בחזרה אל הגולם: דני דותן ולהקת הקליק

  
 Image result for ‫דני דותן להקת הקליק‬‎

 

דני דותן ולהקת הקליק בהופעה.

 

 

צעיר בניו של אוריאל רשף, ירמי, פירסם גם הוא סיפורים על דמות הגולם, אם כי אלה היו שונים מאוד מן הסיפורים של שני אחיו. ירמי רשף הוא אחד מאמני האוונגרד הידועים בישראל……ירמי היה מהראשונים שהתיישבו ברחוב שינקין בתל אביב ויחד עם ידידו הזמר דני דותן יצר את ה"סצנה השיינקינאית" המפורסמת. הקשר בין השניים אף הוליד את השיר הידוע "גולם" של להקת "הקליק", שדותן היה הסולן שלה.
( מתוך הספר "הגולם "  מאת אלי אשד ואורי פינק )
במציאות החלופית של הספר "הגולם " בנו של יוצר דמות הקומיקס המפורסמת "הגולם " הוא ידידו ומקורבו של זמר בשם דני דותן והשניים יצרו ביחד את תרבות רחוב "שינקין ".
במציאות הלא חלופית דני דותן הוא דמות אמיתית בלהקת "הקליק" אחת הלהקות החשובות ביותר של שנות ה-80 שמתאחדת עכשיו לסדרת הופעות חדשה במסגרת "טרנד " של איחודי להקות וותיקות ( אם כי דני דותן שונא את המונח הזה ) , וזמרת הליווי שלו היא יסמין אבן כותבת וזמרת קליפ הגולם המבוסס על הספר. .
דני דותן עצמו הוא אחד מהיוצרים לא שגרתיים והרב גוניים ביותר של עולם המוזיקה הישראלי. הוא אינו רק זמר וכותב שירים הוא גם יוצר סרטים דוקומנטריים וגם סופר נחשב ובאופן כללי הוא "גיבור תרבות " של הסצינה התרבותית הישראלית משנות ה-80 ואילך .

בחזרה אל הפלישתים ?

דני דותן הוא בן למשפת אנשי אמנות ומחקר. סבו מצד אימו, לאופולד קראקואר היה אחד האדריכלים המפורסמים ביותר של ירושלים וגם סבתו הייתה אמנית וציירת .הוריו משה וטרודה דותן היו באופן יוצא מאוד דופן זוג ארכיאולוגיים שעבדו תמיד בשיתוף פעולה שהם ( אביו נפטר לפני שנים ) המומחים הגדולים בעולם בחקר הפלישתים  בני העם שהיגיע לארץ ישראל כנראה מהעולם האגאי של יוון ואיי הים והיו אויביהם הגדולים של בני ישראל,תרבותית וצבאית ( ועל שמם נקראים כיום הפלסטינאים ) . אימו זכתה על מחקריה אלה בפרס ישראל .

א.א : האם אתה מתעניין באדריכלות כמו סבך ?
דני דותן: אני מתעניין באמנות על כל סוגיה סבתי גרטה קראקואר וולף שהייתה ציירת ופמיניסטית הישפיעה מן הסתם גנטית לא פחות מסבי.ובאמת גדלתי בבית אמנותי של אנשים מאוד תרבותיים. אבל הצד הויזואלי יותר עבר לאחי אורי אני מתעסק בצד הספרותי הקולנועי והמוזיקאלי . אבל גם סבי וגם סבתי השאירו חותם עמוק ביותר על הספר הראשון שפירסמתי שעוסק בין השאר בהם ובחייהם .

 

דני דותן 1968.

א.א. האם הוריך הארכיאולוגים השפיעו עליך ועל עבודתך באיזו צורה ?
דותן : אני בן של ארכיאולוגים, אז גדלתי עם תודעה היסטורית שאומרת שהאמיתות שלך יכולות לצאת החוצה לאור  גם ארבעת אלפים שנה אחרי.בתור בן לשני ארכאולוגים אני אוהב דברים עם שכבות. דברים משומשים, שכבר יש להם צלקות. בדיוק כמו הקליק. אינני מתעניין בארכיאולוגיה כמו הורי אבל יש לכך השפעה על רעיונותי .
א.א.:  אתה מתעניין בפלישתים ?
דותן : מצד אחד אפשר לראות בפלישתים סוג של פולשים , אבל אני גם רואה בפלישתים הקדומים צד אחר , כהתגלמות של "האחרים " אלה שמנודים ונרדפים בידי הממסד הפוליטי והדתי ומסרבים להשתמש ברעיונות קונבנציונליים. אני חושב שזה כבוד להיות "אחר" ולחשוב ולפעול בצורה אחרת ומנוגדת למקובל . ה"אחר"  לא צריך לספק את הגחמות של הקהל רק של עצמו .
דני דותן כתב את שירי הסרט "שוברים" ( 1985) של אבי נשר על חבורת צעירים שיורדים לנגב כדי ליצור שם סרט מוזיקלי על חיי דוד המלך ומאבקו בפלישתים. הסרט נכשל כישלון חרוץ בקופות .

 

האיש שיצר את שינקין

דני דותן בהופעה

דני דותן הוא  האיש שיצר את התופעה הנקראת "רחוב שינקין " והוא הסיבה לכך שרבים מאיתנו יוצאים לרחוב שינקין דווקא כדי לראות שם טיפוסים אמנותיים בלתי שגרתיים וסתם "יפים ויפות " לצד ידוענים וידועניות שאוהבים לרבוץ דווקא שם בבתי הקפה השונים .
כאשר היגיע דני דותן לרחוב שינקין בשנות השמונים היה זה עוד רחוב קטן ,נידח  וחסר כל יחוד בסביבה התל אביבית.היו שם כמה חנויות סדקית מיושנות ובעלי מלאכה. חלק ניכר מהאוכלוסיה היתה מבוגרת ולא אמידה, חלק אחר היו דתיים , והשכונה בכללותה לא היתה מטופחת. דני דותן גרם לכך שדווקא בשכונה זאת ירצו אנשים צעירים בעלי שאיפות אמנותיות ובעלי חושים מחודדים לאופנות ( וליצירתן ) להתיישב . במילים אחרות, בשכונה המזדקנת היכתה שורש אוכלוסיה צעירה בעלת חוש לאופנות ומחפשת גירויים אמנותיים (בזול). הייתה לו מטרה מודעת ליצור בשינקין "תרבות חלופית " מסוג שכמוהו עוד לא היה במדינה אך הייתה קיימת בירושלים בשנות השלושים של המאה הקודמת ( ושאותה תיאר בספר היסטורי שלו )
דני דותן היה אז בשלב שלאחר שנות הפעילות של להקת "הקליק " והחליט יחד עם אחיו, האמן  מתחיל אורי דותן, להקים בית-קפה/גלריה שהם כינוה "תת-רמה". ובכך התחילו את הפיכתו של הרחוב לסמל ולמושג.וזאת בראש ובראשונה משום שלדותן הייתה תוכנית ברורה ליצור שם קהילה אלטרנטיבית של אנשי אמנות שיצרו תרבות חלופית לתרבות המקובלת ויצר לשם כך "מניפסט " שדרכו הכריז על כוונותיו . ובניגוד לכל הציפיות הוא הצליח.

דני דותן : אחי ואני גרנו אז ברחוב שינקין מספר36. כל מיני אמנים היו מבקרים אתנו כל הזמן והייתה הרגשה שהבית שלנו הוא תחנת רכבת של יוצרים מסוגים שונים. ואז חשבנו לעשות משהו שישלב אמנות וקפה . פתחנו קפה גלריה "שינקין " שזה לא היה דבר יוצא דופן אבל הוספנו לכך מניפסט. והמניפסט אמר שאנו יוצרים כאן משולש שכולל תרבות אמנות ותקשורת.
א.א. : למה גם תקשורת ?
דותן : לתקשורת יש תפקיד חשוב מאוד ככלי ההובלה של אמנות ותרבות והוצאתם לקהל הרחב. אני מאמין מאוד בתפקיד של תקשורת בהפצת רעיונות אמנותיים חשובים. . בסופו של דבר אנו רוצים שהרעיונות יתפשטו בקהל ובקהילה ולא ישארו רק בדלת האמות של כמה אמנים. ובאמת גילינו שיש לרעיונות שלנו שהופצו דרך המקומונים שהחלו להיווצר אז המון ביקוש ופרסום.
בגלריה החלפנו המון תערוכות . ואז פתחנו בנוסף את גלריית "תת-רמה " שיוחדה רק לאמנות . ואז הוספנו מערכת מגזין אמנותי בשם "תת רמה" שכל כולו היה מוקדש לאמנות ומורכב מעבודות אמנות. ואז אחרי כל ההצלחה החלטנו ללכת את הצעד הבא וליצור רחוב שלם שיהיה יותר מסתם רחוב , רחוב שהוא קהילה של אמנות תרבות ותקשורת. וזה תפס . נוצרה קהילה שהייתה מורכבת מהמוני אנשים שעשו כל מיני נסיונות באמנות . ואז נוצר המושג "שינקינאי" שאני טבעתי אותו מושג לציון אנשים שמתעניינים בתרבות ובספרים ובבגדים ובחיים ולא דווקא בהגדלת גבולות ובבניית בית המקדש השלישי. והמושג הזה יצא מגבולות הרחוב והפך גם לשם גנאי .
ראשית שנות השמונים היו תחילת הפריחה של המקומונים, אז המציאו אותם, והכתבים חיפשו נושאים עירוניים מיוחדים במינם לסקר אותם, הם קפצו כמוצאי שלל רב על הרעיון החדש של דותן ניפחו אותו והפיצו אותו. . התוצאה: ביום שישי כשפתחת את העיתון והמקומון אפשר היה לחשוב לפי הסיקור שב"גלריה תת-רמה" המציאו מחדש את האומנות בישראל. זה היה רגע מכונן חשוב בהפיכתו של מתחם שינקין למוסד.

הבית-קפה/גלריה של האחים דותן לא החזיק מעמד זמן רב, אבל הוא שימש דגם יסוד ליזמים מעט יותר מוכשרים מבחינה עסקית. הללו הבינו ששה עוזר לעסקים אם אתה מוכר מזון או בגדים בתוספת של הילה אמנותית/אפנתית מתוקשרת. והם השקיעו בזה לא פחות מאשר בניהול שוטף של העסק. אט אט התמלא הרחוב בחנויות אופנתיות כאלה, שאמנם נפתחו ונסגרו אבל הרחוב היה מלא מהם והוא הפך מהר מאוד לרחוב המתוקשר ביותר של תל אביב ושל המדינה בעזרתם הפעילה של המקומונים ששינקין הפך לרחוב הדגל שלהם .
דני דותן תרם עוד תרומה חשובה להפיכת שינקין לשם דבר . הוא שאב השראה מאיש תל אביב הקטנה, של תקופת טרום המדינה ברוך אגדתי שהיה ידוע בעדליידות פורים שארגן. וכך גם דותן ארגן עדליידע שנקינאית שעלתה יפה ויצרה רוח קהילתית שהייתה כה חשובה לו . דותן גם דאג לשלב בעדליידא גם את תושבי הרחוב הדתיים ובכך יצר מעין הרמוניה שהמשיכה להתקיים מאז בין התושבים הדתיים והחילוניים ברחוב החילוני ביותר של ישראל.
בהדרגה רעיון הרחוב כקהיליה תרבותית מיוחדת צבר עור וגידים. דותן הפך כתוצאה למוביל בחוגים הנכונים . ושינקין כידוע הפך לשם דבר בתרבות החילונית התקשורתית עד כדי כך שקמו גם חיקויים ( פלורנטין ) .
עם זאת נראה שכיום הרעיון סיים את חייו . התרבות החלופית של שינקין שוב אינה אופנתית ואטרקטיבית כל כך והרושם הוא ש"המובילים" מחפשים כעת משהו חדש.

א.א : איך אתה מרגיש עם שינקין היום ?
דותן : הרחוב הוא בהחלט מרכז הזוי של צעירים אם כי הוא כלל לא מה שהיצעתי בהתחלה . ההצלחה הייתה שהחזון עף מהרחוב אבל היום אין לי קשר לרחוב רק לרעיון . אני נהנה להסתובב בו היום ולראות את הכל הצעירים והצעירות והבגדים אבל ברור שהיום זאת לא הקהילה שחשבתי עליה אז.

הסופר

 אנרכיה מותק / דני דותן

מלבד היותו תמלילן ,זמר ומוזיקאי דני דותן הוא גם סופר.
וזאת יש לדעת יש רק מעט מאוד זמרים ששלחו את ידם גם בספרות , אפשר לחשוב גם על קובי עוז ודני
סנדרסון ואולי גם המשורר שמעון אדף . מבין כולם דני דותן הוא המצליח ביותר מבחינה ספרותית .
דני דותן : בשבילי אין הבדל בין כתיבת שיר ובין כתיבת ספר . אבל למען האמת אני לא שש לכתוב רומאנים קונבנציונאליים כי זה ז'אנר כבר די שחוק , ואני מעדיף לחדש . אם אני עושה משהו אני רוצה להרגיש שיש לו משמעות מיוחדת משל עצמו .
דותן היה מראיין עבור המגזין הנחשב "מוניטין ". בעיתון " חדשות" הוא פירסם סדרת סיפורים ואיורים בשם "רובנר ומקס מלך הנחשים" וב"העיר" פירסם איורים וטקסטים תחת הכותרת "לחץ פיזי מתון".לאחר מכן פרסם לא פחות משלושה ספרים שזכו לתשומת לב רבה.

הרומן הראשון שלו היה "על משולש הפוך בין כאן לירח" ( 1994) רומן היסטורי מעניין מאוד על קבוצת יוצרים ואמנים שחיו בירושלים של שנות השלושים , יוצרים כמו המשורר אורי צבי גרינברג הסופרת אלזה לסקר שילר הפסל מלנקוב ( יוצר פסל האריה בתל חי ) ואחרים שניסו ליצור מעין קהילה תרבותית אלטרנטיבית בירושלים של אז. .
דותן : על הספר התחלתי לעבוד ב-1989 אחרי שכבר יצרתי את הקונספט והקהילה של שינקין .
ביצעתי מחקר על אבותיי הרוחניים, על הקבוצה של סבי וסבתי שהתעניינו בעניינים רוחניים וגיליתי שאלה היו אנשים מופלאים יחידיים . זאת הייתה קבוצה שהורכבה מיחידים מופלאים אנשים כמו גרינברג ומלניקוב ודה האן משורר הומוסקסואל . כל אחד מהם נפגש עם השני באיזו צורה ורובם גם עם הסבא שלי .
א.א. הספר הוא מציאותי או דמיוני ? כל האנשים האלה באמת היכירו את סבך ?
דותן : כל האירועים שתוארו בספר הם מציאותיים למרות שהוא תואר כרומן הכל היה מבוסס על מחקרים יסודיים שערכתי ועל מכתבים יכול להיות שבתת מודע תיארתי עם האנשים האלה קהילה של תרבות חלופית דומה לזאת שרציתי ליצור בשינקין . אני חיפשתי את הדומים לי .
הספר קיבל את פרס הספרות הישראלית מטעם שרת החינוך ולמכירות מאוד טובות וגם ביקורות מאוד טובות .
ספר נוסף של דותן "האוניברסיטה השחורה" ( 1996) מתאר את תקופת לימודיו של צעיר ישראלי בלונדון מבוסס על מציאות חייו של דותן ויש בו אלמנטים אוטוביוגרפיים חזקים .

ספר שלישי ומעניין ביותר הוא קובץ סיפורים בשם " אנרכיה מותק" (הקיבוץ המאוחד, 1999). ספר זה הינו קובץ סיפורים שכולל בתוכו גם מספר סיפורי מדע-בדיוני, ובהם "אחי הדיגיטלי" על אדם שמפתח לעצמו תאום דיגיטלי, ובעיקר את הדיסטופיה הקיצונית "אנרכיה מותק" שעל שמה נקרא הספר שהיא התיאור הזוועתי והקיצוני ביותר שאני מכיר של עתיד שבו ישלטו חרדים פנטיים בארץ זהו סיפור עם הרבה רציחות מעשי טבח והתעללות בחילוניים בעתיד בו החרדים דמויי הטאליבן באפגניסטן שולטים במדינה באופן אלים ורצחני ומחתרת של נשים אנרכיסטיות קטלניות נאבקת בהם. זהו סיפור מלא דם ואלימות והוא מקצין אולי יותר מכל סיפור אחר בעברית את החששות החילוניים מפני השתלטות חרדית.

דני דותן :מציאויות ספרותיות הן צריכות להיות חזקות כמו המציאות האמיתית. בהחלט יכול להיות מצב של שילוב בין אמונה משיחית קיצנית ביחד עם שליטה על אמצעי התקשורת וכלי נשק . ואת תערובת קטלנית ואפשר לדמיין מצב שבו ישראל תיהפך לארץ אולטרה משיחית .
א.א. :אתה מתכנן ספרים נוספים ?
דותן: כן אני עובד עכשיו על ספר נוסף אבל אינני רוצה לדבר כרגע על תוכנו .במקביל אני עוסק ביצירת סרטים דוקומנטריים עם אישתי .
א.א: איזה סרטים דוקומנטריים עשית ?
דותן : אני עושה עכשיו סרט דוקומנטרי בשם "אימא נשארה שם " על צעירים ממוצא רוסי ששירתו כאן בצבא אבל לא נותנים לאימותיהם להגר לכאן מאחר שאינם יהודיות . וסרט בשם "אחי הגדול " על אחים קטנים שנשארים בבית כשאחיהם הגדולים נהרגו בצבא.
דותן ידוע גם כמי שיצר ב-1999 את תוכנית הטלוויזיה של צופית גרנט, "מילקשייק" שכללה קטעים ידועים כמו שתיית שתן בידי גרנט ועוד פעולות קיצוניות .

הזמר

דני דותן שר

אך יותר מכל כמובן דני דותן ידוע כזמר ומחבר שירים . דותן התפרסם בראש ובראשונה הודות לפזמוני להקת הקליק
.הוא היה הרוח החיה כמנהיג כזמר וכתמלילן. ,בלהקה שהגדירה את עצמה לזמן מה בכינוי האופנתי בשנות השמונים "פאנק" והייתה הלהקה הבולטת ביותר של ה"גל חדש", והוגדרה כ" הלהקה הכי משפיעה על העיר תל אביב כפי שאנו מכירים אותה כיום " . היא יצרה וממשיכה ליצור פזמונים שביטאו ביקורת חברתית קשה וארסית כנגד הנעשה במדינה ,ביקורת שלעיתים קרובות הייתה משולבת במוטיבים עתידניים שחורים משחור על עולם קודר מדכא ומנוכר שרק הלכו והשחירו עם השנים .
.המסר של שירי הלהקה היה פסימי ביותר חיי האדם הם חסרי משמעות אנחנו נולדים בטעות, מגיעים הנה בטעות והקיום שלנו הוא כמעט בטעות. ויש מעט מאוד שאנחנו יכולים לעשות על מנת לשנות זאת .אין אצל הקליק שירים אופטימיים.

'גו גו גו גולם/ נוצרת בטעות/ וכך אתה חי/ וכך אתה תמות/…בן לתכנית/ שתוכננה מזמן/ בחדר המראות המעוותות …בן לאהבה כושלת/ בין שתי נשמות מתות . נוצרת בטעות של אבחנה בין איכות ובין כמות
תקעו לך מפתח בחור בגב סובבו לימין ולשמאל נשארת קטן וחסר מטרה רק המפתח המשיך לגדול .
/ גו גו גו גולם'

 

( מתוך שיר הגולם של דני דותן ואלי אברמוב , 1981 )

 

א.א. אתה יכול לספר משהו על שיר הגולם ,אחד השירים הידועים ביותר שלכם ?

 

דני דותן : שיר הגולם הוא רק חלק מתקליט "אמא אני לא רוצה להיגמל " ( 1981) שהשירים בו היו קשורים זה לזה שמתארים חיי אדם מלאכותי מלידתו כילד מבחנה אטומי באינקובטור תהליכי גידולו ועד מותו והפיכתו לשלד ותיאור חייו לאחר המוות . והפזמון נכתב ב-1979 ויש בו ראייה אמיתית ואז זה עובר לאינקובטור ואז סיפור הגולם על אדם שלא בוחר את הדרך העצמאית שלו הופך מעין גולם. ולבסוף הופך לשלד ומתוארים חייו אחרי המוות. בהופעות הראשונות היה מאחורינו ציור ענק של תינוק עם עיניים מוזרות שהוא אם תרצה הגולם. כשהוצאנו את 'גולם' ובהופעות היינו צועקים על אנשים בקהל 'אתה גולם'. בסך הכל כמו כל השירים שלנו זו תערובת של הומור שחור של אמירה חברתית ושל מוסיקה שבאה מהבטן.

'זרע של ניוון/ זורם לכל כיוון /מת האלוהים /מת השטן /מתה האמת /השקר כאן'
( זרע של ניוון )

האלבום הבא של הלהקה "עולם צפוף " ( 1983) ששיריו עסקו בעיקר במין שיגעון ומוות התפרסם בכך שהיו בו איזכורים מפורשים בין הראשונים של נושאים שהיו עד אז בגדר "טאבו " של הומוסקסואליות (בשיר בשם "היי ילדון", עם השורה "זה הזמן לצאת מהארון ) ודו מיניות וגם רמיזות לסמים . שם גם הופיע השיר הידוע ביותר של הלהקה "אל תדליקו לי נר " שיר אנטי מלחמתי שנכתב לפני מלחמת לבנון ונראה אז כלא רלוונטי אך הפך ללהיט עכשווי ולאקטואלי ביותר במהלכה.
בין שירי הלהקה האחרים שכמה מהם מבטאים מחאה תוך שימוש באלמנטים מדעיים בדיוניים יש את השיר "מונדינה " שעוסק בניוון החושים של האדם דרך דימויים של חיים בחללית עתידנית . ואת " ארץ ישראל 2000" שנכתב ב-1993 ובו ישראל היא גטו משוכלל שהכל רוצים לברוח ממנו .
דני דותן : כשכתבנו אותו זה נראה מוגזם מאוד היום כבר לא.

'זו שעתן של ממשלות/ לשקוע וליפול/ זו שעתן של להבות/ לפרוץ מן השאול'
( שעת הזאבים מאת דני דותן )

א.א. יש לך עוד שירים עתידניים כאלה ?
דותן : כן השיר האחרון שלנו "המסיבה של ישראל" שיש בו דיבורים על המסיבה המסיימת של המדינה .מי שמחפש אסקפיזם שלא יבוא אלינו . אבל צריך לציין שלמרות הכל אני פונקתי בידי הביקורת ובסופו של דבר גם בידי הקהל . השירים של הקליק נמכרו בשנים האחרונות יותר מבזמן אמיתי. הקהל להם נוצר רק בהדרגה.אבל עם הזמן האנשים החלו להבין אותם .
ואכן שורות כמו " 'ברוכים הבאים למסיבה של ישראל/ כחול על לבן הוא דגל שחור/ ברוכים הבאים למסיבה של ישראל/ ריקוד אחרון לפני שנגמור'" מראות שאין לחפש נימה אופטימית ביותר גם בשיריהם החדשים של חברי הלהקה.
א.א. : אתה אמן פוליטי מאוד, וזה יוצא דופן היום. .
דותן: יש בשירים המון הומור שחור וראיה חברתית . אבל לא פוליטיקה אם הייתי רוצה יכולתי ללכת לפוליטיקה, אני בהחלט מסוגל לנאום כמו כל פוליטיקאי אבל זה לא עניין אותי . אגב התאריכים שבהם מופיעים להקת קליק המתאחדת אינם מקריים כלל : אנחנו מופיעים בשלושה תאריכים: יום כדור הארץ יום 1 במאי ויום העצמאות.

 

 

 

 

יסמין אבן  היא הקלידנית החדשה של להקת "קליק " מאחוריה יש שני פרסי אקו"ם " ויצירות מרובות כמו "קליפ הגולם " , ולאחרונה הוציאה דיסק ראשון של שיריה שכבר זוכה לביקורות נלהבות .


דני דותן : יסמין אבן היא נכס , אם אפשר להשוות את הלהקה לדג אז יסמין היא הסנפירים שמניעים אותה קדימה , היא מאוד "קליקית" באופיה . היא נכנסה לרוח של הקליק כמו שאני לא מאמין שאף גבר יכול היה לעשות”.. החיבור ביננו נהדר והיא תורמת לנו הצעות וצלילים לעיבוד השירים החדשים. היא גם תשיר איתי ב"ארץ ישראל 2000", שיצא בקופסה.
א.א. יסמין אבן מה דעתך על השירים החדשים של להקת קליק לעומת הישנים, האם יש שינוי בתכנים ?
יסמין :רובם שומרים על רוח הלהקה. והמסיבה של ישראל זה שיר עם הרבה כוח וכאב שממשיך את המסורת האנטי מימסדית של קליק. .
א.א. : איזה שיר חביב עליך במיוחד ?
יסמין :השיר " אל תדליקו לי נר" שזה במקרה גם השיר הכי מוכר . אבל אני מאוד אוהבת את החומר באופן כללי וגם משום שהוא כל כך יוצא דופן ורב עוצמה . אין היום במוזיקה הישראלית אמנים מורדים שאומרים אמירה אנטי מימסדית כמו הקליק ואם יש הם לא מצליחים למצוא לעצמם נישה בתקשורת הממסדית . המעט שעושים מוזיקה כזאת או טקסטים כאלה קשה להם להיכנס למדיה להבדיל ממה שהיה לפני 20 שנה כאשר הייתה יותר פתיחות . התקשורת היום הרבה פחות פתוחה לסוג כזה של מוזיקה וטקסטים . בכלל היש היום רידוד בטקסטים שנוצר בעקבות רצון להיכנס לרשימת המנוגנים .ולרצות את המדיה
ולכן זה חשוב שהקליק התאחדו. הם יצאו בזמן לפני עשרים שנה כשעוד אפשר היה להכניס חומר כזה ואני שמחה לגלות שעדיין יש קהל שצמא לחומר אחר הקשה יותר המאתגר יותר .

בנתיים אנשי להקת הקליק נתנו כמה מופיעים במועדוני "בארבי" בתל אביב ובכפר סבא ולאחר מכן הם מתכננים לעבוד על דיסק חדש ולחזור לעשות הופעות מחדש בקיץ לדבריהם בנתיים הם בדקו את הקהל ונהנו מאוד. נראה שההנאה הייתה הדדית .
אין ספק שדותן ואנשי שלהקתו תורמים תרומה יוצאת דופן ייחודית לתרבות הישראלית ולקחו אותה לכיוונים חדשים ובלתי צפויים . יהיה מעניין מאוד לראות מה הם יעשו בעתיד .

דני דותן ב"מומה"

דני דותן בויקיפדיה

דני דותן בלקסיקון הספרות העברית 

"האשכנזים " סרט תעודי של דני דותן

להקת הקליק בויקיפדיה

האיחוד של הקליק בהארץ

האיחוד בוינט

איחודי להקות

יסמין אבן חברת להקת הקליק

טרודה דותן על הפלישתים

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מה מי מו  ביום מאי 7, 2004 בשעה 11:59 pm

    http://www.notes.co.il/sharabani/2609.asp
    אם אתה מכיר את דני דותן
    אז תדאג שזה יגיע אליו
    מאיתנו, מחתרת אלנבי

  • יוסי מושה  ביום נובמבר 5, 2006 בשעה 7:21 pm

    לא מכיר את דני דותן ניסיתי לקרוא מספריו ולא הבנתי כלום אבל העבודה שעשה עם נתן סלור היא מעולה מקצועית ברמה עולמית אפילו עד כמה שידיעותי מגיעות

  • אביבה טל  ביום אפריל 4, 2012 בשעה 7:54 pm

    מה דעתך לאצור תערוכה של ציורי סבתך, גרטה? בסרטך ובראיון אתך אתה מדגיש את הדכאנות במשפחתך ואת העובדה שאמך היתה כנראה נחושה שלא להכנע לדפוס דומה באשר לקריירה שלה. קולם של סבך, אביך ואמך נשמע ברור כמו גם קולך וקול אחיך. היחידה שנקברה במגירות היא סבתך. צריך לשלוף אותה משם.

  • מתי כוכבי  ביום אוגוסט 24, 2014 בשעה 11:53 pm

    There are many upon many security packages that do a wonderful job
    of keeping the home secure. A camera or cameras that are mounted in an obscure place that has good vision of
    the surrounding area record movements. A distinct feature
    of this package is the sync facility and online backup feature.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: