משוררת המדבריות: לזכרה של שולמית הראבן

שולמית הראבן.צילם יונתן בלום

הופיע במגזין אוקאפי

בימים אלה מלאה שנה לפטירתה של אחת הסופרות הישראליות החשובות ביותר של זמננו , שולמית הראבן .
היא נולדה ב-1930 בפולין , והשירים הראשונים שלה פורסמו עוד בגיל שש בעיתון ילדים פולני . לארץ ישראל היא היגיעה ב-1940 בגיל 10 לאחר שבני משפחתה נדדו דרך מחצית אירופה כשהם משתמשים בתעודות מזויפות .
בצעירותה שירתה ב ארגון "ההגנה " והייתה חובשת קרבית תחת אש בזמן המצור על ירושלים בעת מלחמת השחרור. לאחר הקמת המדינה הייתה חברת הגרעין המייסד של תחנת הרדיו הצבאית "גלי צה"ל" ב-1951 ובין השאר יצרה שם עיבוד לתסכית של ספרו המונומנטלי הקלאסי של משה שמיר "מלך בשר ודם " על ימי אלכסנדר ינאי.
כן פעלה כקצינה אחראית במעברות עולים בפיקוד דרום ובגיל עשרים היו באחריותה 11 מעברות .. היא הייתה כתבת צבאית במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים (( תפקיד יוצא דופן מאוד לאישה באותה תקופה וגם לאחר מכן), ובמהלך האינתיפאדה הראשונה דיווחה לעיתונות ממחנות הפליטים .
היא נישאה לחוקר ואיש המודיעין והסופר אלוף הראבן ובתה היא הסופרת והעיתונאית גיל הראבן בנה איתי הוא מתמטיקאי ואיש מחשבים.
היא הייתה במשך 12 שנה האישה היחידה בקרב חברי האקדמיה ללשון עברית ,במלאת 40 שנה למדינה נבחרה בידי ארגוני נשים כאחת מ-11 הנשים המצטיינות בישראל " על עבודתה הספרותית והפובליציסטית ,ובזכות עבודה זאת נבחרה בידי המגזין הצרפתי "לאקספרס " כ"אחת ממאה הנשים המשפיעות ביותר והמניעות את העולם".בנוסף, זכתה שולמית הראבן לפרס אקו"ם למפעל חיים וספריה וסיפוריה תורגמו ל -12 שפות בהן סרבו-קרואטית, נורווגית ,הולנדית , שוודית,ספרדית הינדית, סינית, ערבית ואף אסטונית וזכו לביקורות נלהבות ביותר.

סופרת ילדים מתרגמת ומסאית

שולמית הראבן פירסמה כ-18 ספרים מסוגים שונים ומגוונים ביותר. בראשית דרכה היא התפרסמה והתבלטה כמשוררת . היא חיברה כמה קבצי שירים כמו בירושלים דורסנית ( 1962) ומקומות נפרדים ( 1969) .

אני אוהב להריח

בנוסף היא שלחה את ידה גם בכתיבה לילדים: בספר שירי ילדים בשם"אני אוהב להריח " ( 1976 ) קובץ של 16 שירי ילדים מלאי חן והומור על חוויות היום יום של הילד הקטן ומפגשיו עם מראות וידידים דמיוניים. בנוסף היא חיברה לילדים את  "הבלון שהלך למקום אחר:סיפור לפעוטות " ( 1995 ) , ואת מה אני אשם שאני גדול ( 1999 ) שבו עסקה בתהיות המעסיקות ילדים בכל יום, בכל מקום ובכל גיל.

בין שירי הקובץ "מה אני אשם שאני גדול" גם השיר החביב עלי מאוד וגם על כמה מבוגרים אחרים שאני מכיר, שכן כמיטב יצירתה של הראבן לילדים הוא מתאים לכל הגילאים ואצטט קטעים ממנו כאן:

רוצה שהיום יהיה  שוב אתמול
מה אפשר לעשות ? מי יכול לעזור ?
אני רוצה שיום אתמול יחזור ,
רוצה שהיום יהיה שוב אתמול ,
כי אתמול ממש קלקלתי הכול :
אולי השתוללתי , אולי התבלבלתי ,
אבל אם היום יהיה עוד פעם אתמול –
אוכל לתקן את מה שקלקלתי .
את הכל.
… איך אפשר להחזיר דברים שאמרנו ?
לגרון?
לארון?
שלא ישארו בשום זכרון?

 

מה אפשר לעשות , מי יכול לעזור
שיום אתמול יוכל לחזור ,
נעשה אותו יום בלי דוקא , בלי בכי
נעשה אותו יום בלי דמעה על הלחי ?
ואם יש שיודע מה אפשר לעשות –
אני מבקשת :
אם הוא יכול רגע לגשת –
שיבוא מהר ויגלה את הסוד .

 

  
  

 

תסמונת דולסיניאה

הראבן התפרסמה הרבה יותר הודות לכתיבתה המסאית הפובליציסטית שבהם עסקה בענייני דיומא, פוליטיקה ותרבות ויש שרואים בה את המסאית החשובה ביותר של הספרות העברית.מסותיה שהופיעו באופן קבוע בעיתונות התפרסמו גם בארבעה קבצים שונים :

תסמונת דולסיניאה ( 1981 ) משיח או כנסת ( 1987 ) עיוורים בעזה ( 1991 ) אוצר המילים של השלום ( 1996).

אוצר המלים של השלום

מסות אלה היו חלק מפעילותה הפוליטית הבלתי פוסקת כפעילה ודוברת של ארגון "שלום עכשיו", היא התגלתה בהן כאחת הדוברות הבולטות והאינטליגנטיות של השמאל והייתה אחת הסופרים הישראלים המעטים שהשמיעו את קולם ללא הפסק בענייני דיומא .

מספרת

בחודש האחרון

אולם יותר מכל היא התפרסמה הודות ליצירותיה בספרות יפה ואלה הלכו וצברו עוצמה ספרותית לאורך השנים עד שהיגיעו לשיאם בשנותיה האחרונות כסופרת .
בדרך כלל היא עסקה בכתיבת סיפורים קצרים מסוג אלה שקובצו בספרים : בחודש האחרון ( 1966) "רשות נתונה " ( 1970 ) ו"בדידות " ( 1980 ) .

בדידות

ואלה זיכו אותה לקביעתו של המבקר גרשון שקד שהיא "אחת המספרות הריאליסטיות האותנטיות ביותר " בספרות העברית. מרבית סיפוריה אלה היו ריליסטיים על גבול האימפרסיוניזם. בדרך כלל הם היו מבוססים על עלילה ריאליסטית על רקע של אירוע יוצא דופן המביא לחשיפתו של המצב האנושי.

קובץ סיפורים באנגלית של שולמית הראבן.

שולמית הראבן  פירסמה תחת השם הבדוי "טל יערי" קובץ של שלושה סיפורי מתח "החוליה" ( 1986)
אלה היו סיפורים שעסקו בפרשיות ביון ובחייהם ובהר פתקאותיהם של אנשי ביון ישראליים ובמערכות היחסים שלהם עם פוליטיקאים עם סייענים לבנוניים ועם אנשי עסקים זרים בזמן שהם מנסים לגלות מתנקשים בדיפלומט ישראלי .הראבן לא התגאתה בספר זה שפורסם עם ההצהרה ש"שם מחבר "החוליה " אינו טל יערי". אבל למרות שאלו הם סיפורי ריגול "שגרתיים" הקובץ הוא עדיין אחד הספרים הטובים ביותר שפורסמו בעברית על אנשי הביון הישראליים והוא ריאליסטי הרבה יותר מרוב הספרים מסוג זה.
היא כתבה גם מחזה מקראי סאטירי מעניין בשם "שערורייה בעזה" (1960) על ימי שמשון הגיבור אך לא ידוע לי אם זה הוצג או הושמע כתסכית ברדיו.

שולמית הראבן תרגמה מאנגלית ומפולנית פרוזה ושירה.  משימה קשה ביותר לרוב המתרגמים (שבדרך כלל מסוגלים לתרגם פרוזה ושירה רק משפה אחת). מפולנית היא תרגמה בין השאר חלק מסיפורי הקובץ "מבחר הסיפור הפולני" (1959), את ספרו של הנריק סינקייביץ' "בישימון וביער עד" (תרגום ב-1970) ואת הפואמה "קונרד ולנרוד" מאת המשורר הפולני המפורסם אדם מיצקביץ' (1958), ומאנגלית תרגמה את ספרה של ברברה טוכמן "אוגוסט 1914" (1965). לאחרונה, ב-2003, יצא לאור ספר נוסף של ברברה טוכמן "מברק צימרמן" שאותו תרגמה הראבן במקור ב-1966. שני הספרים עוסקים במלחמת העולם הראשונה. כן תרגמה מאנגלית את יצירתו של המשורר דילן תומאס "תחת חרש חלב" (1987).

בינהם בלטו הנובלה הפסיכולוגית "חורף של מלך הקלפים " בקובץ "בחודש האחרון " שתיארה את מערכת היחסים בין עיתונאית צעירה ועמית מבוגר שיש בו ניצוץ של גאוניות אבל גם הרבה יותר משמץ של טירוף.

רשות נתונה

עיר ימים רבים

הוסף לסל את עיר ימים רבים / שולמית הראבן

אולם יצירותיה המעולות ביותר היו שונות מאוד מכל אלה . אלה כללו את הרומן היחיד שלה עיר ימים רבים ( 1972) שמציג את החיים המשתנים ואת האירועים ההיסטוריים בירושלים משנות העשרים של המאה הקודמת ועד לראשית מלחמת השחרור דרך תיאור חייה של הגיבורה בת למשפחה ספרדית ותיקה בירושלים .

המהדורה האנגלית של "עיר ימים רבים".

המהדורה הצרפתית של "עיר ימים רבים".

עיר ימים רבים בצ'כית.

"עיר ימים רבים " בשוודית.

מספרת תנכית

שונא הנסים רומן היסטורי

בשנות השמונים שינתה הראבן מן הקצה את סגנונה ואת תכני סיפוריה נטשה את הריאליזם המסוגנן ואת כל מה שהיה מקובל בספרות העברית של התקופה (ושל היום ) ועברה לכתיבת טרילוגיה של נובלות תנכיות ארכאיות מסוגננות ותמציתיות מאוד . סיפורים תנכיים מעין אלה הם נדירים מאוד בספרות הישראלית המודרנית ובוודאי ביצירות של סופרים נחשבים , אך נובלות אלה נחשבות כיום כשיא יצירתה ובין הנובלות המעולות ביותר שחוברו בספרות הישראלית מעולם. נובלות אלה היו :
שונא הניסים (1983),נביא (1988) ו  לאחר הילדות 1994). ושלושתם כונסו ב1996- בכרך אחד צמאון: שלישית המדבר.

 

  שונא הנסים - סיפור / שולמית הראבן

 

The Miracle Hater

המהדורה האנגלית של "שונא הניסים".

בטרילוגיה זאת תיארה הראבן את מאבקם של אינדיבידואלים שונים הנאבקים בין רגשותיהם הפגאנים והדת המונותאיסטית החדשה והבילתי מובנת.

שונא הניסים מתרחש בימי משה ובמרכזו עומד אחד מיוצאי יציאת מצרים אשחר , שהוא מעין דמות צל הפוכה של משה רבנו ( שאותו תיארה הראבן בהשראת זיגמונד פרויד כמצרי המתקשה להסתגל אל העברים ) , ושמתקשה לקבל את תורת משה התובענית .

נביא

 נביא מתרחש בימי כיבוש הארץ בידי יהושע ובמרכזו עומד תושב העיר גבעון חיואי שהיה "נביא" (מגיד עתידות ) בעירו עד שנתקל בעברים הפולשים מהמדבר ומתמודד עם אמונתם המיוחדת ועם מוסר השונה מאוד ממה שהכיר בחברה שלו.חברה שבה גילוי עריות ורצח ילדים על מנת להקריבם קרבנות לאלים הם הנורמה .

אחרי הילדות- רומן היסטורי

אחרי הילדות  מתרחש בימי ראשית תקופת השופטים לאחר שהמנהיגים הגדולים משה ויהושע חלפו מן העולם , בימי אחד השופטים הידועים פחות שמגר בן ענת ומתארת קשר אהבה מוזר בין גבר ואישה יוצאי דופן שבשולי החברה הכפרית .

צמאון שולמית הראבן שלישית המדבר שונא הנסים נביא אחרי הילדות

יחד מקיפות ומתארות שלוש הנובלות את ימי המעבר של עם ישראל מחבר השבטית נודדת לעם היושב על נחלתו. בשלושתן מוצבת במוקד העלילה דמות פרי דמיונה של המחברת , ודמויות אלה הם אנשים בודדים ומנוכרים שאינם מובנים בידי החברה הסובבת ומגיעים להתנגשות עימה ועם אמונותיה המושרשות . בטרילוגיה מציבה מיתוסים מול אנשים חיים בשר ודם שנוצרו באמנות המיוחדת של המספרת שמראה שבעיות אנוש מתקיימות בכל הזמנים וגם בזמנים ההרואיים של ימי התנ"ך המוקדמים . יחוד הסיפורים היא בלשון העברית הצחה והמדויקת והמיוחדת במינה שהיא ככל הנראה הפתרון הלשוני הטוב ביותר שנתן סופר מודרני כלשהו לבעיית הלשון בסיפור המתרחש בזמנים מקראיים מאז זמנם של אברהם מאפו ( מחבר "אהבת ציון " ו"אשמת שומרון " ) ודוד פרישמן ( מחבר סיפורי "במדבר" המזכירים במקצת את סיפוריה של הראבן מבחינה תוכנית ) . זוהי פרוזה שירית בעלת קצב פנימי ותמציתיות מגובשת ו"חצובה בסלע " כבלשון של שיר ובמוסיקליות המלווה את המשפטים שבהם כל מילה מונחת במקומה .הראבן הצליחה לבצע את המשימה הכמעט בלתי אפשרית של יצירת לשון שנשמעת בעת ובעונה אחת שורשית מקראית השואבת את כוחה מן המקורות אבל גם עכשווית ובת ימינו.

צמאון - שלישיית המדבר / שולמית הראבן
הטרילוגיה תורגמה למספר שפות ( אנגלית צרפתית איטלקית הולנדית ואף ערבית ) בהצלחה רבה והוגדרה בידי מבקרים שונים כיצירת מופת של הספרות העברית. אך משום מה המבקרים הישראליים החלו להתעניין ביצירות אלה באמת רק לאחר ששני הספרים הראשונים תורגמו לשפות זרות וזכו לשבחים מפליגים מהמבקרים הזרים . בארה"ב הישוו את סגנונה זה לזה של גוסטב פלובר ואוסקר ויילד באגדותיו ואף לזה של תומאס מאן.
מבקרים שונים היציעו לסיפורים התנכיים האלו פירושים אקטואליים פוליטיים אליגוריים ואף פמיניסטיים שונים לזעמה הרב של הסופרת שסירבה להסכים לביצוע אנלוגיות בין המתואר ובין תקופתנו שלנו .

מה נעשה במיתוסים?

עיוורים בעזה

אם זאת היא עסקה רבות בנושא של המיתוסים כדוגמת המיתוסים התנכיים האלה. הם הדאיגו אותה בגלל העובדה שם משמשים למניפולציות פוליטיות וכוחניות של העולם המיתי "כדי שנחוש כולנו כילדים שיש להם אב גדול מושיע, שהוא המחליט ,הוא האיש החזק ,ולנו אין שום אחריות למעשינו בכלל ". כפי שהסבירה במאמר :מה נעשה במיתוס" ( בספרה "עיוורים בעזה " ע' 157-170) . "מה נעשה במיתוס על מנת שלא ניפול לו קורבן? " שאלה במאמר זה. "עלינו רק לזכור שהמיתוס הוא סיפור המתרחש בתוך לשון וגם המיתוס הקדום ביותר שמוכר לנו איננו אלא מדרש ..כל האמנות כולה היא סוג של מדרש " ענתה .
מסקנתה הייתה שרלטיביזם תרבותי הוא הדרך היחידה לנתץ את כוחו של מיתוס ולמנוע ממנו להתאבן והוליד אלימות שסופה מי ישורנו . לדעתה הדרך להתגבר על הסכנות המקובעות במיתוסים קדומים היא על ידי קריאה השוואתית וביקורתית של גרסאות מיתוס שונות ועל ידי שכתוב ושחזור אמנותי שלהם על ידי כך ש"נספר את המיתוס מדור לדור ..ונוסיף עליו עוד מדרש , ועוד פירוש ,ועוד ידע שלנו ושל אחרים ".
אם כי הראבן נודעה בכתיבתה הפוליטית הרי סירבה בתוקף להיחשב כחלק מהקטגוריה האופנתית של "ספרות הנשים " ובסירובה להצטרף לכל פורום שהוקדש ל"ספרות נשים " . כל זה במסגרת הקפדתה ( ששוב אינה אופנתית כיום ) להפריד הפרדה מוחלטת בין כתיבה פוליטית ובין "אמנות טהורה" וכי "יוצר הוא יוצר בלי כל קשר למינו/ה והקוראים לא יכולים לדעת מי הוא מי ".
וכך היא מחתה כנגד כל ניסיון למצוא מסרים פוליטיים עכשוויים ביצירותיה הספרותיות הבדיוניות מתוך הקפדה לנתק בין האמנות האסתטית הטהורה ובין ענייני השעה . .
.ספרה האחרון שפורסם "ימים רבים-אוטוביוגראפיה " (2001 )  כלל מבחר מסות שתיארו שלבים שונים בחייה ובעברה.אך לא פחות מבעבר הקרוב והרחוק היא עסקה נמרצות גם בעתיד .

משיח או כנסת מסות ומאמרים / שולמית הראבן
כך עסקה הראבן גם בעתיד הספרות הישראלית בראשית המאה ה-21 בהרצאה שנתנה ב-1983 תחת השם "העוד תהיה ספרות במאה הבאה " ( ונכללת בספרה "משיח או כנסת ") . קבעה נחרצות :"תהיה " . אבל ציינה שאין זה ברור כלל איזו ספרות זאת תהיה . היא כתבה "אם נחייה בחברה המטפחת מיתוסים נחזור אל נכון שלב אחד אחורה מן הספרי אל האוראלי . ואם נהיה חברה ללא כל מיתוס , חברה א-היסטורית אנחנו עשויים להיתפס לאידיאליזציה של האינסטנט וליצור לעצמנו חיים בתוך קלאסטרופוביה של ההווה המיידי ".. במאמר אחר "היש קורא בקהל " הביעה הראבן את תקוותה שבעתיד גם עם התעצמות הטלוויזיה והוידאו ושאר האמצעים החזותיים לא יעלם הספר שאינו ניתן לעיבוד במדיום חזותי או כל מדיום אחר. וזאת מפני שהוא תלוי תרבות ותלוי לשון וזה חלק מייחודו ומן האמנות שבו..בנוסף לכך היא ייחלה שבעתיד נושא התדמיתנות שכה שולט בחיינו כיום יעלם וכי לאנשים תהיה די אינפורמציה לדעת להבדיל בין האמת ובין התדמית המקובלת וכי תוחזר לעולם הירארכית איכות אחת ויחידה שיהיה הבדל ברור בין מה שהוא איכותי ובין מה שהוא לא איכותי.
בראיון היא סיכמה את תקוותיה לגבי האזור בכך "שנהיה סוף סוף ראויים לשם המקיף ,הגדול העתיק והמחייב ,בני איזור הים התיכון , כאן התחיל הכל , וכאן העתיד ".

 

"הנביא " בתרגום אנגלי.

קישורים רלבנטיים
שולמית הראבן בויקיפדיה

שולמית הראבן בארכיון לספרות עברית 
שולמית הראבן בלקסיקון  לספרות עברית חדשה

שולמית הראבן ב"בבל "
פטירתה של שולמית הראבן 

אריאנה מלמד על שולמית הראבן

שירי לב ארי על שולמית הראבן

לאה איני על שולמית הראבן

סקירה אנגלית על שולמית הראבן 

סקירה  באנציקלופדייית נשים על הראבן 

"צמאון" באמזון

 

עיר ימים רבים

ירין כץ על "עיר ימים רבים" 

פרק מ" ימים רבים-אוטוביוגרפיה "

עוד פרק מ"ימים רבים" 

פרק שלישי מ"ימים רבים" 
ביקורת על "ימים רבים " 

שבחי הסיפור הקצר מסה מאת שולמית הראבן

"

כוחם של מים:  אלבום שירים שהולחנו של שולמית הראבן

הילד בראי: שיר ילדים מאת הראבן
אני לא ילדה של כיסא :עוד שיר ילדים 

שונא הניסים" רומן פמיניסטי ?

יהדות שוה סקרנות : על אלוף הראבן

ז'אנר הסיפורת התנכית בעברית 

המהדורה הצרפתית של "צימאון -טרילוגית המדבר".

תודה לאיתי ולאלוף הראבן על הסריקות .

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רינה  ביום ינואר 17, 2005 בשעה 2:23 pm

    הפתעתי לכלות את המקום שהקדשת לשולמית הראבן.היא ללא ספק היתה ראויה לכך. למרות שהכרתיה וגם חלק מיצירתה, מצאתי כמה מעט אני יודעת והמאמר האיר את עיני והרחיב את ידיעת .
    תודה,
    רינה יצחקי

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: