנות השישים לא התלהבו מגיבור מלחמתי של דור הקודם .

סטיב קניון כסמל צבאי אמריקני.

כתוצאה ללחץ הציבורי ולעניין הפוחת  קאניף החל להתמקד יותר ויותר בחייו הביתיים של הגיבור ובפחות בהרפתקאותיו הצבאיות.

אולם הסדרה לעולם לא חזרה להצלחתה משנות החמישים כאשר סיפורים כאלה היו מקובלים יותר.

ועם סוף מלחמת ויטנאם הסדרה עסקה יותר בבעיות הנישואין של סטיב מאשר בהרפתקאותיו במקומות רחוקים שלא כמקובל אצל גיבורי הרפתקאות.

אחרי 18 שנות חיזור בלבד ( וזאת תקופה קצרצרה ממש  עבור גיבורי סדרות  הרפתקאות  ארוכות ) סטיב נישא לבסוף באפריל 1970  לחברה ותיקה אחת האישה שלה שמר סטיב נאמנות קבועה במשך עשרות שנים אם כי הייתה נשואה לאדם אחר ,סאמר אולסון. היא הייתה נשואה לנכה מלחמה וסירבה לעזוב אותו אם כי אהבה את סטיב.

אך ב-1970 הנכה הנ"ל הואיל סוף סוף להתפגר ולהשאיר את הדלת פתוחה לנישואיו של קניון . ומאז חלה ירידה דרסטית ברמת הסדרה שהפכה יותר ויותר למעין אופרת סבון ..

סטיב קניון ואחיניתו.


על מנת לעניין את הקוראים הצעירים לסדרה הוכנסה דמות של אחייניתו בת העשרה המאומצת והיפה של סטיב ונרמז במפורש שאפילו היא מאוהבת בו וכמו כן נרמז שגם הוא לא בדיוק אדיש לקסמיה של הנערה הצעירה הקוראים תהו תמיד מה הולך מאחורי הקלעים בין קניון והאחיינית היפה.

אם נרצה הייתה כאן מעין גירסה הפוכה למערכת היחסים התמיד לא ברורה בין הנער טרי ואשת הדרקון היפהפיה.

היום אפשר היה לתבוע לדין על סמך רמזים ברורים מאוד אלה את סטיב קניון ההירואי באשמת פדופיליה.


אולי גם כתוצאה מכך בסופו של דבר קניון וסאמר הדודה של הנערה החלו לסבול מבעיות נישואין שהביאו לפרידה בינם.
.
ב-1986  זמן קצר לפני הסוף קאניף לקח את סטיב למסע נוסטלגי בסין ששם פגש את טרי פאט ריאן והסיני קוני גיבורי "טרי והפיראטים "  הסדרה האחרת של מילטון קאניף בקריצת עין לחובבים ולמעריצים.

אולם הסדרה כבר הייתה רק צל חיוור של מה שהייתה בעבר ורוב העבודה עליה נעשתה בידי עוזריו של קאניף .קומיקסים הרפתקניים שוב לא היו אופנתיים בארה"ב ומתו אחד אחרי השני. ימיו של סטיב קניון היו ספורים.

קאניף נפטר ב-1988. סדרת סטיב קניון הסתיימה זמן קצר לאחר מותו. הוסכם בידי הכל שאין מי  שיכול להמשיך אותה אחרי קאניף  ( בניגוד למקובל בסדרות קומיקס אחרות שנמשכו בידי יוצרים אחרים לאחר מות יוצריהם המקוריים)   ובכל מקרה הירידה בפופולאריות שלה הייתה ברורה כל כך שלא היה טעם בכך.

סטיב קניון נראה בעיני רבים מאוד כלא יותר משריד שחלף זמנו של המלחמה הקרה .

בדיעבד אפשר לקבוע שמילטון קאניף שכל חייו כתב וצייר את הסדרות שלו היה לא רק צייר מוכשר אלא גם  כותב הרפתקאות מוכשר דבר שהוא נדיר כפליים.

אלכס ריימונד מתחרו הגדול  שהיה צייר  מוכשר יותר היה כותב מוכשר הרבה פחות ולמעשה לא עסק כלל בכתיבה. 

הקומיקסאי Dav Sim מתאר כך את הקריירה של קאניף וסטיב קניון :

 

עמודים מהרומאן הגראפי

 THE STRANGE DEATH OF ALEX RAYMOND   by

DAVE SIM & CARSON GRUBAUGH

 

סדרת "סטיב קניון "  הופיעה בעברית במגזין "עולם הפלא " ב-1956 הפעם היחידה שיצירתו של קאניף תורגמה לעברית.

 
 "עולם הפלא" יצא לאור בידי הוצאת "תבל" ,תל אביב.   סך הכל וכנראה יצאו 11 חוברות.

והנה הסיפור הנדיר הזה לפניכם.

למרבית הצער ההוצאה כנראה הביאה רק חלקים ממנו וקפצה כנראה מסיפור לסיפור ללא סדר ברור. 

כך שהעלילה לא בדיוק ברורה.

אבל זה מה שיש. 

עימכם הסליחה על האיכות הירודה המגזין הזה הוא נדיר ביותר והיה  קשה להשיג את הצילומים. 

זה מה שיש.

אם יש מישהו שיכול לשלוח לי סרוקים את העמודים באיכות גבuהה יותר שלחו ל:

elieshe@inter.net.il

אז הנה הוא :סטיב קניון בהופעה היחידה שלו בעברית בכל 11 הגליונות של "עולם הפלא". 

סיפור מאבקו של סטיב קניון בסוחרת נשק יפה   ( כמובן )  ומרושעת שמבריחה נשק לוויטנאמים.

 

 

 

 

 

 

הסדרה היגיעה לסיומה עם פטירתו של קאניף בשנת 198  לאחר 41 שנים של קיום רצוף שבמהלכה כתב קאניף את הסיפורים וצייר  אותם באופן חלקי  בסיוע  עוזר קבוע. 

היא הסתיימה עם עמוד מחווה וחתימות של  קומיקסאים ידועים שונים.

סטיב קניון הופיע בפעם האחרונה  בכתב עת צבאי ב-2007  בקומיקס שנוצר בידי אדם אחר כשהוא נאבק בטאליבאן באפגניסטאן.

 

ומאז הוא מתקיים רק בהדפסות חוזרות  של הסיפורים הישנים. 

קיראו גם :

 

טרי והפיראטים וגברת הדרקון 

סטיב קניון בויקיפדיה 

סטיב קניון בטונפדיה 

ביקורות על ספרי סטיב קניון 

אספן וותיק של סטיב קניון מספר 

החובב האולטימטיבי של סטיב קניון 

סטיב קניון 

ילד ישראלי כשליט שבט אפריקני : השליט של דונגא -דונגא -סיפור קומיקס לא פוליטיקלי קורקטי על אפריקה מאת יוסי מרגלית ודניאל לוי

 

לפני כמה שבועות התפרסם במוסף "הארץ " ראיון עם צלם ישראלי בשם ליאור ספרנדאו שמסתובב בכפרים נידחים באפריקה ומצלם בהם.

 

ליאור ספרנדאו צלם ישראלי בכפר אפריקני .ויקיפדיה

משום מה   ( ובכן בעצם  לא "משום מה"  מי שיקרא את הראיון במלואו ואת הסיפור שלמטה יבין בדיוק מדוע ) הראיון הזכיר לי את הסיפור המצוייר  משנות השבעים " השליט של דונגא -דונגא " מהשבועון "משמר לילדים " שמבוסס על ספר  של יוסי מרגלית משנות השישים שאתם עומדים לקרוא למטה.

אם כי שניהם משקפים עמדות שונות אבל לא בהכרך מנוגדות  לחלוטין.שהרי שתי הגישות מעוניינות לסייע לילידים האפריקניים אם כי מתוך עמדה שונה ,ספרנדאו בניגוד לגיבור הסיפור שלמטה אינו חושב שהוא יודע טוב יותר מהילידים האפריקנים כיצד ניתן לעזור להם.

הסיפור יטענו היום משקף התנשאות לבנה  ובאופן ספציפי ישראלית על שחורים.

כיום יש להניח שהסיפור הזה לא יעבור  את גבולות הפוליטיקלי קורקט ואת הצנזורה ולא יתפרסם יותר בשום עיתון ילדים.

ועדיין הוא מעניין ביותר  כשריד היסטורי בגלל שהוא מראה מה חשבו הישראלים בעבר על אפריקה ועל הילידים  האפריקנים.

כשקראתי את הראיון עם ספרנדאו הרהרתי  בגיבור הסיפור הזה.

 

יוסי מרגלית  מחבר "המלך של דונגא -דונגא" 

כמה מילים על המחבר : יוסי מרגלית  היה סופר ואיש כפר מל"ל שנודע בסיפוריו הרבים ב"דבר לילדים " וב"משמר לילדים ".

יוסי (יוסף מנחם) מרגלית, נולד ב 1925בכפר מל'ל. הוא היה חקלאי, מחנך, עורך, לשונאי וסופר לילדים. הוא ערך במשך שנים רבות את הירחון החלקאי "השדה" .  מרגלית כתב סיפורים, שירים ומחזות ובמשך עשרות שנים פרסם מיצירותיו בעיתון 'דבר לילדים' ובעיתונים אחרים לילדים ולנוער. בין השאר פירסם בעיתוני הילדים טורים על טבע ועל חקלאות.  הוא פרסם שמונה ספרי ילדים. רבים מסיפוריו עוסקים בחייהם של ילדי המושב. ב 1955 זכה ב'פרס יציב' לספרות ילדים על שיריו.
עשרות תסכיתים שעובדו מסיפוריו לילדים שודרו ברדיו. בנוסף, הגיש ברדיו תוכניות לילדים. במשך 15 שנים ערך את הפינה 'עברית של יום יום' בקול ישראל,הציע תיקונים של שיבושי לשון והסביר את הפרוש של מילים וניבים.
יוסי מרגלית מת בכפר מל'ל ב2008

 

מרגלית כאמור זכה בפרס יציב לספרות ילדים מטעם השבועון "דבר לילדים " על שירים שכתב  בשבועון.

אבל הסיפור שלפניכם הוא בדיעבד הזכור ביותר אם כי בהחלט לא הפוליטקלי קורקטי ביותר שכתב  והוא שונה  מאוד מכלל יצירת ושמתמקדת בילדי הכפר בישראל ובהווי חייהם ביחסם לטבע לחי ולצומח ,בעבודתם במשק במשחקיהם ובהרפםתקאותיהם .  ( אם כי חיבר גם כמה סיפורים תנכיים על העבר הרחוק).

"השליט מדונגא -דונגא" פורסם תחילה כסדרת פרוזה ב"משמר לילדים "26-1-1960-14-6-1960 בחוברות 18-38  עם ציורים של  שמואל כ"ץ.

תחילה הנה הקדמת המערכת לסידרת הפרוזה :

 

והנה הפתיחה המקורית של הסדרה בפרוזה ב"משמר לילדים":

הפרק הראשון של הסיפור ב"משמר לילדים " 1960

לאחר מכן הוא פורסם כספר  ( מנוקד )  ב-1967 עם איורים של בינה גבירץ

 

.

והנה כמה מהם :

 

הוא זכה בביקורות טובות כמו הביקורת הזאת של המשוררת ( זוכת פרס יציב לספרות ילדים  גם היא)   יפה קרינקין.

 

וכתוצאה יצא  הסיפור לאור לאור שוב  ביגירסה שונה ב"משמר לילדים" כרך לב   1976-1977 ב-24 חלקים.

כסדרת קומיקס עם איורים של דניאל לוי שכמה מסיפוריו כבר פורסמו בבלוג זה .

הסיפור מדהים אותנו היום בגזענות הסמויה שבו אבל היא בהחלט לא הייתה מכוונת.

ומבחינת יוצר הסיפור וקוראיו המטרה הייתה לסייע לפראים האפריקנים  לשפר את חייהם.

אז הנה הסיפור שוב.

תודה לספריית בית אריאלה ולצוות מכון "גנזים " בבית אריאלה שסיפקו לי את החומרים האלו.

עם הקוראים הסליחה שלא כל הדפים באיכות שווה את כמה מהם היה קשה מאוד להשיג.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

והנה הסיום בסדרה המקורית בפרוזה "

קיראו גם

 

יוסי מנחם מרגלית בויקיפדיה 

נספח :דניאל לוי הצייר של הסיפור

איני יודע הרבה על דניאל לוי הוא צייר את רוב הסיפורים של הקומיקס במשמר לילדים וכנראה היה קיבוצניק.הסיפורים שלו יש להודות נופלים בהרבה ממה שפורסם במקביל ב"הארץ" שלנו " וב"דבר לילדים " המתחרים. הם כמעט פרימיטיביים בהשוואה. אבל יש להם קסם משלהם.

חמישה משמונת  הסיפורים שצייר נמצאים כעת ברשת ותוכלו לקרוא ולשפוט בעצמכם.

סיפוריו היו

  1. הפרש מן המדבר על פי סיפור של יגאל בן נתן משמר לילדים כרך לא 1975   ( שתוכלו לקרוא בבלוג זה כאן)
  2. הגששים מגבול הצפון על פי ספר של עודד בצר כרך לא 1975. תוכלו לקרוא אותו למעלה.
  3. השליט מדונגא דונגא. כתב יוסי מרגלית צייר דניאל לוי כרך לב של משמר לילדים  1976-1977 .

עלילות ילד שמטוסו מתרסק בקרבת שבט כושי באפריקה. השבט חושב שהילד הוא אל כתוצאה מכמה טכנולוגיות פשוטות שיש לו.משמר לילדים כרך לב.

שאותו אתם יכולים לקרוא למעלה

בכרך ל"ג לא היה סיפור מצוייר מה שמראה או על נקיפות המצפון של העורכים בעניין או שפשוט לא מצאו חומר מתאים להם.

מכאן ואילך הסיפורים היו כולם עיבודים של סיפורי ילדים ידועים למדי או שהיתאימו במיוחד לקו האידיאולוגי של המגזין.

4. פורץ המחסומים. צייר דניאל לוי על פי ספר של עמוס בר . כרך ל"ד  תשל"ט ב-33 חלקים.

סיפור על מלחמת העצמאות. פורסם שוב ב"יקום תרבות ".

בכרך לה ב- 1980   שוב לא היה  סיפור מצוייר.

כרך לו  לעומת זאת היה אחד מכרכי השיא של "משמר לילדים " מבחינת הקומיקס היו בו שני סיפורים שלמים!

  1. איפה טמונות התמונות צייר דניאל לוי. משמר לילדים כרך לו 1980-1981 ב-24 חלקים.  על פי ספר של אוריאל אופק.
  2. מיכלי הגז בעזה.צייר דניאל לוי על פי ספר של נעמי עפרי . משמר לילדים כרך לו 1981 ב-23 חלקים.

על חבורת ילדים שנאבקת בכנופיית מחבלים בעזה.

7.הוא ברח מהבית. צייר דניאל לוי על פי ספר של צביה בן שלום ( שהופיע במקור בהמשכים בדבר לילדים בשנות השישים ). כרך ל"ז  1981-1982 . ב-18 חלקים.

על ילד שבורח מביתו לקיבוץ.

]פורסם שוב בבלוג זה.

כרך לח שוב היה ללא   סיפור מצוייר. הקומיקס חזר בכרך ל"ט:

  1. תעלומת החטיפות . צייר דניאל לוי על פי ספר של זאב ורדי . משמר לילדים כרך ל"ט 1984. ב-15 חלקים.

על ילדים שנאבקים בכנופיית חוטפי ארנקים.

ובכך הסתיימה עד כמה שידוע לי הקריירה הקומיקסאית של דניאל לוי .עם כי משמר לילדים פירסם עוד שני סיפורי קומיקס אבל הם כבר היו זרים.

 

 

המסע על פני הזמן -אנתוני בושר :סיפור מדפי המגזין "מדע דמיוני"

 

עוד סיפור נידח ונדיר ממגזין מדע בדיוני נדיר ביותר בשפה העברית בשם "מדע דמיוני".

המגזין הופיע בעברית בסוף שנות החמישים  ב"ספריית "מדע דמיוני " בהוצאת דפוס "מל"ן" שהיה גם המו"ל של חוברות טרזן " ו"קפטין בלאד"  ב"הוצאת "קרנף". 

במגזין "מדע דמיוני " הם לא טרחו כלל לציין את שמות המחברים המקוריים אם כי כמה מהם היו  ( ועודם ) ידועים במאוד, אסימוב  ( "התינוק האלקטרוני" שלימים תורגם שוב  תחת השם "אין פה איש פרט.." ) והינליין  ("מחוץ לגבול ")  ,וואן ווגט ("השופט הגדול")  ומורי לינסטאר( "העולם האחר") .

סיפור נוסף שמחברו היה ( אולי ) וואן ווגט היה ""כלבי הכוכב" שהופיע לימים במגזין "פנטזיה 2000" תחת השם "הצללים". .

אבל רובם כנראה היו סיפורים של מחברים לא ידועים ממגזינים נידחים של מדע בדיוני שהיגיעו לארץ במהלך שנות החמישים  ותורגמו בידי עורך או עורכי "מדע דמיוני" בלי לציין את שמות המחברים המקוריים שהם כיום  כמו אז לא ידועים.  

 ומכיוון שהסיפורים שם הם אנונימיים כולם זאת הייתה  בעיה למצוא את שם המחבר  המקורי עד שמצאתי את האנתולוגיה שממנה נלקח הסיפור ביחד עם עוד כמה סיפורים נוספים.

הסיפור שלפניכם הוא סיפור מדע בדיוני  מוצלח במיוחד באופן יחסי משנות -40  שמתאר נוסעים בזמן המגיעים לעתיד דיסטופי שבו הממשלה מקפידה למנוע כל אפשרות של מסע בזמן לתחומיה. וזאת מחשש מוצדק שהוא יגרום לשינוים בחברה חסרת השינויים שאותה היא מנהלת.

בין השאר הסיפור עוסק באנגלית של העתיד בעוד מאות שנים נושא  שלא עסקו בו כמעט קודם לכן.   

המחבר אנתוני בושר היה סופר ועורך  ומבקר סיפורי בלשים וסיפורי מדע בדיוני ידוע מאוד ופירסמתי כאן בעבר שני סיפורים שלו .

אז הנה סיפור נוסף מדפי "מדע דמיוני".

The Barrier

Astounding Science-Fiction, September 1942.

 

 

 

 

 

 

קיראו עוד:

דיון בסיפור 

 

נקודת המהפך- עוד סיפור של אנתוני בושר על מסע בזמן 

"הם נושכים " מאת אנטוני בושר 

אנטוני בושר באנציקלופדיה למדע בידיוני

אנטוני בושר בויקיפדיה 

 

עוד סיפורים שהופיעו ב"מדע דמיוני " בעברית 

 

"השופט הגדול" מאת וואן ווגט

העולם האחר מאת  מורי ליינסטאר 

מקיים הבטחות: ג'ו ביידן הנשיא של ארצות הברית -40 שנה קודם

תגלית מרעישה : גיליתי בכתב העת "מוניטין" מחודש ספטמבר 1982 " מאמר על הנשיא הבא של ארה"ב ג'ו ביידן.
זהו מאמר פרופיל ענק  של רוברט סם אנסון עיתונאי אמריקני על מי שהעיתונאי חשב וכנראה גם העורך הישראלי של "מוניטין " אדם ברוך חשב יהיה ב1988 הנשיא הבא של ארה"ב כי נדיר מאוד למצוא בעברית פרופילים כאלה על מועמדים לנשיאות בארה"ב בעוד כמה שנים.
הם צדקו אבל  זה לקח לביידן  פרק זמן ארוך באופן יוצא מגדר הרגיל בסוף 39 שנים ומאבק עם נשיא מכהן בשם דונלד טראמפ אדם שכבר היה ידוע מחוץ לניו יורק ב-1982 כיזם נדל"ן צבעוני שיש להניח שהעיתונאי וילסון ואדם ברוך לא העלו כלל על דעתם ב-1982 שהוא יגיע למשרת נשיא ארה"ב.
וגם מגיפת ענק עולמית.
והיו גם כמה מלחמות של ארה"ב במזרח התיכון ובאפגניסטן בדרך.
אבל המטרה הושגה  ביידן קיים את ההבטחה שהוא נתן בסוף המאמר שתוכלו לקרוא כאן למטה החל מה-20 בינואר 2021 כשהתמנה לבסוף לנשיא ארה"ב 
ולאחר שזכה במספר הרב ביותר של מצביעים לטובתו בהיסטוריה של ארה"ב. 
 
 
וזוהי כנראה כנראה התחזית על מועמד נשיאותי שלקח לה את הזמן הרב ביותר להתגשם בהיסטוריה האנושית.
אבל בסוף התגשמה.
בכתבה ישנה  הבטחה שקויימה: המילים האחרונות של הכתבה "הסוף יהיה טוב:מילת כבוד של ביידן ".
הסוף אכן היה טוב מבחינתו הוא התמנה לנשיא.נשאר לראות אם הוא יהיה טוב מבחינת העולם.
 
 
 
העיתונאי ואדם ברוך צדקו בחיזוי העתיד.

הכתבה המקורית מאסקוייר נמצאת כאן 

 

 

 

עוד על  ג'ו ביידן 

עוד רשימות בבלוג זה על נשיאי ארה"ב :

המועמדים שלי לנשיאות ארה"ב 

נשיאים שחורים בבית הלבן 

אלי אשד על הנשיא ג'ון קנדי

אלי אשד על הנשיא ריצ'רד ניקסון

אלי אשד על הנשיא ברק אובמה

להבין את דונלד טראמפ

דונלד טראמפ כגיבור ומקור השראה לתרבות הפופולארית המודרנית 

 

 

הפרש מן המדבר – סיפור מאת יגאל בן -נתן ודניאל לוי על הבדוי היהודי דאוד אבן יוסף :קומיקס מ"משמר לילדים"

 

    

 

לפניכם גירסת הקומיקס של הספר הידוע "הפרש מן המדבר" של יגאל בן נתן דרוקר  איורים אורה איתן   ספרית דן חסכן  74  תל-אביב :   עם עובד,   [תשל"ה] 1975.

הספר עובד לסיפור  קומיקס בידי דניאל לוי עבור השבועון  "משמר לילדים" ב-1976. 

הסיפור עוסק בחייו ( המדומיינים בחלקם ) של השומר הבדואי היהודי דאוד אבן  יוסוף שמוצג כמי שהיה אחד משבטי היהודים   של חייבר בחצי האי ערב ומגיע לפתח תקווה בימיה הראשונים ומשמש שם כשומר ופוגש שם כפי שהיה במציאות אישים ידועים כמו יואל משה סלומון ויהודה ראב ואחרים. 

על חייו האמיתיים של דאוד אבן יוסוף תוכלו לקרוא בבלוג זה כאן.

דאוד אבן  יוסוף בציור מהזיכרון של יהודה ראב.

בסיום אני נותן כנספח פרטים על חייו ויצירתו של יגאל בן נתן המחבר של הסיפור האדם היחיד שזכה בשני פרסי יציב לספרות ילדים שנעלם בצורה מסתורית לאחר שנות השמונים. 

 

הפתיחה לסיפור של יגאל בן נתן  :

יום אחד עסק דחפור בהריסת בית ישן בפתח תקוה. חבורת ילדים צפתה מן הצד במחזה. "הי!" קרא אחד מהם ורץ קדימה, "ראו מה שמצאתי". הוא שלף מבין ההריסות תיבת ברזל חלודה. הילדים פרצו את מכסה התיבה. בתוכה מצאו גליונות צהובים מקופלים בזהירות וכתובים בכתב-יד צפוף. כך ניצל סיפורו של הפרש מן המדבר. זהו סיפור מסעו המרתק והנועז של "הפרש מן המדבר", דאוד אבן-יוסף, מערב הסעודית לפתח תקוה, לצד סיפור הקמתה של פתח תקוה.

פורסם במשמר לילדים כרך  לא  תשל"ו   3.9.1975-9.2.1976 ב-23 חלקים. 

 

נספח :כמה פרטים על יגאל בן נתן דרוקר

יגאל בן נתן דרוקר  הוא האדם היחיד שזכה פעמיים בפרס יציב לספרות ילדים.

עהוא היה עיתונאי ששימש במשך תקופה כדובר משרד החקלאות.

 במקביל פירסם סיפורים בכתב העת "קשת " בעריכת אהרון אמיר.

וסיפורים שהתבססו על מסעותיו באפריקה על שבטים אפריקניים שונים שפורסמו ב"דבר לילדים". 

ספריו הראשונים עסקו בחבורת הנועזים :

סדרה זו, המונה שלושה ספרים, מתחקה אחר חבורת נערים במושבה לרגלי הכרמל. חבורה זו חוקרת תעלומות בלשיות שונות באיזור מגוריה  כגון תעלומת הרוח המסתורי ותעלומת האוצר האיטלקי. מנהיגהּ האמיץ והשרירי של החבורה זוכה לכינוי 'וינטו' על שם גיבורו האהוב מכל. תואר נכסף זה הוא משיג רק לאחר 'קרב' עם נער יריב החושק אף הוא באותו שם, אך 'מובס'. 'וינטו' המקומי מתואר כעסוק כל הזמן בפעילויות האופייניות לגיבוריו האינדיאנים של קרל מאי.

הנועזים בתעלומת הרוח המסתורי / הוצאת טברסקי 1963 

הנועזים בתעלומת האוצר האיטלקי /הוצאת טברסקי 1964

הנועזים בתעלומת המלחמה בין הכיתות-הוצאת טברסקי 1965 

ספר נוסף בסדרה שתוכנן לא יצא לאור. 

בן נתן זכה ליתר הצלחה ביקורתית עם ספרים שהתבססו על חייו כילד בשנות ה-40 והחמישים  וסיפורים על   תקופות היסטוריות רחוקות יותר 

מתולדות חדרה ופתח תקווה בסוף המאה ה-19. 

  צייד התורים. פורסם במקור בהמשכים בשם "הצוצלת " ב"דבר לילדים". הוצאת טברסקי תשכ"ח 1968.

תקציר:חבורת ילדים בקיבוץ מחליטה לגדל בארגז של המכבסה גוזל של זוג יונים, שנלקח מהוריו מחורשה שבקיבוצם. הסופר מספר את הסיפור כשהוא נע בין סיפורו של הגוזל כפי שהגוזל מספרו לסיפורה של חבורת הילדים.

האגם בחולות /  פורסם במקור בהמשכים ב"דבר לילדים " ציורים – שרגא הלר    רמת-גן :   מסדה,   1970

זוכה פרס יציב לספרות ילדים.

 

דבר⁩⁩, 26 פברואר 1969

 

כתבה מ"דבר לילדים " על מתן פרס יציב ליגאל בן נתן

        

סיפור הרפתקה של נערים שגילו אגם חבוי בלב נוף פרעי. ספר המבוסס על זכרונות על ימי ילדותו.

    החאן על הגבעה / פורסם במקור בהמשכים ב"דבר לילדים "כרך מא במרץ -ספטמבר 1971   ציורים תרצה טנאי 

פורסם כספר  תל אביב :   אותפז,   1971.

סיפור היסטורי לנוער על חדרה בשנותיה הראשונות ועל מאבק הגבורה של ראשוני חדרה בקדחת ובפורעים.

 במבוא לספר נכתב "רוב גבורי הסיפור  אינם פרי הדמיון, אלא אנשים שחיו ופעלו בחדרה בשנותיה הראשונות."

זוכה פרס יציב לספרות ילדים השני של יגאל בן נתן.

 

 

 

דבר⁩⁩, 24 פברואר 1971


 

 

הפרש מן המדבר / ציורים: אורה איתן, שרטוט המפה בידי עודדה בן יהודה שגיא    ספריית דן חסכן מספר 74  תל אביב : עם עובד, תשלה 1975 

תלג'ה ארסאן / יגאל בן-נתן ; איורים: אבי כץ.ספריינת הפועלים ,1981.

 

תקציר: ספור  היסטורי לנוער על חלוץ איש דגניה העובר לגור בין הרועים הבדווים.סיפור השתלשלות אהבתם המופלאה של משה, חלוץ איש-דגניה, שיצא ללמוד רעיית צאן בין שבטי-הבדווים, לנערה בדווית תלג'ה ארסאן, אחות השיך. 

הודעה לציבור : 

לאחר שנת 1981 יגאל בן -נתן דרוקר  נעלם מהעין הציבורית ,עיקבותיו נעלמו והוא בגדר נעדר.

.ייתכן שעבר לחו"ל וייתכן שהוא חולה או פגוע או מת. 

אם מישהו יודע מה עלה בגורלו בבקשה צרו קשר.

elieshe@inter.net.il

 

יגאל בן נתן דרוקר בשנות השבעים.

קיראו עוד על ימיה  הראשונים של פתח תקווה :

,בבוקר לח בשנת תרל"ח :המלחמות על הבלדה על יואל משה סלומון 

 

היהודי הבדואי -השומר דאוד אבו יוסוף בספרות העברית

 

דאוד אבו יוסוף השומר היהודי הבדואי של פתח תקווה ב-1879.צייר מהזיכרון ב-1944 יהודה ראב. צילום מצויין של הרישום נמצא באגף "זכר ראשונים" של מוזיאון "יד לבנים" בפתח תקווה. הרישום המקורי שמור בידי משפחת רוקח מהרצליה.

אחד השומרים הראשונים של פתח תקווה בראשיתה  בשנת 1879 היה "בדוי  יהודי " בשם דאוד אבן יוסוף שעל פי הסיפורים היה יהודי משבט יהודי ערבי שנדד בסעודיה.
על פי תיאורים  אחרים וכנראה נכונים יותר  היה יהודי מעיראק שבעצמו חיפש את אותם שבטים מסתוריים של בדויים יהודים במדבריות ערב.
 הוא הופיע מאי שם במושבה פתח תקווה בראשיתה. 
 הוא שמר על המושבה במשך שנה  הגן עליה בגבורה מפני בדואים תוקפים.
ובו בזמן ידע לנהל עימם משא ומתן כאחד מהם.
וגם נודע ביכולתו האדירה בנגינה על כלי הנגינה "הרבאבה"
ואז  לאחר שנה נעלם כלעומת שבא כשהוא משאיר אחריו מסתורין 
נכתבו עליו ספרי  ילדים כמו סדרת "פרשי הגליל " של עמוס אריכא שמתארת אותו כמנהיג השבט הבדוי היהודי "אבן יהודה"  אי שם בערבות מדבר ערב
נכתב עליו  בספר "עלילות ראשונים" של ברוך אורן.
ועוד כמה.
אבל המיסתורין נשאר.
לוחם של שבט חייבר האבוד' ?
דאוד אבו יוסוף.רישום מאת עמוס אריכא

שמי שיך דאוד אבו יוסוף –אמר הבדווי התמיר והגאה –ומקום שבטי בערבות ערב ". ..

-שם עברי לך –פניתי אליו –ואתה הינך בדוי הכיצד?

אנא ישראל ! ( אני ישראלי !) השיב לי בגאווה . כך נודע לי , כי בין יושבי מדבר ערב מצויים עד היום בדווים בני דת משה .

( פרשי הגליל בסלע אדום , ע' 18 מאת עמוס אריכא )

 

 

.שומרים יהודיים בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה העשרים שהאמינו שניתן למצוא שם שבטים יהודים לוחמים ויצאו לחפשם .

בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 היה לחלוצים עניין עמוק בשבטי ישראל האבודים שהאמינו שנמצאים בחצי האי ערב וכהם ש/רידי השבט היהודי שחיי בחייבר והומד בימי ראשית האיסדלאם בידי אנשי הנביא מוחמד?

הייתה אמונה שלא כל השבט הזה הושמד ושרידיו וצאצאיו קיימים עד עצם היום הזה בחצי האי ערב עדיין יהודים גאים ולוחמים גאים.

הם שהתגלמו בעיניהם בדמותו של דאוד אבן יוסוף יהודי   רוכב על סוס מחזיק ברומח וחובש חרב  שהופיע ב-1879 במושבה החדשה פתח תקווה. הוא נראה כבדואי לכל דבר והיו  שהאמינו שהוא אחד מאנשי שבטי חייבר.

 

 

דאוד בן יוסף בציור של מנחם גפן  מ"עלילות ראשונים " מאת ברוך אורן. 1964.צילום זלמן חיימוב.

"חלומו הגדול הוא לגלות את שרידי יהוד אל חייבאר –שארית הפליטה של שבטי ישראל מימי מוחמד שנשמדו בידי הערבים .יהודים אלה…היו צאצאי המורדים שנמלטו למדבר אחרי החורבן וסיגלו לעצמם אורח חיים של בידואים . ובכל נדודיהם במשך דורות ארוכים שמרו על גחלת האמונה של ישראל. …שרידהם עודם חיים כיום במדבר חיג'אז ומדי פעם נסער הדמיון משמועות מעורפלות על הבידואים היהודים האלה הנודדים במדבר על גמליהם."

( אהוד בן עזר , בעקבות יהודי המדבר , ע' 56. )

יהודי חייבר היו יהודים הלוחמים שחיו  כבדואים  לוחמים בני חורין בערב באיזור חיג'אז מצפון לעיר יתריב הלא היא מדינה , ואפשר כבר מהתקופה שלאחר חורבן בית שני ואולי אף לפני כן .  בימי מוחמד  הם נלחמו בנביא והושמדו ברובם על ידיו ושרידיהם גורשו בידי יורשיו אולם מתעודות מאוחרות נמסר שעדיין היו בחיג'אז  קהילות יהודיות מבוססות . מקורות ערביים מן המאה החמש עשרה והשש עשרה מספרים על שודדי דרכים יהודיים נועזים בחיג'אז . בפי היהודים "יהודי חייבר " הפך שם נרדף לנועזות ותקיפות והאמינו  ששרידיהם ממשיכים להתקיים גם במאה העשרים.  והיו שהאמינו שבדואים יהודים נועזים אלה הם הם אנשי עשרת השבטים האבודים מהאגדה.

למעשה היה דאוד אבן יוסוף  יהודי  מעיראק בן למשפחה שעסקה במסחר צמר וחלב עם בידואי המדבר  אך סביבו נוצרו אגדות ומאוחר יותר ספרים של סופרים כמו עמוס אריכא בסדרת "פרשי הגליל " שלו  ויגאל בן נתן בספרו "הפרש מן המדבר " ואהוד בן עזר שתיארו אותו כאיש שבטי ישראל האבודים.האמת הייתה שדאוד אכן נלווה פעם לשיירה של מלומדים אנגלים יצאה למדבר לחפש את יהודי חייבר המיסתוריים ועבר עימם את נג'יד וחצר מוות ושאר מקומות מלאי תעלומה.

 

על פי המידע שמסר יהודה ראב שהיה בקשר הדוק עימו במשך שנה שלמה  דאוד (דוד) אבו-יוסוף נולד בכפר-אהלים במחוז בגדאד, בשנת תקצ"ז (1837), בשבט בידואי יהודי משרידי צאצאיהם של היהודים תושבי בבל בתקופת התלמוד, שחיו יחד עם בידואים מושלמים בנאות מדבר ועסקו בגידול מקנה ותמרים ותבואות. גדל במחנה בית-אביו והתחנך לאורח-החיים של שוכני-מדבר ולנאמנות ליהדות ולתקוות עם ישראל לגאולה ולשיבת ציון, וגם לקרוא ולכתוב לימדוהו מילדותו.

הסיפור המדהים ביותר הקשור בדאוד סיפור שלמרבית הצער לא נמצא לו שום ביסוס מכל מקור אחר הוא שפעם בא לשבטו  חוקר אנגלי בהמלצה מאת ה"וואלי" המושל בבגדאד ולקח אותו לתוך שיירה של בידואים בני-חיל, שיצא בראשה למדבר ערב לחפש את השבט "יהוד אל-חיבר", אותו שבט יהודי מופלא של בידואים, שבעולם התהלכו שמועות רבות על קיומו ושימש גרעין לאגדות על "עשרת השבטים" החיים במדבר בעצמאות. כחמשה חדשים שוטטו במדבר עד שמצאו שבט בידואי, הנקרא בפי שכניו בשם "יהוד אלחיבר", אך אנשי השבט לא הודו שהם יהודים, ובני השיירה חזרו איש למקומו.

הסיפור  הזה הביא לשמועות ואגדות על דאוד שהוא עצמו היה משבט של יהודי חייבר ולא רק האיש שיצא לחפש אותם.

פעם נגנבה סוסתו האצילה, ובלכתו בעקבותיה הגיע עד דמשק ושם מצא אותה והוציאה מידי הגנב. בהיותו בדמשק אמר לבקר את ירושלים עיר הקודש. בדרך נדודיו הגיע לכפר פג'ה בשרון וכאן שמע מפי השייך, שלן בביתו. כי בקרבת מקום, על אדמת "מלבס", הוקם זה עתה ישוב של יהודים שבאו מארצות רחוקות. ברכבו שמה ראה בני-אדם לבושים "מלבוש נכרי", כמו ה"פראנג'ים" המזדמנים לפעמים לבגדאד. הפנה את סוסתו וחזר אל השייך מאוכזב ומתרעם על שזה מהתל בו. כשאישר לו השייך בשבועה, כי יהודים הם אלה, רכב שמה שנית, נגש אל יהודה ראב , שעוד אתמול בביקורו הראשון ראה אותו שומר על הגורן לפנות ערב, ואמר לו: "אנא ישראל", "אנא יהוד", וליתר תוקף אמר לו גם את הפסוק "שמע ישראל". היהודים, ראשוני המתישבים בפתח-תקוה, קיבלוהו באהבה וכשסיפרו לו על תלאותיהם בשל ההתקפות ונסיונות-השוד של בידואי הסביבה הציע להשאר אתם שנה אחת כשומר.

יהודה ראב ידידו של דאוד אבו יוסוף.

דאוד אבו יוסוף  הצטיין באומץ ובגבורה ובזריזות להפליא. קצר קומה ורזה, רחב-כתפים מאד, כמעט רבוע, פניו וגופו מלאים צלקות של פצעי-חרב, אותות של קרבות בעבר. כזה היה מראהו. בנשק חם לא השתמש, כי לדבריו הרי נשק כזה, שאפילו אשה יכולה להרוג בו, אינו נאה לגבור אמתי. רק חרב וחנית היו כלי-זינו, חרב כבדה, שאחרים לא יכלו לנופפה, והוא היה מבצע בה מעשיראוה מפליאים. בתנופה אחת חתך ששה אבטיחים מוצבים בשורה וחלקיהם נשארו כל אחד על מקומו. מטפחת מועפת באויר היה חותך לשנים במכת-חרב אחת. פעם שיסף בחרבו חזיר-בר בבצה ובתנופה אחת בקע את ראשו וצוארו עד לבין כתפיו. בהטלת חניתו היה קולע באיילות וצד אותן ובתנופת-מקל מהירה כבזק הפיל פעם כנף מעל חסידה חיה בשדה והמציא לגברת גוטמן מטאטא-כנף חדש לפסח.

ביחוד היו לו התנגשויות עם בידואי ערב-ג'רמלה, שהעלו את עדריהם על שדות היהודים. פעם הכה בצד השטוח של חרבו על הגדול שברועים ושבר לו את ידו. אחסן אל עלי, שייך הג'רמלה ושודד מפורסם אמר להתנקם בו, שם לו מארב של בני שבטו וצוה עליהם שיכוהו רק במקלות ולא ילחמו בו בנשק ברזל, לבל ינתן לו הכבוד המגיע לגבור. הם הקיפוהו והחלו מציקים לו במקלות. קפץ על סוסתו לבין האהלים, חטף את ראש השבט מעל סוסו והחזיק בו כבן-ערובה, לבל יפגעו בו האחרים, וכך. הביאו אתו כהביא כבש עקוד עד לאוהל השומרים של פתח-תקוה.

משה סמילנסקי מתאר את האירוע כך:

פעם שבט בדואים נודדים רכובים  הגיעו לשדות המושבה וגמליהם רמסו והשחיתו את התבואה.אותה העת היה אבו-יוסוף בקצה הרחוק של המושבה. הוא מיהר לעלות על סוסתו, טס כחץ מקשת למקום המאורע, זינק לתוך ההמון זינק לבין הבאים לשדות, אחז בראש השודדים, ביד אחת השכיב אותו על גב סוסתו, כדי שלא יפגעו בו, וביד שנייה הכה בחרב את "המון הנוודים" ובחרב שלופה דהר סחור-סחור מסביב לפולשים עד שהללו נמלטו מן המקום.

ציור :עמוס אריכא

 

הוא שמר על השדות שנה שלמה, ורועי המדבר לא העזו להתקרב לשדות המושבה בכל התקופה הזאת. הוא לא אחז בנשק, לדעתו, בנשק "גם אישה יכולה להגן על עצמה", והוא הרי היה יכול לסמוך על שריריו.

ואכן בני פתח-תקוה יצאו נשכרים משהותו במחיצתם. בעוז רוחו ובזריזותו הפיל אבו-יוסוף את חתתו על השכנים הערבים ושימש דוגמה לשומרי המושבה. הוא לימד אותם את מנהגי הערבים, להצטיין ברכיבה על סוס ולהשתמש בנבוט (אלה עשויה ענף חזק וגמיש של עץ חושחש), באגרוף, בשוט – ורק באין בררה – בפגיון. היו לו נימוקים משכנעים: "חרפה היא לגבר לאחוז באקדח או ברובה – שגם אשה יכולה להשתמש בהם. הנשק החם פוגע באויב מרחוק – מעשה של מורך לב. והנשק החם גם קטלני ובמזרח התיכון נוהג מנהג נקמת הדם, ולא טוב הדבר לעורר אותה אצל שכנים."
דאוד היה קצר קומה, רחב גרם אבל דל בשר, שכן אכל רק פעם אחת ביום ומיעט בשתייה.
.

נעים זמירות היה וגם הפליא לנגן – היה לו גם כישרון  בשירה (שירי גבורה ואהבה) ובנגינה בכליזמר פרימיטיביים בנוסח הבידואים הצטיין בראשם "הרבאבה" כלי נגינה עשוי מעור בהמה ושערות גמלים מעין   מסרק עשוי משער זנב סוס., ואף חיבר לעצמו שירים בערבית בכתב עברי-מזרחי. בחתונת בתו של השייך עומר אבו-קישק מוגג כל-כך בשיריו   ( בעברית )את לבות קהל החוגגים  עד שהנוכחים התרגשו מזמרתו ופרצו בבכי למחרת לקחו השייך עמו ליפו וקנה לו במתנה תלבושת בידואית הדורה שעלתה בעשרה נפוליונים זהב.

כעבור שנה נפרד דאוד אבו-יוסוף לשלום מעל מתיישבי פתח-תקוה.

הם שמעו שהוא עבד זמן מועט כגובה בשרות הממשלה העותומאנית  במחוז שכם.

בסוף אותה שנה הוא נעלם כלעומת שבא.

אולי  חזר אל שבטו במדבר עיראק.

ואולי המשיך במסע למצוא את שבטי היהודים הבדואים במדבר ערב?

מאז נעלמו עקבותיו.

 

 דאוד אבו יוסוף מנגן ב"ראבאבה" לקוח מספרו של ברוך  אורן  "עלילות ראשונים "צייר מנחם גפן 1964 

 

מה שנשאר ממנו היה הרבאבה שלו שמוצגת עד היום בארכיון העיר פתח תקווה.

אך האם באמת היה זה כלי הנגינה שבו התמש דאוד אבו יוסוף? זה כלל לא ברור.
מנהלת הארכיון הודתה בפני שאינה יודעת כיצד היגיע כלי הנגינה לארכיון מאחר שהוא נמצא שם לפני זמנה מהתקופה שהסופר ברוך אורן שכתב על דאוד אבו יוסוף  בספרו הידוע "עלילות ראשונים " (1964) ניהל אותו.

והקשר שלו לדאוד אבו יוסף הוא בגדר שמועה בלבד שאף מקורה אינו ידוע.

)

 

רבאבה המיוחסת לדאוד אבו  יוסוף מוצגת בארכיון העיר פתח תקווה. צילם זלמן חיימוב

דאוד אבו יוסוף  ופרשי הגליל 

דאוד אבו יוסף השאיר את חותמו העז על כמה יצירות של ספרות הילדים העברית.

סדרת "פרשי הגליל "  מלווה את הרפתקאותיהם של שני חברי ארגון 'השומר' בתקופת השלטון הטורקי, אחד מהם הוא המספר, איש הגליל יגאל, שומר המושבה ראש-פינה (דמות חיוורת שאינה משאירה כל רושם על הקורא), והשני הוא שומר כפר יבנאל, הענק ואדיר הכוח אלכסנדר הגלילי (שבאיוריו של אריכא נראה כמעין שאול טשרניחובסקי אדיר שרירים), הוכחה לכך שגם יהודים יכולים להידמות להרקולס. השניים נעזרים בדמות אקזוטית במיוחד, שיח' 'דאוד אבו-יוסוף', לוחם יהודי בדואי מהשבט האבוד "אבן יהודה"  של יהודי חייבר שבחצי האי ערב! השלישייה נלחמת במנהיגי כנופיות ובסוחרי עבדים שונים. העלילה מתרחשת במקומות אקזוטיים, ובמדבריות סיפורים אלו היו במידה רבה מעין מערבונים שהתרחשו בנופיו התנ"כיים של המזרח התיכון, והזכירו לא מעט את ספריו של קרל מאי על המזרח התיכון, אלא שכאן מילאו השומרים העבריים הגיבורים את מקום גיבוריו הגרמניים של מאי.

 

הספרים בסדרה זאת היו : פרשי הגליל בסלע אֶדום ( מסדה , 1961),

 

בסיפור  נודדים הגיבורים פרשי הגליל השומרים יגאל ואלכסנדר וידידם השיך הבדואי היהודי דאוד אבן יוסוף איש השבט הבדואי היהודי "אבן יהודה" מן הגליל אל העיר פטרה בחיפוש אחר אוצר נעלם שהוטמן שם בידי המלך הורדוס; בסלע האדום הם מחפשים ומוצאים את אוצרו האבוד של מלך יהודה, הורדוס האדומי (ומשאירים אותו במקומו לבעליהם החוקיים, לבני יהודה, עד שיקום לעם יהודה נשיא הראוי לו)

 

דאוד אבו יוסוף בפעולה כנגד שיך בדואי עויין. צייר עמוס אריכא 

פרשי הגליל במדבר ערב ( מסדה, 1962)

 

שבו השלישייה יוצאת לחצי האי ערב בעקבות נער מראש פינה שנחטף לשם בידי שיך ערבי שואף לנקמה ונמכר כעבד לארמון עמיר ערבי בחצי האי ערב הם מתחקים אחר יהודייה יפהפייה שנחטפה לשם, אהובתו של דאוד אבו-יוסוף.

דאוד אבן יוסוף בסדרת "פרשי הגליל " איור מאת עמוס אריכא.

 

פרשי הגליל בעמק הערבה ( מסדה, 1962) שבו  השלושה יוצאים בעקבות פושע יווני ערמומי שגנב את ספר התורה העתיק של שבט "אבן יהודה " הספר שמוכיח את הקשר שלהם לעם ישראל.

 

 

 

 

דמותו של הבדואי היהודי מופיעה  שוב בספרו של יגאל בן נתן, הפרש מן המדבר (1976), השוטח תיאור דמיוני של תולדות חייו של אבו-יוסוף כאיש שבט בדואי יהודיע ממדבריות רב.

 

 

 

ובספרים שונים של אהוד בן עזר, כמו בעקבות יהודי המדבר (1983), ספר שגיבוריו יוצאים למסע בזמן אל המאה התשע-עשרה ופוגשים את אבו-יוסוף, פרשים על הירקון (1989), סיפור ביוגרפי על השומר יהודה ראב, ובו מוצגת דמותו האותנטית של אבו-יוסוף, וכן צל הפרדסים והר הגעש (1997), העוסק ב'השתקפות השאלה הערבית ודמות הערבי בספרות העברית בארץ-ישראל מסוף המאה הקודמת ועד ימינו'. בספר זה מסופר על אבו-יוסוף שהיה יהודי מבגדד, בן למשפחת סוחרים, שעקב קשרי המחסר שלו עם הבדואים בעירק חי בחברתם חודשים רבים בשנה. אבו-דאוד נוסע לדמשק בעקבות סוסתו שנגנבה, ומשם ממשיך לירושלים. בכפר הערבי פג'ה מספר לו שיח' הכפר שלא רחוק משם חיים יהודים מבני עמו, ואבו-יוסוף הולך לבקרם. בהתחלה הוא מתקשה להאמין שאנשים לבנים ובהירים כאלה הם יהודים, ורק לאחר שהשיח' נשבע לו כי אלה אכן יהודים, הוא חוזר אליהם ונשאר עמם במשך שנה. בשנה זו הוא עוזר למתיישבים הראשונים ומלמד אותם 'הלכות שמירה ושכנים'

. אך דומה שאף אחד מהספרים האלו לא הציג את אבו-יוסוף בצורה מרתקת ואקזוטית כל-כך כמו אריכא, שהתעלם מהדעה שיתכן והאיש היה יהודי רגיל מבגדד, והפך אותו להתגלמות של שבטי ישראל האבודים שאותם חיפש דאוד אבו יוסוף במציאות.

נתן יונתן בן המושבה פתח תקווה  מתאר את דאוד אבו יוסוף  בשירו "אגדת השומר "שפורסם לראשונה ב"קטיף-ילקוט לדברי ספרות הגות ואמנות" כרך ב',פתח תקוה : העיריה המחלקה לתרבות, תשכ"ג 1963
 "קטיף" הייתה סדרת אנתולוגיות על דברי ספרות ושירה על פתח תקווה ונושאים אחרים  בעריכת יוסף חנני ויעקב צבי שרגל שפורסמו בידי עיריית פתח תקווה במשך כ-35 שנה. 

השיר פורסם שוב תחת השם "דאוד אבו יוסוף" עם איורים של יצחק גרינפלד  בספר  שיריו של נתן יונתן שירי עפר ורוח , ספרית הפועלים 1965

כאן מובאת הגירסה המקורית מ"קטיף" כרך ב' "

 

דאוד אבו יוסוף הצעיר .צייר יצחק גרינפלד

 

 

 

דאוד אבו יוסוף המבוגר .צייר יצחק גרינפלד

 

ביבליוגרפיה

את הסיפור המלא אודות דאוד אבו יוסוף – 'השומר הפלאי' ניתן לקרוא בספר זכרונותיו של יהודה ראב  'התלם הראשון':זכרונות שנרשמו בידי בנו בנימין בן-עזר <ראב> ; מבוא מאת ג' קרסל הספריה הציונית : זכרונות ראשונים,תל אביב :   מ' ניומן,   תשט"ז.1956

הספר יצא לאור במהדורה שנייה ומורחבת עם הקדמה של נכדו של ראב אהוד בן עזר  ירושלים : הספריה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית, תשמ"ח 1988

 

ברוך אורן עלילות ראשונים /    רשומים: מנחם גפן.  ספרית דן חסכן  11   תל-אביב :   עם עובד,   [תשכ"ה] 1964 .

תקציר :מחרוזת סיפורים אודות המתיישבים הראשונים של ההתיישבות העברית בארץ ישראל, ומעלליהם של בוני פתח תקוה, זכרון יעקב, ראשון לציון, מוצא, חדרה, רחובות, ראש פינה, גדרה, עקרון, השומר הפלאי דאוד אבו-יוסף שמנגינת העוד והראבבה שלו הרעידה את ליבותיהם של מתיישבי פתח תקוה והשלושה שבאו באישון לילה לתל דורן והעירו את השומר הכושי, ובישרו לו כי אדונים חדשים באו למקום להתיישב במקום. –

יגאל בן נתן -דרוקר     הפרש מן המדבר / איורים אורה איתן   ספרית דן חסכן  74  תל-אביב :   עם עובד,   [תשל"ה] 1975

‬תקציר הספר:יום אחד עסק דחפור בהריסת בית ישן בפתח תקוה. חבורת ילדים צפתה מן הצד במחזה. "הי!" קרא אחד מהם ורץ קדימה, "ראו מה שמצאתי". הוא שלף מבין ההריסות תיבת ברזל חלודה. הילדים פרצו את מכסה התיבה. בתוכה מצאו גליונות צהובים מקופלים בזהירות וכתובים בכתב-יד צפוף. כך ניצל סיפורו של הפרש מן המדבר. זהו סיפור מסעו המרתק והנועז של "הפרש מן המדבר", דאוד אבן-יוסף, מערב הסעודית לפתח תקוה, לצד סיפור הקמתה של פתח תקוה.

עובד לסיפור קומיקס בידי דניאל לוי בשבועון "משמר לילדים"  כרך  לא   בשנת  תשל"ו 1976.

 

שאותו  תוכלו לקרוא בבלוג זה כאן.

 

אהוד בן עזר, 'אנשי דורות קודמים – דאוד אבו יוסוף', מתוך 'מעריב לילדים', 1982

דן אלמגור, 'כוכב הזמר' הראשון, 'עתמול' כרך כ'ג, חשון תשנ'ח 1997

מלכה סטי, 'השומר הפלאי' – תסכית , בהוצאת מרפ'ד פתח תקוה

אהוד בן עזר בעקבות יהודי המדבר אייר דני קרמן ירושלים : שוקן, תשמ"ג 1983.

 

אהוד בן עזר  פרשים על הירקון   איורים דני קרמן בהוצאת יוסף שרברק, 1989

קיראו עוד על ימיה  הראשונים של פתח תקווה :

,בבוקר לח בשנת תרל"ח :המלחמות על הבלדה על יואל משה סלומון