סטלג נחמיאס

לילה אחד העז שחר להתגנב לחדר ולעלעל באוסף הספרונים של אביו ,ומאז לא הצליח לחשוב על שום דבר מלבדם. התשוקות המוזרות שחש עד אותה העת התגלו לפתע כנחלת הרבים. כאשר מת האב מאסופת מחלותיו מצא שחר את המפתח למגירותיו הנעולות והחרים לעצמו את אוסף ספרי
הכיס הנדירים . ספרי הסטלג הוותיקים באוסף היו בעלי שמות ממוספרים :"סטלג 13", "סטלג 217" , וכדומה. לצידם היו ספרי סטלג מאוחרים יותר שבהם הסטלג כבר זכה לכינוי : "סטלג העינויים ", סטלג המוות ", סטלג הזאבות ", ועוד שמות מלאי מסתורין מיני ,אלים ומבטיח. הוא החביא את אוסף הספרונים בבקתה שביער, ובכל רגע פנוי קרא בהם מלא כמיהה …

( מתוך "סרט לבן על כיפה אדומה " מאת לימור נחמיאס ע' 92-93) . 

 

אתמול  הוזמנתי די במפתיע לדבר בתוכנית הרדיו של עמיתתי ב"רשימות "חן קלימן . הנושא שהתבקשתי לשוחח עליו היה נושא שככל הנראה מעורר את העניין הציבורי הרב ביותר מבין כל אלה שאני עוסק בהם ( ולא לשמחתי ) הז'אנר הספרותי של הסטלגים . סיפרה לי חוקרת שואה ידועה שכאשר היא מדברת עם תלמידים בבתי ספר על השואה קשה לה למצוא אצלם עניין רב בנושא , אבל כאשר היא מזכירה תופעות כמו "הסטלגים " לפתע פתאום מופיעות אצל התלמידים הנ"ל סימנים ברורים של עניין אמיתי חזק.

 

אני יכול להעיד שכך הוא המצב גם בהרצאות שאני נותן לקהל הרחב . כל זמן שאני מדבר על נושאים אזוטריים כמו חוברות הבלשים של דוד תדהר או סיפורי טרזן או מערבונים או סיפורי פטריק קים או התנ"ך או התחממות כדור הארץ  לא הכל  בקהל מגלים עניין עמוק . אבל כאשר אני מזכיר את הסטלגים כל הנאספים כולם פתאום מתעוררים לתחייה. אולי דווקא בגלל שנושא הזה יותר מכל אחד אחר ( להוציא את התנ"ך ) הוא השנוי ביותר במחלוקת, כפי שתעיד הודעה רישמית  זאת שפורסמה בפורום לסאדו מאזו ברשת בהקשר לקישורים למאמרים על סטלגים שנשלחו לשם ושזעזעו אפילו את הלקוחות הקשוחים מאוד של פורום זה  : .
"הלינקים לסיפורי סטלג שצורפו להודעה זו נמחקו. לאחרונה עלו מספר דיונים בנושא זה כאן בפורום אולם לאור הבקשות הרבות והפגיעה הקשה בחלק מהמשתתפים, בעיקר בהיבט הנאצי, התקבלה החלטה לא לעלות נושא זה לדיון נוסף.

בברכה,
המכשפה

נ.ב
לטעמי האישי, חלק מהסטלגים היו די נחמדים (ואפילו מחרמנים), אולם לפעמים צריך גם לכבד את דעת רוב המשתתפים כאן. בשם חופש הגלישה והפתיחות בפני סטיות שונות ולטובת המעונינים לגלוש בזמנם הפרטי הלינקים נלקחו מהאתר הבא:

 

http://www.haayal.co.il/story.php3?id=423

תגובות על הנושא הזה ימחקו
המכשפה .מנהלת 

אך למרות הודעות מסוג זה ,דיווחים שאני מקבל מחברים מקהילת הסאדו –מאזו הישראלית המשגשגת מציינים שלאמיתו של דבר יש שם עניין רב  וויכוחים בלתי פוסקים לגבי הסטלגים , כפי שמראה מאמר זה שפורסם באתר סאדו מאזו ומשמש כפי שאני מבין בסיס  לעבודת תזה שלמה .

סיפרתי לחן קלינמן שהסטלגים הם סיפורים שהופיעו בישראל בראשית שנות השישים ועסקו בהרפתקאותיהם של שבויים אמריקניים ואנגליים במחנות ריכוז ומעצר נאציים הסטלאגים שם הם מתמודדים עם נשות  ס.ס. קצינות ושומרות  שהן תמיד יפהפיות גבוהות בלונדיניות אינטיליגנטיות ,פמיניסטיות סקסיות נימפומאניות משוחררות ובתוספת גם סדיסטיות מטורפות .

 בקיצור חלום הזוועות ( ואולי החלום הרטוב ) של גברים רבים. הספרים ברובם עוסקים בנושא של מלחמת המינים כאשר בסיום רוב הספרים מראים הגברים לנשים אחת ולתמיד מיהו השולט. .

סיפרתי לחן קלינמן שז'אנר זה שימש כמקור השראה מסוים לספר שנמצא עד הזמן האחרון ברשימת רבי המכר למותחן "סרט לבן על כיפה אדומה " של לימור נחמיאס.

לימור נחמיאס למי שלא ידע ולא שמע היא סופרת שהכניסה את המותחנים הישראליים לעולם חדש , עולם של אלימות נשית קיצונית שבהם הראתה לראשונה בספרות המותחנים ישראלית שנשים מסוגלות לאלימות קיצונית ולאלימות סקסואלית לא פחות ואולי אף יותר מהגברים  נכון עירית לינור הייתה כאן הרבה לפניה בתיאור הצעירה הישראלית החדשה שאינה נותנת לזכרים לבלבל לה את המוח עם השטויות שלהם וגם מראה להם שהיא מעונינת במין לא פחות ואולי אפילו יותר מהם. אבל גם עירית לינור לא העזה ללכת את כברת הדרך שאותה עשתה בכיוון זה לימור נחמיאס שבהם הראתה שהאישה יכולה להיות לא רק חובבת סקס כמו או יותר מהגבר אלא גם אלימה ואכזרית לא פחות ואולי אפילו יותר מהגבר,

 

בשני ספריה "אמא היתה זוחלת" על רוצחת סדרתית סדיסטית  ו"צבוטותי " על בלשית סקסית קשוחה היוצאת למאבק בעולם התחתון כפי שרק אישה יכולה ששימש השראה לסרט הפשע "מרס תורכי " שאת תסריטו  כתבה ) .

 

 היא גם חיברה נובלה אירוטית בשם "פינג פונג חרדות " . 

 

נחמיאס היא גם תסריטאית ולאמיתו של דבר היצירה החביבה עלי ביותר שלה היא סרט מדע בדיוני בשם "דומינו " שהופיע בסדרת הטלוויזיה "סיפורים קצרים על אהבה" והוא עוסק באשה המוחזרת בזמן פעם אחר פעם, על ידי הפסיכיאטרית שלה, לתקופות שונות בחייה בניסיון לתקן את עברה או שתציל את האהבה שלה. בתמורה עליה לשלם בשנות חיים. הסרט עוסק גם בפרדוקסים הנובעים כתוצאה ממסעות זמן שכאלה. .חוץ מכל אלה היא פירסמה אולי במפתיע גם ספר לילדים קטנים "סיפורה האמיתי של שונית השקרנית ".
לאחרונה פירסמה נחמיאס את הספר רב המכר  "סרט לבן על כיפה אדומה" מותחן חזק ואכזרי על סדיסט מטורף וחובב ספרי סטלגים, אחד שחר, ששם את עיניו על בחורה תמימה ומתכננן לשים עליה את ידו ולהתעלל בה בכל צורה שמסוגל המוח האנושי המעוות להעלות על דעתו , אלה שהבחורה מתגלה כלא כל כך תמימה ובסוף הספר משיבה לו כגמולו ובריבית דריבית..הספר נכנס מיד לרשימת רבי המכר גם הודות לגימיק השיווקי שלו מסיבת השקה שבוצעה במועדון סאדו מאזו ביפו . נחמיאס מצידה דיברה בראיונות לתקשורת על ההיכרות הקרובה שלה פרי תחקיר עמוק ושקדני ביותר אצל אנשי קהיליית הסאדו מאזו הפורחת ברשת
הוא ביקש לרכך את ליבה בעזרת מתנה . יום אחד כשיצאה מביתה ספר הפתיע אותה בחבילה עטופה יפה תחב אותה בין ידיה הורדרדות והסתלק . כל הלילה לא הצליח להרדם מרוב התרגשות. ,ולמחרת מצא את הספר מושלך ביער מול הבקתה . היה זה הספר הכי יפה באוסף של אביו "הייתי כלבתו של קולונל שולץ ". כריכתו הייתה מוכתמת בבוץ ודפיו הצהובים נמצאו קרועים ומעוטרים בסימני נשיכה של שיני כלב. שחר פרץ בבכי . הוא כל כך קיווה שכאשר תקרא בספר היא תבין ללבו ,תבין את כל הדברים שלא הצליח לאמר לה, אך היא אכזבה אותו …
( סרט לבן על כיפה אדומה " ע' 101)

 

לפני כמה שנים סיפרתי משהו על העולם של הסטלגים ללימור נחמיאס .. היא שמעה ממני בעניין רב פרטים על הז'אנר ועל התפתחותו בישראל החל בספרים כמו סטלג 13 התמים יחסית וכלה בספרים קיצוניים בהרבה כמו "סטלג העינויים ". סיפרתי לה שרוב הסיפורים האלה עסקו בהתעללויות של נשים בגברים והסתיימו בנקמה האכזרית של הגברים שמחזירה את הסדר לכנו. היא שאלה האם היו יוצאי דופן בתבנית קבועה זאת .

 

תמונה של "סטלג " אמריקני מקורי.

הסברתי לנחמיאס שאכן היה יוצא לפחות יוצא דופן אחד לפורמט הקבוע הזה . ספר שהוא נדיר מאוד היום הוא קיים רק במספר מועט של עותקים ( שכן רוב העותקים הושמדו בידי המשטרה בפקודת בית המשפט לאחר משפט נדיר מסוגו בישראל ) בשם "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " מאת "מוניק קורנו " ( והשם הבדוי הנשי לא היה מקרי כלל ) ובו מסופר על ההתעללות האכזרית של קצין נאצי באישה צרפתיה ועל נקמתה האכזרית לא פחות אחרי המלחמה לאחר שלכדה אותו .מי כתב את הספר הזה היה במשך זמן רב תעלומה.  לבסוף לאחר חקירה ארוכה מצאתי שהיו כמה אנשים שהיו קשורים בכתיבתו . אולם נראה שלאישה הייתה לפחות יד בכתיבתו אישה שהפכה מאז לסופרת ידועה למדי . בזמנו הגדרתי את האישה הזאת כאם הרוחנית של לימור נחמיאס בגלל העיסוק שלה בסקס ובסדיזם קיצוני ונשים כ"מלאכיות נקמה" אלימות ורצחניות דבר ששוב לא הופיע בספרות העברית עד ללימור נחמיאס .בספר זה הופיע מסר הפוך לחלוטין למסר שהתקבל מרוב רובם של הסטלגים שלפיו הגברים הם אלו שצריכים לשלוט .

אמרתי לנחמיאס שלדעתי אם מישהו יפרסם היום ספר בסגנון זה בישראל הפמיניסטית של ראשית המאה ה-21 הספר יוכל להיהפך אפילו לרב מכר.נחמיאס הקשיבה בעניין.
נחמיאס אכן התעניינה מאוד בנושא . היא חיברה ספר שהפך לרב מכר שהוא למעשה בגדר "סטלג " מודרני לראשית המאה ה-21. . בעיני ניתן לראות בספרה של נחמיאס מעין גרסה פמיניסטית מודרנית של סיפרו "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ". 
אני בספק רב מאוד אם נחמיאס קראה את הספר המקורי שהוא כאמור נדיר ביותר ( אם כי הופיע לו חיקוי בשם "כלבתו של שולץ " שאינו נדיר כלל אבל לעלילתו אין כל דמיון לעלילה של ספר המקור ) אבל הרעיון שלו כפי שסופר לה על ידי מן הסתם נכנס למוחה ביחד עם אלמנטים רבים אחרים ותרם את תרומתו לתוצאה הסופית .
אני מרגיש שבכך תרמתי במשהו לרשימת רבי המכר בישראל. וזה מחזק את תקוותי שאולי יום יבוא וגם ספר פרי עטי יכנס לרשימה זאת ולא רק ספר שהתחבר גם בהשראתי .

 

 

קישורים רלבנטיים

ברוכים הבאים לסטלג 13 : חלק א'

ברוכים הבאים לסטלג 13: חלק ב'

רשימה על סטלגים באתר סאדו מאזו

ויכוח הסטלגים בקהילת הסאדו מאזו

לימור נחמיאס בלקסיקון הספרות העברית

קורות חיים של לימור נחמיאס

פרק מ"סרט לבן על כיפה אדומה "

ביקורת ב"גלי צה"ל " 

ביקורת ב"הארץ "

סאדו מאזו ברשת

פורטל סאדו מאזו

 מה חושבים בעולם הסאדו מאזו על לימור נחמיאס ?

ברוכה הבאה לקולונל שולץ:סיפורו של סטלג

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז כהן  On אפריל 9, 2006 at 9:29 am

    יש אפשרות בכלל לקרוא את הטקסט הזה, איפשהו?

    אני לא מחפש את הספר המקורי (כי הבנתי שהוא נדיר ביותר), אבל לקרוא את הטקסט מעניין אותי מאוד.

  • קסיופאה  On אפריל 9, 2006 at 9:33 am

    אני לא מכירה אף סופרת ישראלית שכתבה בעברית (לפני לימור נחמיאס) על סקס וסדיזם. הסופרות הישראליות מאוד ממוסדות ושמרניות תמיד. אני חוששת שאין לך ואלרי סולאניס ישראלית.

    אבל מי זו "האם הרוחנית של לימור נחמיאס"?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מאי 5, 2014 at 9:08 pm

    מעניין

    אבל יש שמות של סרטים על אילזה הזאבה וכו'?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: