שיר הנודד הנצחי

הופיע ב"אוקאפי "  

אני הולך להיצלב אבל אתה תחכה לי עד שאשוב."
(ישו הנוצרי ליהודי מנוול כמה שעות לפני הצליבה ,דיאלוג המופיע בסיפורים אירופיים רבים)
דיפדוף באנתולוגיה של מאמרים על מדע פופולארי יכול להביא לפעמים לתוצאות בלתי צפויות. במקרה שלי דפדוף בקובץ כזה של מאמרים של סופר המדע המפורסם מרטין גרדנר, הפגיש אותי עם שיר שכוח מהמאה ה-19 שמצא חן בעיני כל כך שהחלטתי לתרגם אותו .
את השיר "היהודי הנודד" כתב צ'רלס טימוטי ברוק (1813-1883), כומר אמריקני שהיה גם חרזן פורה, ותרגם מגרמנית את גתה ומשוררים אחרים, השיר מבוסס כנראה על פואמה גרמנית נשכחת. השיר שהיה פופולארי מאוד בארצות הברית בסוף המאה ה- 19 הופיע אז במספר רב של אנתולוגיות, ומאז נשכח.

במרכז הגרסה המקורית של השיר עומדת דמותו של "היהודי הנודד", הלקוחה מאגדה נוצרית אנטישמית על יהודי שלעג לישו בדרכו לצליבה. ישו קילל את היהודי הזה שינדוד לנצח בצפייה לשובו באחרית הימים. דמות "היהודי הנודד" עמדה במאות השנים האחרונות במרכז שירים עממיים, סיפורי פולקלור, ומאות יצירות ספרות, שהשתמשו בה למטרות שונות. היו שהציגו אותו כנבל מקולל (כמו בספר "נסיך הודו" של לואיס וולאס, מחבר "בן חור"), ואחרים הציגו אותו כדמות רומנטית וטראגית שמייצגת את כלל המין האנושי, למשל סופר ההרפתקאות אז'ין סי (שתיאר אותו כנציג הנצחי של מעמד הפועלים המדוכא, שנאבק במזימה שטנית של הכמרים הישועים, בספר בשם "היהודי הנודד" שרק חלקו הראשון תורגם לעברית). דמות "היהודי הנודד" מופיעה גם ביצירות של משוררים כמו קינה (שתיאר אותו כדמות קוסמית אצילית, המייצגת את האדם הסובל המחפש תשובות לשאלותיו). במשך השנים גם הופיעו במקומות שונים באירופה מתחזים רבים שהציגו את עצמם כיהודי הנודד בן האלמוות.

במאה העשרים הופיע היהודי הנודד בשתי יצירות מפורסמות, שתורגמו לעברית: האחת היא יצירת המדע הבדיוני הקלאסית "המנון לליבוביץ" של מילר, שם מתברר שהוא שרד גם אחרי שואה גרעינית, והשניה היא ספרו של הסופר היהודי הגרמני המפורסם סטפן היים "אחשוורוש היהודי הנודד" שהוא אולי היצירה המודרנית המפורסמת ביותר העוסקת הדמות. שתי יצירות אלה, יחד עם החלק הראשון של ספרו של אז'ין סי, הן היצירות היחידות הקיימות בעברית על הדמות.

הפואמה של ברוק היא אחת היצירות המקוריות והמעניינות ביותר העוסקת בדמות היהודי הנודד ומציגה אותה מזווית בלתי שגרתית.. שיניתי את שם הדמות לאליהו הנביא שהוא "היהודי הנודד הנצחי" במסורת היהודית, שאינה מכירה את האגדה הנוצרית האנטישמית.
להלן הפואמה בגירסה האנגלית המקורית ובתרגום שלי :

Wandering Jew 

by

Charles Timothy Brooks

hopgood_charles-portrait_of_timothy_brooks-OM222300-10375_20081227_dec27_3204

portrait of Timothy Brooks, born October 2nd, 1786 at Salem, died March 2nd, 1862,

By Charles Osgood,

The wandering Jew once said to me,
I passed through a city in the cool of the year;
A man in the grader plucked fruit from a tree.
I asked: "How long has the city been here?"
And he answered me, as he plucked away –
"It always stood where it stands to-day,
And here it will stand forever and aye."
Five hundred years rolled by, and then
I traveled the self-same road again.

No trace of the city there I found:
A shepherd sat blowing his pipe alone;
His flock went quietly nibbling round.
I asked: "How long has the city been gone?"
And he answered me, and he piped away –
"The new ones bloom and the old decay,
This is my pasture ground for aye."
Five hundred years rolled by, and then
I traveled the self-same road again.

And I came to the sea, and the waves did roar,
And a fisherman threw his net out clear,
And when heavy laden he dragged it ashore.
I asked "How long has the sea been here?"
And he laughed, and he said, and he laugher away –
"As long as you billows have tossed their spray
They've fished and they've fished in this self-same bay."
Five hundred years rolled by, and then
I traveled the self-same road again.

And I came to the forest, vast and free,
And a woodman stood in the thicket near –
His axe he laid at the foot of a tree.
I asked, "How long have the woods been here?"
And he answered "These woods are a covert for aye;
My ancestors dwelt here alway,
And the trees have been here since creation's day."
Five hundred years rolled by, and then
I traveled the self-same road again.

And I found there a city, and far and near
Resounded the hum of toil and glee,
and I asked, "How long has the city been here?
and where is the pipe, and the woods and the sea?"
And they answered me, as they went their way,
"Things always have stood as they stand to-day,
And so they will stand forever and aye."
I'll wait five hundred years, and then
I'll travel the self-same road again.

 

שיר הנודד הנצחי / צ'רלס טימוטי ברוקס

סִפֵּר לִי פַּעַם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא:
"עָבַרְתִּי דֶּרֶךְ עִיר בַּחֹרֶף שֶׁל הַשָּׁנָה
וְשָׁם רָאִיתִי אִישׁ מוֹרִיד מֵעֵץ פֵּרוֹת שֶׁל תְּאֵנָה
שָׁאַלְתִּי: "כַּמָּה זְמַן עוֹמֶדֶת הָעִיר עַל תִּלָּהּ?"
וְהוּא עָנָה לִי: "הָעִיר קַיֶּמֶת מִזֶּה אֵינְסְפוֹר שָׁנִים
וְתַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵּם לְנֶצַח נְצָחִים".
מִשָּׁם הִמְשַׁכְתִּי וְנָדַדְתִּי בַּיַּבָּשׁוֹת וּבַיָּמִים
וְאָז חָזַרְתִּי לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם כַּעֲבֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים .

וְלֹא מָצָאתִי שׁוּם זֵכֶר לָעִיר וְלַמִּבְנִים
הָיָה רַק רוֹעֶה יוֹשֵׁב מְחַלֵּל בֵּין עֵדֶר כְּבָשִׂים .
שָׁאַלְתִּי "כַּמָּה שָׁנִים חָלְפוּ מֵאָז חֻרְבָּן הָעִיר ?"
וְהוּא עָנָה לִי כְּשֶׁהוּא מְחַלֵּל
"מַה שֶּׁחָדָשׁ פּוֹרֵחַ וּמַה שֶּׁעַתִּיק חָרַב
וְזֶהוּ שְׂדֵה מִרְעֶה מֵאָז וּמִתָּמִיד וְכָךְ זֶה יִשָּׁאֵר"
מִשָּׁם הִמְשַׁכְתִּי וְנָדַדְתִּי בַּיַּבָּשׁוֹת וּבַיָּמִים
וְאָז חָזַרְתִּי לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם כַּעֲבֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים .

וְהִגַּעְתִּי אֶל הַיָּם וְשָמַעתִּי אֶת הַגַּלּים הרוֹחשִׁים

וְרָאִיתִי שָׁם דַּיָּג שׁוֹלֶה רֶשֶׁת עִם דָּגִים
וְשָׁאַלְתִּי "מִזֶּה כַּמָּה זְמַן נִמְצָאִים פֹּה הַיָּם וְהַדַּיָּגִים?"
וְהוּא צָחַק וְעָנָה: "הַדַּיָּגִים שׁוֹלִים כָּאן אֶת דְּגֵיהֶם מִזֶּה עִדָּן וְעִדָּנִים
וְכָאן הֵם יַמְשִׁיכוּ לָדוּג עַד לְאַחֲרִית הַיָּמִים"
מִשָּׁם הִמְשַׁכְתִּי וְנָדַדְתִּי בַּיַּבָּשׁוֹת וּבַיָּמִים
וְאָז חָזַרְתִּי לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם כַּעֲבֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים .

וְהִגַּעְתִּי לְיַעַר עֲנָק מְלֵא עֵצִים
וְרָאִיתִי אָדָם חוֹטֵב גְּזָעִים
וְשָׁאַלְתִּי: "מִזֶּה כַּמָּה זְמַן הָעֵצִים כָּאן עוֹמְדִים?"
וְהוּא עָנָה: "אֲבוֹתַי שָׁכְנוּ כָּאן מֵאָז יָמִים שֶׁשּׁוּב אֵינָם נִתָּנִים לִזְכִירָה
וְהָעֵצִים עוֹמְדִים כָּאן מֵאָז יוֹם הַבְּרִיאָה"
מִשָּׁם הִמְשַׁכְתִּי וְנָדַדְתִּי בַּיַּבָּשׁוֹת וּבַיָּמִים
וְאָז חָזַרְתִּי לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם כַּעֲבֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים .

וּמָצָאתִי שָׁם עִיר גְּדוֹלָה וְרוֹעֶשֶׁת
וְשָׁאַלְתִּי: "מִזֶּה כַּמָּה זְמַן הֵעִיר כָּאן עוֹמֶדֶת ?
וְאֵיפֹה הַשָּׂדֶה, וְהַיָּם וְהַיַּעַר?"
וְתוֹשָׁבִים עָנוּ לִי בְּדַרְכָּם עִם שַׁחַר:
"הָעִיר קַיֶּמֶת מִזֶּה אֵינְסְפוֹר שָׁנִים
וְתַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵּם לְנֶצַח נְצָחִים"
אֲנִי אֲחַכֶּה וְאֶנְדֹּד בַּיַּבָּשׁוֹת וּבַיָּמִים
וְאָז אֶחְזֹר לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם בְּעוֹד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים.

תרגם: אלי אשד

 

קישורים :

היהודי הנודד בויקיפדיה

היהודי הנודד באנציקלופדיה היהודית

 

היהודי הנודד באמנות

:

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Agtinternational.blogspot.com  On אוגוסט 23, 2014 at 4:58 pm

    There are many upon many security packages that do a wonderful job of keeping the home secure.
    If you have monitoring home security systems, the alarm company will get in touch with you and those on your address book as well as provide a presence at your home within a very
    good time frame. Given that the certain word or phrase
    can be duplicated by either recording a person saying it or utilizing
    a sample of them writing it, the phrase is typically changed so that
    it is random.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: