האנשים שיודעים לארגן:על הספר "חלוקת קשב "מאת מיכאל שרון

חלוקת קשב / שרון מיכאל

סקירה על ספרו של מיכאל שרון "חלוקת קשב"  הוצאת צ'ריקובר 1997

תקצירה כריכה האחורית :

היכולת לשלוט בחלוקת קשב יכולה להביא את האדם לעשות ולבצע מספר דברים בעת ובעונה אחת. 

היכולת לבצע כמה פעולות בעת ובעונה אחת ולהבחין בדברים אחדים בהינף יחיד של תשומת לב, הילכה קסם על הדמיון האנושי מאז ומתמיד. קוריוזים היסטוריים מייחסים יכולת זאת לאישים כיוליוס קיסר ונפוליאון בונפרט. אמנות ניהול מערכותיהם הצבאיות התבססה על גיבוש תמונות מצב מידיות ומדויקות מתוך ריבוי ההתרחשויות שבשטח, וארגונם של מהלכים בלתי צפויים ואפקטיביים ביותר תוך חיסכון ניכר במשאבי אדם וציוד. הספר חלוקת קשב מאפיין יכולת זו ומצביע על מרכיביה. הוא מתאר גם איפיונים אישיותיים של אנשים אשר באופן ספונטני מתמודדים בהצלחה עם בעיות והחלטות מורכבות – אנשים אשר ראיית המכלול והיצירתיות שלהם אינן פוגעות ביסודיות וביעילות פעולותיהם. יכולת חלוקת הקשב מוצגת כאן לראשונה כסוג של אינטליגנציה טבעית, שעיקרה – ארגון מידע מורכב. מאחד לסינתזה רחבת – היקף ממצאים אמפיריים רבים מתחומי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הקשב, הנוירופסיכולוגיה וממקורות מידע מגוונים נוספים, וכמה מנדבכיו המרכזיים מתבססים על ממצאי מחקר מדעי, שנערך ב"מכון לבריאות העובד ושיקומו" שליד בית החולים לווינשטיין. הספר מיועד לעוסקים במדעי ההתנהגות ולקוראים משכילים המתעניינים והנדרשים לחלוקת קשב בעיסוקים ובמקצועות כגון: ניהול, הוראה, הפעלת ציוד מורכב, מחקר ופיתוח ובכל פעילות המחייבת התייחסות בו – זמנית לכמה אספקטים של המצב או של סביבת – הנתונים. סטודנטים לפסיכולוגיה ימצאו כאן סקירה נרחבת של נושאים בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובנוירופסיכולוגיה.

מיכאל שרון, בוגר פסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל – אביב, עבר הכשרה בפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטה של מדינת קליפורניה ובאוניברסיטת חיפה. רכש ניסיון רב במחקר ובבניית מודלים תאורטיים. פרט למחקר, עבד בהוראה ובהנחיית קבוצות דיון במספר מסגרות.

מדברי הביקורת – ידיעות אחרונות, דב גנחובסקי: כמה פעולות אתם מסוגלים לבצע בו זמנית? היה שר אוצר בישראל שיכול היה לישון, להקשיב לנעשה סביבו ולהחליט החלטות – הכל בו זמנית [הכוונה בתאור ההומוריסטי לפנחס ספיר, אבי "הנס הכלכלי" הישראלי. מ.ש.]. העניין אינו רק בחיסכון בזמן, אלא בהשתלטות על נושאים מורכבים בלי לאבד את הראייה הכוללת ואת בחינת השלכות ההחלטות. לא ספר קל לקריאה, אבל יותר ממעניין.

( תקציר הספר בכריכה האחורית ).

הבה נתאר לעצמנו מצב היפותטי : במדינה קטנה ומוקפת אוייבים השואפים להשמידה , ומלאה באינספור בעיות פנימיות , כלכליות , צבאיות , חברתיות , אקולוגיות , ניהוליות תרבותיות ומה לא, יש ראש ממשלה. ראש הממשלה הנ"ל אדם עמוס ועסוק נאלץ לקבל החלטות חשובות על עניינים דוחקים מדי יום ביומו וכל החלטה שלו עלולה לחרוץ גורלות הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. וזה בעולם שנמצא על סף מלחמה שהולך ומתחמם מדי יום ביומו ועומד על סף שואה אקולוגית . על מנת לקבל את החלטותיו החשובות על אותו ראש ממשלה לקבל כמויות עצומות של אינפורמציה שעל פיה יקבע את החלטותיו .
האם ידע לעבד כהלכה במוחו את אותן כמויות אדירות של מידע על מנת להחליט על פיו את ההחלטה הנדרשת ? האם יוכל לשמור במוחו את התמונה הכוללת הנדרשת שבה הכל "משתבץ " למרות שכל הדברים נראים כשונים מפורדים ומנוגדים? האם יוכל ראש הממשלה לבצע במוחו הערכה יעילה של השלכות החלטותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך ?
לראש הממשלה הנ"ל יש כמובן עוזרים שבוחרים עבורו את המידע שהוא מקבל לידיו ולעוזרים האלה יש עוזרים משלהם שמעבירים להם את המידע לאחר סלקציה משלהם , וכך הלאה. על מנת לבצע את תפקידם כהלכתו כל האנשים האלה , ראש הממשלה , עוזריו ועזריהם חייבים להיות אנשים בעלי קשב יוצא מהכלל, היכולת לרכז את התודעה ולבצע סלקציה נכונה ויעילה של הכמות העצומה של המידע שהם מקבלים ולבחור מתוכו את המידע החשוב ביותר שכן אחרת אלוהים יעזור לתושבי אותה מדינה קטנה.
קשב הוא היכולת לקלוט מידע רלוונטי ובו בזמן להתעלם ממידע לא רלבנטי למשימה הנדרשת וכמובן בו בזמן יש לזהות את המידע כלא רלבנטי .

אבל כיצד אפשר לדעת האם לאותם אנשים אכן יש את יכולת "חלוקת הקשב " הנדרשות כדי לעמוד במטלות של תפקידם ? לכל מי שחרד לאיכות השלטון ולמי שעומד בראשו זוהי שאלה בעלת חשיבות עליונה.
החוקר מיכאל שרון פירסם ספר העוסק בנושא הקשב והאנשים בעלי הקשב היוצא מהכלל שעוזר לקוראים להבין משהו בנושא מורכב זה.

מיכאל שרון מחבר "חלוקת קשב"

שרון שהוא בוגר פילוסופיה ופסיכולוגיה הוא אדם רב תחומי שמעטים כמוהו, הוא מרבה לפרסם בפורומים שונים באינטרנט ומבחינות רבות הוא שנוי מאוד במחלוקת . אבל רוחק הראות והגיוון של כמה מרעיונותיו הוא מדהים ממש.
בספרו "חלוקת קשב "  בודק שרון את התכונות המאפיינות "מארגנים " בעלי יכולות קשב גבוהות לעומת "לא מארגנים " בשני מישורים :קוגניציה ואישיות. על סמך סדרת ניסויים שערך מנסה שרון להבין מיהם האנשים בעלי הקשב המעולה "המארגנים " אלה שמסוגלים להתמודד בהצלחה גדולה עם מכלול של תפקידים מורכבים בזמן קצר יחסית ותוך כדי התמודדות עם עומס מידע .
שרון מצא בין השאר שאנשים אלה מסוגלים לצמצם באופן מכווון ומאסיבי עומס מידע במטרה לחסוך במשאבי עיבוד יקרים ובכך הם חוסכים זמן ואנרגיה יקרה בעת התמודדותם עם תפקידים מורכבים ..
לרוע המזל אנשים כאלה הם מיעוט באוכלוסיה שרובה שייך ל"לא מארגנים ". שרון מזכיר כי מנהיגים גדולים כמו קיסר ונפוליאון היו בדיוק אנשים כאלה שהצטיינו בכל תחום שבו עסקו :שניהם קידמו חקיקה מקיפה ,כוננו מחדש מערכת אדמיניסטרטיבית מעולה , הקימו מוסדות חברתיים ששרדו בשינויים מזעריים מאות שנים ופתרו בעיות מדיניות סבוכות בעזרת תושיה בלתי נלאית .אנשים אלה יכלו לבצע כמה משימות בו זמנית ובהצלחה גדולה וזה העלה אותה בהרבה מעל כל עמיתיהם ומתחריהם . ואלה הם גם האנשים שהאוכלוסייה זקוקה שיעמדו בראשה מאחר שיש סיכוי גבוה יותר שאולי יצליחו להתמודד בהצלחה עם שפע הבעיות הקיומיות של המדינה .
שרון בספרו מנתח את הפעולות ותהליכי המחשבה של אנשים "מארגנים " מעין אלה , הוא מציין שבולטת אצלהם היצרנות המחשבתית היכולת לשבור הקבצות מידע קיימות וליצור צירופים חדשים המביאה לגיבוש פתרונות , דרכי טיפול ואופני התייחסות חדשים . אופן ההתמודדות שלהם עם בעיה אינו שגור ומבוסס על דרכי התמודדות עם בעיות קודמות, אלא מבוסס על כך ש"המארגנים " מייצרים בזמן אמיתי את תצורת ההתמודדות כנגזרת ייחודית של מצב הבעיה השוטף.
הספר של שרון אינו קל לקריאה , הוא מיועד בעיקר לאנשי מקצוע ולאנשים משכילים ביותר והוא נותן פירוט מדעי מדוקדק של סדרת ההניסויים שביצע, ועוסק מעט מידי בהשלכות הכלליות של מסקנותיו. אבל יש בו עניין רב לגבי כל מי שעוסקים בבעיה החמורה של מציאת מנהיגים ומנהלים "מארגנים " יעילים בתקופה שבה אנשים כאלה נראים כקשים ביותר להשגה .

הספר נותן סימנים רבים איך אפשר לזהות אנשים כאלה אבל אינו עונה על השאלה החשובה מכל: איך אפשר למצוא אנשים כאלה בעלי יכולת קשב גאונית שהם נדירים ביותר ולשכנעם להיכנס למערכת הפוליטית ? ובעיקר על רקע הבינוניות שנראית כאנדמית אצל הפוליטיקאים של אותה מדינה קטנה מלאת בעיות קיומיות ?שכן היום כבר ברור שרק אנשים כאלה יוכלו להתמודד עם בעיותיה המורכבות באופן מדהים של מדינת ישראל.

שרון עוסק כיום בספר על חשיבותן האבולוציונית של רגשות המבוסס על עבודת מחקר קודמת שלו ,אנחנו מחכים לראות עם הספר יענה על השאלות השונות שנשארו ללא מענה בספר הנוכחי

ראו גם

הספר באמזון

מיכאל שרון בארץ הצבי

מאמרים של מיכאל שרון

מיכאל שרון במארקר

יומן מלחמת יום הכיפורים של מיכאל שרון 
 

מיכאל שרון

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • לא חשוב  ביום מרץ 7, 2004 בשעה 12:59 am

    האיש קשקשן פלצני דגול

  • מ.  ביום מרץ 8, 2004 בשעה 2:54 pm

    התזת נאצה חסרת הנמקה כלשהי מצד אנשים אנונימיים וירודים אינה הופכת מדען מהשורה הראשונה בעולם, ויוצר האמון על עבודה קשה, לשנוי במחלוקת. סביר שמדובר בבעלי עניין בשרות פלגיאריזם רחב היקף ביחס לעבודתו החלוצית רבת השנים של החוקר ואיש הפיתוח. כך, פלגיאריזם רחב היקף נוטה מצידו "לקבור" ולהכפיש את המקור ולסרבל את התקדמותו.
    זאת ממש כשם שפעולה ונדלית מצד חוליגן ברכבת התחתית בניו-יורק כלפי נוסע כלשהו, לא הופכת את האחרון ל"מעורב באלימות". זו גם זו הינן ענינו של החוק. משטרת ישראל היציבה לפני כשנה את המאבק בהפרת זכויות יוצרים כאחד מיעדיה האסטרטגיים. ישראל אגב, מדורגת על ידי משרד הסחר האמריקני באחד המקומות הגבוהים בעולם בהפרת זכויות קניין אינטלקטואלי.

  • מאירה זילברשטיין  ביום מרץ 11, 2004 בשעה 3:00 am

    בניגוד לרושם העולה אולי מהביקורת, נוכחתי לפתיעתי שיכול להיות ספר העוסק לעומק בנושאים בפסיכולוגיה, ועם זאת מרתק יותר מכל כותב מדעי ואקדמי אחר שניתקלתי בו.
    את הפלא הזה חולל ספרו של מיכאל שרון "חלוקת קשב" – הכתיבה זורמת, מרתקת, ואפילו נושאים מסובכים בפסיכולוגיה מחקרית מוצגים, לא יאומן, באופן בהיר ונעים לקריאה.
    היו אנשי אקדמיה שרמזו לי שמדובר בספר טוב "אך קשה". האם הם שיקרו? מדוע? והרי הם היציגו לי את היפוכה של המציאות, שכן אין כתיבתם – העילגת והמסבכת דברים במשפטים כבדים שלא לצורך, מתקרבת מבחינת העניין שהם מעוררים ושטף הקריאה לכתיבתו של שרון.
    נראה שבכוח אמירות כזב חוזרות ונישנות יצרו כאן מיתוס בדוי והפוך למציאות, של "כתיבה קשה". מדוע שיקרו? האם לפגוע במכירת הספר? מדוע? האם בשביל שיוכלו להעתיק תוך שינויים קלילים חלקים מספרו לעבודתם? לאלוהים (אילו רק הייתי מאמינה בו) פתרונים.

    כשניתקלתי בביקורתו של ד"ר אורי מילשטיין, אודות הספר, פלטתי אנחת רווחה כמעט. מישהו המעז לאמר: רבותי שיקרתם, הספר מרתק!

    כתב ד"ר מילשטיין:

    מיכאל שרון מבחין בספרו המרתק בין ארגון חד ממדי של רוב האנשים לבין ארגון רב ממדי של אנשים מוכשרים, מוכשרים מאוד וגאונים. הגאונים דוגמת לאונרדו דה וינצי, אייזיק ניוטון ואלברט איינשטיין מגיעים על ידי ארגון רב ממדי לתובנות חדשות מכל וכל . עוד לפני איינשטיין, לדוגמא היה ה"זמן" מושג שימושי. אבל האינטליגנציה המארגנת של איינשטיין הפכה את הזמן למרכיב ב"מרחב/זמן" ומרכיב זה שינה את הפרדיגמה הפיסיקלית שקבע ניוטון מאתיים שנה לפני כן.

    גם מושג הארגון היה בשימוש לפני מחקרו של מיכאל שרון, אך שרון הפך אותו בווירטואוזיות מחשבתית לאבן יסוד, לא רק בהבנת האינטלקטואליות אלא גם בהבנת המציאות באשר היא. לפיכך ראוי לכל מי שמתעניין בחשיבה האנושית, ביכולתה להבין את המציאות ולשפרה, לקרוא את "חלוקת הקשב".

  • צפריר  ביום מרץ 14, 2004 בשעה 9:46 pm

    כמה מילים לגבי ההישג של איינשטיין ביחסיות הזמן.

    המאמר שלו על תורת היחסות הפרטית לא בא מתחום המכניקה אלא דווקא מתחום האלקטרודינמיקה (התחום בפיזיקה שעוסק בחשמל, מגנטיות ותופעות קרובות. האור הוא, לצורך העניין, גלים בשדה אלקטרומגנטי).

    מקסוול ניסח קבוצת משוואות פשוטה אשר מסבירה היטב את התופעות של החשמל והמגנטיות בעזרת המושג של שדה אלקטרומגנטי. אולם זה עדיין לא הספיק כדי להסביר את כל התופעות שידועות על האור (אתם מוזמנים לקרוא גם על ה"אתר" ועל ניסוי מיליקן)

    בערך שנה לפני המאמר של איינשטיין הציע פיזיקאי הולנדי בשם לורנץ הסבר להתנהגות המוזרה של האור והשדה האלקרומגנטי. המשוואות שהוא הציע היו דומות להפליא למשוואות שהציע איינשטיין. אולם הוא לא העז ללכת צעד אחד קדימה ולהציע את ההסבר של איינשטיין.

    איינשטיין שניח הנחה מאוד מוזרה: מהירות האור לא משתנה. מכאן הוא המשיך "לכופף" את חוקי המכניקה כדי שיתאימו להנחה זו. לדוגמה: הכוח כבר לא הוגדר יותר כ"מסה כפול תאוצה" אלא כנגזרת של התנע. מושג התנע פתאום קיבל חשיבות מרכזית.
    ההסבר של איינשטיין נותר שנוי במחלוקת לפחות עשר שנים.

    כלומר: איינשטיין לא הניח מראש את יחסיות הזמן. הוא נאלץ להניח את יחסיות הזמן והתכווצות המרחב.

    אגב, נראה שמיכאל שרון מניח קצת יותר לגבי אותם גאונים. נראה שהוא מניח שיש להם גנים מיוחדים. כל מי שרוצה להתפלץ מוזמן לקרוא את http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5246-00.html?tag=21-40-15

  • מיכאל שרון  ביום מרץ 15, 2004 בשעה 11:45 am

    הוא היניח שמהירות האור היא אינווריאנט, והגדיר כווריאנטים גורמים שנחשבו קודם לאינווריאנטים. במקביל, הוא יצר גם הבנה חדשה לגבי תאורייה מדעית, באמרו שתאורייה כזו מאופיינת בהגדרת אינווריאנטים של המציאות.

    כלומר איינשטיין פעל בשתי רמות – מחד זאת של הסברת ניסוי מיכלסון ומורלי – בתורת היחסות הפרטית, תוך הרחבה מבנית המוכוונת לשורה של תופעות אמפיריות במסגרת יצירת תאורייה אינטגרטיבית חדשה. ומאידך, הסתכלות על תהליך פתרון מצב הבעייה המורכב שלו עצמו, תוך הבנות חדשות לגבי פעולת המחשבה האנושית המורכבת בהתמודדות עם מצבי בעייה כלליים ביותר במציאות.

    במקביל, גם תאוריית האירגון שהיצבתי ממחישה את חשיבותם של אינווריאנטים בתצורת האירגון המורכב, זה הכרוך באקטיבצייה של האונות הפרונטליות – המבנה המאוחר ביותר באבולוצייה.

  • מיכאל שרון  ביום דצמבר 27, 2004 בשעה 3:12 pm

    מדובר בפרשה קשה, אולי הקשה מסוגה מאז קום המדינה, של פגיעות ונזקים נמשכים, שיבוש מהלך חייו ועבודתו של חוקר ומפתח, התעמרות קשה, לקיחת דברים במרמה, הכפשה, מעשי הונאה נימשכים (וגם נישול מזכויות פנסיה, קביעות בעבודה, הלנת שכר, ומתארים אקדמיים גבוהים). מדובר בהיבטים שונים של פשיעה, חלקם פוגעניים ופליליים באופן מובהק וחריף, על רקע של חמס קניין רוחני בן שנים רבות מחוקר ומפתח חדשני וחלוצי.

    לא פניתי בזמנו לעזרת החוק בגלל האיומים הבאים:

    1) אם תפנה לגורם כלשהו, הפרוייקטים שאתה בצעת עד עכשו ימסרו לאחרים, וננפנף אותך.

    2) אם תפנה או תעשה בעיות כלשהן, הקריירה שלך מחוסלת לתמיד

    3) אתה פשפש קטן, ונימחץ אותך כמו שמוחצים פשפש. אין לך מושג עם מי אתה מתעסק כאן. חסרים לך בעניין הרבה ביטים של אינפורמציה.

    4) אם תעשה בעיות כלשהן, אז אתה יודע, יש גם תאונות עם משאית.

    כללית:

    1) בשנים 78-80 למדתי למסטר בפסיכולוגיה באוניברסיטת מדינת קליפורניה. נישאר לי לשלוח להם עבודת תזה למ.א.

    2) חזרתי לארץ באפריל 80 . התחלתי לעבוד במכון לבריאות תעסוקתית (המכון לפיזיולוגיה לשעבר), ביחידה לפסיכופיזיולוגיה בבי"ח לווינשטיין בסביבות יולי 1980 . חוזה העסקתי לווה בהתחייבות לא כתובה מצידם שאחד ממחקרי במכון ישמש אותי לתזה ל מ.א. אותה אוכל לשלוח לאוניברסיטה האמריקנית.

    3) ב-81 פורסמה על ידי המכון עבודת המחקר הראשונה שביצעתי. עבודה חדשנית אודות רגישות אינדיוידואלית ללחץ, כשתוצאות המחקר היצביעו על כך, שהגבוהים בחלוקת קשב הם האוכלוסיה הרגישה ביותר לרעש תעשייתי (כבר בעוצמות בינוניות) ולגורמי לחץ סביבתיים כחום, לחות, ויברציות וכד'. המחקר שבוצע על 25 עובדי טקסטיל, כלל גם בדיקות פיזיולוגיות (כמו רמת הקורטיזול החופשי בשתן). פותחה שם תאוריה חדשה שהסתמכה על ביבליוגרפיה של 61 עבודות ("הבדלים אינדיוידואלים בתגובות דחק של עובדים החשופים לרעש תעשייתי – גישה קוגניטיבית פסיכופיזיולוגית, 1981 39 עמודים).

    4) בתחילת 82 כתבתי הצעת מחקר מקיפה לתזה ל-מ.א. בת כ- 30 עמודים עבור האוניברסיטה האמריקנית. לא איפשרו לי לשלוח אותה לארה"ב. הדרך בה הדבר נמנע היו "תיקונים" על גבי תיקונים שכתב שם הבוס שלי, ששלח אותי כל פעם לתקן. התיקונים הללו היו מדומים. בהשוואה, הצעות המחקר שלי במכון התקבלו על ידו ללא כל תיקונים ובאופן חלק. אלא שהוא סירבל את הצעת המחקר שלי לארה"ב על ידי הערות ותיקונים מדומים שכלל לא היו רלוונטיים, וחסרי שחר.

    5) במקביל, אותה הצעת המחקר המורחבת באנגלית שכתבתי עבור האוניברסיטה האמריקנית, נמסרה ב-82 בחלקה לסטודנט ל-מ.א. בבר אילן (בשם יורם) לעבודת התזה למ.א. שלו, כשהבוס שלי היה אחד המנחים שלו. הדבר כלל גם מתקן ניסוי serial switching task שנבנה בהנחייתי למטרת התזה שלי

    6) כשהתרעמתי על הפרת המחוייבות ההיא (גם לבצע את המחקר וגם לשלוח לארה"ב) אמרו לי במכון (באופן מלווה באיומים והתעמרות) שיהיה עלי להיות כמו קיבוצניק שאינו יכול שדברים שהוא עושה יהיו תחת שמו. זאת תמורת משכורת. אמרו לי שאקבל בכל זאת חלק קטן מהקרדיט על עבודותי העתידיות והפרוייקטים שאבצע (הניסוח היה: "גם אתה תקבל משהו").

    7) ב-82 יצאה עוד חוברת מחקר שלי בעברית "יעילות עיבוד אינפורמציה והשלכותיה על פגיעות מגורמי לחץ סביבתיים". מחקר על 36 עובדים ב-2 מפעלי טקסטיל בקיסריה (48 עמודים, ציטוט 47 מאמרים וספרים בביליוגרפיה). שוב, עבודת מחקר חדשנית

    8) התחלתי בסוף 82 לכתוב עבודה כוללת באנגלית אודות תאוריית הקשב והאישיות שפיתחתי. פרופסור בטכניון בשם גופר (שותפו למחקר בשנות ה-70 של דניאל קהנמן, חתן פרס נובל) היציע לי ב-1983 להתקבל למסלול הישיר לדוקטורט לטכניון, הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, ולהגיש את החומר שהייתי בהכנתו (היו כתובים כבר כ-50 עמודים באנגלית) והמחקר הכרוך בו, כעבודת דוקטורט.

    9) הבוס שלי ד"ר מלמד היטיל ווטו על האפשרות שלי לעשות דוקטורט. נאמר לי במכון לתרגם את החומר לעברית ולהמשיכו בעברית (כשהוא נימסר להדפסה לכתבנית במכון). במקביל מסר מלמד חלקים מהחומר הזה שכתבתי באנגלית, בלי רשותי, לפרופ' דוד נבון, איש אוניברסיטת חיפה. ב-84 פירסם פרופ' נבון מאמר חשוב המבוסס על עבודתי, בו הוא חוזר בו מתאוריה קודמת שפיתח ב-1979 (בעבודתי הבאתי נימוקים מדוע התאוריה אינה תקפה). רבים בקהילייה המדעית שיבחו אותו על פתיחותו. גם פיתח תאוריה ב-1979 וגם היה מספיק פתוח לזהות את שגיאותיה ב-1983 ולפרסם מאמר בו הוא חוזר בו (ומי ידע שאני הוא שזיהה את השגיאות הללו והצגתי את הנושא בעבודה חדשנית באנגלית?). שם המאמר: ? Resources – a theoretical soup stone

    10) גם התאוריה המפורסמת הראשונית שפיתח נבון ב-1979 (Navon and Gopher: On the economy of human processing system, Psychological review, 1979 ) היתה מבוססת על עבודה שלי שיישמה גישה מיקרו כלכלית בפסיכולוגיה, אותה כתבתי באוניברסיטת ת"א בסמינר לב.א שנה ג' ב-1975 ומסרתי עותק ממנה לאוניברסיטת חיפה בשנת 1977 . קיבלתי אז, באוגוסט 1975 , ציון 9 והמרצה שלי באוניברסיטת ת"א היציע לי לפרסם אותה במאמר. לבסוף נבון הוא שיישם כמעט 1 ל-1 את המודל המורכב שפיתחתי (הקצאות משאבים, מיצוי משאבים, יעילות ומשאבים, מערכות שכר ותגמול אופטימאליות ולא אופטימאליות, צווארי בקבוק בביצוע, , שיבוש תפקודי וכד') לתחום הקשב ופירסם מאמר בכתב עת יוקרתי שזיכהו ביוקרה רבה.
    עוד בשנת 2001 היציג תחת שמו ויישם פרופ' מאוניברסיטת תל אביב, ידידו של מלמד, את התאוריה שפיתחתי (בחלקים אחרים שלא נילקחו על ידי נבון) במחקר בפסיכולוגיה אירגונית שביצע בשכר (כנראה לא מבוטל) עבור ההסתדרות (וזאת בלי להזכיר את שמי כמציב התאוריה, וכתיבת המושגים תחת שמו).

    11) במקביל, נעשו כמה עבודות מ.א. המבוססות על עבודתי (אותן תאוריות שלי, אותן מאמרים שהופיעו בעבודותי, ואפילו חיקו את סגנון כתיבתי והעתיקו בשינויים קטנים קטעים מעבודותי) באוניברסיטת ת"א על ידי סטודנטים למ.א. (שהמנחים שלהם, בעיקר שני מרצים, היו ידידים של הבוס שלי, או שהמנחים היו פרופסורים נוספים שהחומר הועבר אליהם, איני יודע איך בדיוק).

    וכך הלאה והלאה בשנים 1980-1995 עד שברחתי מהארץ ומאוניברסיטת חיפה לאנגלייה באוגוסט 1995 : פיתוחים חדשים שלי, מסירת החומר לאחרים, וחסימת אפשרות קידום כלשהו לקראת תואר גבוה כלפי.

    The point was not so much the plagiarism itself, but acts of atrocity that accompany heavy plagiarism – in the "carry and bury" tradition

    I consider it of high importance – involving atavistic forms of human defilement – and would purport to advance the recognition by international law of some forms of heavy plagiarism as a crime against humanity – and against the progress of science and the development of enlightened modes of human spirit in general

    In fact, I don't know how to put it in a proper and moderate way. But the heart of the matter is that, being a highly innovative researcher and developer, a large scale violation of my intellectual property rights has been involved in my own country, Israel, since 1973, in the worst of the "carry and bury" tradition (including, eh.. pathological lies and the other unpleasant things that keep company for ruthless plagiarism – which seems to far exceed what people have in mind when they refer to civilized society and a few ethical principles crucial for social living without being robbed of your products on and on

    קישורים:

    חמס קניין רוחני באקדמייה במדעי החברה

    http://www.faz.co.il/reply?id=2557&rep=54833&LastView=0

    http://www.faz.co.il/reply?id=2557&rep=54836&LastView=0

    פגיעות קשות על רקע של קניין רוחני

    הבאתי מקצת פרטים – חלקם חשובים – מהפרשה הזאת ברשימות הבאות:

    פגיעתה הקשה של תחתית החלאה במערכות מושחתות על רקע של ניכוס קניין אינטלקטואלי

    פרשה: פגיעה וחמס קניין רוחני

    http://www.literatura.co.il/show_creations.asp?id=9469

    פגיעה קשה וארוכת טווח בחוקר מדעי

    http://www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=480606&docID=7791&SubjectID=3

    המאמר בשוליו הופיעה התגובה

    http://www.nfc.co.il/archive/003-D-7791-00.html?tag=0-22-43

    תגובה למיכאל שרון

    http://www.nfc.co.il/replyes/showReply.asp?id=480660&docID=7791&SubjectID=3

    מגה-פלגיאריזם וקברנות באקדמייה

    http://www.faz.co.il/story_2247

    _________________________________

    המאפיין האנושי המובהק ביותר (המצאתיות ויצירה) ובעייתו בהיסטוריה

    http://www.faz.co.il/story_632

    Intellectual creation and intellectual property: The most characteristic human function and its historical predicament

    http://www.michael-sharon.com/intprop.pdf

    100 שנה להמצאת המטוס (המאמר בגירסה מעודכנת בליווי ניספחים בתחתיתו באתר של יואב יצחק)

    http://www.nfc.co.il/archive/003-D-4347-00.html?tag=11-04-18

  • מיכאל שרון  ביום דצמבר 27, 2004 בשעה 4:12 pm

    עידכון הקישור: פרשה – פגיעה וחמס קניין רוחני

    http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=9469

  • מספר 666  ביום אוקטובר 2, 2007 בשעה 5:27 am

    מתאר את פרשת המזימה כנגדו במקום שבו עבד לחשוף את השיגיו הרוחניים
    בהחלט שווה קריאה
    http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=16317

  • מיכאל שרון  ביום נובמבר 25, 2009 בשעה 2:16 am

    אלי שם בפי את המילה "מזימה" מתוך מגמה להציגני כלא שפוי, ולתת לעדותי אופי של דברי חולה רוח, כלומר לאפסה לחלוטין. מזימה? ממתי חמדנות והתעמרות זאת מזימה? פשיעה כלכלית ועבריינות צווארון לבן זאת הגדרה יותר מדוייקת.

    הדברים פשוטים וקשים:

    כיום אני בגיל 59 ולאחר שני התקפי לב ושורה של ליקויים גופניים, שרובם קרו לי עקב פרקטיקה נירחבת בעבר מצד גורם ממסדי (שגם נחקר משטרתית ב-1985 על אי סדרים כספיים, ועוד "הואשמתי" כחושף שחיתויות באירגון) שבמשך שנים רבות העניק את עבודתי לקרובים לצלחת תוך סירבול קידומי האקדמי (נחשבתי לחוקר יותר ממבריק, גם בתחום מחקר יישומי וגם תאורטי), תוך מגמה להכחיש זאת, ולתת לעדותי אופי מפוקפק.

    נעשתה כאן ניבזות שלא שמעתי על שכמותה, הגם שאלה שעשו לי זאת, כששאלתי אותם בשנות ה-‏80 איך הם יכולים לישון בלילה עם זה, אמרו לי, יכולים בשקט רב, ואינך היחיד שעשו לו זאת, יש גם אחרים.

    חבר קרוב שלי, אזרח אמריקני בן גילי ששהה תקופה ממושכת בארץ, מר מייקל שרייבר, חשף את הפרשה בפני עיתונאית "ידיעות אחרונות" עמלייה ברנע בשנת 1983 ("מדובר באדם שתרם רבות", אמר לה, "אך לעולם לא תשמעי עליו"), אך מנעתי את הפירסום בעיתונות אז עקב היותי במצב מאויים וחסר אונים כשגורל כל השקעתי ומחקרי על הכף (הוחזקתי למעשה באשכי ע"י חבורה זאת).

    בביה"ח לוינשטיין בו עבדתי אז ביחידת מחקר וברעננה בה גרתי ובה היה מקום עבודתי, לא מעטים ידעו על הפרשה (קשה להסתיר פרשה מסוג זה במקום קטן יחסית כרעננה, כפי שהיתה בשנות ה-80), אך בעוד בסתר לחצו את ידי ואיחלו לי "יישר כוח" חששו לעשות משהו ממשי, חלקם היטיפו לי להיות סבלני, חלקם אמרו "תראה, בסוף יהיה בסידר…"

    ביתר פרוט

    כיום אני בגיל 59 ולאחר שני התקפי לב ושורה של ליקויים גופניים, שרובם קרו לי עקב פרקטיקה נירחבת בעבר מצד גורם ממסדי (שגם נחקר משטרתית ב-1985 על אי סדרים כספיים, ועוד "הואשמתי" כחושף שחיתויות באירגון) שבמשך שנים רבות העניק את עבודתי לקרובים לצלחת תוך סירבול קידומי האקדמי (נחשבתי לחוקר יותר ממבריק, גם בתחום מחקר יישומי וגם תאורטי), תוך מגמה להכחיש זאת, ולתת לעדותי אופי מפוקפק.

    מדובר בין היתר בתקופת ההתעמרות והפריעה בי בשתי תאונות שלא באשמתי, היחידות בחיי (בסמיכות שבועיים זו מזו, ב-8 אוקטובר 1988 – התהפכות מכוניתי בכביש מהיר עקב התפוצצות צמיג, וב-22 אוקטובר – התהפכות אופני עקב חבלה) לאחר שקודם לכן אושפזתי באורטופדית באיכילוב, יוני 1988 על פריצת דיסק קשה, L4-5. ממצאי CT, רנטגן ו-EMG מיולי 2007 מצביעים על החמרה ב-Spinal stenosis , נזק שורשי כרוני, ושינויים ניווניים. כאב וצליעה מופיעים לאחר הליכה של מספר דקות, עם הקרנה לירך ימין, הגבלה בהליכה. בעל תג נכה לרכבי. הנכות האורטופדית החריפה עם השנים מטבע הדברים, והתעצמה בעקבות אי הספיקה עקב 2 התקפי הלב.

    ספציפית, מדובר בפרשת ניכוס חלקים נירחבים של קניין רוחני שלי פרי עבודת 20 שנה ויותר במחקר ופיתוח מצד אנשי אקדמייה קרובים לצלחת, תוך הפרה בוטה של האתיקה והסבירות האקדמית המקובלת – פירסמתי בין היתר 2 ספרים בתחומי. זאת תוך מגמה להדביק לי כובע של של אדם מפוקפק וחסר קרדיביליות; ומדובר במקביל בפרשת שחיתות ואי סדרים במקום העבודה, כשטופלתי כ"מוסר מידע למשטרה". מדובר באותה תקופה (1980-1991) בפרשת הפקעת קניין רוחני רחב היקף, התעמרות ממושכת במכון מחקר ישומי שקיבל הקצבות נדיבות מביטוח לאומי, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים, במסגרת ה"וועדה לפעולה מונעת בתעשייה", ופרשת אי סדרים כספיים בה "נחשדתי" באופן מוצהר במקום העבודה כמוסר מידע למשטרה ו"טופלתי" בהתאם. בין היתר התנסיתי בדברים הבאים, במסגרת מסכת של דברים לא קבילים חמורים שחלקם מבזים במיוחד (ועליהם אמנע מלדווח):

    אי מתן קביעות בעבודה לאחר 4 שנים (ב-1984), לאחר מכן חידוש חוזה עבודה מידי חודש בחודשו, התעמרות, איומים וביזוי, תוך ניסיון לאלצני להיות מעין עבד אינטלקטואלי (תמורת משכורת) ש"שמו אינו יכול להופיע על עבודותיו"; ולמעשה לאלצני לוותר על כל קידום אקדמי כמקובל, תוך ניכוס ומסירת עבודתי ופירותיה לאנשי אקדמיה חביבי המערכת והקרובים לצלחת:
    איימו וניסו לאלצני לדברים לא קבילים, בין היתר באמירות מסוג זה: "תהיה כמו קיבוצניק אנונימי שצרכיו מסופקים וטוב לו"; "אין לך האישיות המתאימה לעמוד מאחורי עבודותיך המחקריות והישומיות" "אתה בשבילנו כמו פישפש קטן". "שמענו שאביך הרופא אינו מדווח על הכנסות למס הכנסה, הזהר". "אם תהיה ילד טוב ותשתף פעולה עד הסוף, נעיד שלא עשית כך וכך" – תוך ניסיון שלהם להפחידני בפיברוק אשמות מדומות, וכן איומים והאשמות מדומות גם מצד איש הביטחון במקום העבודה. "מעניין איך היית נראה אילו ניפגעת במוחך בתאונה עם משאית".

    חומר מחקרי פרי עבודה מאומצת ומושכלת, במיטב כישרוני ומאמצי, ובשנותי הפוריות ביותר, שנימסר על ידי בכל שלב בהיקף נירחב למכון, שימש ל"החזקתי באשכי" (כפי הביטוי העממי); ובמקום להביא לתגמול הולם עבור פירות עבודתי שימש להיפוכם המוחלט של כל תגמול ושכר – לאיומים, להלחצתי, לאילוץ לויתור על קידום אקדמי ועל פירות עבודתי המחקרית והפיתוחית-יישומית, ("אחרת, הקריירה שלך מחוסלת". "תצא מכאן בלי אף פרור, בלי כלום"); לניסיונות להביא להתמוטטויות עצבים במצבי חוסר מוצא ותוחלת במסגרת הטעמתי בדיסאוריינטציה לגבי ביסוס עתידי, תוך זלזול כבד ואיון משקלי כאדם בעל זכויות כלשהם; להטעמתי בחוסר אונים נורא לעשות משהו, מול חבורת זאבים חמדנית, מנוולת וחסרת מעצורים, שנהנתה להפגין זאת בפומבי, במעין מפגן כוח ביחס לרכישת עמדות השפעה במערכת ובבי"ח לוינשטיין (החל מ-1983), תוך חתרנות ותעלולי התעללות והכפשה כנגד מנהל המכון ומייסדו ד"ר שמואל רון, פיזיולוג בעל מוניטין (שלקה לבסוף בהתקף לב ועבר ניתוח לב פתוח, ואחר זאת התפטר), וכנגד מנהל בית החולים הוותיק, פרופ' תאודור נחנזון, שגילו מידה של עזרה ותמיכה בי. ואף המנהל האדמיניסטרטיבי שעזר לי, אדם ערכי ומיומן מקצועית, מר משה אייכנהולץ, פוטר בשרירות ב-1983. זאת תוך התבטאויות חסרות רסן מצד הבוס שלי ואחרים: "אלה שהיכירו אותך ותמכו בך כבר אינם. ארצה, אעשה כך, ארצה, אעשה אחרת". "חסר לך מידע לגבי מה שאנו יכולים לעשות לך". "אתה בשבילנו כמו פשפש קטן".

    חבר קרוב שלי, אזרח אמריקני בן גילי ששהה תקופה ממושכת בארץ, מר מייקל שרייבר, חשף את הפרשה בפני עיתונאית "ידיעות אחרונות" עמלייה ברנע בשנת 1983 ("מדובר באדם שתרם רבות", אמר לה, "אך לעולם לא תשמעי עליו"), אך מנעתי את הפירסום בעיתונות אז עקב היותי במצב מאויים וחסר אונים כשגורל כל השקעתי ומחקרי על הכף (וכאמור, הוחזקתי באשכי ע"י חבורה זאת). בביה"ח וברעננה בה גרתי אז ובה היה מקום עבודתי לא מעטים ידעו על הפרשה (קשה להסתיר פרשה מסוג זה במקום קטן יחסית כרעננה, כפי שהיתה בשנות ה-80), אך בעוד בסתר לחצו את ידי ואיחלו לי "יישר כוח" חששו לעשות משהו ממשי, חלקם היטיפו לי להיות סבלני, חלקם אמרו "תראה, בסוף יהיה בסידר…"

  • מספר 666  ביום אפריל 30, 2011 בשעה 11:59 am

    צר לי להודיע על פטירתו של מחבר "חלוקת קשב" מיכאל שרון לאחר מחלה.
    מיכאל משה שרון היה אדם יצירתי ואינטליגנטי ביותר שיכול היה להגיע להשגים גדולים אך מסיבות שונות זה לא קרה וחבל.הייתה לי היכרות מסויימת עימו במהלך שנות התשעים ותמיד חשבתי עליו כעל כישרון עצום שבוזבז.
    מודעת האבל היא כאן :
    http://www.avelim.co.il/archives/14259
    ראו דיון על כך באתר "ארץ הצבי ":
    מיכאל שרון ז"ל
    http://www.faz.co.il/story_6475

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: