הם חזו את האינטרנט

 

ידידי המתכנת אלברט סיפר לי פעם את הסיפור על המתכנת שעבד איתו באותו המשרד במרחק שני סנטימטרים ממנו , אבל סירב לחלוטין להחליף איתו מילה . אותו מתכנת היה מוכן שהתקשורת בינם תתקיים רק דרך דואר אלקטרוני באינטרנט שאותו מתכנת נמצא כל הזמן בתוכו. אלברט צחק צחוק גדול בסוף הסיפור. אני חשבתי על ספר שקראתי פעם "השמש הערומה " שבו סופר על חברה שבה אנשים מתקשרים זה עם זה רק דרך מכשירים דמויי אינטרנט ולא צחקתי.
האם מישהו מבין הקוראים כבר מסוגל לזכור באמת את הזמן שבו לא היה אינטרנט , דואר אלקטרוני , פורומים , צ'טים וכו' וכו'? . כל אלה נראים היום בעיני מספר גדל והולך של אנשים כחלק אינטגראלי מחייהם עד שכבר קשה להם לעלות על הדעת חיים ללא המחשב והאינטרנט בדיוק כפי שרבים (מדי ) יתקשו להעלות על דעתם חיים ללא טלוויזיה.
בראשית המאה ה-21 והאלף השלישי לספירה כל הסימנים מראים האינטרנט צועד בבטחה בדרך ליצירת שינוי משמעותי בתרבות הפנאי והמידע האנושית, הוא נמצא כמעט בכל משרד וכמעט בכל בית ואין כמעט אדם בחברה המערבית ( ובמרבית החברות האחרות ) שאינו מודע לו בצורה זאת או אחרת לאחרונה הייתה אמנם התמוטטות רבתי של חברות סטארט אפ שהתבססו בדרך זאת או אחרת על אינטרנט , אבל אין לטעות , כפי שהדברים נראים כרגע האינטרנט נמצא כאן על מנת להישאר. ואם יקרה איזה שהוא אסון שיביא לשיתוק האינטרנט התוצאות יהיו קסטרופליות לא פחות.
ועם זאת עם כל השפעתו העצומה על החברה המודרנית מפתיע לגלות שהיו מעט מאוד תחזיות בספרות האמורה לחזות ולדון בשינויים מעין אלה ,ספרות המדע הבדיוני על משהו בדומה לאינטרנט . ספרות זאת הרבתה לעסוק בתחזיות על מסעות לחלל ולזמן ,רובוטים ,תיאורים של מחשבי ענק המסוגלים לענות על כל שאלה וכו' וכו' אך בנוגע לתופעת האינטרנט מדהים לגלות שלפני יצירתו בשנות השישים והשבעים כרשת "ארפה נט " של הצבא האמריקני ניתן לספור על פחות מאצבעות יד אחת את מספר היצירות שדנו ברשת מידע עולמית,זמינה לכל אדם דמוית אינטרנט. רק כאש ר הרשת ה חלה להיות פעילה בעולם האמיתי בשנות השמונים , רק אז הי א החלה להופיע לפתע בצורות שונות בתיאורים עתידניים ש ונים בס פרי מדע בדיוני וביצירות עתידניות שונות, וזה אינו מראה כלל וכלל על יכולת חיזוי מרש ימה במיוחד…
ובכל זאת היו אנשים מעטים בעלי כושר נבואי מדהים שאכן הצליחו לחזות את התופעה, ומעטים עוד יותר שהצליחו להעריך משהו מההשלכות החברתיות שיהיו לה, והקריאה כיום בדיאבד את כתביהם בנושא יכולה להדהים ממש . .
ארוון


הראשון באנשים שחזו מקור מידע דמוי אינטרנט היה ככל כנראה הסופר הבריטי סמואל בטלר .
סמואל באטלר היה ידוע כאחד מהסופרים האקסצנטריים ביותר של תקופתו , המחצית השניה של המאה ה-.19 . היו לו תיאוריות מוזרות ביותר ש גרמו לאנשי המדע המכובדים של תקופתו להניד את ראש ם בצער. ביו השאר הוא טען ש יצירתו המפורסמת של המשורר היווני הומרוס , האודיסיאה , נכתבה בידי אישה ! תיאוריה זאת נלקחה מאז בידי הסופר הידוע רוברט גרייבס שחיבר סביבה רומאן היסטורי שלם . כיום עם התעצמות הפמיניזם והופעת טענות שונות להצגה מחדש של תפקיד הנשים בהיסטוריה התרבותית של המין האנושי התיאוריה הזאת שלו זוכה לפופולאריות חדשה כמו גם לטענות מקבילות ש גם חלקים גדולים בתנ"ך נכתבו בידי אישה.נראה שבאטלר הקדים בכך את זמנו…'.
בנוסף ניהל באטלר מלחמה של ממש עם התיאוריות האבולוציוניות של צ'ארלס דארוין  והעלה על נס לעומתם את התיאוריות הישנות יותר של למארק בטענתו שאת השינויים שחלו במינים שונים יש להסביר ביותר מאקראיות פשוטה. אך כל התיאוריות שלו לא עוררו כל הד בזמנו אם כי דומה שמאז תאורטיקנים שונים חזרו על כמה מטענותיו
והיה זה הויקטוריאני האקסצנטרי (?) הזה ש חזה לראשונה כלי תקשורת דמוי אינטרנט ואף ה עלה על דעתו כמה מההשלכות החברתיות לטווח הארוך שעלולות להיות לו.
ב-1863 פירסם באטלר בעיתון ניו זילנדי נידח ( באטלר חי אז במושבה המרוחקת של ניו זילנד ) מאמר תחת שם בדוי שבו העלה ספקולציות עתיד שבו האנשים בכל מקום יוכלו לקלוט בחושיהם מידע מכל מקום מבלי לבזבז זמן ובמחיר נמוך. ." וכך אציל בעיר מחוז יוכל לשמוע בז מן אמיתי כיצד תוצרתו נמכרת בלונדון ולדון בעצמו עם הקונה, או לשבת בכיסאו באחוזתו ולשמוע אופרה בלונדון. הזמן והמרחק יחוסלו אז , כתב.
ניתן לטעון שהוא חזה במאמר זה את התקשורת המודרנית של המולטי מדיה והאינטרנט.. אלא שבאותו מאמר הרחיב באטלר את הספקולציות שלו מעל ומעבר לחיזוי טכנולוגי זה. הוא עסק גם באפשרות שהמכונות יוצרות ואוגרות המידע של בני האדם יעברו כמוהם אבולוציה כמו זאת שדארוין החל לתאר אז בכתביו המדעיים , לגבי מינים ביולוגיים שונים. הוא העלה על דעתו ש תיתכן אבולוציה לא רק במינים אורגניים אלא גם במינים מיכניים יצירי האדם שיפתחו אינטליגנציה משלהם . במאמר זה שלו הזהיר באטלר לבסוף שעל בני האדם להשמיד את המכונות לפני שאלה ישתלטו עליהם .
באטלר הוא ככל הנראה האדם הראשון שדן ברצינות באפשרות של אינטליגנציה מיכנית.
במאמר אחר פיתח גישה נגדית והצהיר שהמכונות הן ללא ספק השלב הבא באבולוציה ואינן יותר מאבריי עזר חיוניים לגוף האדם. במאמר זה טען שאין כל צורך להיאבק בזה ועדיף לשתף פעולה עם הבלתי נמנע . היה זה אופייני לבאטלר "האקסצנטרי" להציג "דבר והיפוכו " בשתי נקודות השקפה מנוגדות לגבי אותו הנושא.


מאוחר יותר – באטלר פיתח והרחיב את הרעיונות האלה ב- 1872 בספר אוטופי בשם "ארוון " על ארץ מסתורית בניו זילנד ששמה הוא ארוון שמתגלית בידי נוסע מן החוץ.
הנוסע מגלה ( דרך ספר בשם "הספר של המכונות " שהטקסט שלו מופיע בספר ) שבעברה של ארוון היה שלב שבו המכונות התפתחו כל כך עד שהן איימו לעבור בהתפתחותן את המין האנושי ולשעבד אותו. התנהלה מלחמה בין בני האדם והמכונות, שמסתיימת בחורבן המכונות ובאיסור מוחלט לבנות כמוהן בעתיד . ובכך חזה באטלר לראשונה הרבה מאוד מהפחדים וגם מהתקוות של ספרות וקולנוע המד"ב (בסרטים כמו "מאטריקס" ) במאה ה-20 בעיסוקם בתקשורת המידע ובאינטליגנציות מלאכותיות שהאדם יהפוך לנשלט בידי יצירי כפיו ולבסוף יוחלף בידיהם.
שמו של באטלר ממשיך להדהד בספרות המדע הבדיוני המודרנית .

 בספר המדע הבדיוני המפורסם "חולית " מאת פרנק הרברט מוזכר אירוע מהעבר הרחוק של הרס כל המכונות החושבות ואיסור השימוש בהם . האירוע הנ"ל קיבל את השם "הג'יהאד הבאטלריאני " ואפשר לנחש שבהשראת סמואל באטלר . לימים הוא זכה לתיאור מפורט בידי בנו של הרבקט בריאן בספר בשם זה.
המכונה עוצרת


תחזית מדהימה עוד יותר הייתה של הסופר הבריטי ידוע .א.מ  פורסטר.

 הוא היה סופר ידוע בתקופתו שכתב ספרים שנחשבים כיום לקלאסיקה של הספורת האנגלית כמו "המסע להודו " וספרי ביקורת ספרותית מפורסמים . איש זה היה ידוע בסלידתו ה"סנובית" מחידושי הטכנולוגיה. ובכל זאת היה זה האויב הזה של החידושים הטכנולוגיים שבסיפור שהופיע בנובמבר 1909 בשם "המכונה עוצרת" חזה בדייקנות מדהימה מאגר מידע דמוי אינטרנט "המכונה" ואת השפעותיו האפשריות על המשתמשים בו שהופכים למתבודדים בחדרם עם המכונה ומנותקים לחלוטין מ"החוץ" .
סיפור זה היה ביקורת על האוטופיות הטכנולוגיות של סופר המדע הבדיוני הידוע של התקופה ה.ג. וולס והאמונה האופטימית שלו ביכולת הטכנולוגיה להביא  את החברה האנושית לשלמות .
בסיפור זה ( שתורגם לעברית עוד ב1982 בידי גבי פלג במגזין המדע הבדיוני פנטזיה 2000 חוב' 30 ומשם לקוחים הציטוטים במאמר זה )מתוארת חברה עתידנית מעוררת אימה ודיכאון שבה האנשים חיים מתחת לקרקע מבודדים זה מזה וכשהם מקבלים את צורכיהם מידי ה"מכונה " . במסגרת סיפור זה מתוארת מערכת תקשורת ומידע בין האנשים השונים שאם כי הם מבודדים לחלוטין ,כל אחד בחדרו , הרי הם מסוגלים ליצור קשר מיידי עם כל אחד בעולם ומסוגלים להזמין כל דבר שלו הם זקוקים מביגוד ומזון ועד מוזיקה.

 
על גיבורת הסיפור מסופר ש"היא הכירה כמה אלפי אנשים . במובנים מסוימים חלה התקדמות עצומה במגע בין בני האדם". . "" החדר " עם כי לא הכיל דבר היה קשור עם כל שעניין אותה בעולם".
(זה מזכיר מאוד את כל הפרסומות לאינטרנט של ימינו ועל היכולת שלו לקשר בין בני אדם ממקומות מרוחקים זה מזה.
פורסטר מתאר את התקשורת בין האנשים במערכת מידע זאת :"צעדה הבא (של גיבורת הספור ) היה לסגור את מתג הבידוד וכל מה שהצטבר בשלוש הדקות האחרונות ניחת עליה . החדר היה מלא בקולם של הפעמונים ושפופרות דיבור . מה טיבו של המזון החדש ? התוכל להמליץ עליו? האם הגתה רעיונות כלשהם לאחרונה? התרצה לשמוע מה הגו ידידיה ? על רוב השאלות השיבה ברוגז תכונה גוברת בעידן מואץ זה …." .

 מי שיקרא קטע זה מבלי שיהיה לו מושג מתי שנכתב יחשוב שהמדובר בתיאור של צ'אטינג באינטרנט משנת 1999 ולא קטע מספור שנכתב ב1909 ….
פורסטר ממשיך ומתאר בדייקנות בקצרה אספקטים אחרים של תרבות האינטרנט של ימינו
כמו קבוצות הדיון . בין השאר הוא מתאר הרצאה המועברת במכונה על החיים במעמקי הים הזוכה לתגובות מידיות של המאזינים. הוא אפילו מביא טיעונים המזכירים את טענותיהם של תומכי האינטרנט שלועגים לאלה ש"טעו בהבנת תפקידה של המערכת והשתמשו בה כדי להביא אנשים אל הדברים במקום להביא דברים אל האנשים "..(וזה מזכיר לי את הסיסמה של חברת מכירות מסוימת באינטרנט "זה פסה לקום מהכיסא"..)
פורסטר חוזה סוף קודר ביותר לתרבות זאת, בשלב מסוים חלה תקלה בילתי ברורה ב"מכונה " העומדת בבסיס החברה הזאת , והאנשים שאינם מסוגלים להתקיים יותר ללא הטכנולוגיה שלה גוועים כולם . התמונה המוצגת בסיפור של אנשים שמסרבים לצאת מהחדר הקטן שלהם ולו גם בשביל הפעולות הבסיסיות ביותר , כמו תקשורת עם אנשים פנים אל פנים ולא דרך ה"מכונה" היא מדכאת ומפחידה.
כיום כשאני שומע את כול התחזיות על כך שאנשים לא יאלצו לצאת יותר מבתיהם , כי הכול יובא אליהם לבית " (ולכן עדיף להזמין דברים רק בשלט רחוק דרך האינטרנט) נוצר לי הרושם שתחזיתו הספרותית של פורסטר מראשית המאה הולכת ומתגשמת וייתכן שהעתיד שבו אנשים יחיו את כול חייהם בחדר הקטן שלהם עם האינטרנט הוא יותר קרוב ממה שאנו חושבים.
טקסט הסיפור נמצא באתר : http://archive.ncsa.illinois.edu/prajlich/forster.html
פורסטר היה אם כך האדם הראשון לאחר באטלר שחזה את האינטרנט ואת השלכותיו על החברה.

 

ה.ג.וולס והאינטרנט

 

הדבר המוזר הוא שבתקופה זאת ה. ג. וולס שנודע בתחזיותיו המדויקות הרבות כמו הטנק והפצצה האטומית ויצר רעיונות מד"ב קלסיים רבים כמו המסע בזמן ( בספר "מכונת הזמן ) הפלישה מהחלל ( בס פר "מלחמת העולמות ") וההנדסה הגנטית ( בספר "האי ש ל ד וקטור מורו ") , היה האדם שהיה צריך לחזות ראשון את האינטרנט ולא פורסטר אוייב הטכנולוגיה. ואכן פורסטר כאמור יצר את רעיון "המכונה" בתור מה שנראה בעיניו כתוצאה ההגיונית והבלתי נמנעת של כל הרעיונות הטכנולוגיים –אוטופיים של וולס מאותה התקופה. אך הוא חשב על כך לפני שוולס עצמו העלה זאת בדעתו…
היה זה רק עשרות שנים לאחר סיפורו הנבואי של פורסטר שה. ג. וולס אכן יצר את הרעיונות הראשונים שהוליכו בדרך לרשתות המידע ולאינטרנט, הרעיונות שהיו מוקד ההתקפה עליו של פורסטר כמעט 30 שנה קודם לכן. ולא היה זה בסיפורי המד"ב שלו דווקא.


בספר העתידנות שלו משנת 1938 THE WORLD BRAIN דן וולס במה שכינה "המוח העולמי " מאין אנציקלופדיה ענקית שתכיל ב"רשת "את כלל הידע האנושי באמצעים ויזואליים שונים ועל מיקרופילמים שיאפשרו להכיל באופן ממוזער את כלל הידע האנושי . שתהיה זמינה לכול אדם בכל מקום,בפרו , בסין ,באיסלנד במרכז אפריקה "למוח עולמי זה" תהיה את יכולת ההתרחבות של אמבה…" , בסופו של דבר , רמז וולס , " מוח עולמי זה יהיה אינטליגנציה כלל עולמית מודעת לעצמה" וינהל את ענייני העולם . זוהי יותר תחזית של מאגרי המידע מאשר האינטרנט האינטראקטיבי עצמו, אבל וולס יצר כאן לראשונה את הדרך לרשתות המידע שאנו מכירים. עם כי הוא חשב על משהו ממורכז ומסודר בידי "רשות של אנציקלפדיסטים " ולא מבוזר ו"מבולגן " כמו האינטרנט של היום,. היום כבר מדברים על כך שהשלב הבא של רשת האינטרנט אכן יהיה ליצור מעין "מוח עולמי " כמו זה של וולס, אבל ספק רב אם משהו מזה יתממש בעתיד הקרוב באנרכיה האינטרנטית העולמית .
ניתן לתמוה עם סיפורו של פורסטר ( שוולס בהחלט היכיר אותו) נתן לוולס השראה מסוימת ברעיון זה …… 

רעיונותיו של וולס עוררו בתחילה תהודה מעטה בלבד
. ועם זאת הצורך בחיפוש אפקטיבי ומהיר של מידע צורך שהלך והתחזק עם ההתרחבות העצומה והבלתי פוסקת של הידע המדעי , התרחבות שהואצה פי כמה כתוצאה ממלחמת העולם השניה והפיתוחים הטכנולוגיים שנוצרו בה ( כמו פצצת האטום ) הלך והתחזק.וההכרה בצורך דחוף זה היגיעה לדרגים הגבוהים ביותר של עולם המדע.


וכך ביולי -1945 בזמן שארה"ב בנתה את המחשב הראשון אניאק פירסם היועץ המדעי של נשיא ארה"ב , וואניבור בוש ( שום קשר לשני הנשיאים ) , מאמר בשם " AS WE MAY THINK, במאמר זה תיאר בוש בפירוט מכשיר לחיפוש ואיתור מידע בשם "ממקס" שאנו היינו מכנים מאגר מידע ממוחשב, שאותו תיאר לראשונה כבר במאמר מ-1939 . בין השאר תיאר שם בוש כיצד חוקרי העתיד ישתמשו ב"עקבות " של מידע שיובילו לפיסות מידע אחרות , מקביל למה שאנחנו קוראים "קישורים " או "היפר טקסט " באינטרנט של היום .

לאמיתו של דבר רעיונותיו של בוש לא היו התקדמות גדולה כל כך מרעיונותיו של וולס על "המוח העולמי " או מהרעיונות של בלגי מראשית המאה בשם פאול אוטלר שחזה הרבה מרעיונותיו ,אך לו בניגוד להם הייתה להם השפעה עצומה על חוקרים וממציאים בעתיד, שניסו ליישם אותם הלכה למעשה , במה שהפך לבסוף להיות האינטרנט.

זמן קצר לאחר הופעת המאמר של בוש , ב1946- פרסם סופר המדע הבדיוני
הידוע מורי ליינסטאר ( הידוע גם כמי שחיבר את סיפור המדע הבדיוני הראשון על עולמות מקבילים לשלנו שבהם אירועי מפתח בהיסטוריה האנושית התרחשו בצורה שונה מאשר אצלנו ואת אחד הסיפורים הידועים ביותר על "מגע ראשון " בין בני אדם וחייזרים ) סיפור בשם A LOGIC NAMED JOE . שבו תיאר שיבושים בטכנולוגיה דמוית אינטרנט.
הסיפור פורסם בדיוק חודש ימים לפני שפורסם לראשונה בניו יורק טיימס על הולדתו של המחשב האלקטרוני הראשון ENIAK אך לא ברור עם לינסטאר ( שהיה גם ממציא מוכשר) ידע על פיתוח זה בעת כתיבת הסיפור, שהיה תחזית מדהימה של האינטרנט של היום .ייתכן שהסיפור נכתב בהשראת המאמר של בוש, אך בה במידה ייתכן שהיה זה רעיון מקורי של לינסטאר שהיה ממציא מוכשר ביותר ( בין השאר הוא האחראי לכמה מהטכנולוגיות של הסרט המפורסם 2001 אודיסיאה בחלל )
בסיפור זה תיאר לינסטאר עולם ממוחשב שבו יש בכל בית ובכל מקום עבודה מסופים (שהם למעשה מעין מכשירי טלוויזיה מתוחכמים ) המחוברים דרך רשת טלפונים למאגרי מידע שכוללים את כל הידע הקיים ומספקים לצרכניהם ידע בתשובה לשאילתות חיפוש בנושאים שונים את חדשות היום ואפשרות לצפות דרכם בסרטים . לינסטאר אף חזה את יכולתם של הורים לצנזר את מה שילדיהם יוכלו לראות במערכת זאת באמצעות צנזורים אוטומטיים שימנעו מאנשים להשיג מההגיונות מידע מסוכן להם ולאחרים .הסיפור עצמו תיאר מה קורה כאשר מאגר מידע כזה שמכונה בסיפור LOGIC "היגיון " משתגע " למעשה מקבל מודעות משל עצמו ומתחיל לספק לכל אחד ( מהכוונות הטובות ביותר של הספקת מידע ) מידע הנע מלתת לשיכור את הנוסחה כיצד להיהפך לפיכח מיידית , השיטה הטובה ביותר למעול מבלי להיתפס מדרכים שונות לרצוח את אישתך ואז ה"ההיגיון מבצע את הגרוע מכל ומאפשר לאנשים גישה לקבצים האישיים של אחרים כולל משכורתיהם , מאסריהם , נישואיהם והרבה יותר מזה.
הממשלה אינה יודעת איזה "היגיון " השתגע " ואי אפשר לשתק את כל "ההגיונות " שכן הדבר עלול להביא לתוהו ובוהו מוחלט בעולם שבו הכל תלוי בהם . הפתרון שנמצא הוא פשוט. אחד מיוצרי ההיגיון המשוגע פשוט פונה למכונת המידע הקרובה אליו ומבקש את הכתובת של ההיגיון שהוא שונה מכל השאר והוא מקבל את התשובה ההיגיון מעצם טבעו אינו חשדן….האיש לוקח את ההיגיון לביתו לבוידם ומוודא ששוב לא יוכל לסכן את שלום הציבור במידע המיותר שאותו סיפק . אבל יום אחד הוא מתכוון להשתמש בו כדי לקבל את התשובה איך איש זקן לא ישאר זקן….
.מה שלינסטאר כנראה לא העלה בדעתו היה את האפשרות שמידע זה לא יינתן כתוצאה מתוכנה שגויה אלא כחלק אינטגרלי של המידע ניתן לכל באינטרנט מבלי שאף אחד לא יוכל לעשות הרבה בעניין כפי שקורה היום……
סיפורו של לינסטאר היה גם נבואי בצורה מדהימה וגם "נאיבי". הוא מראה עד כמה הוא לא העריך באמת את המשמעויות וההשלכות הדרסטיות שיהיו למהפכת המידע. על החברה ההשלכות שאותם תיאר היו קטנות ומצומצמות ביחס והחברה שאותה תיאר היא כמעט זהה לחברה של שנות ה-40 שבה חי. .
חלפו עשרות שנים עד שסופרי מדע בדיוני חזרו לנושא זה וגם זה רק לאחר שהאינטרנט כבר החל להתפתח בעולם האמיתי בידי הצבא האמריקני.
סופרי המדע הבדיוני הידועים ביותר , איזאק אסימוב , ארתור סי קלרק ורוברט הינליין אם כי כוחם עמד להם לנבא מגוון דברים אחרים דומה שכושר נבואה זה נטש אותם במקרה הספציפי של רשת מידע אינטראקטיבי הזמין לכל .בכל זאת כל אחד מהם חזה "משהו " שהתגשם מאוחר יותר ברשת האינטרנט או שעומד להתגשם .
 


אייזק אסימוב בסיפורי "מולטיביאק" שלו על מחשב ענק בעתיד הקרוב בשם זה ורוברט היינליין בספר " עריצה היא הלבנה" ( 1966) כתבו סיפורים על מחשבי ענק בודדים שיכולים לענות על כל שאלה מכל אדם בכל מקום ואף מפתחים לבסוף מודעות עצמית ( ובאחד מסיפורי של אסימוב "השאלה האחרונה" המחשב נהפך לבסוף לאל ובורא יקום חדש ) אך דומה שהאפשרות של רשת ענק מבוזרת לחלוטין ואנרכית לחלוטין, המורכבת מחלקים קטנים ומסובכים הצומחים בלי הפסק ושדרכם מיליוני בני אדם יוכלו לתקשר ולשתף פעולה לא עלתה כלל על דעתם, או דעת סופרי מד"ב אחרים מהתקופה.
 

בכל זאת נראה שהיה זה אסימוב, ביולוג וסופר מוכשר ביותר שחיבר כמות עצומה של ספרים כמו סדרת ספרי "המוסד" הקלאסית על נפילתה של קיסרות גלקטית בעתיד הרחוק , וסדרת סיפורים על רובוטים שבהם חזה נושאים רבים שעומדים במרכז התעניינותם של הרובוטיקאים בימינו , שחזה לראשונה בפירוט את מה שהיינו מכנים כיום "קהיליית האינטרנט" בספרו "שמש ערומה ". ( שהופיע לראשונה במגזין ב-1956) .
בספר זה מפגיש אסימוב את צמד הבלשים שלו איליה בילי איש כדור הארץ והרובוט דמוי האדם , דניל עם אנשי כוכב אורורה. שם אנשים חיים בבידוד זה מזה ומתקשרים זה עם זה דרך "צפייה " שתופסת את מקומם של כל החיים הסוציאליים אך כמעט שלא דרך מגע אנושי שבסופו של דבר נוצר כנגדם כמעט טאבו בחברה זאת . פורסטר כזכור תיאר חברה מעין זאת בסיפורו "המכונה עוצרת " , אך אסימוב הלך שלב אחד קדימה בתארו את הקהיליה הזאת שאנשיה מכירים זה את זה כמעט אך ורק דרך השלט הרחוק כמו קהיליות האינטרנט בימינו, וניסה לתאר את הפסיכולוגיה וההתנהגות של אנשים מעין אלה שחשים סלידה פיזית ממש מקרבת אנשים אחרים ומעדיפים רק "לצפות בהם".כאשר אסימוב פירסם את הספר הדבר נראה כמשהו מרוחק ומטורף לחלוטין . היום כאשר אנשים רבים כל כך עוסקים באובססיביות בצ'אטים ובסקס דרך האינטרנט במשך שעות רבות מחייהם תחזיתו נראית כהולכת ומתממשת.
כל מי שדיבר עד אז על רשת המידע היציג אותה כדבר חיובי לחלוטין שיביא להפצת מיד ע שימושי לכל , דומה שאיש ( פרט ללינסטאר) לא העלה על דעתו שלא כל סוג מידע יהיו לו השפעות חיוביות כל כך. .. את האפשדות שרשת מידע מעין את תפיץ תכנים שאולי לא ימצאו חן בעיני כל ובמיוחד בעיני "שומרי המוסר" של החברה חזה לראשונה ארתור קלארק שנחשב לנביא הגדול ביותר של המדב לאחר ה. ג וולס . הוא פירסם ב1960 סיפור בשם "אני זוכר את בבל " (שהופיע בעברית בקובץ "סיפורי עשרת העולמות " בתירגום יותם ראובני ) שבו תיאר חזון של רשת מידע שתפיץ פורנוגרפיה זמינה לכל ומבלי שאף רשות פוליטית כל שהיא תוכל לעצור אותה.


אך רשת זאת כפי שתוארה בסיפור הייתה מבוססת על לוויני התקשורת אותם חזה קלארק בעבר ולא דווקא על מחשבים, אם זאת התחזית התגשמה כפי שכולנו יודעים מעל ומעבר לדמיונותיו הפרועים ביותר של קלארק ברשת האינטרנט של היום ששם הסקס על כל הוריאציות האפשריות והבלתי אפשריות שלו הוא הדבר הנפוץ הפופולארי והזמין ביותר לכל .ולעיתים מהווה סכנה גוברת והול כת עם האפשרויות שהוא מספק לסוטים ופדופילים למיניהם.
קלארק תיאר את ההשלכות החיוביות יותר של רשת המידע במאמר שפורסם בספר VOICES FROM THE SKY )(1965) ש בו תיאר "רשת תקשורת שתאפשר למודעות של נכדינו לנוע על פני כל כוכב הלכת . הם יוכלו ללכת לכל מקום בכל זמן מבלי לנוע מבתיהם . כל המוזיאונים וכל הספריות של העולם יהיו לא יותר מהרחבות של ביתם " בכך היה המשך ישיר לתחזיות האופטימיות של וולס וואניבר בוש.
קלארק המשיך עם מגמה זאת של תחזיות אופטימיות בספרו " 2001 אודיסיאה בחלל " (1968) שהוא העיבוד הספרותי של הסרט המפורסם שאותו כתב עם סטנלי קובריק חזה קלארק מכשיר חדשות שדרכו יכול אדם ( במקרה זה ד"ר היווד פלויד) על ספינת חלל לקבל זרם מידע מעודכן מעיתונים אלקטרוניים שונים המתעדכנים באופן קבוע. " הוא ידע את צופניהם של החשובים ביותר בעל פה ולא היה צריך להיוועץ ברשימה שהודפסה על גב פנקסו . הוא העלה את העמוד הראשון והחזיק בו , סקר במהירות את הכותרות וציין לעצמו את הפריטים שעניינוהו . לכל אחד מהם צורף קטע משלו , שהתייחס לנושא , כאשר בחר בו , היה המלבן בגודל בול דואר מתרחב עד אשר מילא היטב את המסך, ופלויד יכול לקרוא בו בנוחות . בסיימו , היה חוזר ומעלה על המסך את העמוד השלם ובוחר נושא חדש לבדיקה מפורטת …. הכתוב עודכן אוטומטית מידי שעה אפילו אם קראת את הגרסאות בשפה האנגלית בלבד ,יכולת לבלות תקופת חיים שלמה בקליטת הזרם המשתנה בהתמדה של האינפורמציה מלוייני החדשות ותו לא "
לכאורה תחזית אופטימית מאוד אך קלארק חזה גם השלכות לא כל כך נעימות של הטכנולוגיה הזאת דבר נוסף שרבים מתלוננים עליו כיום " ככל שאמצעי התקשורת היו נפלאים יותר כן נראה התוכן תפל בלתי חשוב ומדכא יותר " ( לקוח מתרגומה של צפורה חן , בהוצאת ביתן, 1969).
והחל מהעשור הבא שנות השבעים יחלו סופרים לשים דגש על ההשלכות לא כל כך נעימות שעלולות להיות לטכנולוגיה זאת על החברה ככל שהיא נעשתה לקרובה יותר למציאות ובכך באופן פרדוקסלי חזרו לסגנון התחזיות הישנות של באטלר ופורסטר.


מגמה זאת התבלטה אצל סופר ג'ון ברונר שחיבר ב1975- ספר בשם THE SHOCKWAVE RIDER שבו תיאר עולם הנמצא בעיצומה של מהפכת מידע ובו חזה בדייקנות רבים מהמאפיינים של חברת האינטרנט המודרנית של שנות ה-90 כמו וירוסים במחשב “,האקרים “ עבריינים ועוד ועוד בסיפור על אדם מבריק שמסוגל "להתחבר" לרשת המידע ליצור לעצמו זהויות בדויות וכו'. בספר זה שהיה ריאליסטי מאוד מאחר שהתבסס במידה רבה על התחזיות החברתיות של העתידן אלוין טופלר בספר "הלם העתיד " (1970) חזה ברונר בין השאר תרבות שכתוצאה מעומס המידע האנשים סובלים בה מפרנויה ומ"פחד מידע" , תחזית שמתגשמת לנגד עיננו.
עד כדי כך היו החיזויים של ברונר בספר זה מדויקים עד שמי שיקרא ספר זה בסוף שנות ה90- מבלי שידע את שנת ההוצאה המקורית לא יעלה על דעתו כלל שהמדובר ברומן שנכתב בזמנו כמדע בדיוני, ,הוא יחשוב שהמדובר ברומן ראליסטי מודרני רגיל. וכך בין השאר במקרה שערוריית פשע מחשב הועלה ספר כמקור לרעיון העבירה. ובין השאר הכינוי "תולעת " לוירוס מסוכן במיוחד לקוח משם …. וזוהי אולי "תעודת הכבוד" הגדולה ביותר ליכולת החיזוי של סופר מדע בדיוני זה ( ויותר נכון של נבואה שמגשימה את עצמה) אך ההתעוררות האמיתיח לקראת האפשרויות וההשלכות של רשת מידע אינטראקטיבית על החברה האנושי והאינדבידואל האנושי צצה רק כאשר רשת זאת התממשה כבר בשנות השמונים באוניברסיטאות האמריקניות. .

ב1981- פירסם סופר המדע הבדיוני היודע ורנור וינג' נובלה בשם TRUE NAMES שבה תיאר בפעם הראשונה את מה שאנו מכירים כיום כ"סייבר ספאיס" ( אם כי לא הוא זה ש נתן את הכינוי הזה) סביבה ממוחשבת שבה מסתובבים משתמשי מחשב שונים המשתמשים בזהויות דמיוניות ומתקשרים זה עם זה בזמן אמיתי, סביבה שמאז קיימת במציאות כפי שיודעים קוראי מאמר זה. . הסיפור עוסק במאבקם במה שהיינו מכנים היום "האקר " מסתורי בעל יכולת שליטה בלתי מוגבלת ומתגלה כתוכנת מחשב שקיבלה מודעות ומבקשת להשתלט על העולם.


וינג' חיבר מאז את הספר FIRE UPON THE DEEP (1992) אחד מיצירות המופת של המדע הבדיוני בשנות ה90- שבו תיאר מעין רשת אינטרנט גלאקטית .רעיון שנחזה עוד בשנת 1984 בידי סמואל דילייני בספרו " כוכבים בכיסי כגרגירי חול " שבו מתואר יקום שכמה מאלפי העולמות שלו מנהלים בינהם יחסים שוטפים באמצעות "הרשת " מין מאגר אינסופי של ידע הכולל גם מנגנונים ודרכים להסתיר מידע.
בשנת 1984 הופיע לבסוף "רשמית " זרם ה"סייבר פאנק" ( עימנואל לוטם מתרגם זאת לעברית כ"פאנק-קיברנטי"). בסיפורי ז'אנר זה המידע הוא המצרך היקר מכל שאליו יכולים להגיע רק אנשים שמחוברים נוירולוגית לרשת המחשבים, ולאינטרנט ולחלל המיוחד שבתוכו מאוכסן המידע הזה "הסייבר ספיס" ומסוגלים לשוטט בו כאילו היה מציאות חיה ויותר נכון מבוך של מציאות וירטואלית ולהוציא משם כל מידע שבו הם חושקים . עם גיבסון קמו כמה סופרים נוספים שהחשובים בהם הם ברוס סטרלינג, וניל סטפנסון שמציאויות וירטואליות במאגרי מידע נוסח רשת האינטרנט המקשרת בין כל מקום לכל מקום תפסו מקום מרכזי ביצירותיהם, ביחד עם אלמנטים חשובים נוספים כמו איברים מלאכותיים ,שינויי גנים ,ממשקי מוח מחשב ,תבונה מלאכותית ועדשות מגע רכות .לתיאורים אלה והשפעה עצומה על מדעני מחשב אמיתיים "האקרים " ועל סתם אזרחים נלהבים של "הסייבר ספייס " ( שתפיסתם את האינטרנט הושפעה במידה רבה מתיאוריו של גיבסון ) ,ועל תרבות האינטרנט שוב כמו במקרה של ברונר בסגנון של "נבואות המגשימות את עצמן ".סופרים אלה קיבלו את התואר "סייבר פאנק " וזכו לפרסום עם אנתולוגיה של יצירותיהם שערך ברוס סטרלינג בשם "משקפי שמש כסופים " (1986) על שם אחד מסמליהם המרכזיים.
למעשה הם לא תיארו דברים שלא נחזו כבר או אף היו קיימים כבר בשטח בצורה זאת או אחרת או שהופיעו במהרה, ויותר משתיארו את העתיד כביכול הם עסקו בציור של הווה קודר במיוחד, שבו שולטות חברות על יפניות בכל פינה, והמידע הוא הדבר החשוב ביותר האפשרי . ברוס סטרלינג הרבה יותר מגיבסון התגלה כמשקיף תרבותי מעניין ועתידן מתוחכם . ספרו "איים ברשת " (1988) מתאר עולם שנישלט בידי רשת המידע שמחולקת ל"אזורים " של קבוצות אנרכיסטיות שונות החיות בבידוד זו מזו חופשיות מכל שליטה פוליטית מרכזית . דומה שזהו ההפך הגמור מתחזית "המוח העולמי " הממורכז של וולס .אבל האובססיה עם המידע כגורם והאלמנט המעצב מרכזי בחברת העתיד ( ולמעשה בחברת ההווה) קיימת אצלהם בדיוק כפי שהייתה אצל וולס לפני יותר מ-60 שנה .
דומה שאף לא אחד מהם גילה באמת את הכשרון החיזויי של פורסטר לינסטר וברונר שחזו את רשת ותרבות האינטרנט עשרות שנים לפני שקמה והזהרותיהם לגביה הם רלבנטיות כיום הרבה יותר ממה שהיו בתקופתם
אבל אם כי הם לא חידשו הרבה הרי התחזיות והתיאורים של גיבסון וסטרלינג וחבריהם הופיעו בדיוק ברגע הנכון, כאשר רשת האינטרנט החלה להתפתח בעולם האמיתי וכבר היו אנשים שהשתמשו בה בצורה אינטנסיבית. רבים מאנשים אלה התייחסו לתמונת העולם "הסייבר פאנקיסטי" של גיבסון
וסטרלינג כמציאות שיכולה להתממש , ולמעשה כאל מציאות שצריכה להתממש . והם החלו לפעול נמרצות בכיוון זה . וכך אף יותר וולס , קלארק והינלין לפניהם גיבסון וסטרלינג מצאו את עצמם כנביאי אמת ויוצרים של זרם תרבותי שכאילו (ולמעשה ) יצא מספרי המד"ב שלהם על מנת להתממש בעולם "האמיתי" של רשת האינטרנט והם השפיעו השפעה מכרעת על פני השימוש ברשת מידע זאת.
.נשאלת השאלה מה יהיו פני הרשת בעתיד : "מוח עולמי " נוסח וולס , או אנרכיה עליזה נוסח סטרלינג ? האם תפתח הרשת מודעות עצמית כשלב הבא באבולוציה כפי שחזה בטלר ? האם יהפכו בני האדם ל"מיותרים" בעולם החדש , ואולי הם "ישקעו " ברשת כפי שחזה פורסטר עד שיתמזגו עימה לחלוטין ? ואולי בתוך מספר שנים יאבד רוב הציבור את העניין ברשת האינטרנט היא תהפך ללא יותר מאופנה חולפת וטכנולוגיה חשובה אך לא "יותר " מהטלפונים והטלביזיות , לא כזאת שתשנה את פני העולם והמין האנושי ? לעתיד ( ואולי
הקרוב מאוד ) הפתרונים.

על ה"מוח העולמי " ראו :
http://sherlock.berkeley.edu/wells/world_brain.html
http://alexia.lis.uiuc.edu/~wrayward/Wellss_Idea_of_World_Brain.htm

קישור למאמר של בוש נמצא ב:
http://www.theatlantic.com/unbound/flashbks/computer/bushf.htm

אסימוב וחיזוי האינטרנט

ארתור סי קלארק והחיזוי של 2010

ורנור וינג והאינטרנט כמטפורה ליקום

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח  On אוגוסט 29, 2003 at 8:39 am

    מה הסיפור עם פונטים במאמרים שלך?

  • sebastian  On אוגוסט 29, 2003 at 12:35 pm

    אני רוצה להוסיף שתי תוספות תמוהות:
    בורחס – בסיפור קצר על נקודה דרכה משתקף כל העולם
    ופסואה – בהבחנה שלו בין דמות מתחזה לדמות בדויה.

  • קורא  On אוגוסט 29, 2003 at 12:35 pm

    מצטרף לדעת קודמי: המאמר מעניין ומרתק, אבל נדרשת קצת עריכה. מה עם ביבליוגרפיה?

  • אינטר  On ספטמבר 3, 2003 at 6:23 am

    הסיפור משנת 1909 (כבר אחרי המצאת הטלפון) לוקח את הטלפון צעד אחד קדימה.

    האנייק היה המחשב האלקטרוני הראשון. אולם קדמו לו כבר מחשבים מכאניים. למי שזוכר: חברת IBM נוסדה בשנת 1929 כאיחוד של שלוש חברות שעסקו בעיבוד מידע מכרטיסים מנוקבים.

    שלא במפתיע התחזיות משנות הארבעים ושנות החמישים מדברות גוף מרכזי אחד. למי שלא זוכר , המנהל של יבמ אמר אז "בכל העולם לא צריכים יותר מחמישה מחשבים".

    לעומת-זאת האינטרנט היא רשת מאוד מבוזרת. כל מחשב שמחובר אליה הוא שווה-ערך, בעיקרון. אין מניעה להריץ גם עליו שירותים. המידע מאוד מבוזר. כל הפרוטוקולים שואפים לעבוד בצורה מבוזרת כדי להשיג עמידות בפני נפילות.

  • מספר 666  On ספטמבר 1, 2011 at 9:11 am

    מרק טויין חזה מסתבר את האינטרנט עוד ב-1897 בסיפור שבו חזה את העתיד של "1904".
    ראו
    http://www.innovationnewsdaily.com/scifi-predictions-countdown-2018/9

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: