פרעה פולני

 

פרעה כרכים א-ב / בולסלב פרוס

לאחרונה הוקרן בסינמטק תל אביב פסטיבל סרטים של הבמאי הפולני היהודי הידוע יז'י קבלרוביץ' .

קבלרוביץ' שזה מקרוב מלאו לו 80 שנה היה במשך עשרות שנים אחד הבמאים החשובים ביותר של פולין ועסק בעיקר בבימוי של סרטים היסטורים ובהם "יוהנה של המלאכים " שעוסק במאה ה-17 בסרט "אוסטריה " שבו עסק ביהדות החסידית במהלך מלחמת העולם הראשונה ובסרטו האחרון לעת עתה "קוו ואדיס "  2001) שהוא הסרט היקר ביותר שהופק אי פעם בפולין והוא אפוס בן 3 שעות על רדיפות הנוצרים בימי הקיסר הרומאי נירון על פי ספרו הידוע של הנריק סינקייביץ ( שתורגם לאחרונה לעברית ,תרגום חדש לבני הנוער). קוו ואדיס הוא סרט נוצרי ביותר מכל בחינה המבטא את ערכי הנצרות כנגד עולם חילוני מנוכר ואולי אין זה מפתיע לגבי במאי פולני פוסט קומוניסטי אבל בהחלט מפתיע לבמאי ממוצא יהודי.


אולם דומה שסרטו המעניין ביותר מכל בחינה והוא סרט יוצא דופן עבור הקולנוע הפולני היה אפוס היסטורי אחר שהוקרן בהקרנה מיוחדת בסינמטק סרט בשם "פרעה " ( FARAON) ונוצר ב-1966. הסרט שלזמנו היה היקר ביותר שהופק בידי הקולנוע הפולני קיבל מיד את הכינוי "קליאופטרה הקומוניסטית " והיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לאותה השנה. זהו סרט מדהים באורך השלוש השעות מבוסס על ספר קלאסי של הספרות הפולנית של הסופר והעיתונאי בולסלב פרוס ( BOLESLAW PRUS )

Bolesław Prus (16543 bytes)

בולסלב פרוס שהיה ביחד עם הנריק סנקייביץ אחד הסופרים הפולניים המפורסמים ביותר של המאה ה-19 ( עד כדי כך מפורסם שאפשר לבקר במוזיאון על חייו בפולין )  התפרסם ברומנים הריאליסטיים שלו על חיי פולין , ספרים כמו "הבובה " ( 1890) שנחשבים ליצירות מופת של הספרות הפולנית. הוא נודע בביקרתו על תופעות שונות בחיים הפולניים כמו האדישות של חוגים פיננסיים לצורך לתמוך בפרוייקטים חברתיים ולעומת זאת העלה על נס וכדוגמה את החוגים הפיננסיים היהודים שהקפידו להקים בתי ספר ובתי חולים..

אולם יצירתו החשובה מכול לא עסקה כלל בפולין של זמנו אלא בתקופה לא ידועה כלל של ימי קדם במצריים הפרעונית במאה ה-11 לפני הספירה .

פרעה כרכים א-ב / בולסלב פרוס

ספר זה "פרעה" ( 1896) שנחשב לדעת רבים לאחד הרומנים ההיסטוריים הגדולים של כל הזמנים תורגם לעברית בכמה כרכים בידי המשורר ב. מרדכי (על פי גרסה אחת התרגום הוא משנת 1928 , בכל אופן המהדורה נמצאת בספריה הלאומית היא רק משנת 1947 ) .

כותב שורות אלה קרא בילדותו את הספר הזה במהדורה של כמה כרכים שהשאיר עליו רושם בל ימחה ,יותר מכל ספר אחר שקרא על תרבות קדומה זאת.

פסל של בולסלב פרוס

 זהו גם ספרו היחיד של פרוס שתורגם לעברית ,אם כי תורגמו כגם כמה מסיפוריו הקצרים ובהם "מאגדות מצרים העתיקה "( שתורגם לעברית עוד ב-1911 במגזין בשם "השחר") נובלה שעוסקת גם היא בפרעה מצרי קדמון וליתר דיוק באחד מאבותיו של גיבור "פרעה",  וסיפורים שתורגמו בידי הסופרת והמתרגמת שולמית הר-אבן ( שנפטרה לאחרונה) במסגרת הספר "מבחר הסיפור הפולני".

איור ממהדורה פולנית של "פרעה " מאת פרוס.
וספר קלאסי רחב יריעה זה הוסרט לסרט מרשים מאוד בידי קבלרוביץ שהוסרט הן בפולין עצמה הן באוזבקיסטן והן במקום ההתרחשויות במצרים .


התקופה של הספר והסרט היא בערך 1080 לפה"ס , כמה עשרות שנים אחרי ימי יציאת מצרים. בארץ ישראל ( "יהודה" בסרט ) שולטים שבטים עבריים מסוכסכים שונים ושבראשם עומדים שופטים מסוגם של גדעון יפתח ושמשון. בימים שטים סוחרים פיניקיים עשירים ( המוצגים בסרט לחלוטין על פי הסטריאוטיפ האנטישמי של היהודים הסוחרים רודפי הכסף ) ובאשור קמה מעצמה צבאית אדירה בראשותו של תגלת פלאסר הראשון אחד מגדולי השליטים האשוריים שכבש אף את בבל המעתירה.


הספר והסרט מספרים את סיפורו של פרעה רעמסס השנים עשר ,בחור צעיר ועז נפש המורד במסורת ובמעמד הכוהנים הכל יכול השולט על רוחם ועל נפשם של בעם במצרים שבראשו עומד חורי-חור הכוהן רב העוצמה שאף פרעה המנהיג החילוני חושש ממנו. מעמד הכוהנים מזכיר את הביורוקרטיה הקומוניסטית ואת הדורסנות הסובייטית.

בסצינת הפתיחה המרשימה מאוד של הסרט, צבא פרעה ( שחייליו המצריים גולמו בידי חיילים סוביטיים שהוצבו בפולין ) נעצר בדרכו בגלל שתי חיפושיות קדושות הנלחמות זו בזו : סיבה מספקת לכוהנים אחוזי האמונות תפלות לחסום את הנתיב ולמלא בחול תעלה , ואגב כך להרוס את חייו של איכר המתפרנס מתעלה זאת .


אך עם מות אביו רעמסס האחת עשר תופס רעמסס השנים עשר את הפיקוד על הצבא ומתכנן מלחמה כנגד מעצמת אשור האדירה בגיבוים של הפיניקים שחוששים מן האשורים . הדבר מביא את רעמסס להתנגשות עם הכוהנים ועם הממסד מבחינת רמסס "המימסד הכוהני " המושחת גוזל משאבים עצומים שעדיף שילכו לחיזוק הצבא, בעוד שהכוהנים חוששים ( וכמסתבר מן העלילה במידה רבה של צדק ) שצבאה המוחלש של מצרים לא יחזיק מעמד בהתנגשות מעין זאת.

יש כאן אירוניה שהצופה אינו יכול להתחמק ממנה ש"הרעים " בסרט הם בעצם הצודקים בהבנתם המורכבת יותר את המציאות בעוד שהגיבור "הטוב " שוגה בהבנתו הפשטנית באופן יחסי את יכולותיו.אין כאן מאבק חד מימדי בין "הטוב המוחלט לרע המוחלט " כמו נניח ב"מלחמת הכוכבים".
שמן למדורת העוינות בין הפרעה והכהונה מוסיף הרומן שמנהל רעמסס עם נערה עבריה בשם שרה.

העבריה היפה מולידה לפרעה בן והכוהנים ( שונאי עברים שמן הסתם זכרון יציאת מצרים טרי מאוד בזכרונם ) מתכננים להשתמש בילד זה כדי להפוך אותו ל"מלך הראשון של העברים " ( שהרי שאול המלך הראשון נמצא מאה שנים לפחות בעתיד ).


הסרט מגיע לשיאו בהתנפלות ענקית של המוני מצרים על הכוהנים שלמעשה הסיתו אותם לכך לשעה שבה יש במצרים ליקוי חמה. הליקוי מוצג כעונש המשמיים מהאל אוזיריס ( שהכוהנים משמיעים את קולו האדיר המכריז על העונש המוטל על מצרים "החוטאת " כמעט בסגנון הדיבור של נביאי התנ"ך במעין רמקול קדום ) והכוהנים הערמומיים מנצלים את מה שהם ידועים שהוא תופעת טבע רגילה על מנת לחזק את שליטתם בהמונים ומעתה ואילך גורלו של הפרעה הצעיר והאמיץ נחרץ למוות והכוהנים ישלטו מעתה לאין מפריע בארץ. ליקוי החמה אגב,, היה אמיתי וכנראה אחת הסיבות לבחירת פרוס דווקא בתקופה זאת כדי לכתוב עליה . מחבר אחד העיר שליקוי חמה כזה שעליו לא ידע פרוס התרחש גם בימי הפרעה המונותאיסט הראשון אחנאתון שחייו היו דרמתיים אף יותר , ויתכן שעם פרוס היה יודע על ליקוי חמה זה היה בוחר באחנאתון וזמנו כבסיס לרומאן.

אמנם ניתן לראות בסרט מעין אלגוריה מוסווית היטב על יחסי הדת והמדינה גם במשטר הקומוניסטי שבו הביורוקרטים של המשטר הזכירו מאוד את הכוהנים במצרים העתיקה. אבל בו בזמן סרט זה הוא אחד הבודדים מאוד שניסו לתאר בצורה אמינה כלשהי את דרך החיים של מצרים העתיקה. זהו סרט איטי אבל העוצמה שלו היא דווקא בכך שהוא אינו עוסק בתיאור קרבות ומעשי הרפתקאות כמקובל ברוב הסרטים ההיסטוריים והגיבורים אינם דווקא דמויות הירואיות של שחור ולבן אלא זהו תיאור מפורט של החיים בחברה קדומה שמשפיעים על האירועים הנעשים דרמטיים יותר ויותר עד לסוף המצמרר והטראגי. .אך למרות הטראגיות של הסיום יש לציין שגישתם של הכוהנים החוששים ממלחמה עם אשור אדירת הכוח נראית ריאליסטית יותר מזו של הפרעה הצעיר והפזיז.


מעניין שאם כי הסרט הוא ריאליסטי מאוד בתיאור חיי מצרים העתיקה הרי דווקא הדמות הראשית שבו, רעמסס ה12 (השחקן ג'רז'י זלניק ) היא דמיונית לחלוטין ולא הייתה קיימת במציאות ההיסטורית של התקופה.  השושלת שלו הסתיימה במציאות ההיסטורית עם אביו בסרט  רעמסס ה-11  שמלך במצרים פרק זמן ארוך של קרוב לשלושים שנה אך שאיבד את השלטון עוד בחייו לכוהן הגדול והשאפתן  חורי -חור שהיה דמות אמיתית מאוד ובימיו החל תוהו ובוהו במצרים שהחליש מאוד את הממלכה האדירה לפנים ושנמשך עד לאחרית ימי שלמה ( שהיה נשוי כידוע עם בת פרעה מצרי ) כאשר עלה לשלטון פרעה שישק שחיזק את מצרים מספיק כדי שיוכל לפלוש לממלכות ישראל ויהודה . בכל אופן יש חוקרים שחושבים מסיבות שונות  שקברו של כהן זה לא התגלה ולא נשדד מעולם והוא  האוצר הגדול ביותר שעדיין חבוי במצרים מחכה לגילויו בידי ארכיאולוג בר מזל .

מסעו של ואן אמון

 

ואם זאת אחת היצירות הספרותיות המעניינות ביותר שנכתבו אי פעם במצרים העתיקה שייכת דווקא לתקופה לא ידועה זאת שבולסלב פרוס היה היחיד בתקופה המודרנית שעסק בה בספרות. . החוקרים גילו פפירוס שתיאר בגוף ראשון את מסעו של אחד מאנשיו של הכוהן הגדול חורי-חור , הכוהן ואן אמון לעיר גבל שבפיניקיה. בדרך נשדד הכוהן המצרי הגאה ומצא את עצמו חסר כל, ובמאמציו להחזיר לעצמו את כספו ומעמדו נפגש עם מלך גבל "זכר בעל " שעימו ניהל מו"ם מסחרי תיאולוגי מיגע בניסיון לשכנע את הפיניקי הערמומי שמן הראוי לתת לכהנים מצרים את מבוקשם גם מבלי שאלה ישלמו עבור כך בכסף. הוא היגיע למקומות בארץ ישראל כמו העיר דור שנישלטה בידי קרובי גזע של הפלישתים ולאי קפריסין. בכל מקום גילה עד כמה התדרדר מעמדה של מצרים לשפל המדרגה בעיני האנשים שפעם נשלטו בידיה ובשלב מסוים הפך הכוהן המצרי הגאה לפליט נרדף וחסר כל מאחר שהואשם (בצדק) בידי הפלישתים שהוא הפך לשודד דרכים. אגב כך מתאר הכוהן תופעות מוזרות שבהן נתקל כולל התיאור הראשון הידוע של "נביא" פיניקי המתנבא באקסטזה בדומה ככל הנראה לנביאי ישראל המאוחרים יותר.
יתכן שהכוהן בתיאור מסעו תיאר גם את מיפגשיו עם אנשי שבטי ישראל של תקופת השופטים .אך לרוע המזל יצירה זאת נקטעה בפפירוס הקיים בידינו באמצעה לפני שהיגיע לשלב זה. בכל אופן גם מה שיש בידינו מספיק כדי להיחשב לסיפור המסע הקדום ביותר הידוע וליצירת מופת של הספרות המצרית , אם כי החוקרים נחלקים עד היום בשאלה אם המדובר ביצירה בדיונית או אוטוביוגרפית. מומלץ לקרוא בנושא זה את מאמרה המצויין של הארכיאולוגית דבי הרשמן "ואן אמון -הנוסע הראשון " שהופיע בגיליון מיוחד של המגזין "מסע אחר " גליון מספר 44 שהוקדש ל"נוסעים גדולים". היא משווה אלמנטים בסיפורו של "הנוסע העתיק מכולם " עם סיפורי מרקו פולו מצד אחד סיפורי גרהם גרין מצד שני ועם סיפורי הסופר המסעות האמריקני המודרני ג'ק קרואק שכמו ואן אמון העדיף להתמקד בתיאור המגעים האישיים שהיו לו מאשר בתיאור המקומות השונים שבהם ביקר.
הפפירוס היחיד שעליו נתגלתה יצירה זאת התגלה רק שנים לאחר שחיבר פרוס את ספרו בסוף המאה ה-19 . מצער מעט הדבר שהבמאי קבלרוביץ' לא ניצל סיפור מרשים זה והפך את ואן אמון לאחת הדמויות בסרט ואת סיפור מסעו בארץ ישראל ומפגשיו עם בני עמה של אהובתו היהודיה של פרעה לעלילת משנה , דומני שזה רק היה מוסיף משנה עניין ועוצמה לסרט..


בכל אופן זהו סרט רב עוצמה ומרשים וככל הנראה הטוב ביותר שנעשה אי פעם על מצרים העתיקה  גם כך ואם כי הוא עוסק במאה ה-11 לפני הספירה הוא בהחלט משאיר את הצופה גם עם מחשבות לגבי תקופתו שלו.

 קישורים רלבנטיים

   

 

 סקירה מפורטת על הספר "פרעה"

בולסלב פרוס בויקיפדיה

מוזיאון בולסלב פרוס

ראיון עם הבמאי

 אל החיפושית ב"פרעה"

מלחמת המצרים באשורים בתקופת חורי-חור

לוח זמנים של התקופה

ואן אמון

עוד על ואן אמון

ואן אמון והנביאים

ואן אמון והפלישתים

סרטים על תקופת התנ"ך
סרטים על ימי משה רבנו ומצרים העתיקה

פנטזיות פולניות בשפה העברית

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: