חולות אדומים : מלחמת יום הכיפורים כסיפור קומיקס

 

 

סיפורי   קומיקס מקוריים העוסקים בנושא מלחמה אינם נפוצים בעברית. ורוב אלה שקיימים עוסקים במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים. אך  סיפור הקומיקס המלחמתי המקורי  המעולה  מכל הוא היחיד שעוסק במלחמת יום הכיפורים דווקא . שמו הוא "חולות אדומים" והוא נכתב בידי הסופר הידוע פנחס שדה.
פנחס שדה שהיה כותב סיפורי הקומיקס הקבוע והבלתי נלאה של "הארץ שלנו " במשך שנים רבות תחת השם "יריב אמציה" , עסק רק לעיתים רחוקות מאוד בכתיבתו בסיפורי מלחמה.זאת למרות ( ואולי בגלל ) שהכיר את המלחמה ממקור ראשון  כלוחם במלחמת העצמאות .
דוגמאות יוצאות דופן לנושא זה מופיעים ביצירתו רק בסיפורי הקומיקס שלו ב"הארץ שלנו" בשלושה סיפורים שכל אחד מהם עוסק במלחמה אחרת.
הסיפור הראשון "צוציק או סוד ארמונו של אסמעיל אל קאדאר" שאיירה אלישבע הופיע בהארץ שלנו כרך יג ב-1963 עסק בעלילות נער במלחמת העצמאות שעוזר לכבוש כפר ערבי עוין. סיפור זה אינו ממיטב יצירתו הקומיקסאית של שדה. הקוראים נאלצו לחכות יותר מעשר  שנים ליצירה מעניינת יותר מפרי עטו בתחום זה.
ב-1970 פורסם סיפורו המלחמתי השני של פנחס שדה "שני חברים באש ובמים" שאותו צייר דריאן .הרפתקאות שני מילואימניקים (אחד מהם חובש כיפה ) במלחמת ששת הימים. היה זה סיפור גבורה שגרתי שהדבר המעניין היחיד שבו הוא שיתוף הפעולה בין חילוני ודתי כנגד האויב הערבי.
סיפור הקומיקס המלחמתי המרשים מכל , "שירת הברבור" של פנחס שדה בתחום הקומיקס   הוא הסיפור האחרון שכתב עבור הארץ שלנו ב-1974 "חולות אדומים ".
סיפור זה היה הרביעי בסדרת סיפורים שעסקו בעלילות הסוכן החשאי הנועז יורם ( דמות שניראית לכותב שורות אלה כשיקוף פנטסטי של פנחס שדה עצמו ) וחברתו התיכוניסטית היפה רזיה. סיפורים שאותם אייר הציר המעולה גיורא רוטמן המאייר המשובח ביותר של שדה, שידוע גם כמאייר ספרי "חסמבה " של יגאל מוסינזון, כמו גם סיפורי קומיקס מעולים משל עצמו עבור "הארץ שלנו".

"התמסרות -21 מכתבים לפנחס שדה " ספר מאת חבצלת חבשוש

נקודה פיקאנטית היא שבזמן ששדה כתב את הסיפורים הוא היה שרוי בעיצומו של רומן סוער עם בחורה צעירה ומבריקה בשם חבצלת חבשוש. ב-1973 הוא פירסם את מכתביה אליו בספר   התמסרות -21 מכתבים לפנחס שדה שעורר סערה בגלל האופי האירוטי לאותם ימים של כמה מהמכתבים. היו גם שמועות ( כנראה נכונות ) ששדה כתב כמה מהמכתבים שנמענו אליו כביכול בידיה בעצמו.
חבצלת חבשוש התאבדה ב-1984.

הסופרת גיל הראבן פרסמה שנים מאוחר יותר רומן בשם "מוזה " ( הוצאת כתר , 1995) שהתבסס על מערכת היחסים בין שדה וחבשוש ובו היא תיארה את הקשר בין נערה צעירה ומבריקה ובין סופר מזדקן שמוצץ את לשד חייה ומביא להתאבדותה. דומה שחבשוש שימשה כ"מודל" לרזיה הצעירה בסיפורים.
נקודה מעניינת נוספת בסיפורי סדרה זאת היא שעלילותיהם נעשו ריאליסטיות יותר מסיפור לסיפור ואולי לסופר כבר נמאס מהעלילות הפנטסטיות לחלוטין והוא ניסה להכניס בהם יותר עומק. הראשון בהם היה "מסתרי הדרקון האדום " שהופיע בכרך כג 1973. בסיפור זה הסוכן החשאי יורם והנערה התיכוניסטית רזיה נאבקים בארגון פשע טרוריסטי שחוטף מדען ישראלי כדי להשתמש בהמצאה בקטריולוגית שלו על מנת לשלוט בעולם או להשמידו. זוהי עלילה סטנדרטית למדי בסיפורי הקומיקס הפנטסטיים של שדה עד כה .
הסיפור הבא " הקופסה התורכית " גם הוא מכרך כ"ג היה ריאליסטי מעט יותר ובו נאבקים יובל ורזיה במזימה לפגוע בבטחון המדינה באמצעות הברחת סמים.
הסיפור השלישי "המסכה הצוחקת " כבר היה ריאליסטי ממש ולקוח מ"החיים האמיתיים " פחות או יותר עד כמה שניתן לאמר זאת על סיפור קומיקס של "הארץ שלנו". הוא עסק במאבק בין יורם ובין ראש כנופיית נערים שמתגלה במפתיע כאדם טוב מיסודו.

הסיפור הרביעי והמסיים בסדרה "חולות אדומים " הוא הריאליסטי מכל,והוא הופיע ב-1974. סיפור זה הוא המשך ישיר של "המסכה הצוחקת".
. בסיפור זה יורם ומנהיג הכנופיה עזרא ,מתגייסים ביחד לצבא במלחמת יום הכיפורים . לאחר קרב קשה הם נופלים בשבי המצרי אך מצליחים לברוח. לאחר מסע ארוך ומסוכן הם חוזרים לבסוף לישראל אל חברותיהם. סיפור זה חסר לחלוטין את ההתלהמות שיש במרבית סיפורי הקומיקס הישראלים על מלחמות ישראל . יותר מכל סיפור אחר הוא מצליח להחדיר בקוראים את תחושת הפחד וחוסר האונים שחש האדם במלחמה ובמאבק כנגד האויב . האויב בצורת קצין מצרי ואזרחים מצרים שונים מוצג שם כאנושי ולא מפלצתי.
למיטב ידיעתי זהו סיפור הקומיקס היחיד שעוסק במלחמת יום הכיפורים.
לאחר "חולות אדומים " הסתיימה סדרת "יורם ורזיה" כמו גם הקריירה של שדה ככותב סיפורי קומיקס  אך מכל בחינה סיפורו האחרון הוא גם אחד הטובים ביותר שלו בתחום הקומיקס . וזהו גם סיפור הקומיקס המלחמתי הטוב והריאליסטי ביותר הקיים בעברית. לאחריו הופיעו רק סיפורים מועטים מאוד שקשורים בצורה כלשהי לנושא המלחמה ואף לא אחד מהם אף מתחיל להתקרב לרמתו ולריאליזם שבו.

"חולות אדומים " נמצא ברשת במגזין "יקום תרבות " מאוקטובר 2017 

קישורים

קומיקס מלחמתי עברי 

גיורא רוטמן קומיקסאי

היכל התהילה של הקומיקס העברי

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורי  On אוקטובר 10, 2003 at 2:07 am

    אני לא בקיא כמוך בהיסטוריה של הקומיקס הישראלי, אבל רציתי לציין כאן סידרה נוספת של שדה, גם היא בשם העט שלו, יריב אמציה. סידרה זו היא, כמובן, פחות ריאליסטית מ"חולות אדומים" והיא מכוונת לאווירה ההירואית ששררה בארץ בשנות הששים ונתנה את התחושה שהנוער יכול להתגייס למשימות צבאיות לאומיות ממש כמו הבוגרים.

    אני מדבר על "מתל אביב לדמשק ובחזרה". סדרה זו פורסמה ב"הארץ שלנו" החל מ-2.4.1968 וכלה ב-10.9.68. את הסידרה אייר דני פלנט. גיבורי הסידרה הם יואב וכרמלה, תיכוניסטים מתל אביב שמנסים לברר מדוע נעדר מר מילר, המורה לפיסיקה, משיעור שגרתי בבית הספר – ונסחפים אל תעמולה שמובילה אותם לבירת סוריה במטרה לחלץ את המורה, שנחטף על ידי שירותי הביון הסוריים.

    באותן שנים היה נהוג שבכל שנתון של הארץ שלנו מופיעים שני סיפורים עלילתיים בהמשכים, כלומר כל אחד מהם התמשך, פחות או יותר, על פני חצי שנה. את הסיפור האחר באותה שנה לא רק אייר אלא גם כתב דני פלנט, והוא נקרא "השלישייה בלב ברזיל". הסיפור עוסק בעלילותיהם של שלושה חברים, אגס ננס וכלונס, ביערות האמזונס. סיפור זה, שמשובץ בקרבות עם אינדיאנים ובחרקים טורפים למיניהם, מזכיר מאוד סיפורים דומים אחרים שהתמקדו במסעות באזורים אקזוטיים. סיפור דומה מאוד, שכתב אהרן אבדי, התפרסם ב"ספר הנוער", ספר שיצא בהוצאת "ניב" כבר ב-1957 וכלל התייחסויות למדע פופולרי, משחקי ידע, חידות היגיון – וגם סיפור בהמשכים. אלא שבסיפור זה, "על מימי האמזונס" שמו, מדובר בשני נערים, רם ודן, המצטרפים לדודם ולעוזרו במסע מחקר – ועוברים כמעט בדיוק את אותן ההרפתקאות. שמא היה כאן פלגיאט?

    ואם כבר בקומיקס עסקינן, הרי שאני מחפש את עקבותיו של סיפור מצוין שנכתב גם הוא ב"הארץ שלנו" ושמו "מסתרי העכביש הכחול". סיפור זה מתמקד בניסיונותיו של בלש מבוגר בשם כפתורי לתפוס פורץ נועז הידוע בכינוי "העכביש הכחול". כינוי זה ניתן לו על שום טבעת בצורת עכביש כחול שהוא עונד על אצבעו. טבעת זו פולטת, כשמכוונים אותה נכון, אור עז המסנוור את עיני יריבו של הפורץ.

  • אלי 666  On אוקטובר 10, 2003 at 7:36 am

    על הסיפורים שציינת של שדה כמו גם על סיפורי הקומיקס וההרפתקאות האחרים שלו ב"הארץ שלנו" בקישור המצורף למאמר.
    כדאי לציין כאן שפרנסתו של שדה לא הייתה על כתיבת סספרים הגותיים כמו "החיים כמשל" שבזכותם התפרסם אלא פשוטו כמשמעו כסופר ההרפתקאות והקומיקס של "הארץ שלנו".
    וככזה הוא היה לא רע בכלל אם כי הוא עצמו זילזל ביצירתו זאת . לדעתי הוא כותב הקומיקס הישראלי הטוב ביותר של כל הזמנים אם כי סביר להניח ששדה בעצמו מתהפך כעת בקיברו בגלל עצם האיזכור של סיפוריו אלה.
    אם הוא היה חי בצרפת או אבארה"ב כי אז יכול היה לזכות לפירסום והצלחה ולהכרה ביקורתית דווקא ככותב קומיקס . בישראל הוא נאלץ לחפש הכרה כזאת במקומות אחרים.

  • מספר 666  On אוקטובר 7, 2011 at 7:33 am

    ראיון גדול עם הפרופסור אורי בר יוסף בעברו אחד הכותבים האחרונים של ספרי פטריק קים ובהווה היסטוריון של עולם הביון הישראלי ושל מלחמת יום הכיפורים .
    ראו
    התככים והמזימות שמאחורי ( ואחרי ) מלחמת יום הכיפורים
    http://www.yekum.org/2011/10/%d7%94%d7%aa%d7%9b%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a4/

  • מספר 666  On ספטמבר 23, 2017 at 6:40 pm

    לרגל מלאת 44 שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, לפניכם אחת מיצירות הספרות המרשימות ביותר על מלחמה זאת, סיפור קומיקס שכתב פנחס שדה וצייר גיורא רוטמן, אשר הופיע ב-1974 בשבועון ה"ארץ שלנו", ובו נפרשת לראשונה בקומיקס העברי המציאות הקודרת והבלתי-מיופה של המלחמה.
    חולות אדומים: סיפור קומיקס קלאסי על מלחמת יום הכיפורים מאת פנחס שדה וגיורא רוטמן

    http://www.yekum.org/2017/09/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8-%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A1-%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%A1%D7%99-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%9C%D7%97/

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: