רקויאם לסופר ריגול:על אורי אדלמן

סופר הריגול והמתח אורי אדלמן , אולי סופר המתח הישראלי הידוע והמצליח ביותר לצד רם אורן , ובתוספת עורך סדרת ספרי המתח של הוצאת "כתר " נפטר לאחרונה במפתיע בחדר מלון שם עמל על ספרו הבא השישי במספר. הוא היה בן 46 בלבד. בצירוף מקרים מדהים ביום שבו פורסמה הידיעה על פטירתו בחר בו "ידיעות אחרונות" כאחד המועמדים של העיתון לתואר "סופר השנה " על ספרו החדש "שעות מתות ". בסופו של דבר אדלמן המנוח  זכה בתואר הנכבד של "סופר השנה " של ידיעות על פני סופרים ידועים כמו א.ב.יהושע.
פגשתי את מר אורי אדלמן פעמיים בחיי. בפעם הראשונה פגשתי אותו ושמעתי אותו בהרצאה שנתן בחוג חובבי מדע בדיוני ברחובות ב-1993 זמן קצר לאחר פרסום הספר הראשון שלו כאשר שמו לא היה ידוע כלל . ידיד שלי שהיכיר את אדלמן מעבודתו כאיש מחשבים ושמע שהעמית לעבודה פרסם לאחרונה ספר ריגול הזמין אותו מיד להרצות אצל חברי החוג מכיוון שהניח שחובבי מדע בדיוני יתעניינו לפגוש כותב ספרי מתח ישראלי דבר שהיה נדיר אז בספרות הישראלית כמעט כמו כותבי מדע בדיוני מקוריים . והוא צדק .
המפגש הזה היה כפי שסיפר לנו אדלמן המפגש הראשון שלו עם ציבור של קוראים כסופר והוא התרגש להרצות לפני קבוצת אנשים לראשונה בחייו לא כאיש מחשבים או כמוזיקאי אלא כסופר.
בפעם השניה פגשתי את מר אדלמן 11 שנים מאוחר יותר וליתר דיוק לפני חודשיים ב-13.6 באירוע של שבוע הספר האחרון בשם "מתח גבוה " ששם השתתף עם הסופרים אדיבה גפן וגל אמיר בפנל של סופרי מתח בהנחיית ידידו אמנון ז'קונט שבו דנו בכתיבת ספרי מתח בישראל תחום שהתפתח מאוד מאז אותו מפגש בין אדלמן וחבורת החובבים ברחובות. הפעם הזאת הוא נראה שונה עד כמה שרק אפשר מאותה הפעם הקודמת שבה פגשתי אותו. אז הוא היה סופר בלתי ידוע לחלוטין וחסר ביטחון בפגישה עם קוראים. וכעת היה סופר מצליח של רבי מכר שכל ספר שלו היה מצליח יותר מקודמו. הוא ישב בפנל והסביר בשקט ובביטחון כיצד נעשה אדם לסופר מתח וריגול מצליח בישראל ומה יש לעשות על מנת לכתוב סיפורי מתח טובים שירתקו את הקורא בלי לפגוע באינטליגנציה שלו. .
למיטב ידיעתי זאת גם הייתה הפעם האחרונה שבה אורי אדלמן הופיע בפומבי לפני קהל קוראים .

האיש ויצירתו

אורי אדלמן היה במקור מוזיקאי מבחינת תחומי העניין שלו. אהבתו הגדולה הייתה מוזיקה ומקצוע המחשבים הייתה רק פרנסתו ומעולם לא אהב זאת כמו מוזיקה, אם כי הוא חיבר ארבעה ספרי מחשבים והיה לו טור בענייני מחשבים בעיתונות .הוא הלחין גם יצירות מוזיקלית ועסק בקשרים שבין כתיבה מוזיקה ועולם המחשבים וההי טק כמכלול אחד. הוא גם היה חובב שחמט והזכיר בספריו לא מעט את המשחק הזה שדורש חשיבה הגיונית ושיקול דעת רב

הלפ! שימושים חכמים בחלונות / אורי אדלמן

כאשר פנה לכתיבה הוא הוגדר כמי שכותב סיפורי מתח "אינטילגינטיים " אם כי אינני יודע  מה ההגדרה הזאת אומרת בדיוק . אולי הכוונה לכך שהוא העדיף שלא לעסוק יותר מדי באלימות בספריו ויותר ב"מלחמת המוחות " בין הדמויות השונות כמו במשחקי השחמט שאותם אהב.
הספר הראשון שלו היה ספר מחשבים על שפת לוטוס. ומאז כתב עוד כמה  ספרי מחשבים  וגם סיפורי מחשבים לא מעטים.

 

הוא כתב את ספר המתח הראשון שלו "קונצ'רטו למרגל ותזמורת" ( 1993)  בגיל 33 בהשראת סיפור שסיפרה לו סטודנטית שלו באקדמיה למוזיקה ,מוסיקולוגית  שביצעה מחקר  במנזר רוסי על כך שאנשי השב"כ היציעו לה שתפקח שם עין על אנשי הק.ג. ב. הרוסיים שם , היא סירבה . אדלמן דמיין לעצמו מה היה קורא אילו הייתה מסכימה להצעה והתוצאה הייתה סיפור ריגול מסובך על מזימה קומוניסטית סביב הכנסייה הרוסית בירושלים שבה מערבים אנשי השב"כ מוסיקולוגית ממוצא רוסי במסגרת מלחמת המוחות שלהם עם הק.ג.ב. הרוסי . בספר זה שילב את תחום המוסיקולוגיה שהיה מוכר לו היטב עם התחום שהיה מוכר לו הרבה פחות של שירותי הריגול . פה ושם שגה שם שגיאות מביכות למשל כאשר כפף מיניסטריאלית את ראש השב"כ לשר הביטחון במקום לראש הממשלה .אבל הספר זכה להצלחה סבירה בהחלט לספר ראשון של סופר בלתי ידוע ולביקורת טובות הוא נמכר באחת עשרה אלף עותקים ותורגם לגרמנית.

מאז הוא הקפיד לבצע תחקירים מפורטים ביותר לקראת ספריו על מנת לוודא ששגיאות כאלה לא יחזרו על עצמן.
בהרצאה שאותה נתן אדלמן ברחובות הוא סיפר לנו שהצנזורה כעסה עליו על שלא היגיש להם את הספר לבדיקה לפני הפירסום . לדבריו ראש השירותים החשאיים לשעבר של ישראל איסר הראל הזמין אותו לביתו אחרי שהספר פורסם ואמר שהוא נהנה מאוד לקרוא את הספר. איסר הראל התרשם כל כך עד שנתן לאדלמן כתב יד של רומן ריגול משלו שהוא רצה לפרסם כדי שאדלמן יחווה עליו את דעתו . על פי אדלמן סופר שם על פיצוץ מסגד הר הבית בידי קנאים יהודיים ( נושא שכידוע היה ונשאר אקטואלי ביותר ) אדלמן חשב שהרעיון היה טוב אבל לא הכתיבה ושיש צורך בסופר צללים שישפר את הסיגנון . למיטב ידיעתי ספר זה של הראל לא פורסם מעולם .

ספרו השני "משוואה עם נעלם ( 1998) היה כבר רב מכר , יותר מ-62 אלף עותקים.נמכרו ממנו.

הספר תורגם לגרמנית ולסינית.

"משוואה עם נעלם " מהדורה גרמנית.

אדלמן חזר שם לנושא השירותים החשאיים שהוצגו כבר בצורה מאיימת ואפלה יותר מאשר בספרו הקודם . הספר עסק במשפטן המבקר בישראל בניסיון לברר מה קרה לאחיו שנמלט מבית סוהר שם היה כלוא בגלל נהיגה מתוך שכרות ואחריות לתאונה קטלנית, זמן קצר בלבד לפני שחרורו . הוא מוצא עצמו מעורב במרדפים מעקבים של המוסד והמשטרה ופרשת רצח שלא הוא ביצע אך הוא מואשם בו ועם כמה טיפוסים לא מזוהים שחלקם מעונינים להרגו וחלקם סתם להציק לו ולפוצץ אותו במכות ומבלי שידע על מה ולמה ..


ספרו השלישי היה הנובלה "חתונה " ( 2000) שהיה יוצא דופן ביצירתו . לא היה זה סיפור מתח וריגול אלא סיפור קליל והומוריסטי על חתן שהכלה מחליטה לא לבוא לטקס חתונתם .


הספר "חתונה " הפך להצגה  והפך  ב-2009  לסרט בשם "רגליים קרות "  בבימוי דורון ערן .זהו ספר שכתוב היטב אבל זהו גם החלש שבספריו, הדמויות משעממות , נושאי שיחתם ודרך מחשבתם הם משעממים. עדיף היה שאדלמן ישאר בתחומי הריגול והמתח.

הוסף לסל את בסימן ונוס / אורי אדלמן

ספרו ב"סימן ונוס "  ( 2000) ( שנמכר עד כה בכשלושים וחמש אלף עותקים ) החל את דרכו כסיפור בהמשכים בשבועון "לאישה " ולכן החשיב אותו כפחות טוב מספריו האחרים . ספר זה גם הוא לא עסק בשירותים החשאיים אלא במתח מסוג "רגיל " יותר בסיפורו של סטודנט למשפטים שבעצת ידידה יוצר קשר עם חברה נשואה שלה, קשר שאמור להיות חד פעמי אך הופך לרומן סוער ומוצא את עצמו מסובך מעל לראשו עם בעלה המסוכן של האישה הנ"ל ובפרשיית רצח .

הספר הוסרט לאחר מותו של אדלמן למיני סידרה טלוויזיונית בכיכובו של יהודה לוי שבה העלילה שונתה ללא הכר .
אדלמן חזר לנושאי שירותים חשאיים ובטחון המדינה בספרו האחרון "שעות מתות" ( 2004) אולי ספרו הטוב ביותר שעוסק בקשרים המסובכים בין הממסד השלטוני הביטחוני והרפואי ותעשיית התרופות עוסק במאבקו של רופא מצטיין שמחליט מחוסר ברירה לבצע ניתוח רפואי דחוף ומסובך בבתו היחידה של מיליונר מקושר היטב בכל זרועות השלטון. הבת מתה על שולחן הניתוחים והרופא מוצא את עצמו מושמץ בכלי התקשורת מושעה מניתוחים ונאבק בממסד הביטחוני והרפואי על טיהור שמו והופך למטרה לחיסול של גוף סודי ומסתורי "הרשות לאבטחת מיתקנים " שאמור לדאוג לביטחון המדינה. .
את הרומאן כתב אדלמן אחרי עבודת הכנה ממושכת ושהייה אינטנסיבית בשלושה בתי חולים נוכחות בחדרי ניתוח ושיחות עם רופאים שונים. הספר זכה לאחרונה בפרס "ספר הזהב " והוא הספר המוביל מבחינת המכירות של הוצאת "כתר " השנה.

בצירוף מקרים מוזר נוסף ביום שבו דווח על פטירתו ודווח על כך שהוא נבחר למועמד לסופר השנה פורסם בידיעות גם תחקיר מפורט על יחיאל חורב האחראי לביטחון במערכת הביטחון שנראה כאילו שימש כמודל לדמות של רוזן אחראי הביטחון המסוכן ב"שעות מתות " שהקדיש את חייו לביטחון המדינה שאינו מהסס להורות על רציחות והתנקשויות בשם "טובת המדינה " מהתחקיר התברר שחורב קרוב מאוד לאותה דמות מסוכנת בספר של אדלמן יותר ממה שאנשים העלו על הדעת עד כה.
בנוסף לספרי המתח שלו אדלמן כתב גם ארבעה ספרי מחשבים ,מדור מחשבים בידיעות , סיפורי מחשבים ואפילו פרקים לסדרת "השיר שלנו " של אורי גרוס .אבל לא בזכות יצירות אלה הוא יזכר כי אם  הודות לספרי המתח שלו שבהם יצר סגנון חדש בספרות המתח הישראלי .

רוברט לאדלום הישראלי

 

ספריו של אדלמן אינם עוסקים בסוכני ריגול מקצועניים כפי שהיה מקובל עד אז בספרי הריגול בישראל . הללו התחלקו עד להופעתו לסיפורים העוסקים בסוכנים הרואיים "ג'מס בונדיים " או לסוכני ריגול עייפים ומתוסכלים בסגנון ג'ון לה קארה שנואשו מעולם הריגול דווקא בגלל שהם מכירים טוב כל כך את חולשות האנשים שמפעילים אותו .
אדלמן לעומת קודמיו בישראל הלך בעקבות סוג סיפור אחר שנעשה פופולארי מאוד בארה"ב מאז שנות השבעים תקופת "פרשת ווטרגייט " שבה ביצע הממשל פעולות לא חוקיות כנגד יריבים פוליטיים והחשדנות הגוברת כלפי הממשל האמריקני בקרב האזרחים. סיפור המתח "הקונספירטיבי " שעסק בבני אדם שהם , לכאורה לפחות " רגילים וממוצעים כמוני וכמוך שאין להם כל קשר לעולם הריגול שמגלים לתדהמתם שמישהו משחק בחייהם וכי מתנהלת נגדם מזימה מחוגים שלטוניים , ביטחוניים בלתי ידועים כלשהם . ספריו של אדלמן הם ביטוי מושלם של תחושת הפרנויה האישית ההולכת ומתגברת הן בעולם והן בארץ כלפי "הם" חוגי השלטון ששוב אינם נראים כמי שאפשר לסמוך עליהם , נהפוך הוא .האויב הוא כעת לא דווקא סוכנים של מעצמה זרה ולא דווקא  טרוריסטים ואנשי העולם התחתון אלא אנשים "משלנו" האנשים"בחלונות הגבוהים".

הדמות הבסיסית ספרי המתח של אדלמן היא של האיש שמעורב כנגד רצונו בעניינים שמשמעותם נשגבת מבינתו ואין לו ברירה אלא לשחות עם האירועים המסוכנים בתקווה קלושה שלא יתבע לבסוף בקרקעית הנהר.הגיבור שיוצא לגלות מי המתנכל לו מתגלה תמיד כבעל תושייה ויכולות בילוש ושרידה מעל ומעבר לכל מה שהיריבים אדירי הכוח ועתירי הקשרים והכסף בסיפור מצפים.
אפשר להשוות את אדלמן לסופרים כמו ג'ון גרישם שאותו הרבו להשוות עימו ושאותו אהב, זהו עורך דין וסופר שמרבה לתאר את מאבקם של עורכי דין אידיאליסטים שונים עם ממסד מסוכן .
אבל נראה שההשוואה הטובה מכל היא עם סופר המתח רוברט לאדלום.  כמו אדלמן היה זה אדם מתחום האמנות שחקן ומפיק בתיאטרון ובקולנוע שכתב על נושא שלא הכיר תחילה כלל, עולם הריגול , והתמחה בסיפורי קונספיראציות ביזאריות שבהם מעורבים אנשים תמימים שלפתע פתאום מגלים שחייהם השתנו ללא ידיעתם שעליהם להציל את עצמם את ארה"ב ואת העולם. אדלמן אמנם לא היה כה גרנדיוזי בסוגי הקונספירציות שתיאר כמו לאדלום ( שהקונספירציות שבהן עסק מטרתן הייתה לרוב להשיג שלטון עולמי בידיה של קבוצה כלשהי) אבל התמחה בסוג כזה של סיפורים והיה בין הבודדים בכך בישראל .
על מה אמור היה להיות ספרו הבא של אדלמן זה שהוא נפטר בעת כתיבתו ?
התפרסמו על כך גרסאות סותרות בכלי התקשורת . נראה שהיו לו כמה רעיונות לספריו הבאים ורובם ככולם שייכים לסוג הסיפור שבו התמחה של הגיבור הבודד הנאבק במימסד מושחת וקונספירטיבי : ספר המתרחש על רקע האינטיפדה הנוכחית  ועוסק  בעברה האפל  של אישיות ציבורית  בכירה ( ככל הנראה עם זיקה לדמויות מציאותיות כמו אלחנן טננבוים ). זהו סיפור על קצין בכיר בצה"ל שניהל רשת להברחת סמים ללבנון בשיתוף פעולה עם החיזבללה . בזמן הנסיגה ללבנון הקצין מחליט לחסל את שותפיו הלבנוניים ואת כל מי שיודע יותר מדי על הרשת מזמין אותם לבית נטוש ומפוצץ אותו עם מטען חבלה . גיבור הספר הוא  חייל פשוט, מבריח זוטר ברשת ששרד את הפיצוץ ורק נפצע בראשו ומתעורר לאחר שנים של תרדמת כדי לגלות לתדהמתו שאותו קצין מבריח רצחני הוא כעת ראש הממשלה… הספר אמור היה לעסוק במזימת הרצח של ראש הממשלה  כנגד אותו  אזרח פשוט המהווה איום כלפיו  עם הידע המפליל שלו. ידע שמשמש כעת למטרות סחיטה בידי גורמי פשע . .

במקביל עסק  אדלמן בכתיבת ספר על צייר  בן מליונר ומודליסטית  שבמהלכו נרצח הצייר, ושעבורו ביצע אדלמן תחקיר מפורט בעולם האמנות והציירים ואף החל ללמוד לצייר בעצמו .

רעיונות נוספים  שלו לעתיד כללו  ספר על רצח של שופט  מורד בממסד ( שלדברי מקורבים אדלמן הגה אותו לפני פרשיית רצח השופט שעלתה לאחרונה לכותרות ) ,, ספר על מזימות אפלות בצמרת השלטון .ספר על משחק מוחות בין אסיר שהוא גם שחמטאי גאון ובין חוקר משטרה. .  ספר על מרד בבית כלא עם בן ערובה בכיר בידי האסירים ,  וספר שלא יהיה ספר מתח בכלל שבמרכזו יעמוד טיפול פסיכולוגי .
אדלמן התמחה בסיפורי פרנויה וקונספירציה אבל הקורא יכול היה תמיד להיות סמוך ובטוח שהסוף יהיה טוב ושגיבוריו הסימפטיים מאוד של אדלמן יגיעו לבסוף אל המנוחה והנחלה למרות כל הקשיים והסכנות וכי הנבלים שרודפים אותם בשלטון בממסד ובשירותים החשאיים יגיעו לבסוף על עונשם בדרך זאת או אחרת .
במציאות המזעזעת אדלמן לא היגיע אל המנוחה ואל הנחלה הוא מת בשיא כושרו ויצירתו בחדר מלון בנסיבות לא ברורות ואפילו חשודות כאילו היה חלק מאחת מעלילות המתח הפרנואידיות שאותן כה הטיב לתאר.

קישורים רלבנטיים
.

 

 

אורי אדלמן בויקיפדיה

אדלמן בלקסיקון הספרות העברית

המרכז לתרגום ספרות עברית על אדלמן

 

 

קונצ'רטו למרגל ולתזמורת "בסימניה "

משוואה עם נעלם

ביקורת על"משוואה עם נעלם "

"חתונה"

"בסימן ונוס "

 

 

בסימן ונוס -סדרת הטלויזיה

"שעות מתות "

פרק מ"שעות מתות "

ביקורת על "שעות מתות "

 

סיפור מחשבים של אורי אדלמן

עוד סיפור מחשבים

 

אורי אדלמן על ספר ריגול

פטירתו של אורי אדלמן  

פטירתו בוינט

פטירתו בוואלה

 הספד של שירי לב  ארי

הספד של נועה מנהיים

 

 

 

הסופר מת הלילה

המועמדים לתואר סופר השנה

אורי אדלמן ז"ל סופר השנה

הסופר המוביל בהוצאת "כתר "

האם התעשר אורי אדלמן מרבי המכר שלו?

 
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אילן  On אוגוסט 13, 2004 at 10:24 am

    תודה על הרשימה המקיפה. פגשנו אותו ב"אתרוג ספרים" בכפר ידידיה ב- 20/6/04 והוא תיאר לנו איך הוא עושה לעצמו רשימות ב Excel-
    כדי לכתוב עלילה מדויקת בה הזמנים והדמויות מתואמים.

  • רז  On אוגוסט 13, 2004 at 11:09 am

    המד"ב של רחובות (של אהרון שיר, אני מניח). האם אדלמן היה חובב מד"ב? אני שואל כי נתקלתי בביקורת אותה הוא כתב על הספר "כדור" של מייקל קרייטון (במוסף הספרים של "הארץ") אך הביקורת האמורה התייחסה בעיקר להיותו של הספר מותחן ופחות ליסודות המד"ביים בו.

  • מספר 666  On אוגוסט 13, 2004 at 1:11 pm

    אני דווקא זוכר שהוא אמר משהו בעניין אבל אינני זוכר מה…
    אני משער שהוא היה משום שכמה מהסיפורים הקצרים שלו יש בהם אלמנטים מדביים והוא הצהיר שסופר הפנטסיה סטפןקינג הוא אחד מהסופרים החביבים עליו…

  • יוד  On אוגוסט 14, 2004 at 9:11 am

    עוד כשלמדנו יחד בתיכון, ניסה לחבב עלי את הז'אנר הזה (ולא הצליח)…
    לא נראה לי שהיה מנסה את כוחו בכתיבת ספר מד"ב, אבל בהחלט אהב לקרוא אותם ואסימוב היה אחד מהנערצים עליו בנעוריו.

  • מספר 666  On נובמבר 26, 2005 at 8:36 pm

    עיבוד טלויזיוני לספר של אדלמן בסימן ונוס " יוצא למסך הקטן בימים אלה בכיכובו של יהודה לוי .
    במקור אדלמן עצמו הכין תסריט לעיבוד קולנועי אולם נראה שהתסריט נגנז ומישהו אחר הכין תסריט למיני סדרה טלוזיונית שהיא שונה למדי מהספר בתכניה.
    כתבות על המיני סדרה
    יהודה לוי גומר
    http://mixer.nana.co.il/Article/?ArticleID=210414&sid=49גור בנטביץ' התסריטאי על המיני סדרה
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3170219,00.html
    ביקורת של השמנים
    http://www.tam.co.il/18_11_2005/tarbut-mishmar.htm

  • מספר 666  On נובמבר 26, 2005 at 8:40 pm

    של משה גורלי
    http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/009/909.html
    ושל לילך וולך
    http://mixer.nana.co.il/Article/?ArticleID=211992&sid=49

  • זהבה חיימוביץ  On אפריל 19, 2006 at 8:40 pm

    סופר מעולה ויש לי בבית את כל הספרים שלו והספר האחרון היה גולת הכותרת. חבל שאבדנו אותו ואני ממש הרגשתי שאיבדנו בגדול. אני קוראת מושבעת והרבה וכל סופר כמו אורי אדלמן זו ברכה ותוספת ספרים לקריאה, בעיקר כשמדובר בסופר כמוהו, יכל לכתוב לנו עוד הרבה ספרים.

  • עודד אפראימוב  On יוני 28, 2006 at 2:29 pm

    חבל על אורי אדלמן ז"ל. סיימתי לקרוא אתמול את "שעות מתות", ואני חייב לציין שמדובר בספר המתח הכי טוב שקראתי אי פעם; הכי, ואני אומר את זה בשיא הכנות. לאדלמן הייתה היכולת לספר דברים בצורה המותחת ביותר, להשתמש בדמויות מגוונות ביותר בספריו (כל דמות עם עבר מרתק משלה, פעולות מרתקות משלה, ועוד…) ו… מומלץ בחום לקרוא את הספר. שיא הכתיבה של אדלמן, לפי דעתי (למרות שכל ספריו – גם "חתונה" – היו מצוינים). יהיה זכרו ברוך.
    תקציר קצר ל"שעות מתות":
    הספר מדבר על נועם דנצינג, רופא מתחיל ומבטיח, שנאלץ לנתח את תמר בייליס במהירות (שמא היא תמות), בתו של הקבלן והאיש העשיר ביותר בישראל, לאחר שהיא עברה תאונת דרכים. היא עוד לא עברה את גיל שבע עשרה. אובד עצות, מחליט נועם לעשות את הפעולה המסוכנת והשנויה במחלוקת: לעשות לתמר הרמת כבד; הוא עושה זאת, והמוות של תמר מגיע במהירות – כמה פרפורים… ושקט. מוות. אנריקה בייליס מחליט לעשות כל דבר כדי שנועם לא ימשיך להיות רופא. הוא – בייליס – אלמן. אשתו השלישית מתה מסרטן העור, ותמר הייתה כל מה שנשאר לו. וגם היא הלכה, והוא זועם. נועם הופך להיות אויב הציבור מספר אחד. כולם חושבים שהוא רוצח וכל כותרות העיתונים בעמודים הראשיים מציגים את נועם בתור האחראי למות תמר (דוגמא לכותרת: "טראומה בחדר הטראומה").

    ישעיהו רוזן, איש-מוסד ביטחוני בארץ ישראל, מנסה לחפש מידע על נועם דנצינג, יעל לוי מתכננת את חופשתה, ויחד עם נועם, היא והוא הופכים להיות כוכבים ראשיים בסרט שהפ עדיין מנסים להבין. החיים של כולם משתנים מקצה לקצה, ובספר הזה מעורבת גם מערכת הביטחון.

Trackbacks

  • […] אדלמן ז"ל, בניגוד לחלק מן הסופרים בז'אנר, ערך תחקיר מעמיק ביותר בטרם ניגש למלאכת הכתיבה ונעזר בין היתר בפרשן לענייני מודיעין יוסי מלמן. הדבר ניכר באופן תיאורו את עבודת המשטרה, גופי המודיעין ואפילו בטכניקות הקרב מגע שמיישם גיבורו: "ניסיתי להיזכר בכל התרגולים שעברתי בקורס מאבטחים. איך משתקים תוקף. איך משתקים תוקף עם אקדח לא שלוף. איך משתקים תוקף עם אקדח שלוף. השד יודע מתי היתה הפעם האחרונה שתרגלתי את זה. דבר אחד זכרתי היטב: זה צריך להיות מהיר ואלים. לא אלגנטי ולא ספורטיבי. רק יעיל." (עמוד 154) […]

  • […] אדלמן ז"ל, בניגוד לחלק מן הסופרים בז'אנר, ערך תחקיר מעמיק ביותר בטרם ניגש למלאכת הכתיבה ונעזר בין היתר בפרשן לענייני מודיעין יוסי מלמן. הדבר ניכר באופן תיאורו את עבודת המשטרה, גופי המודיעין ואפילו בטכניקות הקרב מגע שמיישם גיבורו: "ניסיתי להיזכר בכל התרגולים שעברתי בקורס מאבטחים. איך משתקים תוקף. איך משתקים תוקף עם אקדח לא שלוף. איך משתקים תוקף עם אקדח שלוף. השד יודע מתי היתה הפעם האחרונה שתרגלתי את זה. דבר אחד זכרתי היטב: זה צריך להיות מהיר ואלים. לא אלגנטי ולא ספורטיבי. רק יעיל." (עמוד 154) […]

  • […] אדלמן ז"ל, בניגוד לחלק מן הסופרים בז'אנר, ערך תחקיר מעמיק ביותר בטרם ניגש למלאכת הכתיבה ונעזר בין היתר בפרשן לענייני מודיעין יוסי מלמן. הדבר ניכר באופן תיאורו את עבודת המשטרה, גופי המודיעין ואפילו בטכניקות הקרב מגע שמיישם גיבורו: "ניסיתי להיזכר בכל התרגולים שעברתי בקורס מאבטחים. איך משתקים תוקף. איך משתקים תוקף עם אקדח לא שלוף. איך משתקים תוקף עם אקדח שלוף. השד יודע מתי היתה הפעם האחרונה שתרגלתי את זה. דבר אחד זכרתי היטב: זה צריך להיות מהיר ואלים. לא אלגנטי ולא ספורטיבי. רק יעיל" (עמוד 154). […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: