עד מתי רשעים יעלוזו ? : שירים תנכיים אירוטיים

  מצע אשה מצע טוב / יורם טהרלב

אזהרה!
נא הקשיבו גבירותיי ,רבותיי פקחו נא עין
כי אתם עומדים לקרוא מה שלא קראתם עדיין
וידוים ומונולוגים של נשים חסרות בושה
שעשו דברים אשר לא עשתה עוד שום אישה
מעשים כה נועזים חצופים ואמיצים
שהופיעו בתנ"ך ברמזים וקצוצים
אך מהם נוכל ללמוד בלי הרבה מאמצים
כמה קל היה לתפוס את עמנו בביצים.
( הפתיחה ל"מצע אישה מצע טוב" מאת יורם טהר לב , הוצאת בבל )
יורם טהר לב הוא משורר ופזמונאי שפזמוניו מוכרים ומושרים כמעט בכל בית בישראל , שפזמוניו עמדו במרכז הרפרטואר של הלהקות הצבאיות השונות והוא ביחד עם המשוררת נעמי שמר נחשב למייצג "האולטימטיבי " של "שירת ארץ ישראל הטובה והיפה " ושאר דברים שסביבם יש עדיין קונצנזוס נדיר.
אבל במפתיע בספריו האחרונים מוצא עצמו טהר לב שוחט ושוב "פרות קדושות " ומתנגש חזיתית עם הממסד הקשוח מכולם, הממסד הדתי החרדי . זאת כתוצאה מעיסוק הומוריסטי "חילוני " בנושאים שעד כה נחשבו כפרובינציה של הדתיים בלבד ובמרכזם טיפול "שערורייתי " בדמויות של גיבורי תנ"ך שונים.
וכעת הוציא יורם טהר לב ספר חדש בהוצאת בבל "מצע אישה מצע טוב " שהוא קובץ שירים ארוטיים המבוססים על כמה סיפורי תנ"ך מפורשים במיוחד והופכים אותם למפורשים הרבה יותר, זאת כשהם מלווים באיורים צבעוניים של בתו רוני טהר לב שמסבירים את הכתוב עוד ביתר בירור למי שעדיין לא הצליח להבין .

שמשון הגיבור והצהובונים

וסיסרא נאנק מן העונג והחשק
ומתאפק שלא לפגוע בטוהר הנשק
נוצר כלי זינו ,דרוך ורוגע
…ויבגוד בו נשקו בעמקי המשכן
ולפתע גנח ויקום פורקן
ובעודו נאנח ממעמקי נשמתו
ותיקח יעל יתד ותתקע ברקתו
וביד מלטפת ורכה ואוהבת
הוסיפה מכה אדירה במקבת.
( מתוך : "יעל לוקחת את שרביט הגנרל" בתוך "מצע אשה  מצע טוב"  )
כמה מהדמויות בספר זה הן צפויות כמו דלילה המאהבת הבוגדנית והסקסית של שמשון הגיבור אשת פוטיפר שחמדה את יוסף הצדיק ורחב הזונה ( "חלוצת תעשיית המזון בארצנו הקטנה/עם חזה קטן מאוד שקראו לו אז חזון "). אבל מהן בהחלט בלתי צפויות כמו שרה הצדקת אשת אברהם אבינו שמלמדת את סודות המין ועינוג הגבר לשפחתה הגר . זוהי ארוטיקה הומוריסטית במיטבה אבל מסוג שהוא נדיר מאוד בספרות העברית מסיבות מובנות ושהיה קיים בדרך כלל רק בהיחבא.
טהר לב מקדיש את הספר לקודמו יהודה ליב בן זאב ( 1764-1811) "מגדולי חוקרי הלשון העברית " ( ושיצר את שירת הילדים בעברית) ששירו הארוטי ה"קשה" מאוד "שיר העגבים" המתאר בפרטי פרטים מדהימים ופורנוגרפיים ממש "דרך גבר בעלמה " בלשון עברית צחה ומדויקת והופיע בדפוס רק 167 שנים לאחר מותו! , אבל היה שמור בזיכרונו של כל תלמיד ישיבה שכיבד את עצמו עד ביאליק ועד בכלל.
טהר לב : לא ידעתי כלל על קיום שירו של בן זאב עד לאחרונה כאשר עורך הספר הביא לתשומת ליבי גירסה שלו באינטרנט, מובן ששמחתי מאוד לראות שאבותינו ידעו גם הם פרק אחד או שניים בהילכות אירוטיקה.
אבל ארוטיקה בוטה כל כך לגבי דמויות תנכיות הייתה עוד נועזת כפל כפליים מארוטיקה "רגילה "כמו זאת של בן זאב שעסקה באנשים ממוצעים מהישוב ולא יכולה הייתה להיחשב פחות מחילול הקודש, אם כי התנ"ך בעצמו אינו מצניע דבר ממעלליהם הארוטיים המגוונים והנועזים של גיבוריו החסודים השונים כמו שמשון הגיבור חובב הזונות העזתיות , ודוד ושלמה על נשותיהם ופילגשיהם המרובות.
לאמיתו של דבר אין בכך חידוש רדיקאלי ביצירתו של טהר-לב . עוד בפזמוניו משנות ה-70 שרבים מהם עסקו בדמויות תנכיות שוב לא שם דגש על הערכים הלאומיים והמסרים הנעלים כפי שנעשה קודם לכן , אלא דן יותר בדמויות האינדיווידואליות עצמם , על כאביהם והתלבטויותיהם ואף חולשותיהם . ואף הכניס לשירים מידה של הומור וסלנג , דבר שלא ניתן היה להעלותו על הדעת שנים מעטות קודם לכן . בשירים אלה הכניס גישה "חילונית אינדיבידואליסטית" יותר כלפי המסופר בתנ"ך ומהם שעוררו סערה ציבורית כתוצאה מכך.
כך השיר "משה משה " שיר הומוריסטי שבמהלכו מעביר משה את הדברות לעם ישראל ומקבל תשובות לא נלהבות במיוחד (" אמר : זכור את השבת אמרו כולם : נזכר לעד , גם אם תוסיף כל יום מועד אנחנו כלל לא נתנגד וכך בשיר "קום לך אל נינוה " המספר את סיפורו של יונה הנביא שנדרש ללכת לעיר נינווה ולנבא על חורבנה מסתיים במילים " ואז הוא אמר : די אינני נביא , זה לא בשבילי, לא זה לא בשבילי!" וכך גם בשירו של טהר לב משנות ה-70 "נח" המושר בעצם בידי החיות בתיבה ומתאר בהומור לגלגני את סיפור המבול (" תן לנו לצאת ולחזור לבית כי כבר נמאסנו זה על זה , האריה על הממותה , הגמל על השיבוטה , וגם ההיפופוטם").

 

 

איום במתקפת צואה רותחת

וכשהתקרבה אלי מלמלתי לעצמי , להשקיט את יצרי :
אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים
לא עמד !
היא שמעה רק "לא עמד " ותספוק כפיה
"לא עמד ? כמה חבל !"
( מתוך "בת שבע שוברת את מגן דוד " בתוך "מצע אישה מצע טוב" )

בשנים האחרונות נטש טהר-לב במידת מה את כתיבת הפזמונים ועבר לכתוב ספרים מסוגים אחרים אך מסתבר שהוא לא איבד מהומה מכשרונו לעורר פרובוקציות אצל אנשי הציבור הדתי .
לפני 10 שנים הוא פרסם ספר בשם "וטהר ליבנו" ( 1991 ) שהיה מעין פירוש חילוני פארודי על ספר מוסר יהודי ידוע מהמאה ה-17 בשם " שבט מוסר " של רבי אליהו הכהן שהטקסט שלו הובא כלשונו לצד הפירוש של טהר לב שעסק בצורה גלויה ביותר בנושאי אישות שונים שבהם דן הרב הכהן הנכבד בלשון שהייתה מובנת רק ליודעי ח"ן ולצד איורים שונים ,מהם ארוטיים של דני קרמן .

יורם טהר לב

יורם טהר לב : הספר הזה סיבך אותי בצרות צרורות עם הבד"ץ החרדי . הדפסתי אותו במאה שערים משום שרק שם אפשר היה להדפיס ספר כזה עם צורת העימוד המיוחדת שלו שהיא צורת העימוד של הספרים החרדיים. מישהו ראה את זה בבית הדפוס הזדעזע והזעיק את הבד"ץ החרדי. והם שלחו לי מיד זימון למשפט על הספר במאה שערים.
א.א.: והלכת ?
טהר לב: בוודאי , במיוחד כאשר נודע לי שהם יכולים לגזור שפיכת צואה רותחת על נאשמים בדין . הכנתי גם כתב הגנה על הספר אבל הם סירבו לשמוע אותי הם רק השמיעו את גזר דינם שהספר הוא חילול קודש נורא עם דעות כוזבות ותמונות תועבה וגזרו שיש לשרוף את כל עותקי הספר לשריפה .. הספר בכל אופן נמכר מאז ב-4 מהדורות ואפשר למצוא אותו עד היום ב"צומת ספרים" . ואני אפילו נתקלתי מאז ביהודים דתיים שמכירים את הספר כמעט בעל פה למרות פסיקת הבד"ץ .
א.א. מה לקיבוצניק כמוך ולמקורות היהודיים ? זה בכל אופן מנוגד לתדמית המקובלת שלך.
טהר לב : מאז שאני זוכר את עצמי כתבתי שירים על מסורות יהודיות ותנ"ך אבל עם הרבה הומור כי זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי .
א. א. האם אתה חושב שהספר והארוטיות שבו ימצאו חן בעיני הציבור החילוני ?
טהר לב : על מנת להבין את כל הרמזים והציטוטים שבספר עליך להכיר את המקורות היטב ורוב החילוניים לצערי אינם מכירים אותם כל כך טוב . אני אוהב דיברי חוכמה עם הומור ולשון נסתרת שיש בהם כל מיני רמזים ארוטיים ולשון כפולה, אבל יש כאן הליכה על חבל דק מאוד וחילוניים לא תמיד יבינו חלק מההומור ורק דתיים היום יוכלו להבין את ההומור במלואו. בסך הכל הספר מתאים במיוחד למי שבקיא היטב בפסוקי תנ"ך ויש לו אוצר מילים גבוה והשכלה גבוהה כדי להיהנות מכל ההתייחסויות הארוטיות.
אפשר להשוות זאת לקריאה של ספרי עגנון שאני למשל מסוגל להבין רק 40 או חמישים אחוז מהם מכיוון שלא כל ההתיחסויות והרמזים של עגנון למקורותיו המגוונים בספרות היהודית ברורים לי.
אבל לא תמיד נתקל טהר לב רק בהתנגדות מהממסד הדתי :
טהר לב: אני רוצה לציין שלאחרונה פירסמתי ספר בשם "שמע בני: עצות טובות בדרך לשלמות רוחנית מתוך ספרות המחשבה והמוסר של עם ישראל באלף השנים האחרונות " ( הוצאת משרד הבטחון , 2002 ) "שהוא אוסף ציטוטים ממקורות דתיים שונים והוא דווקא התקבל מאוד בבתים החרדיים וזכה לביקורות נלהבות בעיתונים שלהם.
א. א. : גם את "מצע אשה מצע טוב " הבד"ץ החרדי ידרוש לשרוף ?
טהר לב : לצערי הרב לא שמעתי מהם שום דבר בעניין אבל אני עדיין מקווה שאולי הם עוד ישפטו את הספר בעתיד…בכל אופן אני כבר נתקלתי באדם דתי שהיה מסוגל לצטט לי קטעים שלמים "מ"מצע אישה מצע טוב" . . סביר להניח שהספר יהיה פופולארי במיוחד אצל חוגים דתיים גם מכיוון שאלה הם כיום הצרכנים הגדולים ביותר של ספרות ארוטית ,שהרי החילוניים עם הגישה הקלה שלהם לסרטים ולאינטרנט על שפע החומרים הפורנוגרפיים הקשים שבהם ,נזקקים כיום לספרות מעין זאת הרבה פחות.
 

 

גם החילוניים תוקפים

התקפה כנגד "מצע אישה מצע טוב " היגיעה במפתיע לא דווקא מצד הבד"ץ החרדי אלא מצד החוגים החילוניים דווקא. והפרשיה שבה הסתבך הספר הייתה קשורה לא דווקא לתוכנו האירוטי הבעייתי אלא לשמו הלכאורה תמים . משורר אלמוני בשם חגי הופר תבע לדין את טהר לב על סך 5000 שקל בטענה שהוא גנב את הכותר משיר שלו שפירסם עוד ב-1997 במסגרת אסופת שירים . בכתב התביעה הופר טען :" אני הראשון שטבעתי את מטבע הלשון, 'מצע אישה מצע טוב', זו המצאה שלי. השימוש שעשה יורם טהר לב בביטוי הזה ככותרת לספר שלו מהווה הפרת זכות יוצרים".
בדיון בבית המשפט  טען  טהר לב " מדובר בתביעה מופרכת בעיקרה. הוא תובע ממני זכויות יוצרים על אות אחת. את הפסוק הזה כתב שלמה המלך לפני כ-3,000 שנה"

לדברי טהר לב הוא שאל את הפסוק מביאליק דווקא , שהמציא הרבה פסוקים ושינה אותם לכיוון הארוטי.
השופט פסק לבסוף לטובתו של טהר לב בפסיקה תקדימית בעניין . יורם טהר לב עדיין ממתין לבד"ץ החרדי .

קישורים רלבנטיים

הפזמונים של יורם טהר לב 

 בבוקר לח בשנת תרל"ח :על יורם טהר לב ויואל משה סלומון

 מהמוצדקים בפזמוני ישראל :על גבעת התחמושת

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אלישע  ביום יולי 17, 2005 בשעה 8:08 pm

    נכון אני דתי אבל אני חושב שמשעמם לר האם לא ידעת שהזנות או משכבי אישה זה דבר עתיק יומין אגלה לך סוד אפילו אדם הראשון כייף עם אשתו ערום בלי בגדים לפני שגורש מגן עדן מה דעתך לכתןב פזמון על זה ואנחנו נשתעשע על הדבר שאין לו ערך ומטוטם כל כך!!!

    חבל חביבי משעמם לך קפוץ ממגדל הי גבוה מתל אביב

  • סוניה  ביום נובמבר 13, 2007 בשעה 9:19 pm

    אתה כניראה בן אדם חמוץ שלא שמע על בידור את המילה להשתעשע אתה יודע אבל לא ברור לך בשם שלך כתוב מה אתה צריך את אלוהים שיושיע אותך מהטמטום של עצמך. קצת הומור לא הזיק לאיש ההיפך היום ברור לכל שזה גם מרפא תשתחרר אדון ותשים בצד את השלילי תלמד מהחסידים תקפץ תרקוד ותשמח.

  • דוד ווייסברג  ביום אוגוסט 12, 2013 בשעה 10:43 am

    חסד נעשה עמנו,שנבראו יוצרי שירה וספרות כנעמי שמר ז"ל ויורם טהר לב יבדל"א.שירבו כמותם בישראל!!!!!!

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: