המכבים הצהובים

( התמונה לקוחה מ"שם המשחק ")

מכבי תל אביב בשיאה בשנות השבעים.קריקטורה מאת זאב פרקש.

הצהוב שוטף את היבשת!
( השדרן זוהיר בהלול בערוץ 1 לאחר זכיית מכבי ת"א בגביע אירופה מאי 2001 )
בזמן פירסום כתבה זאת מתקרב חג החנוכה ,חג המכבים וזה זמן טוב לעסוק ב"מכבים" המפורסמים ביותר של זמננו הלא הם "הקבוצה של המדינה" אנשי קבוצת "מכבי תל אביב " בכדורסל .
מזה שנים רבות אנחנו עדים לניצחון מזהירים וסוחפים של הקבוצה של המדינה "מכבי תל אביב" על קבוצות זרות . ובעונה האחרונה היא זכתה באליפות אירופה בניצחון שלא היה כמוהו בהפרש הנקודות לטובת מכבי ושוב מזכיר לכולנו, גם למי שמעדיפים לשכוח, שמכבי היא הרבה יותר מקבוצה היא סמל לאומי ונשארה כזאת למרות כל הניסיונות לנתץ את הסמל. כל המדינות זקוקות לסמלים לאומיים של אומץ גבורה והצלחה שישמשו כגורם מאחד בין קבוצות האוכלוסייה השונות .ישראל אינה יוצאת דופן בכך, יש לה שורה של מיתוסים לאומיים כאלה. וניתן לטעון שאחד המיתוסים האלה ואולי המרכזי בשטח הספורט הוא קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב .
המדינה של הקבוצה
מכבי תל אביב היא תופעה יוצאת דופן בכדורסל העולמי ואולי גם בספורט העולמי: זוהי קבוצה שהפכה לנציגה הייצוגית של מדינה הרבה יותר מהנבחרת של אותה מדינה. במשך תקופה ארוכה טושטשה העובדה שמכבי תל אביב היא בסופו של דבר רק קבוצת כדורסל אחת מני רבות ( שאמחם מספרן הצטמצם מאוד בשנים האחרונות ) ובשנים האחרונות קבוצה שהיא בידים פרטיות והיא הפכה לסמל של מדינת ישראל , וליתר דיוק מדינת ישראל הזקופה והמנצחת. נשיא המדינה בא לאימונים שלה כדי ללחוץ את ידי השחקנים כדבר שהוא מובן מאליו וכך גם שרת החינוך. בטקס הדלקת המשואות האחרון ביום העצמאות ארבעה ממדליקי המשואות היו אנשי מכבי תל אביב. אנשי רשות השידור משתבחים ברייטינג של כמעט 50 אחוז כאשר הם מקרינים את משחקי מכבי וקובעים שמשחקיה של מכבי הם חשובים למורל הלאומי. מי שהעז במשך תקופה אורכה להעיר שאולי מכבי אינה זהה עם מדינת ישראל ולשמוח לאידה כאשר הפסידה נחשב ל"עוכר ישראל". ואוהדי מכבי כידוע נהגו לשיר את " שונא אותך הפועל , אוהב אותך ישראל " דהינו מדינת ישראל ומכבי תל אביב בכדורסל חד הם מה שאי אפשר לאמר על קבוצת הפועל תל אביב. יש אף מי שמכנים את ישראל כ"המדינה של הקבוצה".
ואכן יש להודות: קבוצת מכבי תל אביב היגיעה להישגים חסרי תקדים בשטח הכדורסל הישראלי והספורט הישראלי בכלל ובראש ובראשונה בהישגיה הבינלאומיים כמה זכיות באליפות אירופה הפכה למשך למעין "איקון " ישראלי של ממש יותר מכל קבוצת ספורט אחרת .


כמה סטטיסטיקות : מכבי תל אביב זוכה בכמות שיאים שבה לא מחזיקה שום קבוצה אחרת בישראל ואולי גם בעולם . משחקי הליגה בכדורסל בישראל, החלו בשנת 1954 ומכבי תל אביב הייתה האלופה הראשונה. מאז שולט המועדון בכדורסל הישראלי והקבוצה זכתה 44 פעמים באליפות הליגה , כולל 23 שנים ברציפות מאז 1970 ועד 1992, קרוב לוודאי שיא עולמי. כמו כן זכתה הקבוצה 34 פעמים בגביע המדינה.
זה בתוך מדינת ישראל אולם הסטטיסטיקות שעליהן באמת גאוותה של הקבוצה ועליהן מונחת תביעתה לתואר "הקבוצה של המדינה" הן הסטטיסטיקות על משחקי החוץ שלה: מכבי תל אביב היה המועדון הישראלי הראשון שלקח חלק במשחקי גביע אירופה לאלופות ב – 1958. מאז שיחקה הקבוצה 554 משחקים בגביעי אירופה ורשמה ארבע זכיות בגביע האלופות (1977, 1981, 2001, 2004) הישג שאין כמוהו לשום קבוצת ספורט ישראלית אחרת . הקבוצה הופיעה בעוד שישה משחקי גמר לאלופות וכן בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע ב – 1967. מכבי השתתפה ארבע פעמים במשחקי הגביע הבין יבשתי וזכתה בו פעם אחת ב – 1980. ב – 1994 וב-2004 ארגן מועדון הכדורסל מכבי תל אביב את הפיינל פור האירופי בהיכל ומכבי כידוע לכל ישראלי שמכבד את עצמו זכתה שם בניצחון מרשים ביותר שדומה שחיזק שוב את תביעתה הקבועה מאז שנות השבעים לתואר "הקבוצה של המדינה ".
די אם נשווה זאת להישגים הדלים של תחום הכדורגל הישראלי שזוכה ליתר הצלחה ופופולאריות בציבור הישראלי מאז ומתמיד וגם ליותר משאבים אך שום קבוצת כדורגל מעולם אף לא הצליחה להתקרב להישגיה של מכבי תל אביב בכדורסל וקשה לאמר בלשון המעטה שרבות מהן הביאו בשנים האחרונות כבוד רב לדגל הישראלי …

גיבורי הספורט של ישראל

אני נכס לאומי , עשיתי היסטוריה . אני דמות נערצת.גידי גוב נישק לי את הרגלים.
( כדורסלן מכבי תל אביב מיקי ברקוביץ מסכם את הקריירה שלו "ידיעות אחרונות " יוני 1997 )
במידה רבה ניתן לטעון שסביב "מכבי תל אביב " נוצר מעין מיתוס שמקורו עוד בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל נעשו בה מאמצים נחושים לפתח את מקצועות הספורט השונים ולהראות לעולם שהישראלים מצטיינים בספורט כמו שהם מצטיינים בכל דבר אחר. וכתוצאה נוצרות בסיפרות הפופולארית יצירות ספרותיות שונות שלמעשה הציגו מעין מיתוס של הספורטאים הישראליים המושלמים שמיצגים בדמותם ובמעשיהם את האידיאולוגיה של הציונות והצבריות .
המאמצים התמקדו בכיוונים שונים. בין השאר ניתן לראות אותם בספרי ילדים ונוער שונים שהופיעו בעיברית , ובסדרות שונות.


אחת הסדרות הידועות ביותר הייתה סידרת "הספורטאים הצעירים " המפורסמת של המחבר "אבנר כרמלי" ( שם בדוי של שרגא גפני) שתיארה את עלילותיהם המרתקות של שני נערים" צברים" שהופכים להיות הכדורגלנים הטובים ביותר בעולם. ומוליכים את נבחרת ישראל לאליפות העולם בטוקיו למרות מזימות שונות כנגדם לאורך הסדרה בידי
אויביהם ובראשם המצרים עשו הכל כדי לסלקם מהמגרש על ידי שכירת שירותיהם בכספים מרובים או על ידי חיסולם באמצעים אלימים, אך לשווא. הספורטאים הצעירים תמיד גברו על האויבים השונים והביאו לבסוף לישראל את אליפות העולם באולימפיאדת טוקיו. הסדרה הישאירה רושם בל ימחה על אלפי צעירים שקראו אותה ורבים מהם בחרו במקצועות הספורט והכדורגל בהשראתה. בספרים אלה יצר הסופר שרגא
. גפני מיתוס על הצברים הישראלים יפי הבלורית הבלתי מנוצחים בשטח הספורט ומחוצה לו. ההקרבה שלהם למען בני קבוצתם מתוארת כמקבילה לזאת של חייל ישראלי למען יחידתו ולמען עמו בשדה הקרב. בספרים אלה נוצר למעשה מיתוס של הספורטאים הצעירים המשולמים שהם גם פטריוטים מושלמים ונלחמים בשדה הספורט לא למען עצמם וגם לא כל כך לשם הניצחון כשלעצמו ( וודאי לא לשם ההישג האינדיבידואלי ) כמו למען הבאת תהילה לעמם ולמדינתם . וכך היה גם בסדרה מקבילה על עלילות ספורטאי ישראלי גיבור בשם רפי צור
שזוכה למען ישראל בתחרויות בכל סוגי הספורט למרות מזימות שטניות של גנגסטרים , ערבים וניאו נאצים שונים לעצור בעדו ובעד מדינת ישראל המנצחת.
הדגש כאן הוא על הפטריוטיות של הספורטאי הגיבור שאינו נאבק לנצח למען עצמו אלא למען מדינתו ( שאותה מסמל המנון "התקווה" ). כך הוא גם בסדרת "הספורטאים הצעירים" ששם הגיבורים נאבקים ללא לאות בסוכנים מצריים, ובמנהלי קבוצות כדורגל מרושעים מהגוש המזרחי שמנסים לפתות את הגיבורים לבגוד במדינתם ולעבור לשחק בקבוצתם כנגד נבחרת ישראל . בסדרת "הספורטאים הצעירים" פעולה זאת נראית כמעט כבגידה במדינה והגיבור שעושה זאת ( החלוץ המרכזי אלון ) עושה זאת רק מחוסר ברירה מוחלט עליו לממן טיפולים יקרים באביו החולה . אולם מעשהו עדיין נראה כבגידה לא נסלחת . אך לבסוף הוא "חוזר בתשובה " ואל נבחרת ישראל .
שוב אנו מוצאים כאן את המיתוס של הספורטאי הישראלי הצבר המושלם שהוא לוחם דגול בצבא ומיצג את הישראליות בהתגלמות האולטימטיבית. הוא מתמודד במופעי הספורט השונים לא למען עצמו אלא למען המדינה והוא נלחם ביריבים עצומים וחזקים שונים שאותם מניעה לא רק יצר התחרות הספורטיבית אלא גם שנאה ספציפית למדינת ישראל וליהודים .
לספורטאים הישראלים שמחוץ לדפי הספרות היו למרבית הצער רק הצלחות מועטות ביחס בשטחי הספורט השונים . מעניין לצייו שבמציאות המקבילה בשנת 1963 בעת התקיימות אולימפיאדת טוקיו הפסידה נבחרת ישראל האמיתית בכדורגל, בהשתתפות שניים משחקניה המוצלחים ביותר בכל הזמנים מוטלה שפיגלר ויצחק ויסוקר במשחקים המוקדמים לאחר תבוסה כנגד נבחרת ויטנאם שהביסה את ישראל 2:0 .
אלה הם כמובן רק יצירות של ספרות פופולארית יפה אך ניתן לטעון שהייתה להם השפעה מסוימת על התפתחות ה"מיתוס " של קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל.
וכך יצירות שונות של ספרות פופולארית לנוער יצרו מעין "מיתוס" של הספורטאי הישראלי הבלתי מנוצח הגובר על אויבי המדינה וזוכה באליפות העולם בעבור ארצו ומדינתו .
במציאות ההישגי ם של הספורט הישראלי לא היו מזהירים כל כך, עד שהופיעה בשנות השבעים קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב וזכתה באליפות אירופה .
כפי שמגדיר זאת ספר על תולדות הקבוצה : "הספורט הישראלי הוא דל בהישגים, וכזה היה גם בעבר , בקנה מידה אולימפי או עולמי . ואולם במסכת אכזבות הספורט בולטת בכל זאת קרן אור באפלה –הלא היא קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב. על ברכיה גדלנו , ושמות שחקניה המפוארים נישאו על שפתיים בגאווה ובאהבה.
כבר לפני שנים הפכה מכבי ת"א להיות הקבוצה של המדינה וכל ניצחון שלה הוא כמעט בעיני הכל ,נצחון ישראל " .
נימה זאת שמזהה את מכבי עם יותר מקבוצת ואגודת ספורט ספציפית ויותר עם כלל מדינת ישראל היא אופיינית מאוד לתיאורים של הקבוצה בשנות השבעים ובמידה רבה מאוד ניתן לראות אותם כהמשך הטבעי והישיר של התיאורים הפטריוטיים של הגיבורים בסדרות "רפי צור " ו" הספורטאים הצעירים " של אבנר כרמלי .

המכבים של תל אביב

קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב נוסדה בתל אביב ב-1932. כבר מראשיתה היא כללה שחקנים ילידי ויוצאי ארה"ב שלעתיד יהיו דומיננטיים בה .
גם בשנים שלפני קום המדינה הרבתה קבוצת מכבי תל אביב לקיים משחקים בחו"ל וזכתה לנצחונות במצרים ובלבנון . וכך היה במשך שנים רבות לאחר קום המדינה כשבמכבי הופיעו כמה משחקני הכדורסל שמפורסמים ביותר של התקופה כמו יהושע רוזין.
ואם זאת במשך שנים רבות נחשב ספורט הכדורסל ועימו קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב למישניים בספורט הישראלי. מכבי תל אביב בהחלט לא נחשבה ל"קבוצה של המדינה " עד לשנות השבעים. תחום הספורט הפופולארי יותר היה הכדורגל , אם כי גם זה לא הביא הישגים מזהירים במיוחד למדינת ישראל. וכך כאשר נוצרו מיתוסים דמיוניים סביב ספורטאים ישראלים כמו בסדרת הספרים של אבנר כרמלי היה זה סביב כדורגלנים ולא סביב כדורסלנים שנחשבו לספורט שוליים ובוודאי לא כזה שיוכל להביא להישגים מזהירים למדינת ישראל .
השינוי החל לחול במכבי כאשר נבחר למנהלה ב-1970 עורך דין בשם שמעון מזרחי  אוהד שרוף של מכבי מנעוריו .
פרס ישראל קטן עליו. הוא ישר צריך ללכת לשטוקהולם. קחו את הבן אדם הזה ותעשו ממנו פסל .לפנאן תיתנו את פרס ישראל.
( מאמן מכבי תל אביב פיני גרשון מכריז על מועמדותו של יו" ר מכבי תל אביב שמעון מזרחי לפרס נובל לספורט , "העיר" מרץ 2000 )
שמעון מזרחי ניהל את הקבוצה בצורה יוצאת דופן . הוא הבין לפני כולם ויותר טוב מכולם מאז שכסף חייב לשמש מרכיב מרכזי ביצירת הזהות המכבית החדשה. והוא החל במסעי רכש לקניית שחקנים זרים שיצרו פער הולך וגודל בין מכבי ובין יריבותיה בספורט הישראלי שהתגלה מאז כבלתי ניתן לגישור להוציא פעם או פעמיים בודדות .במקביל חלק לא פחות חשוב מהאסטרטגיה שלו להפיכתה של מכבי לקבוצה של המדינה היה למצוא ספונסר קבוע יציב ומזוהה ונצחי שמכבי תמיד תהיה מזוהה איתו והוא תמיד יהיה מזוהה עם מכבי. חברה גדולה ויציבה וממלכתית כמעט בדיוק כפי שהפכה מכבי להיות, חברת "עילית" שהפכה להיות מזוהה לחלוטים עם "מכבי תל אביב " . והזיהוי בין מכבי תל אביב ועילית היה רווחי מאוד לשני הצדדים וסמלי כדורסל של מכבי הופיעו מעתה בכל מקום גם על חטיפים של "פסק זמן " , גם על "מסטיק עלית " ועל כל דבר אכיל אחר שניתן להעלות על הדעת.
השלב החשוב ביותר באסטרטגיה של מזרחי היה ליצור קשר אמיץ עם התקשורת, לפני כולם הוא הבין את החשיבות של התקשורת ושאם אתה לא משודר בטלוויזיה העולם החדש האמיץ אתה כמעט לא קיים . וכך הוא יצר ברית הנמשכת עד עצם היום הזה עם מחלקת הספורט של הערוץ הראשון. מלבד כל אלה החל לבקר באופן קבוע במשחקי מכבי, משה דיין הצבר האולטימטיבי ובביקוריו נהג תמיד ללחוץ את ידי השחקנים. הוא זכה לכינוי "ידיד המחלקה" וביקוריו הקבועים במשחקי מכבי העניקו גם הם מעין גושפנקה כמעט ממלכתית למכבי תל אביב.
כיום כמו בעשרות השנים האחרונות מזרחי נחשב לא רק לאדם החשוב ביותר בכדורסל הישראלי ,כמובן מאליו אלא גם לאחד החזקים ביותר בכדורסל האירופי והשמועות גורסות שהוא אף יכול לקדם או לחסל קריירה של שופטי כדורסל מה שסביר בעיני המלעיזים את ההתערבות לטובתה של מכבי מצד שופטים שונים בכל פעם שנקלעה לאיום אמיתי מצד קבוצה ישראלית . ייתכן שיש כאן אמת ויתכן שיש כאן רק דמוניזציה אבל קשה מאוד למצוא בספורט הישראלי אנשים נוספים שלהם נעשית דמוניזציה כזאת מה שאומר משהו.

.וכאשר כל האלמנטים האלה היו ביד קצרה הייתה הדרך להפוך את מכבי ל"קבוצה של המדינה " כל מה שהיה צריך לעשות היה רק להשיג ניצחון אחד גדול מחוץ לגבולות המדינה להראות שמכבי אינה מייצגת רק מועדון אחד בתל אביב אלא את כל עם ישראל במאבקו כנגד הצרים עליו .

הקבוצה של המדינה

 מכבי תל אביב בטנק מול צסקא .קריקטורה מאת זאב פרקש.

אנחנו במפה ונישאר על המפה, לא רק בספורט אלא בהכל .
( טל ברודי ,קפטן מכבי תל אביב לאחר הנצחון על צסקא מוסקווה ערוץ 1 1977 )
השינוי הגדול במעמדם של המכבים מעוד קבוצת כדורסל ל"הקבוצה של המדינה " חל ב-17 בפברואר 1977 כאשר מכבי נאבקה וניצחה את אלופת ברית המועצות קבוצת הכדורגל של הצבא האדום "צאסקה" עם שחקניה הענקיים. כאן החלו להישמע בכלי התקשורת המונחים שיכנסו ללקסיקון עם מכבי שמזהים את קבוצת הכדורסל לחלוטין עם המדינה. כמו כן בכלי התקשורת נשמעו מונחים כמו "דוד כנגד גולית " על המאבק שכנגד שחקניה הענקיים של צסקה כמו טקצ'נקו. המוטיב של "דוידים כנגד גולייתים " היה בכלל בולט מאוד בעיקר בתיאור המאבק כנגד צסקא ששם המוטיב סימל הן את קומתם הענקית של שחקניה ובראשם טקצ'נקו ( שהתקשורת הישראלית כיום אוהבת להשתפך על מצבו העלוב ברוסיה כיום , במעין שמחה לאיד משונה על נפילתו של המן- גלית זה ) כמו גם על עוצמתה האדירה של בריה"מ לעומת ישראל. הייתה זאת כמובן השלכה של המוטיב החוזר בתקשורת הפטריוטית והמגויסת של תיאור מאבקה של ישראל בערבים הרבים מספור וש"העולם כולו נגדנו ". .
"רבותי הם עשו את זה !!! " זעק השדרן אלכס גילעדי לאחר ניצחונה של מכבי על צסקא משל היה המדובר במשימה לאומית ממדרגה ראשונה שקולה למבצע אנטבה.

מהכתבות של הזמן ובתקשורת ניתן היה להבין שהניצחון של מכבי על צסקה הוא שקול לניצחון של מדינת ישראל על מעצמת ברית המועצות הענקית. תחושה מקבילה לרושם שאפשר לקבל מסדרת "הספורטאים הצעירים " ששם המאבק בין ישראל ויריבותיה הערביות ומהגוש המזרחי מועבר למגרש הספורט ששם כל האמצעים כשרים כנגד הישראלים .
לשיאו היגיע השינוי ביחס כלפי מכבי באפריל 1977 כאשר מכבי הביסה באליפות אירופה מובילג'ארג'י וארזה האיטלקית בבלגרד בירת יוגוסלויה ( זירת כמה מהניצחונות הידועים של "הספורטאים הצעירים" בספריו של אבנר כרמלי ). בעת ששודר המשחק בטלוויזיה וברדיו בישראל התפטר ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מתפקידו, אולם הוא השעה את הודעת ההתפטרות עד לסיום המשחק ללמדך שגם הוא הבין היטב מה חשוב יותר.

קריקטורה מאת זאב פרקש .

בסיום המשחק הכריז כוכב הקבוצה טל ברודי באימרה המצוטטת ביותר של עולם הספורט הישראלי כי "אנחנו על המפה " ומדבריו אפשר היה להבין כי כל ישראל היא כעת על המפה כביכול מכבי אינה רק עוד מועדון ספורט אלא שליח ונציג של כלל המדינה במאבקה העיקש כנגד אויביה הקמים עליה לכלותה על מגרש הספורט ומחוצה לו .
בזמן המשחקים של "מכבי " נדמה היה שתנועה ברחובות עצרה לחלוטין . הטלוויזיה הישראלית אפילו שידרה כתבה ב"יומן" שבה היצליח הכתב לתפוס לאחר מאמציםר ביםן שני קשישים תמהוניים ברחובות תל אביב כשהם יוצאים לסרט דווקא בערב שבו משחקת מכבי, אכן אנשים מוזרים..
כשחזרה מכבי לתל אביב קידמו את פניה בפארק הירקון כשישים אלף איש נלהבים , קהל חסר תקדים לקבוצת ספורט כל שהיא . ומכאן ואילך ניתן לאמר שמסביב למכבי נוצר מיתוס של " הקבוצה של המדינה " שמייצגת את המדינה מיתוס שכמוהו לא היה לספורטאים אחרים בעבר. " האלופה הנצחית שלנו" כינה אותה כתב ספורט אחד .
השבועון "העולם הזה" ניסה לנתח ב-1977 את התפרצויות השמחה לרגל ניצחונה של מכבי והציע שאין מבחינה מהותית כל הבדל בין התפרצות הרגשות הכללית בעקבות מבצע צה"ל באנטבה למשל לבין זה שלאחר זכייתה של מכבי תל אביב. ניצחון זה החניף לאגו הקולקטיבי של אומה שלמה טיפח את גאוותה וסיפק את היצר האנושי השואף להכרה כללית בהישגים ובהצטיינות. עם זאת "העולם הזה" הזהיר שלא לייחס לניצחון זה משמעויות כלליות יותר ולא לנסות לייחס לו משמעויות החורגות מתחום הספורט כמו דרישות שנשמעו מצד אוהדים שונים לתת לטל ברודי את ראשות הממשלה.. אך מבין כל הכתבות שמצאתי התייחסות שקולה ורציונלית זאת הייתה כמעט בודדה התגובה בשאר הכתבות הייתה של שמחה מתפרצת ומתלהמת שניסתה למצוא משמעויות שמעבר לספורט וחורגות הרבה מעבר לקבוצת מכבי עצמה לגבי ניצחונה.

מעתה ואילך בכתבות שונות מאותה התקופה נהגו הכתבים לשים דגש על יצוגיותם של השחקנים שמיצגים היטב את כלל הציבור הישראלי וערכיו בצורה מושלמת, דבר שאיש לא העלה על דעתו לעשות עד אז .
לדוגמה: בדיקה של חוברות המגזין לכדורגל "פנדל " שיצא לאור כל שבוע בידי המו"ל אורי שלגי באותה התקופה מראה שעם עד 1977 המגזין היקצה מקום שולי לכדורסל והתמקד בכדורגל הרי החל מ-1977 כדורסל הפך מעל דפיו לנושא מרכזי לא פחות מהכדורגל ומכבי תל אביב זכתה בו למעמד מיוחד שכמוהו לא ניתן לקבוצות הכדורגל שכיכבו מעל דפיו.בתוך זמן קצר החל המו"ל לפרסם מגזין שהתמקד אך ורק בכדורסל ומכבי כמובן כיכבה בו ובגדול
ב"פנדל" החל להופיע באותה התקופה סיפור בהמשכים בשם "אשפי הסלים " מאת "אבנר כרמלי " מחבר סדרת "הספורטאים הצעירים" ,שבו כיכבה הפעם קבוצת המביאים כבוד רב למדינה ולעם באליפות אירופה ובבירור הייתה זאת מכבי תל אביב תחת שם אחר . כמו בסדרת הספורטאים הצעירים שלו קבוצת הכדורסל הנ"ל נאלצה להיאבק לא רק ביריבים מעל מגרש הספורט אלא גם במזימות רצחניות של מחבלים פלסטינאים שמנסים לפגוע דרכם במדינה. ייתכן שזהו השלב הסופי בהפיכתה של קבוצת מכבי למיתוס כאשר כפילים ספרותיים אלה של קבוצת מכבי תל אביב הפכו למעשה ליורשיהם המציאותיים כביכול של "הספורטאים הצעירים" הדמיוניים .


הרושם היה ששחקני הקבוצה הפכו להיות מורמים מעם והם מייצגים כעת את כלל המדינה ולא רק את קבוצת מכבי תל אביב. במאמר של משה לרר בשם "הגביע הוא שלנו " נאמר במפורש שטל ברודי שיחק לא רק בעבור קבוצתו אלא בעבור כל עם ישראל. במאמר שהופיע בידיעות אחרונות בשם "המהירה בקבוצות היבשת" הוטלו במסגרת של תיאור עיתונאי יבש של הקבוצה סופרלטיבים שונים על הקבוצה שהושוותה למעשה למדינת ישראל . אנשיה הם נמוכים ביחס לעומת אויביהם כמו שאנשי מדינת ישראל הם מעטים ביחס לעומת אויביהם , אבל לעומת זאת הם מהירים וזריזים לעומת אויביהם ( זאת הייתה המילה שבה השתמשו בכתבה , לא "יריביהם " ) הגבוהים אך המגושמים והאיטיים .
מעניינת הצורה שבה הוצגו במאמרים השונים כמה מכוכבי הכדורסל של מכבי .
בתיאורים השונים של טל ברודי הקפטין של הקבוצה הודגשה היותו עולה חדש בישראל , אדם שבא להגשים את האידיאלים הציוניים אם כי יכול היה לחיות חיים נוחים בארה"ב גם קומתו הנמוכה יחסית לשחקן כדורסל לעומת הסלים הרבים שקלע קיבלה דגש בבחינת " דוד כנגד גוליית " במאבקו עם השחקנים הענקיים של הקבוצות היריבות , מצד שני הכתבות השונות שמו דגש על יכולת עבודת הצוות של ברודי וציינו כי לו רצה היה צובר נקודות רבות הרבה יותר ממה שצבר. אך הוא העדיף למסור כדורים רבים לחבריו ויצר עבורם מצבי קליעה נוחים וכפי שציינה אחת הכתבות " יש בו השילוב המופלא של כוכב ושחקן קבוצתי כאחד". בכך היה גם מסר שמעבר לספורט על הצורך לדעת להיות חלק מהקבוצה כמעין המשך של הערכים הסוציאליסטיים של תנועת העבודה.
להערצה דומה זכה מיקי ברקוביץ שזכה לתואר "גדול שחקני הכדורסל בישראל בכל הזמנים" מאמרים מהתקופה קבעו שמיקי גורם לכך שכל ילד רוצה להיות כמוהו. והמסר היה שברקוביץ כמו שחקני מכבי האחרים הפך למיתוס חי ולדוגמה ולמופת שעל הנוער ללכת בעקבותיה כמו יוני נתניהו הלוחם מאנטבה.

שחקן מכבי תל אביב אולסי פרי בצה"ל. על עטיפת "במחנה ".

סופרלטיבים דומים ניתנו גם לשחקנים האחרים של מכבי כולל לשחקן הזר הבולט , אולסי פרי שאם כי היה שחור אמריקני , נחשב במאמרים שונים כ"אחד משלנו" ישראלי של כבוד. המאמרים בפנדל של שנת 1978 שמו דגש רב על החלטתו של פרי להתגייר על גיוסו לצה"ל  ועל לימודי התנ"ך האינטנסיביים שלו. המאמרים שמו דגש רב מאוד על כך שפרי הוא השחקן השני של מכבי שהחליט להתגייר לאחר ג'ים בוטרייט. המסר היה ברור שחקני מכבי גם הזרים שביניהם הם אינם זרים כלל וכלל אלא הם חלק אינטגרלי מהעם הישראלי ומהקבוצה של המדינה. זאת בניגוד לשחקנים זרים בקבוצות הכדורגל וקבוצות הכדורסל האחרות שמעולם לא קיבלו מעמד דומה שכן היה ברור שהם רק שחקנים שכירים לזמן מוגבל ולא יותר מזה.
אולי בגלל האדרה זאת אפשר להסביר את יחסה המיוחד של התקשורת לאולסי פרי ב-דצמבר 1982 כאשר כתבי הספורט הקפידו מאוד לטייח את העובדה שפרי נעדר ממשחק חשוב כנגד ריאל מדריד מכיוון שהיה תחת השפעת סמים. בעיתונים הוסבר שפרי "חלה בשפעת " . הייתה זאת למעשה שיאה של תופעה ( שיש עיתונאים שטוענים בתוקף שהיא קיימת עד היום ) של "כתבי חצר" של מכבי שפירסמו רק את הידיעות שהנהלת מכבי רצתה שיתפרסמו. רק כעבור כמה שנים כאשר נכלא אולסי פרי בעוון סחר בסמים התגלתה האמת בתקשורת לגבי אותו המשחק.
נו באדי פאק וויט מכבי אין דה יד.
( ארל ויליאמס , ערוץ 1, 1981)

שחקן זר במכבי תל אביב .קריקטורה מאת שמואל כץ.

מעמד זה של מכבי כ"קבוצה של ישראל " נשמר במשך שנים רבות אך מטבע הדברים הוא התחיל להישחק לאורך השנים, ובמיוחד לאחר כשלונותיה החוזרים והנשנים של מכבי באליפויות אירופה, אם כי היא הצליחה להשיג את גביע אירופה פעם נוספת. בישראל לעומת זאת היא זכתה בגביע המדינה פעם אחרי פעם אחרי פעם והייתה בלתי מנוצחת כמעט באולם הבית שלה ביד אליהו .


אבל לאורך השנים דומה שהן בכלי התקשורת והן בקהל הרחב נוצרה ממנה כבר עייפות ורצון לראות מישהו אחר זוכה פעם בגביע. וכך כמו מיתוסים רבים אחרים גם המיתוס של מכבי כמייצגת של כלל המדינה והאומה נפגם .
נוצר גם הרושם שמכבי היא קבוצה כוחנית במיוחד וזה התבטא בדמותו של המנהל הנצחי שלה שמעון מזרחי שככל הנראה מחזיק בשיא העולמי של כל הזמנים בניהול רצוף של קבוצת ספורט ( 35 שנים ועדיין ממשיך ). שיא שאין לו אח ורע במדינות אחרות ומן הראוי להכניסו לספר השיאים של גינס.אבל בעצם נצחיותו והדומיננטיות שלו בספורט הישראלי גם מעורר כנגדו איבה שרק הולכת וגוברת עם השנים.
יותר ויותר כתבים ואוהדים של קבוצות אחרות האשימו את מכבי ואת מזרחי כנציגה שהם משתמשים גם באמצעים פסולים כמו לחץ על שופטים ,פרובוקציות מכוונות, דיווחים כוזבים לתשורות ושימוש מושכל ב"כתבי החצר" שאינם מעיזים לכתוב שום דבר שאינו לרצונו של מזרחי וכל זה על מנת לשמור על הגמוניה נצחית ובלתי משתנה בכדורסל הישראלי . במשך הנשים האשימו את המכבי שהיא עשתה שימוש לרעה בכוחה כשחילקה לשופטים כרטיסים לגביע אירופה ובכך שכנעה אותם למעשה לתת לקבוצה טובות הנאה שונות. מעמדה של מכבי כקבוצה של כלל מדינת ישראל נפגע מאוד לראשונה ב-1991 כאשר מכבי שיחקה משחק שהתנגש עם יום הזיכרון לחללי מדינת ישראל . מכבי התקשתה לנמק מדוע הופעתה במשחק דווקא ביום זה היא צעד לגיטימי אבל היא ניסתה בתירוצים שונים ומשונים . אבל הפעם התירוצים לא עזרו , הרעיון שקבוצה שטיפחה את זיהויה עם המדינה תתעלם דווקא מיום זה צרם מאוד לחלקים נרחבים בתקשורת. מכבי אגב הפסידה במשחק זה נגד ברצלונה ב-34 נקודות אבל הפעם חציו השני של המשחק לא הוקרן בטלוויזיה הישראלית . מכאן ואילך שוב לא נחשבה מכבי לשליחה לאומית, וביקורת כלפיה שוב לא נחשבה לחבלה בחוסן הלאומי כפי שהייתה עד כה. מכבי נראתה פחות ופחות כלוחמת למען ישראל כנגד הגויים ויותר כלי לצבירת כוח כסף והשפעה עבור מר שמעון מזרחי ועמיתיו .


כשאתה זוכה עם מכבי בתואר ,אתה מרגיש שירדה לך אבן מהלב. כשאתה זוכה בירושלים ,יש שמחה .
( כדורסלן הפועל ירושלים מוטי דניאל , שם המשחק 1998 )
בעיתונות החלו להתפרסם מאמרים תחת השמות "למה אני שונא את מכבי " ואחרים בידי כתבים כמו ארי שמאי שהסבירו את שנאתם של הכותבים לקבוצה הלאומית ואת תקוותיהם שהיא תוחלף בקבוצות אחרות כמו יריבתה המובסת תמיד הפועל תל אביב .
לאחר שנים רבות של דשדוש במקום החלה מכבי לחזור לעצמה לאחר שהחל לאמן אותה המאמן פיני גרשון שנודע במי שתקף בעבר את הקבוצה בכל הזדמנות אפשרית . והוא היה הראשון שהצליח להביא לנפילתה על ידי הבסתה בידי קבוצתו מהגליל העליון.
במהלך מפתיע מנהלי הקבוצה מינו אותו למאמן הקבוצה והוא אכן הצליח במשימתו הוא הביא את הקבוצה לאליפות אירופה של שנת 2000 נגד הקבוצה היוונית פאנאתינאיקוס אך הפעם כשלה הקבוצה כנגד היריבה. גם בגלל משחקו של שחקן מכבי הישראלי עודד קטש בשורות הקבוצה היריבה במהלך שמזכיר מאוד את העלילה של ספריו הישנים של אבנר כרמלי . אלא ששם הקבוצה הישראלית זכתה בכל זאת … כמו בספריו של כרמלי גם הפעם השחקן הישראלי קטש נחשב לכמעט בוגד בעיני חוגים מסוימים.
"ניצחנו את היוונים –זה חשבון היסטורי . "
( יוסף לפיד מתרגש , ערוץ 2 מאי 2001 )
"מאות אלפי נשמות תלושות זעקו כעדרי המונים ,צעקו בשמו של גוי כושי שהביא להם ניצחון ….שערי היכלי הספורט היו שערי הגיהנום לרבבות נשמות בישראל . "
( הרב ישראל אייכלר מזדעזע ,"המחנה החרדי " מאי 2001 )

להצלחה גדולה יותר זכתה מכבי באפריל 2001 כאשר זכתה באליפות אירופה וגם הפעם כנגד פאנאתינאיקוס. בשנת 2001 מכבי שוב לא נראתה כמייצגת אותנטית של החברה הישראלית וערכיה כפי שציינו עיתונאים לא מעטים אלא יותר כאוסף של שחקנים שכירים , והעובדה שהשחקן הישראלי קטש ששיחק בשורותיה לא היסס לשחק כנגדה פגעה עוד יותר בתדמית של שחקני מכבי כנציגים פטריוטיים של ישראל .
הראינו היום לעולם אומה מאוחדת .
( טל ברודי , ידיעות אחרונות מאי 2001)
אך הפעם אין לאמר שהייתה זאת "הקבוצה של המדינה" שזכתה באליפות כפי שהיה ב1977 אלא קבוצת "מכבי תל אביב". דהיינו קבוצה שייצגה בעיקר את עצמה ולא רק את כל המדינה. קשה מאוד לראות כיום במכבי תל אביב קבוצה "ישראלית" עם כל השחקנים הזרים שבה שהם בגדר רוב מוחלט ולכן אי אפשר יותר לראות בה נציגה אותנטית של החברה הישראלית והאידיאלים שלה כפי שהייתה הקבוצה ב-.1977.
העיתונאי מאיר שניצר כתב ש" מכבי תל אביב הינה קופת החולים הרשמית של המדינה הציונית השרויה בעיצומה של מחלה לא פשוטה ,משכח כאבים על סף שיכרון החושים". לגבי הודעתו של המאמן פיני גרשון ש"ניצחנו במלחמה הזאת וננצח גם במלחמות האחרות ! " הודעה שהייתה בהחלט במסורת ההתלהמות של 1977 העיר העיתונאי בזלזול "עוד רפול".
נראה היה שמכבי חזרה לעצמה בניצחון על יוון בהפרש עצום ב-2004 אבל גם עכשיו זה כבר לא נראה שמכבי אכן מייצגת את כלל המדינה או אפילו חלק גדול מאוהדי הספורט שבתוכה . כיום כידוע רוב שחקני מכבי אינם ישראליים כלל וכך המצב מזה שנים רבות. זה משקף את הגלובליזציה מצד אחד ואולי גם את תופעת העובדים הזרים בישראל מצד שני . ופיו הגדול של מאמן פיני גרשון שמפיק "פנינים" מסוגים שונים מהם גזעניים מהם מכוונים להשפיל את היריבות כמו הפועל ירושלים ודווקא ברגעי ניצחון של קבוצתו הראו כפי שציין אחד העיתונאים ש"הוא אינו יודע להפסיד וגם אינו יודע לנצח" גם דבר זה פגע קשות ואולי אנושות בתדמיתה של מכבי כ"קבוצה שמייצגת את כולם".

שונאי מכבי

להלן ראיון עם עיתונאי הספורט ניר קיפניס אחד מ"שונאי מכבי" המוצהרים שפרסם כתבות נזעמות שונות על ההרס שאותו גורמת לדעתו קבוצת מכבי לספורט הכדורסל בישראל ועל השנאה שאותו רוחש עולם הספורט הישראלי ל"מכבי תל אביב " שמסביר מדוע מכבי תל אביב בשום פנים ואופן אינה מייצגת אותו :

ניר קיפניס.
א.א. למה אתה שונא את מכבי ?
קיפניס : אין לי דבר נגד האנשים במכבי שאת רובם אני לא מכיר, אבל כמותג יש בהם משהו מאוד כוחני כמעט מאיים ובסופו של דבר הרסני . תמיד מכבי צריכה להשלים את היכולה הטובה שלה במגרש באמצעות כל מיני תרגילים שהם אולי בתחום החוקי אבל בניגוד לכל כללי המוסר כמו לרכוש את הספורטאים הכי טובים בארץ רק כדי שישבו על הספסל אצלם ולא ישבו אצל היריבות וכך הם ביססו את מעמדם כקבוצה שאי אפשר להתחרות בהם .אוהדי הפועל שונאים אותה ממש .
א.א. : מה אתה חושב על שמעון מזרחי המנהל הנצחי שלהם ?
קיפניס : שמעון מזרחי הוא אדם שכל מי שלא אוהד מכבי לא מחבב כלל, וביננו גם הרבה מאוהדי מכבי לא מחבבים אותו. הוא תמיד חמוץ כלימון הוא מקרין כוחניות ומייצג את הכוחניות של מכבי תל אביב. האחרים בקבוצה לא מייצרים אותה עוינות כמוהו . גם בגלל שגם במצבים קשים ביותר שום שריר בפניו לא זז וזה מעורר עוינות. הרושם הוא שאתה עומד מול מכונה אטומה ולא אנושית שמקדשת את כל האמצעים למען נצחונה של מכבי .
פיני גרשון הוא ללא ספק המאמן של המדינה יש בו משהו שמייצג את הישראלי על צדדיו הרעים והטובים . אתה לא יכול להגיד את זה על מזרחי . יש בו משהו שלא ישראלי לחלוטין , ביסודיות שלו ובשלמות שלו .. אבל גם בספורט העולמי יש מעט מאוד תופעות כמו שמעון מזרחי הוותיקות שלו והמעורבות שלו היא פנומנלית אני לא מכיר תופעה כזאת.
א.א . איך אתה רואה את האוהדים של מכבי ?
קיפניס : יש משהו  מאוד לא יצירתי משהו מאוד אטום  בקהל של מכבי תל אביב בניגוד לאוהדים מקבוצות אחרות. אתה לא מוצא למשל שהם מייצרים שירים משלהם כמו אוהדי קבוצות אחרות . ידעת שהשיר המפורסם של מכבי תל אביב ( "מכבי שלנו בסתיו ובאביב ") בכלל נוצר על קבוצת הכדורגל? אוהדי מכבי אינם מסוגלים לדברים יצירתיים משלהם . אוהדי מכבי לא מהססים לצאת כמה דקות לפני הניצחון או התבוסה כאילו זה לא עד כדי כך חשוב כאילו זה רק חלק מהמעמד מין מועדון חברתי שאתה מתחבר אליו רק כשהוא משרת את המטרות שלך אבל הם לא יהיו שם אם תיקלע למצב חלש . יש למכבי מעט מאוד אוהדים שרופים אמיתיים שיתנו עבור הקבוצה הזאת את הנשמה. הכל שם בסופו של דבר זה עסק מסחרי יעיל. ברגע שהעסק יפסיק לדפוק כולם ינטשו אותם מיידית
.
מיק ארנוןקצין העיתונות של מכבי מגיב בביטול על דברים אלה :

אלה שטויות, יש הרבה שירים שנכתבו על מכבי בידי האוהדים ורק עכשיו קיבלנו עוד שני שירים כאלה. האוהדים שלנו הם דווקא מאוד יצירתיים וכל הזמן יש להם רעיונות חדשים ומקוריים איך לקשט את האולם של מכבי, תראה למשל את אתר האינטרנט שלהם. תראה יש הרבה אנשים שמדברים על מכבי שהיא כוחנית והיא הרסה את הליגה, כל זה  שטויות .
התפקיד של מכבי הוא לנצח והיא מנצחת. והכדורסל הישראלי נמצא במצב טוב מאוד
.
דיויד פדרמן מבעלי הקבוצה מחזק את דבריו של ארנון בתוקף :

השליטה במכבי תל אביב זה בשבילי פלזו'ר ולא עסקים. אני התחלתי עם מכבי עוד מסוף שנות ה40 שאבי שיחק ובתור ילד הייתי נוסע עם הקבוצה התחלתי להיות יותר מעורב עם הקבוצה רק משנות ה-80 אבל אני אוהד ולא רק בעלים . יש שטוענים שקניתי את עילית ששייכת כיום לי רק בגלל שהיא הייתה קשורה למכבי .
א.א. וזה נכון ?
פדרמן : לא זה דווקא לא נכון.
תגובת שמעון מזרחי המנהל של מכבי תל אביב :

אני עושה למען הכדורסל בישראל ואמשיך לעשות למען הכדורסל בישראל ואני מקווה שגם קבוצות אחרות ידעו להביא את הקבוצות שלהן לאותה רמה ולא להוריד את מכבי לרמה שלהן . כל זמן שכוחי שבידי ואני מתפקד כפי שאני מתפקד אני מקווה שאוכל להמשיך לפעול למען הכדורסל בישראל.
מכבי היא כיום עסק פרטי בניגוד לעבר עד 1995 היא הייתה עמותה ואז התברר שיש גירעון עסקי עצום כמו לרוב קבוצות הספורט בארץ והיא עברה שינויים דרסטיים . והפכה לעסק שבו מחזיקים כמה גופים במניות ..
שליש המניות מוחזקות בידי רענן כץ ממיאמי שחקן כדורסל לשעבר שירד מהארץ והפך למיליונר שליש בידי פדרמו ושליש בידי קבוצת מנהלים שכוללת בתוכה את האיש החזק בקבוצה שמעון מזרחי . מכבי, אמר לי איש הקשור בקבוצה, מצליחה כפי ששום קבוצה ישראלית אחרת לא מצליחה וגם לא תצליח מאחר שהיא מותג ולא רק ישראלי , היא מותג כלל עולמי. אף אחד בחו"ל לא שמע על שאר הקבוצות הפועל תל אביב וכל השאר אף אחד לא יודע מי הם. אבל על מכבי תל אביב שמעו כולם ויודעים כולם גם באירופה ואפילו בארה"ב .

עם זאת מכבי בשנים האחרונות ממשיכה להפסיד אפילו השנה היא הפסידה בגלל הפינל פור כמה מליונים . אבל אלו לא חובות כבדים . המצב שלה הוא עדיין יותר טוב בגלל בעלי המניות שלה וכך זה נראה שישאר בעתיד הקרוב לפחות כל זמן ששמעון מזרחי ימשיך לנהל אותה
מה יהיה אחרי שמזרחי יפרוש לבסוף ? אף אחד לא רוצה לחשוב על כך או לפחות לא ענו לי תשובה ברורה.
אדם הקשור למכבי אמר לי : "שמעון מזרחי מחזיק את כל ענף הכדורסל בישראל על כתפיו , הוא גדול מהחיים, גדול מהמדינה וברגע שהוא ילך כל ענף הכדורסל עלול להתמוטט".
אחרים לעומת זאת מייחלים לאותו היום שבו מזרחי שוב לא יהיה בתמונה.

דעת החוקר

ד"ר חיים קאופמן .צילם דרור ארצי.

ד"ר חיים קאופמן ממכון וינגייט חוקר את תולדות הספורט בישראל והוא קובע :
כדורסל היה מאז ומתמיד מקצוע פחות פופולארי מהכדורגל וכך זה גם היום. הליגה כולל מכבי היא לא מעניינת. היא במצב של התדרדרות. בפועל ליגת הכדורסל איבדה כל עניין.  אני עצמי איבדתי כל עניין בכדורסל.
יש ערים שלמות שבהן הכדורסל כמעט נעלם. בילדותי היו מגוון של קבוצות, כיום בכל איזור חיפה והצפון אין כמעט קבוצות כדורסל  ועם מעט מאוד צופים.
מכבי הרסה את הכל. יש ליגה שידוע מראש מי האלופה במשך 30 שנה כתוצאה העניין בה נהרס. מכבי לקחה את המונופול והשאירה למתחרים את הפירורים. הם לקחו לעצמם כל שחקן טוב מקבוצות מתחרות כדי שלא ישחק כנגדם. אבל כך הם מחסלים את עצמם בישראל .
היום בכל תחום יש 2-3 קבוצות על. הבעיה של הכדורסל הישראלי היא שיש בו רק קבוצת על אחת.. נוצר מצב שקבוצה אחת יצרה זיהוי מוחלט בינה ובין המדינה וזה במשך 30 שנה. כשהפועל התחרתה בה זאת הייתה ליגה מעניינת יותר. וככל שהיה לה כסף מהמתחרות שלה והשקיעה אותו וכך עלתה יותר ויותר. שמעון מזרחי יצר מצב של כוח רב כולם מפחדים ממנו וממכבי .והוא גם הורס את תחום הכדורסל לטווח הארוך .
א.א. : איך הוא עושה זאת ?
קאופמן : אם אתה בונה נוער חזק בקבוצות אחרות אנשי מכבי ירכשו את השחקנים הטובים . לא משנה איזה כוכב נוצר בקבוצה אחרת הוא יקנה בידי מכבי ובסופו של דבר תישאר רק מכבי תל אביב כקבוצה חזקה ואף אחד לא יתעניין יותר במשחקים שלה ,וזה מה שקורה עכשיו .
אנשי התקשורת מפחדים ממזרחי הם חוששים שלא יקבלו כרטיסים חינם למשחקים אם יכתבו נגדו, ומצד שני אין להם יראת כבוד כלפיו , הוא מעורר הרבה עוינות בהתנשאות בכוחניות ובעובדה שהוא מונופול . אבל הוא אינו אדם מושחת רק יהיר וכוחני.
הקבוצה היום, מקצועית, היא הרבה יותר טובה מבשנות השבעים. אבל האמת היא שמבחינת היכולת ליצור הזדהות אין בה אנשים שיעוררו הזדהות כמו בשנות ה-70. יש שם שני ישראלים טל בורנשטיין וגור שלף וכל השאר זרים חוץ מהלפרין ישראלי צעיר .
אין בינהם מישהו שינתן לו פרס ישראל כמו שנתנו פעם לטל ברודי .
אינני מבין את כל האוהדים האלה שנהנים כל פעם מניצחון נוסף של מכבי זה כמו זונה שעושה את זה בפעם העשירית באותו לילה זה מין אבל אין זה הנאה .
יש היום עוינות גדולה למכבי ועוינות למונופולין שלה. כשמכבי משחקת בארץ אני תמיד נגדה כשהיא משחקת בחו"ל אני תמיד בעדה. ואני מייצג הילכי רוח רווחים.
הדבר היחיד שנשאר להם זה אירופה. אילולא ההצלחות האירופיות לא היה למכבי זכות קיום היום.

דעת הסופר

דומה שעם המיתוס של מכבי תל אביב עדיין קיים הרי זה רק בתחום הספרות היפה . הסופר הצעיר אלכס אפשטיין אלכס אפשטיין  פירסם ספר בשם "הגיבורים הצהובים" (2000)  שבו תיאר את המשחק של מכבי בשנת 2000 כנגד פאנאתינאיקוס ואגב כך השווה את שחקני מכבי לגיבורי המיתולוגיה היוונית הקדומים
אלכס אפשטיין : בעיקרון יכולתי לכתוב את הספר על כל קבוצה שכן הדמויות מייצגות כל קבוצת ספורט . אבל נכון שיותר קל לי ויותר נכון לי לכתוב על מכבי כמייצגת של מיתוס. משנת 80 בערך ראיתי כמעט כל משחק שהיה באירופה . פרט לכך נוצרים רגעים מסוימים במציאות שהם מיתולוגיים ומשחקים מסוימים אלה הייתה דרמה אדירה שהתאימה לכתיבת סיפור כמו בסיפור המשחק בינהם וכנגד הכוכב הגדול שלהם קטש וכך נוצרה נקודת אל חזור שאפשרה ליצור מיתולוגיה מאירוע אמיתי דווקא בניצחון האחרון שלהם לא הייתה את הדרמה שמאפשרת סיפור כזה שהיה במשחק ההוא. אני לא מתייחס אליהם כסמלים של המדינה יותר מעניין אותי שאני קשור אליהם ומעניין אותי המשחק. אפילו עכשיו אפילו היום עדיין יש משהו בשחקנים של מכבי שמאפשר לך אם תירצה לקשר אותם לסיפורים מיתיים. איך שהוא למרות הכל למרות כל הזמן שחלף מימיהם הגדולים, השם הזה "מכבי תל אביב " עדיין מעורר בך קסם.


קישורים רלבנטיים

מכבי תל אביב בויקיפדיה 

האתר הרשמי של מכבי תל אביב

צהבת אתר חובבים של מכבי תל אביב

מכביסט :אתר חובבים נוסף

שמעון מזרחי המנהל הנצחי של מכבי תל אביב

רפי צור כוכב הספורט של ישראל 

שחקני מכבי תל אביב בקומיקס

שחקני מכבי תל אביב במאה העשרים ואחת.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On דצמבר 3, 2004 at 3:25 pm

    אתר אתר הלב הצהוב הוא אתר האוהדים הרשמי של מכבי תל אביב.
    אתר צהבת הוא אתר האוהדים (לא רשמי) של מכבי
    תל אביב.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On דצמבר 3, 2004 at 3:29 pm

    בניגוד לצהבת,אתר אתר הלב הצהוב הוא אתר האוהדים הרשמי של מכבי תל אביב.
    צהבת אמנם קדם,אך הוא איננו הרשמי.

  • קטש  On דצמבר 3, 2004 at 3:31 pm

    הלב הצהוב אתר חובבים? הלב הצהוב זה המועדון אוהדים הרשמי של מכבי ת"א, והאתר הוא אתר האוהדים הגדול במדינה.
    תודה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On דצמבר 3, 2004 at 3:40 pm

    עם עובדות אי אפשר להוותכח…
    הלב הצהוב הוא אתר האוהדים הרשמי של מכבי תל אביב.
    עמותת הלב הצהוב היא הגוף המקשר בין אוהדי מכבי להנהלת מכבי.

  • אבי קדמי  On דצמבר 3, 2004 at 10:59 pm

    ה"לב הצהוב" הוא אתר האוהדים הרשמי של מכבי ת"א, אנא מכם תקנו טעות זו.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On דצמבר 4, 2004 at 1:28 am

    כתובת האתר היא:
    http://www.maccabi.co.il
    ולא שום כתובת אחרת

  • צהבת  On דצמבר 5, 2004 at 1:54 am

    http://www.tzahevet.co.il
    אתר האוהדים הותיק ביותר של מכבי תל אביב
    האתר הוקם לפני למעלה מ 4 שנים על ידי מספר אוהדים
    ומאז התפתח האתר והיום הוא מהמפורסמים באתרי הכדורסל בישראל
    בצהבת גלריית תמונות מקיפה סרטי וידאו ראיונות עם שחקנים אגף יורוליג מקיף,רקעים,קריקטורות,סקינים,הורדות של שירי אוהדים,מילות שירים,אגף על היריבות של מכבי ,טורי אוהדים ואגף הצדעה והיסטוריה לשחקני העבר
    אגף ההצדעה הינו האגף המקיף ביותר לשחקני מכבי לדורותיהם
    בצהבת אגף הומור שאין לו מתחרה ברשת האינטרנט
    בצהבת פורום אוהדים
    הפורום הינו הראשון והגדול ביותר מבין כל הפורומים של אוהדי מכבי
    ונחשב גם בין הגדולים בספורט בכלל
    בפורום למעלה מ 2400 חברים
    גלישה נעימה
    גם אני חולה צהבת

  • דליה  On דצמבר 7, 2004 at 4:09 am

    יכלתי להסביר בתשובה הרבה יותר ברורה למה אני חושבת שהאג'נדה שלך בנוגע להורדת מיתוס מכבי כקבוצה של המדינה הוא חרטה ברטא, אך הייתי עייפה וזה לא יצא טוב כמו שאני רוצה, ניחא. העיקר משהו. אני לא מתכוונת לבזבז את הזמן שלי ולחזור לפה. אבל זה פשוט לא נכון עובדתית. או שאתה אוהד הפועל או שאתה סתם הוזה, אבל אם ייעשה עכשיו סקר- עכשיו דווקא- כשפיינשמעקרים כמוך חושבים שהנאום של אפי בירנבאום עשה הרבה גלים- באתר ישראלי פופולרי, או בכל מכון סקרים, רוב הישראלים יגידו שמכבי מייצגת את המדינה ומביאה להם כבוד, גם זה יהיה מתחת לגל פירדמן ואריק זאבי, שהם אכן ישראלים "טהורים". וזה פשוט ע"פ סקרי עבר שבטח פיספסת בניסיון שלך כמה של-א לתאר את הדברים כפי שהם, אלא לכתוב משהו פלצני שרק מקושר למציאות כפי שרואים אותה באורווה באוסישקין, 200 האנשים שעוד מגיעים. זה ידוע שיש אנשים ששונאים, ואף מתעבים את מכבי, ואם הקבוצה שלי לא הייתה לוקחת אליפות איזה 40 שנה גם אני הייתי, אז זה מובן, אבל אותה קבוצת אוכלוסיה היא צרה הרבה יותר ממה שאתה מציג כאן בצורה חד-צדדית ומעוררת גיחוך, מאחר, וכמו שאחד מהמרואיינים ה"אובייקטיבים" שלך אומר- אין הרבה קבוצות כדורסל, והן להן הרבה אוהדים. בין האוהדים הנאמנים שעדיין נשארו לקבוצות האחרות גם לא כולם שונאים את מכבי- הפלא ופלא- חלק כן, אני לא יודעת בוודאות כמה גדול ,אבל חלק- תחזיק חזק- מפרגנים ומחמיאים. גם אם רוצים תמיד שקבוצתם תביס את מכבי, זה לא אומר שהם מגיעים עד כדי שנאת הקבוצה.
    ושוב- כךזה חלק גדול אם לא רוב הישראלים. בחיים הלא אידיאליים שלנו כאן, עם כל הצרות, מכבי היא אכן סם בדוק לאופוריה רגעית, שמשמחת הרבה אנשים
    לראיה הרייטינג הגבוה לה זוכים משחקי הקבוצה באירופה, וכן האנשים הרבים שהגיעו לפארק הירקון אחרי הניצחון על סקיפר. אם תרצה עוד משהו, זה בחירת מכבי באנשי השנה בקטגורית אנשי הספורט, אפילו מעל המתמודדים האולימפיים שלנו. ולי גם מספיק החיכוך היומיומי עם ישראלים מגוונים (וגם סקרים שראיתי בתוכניות טלוויזיה ואתרים שונים, כמובן). לאנשים מחוץ לברנז'ה לא מעניינים כל הסיפורים על הכוחניות- עמדה של שונאי מכבי שאתה מביא כעובדות מוגמרות- כל מיני 'שמועות ולחשושים', וכן "תפיסה של הרבה אנשים". חהחה. מה אתה יודע בכלל על החברה הישראלית? אתה כנראה חי באיזו בועה תל אביבית או אחרת, שכן, כאמור, כלל האנשים לא מעניין שהפועל י-ם או ת"א לא לוקחות אליפות, מה להם ולעניינים האלה, לאנשים יש צרות משלהם ולא כל עולמם סובב סביב הספורט,ולמרות זאת הרבה מהם נהנים לא רק מהכבוד ומהסטטוס שמכבי מקבלת באירופה בשנים האחרונות, אלא גם מכדורסל משובח ומענג. וזה מביא אותי לחובבי ספורט וכדורסל יותר מושבעים- שם החלק של אנשים שיעידו על עצמם שהם "שונאים את מכבי" הוא הרבה יותר גדול מן הסתם, אבל גם כאן מצב זה הוא אחר לגמרי מזה שתיארת, כשלמרות חוסר התחרותיות בליגה וכו', יש להם ראש על הכתפיים להבין שקבוצה כזאת מצליחה באה בזכות ולא בחסד, וזה שלצערם אין שנייה לה בכדורסל ובספורט הישראלי זו לא אשמתה (או חלק יגידו- זה לא ר-ק אשמתה.. איך זה?) בכלכלה הישראלית ובמצב הניהול של קבוצות, מה שמכבי הצליחה לעשות הוא אכן חריג וראוי להערכה. וכך רבים מחובבי הספורט שאינם אוהדים של מכבי, בקיצור, יגידו שהם נהנים לצפות במשחקי מכבי, מכבדים אותה וגאים בה, אם לא ירחיבו בסופרלטיבים נוספים,כי הם לא אנשים קטנים ויהירים כמוך, ורואים את התמונה הגדולה (שבשבילך היא מעין סטטוס נלהם, מוגזם, לא נכון וכו, כפי שניתן לראות מהשימוש יתר שלך במילה כביכול ולכאורה)– שאכן אנחנו מדינה קטנה, במשבר, ומכבי מביאה משהו אחר , הרגשה אחרת לפחות פעם בשבוע, מעלה חיוך וגם אם לא משוחקת בלעדית ע"י ישראלים, מייצגת את ישראל בליגה האירופית, ומראה לחובבי הכדורסל האירופי שבישראל מתעסקים בדברים נוספים חוץ מבמלחמות. זה המצב ידידי, וככל הנראה תחשוב שאני מתלהמת וכל מילות התיאורים השונים שהשתמשת בהם לתיאור מעצבי המיתוס, התפיסה, הסטטוס של מכבי כקבוצה של המדינה- כפי שתקרא להם- אבל אם בין עמך היית יושב היית יודע שכשמכבי לקחה את אליפות אירופה ב-77 האיש הפשוט לא היה צריך את העיתונאים שיגידו לו מה מכבי מייצגת ומה הוא מרגיש כלפי הזכייה. אבל אתה פלצן, אז לא איכפת לי מה אתה חושב- אפשר לסכם את זה במשפט (ולמה כתבתי כ"כ הרבה, הא?)- הכתבה הזאת לא נכונה סטטיסטית. הצורה שאתה מתייחס לסטטוס של מכבי , כתפיסות שכביכול היו ואינן, היא שקר וכזב, אם לא האפשרות הראשונה דיברתי עליה- בורות בכל הנוגע לחברה הישראלית ותיאור יהיר, לא אמיתי, חצד צדדי, תעמולתי ופלצני של דברים שאינך מבין בהם.

  • מספר 666  On דצמבר 7, 2004 at 8:56 pm

    אבל רובו שגוי . אין לי שום אג'נדה של הורדת מכבי מגדולתה או להפך ולמען האמת אני גם בכלל לא מתעניין בכדורסל
    אם כבר את ( או אתה ) יכולה להגיד שלכמה מהמרואיינים שלי יש אג'נדה כזאת .

  • צהוב  On דצמבר 9, 2004 at 4:24 pm

    הלב הצהוב הוא בשום אופן לא האתר הגדול של מכבי, צהבת היה הראשון ונשאר הגדול, חוץ מבחירתו לאתר הכדורסל הטוב ברשת ע"פ ynet הוא עדיין ללא מתחרים עומד ניצב בראש אתרי הכדורסל בארץ, וכן, גם אני חולה צהבת.

  • מספר 666  On אפריל 8, 2005 at 7:23 am

    ביום ה-8.4 .2005 הופיעה כתבת ענק של שני עמודים ב מקומון "זמן תל אביב " בשם "משחק הבית בידינו" של עיתונאי הספורט יעוז סבר. בכתבה זאת מרואיין כותב שורות אלה על דעתו על קבוצת הכדורסל "מכבי תל אביב " ועל מצב ספורט הכדורסל בכלל בהתבסס על כתבה זאת שהיא כפי שמציין סבר בכתבה :

    אחת העבודות המקיפות שנכתבו כאן אי פעם על מכבי ת"א : מאמר עמוס בהבחנות על הקבוצה והשתלבותה בחיי החברה בישראל ושבשורתו התחתונה מציג את המעודון כגדול המיתוסים הישראליים .לא פחות .

  • מספר 666  On מאי 13, 2005 at 7:51 am

    לרגל זכייתה של קבוצת "מכבי תל אביב "באליפות אירופה בכדורסל תשדר תוכנית התרבות "מוסף המוספים" בהנחיית דן מרגלית דיון מפורט ונוקב עם כותב שורות אלה על מקומה של קבוצת"מכבי תל אביב" בתרבות ובתקשורת הישראלית, בהתבסס על מאמר זה. .

    התוכנית תשודר ביום שישי ה-13.05 בערוץ 2 בשעה 17.30

    ובשידור חוזר : ביום ראשון 15.5 בערוץ חינוכית 23 בשעה 20.00

  • אריאל  On מרץ 7, 2006 at 2:35 pm

    חרה על אולקר

  • למה?  On מרץ 16, 2006 at 11:37 pm

    הפסידו לנו וניצחו בשבילנו את בולוניה

  • מספר 666  On מרץ 25, 2008 at 6:48 am

    אמנית הקומיקס דורית מיה גור יצרה פרוייקט קומיקס חדש שבו

    מככבים שחקני "מכבי תל אביב " בכדורסל כגיבורי על .
    אבל הפרוייקט מגיע דווקא בתקופה בתולדותיהם שבו הם נראים רחוקים יותר מתמיד מתואר זה.
    ראו
    שחקני מכבי תל אביב כגיבורי על
    http://www.notes.co.il/eshed/42364.asp

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: