אלכסנדר הגדול מכולם

 

עשרה מלכים מלכו בכל העולם ומלואו ותגדל מלכותם לכל ארבע רוחות השמים ולא נשאר דבר שלא משלו עליו ולא שמע לפקודתם…והשמיני ,הגדול גם מנבוכדנצר וגם מכורש ,שמשל מסוף העולם ועד סופו ,עד מבוא השמש ועד צאת השמש ,ואמר גם לעלות לשמיים ולרדת לתהומות היה אלכסנדר מלך מוקדון הוא צפיר העיזים שבא מן המערב.

ואחרי מות אלכסנדר לא קם עוד מלך גדול ואדיר לעמוד בשורה,אך מלך המשיח יהיה המלך התשיעי .
( מתוך "צפונות ואגדות " מאת מיכה יוסף בן גוריון ( ברדיצ'בסקי )

לאחרונה עלה על המסכים הסרט " אלכסנדר " סרטו האפי של הבמאי אוליבר סטון (  במאי "פלאטון" , "ג.פ.ק" , "ניקסון " ורבים אחרים ) על אחת הדמויות המרתקות והססגוניות ביותר שידע המין האנוש זהו אלכסנדר
שליט צעיר של ארץ מוקדון הקטנה והחצי בארבארית שלפני מותו בגיל 33 במאה הרביעית לפני הספירה הביס והשמיד את האימפריה הפרסית האדירה ששלטה על רוב המזרח. ולאחר מכן התקדם וחדר לתוך תת היבשת הודו שהייתה בילתי ידועה לחלוטין עד זמנו גם באימפריה הפרסית וכבש גם שם שטחים נרחבים ביותר. בכך יצר תקופה חדשה בתרבות האנושית התקופה ההלניסטית ששילבה לראשונה בין תרבויות מערב ומזרח ויצרה סינתזה חדשה של שתיהן. לתרבות החדשה שנוצרה כתוצאה היו השפעות עצומות גם על התרבות היהודית והנוצרית שברור לחלוטין שלא היו מתקיימות כיום כפי שהן אילולא כיבושיו של אלכסנדר.

 

פסל של אלכסנדר מוקדון.

ניתן כתוצאה לטעון בצדק שהמלך שמת בגיל צעיר היה אחת הדמויות החשובות בתולדות האנושות שכן קשה להניח שללא כיבושיו הייתה ההיסטוריה המאוחרת יותר מתנהלת כפי שהתנהלה. ויש כיום לא מעט "מאמרים " וסיפורים של "היסטוריה חלופית" שמנסים לתאר מה היה קורה אם אירועי חייו היו מתנהלים בצורה שונה. מסורת שהחלה עוד במאה הראשונה לפה"ס ( ומן הסתם עוד לפני כן ).

 הספקולציות הקדומות ביותר הידועות לנו שעסקו במודע בהיסטוריה חלופית כמשחק אינטלקטואלי  מקורן  (כמו דברים רבים אחרים ) ביוון וברומא ועסקו בשאלה: מה היה קורה אילו אלכסנדר  לא היה מת בגיל צעיר אלא היה חי עד גיל מבוגר והיה כובש בין השאר גם עיר קטנה באיטליה  בשם  רומא?. ספקולציות מסוג זה הועלו  בידי יוונים משועממים במשתאות  כשהם שוכבים על ספות  בין אורגיה אחת לשניה וכשהם מגיעים למסקנה  המנחמת   שאם היה אלכסנדר  היה  ממשיך מערבה לאיטליה הם ולא הרומאים היו כעת  אדוני העולם. אכן נחמת השוטים.

   ספקולציות אלו הפכו לנפוצות וידועות  כל כך עד שהרומאים נאלצו לתת להם

"תשובת מחץ"   בידי ההיסטוריון החשוב ביותר שלהם טיטוס ליביוס. תשובתו הייתה בפרק שלם בהיסטוריה שלו שהוא התאור הקדום ביותר הידוע לנו של עיסוק מודע בהיסטוריה חלופית.     בפרק זה  תיאר ליויוס  כיצד אלכסנדר פונה לאיטליה לוחם בגנרלים הרומאיים ומנצח אותם  בתחילה אך כפי שאירע לכל שאר היריבים האחרים של רומא  מובס לבסוף שכן  , טען  ליויוס , ליוונים היה רק אלכסנדר אחד לרומאים היו גם אז הרבה אלכסנדרים. ובכך סתם ליויוס לשביעות רצונם של הרומאים   את הגולל על הטענות היווניות .

 

 
ציור קדום של אלכסנדר מהעיר פומפיי.

ובימינו ההיסטוריון המפורסם טוינבי פירסם ב-1969 שני מאמרים ידועים של היסטוריה חלופית שעוסקים בשאלה :"מה היה קורה אם מסלול חייו של אלכסנדר היה מתנהל בצורה שונה "משתי זויות שונות. באחד מהם הוא מתאר בצורה "אקדמאית " מדעית כביכול אלכסנדר היגיע לגיל זקנה לאחר שכבש את כל העולם הידוע בזמנו כולל העיר קרתגו הודו וסין כרת ברית עם הרומאים באיטליה הקים צי שנוהל בידי הפיניקים שמגלה יבשת חדשה במערב , והוקמה אימפריה עולמית שבה דומיננטית הדת הבודהיסטית והנצרות לא הייתה נוצרת לעולם. במאמר שני טוינבי תיאר עולם שבו פיליפוס אביו של אלכסנדר לא נרצח בגיל צעיר הרג את בנו אלכסנדר והמשיך במסע כיבושיו שהחל ביוון וכתוצאה היגיע עד לאיטליה וכבש את הרומאים .

ואלה רק שתי דוגמאות מתוך רבות על אלכסנדר. שכוללות גם רומן קומיקס של "מנגה " הקומיקס היפני  ,היסטוריה חלופית של אלכסנדר  שמראה שגם היפנים מסתקרנים מהאפשרות הזאת אם כי להם לא היה מגע עם אלכסנדר בניגוד לרוב שאר העולם . ויש עוד דוגמאות נוספות בספרות המדע הבדיוני .

 


אלכסנדר גיבור  הספרים והסרטים

 

דמותו של אלכסנדר שימשה כבסיס לאגדות וסיפורים ואפוסים. בימי קדם פורסמו עליו רומן דמיוני שתיאר את מסעותיו במזרח ואף אל החלל באמצעות מרכבה מועפת בידי נשרים ואל תחתית הים בחבית עשויה זכוכית ,כיצד במסעותיו בקצות העולם פגש בגזעים ויצורים מוזרים כמו גזע הנשים הלוחמות האמזונות, בנשים הצומחות כפרחים על עצים בנערות בעלות זנב בחיות במים באנשים בעלי ראש של כלב או דג , בנשים מזוקנות ובאנשים שעירים חדי שיניים וכיוצא באלה מפלצות ענקיות שמהוות סכנה לצבאו , בעצים מנבאי נבואות שניבאו לו את מותו בגיל צעיר , בסלמנדרות החיות בתוך אש ובעוד המצאות דמיוניות מדהימות מעין אלה שיש לראות בהם כמבשרים ראשונים של סיפורי המדע הבדיוני המודרניים דמותו הופיעה באין ספור רומנים היסטוריים של מחברים ידועים כמו הסופר הגרמני היהודי יעקב וסרמן ( מחבר "אלכסנדר בבבל ") ,מרי רנו שחיברה על חייו טרילוגיה מפורסמת ולאחרונה בטרילוגיה רבת מכר נוספת של הסופר ולריו מסימו מנפרדי ( שהספר הראשון בה "אלכסנדר ילד של חלום" המתאר את ימי ילדותו הופיע לאחרונה בעברית בהוצאת "אופוס " ) .
אבל משום מה בקולנוע נעשה עד כה רק מעט מאוד על אלכסנדר להוציא כמה  סרטים בודדים יוצאים מהכלל. יש סרט שוודי מתקופת הסרט האילם ששמו הוא "אלכסנדר הגדול " ובוים בידי האיש שגילה את גרטה גארבו ויש שרואים בו את הסרט הראשון על חיי אלכסנדר מוקדון אך מסתבר שהסרט נקרא על שם בית מלון מודרני בשם זה שבו מתרחשת העלילה…
על אלכסנדר עצמו נעשה לראשונה סרט הודי משנות ה-40 בשם "איסקנדר".
 
 

בארה"ב נעשה עליו סרט אפי מפורסם של הבמאי רוברט רוזן בכיכובו של ריצ'רד ברטון מ-1956 ( שאותו אפשר להשיג בחנות האוזן השלישית מי שמתעניין ) שבגירסה הקיימת בידינו נחתך בצורה אכזרית משלוש השעות של גירסת הבמאי דבר שפגע בו אנושות .

 

 

 

 

Alexander the Great (DVD) ~ William Shatner (actor) and Ad... Cover Art

השחקן ויליאם שאטנר כאלכסנדר הגדול.

 

יש גם פילוט שכוח של שעה מ-1964 לסדרת טלוויזיה שלא נעשתה מעולם בכיכובו של לא אחר מאשר ויליאם שאטנר ,האיש לא זכה להצלחה בדמות אלכסנדר הגדול אך התפרסם יותר זמן קצר לאחר מכן בתור חוקר אחר של עולמות בלתי ידועים וקצוות היקום , קפטין קירק מסדרת" מסע בין כוכבים" ( ולצידו הופיע אדם וסט שכיכב מאוחר יותר בסדרת טלוויזיה בתור גיבור העל "באטמאן ") .הפיילוט הזה לא זכה להצלחה ביקורתית רבה אבל לעניות כותב שורות אלה מבין כל השחקנים שגילמו את אלכסנדר לשאטנר היה את הפוטנציאל לגלם את אלכסנדר בצורה המוצלחת והמעניינת ביותר בתור האיש שיצא לחפש את קצה העולם. מה היה קורה  אילו שאטנר היה מככב בסדרה על חיי אלכסנדר הגדול ולא בסדרה בשם "מסע בין כוכבים " הוא נושא לדיון  של היסטוריה חלופית בפני עצמו .

 

שאטנר כאלכסנדר.

פרט לאלה אלכסנדר הוא הנושא של סרט יווני אפי מ-1980 שמשלב את סיפורו של אלכסנדר בחייו של מנהיג שודדים מהמאה ה-19.
אך בדרך כלל התעלם הקולנוע מאלכסנדר הגדול אולי בגלל הקושי להציג בדרך משכנעת סיפור חיים כה גרנדיוזי, עד שהכריז אוליבר סטון על כוונתו להפיק עליו סרט גרנדיוזי ואז פתאום קפצו על העגלה מפיקים נוספים כמו דינו דה לורנטיס ובמאים כמו רידלי סקוט במאי "גלדיאטור" ( סרט על רומא העתיקה ) , מרטין סקורסזה וכריסטופר מקרי שהכריזו גם הם בזמנים שונים על כוונתם ליצור סרט קולנוע אפי על חיי הכובש המוקדוני . דובר גם על מיני סדרה טלוויזיונית של עשרה פרקים בהפקת מל גיבסון והוצאו הודעות על פרוייקט קולנועי שהתהדר בכך שהוא שאושר רשמית בידי הממשלה היוונית , אך כל הפרויקטים האלה לא יצאו לפועל . .
לאחרונה נראה היה שסרט כזה יבוים במקביל לסרטו של סטון בידי באז לווארמן בכיכובם של ליאונרדו דה קפריו וניקול קידמן כאימו ושיתבסס על טרילוגיה מצליחה של הסופר האיטלקי מנפרדי על חיי אלכסנדר ( אם כי לאחרונה הודיעו על ביטולו ) .

 

Must be the skirt ... no, it's not Brad Pitt, it's Colin Farrell.

קולין פארל בתור אלכסנדר.

בסרט של סטון מככבים קולין פארל בתור אלכסנדר ואנגלינה ג'ולי בתור אימו ( שדווקה עושה עבודה טובה בתור אולימפיאס הפראית חובבת הכישוף והנחשים היא בהחלט נראית מתאימה לתפקיד אם כי היא מבוגרת רק בשנה אחת מהשחקן שמגלם בסרט את בנה ). בסרט מופיע בו גם שחקן ישראלי הדוגמן רז דגן שמופיע מכל התפקידים דווקא בתפקיד שליט האימפריה הפרסית האדירה דריוש .
אולם כעת משנראה שהסרט הוא כישלון קופתי בארה"ב נראה שתוכניות אלו יבוטלו . הסרט עורר קונצנזוס ביקורתי הן בחו"ל והן בארץ בכך שהוא סרט גרוע ומשעמם מבחינה קולנועית .
אבל דומה שמבקרים רבים של הסרט התנפלו עליו בראש ובראשונה בגלל דבר שאין לו כל קשר לאיכויותיו הקולנועיות והדרמטיות : הם טענו שהמדובר בסרט "פשיסטי" מאחר שסטון העז להאדיר את דמותו של אלכסנדר. הוא לא , אלכסנדר מוצג כפקעת של תסביכים ואין זה ברור באמת מדוע הוא יוצא לכל מסע הכיבושים והתגליות הזה , פרט אולי כדי לספק את רצונותיה של אימו . .
נשמעו טענות של מבקרי קולנוע על כך שאלכסנדר מוצג כמי שמנסה לשחרר עמים שהיו לאמיתו של דבר " חופשיים" והיה לא יותר מכובש מנוול , הסרט עם כך הוא פוליטיקאלי "לא קורקט " בהעזתו להציג כובש כאדם גדול במקום כבריון מרושע.. יש כאן רמז ברור לאירועים פוליטיים עכשוויים של הנשיא האמריקני בוש וטענות השחרור שלו לגבי עמים שונים . אבל זוהי טענה מגוחכת שאין לה כל בסיס היסטורי . רוב העמים שאותם כבש אלכסנדר היו מה לעשות משועבדים כבר לאימפריה הפרסית. המושחתת והרקובה. לכל היותר ניתן לטעון שהם החליפו כובש אחד באחר .
ייתכן שהדבר שהרגיז את המבקרים יותר מכל היה הצגתו של אלכסנדר בסרט כאיש חזון אמיתי ששואף לאחד בין תרבויות המזרח והמערב בסינתזה אחת גדולה רעיונות שאינם מובנים כלל בידי מצביאיו קצרי הראות שמביאים כתוצאה לרציחתו . למותר לציין שגם כיום בתקופת מלחמת התרבויות ואסכולת האורינטליזם מבית מדרשו של אדוארד סעיד שמדבר על הניגוד והדיכוי האינסופי של המזרח בידי המערב , אלו הם רעיונות שחוגים מסוימים מוצאים אותם כדבר שהדעת אינו סובלת אותם.
. ניתן לטעון שזוהי חלק מהנטייה הקיימת בקולנוע העולמי מזה עשרות שנים של "ניתוץ מיתוסים " בכל פינה אפשרית ו"להקטין" עד כמה שאפשר את דמותם את מי שנחשבו בעבר כאנשים גדולים. ויכוח דומה קיים מזה שנים רבות אצל ההיסטוריונים שחלוקים עד היום בשאלה האם אפשר לראות באלכסנדר אדם שהקדים את זמנו שחלם על עולם מאוחד נוסח אירופה המאוחדת של היום שרעיונותיו המדהימים הוכשלו בידי יורשיו צרי האופקים? האם היה כאן מגלה עולמות נועז או שמה היה מדובר בביריון שיכור ומשוגע שהרס את עצמו בשכרותו ?

המחלוקת סביב אלכסנדר

לא רק שאיננו יווני , אין לו שום קשר ליוון. הוא אפילו לא גדל בארץ ברברית מכובדת , בסך הכל עוד מוקדוני שפל  מארץ שאפילו עבדים טובים וצייתנים אי אפשר להשיג ממנה .
( הנואם האתונאי דמוסטנס על פיליפוס אביו של אלכסנדר ממוקדון, המאה הרביעית לפה"ס  )

המחלוקות על אלכסנדר מגיעים עד לדרגות שלא יאומנו ויש להם אף השפעה על הפוליטיקה העולמית כיום .
ביוון אלכסנדר נחשב היום לגיבור לאומי של העם היווני אם כי עד כמה שזה נשמע מוזר הוא ובני עמו לא נחשבו כלל יוונים בזמנו אלא ברברים נחותים , אלכסנדר עצמו ראה את עצמו כיווני לכל דבר וכצאצא של אכילס הגיבור היווני בטרויה אבל היוונים "האמיתיים" של התקופה זלזלו בטענתו זאת .
היום דבר זה נשכח משום מה .כאשר ניסתה מקדוניה שביוגוסלוויה לשעבר לקרוא לעצמה בשם זה הדבר התקבל בהתנגדות יוונית שטענה שמאחר שאלכסנדר המוקדוני היה יווני לא ייתכן שמקדוניה תיקרא לעצמה בשם זה והפעילה לחץ דיפלומטי כנגדה. עד כדי איומים בסכסוך.הטיעון של מקדוניה הוא נכון מבחינה היסטורית אבל ביוון זה לא מעניין איש. היוונים אילצו את הקהילה בינלאומית  ( באו"ם , באירוויזיון ) לקרוא למקדוניה "הרפובליקה היוגוסלוווית לשעבר של מקדוניה ". רק אחרי בחירות נובמבר קיבל הממשל החדש של בוש בארה"ב את ההחלטה הראשונה שלו ,החלטה היסטורית להתנער מן הכינוי המגוחך  הזה למקדוניה.עם היוודע ההחלטה האמריקנית רקדו המונים בחוצות סקופיה בירת מקדוניה בעוד שביוון חרקו שיניים, גנבו להם את המותג .
וכאשר נודע ביוון שבסרט של אוליבר סטון יש כוונות לדון בעובדה ההיסטורית שאלכסנדר עסק גם בפעילות הומוסקסואלית ( דבר מקובל לחלוטין אצל היוונים של זמנו שלא היה מרים גבה אצל איש ) עורכי דיון יווניים יצאו למלחמה משפטית בסרט והגרסה הנוכחית ודרשו שההפקה תכריז שהסרט הוא "בדיוני וכי אינו מבוסס על העובדות ההיסטוריות ". הגרסה הקולנועית בסופו של דבר רק מעיזה לרמוז על הנושא ולא לאמר כלום במפורש . מה שכן סטון חובב קונספירציות ידוע כפי שמראה סרטו על רצח קנדי ג.פ.ק . מביא את נושא הקונספירציה גם לסרטו זה: לדעתו מות אלכסדר היה תוצאה של קונספירציה של מפקדיו שקצו בתוכניותיו.

אלכסנדר בעברית

עובדה היא שגם היהודים התרשמו כמו כל שאר העמים של העולם העתיק מדמותו של אלכסנדר. אלכסנדר אף מוזכר כאחד הדמויות בנבואות בספר דניאל במקרא ואף חדרה לאגדה היהודית אצל חז"ל במדרשים ובתלמוד ששם ניתן למצוא עליו לא מעט סיפורים בניגוד לשאר שליטי ימי הקדם..
ואת סיפורים אלה על מסעותיו של אלכסנדר לקצוות הארץ בחיפוש אחרי מעיין החיים הנצחיים אפשר למצוא גם אצל חז"ל. בדרך כלל יש בסיפורי חז"ל על אלכסנדר מסר שלועג לתאוות השלטון והבצע שלו למשל בסיפור כיצד כשהיה בממלכת האמזונות ( נשים לוחמות ) קיבל כמזון כיכרות עשויות לחם וזהב רמז לתאוות הבצע שאינה יודעת שובעה שלו , ויש סיפור ידוע על הופעתו בשערי גן העדן שם מראים לאלכסנדר גולגולת שהעין שלה משקלה כבד מכל כספו וזהבו של אלכסנדר אבל די לכסות את העין בעפר ומיד היא נעשית קלה במשקל .
יש אצל חז"ל סיפורים על ויכוחים שונים שנערכו בפני אלכסנדר בידי חכמי היהודים ועמים שונים ובראשם השומרונים שטבעו זכות על ארץ ישראל ובהם פסק אלכסנדר תמיד לטובת עם ישראל. גם ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר על ביקור של אלכסנדר בבית המקדש וכיצד פגש ושוחח שם עם הכהן הגדול שהרשים אותו מאוד. וסיפורים שונים על עלילותיו ומסעותיו של אלכסנדר אפשר למצוא בספרות העברית של ימי הביניים כמו "ספר יוסיפון".
פה ושם אלכסנדר מופיע גם בספרות העברית. הוא הופיע בסיפור של קובץ הסיפורים ההיסטוריים המפורסם "זכרונות לבית דוד " ששם התגלו גם עשרת השבטים האבודים בהודו . בשנות השישים הופיעו עליו ספר נחשב מאוד מבחינה ספרותית של יוסף אריכא בשם "סופר המלך " ( 1966 ) שמתאר בפירוט את ביקורו בבית המקדש בירושלים את המאבק הרעיוני בינו ובין הפילוסוף קליסטנס על רעיונות שמזכירים מאוד את המאבק בין הגלובליזם והאנטי גלובליזם בראשית המאה העשרים ואחת. ובספר לילדים של אוריאל עקביה שכתב ספר בשם "הכלב הצוחק : פרשת חייו וחכמתו של דיוגנס הכלבי "( 1966) " על מפגשו עם הפילוסוף שונא האנשים המפורסם דיוגנס.
ולאחרונה הופיע עליו בעברית ספרו של יקי מנשנפרוינד "הכובש והכלב " שמתאר גם הוא את יחסיו של הכובש המוקדוני עם הפילוסוף היווני דיוגנס.

 התגובות לסרטו של אוליבר סטון מראות אין ספק בכך שאלכסנדר ימשיך לעורר את דמיון המין האנושי כמו גם לעורר מחלוקות עצומות גם בעתיד כפי שעשה ב-2400 השנים האחרונות .  

 

 

נספח : רשימת ספרים בעברית על אלכסנדר  הגדול .

אלכסנדר ופילוסוף. איור מתוך הספר "הכלב הצוחק " מאת אוריאל עקביה.

"זר הדפנים ". סיפור של זכרונות לבית דוד מאת הרמן רקנדורף בתרגום א.ש. פרידברג ( שבו מתגלים בין השאר עשרת השבטים האבודים החיים במאלאבר בהודו )
אלכסנדר בבבל מאת יעקב וסרמן. תרגם א.ל. יעקבוביץ הוצאת שטיבל , 1923
אלכסנדר האל מאת רוברט פיין תרגום שושנה ודל , הוצאת עמיחי 1961 .
סופר המלך .מאת יוסף אריכא , 1966.
הכלב הצוחק מאת אוריאל עקביה . 1966 . על דיוגנס ואלכסנדר

נצחונו הגדול של אלכסנדר "  סיפור לבני הנוער על אלכסנדר  בכרך של "מקראות ישראל לכיתה ו " המקראות לבתי הספר היסודיים בהוצאת מסדה , 1965.    הסיפור הופיע משום מה ללא שם מחבר אך בתרגומו של ז.אריאל  .

אלכסנדר מוקדון מחזה מאת י.ד. שמאע. שנות השישים .

אלכסנדר הגדול הקטן מאת יורם טהר לב 1978
טרילוגיית אלכסנדר של מרי רנו אולי היצירה הספרותית המפורסמת והמעולה ביותר על חיי אלכסנדר שבין השאר שמה דגש רב על נטיותיו הביסקסואליות .
אש משמיים מאת מרי רנו . תרגמה שולמית במברגר , 1979.
הנער הפרסי מאת מרי רנו . תרגמה שולמית במברגר ,1978
משחקי קבורה מאת מרי רנו . תארגם חגי פינסקר , 1985


אלכסנדר :ילד של חלום מאת ולריו מסימו מנפרדי תירגם דניאל בראון –גרדוש , הוצאת אופוס , 2003 .
זוהי טרילוגיה איטלקית על חיי אלכסנדר מצליחה מאוד שממנה יצא בעברית רק הכרך הראשון

הכובש והכלב .מאת יקי מנשפנרוינד. הוצאת בבל , 2003 .

אלכסנדר הגדול בארץ המופלאה.  עיבד  שמואל ניצן . הוצאת מ. ניומן תשט"ז .

 

ספרי עיון על אלכסנדר
אלכסנדר מוקדון מאת יוסף מודז'יייבסקי . עברית בן ציון תומר ,הוצאת הדר , 1961 .
אלכסנדר הגדול מאת ג'ון גנטר .עברית דליה גת הוצאת י.צ'צ'יק , 1961
אלכסנדר הגדול מאת פאול קלושה. . תרגם שמואל שניצר , ( ספר בסדרת "האנציקלופדיה של המאה העשרים ") הוצאת מ.מזרחי 1963.

 

 

 מ

 
אלכסנדר מוקדון : המסע אל קצה העולם .מאת הרולד לאמב . תרגם יעקב עדיני .קרית ספר. 1967
עלילות אלכסנדר מוקדון . ערך יוסף דן . 1969 .
.

בעקבות אלכסנדר הגדול : מסע מיוון לאסיה. מאת מייקל ווד.

  אנג'יל רומנו אלכסנדר הגדול : בגיל 32 כל העולם היה שלו . . .תרגום : אורלי אגרנט , הוצאת אסטרולוג . 2005.

הוסף לסל את אלכסנדר הגדול / ביל יני

ביל ייני ,אלכסנדר הגדול ,זמורה ביתן 2011

 

 

קישורים רלבנטיים

 

האתר הרשמי של הסרט אלכסנדר 

אלכסנדר מוקדון 
אלכסנדר בויקיפדיה

אלכסנדר ברשת
ועוד אתר מקיף
אלכסנדר הגדול בסיפורת
יוון העתיקה בסיפורת

אתרים על אלכסנדר

סרטי אלכסנדר מתוכננים

סרטי אלכסנדר שונים

אלכסנדר הגדול של ריצ'רד ברטון 

אלכסנדר הגדול עם ויליאם שטנר

תמונות של שטנר כאלכסנדר הגדול

נקודות בחיי אלכסנדר

דיון על הסרט של אוליבר סטון

מידע על סרטי אלכסנדר
 
עוד מידע 

ביקורת של אורי קליין על הסרט והז'אנר

 

ביקורת של רד פיש

ביקורת של שמוליק דובדבני

ביקורת של שוש ויג

רומן של היסטוריה חלופית על אלכסנדר מאת מליסה סקוט
היסטוריה חלופית של אלכסנדר כקומיקס מנגה יפני

אלכסנדר והפילוסוף

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: