אלכסנדר והכלב הפילוסוף

     

ההיסטוריונים סבורים כי משום שחיים הם בעולם שפס ממנו הקסם והאלים גלו מגבולותיו ,הרי שלא ייתכן כי קיים היה אי- פעם עולם שונה. אבל עולם אחר היה גם היה .יכתבו איפה היסטוריונים את ההיסטוריה של העולם הזה ,ויותירו לנו את העולם ההוא ,שקורותיו יכתבו על דפיה הרעננים תמיד של הפסודו –היסטוריה.
( יקי מנשנפרוינד הכובש והכלב ע' 31 )  

 

 

 
בימים אלה מוקרן על המסכים הסרט "אלכסנדר.של אוליבר סטון ועל רקע זה מעניין לבחון מה הופיע על אלכסנדר בתחום הספרות העברית המודרנית שממעטת לעסוק בנושאים שאינם קשורים ישירות להיסטוריה היהודית . אלכסנדר הוא אחד היוצאים מהכלל


בשנות השישים הופיעו על אלכסנדר ספר נחשב מאוד מבחינה ספרותית של יוסף אריכא בשם "סופר המלך " ( 1966) שמתאר בפירוט את ביקורו בבית המקדש בירושלים את המאבק הרעיוני בינו ובין הפילוסוף קליסטנס על רעיונות שמזכירים מאוד את המאבק בין הגלובליזם והאנטי גלובליזם בראשית המאה העשרים ואחת. ובספר לילדים של הסופר והפסיכולוג אוריאל עקביה ספר בשם "הכלב הצוחק : פרשת חייו וחכמתו של דיוגנס הכלבי "( 1966) " על מפגשו עם הפילוסוף שונא האנשים המפורסם דיוגנס . עקביה התמקד בספר זה אך ורק בדמותו של דיוגנס ובחייו ואלכסנדר מוזכר שם רק בכמה שורות בתיאור מפגש שהיה לו עם דיוגנס.

 

 

 

 

 

ולאחרונה הופיע עליו ספרו של יקי מנשנפרוינד שמתאר את יחסי של אלכסנדר עם הפילוסוף היווני דיוגנס
זהו ספרו השני של מנשנפרוינד ( ואולי מנשפרוינד? השם מבוטא ברשת בצורות שונות …) .

הוא חיבר קודם לכן ספר מעניין בשם "אקדמיה " סאטירה שחורה על מאבקו של סטודנט לתואר שני להיסטוריה ( כמו המחבר סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה ) בשלטונות האוניברסיטה המדכאים כל מחשבה חופשית ועצמאית , במרצים מרושעים ומטופשים ובמרצות מפתות וסקסיות וכל זה משולב בהערות והפניות אזוטריות לספרי היסטוריה ואקדמיה בדיוניים. עבור הקורא האינטלקטואל שמבין עניין ( ומכיר את חיי האוניברסיטה ) הספר יכול להיות מרתק אבל רוב הקוראים האחרים יתקשו להבין את הפואנטה .
אחריו הופיע סיפור מדע בדיוני "פילוסופי " קצר ברשת בשם"פובוס " שלא  הראה על כישורים מיוחדים של מחברו בתחום זה וכלל שגיאה אלמנטרית מיותרת כשהפך את פובוס ירח של מאדים לירח של צדק. הסיפור זכה לביקורת קשה בחוגי המד"ב.
.

הכלב הצוחק

 "הכלב הצוחק " מאת אוריאל עקביה ,אייר ל.שוורין.

מנשנפרוינד הראה יותר כישרון בספרו האחרון עד כה מחיי יוון העתיקה "הכובש והכלב" .
.זה ספר יוצא דופן שאין לראות בו רומן היסטורי רגיל. במרכזו עומד הפילוסוף דיוגנס טיפוס אקסצנטרי באופן קיצוני שהתגורר כל חייו בחבית לצד כלבו האהוב ,נהג להסתובב עם פנס ברחובות העיר אתונה בחיפושים נואשים אחרי אנשים ישרים ( ולשווא ) ונהג לטנף את הבתים של פילוסופים ידועים כמו אפלטון . הוא התפרסם במיוחד במפגש שלו עם אלכסנדר שבו ביקש מהכובש בנימוס לזוז קצת מאחר שהוא מסתיר לו את אור השמש . התשובה המפורסמת על כך הייתה שאלכסנדר הצהיר שאם לא היה אלכסנדר היה רוצה להיות דיוגנס . סיפור מאוד לא משכנע אבל נחמד….דיוגנס זכה מאז להיות מונצח בסיפורים שונים ובהם באחד מסיפורי הקומיקס הראשונים  של  וילהלם בוש ( יוצר "מקס ומוריץ " צמד השובבים המפורסמים ביותר בספרות ) שבו תואר מאבקו של דיוגנס בחבית בצמד שובבים המאיימים עליו לכלותו.

 

Sebastiano Ricci - Alexander and Diogenes - Art Prints and Posters

Sebastiano Ricci, Alexander and Diogenes

 

בספרו מתאר מנשנפרוינד בפירוט את חיי דיוגנס כמו גם סיפורי אנקדוטות שונות מחייו שאותם מצא במקורות קדומים בדומה למה שעשה עקביה בזמנו . אך בניגוד לעקביה אלכסנדר תופס הפעם מקום מרכזי בסיפור. מנשנפרוינד משלב בספר תיאור של חייהם של דיוגנס ואלכסנדר והשיחות הפילוסופיות בינם לצד הערות סטיריות שבבירור מכוונות כנגד החברה הישראלית ( למשל בתיאור בתי המשפט )  .
החלק השני בספר שונה באופן דרמטי מכל מה שבא לפניהם . מנשנפרוינד מתאר שם את מסעותיו של אלכסנדר ( ביחד עם דיוגנס וכלבו ) בהודו ומשלב בהם קטעים המבוססים על אגדות אלכסנדר הקדומות ועל הרומן של אלכסנדר יציר הספרותית קדומה שהופיעה באלפי מהדורות לאורך מאות שנים בשפות רבות כולל בעברית , על מסעותיו בקצוות העולם ועל מפגשיו ושיחותיו עם ברהמינים הודיים מוזרים שונים כיצד נלחם במלך ההודי פורוס ובמכשף קלקנס כיצד היגיע אל ארץ המתים עצמה וקיבל שם את אבן החכמים ונפגש בעוד יצורים פנטסטיים שונים ובראשם עצים מגידי עתידות שהופכים את הרומן ליצירה פנטסטית . וכך יוצר שילוב מוזר למדי של ביוגרפיה ופנטסיה שאין לראות בו רומן היסטורי אמיתי שבוודאי ובודאי אינו מנסה להציג את אלכסנדר ודיוגנס הריאליסטיים ( עד כמה שאפשר להגיע אל הדמויות האמיתיות מתוך סבך האגדות המקיף אותם ) אלא יותר את הדמויות האגדיות כפי שהשתמרו בזיכרון הדורות .מדוע מתעלמים ההיסטוריונים מערכה של הרומנסה של אלכסנדר תמה מנשנפנרוינד וכי מה בכך אם היא מלאה בסיפורי אגדות ובתחבולות ספרותיות ציוריות שאינם חביבים על ההיסטוריונים בני ימינו?
את הסופר כל זה לא צריך לעניין.

 

יקי מנשנפרוינד

להלן ראיון עם יקי מנשנפרוינד :

א.א. איך היגעת לנושא של אלכסנדר ודיוגנס ?
מה שעניין אותי באלכסנדר הוא שהמדובר באדם צעיר מאוד שהחליט לכבוש את העולם כולו באופן פיזי וגם מנטלי תרבותי וזה עניין מסקרן ולא נפוץ לא לפניו וגם לא אחריו . התעניינתי בדמות של דיוגנס פילוסוף מתבודד שחי בחבית עם כלבו כמי שמבטא את הניגוד המוחלט לאלכסנדר בכך שהוא לא מתעניין בפוליטיקה ובכל ניסיון להשיג עמדת כוח בחברה .
 א.א. יש איזה שהוא מסר בסיפור העתיק על אלכסנדר לחברה הישראלית המודרנית ?
יש. בספר יש ביקורת על החברה שלנו שאין בה יותר מקום לאנשים גדולים באמת מהסוג של אלכסנדר ודיוגנס . יש לנו אנשים תאבי כוח כמו אלכסנדר אבל מה שאין להם את הגדולה הזאת את היכולת והרצון להביט לטווח הארוך אני חושב שיש היום מחסור בשאיפות גדולות כמו אלה לש אלכסנדר שרצה לאחד את המין האנושי או שאין את היכולת למלא את השאיפות האלה .
 א.א. : מה עתה מתכנן לעתיד ?
אני עובד עכשיו על עיבוד לספר של טורגנייב "אבות ובנים" ומעביר את תקופת ההתרחשות מרוסיה של המאה ה-19 לרקע ישראל של סוף המאה העשרים
.
אנחנו ממתינים בסקרנות לספריו הבאים של מנשנפרוינד .

 

קישורים רלבנטיים
יקי מנשנפרוינד בלקסיקון הספרות העברית

פרפרטים על יקי בהוצאת "בבל"

הכובש והכלב
פרק מהכובש והכלב

ביקורת של רועי זייבל

פרק מאקדמיה
אקדמיה בסימניה  

פובוס: סיפור מדע בדיוני
ביקורת על פובוס 

מנשנפרוינד על ההיסטוריוסוף ויקו

מנפשרוינד על קרל מרקס

מנפשנפרוינד על חינוך

מנשנפרווינד על סקינר

דיוגנס בויקיפדיה
דיוגנס בחבית מאת בוש 

אלכסנדר הגדול מכולם 

אלכסנדר ודיוגנס .ציור מאת ניקולס אנדרה-מונסי,המאה ה19.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הסטוריון מצעד המחץ  On דצמבר 24, 2004 at 10:25 am

    אמר דיוגנס לאלכסנדר מוקדון, ואלכסנדר מוקדון המתפעל אמר: "אם לא הייתי אלכסנדר מוקדון, הייתי בוחר להיוולד דיוגנס", והלך לו משם.
    דיוגנס לבש את בגדיו, וזחל אל ההליקופטר שחיכה לו ליד הים.
    בארמונו שבאי הרחוק, מוקף עצי הפרי, סיפר ליפהפיה שלצדו על חוויות היום:
    "בא אלי איזה אהבל אחד, לבוש בסטייל מלך יוון לפחות, קשקש כל מיני קשקושים, שהוא אלכסנדר מוקדון אנא עארף, ועוד שטויות כאלה, קיסר העולם, שאל אם אני מפחד ממנו. היה משעשע, אבל בסוף סילקתי אותו כי הוא הסתיר לי את השמש. בחיי, איזה אנשים מוזרים יש בעולם"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: