הפיזמונים של יורם טהר לב

 

Image result for ‫יורם טהר לב‬‎

 

קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל.
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה,
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.
זאת אכן אותה הארץ,
זו אותה האדמה
ואותה פיסת הסלע
הנצרבת בחמה.
ומתחת לאספלט
לבניני הראווה,
מסתתרת המולדת
בישנית וענווה.
( קום והתהלך בארץ מאת יורם טהרלב , לחן יאיר קלינגר )

מי לא מכיר את הפיזמונים של יורם טהרלב ? משורר ופיזמונאי ששיריו הושרו על ידי טובי המבצעים והם מוכרים ומושרים כמעט בכל בית בישראל, והוא לצד המשוררת המנוחה נעמי שמר, המייצג "האולטימטיבי" של "שירת ארץ ישראל ", למרות שפזמוניו נראים עם חלוף השנים כאנכרוניסטיים לחלוטין..
יורם טהרלב היה אחד היוצרים הפוריים והפופולאריים של שירי ארץ ישראל. שיריו הישנים ממשיכים לרגש אותנו כי הם מבטאים ערכים ציוניים שהמחבר האמין בהם בלב שלם, גם אם בחינה של שיריו המאוחרים מראה שאמונתו התערערה כמו זאת של רבים אחרים..

חיי המשורר

נולדתי בארץ גדלתי עם הארץ ,אני זוכר אותה משחר ילדותי ….האנשים של אז אשר גדלו אותנו איפה אתם עכשיו ? איפה אתם היום? …איפה אותה הארץ ואותו חלום?
(מתוך "אהבת ציון" מאת יורם טהרלב)
יורם טהרלב נולד ב-1938 בקיבוץ יגור. אביו חיים טרלובסקי היה מוותיקי הקיבוץ וסופר בשעות הפנאי. טהרלב גדל והתחנך בקיבוץ, וחותם הרעיונות שעליהם התחנך טבוע בפזמוניו.
את שירותו הצבאי עשה ככתב צבאי של ירחון "במחנה גדנע". אחרי שחרורו היה עורך "במחנה נח"ל". לאחר מכן בחר בקריירה של סופר. טהרלב כתב ספרי ילדים רבים, חלקם התבססו על סיפורים מתולדות הארץ ואחרים כללו שירים משעשעים וסיפורים מחורזים לילדים. הוא חיבר גם סיפרי שירה אוטוביוגרפיים כגון "משק יגור: טיוטה", "נשיקה ראשונה" ו"נשיקה שניה" שבהם תיאר בשירים קצרים ונוסטלגיים אירועים ודמויות מתקופת ילדותו ונערותו בקיבוץ.
לפרסום רב ביותר זכה טהרלב ככותב פיזמונים. הוא חיבר מאות פזמונים ללהקות צבאיות ולמופעי בידור אזרחיים, לגדולים ולקטנים. רבים מפזמוניו זכו תחרויות זמר, היו להיטים כשהושרו לראשונה והם אהובים עד היום. מאידך טהרלב התלונן לא פעם שמתעלמים משירתו "הרצינית" ורואים בו פזמונאי ותו לא. ספרו " משק יגור: טיוטא" נבחר על ידי השבועון "העולם הזה" כאחד מששת ספרי השירה הבולטים ביותר שהופיעו בשנות ה-70, אך מדורי הספרות של העיתונות היומית התעלמו לחלוטין מקיומו. זאת כנראה בגלל שטהרלב נחשב בעיני הביקורת לסופר פופולארי שאין זה יהא להתייחס אליו כאל משורר "רציני".
רבים מפזמוניו הידועים של טהרלב נכתבו בהזמנת להקות צבאיות וקציני חינוך בצה"ל ותוכנם הותאם לדרישות הדידקטיות של המזמינים. בראיון שערכתי איתו הקפיד טהרלב לציין שמעולם לא כתב על משהו שלא עניין אותו באמת ותלה עצמו באילנות גבוהים כבאך ורמברנדט שגם הם כתבו וציירו לפי הזמנה, ובכל זאת יצרו יצירות חשובות שנבעו מעצמם מתחושותיהם ומתחומי עניינם.
בפזמוניו תיאר טהרלב אירועי עבר תנכיים וציוניים שונים גם בגלל הזדהותו האישית. נושאיו מגוונים ביותר, הוא עסק בעבר התנכי, הציוני וההתיישבותי, ביהודי הגלותי ובהווה הפורח של המדינה ושל צבאה.
השונויים שחלו בטקסטים שכתב ביטאו גם את השינויים שחלו בתפיסות האידיאולוגיות של כלל החברה הישראלית . בפזמוני שנות ה-70 שעוסקים בדמויות תנכיות שוב לא שם דגש על הערכים הלאומיים והמסרים הנעלים כפי שעשה קודם לכן, אלא התעמק בדמויות ובכאביהן, בהתלבטויות ובחולשות. לשיריו מתקופה זו נכנסו הומור וסלנג יחד עם נושאים אישיים, אהבה ורגשות, כולם חידושים של ממש בפזמונאות העברית ה 'לאומית' שרווחה עד אז.


מבחר מפזמוניו האהובים כינס טהרלב בספרו "לאוהבים את האביב"(1981) ובמבחר מסכם אחר שיצא לאחרונה בשם"אין כבר דרך חזרה : שירים וסיפורים על ישראל אחרת " ( 2004 ) . אפשר לומר שפזמונים אלה מייצגים היטב את כלל יצירתו. מספר זה בחרתי לנתח כמה פזמונים שמייצגים היטב את מבחר הנושאים בפזמונאות הישראלית ואת ההתפתחות שחלה באופן הצגתם.
מאפיין יחודי של שירי טהרלב אחד משנות השבעים הוא נסיונו להחיות את צורת הבלדה, דוגמת שאול טשרניחובסקי. בשירים אלה הוצג סיפור עלילה רחב יריעה מהתנ"ך או מההיסטוריה. היו בהם מונולוגים על פרקים בתולדות הישוב ("יואל משה סלומון" על מתיישבי פתח תקווה הראשונים), ועיבודים של סיפורים עממיים ידישיים כגון "הסוס עם הכתם על המצח" שתיאר את חיי יהודי העיירה בגולה, תופעה נדירה בתחום הפזמון העברי.

פיזמונים תנכיים

 

ואז הוא אמר : די אינני נביא , זה לא בשבילי, לא זה לא בשבילי!" .

 (קום לך אל נינוה מאת יורם טהר לב )

 

טהר-לב הירבה לכתוב פזמונים שנושאיהם לקוחים מהתנ"ך. זאת בהחלט הייתה תופעה נפוצה עד  (וכולל ) שנות ה-70 בפזמונאות העברית , אך ספק אם היה מישהו שהרבה לעשות זאת ועם  מגוון כה רב של נושאים ובמיגון כה רב של סגנונות כמוהו.

התנ"ך עמד במרכז הקונצנזוס הלאומי . הוא זה שסיפק לתנועה הציונית את ההצדקה לתביעתה על הארץ   והדמויות שבו נראו כמודלים מהעבר שיש לנהוג לפיהם .

 בתקופות הראשונות של הפזמון העברי מספר האירועים והדמויות שנבחרו מהתנ"ך היה מצומצם למדי  והיה לקוח בעיקר מתקופות של כיבוש ושיבה שנראו כמודלים ראויים לתקופה הציונית שבה חזר העם אל ארצו . יורם  טהר-לב  פעל בניגוד למגמה זאת . הוא הרחיב את מגוון הנושאים והדמויות שלקח מהתנ"ך והשימוש שעשה בהם היה אישי יותר . הדמויות בפזמוניו הופיעו לא רק כמבטאי גורל האומה כפי שהי המקובל עד אז  אלא גם כדמויות אישיות בעלות צרכים ורצונות אינדיבידואליים משלהם , ובכך ביטא את הדרישה הגוברת במדינה ליתר אינדיבידואליות .

ראובן ראובן , בכורי אתה הבן , למה יצואי חללת  ראובן ….

"אבל בן פורת יוסף, אבל בן פורת יוסף ,יבורך ברכות שמים , יבורך יוסף!

( מתוך "בן פורת יוסף " מאת יורם טהר לב )

וכך באחד משיריו המוקדמים יותר "יבורך יוסף " . מוצג מונולוג של יעקב הזקן המברך את כל אחד מבניו אך למעשה מקללם מכל בניו מברך יעקב בשיר רק את יוסף . יוסף בשיר זה מייצג בברור את עם ישראל ואת הברכות שזומנו לו מידי ה' על פי התנ"ך. זהו שיר המייצג ללא סטייה  את המסורת הדתית וניתן לראות בו המשך ישיר שלה במיוחד בהתחשב בשפה הנמלצת והחגיגית שלו שממנה כפי שנראה בהמשך סטה טהר-לב בעתיד  .

שיר אחר "מלאך מסולם יעקב" מתאר מפגש של המשורר עם דמות מהסיפור התנ"כי ומראה  בכך על הזדהותו עם הסיפור.

 לעומת זאת שירים תנכיים אחרים שאותם חיבר טהר לב בתקופות מאוחרות יותר עבור הלהקות מייצגות גישה שונה ועצמאית יותר ניתן לאמר "חילונית אינדיבידואליסטית"  יותר כלפי המסופר בתנ"ך  ומהם שעוררו סערה ציבורית  כתוצאה מכך.

אמר משה : אסור לשתות ! אמרו כולם עזוב שטיות !אפילו נח השתכר  דחיל'ק מוישה תותר!" .

אמר : זכור את השבת אמרו כולם : נזכר לעד , גם אם תוסיף כל יום מועד אנחנו כלל לא נתנגד . 

( מתוך "משה משה ")

 השיר "משה משה " הוא  שיר הומוריסטי שבמהלכו מעביר משה את הדברות לעם ישראל  ומקבל תשובות לא נלהבות במיוחד טהר לב אף מרשה לעצמו להכניס "סלנג " לשיר העומד בניגוד מוחלט לאווירה החגיגית הדתית של שיר כמו "בן פורת יוסף " ( " גישה  לגלגנית במיקצת כלפי קודשי התורה ניכרת בשורות האחרונות של השיר ( אמרו כולם : משה משה רק לא ולא זה די קשה . אני סומך עליכם שתסתדרו בעצמכם "). גישה זאת מבטאת ככל הנראה את הגישה החדשה ששררה בציבור ששוב אין לקחת את האידיאליים הציוניים כל כך ברצינות כמו בעבר ואף אפשר להתייחס אליהם בהומור מסוים.  בשיר זה הפך טהרלב את המיתוס הדתי הלאומי המקודש לדיווח פרטני וטריביאלי בעל אופי "רכילותי " ועושה פארודיזציה של אקט הענקת הצווים המוסריים לפי מודל משא ומתן בנוסח השוק שהערכים המנחים אותו הם מטריאליזם, אינטרסנטיות אישית והדוניזם  (בהיפוך ל"נעשה ונשמע " במקור ). דמות הנביא והאירוע ההיסטורי הדרמתי עוברים פרודיזאציה באמצעות המרת מרכיבי הסיטואציה ההיסטורית סימבולית באלמנטים של "אנטי תרבות " אקטואלית שהתרבות הרשמית דוחה אותן ובעיקר באמצעות השימוש בסלנג .דומה שבשיר זה ביטה טהרלב את הערכים החדשים שאותם הרגיש כדומיננטיים סביבו. 

  שירים אחרים של טהר לב אינם מספרים בשליחותם הגדולה של דמויות תנכיות כפי שעשו פזמוני העבר אלא דווקה באי רצונם לשאת בעולה וכך בשיר "קום לך אל נינוה " המספר את סיפורו של יונה הנביא שנדרש ללכת לעיר נינווה ולנבא על חורבנה מסתיים במילים " ואז הוא אמר : די אינני נביא , זה לא בשבילי, לא זה לא בשבילי!" .  דחייה מוחלטת של השליחות המבטאת עייפות ממנה ומכל מה שהיא מייצגת ורצון לשוב לחיים שקטים. זוהי גישה לסיפורי התנ"ך שלא ניתן היה להעלותה על הדעת בדורות קודמים וביטאה את "הקטנת " מעמדו של התנ"ך בעיני הציבור החילוני.

 תן לנו לצאת ולחזור לבית כי כבר נמאסנו זה על זה , האריה על הממותה , הגמל על השבוטה , וגם ההיפוטוטם".

( מתוך "נח" )

וכך היה  גם בשירו של טהר-לב משנות ה-70 "נח" המושר בעצם בידי החיות בתיבה ומתאר בהומור לגלגני את סיפור המבול  לסיפור זה חזר טהר-לב בספר לילדים בשם "נח"  שבו ניתן למצוא את אותו סוג של הומור ו"הקטנה " לחיים האמיתיים  של סיפורי התנ"ך.  הקטנה שיש בה משום חיבה עמוקה לתנ"ך אבל בו בזמן גם הודעה שאין לקחת יותר מידי ברצינות את המסופר שם בניגוד למה שחשבו בני הדורות הקודמים.

גישה זאת היגיעה להקצנה בספר שאותו פירסם טהר לב לאחרונה בשם "מצע אישה מצע טוב " שהוא קובץ שירים הומוריסטיים אירוטיים על דמויות תנכיות שונות כמו שמשון דוד ואפילו שרה אשת אברהם.

 

פיזמונים על המסורת היהודית

"והוא יושב ומחכה לו, כבר שנים חולם הוא שיזכה לו, על סודו שומר ומחכה לו, מתי כבר יגיע היום."
( "על כפיו יביא" מילים יורם טהרלב לחן יאיר רוזנבלום )

בפזמוניו של טהרלב משנות השישים ניכרת הערכה עמוקה למסורת היהודית ששיקפה את המקובל באותה תקופה, למשל בשירו "על כפיו יביא" שזכה בפרס ראשון בפסטיבל הזמר. פזמון זה מתאר מתוך הערכה עמוקה שלושה אנשים בירושלים שמקדישים את חייהם לביאת המשיח, נושא שאין להעלות על הדעת בפזמון בן ימינו.
גם בתיאורו החיובי והנוסטלגי את העיירה של הגולה בבלדה "בלדה על סוס עם כתם על המצח" היה טהרלב פורץ דרך. גישה חיובית ביותר למסורת, לדת ולחברה הגלותית עמדה בניגוד גמור לאידיאולוגיה הציונית הרשמית שדחתה לחלוטין את הקיום הגלותי והיציגה אותו כאפל וחסר תקווה. זו הייתה ראשית שינוי ערכין כלפי יהדות הגולה המסורתית, ולא בכדי שרה אותו חווה אלברשטין זמרת המתעניינת בתרבות האידיש , לא להקה צבאית.

פיזמונים ציוניים

"והרצל שכלום לא נשאר לו בחייו, נתן את הלב ועצם את עיניו" .

( מתוך "הרצל " מאת יורם טהרלב )

שירים אחרים של טהרלב ביטאו את "החזון הציוני" ביתר דיוק משיריו התנכיים המוקדמים. שירים כגון " הבלדה על יואל משה סלומון", על מייסד פתח תיקווה  "אין כבר דרך חזרה" העוסק בעליית הבילויים שיר על חוזה המדינה הרצל ואפילו שיר על בן גוריון.
שירים אלה מההיסטוריה הציונית נכתבו לעיתים לתוכנית ספציפית של להקה צבאית שעסקה בציונות ולכן הם בעלי אופי דידקטי. אך, לדברי טהרלב, גם אם היו אלה שירים מוזמנים עדיין יש לו יחס אישי אליהם הם מבטאים את רגשותיו. בשיר על הרצל הוא מזדהה עם האדם שנתן את כל מה שהיה לו, תחושה אישית מאוד לטהרלב שמקורה בחינוכו הסוציאליסטי בקיבוץ ביגור. פיזמונים מסוג זה על אבות הציונות אינם ניכתבים בעשורים האחרונים.
כך גם הבלדה על יואל משה סלומון. סיפורו של המתיישב הראשון בפתח תקוה ריגש את טהרלב במשך שנים עד שכתב אותו כאגדה שבה שילב שני סיפורים שונים זה מזה. לא היה זה שיר מוזמן מהטיפוס הרגיל. בשיר זה יצר טהרלב צורה של בלדה פזמונית "עממית", הנשענת על מסורות מוכרות אודות דמויות מראשית היישוב החדש בארץ כפי שנרשמו במקורות היסטוריים שונים.
"הבלדה על יואל משה סלומון " היא נרטיבית. עלילתה נמסרת מפי מספר אימפרסונלי המשלב ביריעתה האפית יסודות דרמתיים אחדים של דיבור ישיר. המספר אובייקטיבי בדרך כלל אם כי בבתים האחרונים חשים במעורבותו והזדהותו עם הדמויות ונושאי הפיזמו. המוטיב על טבעי המופיע בסוף הטקסט, טרנספורמציה של הגיבור לציפור, עושה בלדה זאת לבלדה העממית. טהרלב הופך את הסיפור ההיסטורי "לאגדה" וכך הגדיל את האפקטיביות שלו עבור המאזינים שאינם נידונים לשיעור היסטוריה יבש.

 

פיזמונים צבאיים

בגאון הירדן,
באום שורט ואום צוץ
במטע הדקלים,
בחצר הקבוץ
במקום בו הקיץ אדום ובוער
אך הגבול בו אדום ולוהט עוד יותר
שם השריונים ,שם השריונים
שם השריונים מחכים לפקודה
מרכבות הברזל ואנשי הפלדה!
("שריונים 69 " ,לחן משה וילנסקי )
פזמונים אחרים מאותה תקופה היו מוזמנים בעליל ונועדו לפאר יחידות צבאיות שונות כגון: "אנשי הדממה",  על אנשי הצפרדע של צה"ל ,ו "שירו של צנחן" ,שירים מסוג זה ביטאו התפעלות מאנשי היחידות הספציפיות, התפעלות שלבשה לעיתים גוון נשי רומנטי. בזמננו קשה להאזין לחלק משירים אלה שתוכנם מנוגד כל כך לאווירה הכללית בארץ.
בשתיים ,שתים ושלושים
נכנסנו דרך הטרשים
לשדה האש והמוקשים
של גבעת התחמושת
מול בונקרים מבוצרים
ומרגמות מאה ועשרים
מאה וכמה בחורים
על גבעת התחמושת
(מתוך גבעת התחמושת ,לחן יאיר רוזנבלום )
פזמונים אלה שרובם ככולם היו מוזמנים בידי אנשי היחידות הצבאיות אינם ממיטבו של טהרלב. אבל יש בינהם גם את "גבעת התחמושת" שתיאר בשירה ובמונולוגים לא מושרים את סיפור כיבוש גבעת התחמושת בירושלים במלחמת ששת הימים. זהו פזמון מרשים ביותר ומרגש דווקא בגלל התיאור היבש לכאורה של הקרב שטהרלב נתן לו מבע שירי קצבי. עוד שיר מעניין מסוג זה  שפיאר מבצע ספציפי הוא  "ספינות שרבורג " שתיאר מבצע מפורסם של "המוסד" דווקא שבו נינגבה ספינה מלאת אוניום תחת אפם של הצרפתים. עד כמה שידוע לי זהו הפזמון היחיד שעוסק בעלילות "המוסד".

פיזמונים לאומיים

 


הן עוד יפציע הכוכב
ועוד נראהו אור באור
אנחנו ואתם.
לכן נמסור את התקווה
מאב לבן, מדור לדור
אנחנו ואתם.

( אנחנו ואתם , לחן יאיר רוזנבלום )
במיטבו התגלה טהרלב בשירים שבהם ביטא את גורל הלאום. כך השיר "אנחנו ואתם" שהושר מפי להקה צבאית ביטא הזדהות עם יהדות בריה"מ, הזדהות שקשה למצוא כמוה בתקופות מאוחרות יותר. השיר הזה היה פופולארי מאוד בין יהודי ברית המועצות, יותר מאשר בישראל עצמה.
"העולם כולו נגדנו זה ניגון עתיק מאוד שלמדונו אבותינו לזמר וגם לרקוד ."
שיר הזדהות נוסף כזה היה "העולם כולו נגדנו", שבו תיאר את תחושת הרדיפה של המדינה, לאחרונה  לצערנו,  דומה היה כי פזמון זה אקטואלי שוב.

פיזמונים אישיים

 

ואם חשוב אלי בערב קר ודולף,
תפשוט את מעילך ותלהו בפרוזדור
אני אסגור בלאט אחריך את הדלת
אני אוביל אותך לחום ואל האור.
אם תשוב, אם תשוב
אם תשוב אלי….
(אם תשוב , לחן אפי נצר  )
לצד שירים "לאומיים" אלה כתב טהרלב גם שירים אישיים ורומנטיים, "עליזים" יותר, אסקפיסטיים לחלוטין כגון "חסקה" "הי דו די דה ו"אם תשוב ", אחד משיריו היפים ביותר. שירים אלה היו בשנות ה-70 דומיננטיים ביצירתו ובפזמונאות העברית כולה.

שיריו הלאומיים הנובעים מההיסטוריה ומהתנ"ך נעלמו או שקיבלו גוון אינדיבידואלי לחלוטין כפי שרצה כעת השוק ורוב שיריו הפכו למסחריים, "מתוקים " חסרי כל גוון ישראלי מיוחד כמו שיר הילדים "ברבא אבא" שזכה בפרס ראשון בפסטיבל שירי ילדים והתבסס על סידרה מצויירת ידועה מיובאת מחו"ל , או שיר הנושא של סידרת "זהירות הדרכים המפורסמת משנות ה-70 "דלת הקסמים."

אם מתחשק לך לפעמים
לפתוח לרגע את דלת הקסמים
בוא ואתן לך מפתח
תכנס ותהיה אורח
כי פה הקוסם הוא הכל יכול
אצלו תוכל ללמוד את הכל
אם תכנס .ותשתלם
תוכל גם אתה להיות קוסם

..תוכל גם אתה להיות קוסם

( שיר "דלת הקסמים " מילים יורם טהר לב , מוזיקה נורית הירש
. .
את רגשותיו האמיתיים על השינוי שאותה עברה הארץ ביטא טהרלב בשירו הנוסטלגי משנות ה-80 "אהבת ציון":
נולדתי בארץ גדלתי עם הארץ ,אני זוכר אותה משחר ילדותי …
האנשים של אז אשר גדלו אותנו איפה אתם עכשיו ? איפה אתם היום? …

איפה אותה הארץ ואותו חלום?
את ארץ ישראל אשר הייתה שלנו

 לקחו הקבלנים, לקחו אותה המתווכים.

בשיר זה מבטא טהרלב את סלידתו ממצבה המודרני של המדינה ואת געגועיו לימים קודמים שעליהם שר בעוצמה כה רבה בפזמוני שנות השישים שלו.
שינוי תפיסה זה לא היה ייחודי לטהרלב. אפשר לראות אותו גם אצל פיזמונאים אחרים. מעין מהפך בתפיסה שהחל להיות בולט בשטח הפזמונאות העברית מתקופת מלחמת יום הכיפורים שבניגוד למלחמת ששת הימים שעליה נכתבו פזמונים רבים ורבים מהם מאת טהרלב לא נכתב עליה אפילו פזמון אחד, מהפך שתפס תאוצה לאחר מלחמת לבנון ב-1982. לאחר מלחמה זאת שהייתה כה שנוייה במחלוקת בחברה הישראלית ( ונכתב עליה רק פזמון אחד בעל ערך "שני אצבעות מצידון"), הלכו והתמעטו מאוד פזמוני אהבת המולדת שהיו כה נפוצים בשנות ה-60 וה-70 ובמקומם באו שירי מחאה. החלו להופיע שירים כגון "משיח לא בא" של שלום חנוך שהתייחס למפולת בבורסה, "יורים ובוכים" של סי היימן שהתייחס לאינתיפאדה, ו"המדינה הולכת פייפן " של אריק אינשטין ששמו מדבר בעד עצמו.
אפילו בשיר של פזמונאי "שמרני" כאהוד מנור, "אין לי ארץ אחרת", מוזגה בגעגועים לעבר מידה של יאוש: "לא אוותר כי ארצי שינתה פניה, לא אוותר לה אשיר באזניה עד שתפקח את עיניה". שיר זה מזכיר מאוד באופיו את שירו של טהרלב (בן דורו של מנור) "אהבת ציון. " 

בשנות ה-90 הופיעו כבר דור אחר של זמרים ופזמונאים שהושפעו בעוצמה רבה מהמסורת הפזמונאית האמריקנית הלא לאומית, וההתייחסויות לארץ ישראל ועברה נעלמו לחלוטין בשיריהם. הפוליטי שבכולם היה אביב גפן (בנו של פזמונאי יהונתן גפן) ששר על בני דורו "אנחנו דור מזויין", ביאוש גדול מכל מה שהיה ידוע בעבר.
גם יורם טהרלב הצטרף למגמה זו:
ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה
מולדת בלי כותונת מולדת יחפה
קבליני אל שיריך כלה יפיפיה
פתחי לי שעריך אבוא בם אודה יה

עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לא תם
עוד ליבי מכה עם ליל ולוחש לו בלאט
את לי רק את אחת, את לי אם ובת
את לי את המעט, המעט שנותר.

( עוד לא תמו כל פלאייך " מילים: יורם טהרלב לחן: רמי קליינשטיין)

 

בפזמוניו משנות ה-80 והתשעים כגון "אהבת ציון" ו"ארצנו הקטנטונת " משקף טהרלב את אווירת ההתלבטות והרגשה שכל הערכים הישנים התנפצו והוחלפו במשהו נחות, וגם את אווירת הנוסטלגיה והגעגועים למה שהיה ואיננו עוד .
אפשר אם כן לראות בטהרלב יוצר מייצג ביותר של הפזמון הישראלי בתקופת שיאו ובתקופת שקיעתו בשנות ה-80 עד העלמותו המוחלטת בשנות ה-90.
עם זאת מיטב שיריו ופיזמוניו של יורם טהרלב יכולים עדיין לרגש אותנו, בייחוד כשהם מתארים מדינת ישראל אחרת ששוב אינה קיימת כמו למשל ב"הר הירוק תמיד":

וילדינו כבר היום הם עלמים
הורינו- שערם הלבין מרוב ימים
אך צעירים נהיה כל בוקר עת נביט
אל אחינו- ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצלך כרמל

( סיום "ההר הירוק תמיד" , מילים יורם טהרלב ,לחן מוני אמריליו )

ראו עוד :

האתר של יורם טהר לב 
יורם טהרלב בויקיפדיה

רשימת פזמונים של יורם טהר לב בשירונט 

 

תולדות הפיזמונאות העברית

 

שיר ישראלי :ארץ ישראל בשיר ובצבע

 

פיזמונים תנכיים והיסטוריים : סקירה ומאגר מידע
סדרת הטלוויזיה "דלת הקסמים "

עד מתי רשעים יעלוזו : ראיון עם יורם טהר לב 

בבוקר לח בשנת תרל"ח -המלחמות על הפזמון ": הבלדה של יואל משה סלומון 

מהמוצדקים בפזמוני ישראל :על "גבעת התחמושת "

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלומית  On אוגוסט 26, 2004 at 11:02 am

    ואני בססתי פעם הצגה שלמה על "הנשיקה הראשונה". אני יכולה לומר מניסיון שתלמידים בכיתה ו' התחברו ל"יד ימיני שנתנה לי את כל החינוך המיני" בקלות רבה והשירים עוררו שיחות אינטליגנטיות להפליא.

  • גורדון  On אוגוסט 26, 2004 at 12:59 pm

    לא זכה באף אחד משלושת המקומות הראשונים בפסטיבל הזמר של 1969.

    לעומת זאת, הוא נבחר כשיר השנה לאחר שזכה במקום הראשון במצעד הפזמונים השנתי ששידרה תחנת "קול ישראל".

  • נמרוד ברנע  On אוגוסט 26, 2004 at 2:12 pm

    אימי קיבלה כרטיסים ל"מופע סטנד-אפ לאינטליגנטים" בסמינר הקיבוצים, התלוותי אליה והבדרן הראשי היה לא אחר מאשר מר טהר לב.
    אולי בתור פזמונאי הוא מוכשר, אבל בתור סטנד-אפיסט וזמר , נו טוב – עדיף שישיר במקלחת.

  • הסטוריון מצעד המחץ  On אוגוסט 26, 2004 at 9:14 pm

    ומה עם "תחתונים וגופיות" האלמותי?
    והלהיטים שרצו בימים הראשונים למלחמה (טוב, אח"כ קצת נשכחו):
    "על שלושה פשעי דמשק" "אין לנו מלים ואין גם מנגינה" (בביצוע בערך כל אמני ישראל דאז), ועוד שירים שנכתבו בשנים הבאות המתייחסים למלחמה ההיא, אמנם לא שירי נצחון כמו שירי מלחמת ששת הימים.

    ובמלחמת לבנון נכתב לפחות פזמון אחד משמעותי:
    רד אלינו אוירון
    קח אותנו ללבנון
    נלחם בשביל שרון
    ונחזור בתוך ארון.
    (השיר שלא תזכו לשמוע קאבר שלו בכוכב נולד)

  • אהרון חבר  On אוגוסט 27, 2004 at 7:14 am

    לא ברורה לי ההדגשה בתחילת הכתבה "מי לא מכיר את הפיזמונים של יורם טהר לב" האם כוונת הדברים היא להמעיט בערך שיריו. הרי גם אתה ממשיך ואומר: "משורר ופיזמונאי ששיריו" וזאת בצמוד לנעמי שמר שאתה מגדיר אותה "המשוררת"בעוד שרבים דווקא מגדירים אותה כפיזמונאית. בהמשך הכתבה המקיפה והנהדרת אתה חוזר ומחליף הגדרות בין "משורר" ל"פזמונאי". האמת חייבת להאמר. אני, שאינני איש אקדמיה בתחום הספרות או השירה (אני רק כותב אותם) לא יכול ולא רוצה להבחין בין הדברים. בעייני שירה היא שירה היא שירה וכל מה שאני מבקש ממנה הוא שתדבר אל ליבי ואל הבנתי ויהיה התחום אשר יהיה, אם זה אהבת מולדת או אהבת אדם או אהבת אישה. תנכיים או אחרים מסורתיים או אקטואליים ויכולים להיות גם כל ההפכים לדברים האלה. אם שירתו/פיזמוניו הם פרי יצירה טהורת לב רוחנית או תבונית. מוזמנת או יזומה, אין להמעיט בערכם.
    יהיו אשר יהיו, אני אוהב אותם, את שיריו!

  • הסטוריון מצעד המחץ  On אוגוסט 27, 2004 at 11:48 am

    "מי ידע שכך יהיה" של בועז שרעבי, וגם, השיר הישראלי החתרני ביותר שייצג אי פעם את המדינה באירוויזיון "נתתי לה חיי"

    מאז עברו הרבה גשרים מעל המים
    וכבר הספיקו להמציא ת'צהריים.

    וגם אני חשבתי לא מזמן על הבלדות הציוניות, ז'אנר כה חביב על יורם טהר לב ואחרים (גם הסאגה הנמשכת לבית בן יהודה, הבלדה על יצחק שדה, הרצל, אבשלום פיינברג ואחרים שנשכחו, אפילו בלדה על הרצפלד בביצוע רבקה מיכאלי היתה פעם, כשהאיש היה עודו בחיים).

    עוד ז'אנר ששבק חיים לכל חי אחרי מלחמת יום הכיפורים.

  • איתן גפני  On אוגוסט 29, 2006 at 12:33 pm

    השירים העבריים מהוים לדעתי את מדורת השבט של העם היהודי-ישראלי. השירים מתוך ועל התנ"ך מהוים נדבך לקשר שבין תפוצות העם היהודי דרך השירים העבריים ולקשר של הילדים-הנוער-הצעירים לארצם ולעמם.

  • מספר 666  On נובמבר 21, 2008 at 11:16 am

    אין שום פזמון שעורר ויכוחים היסטוריים נזעמים כל כך בידי נציגים ממורמרים של משפחות ותיקות בישראל כמו "הבלדה על יואל משה סלומון " של יורם טהר לב . ובימים אלו כאשר התבצע בפתח תקווה לרגל 130 שנות קיומה שחזור של מסעםשל חמשת הרוכבים מהבלדה והצבת פסליהם בכיכר המייסדים בפתח תקווה ,כל הויכוח עתיק היומין על מה בעצם קרה שם באותו יום בשנת תרל"ח ומי השתתף או לא השתתף ברכיבה ההיסטורית אל ביצות הירקון התפרץ מחדש בסערה כפולה ומכופלת .

    להלן לראשונה חקירה מלאה של הפרשה שהפכה למיתוס ושל כל הגרסאות השונות של כל הצדדים .
    בבוקר לח בשנת תרל"ח :המלחמות על הבלדה על יואל משה סלומון
    http://www.notes.co.il/eshed/49706.asp

  • נשיקה ראשונה  On יולי 12, 2011 at 1:10 pm

    אני בהחלט יכול להסכים עם אדון איתן גפני הזמור העברי הוא בהחלט דרך ארץ,אבן היסוד מה שניקרא ,המוזיקה שעושים פה בארץ היא ללא ספק מרהיבה,או לפחות שעשו המוזיקה הייתה מטורפת לדעתי בשנות ה-60 וה70 אבן יסוד שמלווה אותי עד היום למרות שאני חושב שזה קרה בכל העולם המוזיקה הייתה טובה וכמובן שעוד דברים היו טובים אבל נירא לי שזה לא לכאן.

  • הופעות סטנד אפ  On יולי 14, 2011 at 9:53 am

    יורם טהרלב צייר את המציאות ששררה כאן באותן שני קסומות (לפחות בעיני) בארץ ישראל השלווה על נופיה המרהיבים והתמימות. מעניין שהוא הצטרף לחבורה נכבדת של אמנים שהאמנות שלהם היתה לפי הזמנה. זה כל כך שונה מהיום שיש הפרדה (קשה הייתי אומר) בין כל דבר פופולרי ומסחרי ובין מה שקרוי "שוליים". עובדה שכפי שאתה אומר גם אז ראו בו כסופר פופולרי (או שהשתמשת במונח אחר אני כבר לא זוכר). אגב השיר "קום והתהלך בארץ" לאיזה ספר הוא שייך? כל טוב

  • שירה  On אוקטובר 16, 2013 at 5:19 pm

    שלום רב,
    לצורך כתיבת עבודת גמר באוניברסיטה, אני מנסה להשיג את רשימת כל השירים של טהרלב על פי סדר כרונולוגי.
    אתה יודע אולי כיצד אוכל לעשות זאת (אם בכלל)?
    תודה!

    • יוסף פריאל  On אוקטובר 13, 2016 at 11:56 am

      שירה שלום
      אולי את מקבללת את תגובתי למרות שעברו 3 שנים מאז תגובתך. אנא פני אלי בקשר לטהרלב
      ד"ר יוסף פריאל priel483@gmail.com

  • תאונת דרכים  On יולי 15, 2014 at 8:56 pm

    An intriguing discussion is definitely worth comment. I do believe
    that you should publish more on this subject matter, it might
    not be a taboo subject but generally people don't talk about these subjects.
    To the next! Many thanks!!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: