עלילות טרזן בארץ הקודש

טרזן העברי*

מאת אלי אשד

מאמר זה החל את חייו הארוכים כמאמר קצר יחסית בגיליון של המימד העשירי " המגזין של אגודת החובבים של המדע הבדיוני בארץ. משם הוא הורחב בצורה דרסטית לספר שלם בשם "טרזן בארץ הקודש " שכולל הרחבה עצומה שלו כהקדמה לצד קטלוג ענק עם תמונות ותקצירים של כל יותר מ-1000 הסיפורים שהופיעו על טרזן בעברית, ספר שהופיע בכמה מהדורות כל אחת מורחבת יותר מקודמתה ככל שהתגלו פריטים וסיפוריםפ נוספים על טרזן בעברית . לאחר מכן מאמר זה תורגם גם לאנגלית והופיע באתר על אדגר רייס בוראוז ברשת וגם לצרפתית והופיע בצרפת במגזין .קיצור שלו הופיע באתר וינט ולאחר מכן הוא שימש כמאמר מרכזי בספר "מטרזן ועד זבנג". ולאחרונה הוא הופיע בגירסה מורחבת ואקדמאית במגזין לחקר ספרות ילדים "עולם קטן ". ובימים אלו הוא תורגם לאנגלית והורחב בגירסה אקדמאית שאמורה להופיע בקובץ אקדמאי שיצא לאור ב-2012 שנת המאה להולדת טרזן .

כפי שאפשר אולי להבין זהו אחד המאמרים החביבים עלי מבין כל אלה שכתבתי ואולי גם אחד החשובים ביותר בגלל מה שהוא חושף על התרבות העברית.

טרזן על העצים

(מילים יעקב רוטבליט, לחן -דני ליטני )

שם בקרחת היער הוא גר

אח איזה גבר בחור נהדר

הכוכבים אל פניו מציצים

טרזן יושב לו מבסוט על העצים

טרזן על העצים !!! טרזן על העצים!!!

על העצים הוא שותה ואוכל

על העצים הוא אורחים מקבל

חורף וקיץ יורה ומלקוש

יש לו לב פתוח וציפורים בראש

טרזן על העצים !!!! טרזן על העצים!!!!

גם בלשון הקופים הגדולה

טרזן מבין כל מילה ומילה

כמה נעים פה בג'ונגל לחיות

טרזן מרגיש פה כמו מלך החיות

טרזן על העצים !!! טרזן על העצים!!!!

את החיות הוא מבין ואוהב,

כבש יגור על ידו עם זאב

גם הנמר והפיל ידידים

אם אומר פה טרזן כולנו יהודים

טרזן על העצים !!! טרזן על העצים !!!

טרזן חביבי הוא בן אצילים

אבא שלו הוא אחד ה"גדולים"

לא מפורסם משררה וכיבוד

זה מה שקורה במשפחות הכי טובות

טרזן על העצים !!! טרזן על העצים !!!!

(שרה להקת פיקוד דיזינגוף בתקליט שיצא בתחילת 1970) .

במאמר זה אסקור את המעבר של דמותו של איש הג'ונגל טרזן מהתרבות האמריקאית שבה נוצר אל התרבות העברית, שבה זכתה דמותו לפופולריות ולהשפעה רחבת היקף. בחלק הראשון אתמקד בדמותו של טרזן בתרבות האמריקאית, כפי שהופיעה בספרים, ואחר כך – בגלגוליה בסרטים ובקומיקס, ואנסה לעמוד על השינויים שעברה הדמות במעבר מספריו של בוראוז אל סוגי המדיה האחרים.

בחלקו השני של המאמר אתאר את תהליך ההתקבלות של דמות טרזן ושל עוד דמויות הקרובות לו בקרב הציבור הישראלי – בתקופת היישוב ובתקופת המדינה. כפי שאראה, גם בארץ-ישראל ואחר כך במדינת ישראל עברה דמותו של טרזן גלגולים שונים לאורך השנים כדי להתאימה לציבור הארץ-ישראלי והישראלי ולתפיסות התרבותיות השונות שהיו דומיננטיות בעולמו התרבותי.

מה היו הסיבות לפופולריות הרבה של דמות טרזן בארץ? איזה שינויים התחוללו בדמות במעברה לתרבות העברית? מה גרם לשינויים שחלו בדמותו של טרזן לאורך השנים? על שאלות אלה אנסה להשיב במאמר.

1. טרזן האמריקאי

1.1. טרזן הספרותי

בוראוז, יוצרו של טרזן, פירסם את סיפורו הראשון במגזין זול מסוג ה-Pulp. סיפור זה "The Princess of Mars" (נסיכת מאדים) הופיע ב-1912 ותיאר את הרפתקאותיו של לוחם אמריקאי בשם ג'ון קארטר על כוכב מאדים. בוראוז תיאר את הכוכב ואת החיים עליו בפירוט חסר תקדים. ספר זה היה הראשון בסדרה ארוכה של סיפורי הרפתקאות, שהתרחשו כולם על מאדים. אחר כך חיבר בוראוז עוד סדרות של מדע בדיוני, שהתרחשו על הכוכב ונוס או בפלוסידאר – עולם פרה-היסטורי בבטן האדמה. בסדרות אלה יצר בוראוז סוג חדש של ספרות הרפתקה – עלילות גבורה שהתרחשו בעולמות דמיוניים ועל כוכבים אחרים. סדרות אלה הפכו את בוראוז לסופר המדע הבדיוני הידוע והמצליח ביותר בתקופתו (אופק 1978, 196).

ואולם, להצלחה הרבה ביותר זכה בוראוז בסדרה שלא היתה בעלת אופי של מדע בדיוני דווקא –"טרזן איש הקופים". הסיפור הראשון בסדרה, "Tarzan of the Apes" (טרזן של הקופים), הופיע ב-1912, גם הוא בחוברת Pulp. בסיפור זה תיאר בוראוז את עלילותיו של טרזן, בן למשפחת לורדים בריטים, שנלכדה באזור הג'ונגל. הוריו של טרזן נהרגו בינקותו, והוא גדל בין הקופים בג'ונגל, ולבסוף הפך למנהיגם. בחלקו האחרון של הסיפור נפגש טרזן עם אנשים לבנים, אבל מחליט להישאר בג'ונגל, שכן חיי הג'ונגל והחופש עדיפים, לדעתו, על חיי התרבות, למרות כל היתרונות והנוחיות שבכוחם להציע.

בספריו של בוראוז הוצג טרזן כבעל טבע כפול – אנושי וחייתי: ההיבטים החייתיים של טרזן באו לידי ביטוי ביכולות על-אנושיות של ריח, שמיעה וראייה, כמו גם בכוחו הפיזי, שסייע לו להתגבר על בעלי חיים גדולים וחזקים ממנו; מוצאו האנושי העניק לטרזן אינטליגנציה גבוהה משל חיה (ולמעשה, גם משל רוב בני האדם). טרזן שילב בתוכו, אם כן, את היתרונות של אדם – אינטליגנציה והתאמה בין הגוף לשכל – עם יתרונותיה של חיה, וכל זאת בלי לסבול מהמגרעות של אף אחד מהם (Holltsmark 1981, 92).

צייר אהרון אבדי.

טרזן נהנה, אם כן, מכל העולמות: מחד גיסא, צאצא של לורדים בריטים, שמהם ירש את יופיים, את אומץ לבם ואת שכלם; מאידך גיסא, בנה המאומץ של הקופה הגדולה קאלה, שממנה ירש את כוחם של הקופים הגדולים ולמד לדבר בשפתם ולהתמודד עם סכנות הג'ונגל.

ואולם, בוראוז הציג בספריו גם היבט בעייתי של הקשר הכפול לשני העולמות, שכן טרזן לא תמיד ידע לאיזה מן העולמות הוא שייך – לעולם בני האדם של הוריו או לעולם הג'ונגל של הקופים הגדולים. הזהות הכפולה של טרזן – לורד בריטי מתוחכם שהוא גם איש פרא בג'ונגל – היתה אחד היסודות המרכזיים בספרי הסדרה. עם זאת, המאבק בין שני העולמות הוצג הצגה מפורשת רק בספרים הראשונים בסדרה, שכן בסופו של דבר העדיף טרזן את עולם הג'ונגל ובעלי החיים, שהוצג בספרים כעולה לאין ערוך על עולמם המושחת של בני האדם. ואולם, למרות ההעדפה הברורה לחיי הג'ונגל, טרזן לא מנע מעצמו את ההנאות שבחיי הלורד הבריטי גם בספריו המאוחרים של בוראוז.

בספרים כונה טרזן שוב ושוב "אדם-קוף", וכינוי זה הוא המפתח להבנת דמותו כפי שתיארה בוראוז. טרזן תואר כבעל כל התכונות שהיו למין האנושי לפני היווצרות התרבות, בעת שהיה עליו להיאבק על קיומו בג'ונגל, כלומר, כבעל אומץ וכשרים גופניים, שאבדו לאדם משהחל לפתח את תרבותו המכנית. בסיפוריו של בוראוז ייצג טרזן את החזרה לימיו הקדומים של המין האנושי, שהקופים הגדולים הצליחו לשמר. עם זאת, עמדתו של בוראוז כלפי האדם הטרום-תרבותי לא היתה עקבית, שכן טרזן תואר גם כבעל תכונות שהן פרי התפתחות אבולוציונית ממושכת. כך, למשל, טרזן תואר כמפותח ומתקדם מבחינה אבולוציונית מן "הפראים הכושים" שחיו בסביבת הג'ונגל. האינטליגנציה המפותחת שלו תוארה כתכונה שירש משושלת ארוכה של לורדים בריטים, שנתפסו בעיני המחבר, ככל הנראה, כשיא התפתחותו האבולוציונית של האדם.

לעתים תואר טרזן בספרים כלורד של ממש החי באחוזה ענקית בפאתי הג'ונגל עם אשתו ג'ין, ומנהיג את בני השבט "הכושי", הווזירים, שבראש לוחמיו עומדים הלוחמים האמיצים מובירו ומוגמבי. בספר הרביעי בסדרה, The Son of Tarzan (בנו של טרזן, 1917), נולד לטרזן בן, שכונה ג'ק או "קוראק", וכמו אביו עבר גם הבן גלגולים חוזרים ונשנים – מלורד צעיר לאיש פרא, וחוזר חלילה. בספרים אחרים, עם זאת, שוב שולט בהצגתו של טרזן ההיבט של "האדם-הקוף", הנוטש את חיי הלורד ונודד בג'ונגל, מנותק מכל חברה אנושית, מלווה רק בקופיף נקימה ובאריה ג'ד בל ג'ה.

ייתכן כי כפילות זו דווקא היתה מהסיבות המרכזיות לפופולריות של טרזן בקרב הציבור. כך עולה, למשל, מדבריו של קורא ישראלי של ספרי טרזן: "הוא היה לא רק קוף – הוא היה גם לורד" (אופק 1978, 197).

הסדרה על הלורד שגדל בקרב הקופים התקבלה כחידוש בקרב חובבי ספרות ההרפתקאות, וזכתה להצלחה גדולה ורבת שנים. התיאורים מלאי החיות של בוראוז אפשרו לקהל הקוראים לברוח מחיי המציאות האפורים אל חיי הג'ונגל ואל עולמות אבודים. ואולם, לצד הפופולריות הרבה ספגה הסדרה גם ביקורת קשה מצד חוגים שראו בה "ספרות הרפתקאות נחותה", ואף פעלו להורדתה ממדפי הספריות הציבוריות בארצות הברית. אחת הטענות שנשמעו בגנות הסדרה היתה שטרזן וג'ין חיים חיי חטא בלי נישואין, טענה שהיתה אמנם נכונה בנוגע לסרטים, אבל לא בנוגע לספרים (אופק 1969א, 174).

1.2. טרזן הקולנועי

בעקבות הצלחתם עובדו ספרי טרזן לקולנוע, והופקו על פיהם סרטים רבים, שהראשון בהם יצא לאקרנים ב-1918. הסרט, בכיכובו של השחקן השרירי אלמו לינקולן, זכה להצלחה רבה, וכך גם שני סרטי טרזן הנוספים שבהם כיכב (Porges 1975, 432). עד סוף ימי הסרט האילם הופיעו עוד חמש גרסאות קולנועיות לסיפוריו של בוראוז בכיכובם של שחקנים שונים. אף על פי שבוראוז התלונן כי הסרטים לא שמרו בדייקנות מספקת על קו העלילה של ספריו, הם היו נאמנים לספריו יותר מכל אחד מסרטי טרזן שנעשו בימי הסרט המדבר. הסרטים האילמים שמרו בקפדנות על היבט הלורד הבריטי שהוא גם אדם-קוף, היבט מרכזי, כאמור, ביצירתו של בוראוז (Behelmer 1987a, 43).

הגרסה הקולנועית המפורסמת ביותר של סרטי טרזן נעשתה בתקופת הסרט המדבר. היתה זו סדרת סרטים בכיכובו של ג'וני וייסמילר, ספורטאי שנודע בשיאים עולמיים רבים בענף השחייה. סדרת סרטים זו, שכללה שנים-עשר סרטים שצולמו בשנים 1932-1948, קבעה יותר מכל גרסה אחרת, כולל זו של בוראוז עצמו, את הדרך שבה ראו המוני בני אדם בכל רחבי העולם את דמותו של טרזן. ואולם, דמות טרזן שהציגה סדרה זו דווקא שונה קיצונית מתפיסתו של הסופר.

סרטיה הראשונים של סדרה קולנועית זו הופקו בחברת "מ.ג.מ.". החוזה שנחתם בין החברה לבוראוז אישר כי ל"מ.ג.מ." הזכות ליצור תסריטים מקוריים המבוססים על דמותו של טרזן ועל הדמויות המקורבות לו. לאמתו של דבר, על פי החוזה, נאסר על "מ.ג.מ." ליצור תסריט שעלילתו תדמה לעלילת ספריו של בוראוז, ובחוזה אף נקבע שבוראוז יקרא את התסריטים כדי לוודא כי אין הם מבוססים בדרך זו או אחרת על יצירתו. הסיבה לתנאי חוזה אלה נעוצה בכך שבשנים ההן היה בוראוז מעורב אישית בהפקת סרטים אחרים על טרזן, ולא היה מעוניין ליצור תחרות בין שתי ההפקות (Behelmer 1987, 43).

ג'וני וייסמילר כטרזן

כתוצאה מן המגבלות שהטיל המחבר על "מ.ג.מ.", ואולי בשל הרצון להציג לקהל דמות פשוטה ומובנת יותר, הדמות שיצרו תסריטאי החברה שונה במאפייניה מטרזן הספרותי. טרזן זה לא היה בן לורדים אינטליגנטי הנודד מן הג'ונגל לאנגליה ולאמריקה, ודמותו לא התאפיינה בזהות הכפולה – אדם-קוף שהוא גם לורד – המרכזית כל כך בספריו של בוראוז. היחס האמביבלנטי כלפי עולם בני האדם וכלפי עולם בעלי החיים נעלם גם הוא. בסרט הראשון בסדרה, Tarzan the Ape Man (טרזן איש הקופים, 1932), הוצג אמנם טרזן כחלק אינטגרלי מעולם בעלי החיים, אבל בסרטים הבאים בסדרה השתנתה גישה זו.

לעומת טרזן הספרותי, שרדף אחרי סכנות והרפתקאות, הוצג טרזן בסרטים שבכיכובו של וייסמילר כדמות פסיבית: הוא נקלע להרפתקאות ולסכנות שלא ביוזמתו, הגיב רק אם הוא או הקרובים לו הותקפו, ולרוב העדיף להישאר לא מעורב ולא לצאת את האזור המצומצם שבו שלט. העניין של טרזן בעולם הרחב ובנעשה בו קטן מאוד, ואוצר המלים המצומצם שלו בשפה האנגלית הדגיש את מגבלותיו השכליות. זאת ועוד, בכל הנוגע לתרבות המערבית נזקק טרזן להדרכתה המתמדת של ג'ין (ובסרטים מאוחרים יותר גם להדרכתו של בנו, בוי). טרזן חי ב"מטלול מוטארה", אזור נידח ומרוחק באפריקה שאף אינו מסומן במפות, ובסרטים הראשונים בסדרה כלל לא יצא מגבולות אזור זה.

טרזן של וייסמילר נעדר את המאבק המתמיד בין המשיכה אל עולם התרבות לבין המשיכה אל עולם הג'ונגל, והיה שייך כל כולו לעולם הג'ונגל. במידה רבה, טרזן הוצג כדמות "כמו-ילדותית" (כך נהגו בני התרבות המערבית לתאר את שבטי "הכושים" ו"האינדיאנים" השונים), שאינה מגלה עניין רב בעיסוקי "עולם המבוגרים". הדבר בא לידי ביטוי בקטעים הארוכים שהוקדשו בסרטים לבילוי שעות הפנאי של טרזן ובני משפחתו: הם עסקו בעיקר בשחייה בנהר ובמשחקים, ועיסוקים בעלי אופי מעשי יותר לא תוארו כמעט. עם זאת, ייתכן שהסיבה לכך היא הניסיון להציג את עולמו של טרזן כמעין אוטופיה, גן עדן בסכנה מתמדת של הכחדה בידי נציגי התרבות, הפולשים אליו בכל אחד מסרטי הסדרה.

בסרטים לא נעשה שום ניסיון להסביר מיהו טרזן ואיך הגיע לג'ונגל. אפשר לשער שיוצרי הסרטים הניחו כי רוב הצופים קראו את הספרים או ראו סרטים קודמים בסדרה. ואולם, ייתכן שהסיבה לחוסר הבהירות בנוגע למוצאו של טרזן היא שהסרטים נועדו מראש להפצה מחוץ לגבולותיה של ארצות הברית בעיקר: כדי לאפשר לבני לאומים שונים להזדהות עם דמותו של טרזן העדיפו המפיקים להשמיט את מוצאו הבריטי האריסטוקרטי ולהפכו ל"כל אדם" שמוצאו אינו ברור.

בסרטים לא היתה גם התייחסות אל התכונות המדגישות את קרבתו של טרזן לבעלי החיים, כמו יכולת ההרחה והשמיעה שלו, הבולטות כל כך בספריו של בוראוז. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בקושי להציגן חזותית בסרט או, כמו בנוגע ליכולת ההרחה, בחשש שקרבה יתרה בין טרזן לבעלי חיים תפגע ביכולתם של הצופים להזדהות עם הדמות.

לעומת זאת, תכונות ודרכי התנהגות הניתנות לביטוי חזותי הודגשו מאוד בסרטים, אף על פי שהוזכרו אך בקושי בספריו של בוראוז. כך הדבר בנוגע לדרכו המיוחדת של טרזן לנוע בג'ונגל (קפיצות מעץ לעץ) ולשאגתו, שהיתה למאפיין מרכזי בעיני קהל הצופים.

דמויות אחרות מספריו של בוראוז, כמו הלוחם הנועז מוגמבי ואנשי שבט הווזירים האצילים, המונהגים בידי טרזן, לא הופיעו בסרטים. רוב השחורים בסרטיו של וייסמילר הוצגו כפראים קניבלים או כמשרתים כנועים של הלבנים במסעות הספארי שלהם. גם בספריו של בוראוז מילאו אמנם השחורים תפקידים אלה, אבל לא הוגבלו להם בלבד. ייתכן שהמפיקים הניחו כי הצגה של שחורים גאים, ידידיו של טרזן ולא אויביו דווקא, לא תתקבל באהדה בקרב הקהל האמריקאי.

הדמות היחידה שהופיעה לצדו של טרזן הן בספרים והן בסרטים היא בת זוגו, ג'ין. במעבר לעיבוד הקולנועי נעשתה הדמות מג'ין פורטר מבולטימור שבארצות הברית לג'ין פרקר מלונדון שבאנגליה (בגילומה של מורין אוסוליבן). ג'ין הוצגה בסרטים כאינטיליגנטית מטרזן, לפחות בכל הנוגע להלכות התרבות המערבית, שהיה עליה להסביר לאיש הקופים התמים (בספרים, לעומת זאת, לא נזקק טרזן להסברים מסוג זה, והוא די אינטליגנטי ללמוד הכול בכוחות עצמו). ג'ין נשארה לחיות עם טרזן, אבל בניגוד לספרים – מעולם לא נישאה לו. נראה שהסיבה לכך נעוצה בבעייתיות הגלומה בנישואין אלה: מוצאו הבריטי של טרזן הושמט, כאמור, מן הסרטים, ומוצאו האתני והתרבותי נותר מעורפל, והנישואין היו עלולים לעורר התנגדות בקרב הצופים הלבנים, שלא ראו בעין יפה נישואי "תערובת" מכל סוג שהוא.

מעניין לציין כי בסרטים הראשונים בסדרה, בעיקר בסרט השני, Tarzan and his Mate (טרזן ובת זוגו, 1934) הוצגה ג'ין כנהנית מעולמה הפראי החדש, ואף הפכה להיות מעין "טרזן נקבה", עם שאגה מיוחדת משלה (לעומת הספרים של בוראוז, שבהם תוארה כליידי מעודנת המתעלפת בהתקרב סכנה). ואולם, דמות של אשה חופשית וליברלית הנהנית ממיניותה ומחיי חופש בג'ונגל לא ענתה, ככל הנראה, על דרישותיה של הצנזורה האמריקאית השמרנית של שנות השלושים, ולכן בסרטים המאוחרים נעשתה דמותה של ג'ין קונבנציונאלית יותר: היא וטרזן חיו חיי משפחה אידיליים בבית על עצים; היא לא יצאה כמעט מגבולות ביתה, ותפקידה הסתכם בטיפול בענייני הבית ובדאגה לשלומם של הגיבורים הגברים; ג'ין היתה לאם הדואגת בלי הרף לילדה, והמיניות שאפיינה את דמותה בסרטים הראשונים נעלמה כליל.

"ביתיות" זו ניכרה יותר ויותר גם בדמותו של טרזן, ונראה שהקשר עם ג'ין "ביית" אותו. מהסרט השני הוצג טרזן כאיש משפחה למופת המבלה את רוב זמנו בחיק משפחתו. גם בספריו של בוראוז ניכר "ביות" זה של דמות הגיבור בידי אשתו, ואולי משום כך מצא לנכון שלא לכלול את ג'ין ברוב ספרי הסדרה, ולתאר את הרפתקאות גיבורו הרחק מהשפעתה של אשתו ומחובותיו המשפחתיים.

אפשר להניח כי הצנזורה היא האחראית לכך שבוי, בנם של טרזן וג'ין, שהופיע החל מהסרט הרביעי בסדרה, Tarzan Finds a Son (טרזן מוצא בן, 1939), הוצג כילד מאומץ. התסריטאים היו מעוניינים, ככל הנראה, להוסיף לסרט את בנם של טרזן וג'ין, דמות שהופיעה גם בספריו של בוראוז, אבל מכיוון שבסרטים טרזן וג'ין חיו בחטא, נאלצו התסריטאים לוותר על הצגת ילד ביולוגי ולהחליפו בילד מאומץ. בוי היה בן משפחת גרייסטוק, משפחתו של טרזן בספרים (אבל לא בסרטים, כאמור), וכמו קוראק, בנו הספרותי של טרזן, מילא תפקיד של "טרזן מתלמד". דמותו של קוף השימפנזה צ'יטה, שחי עם בני הזוג בביתם, היא חידוש גמור של הסרטים, ונראה שעיקר תפקידה הגברת האפקט הקומי.

לסרטים הראשונים בסדרה היה מודל עלילתי קבוע: לאזור המרוחק שבו חיו טרזן ובני משפחתו חיים אידיליים של משחק ושחייה לא פוסקים, חודר ספארי של לבנים, מקצתם "טובים" ומקצתם "רעים". "הרעים" חורשים מזימות שונות שעלולות לפגוע בטרזן, בבני משפחתו או באזור מגוריו. הם חוטפים את ג'ין או את ג'ין ואת בוי, אבל בדרכם חזרה נתפסים בידי אחד משבטי הקניבלים הרבים ליד אזור מגוריו של טרזן. הקניבלים מתכוונים להעלותם לקורבן, אבל ברגע האחרון מופיע טרזן בראש עדר פילים ומציל את "הטובים", ואילו "הרעים" נהרגים בידי טרזן או בידי הקניבלים. מודל זה נשמר בכל חמשה הסרטים הראשונים והמפורסמים בסדרה. ועם זאת, הוא שונה לגמרי מן הנוסחה שבבסיס ספריו של בוראוז, שבהם נדד טרזן ממקום למקום, ועבר הרפתקאות בערים אבודות. עם זאת, בסרטים מאוחרים יותר בסדרה, שהופקו בידי סול לסר, ולא על ידי "מ.ג.מ.", התגוונו העלילות, וכמו בספריו של בוראוז קיים טרזן קשר עם העולם הרחב ואף ביקר בממלכות אבודות שונות.

גורדון סקוט מגלם את טרזן עם הקוף צ'יטה.

הצלחתם הגדולה של סרטי וייסמילר הביאה לכך שגם ראשוני הסרטים שהופקו אחריהם, בשנות הארבעים והחמישים, שמרו על הדמות שנוצרה בהם. בסרטים אלה, בכיכובם של השחקנים לקס בארקר וגורדון סקוט, תואר טרזן כפרא אדם שאינו מסוגל לדבר כמעט, חי בבית עצים עם ג'ין, עם בנו המאומץ ועם קוף שימפנזה. עם זאת, הדמויות בסרט קיימו קשר עם התרבות המערבית ומילאו משימות שונות עבור הממשל הבריטי באפריקה. הדמות שיצר בארקר היתה מעט מתורבתת מזו של וייסמילר, והדמות שגילם סקוט היתה מתורבתת אף יותר. בסרטי טרזן שהופקו בשנות הששים, בכיכובם של ג'וק מהוני ומיק הנרי, הוצגה דמותו של טרזן בדרך קרובה יותר לזו של בוראוז, אם כי העלילות היו מקוריות, בלי שום קשר לספרים. בסרטים אלה הוצג טרזן כבן תרבות מתוחכם, סוכן חשאי נוסח ג'יימס בונד, הנודד בעולם – בייחוד באסיה ובדרום אמריקה – ומגן על הטובים מפני כוחות הרשע (Anez 1989, 147).

ואולם, סרטים אלה שוב לא זכו להצלחה שלה זכו סרטיו של וייסמילר. ייתכן שהדמות איבדה את אמינותה בעולם שבו כבר נחקר כל סנטימטר בג'ונגל האפריקאי והתברר כי אין בנמצא ערים אבודות ואף לא כוהנות לבנות יפיפיות. ייתכן גם שבשל עוינותן הגוברת והולכת של מדינות אפריקה, שקיבלו לא מכבר את עצמאותן, לנוכחותם של לבנים ביבשת, לא יכלו יוצרי הסרטים להציג אדם לבן השולט בחיות ובשבטי "הכושים".

ב-1999 יצאה גרסה חדשה ופופולרית לסיפורו של טרזן, הפעם סרט מצוייר של חברת "דיסני". דמותו של טרזן בגרסת "דיסני" שונה מאוד הן מן הדמות שיצר בוראוז והן מן הדמויות שהוצגו בגרסאות הקולנועיות השונות. טרזן של "דיסני" נענה לדרישות "הפוליטיקלי קורקט": הוא נמנע מאכילת בשר, חי בהרמוניה עם בעלי החיים וקיבל בהבנה את ג'ין הפמיניסטית והדומיננטית. שחורים לא הופיעו כלל בגרסה של אולפני "דיסני", כנראה כדי להימנע מלהציגם כפראים, ולקומם את קהילת השחורים בארצות הברית. גרסה זו רחוקה מאוד באופיה מספריו של בוראוז, ובכל זאת זכתה להצלחה גדולה, שכן התאימה את הדמות של טרזן להלכי הרוח של שלהי שנות התשעים של המאה העשרים.

1.3. טרזן בקומיקס

דמותו של טרזן עברה שינויים ביחס ליצירה המקורית של בוראוז, ולא בקולנוע בלבד. הדמות זכתה להצלחה רבה גם במדיה של רצועות וחוברות הקומיקס. טרזן היה גיבור ההרפתקאות הראשון שהופיע בסיפורי קומיקס בעיתונים, כבר ב-1929, והוא מככב בסדרות קומיקס עדיין, שבעים שנים ויותר ברציפות. סיפורי הקומיקס האלה, ציוריהם של אמני קומיקס חשובים, כמו הרולד פוסטר (Foster) ובורן הוגארט (Hugarth), נמנים כיום עם הקלאסיקה של הקומיקס של שנות השלושים והארבעים. חלקם היו אלה עיבודים ישירים לספרי בוראוז, וחלקם – סיפורים מקוריים. מסוף שנות הארבעים החלו להופיע חוברות קומיקס שהתבססו על סיפורים מקוריים של טרזן בהוצאת דל (Dell). במשך עשרות שנים כתב את החוברות האלה סופר הקומיקס הפורה גילורד דובויס (Dubois) וציירו אותן האמנים ג'ס מארש (Marsh), ראס מאנינג (Manning) ואחרים. דובויס יצר דמויות חדשות, כמו הנשר הענק ארגוס והרופא הסקוטי מק-וירטל, ומיקם רבות מעלילותיו בארץ הפרה-היסטורית האבודה "פאל או דון", שברא בוראוז באחד מספריו. בשל אופיו של המדיום, המאפשר תיאור מפורט של מפלצות ושל אירועים פנטסטיים בלי האילוצים הכספיים הפועלים בסרטים, הודגש בסיפורי הקומיקס ההיבט הפנטסטי.

טרזן בין אוכלי אדם טרזן נגד הפולשים מספרים 2  ו-1

טרזם בצפורני הנשרים טרזן בממלכת הקופים מספרים 3 ו-4 אדגר ריס בריאוס סיפורים מצוירים הוצאת ספרים מזרחי

דמותו של טרזן הפכה לדמות הספרותית הפופולארית ביותר של המאה ה20- ביחדעם הסוכן החשאי ג’ מס בונד ודמות הקומיקס סופרמן ואולי אף יותר מהם, שכן אם כי דמויות אלה היו נערצות מאוד גם בארצות רבות אחרות פרט לארצות מוצאן ארה"ב ובריטניה הרי המעריצים בארצות השונות הסתפקו בחומר המיובא ספרים סרטים וקומיקס ,ולא טרחו ליצור על דמויות אלה יצירות מקוריות . במקרה של טרזן לעומת זאת הוא הפך לחלק כה אינטגרלי מהתרבויות השונות שבהן הופצה דמותו , עד שבארצות שונות נוצרו עליו ספרים וסרטים מקוריים משלהם על מנת להשביע את הצימאון הבלתי

נדלה של הקהל המקומי לדמות .וכך בהודו הופקה על טרזן סידרה שלמה של סרטים וכך גם בארצות אחרות כמו סין וספרד , וסיפורים מקוריים עליו הופיעו אפילו בארצות כמו סוריה ולבנון ( אם כי בספריו תיאר בוראוז את הערבים בצורה שאיננה חיובית בלשון המעטה …) . כל זה כמובן ללא בקשת רשות מיורשיו של בוראוז שלהם היו כל הזכויות על הדמות . וכך במשך תקופה ארוכה היו יורשיו של הסופר מעורבים בשורה של משפטים כנגד ה"ממשיכים " של בוראוז בארצות השונות , אך על כל יזם " שהשתמש בדמותו של טרזן שאותו עצרו צצו 10 אחרים במקומות שונים בעולם.

אך משום מה היה מקום אחד אליו לא היגיעה כלל ידם הארוכה של יורשיו של בוראוז , לישראל, ודווקא שם הייתה במשך תקופה לא קצרה תעשייה ערנית במיוחד בסיפורים על דמותו של איש היער

2. מטרזן עברי לטרזן ישראלי

2.1. טרזן היהודי

..המועיל והמהנה קוראים לזה. אפשר לומר זאת גם על הסרט. לא רע הטרזן הזה כשהוא מרחף בין עצי היער הענקיים או מחליף עים ג'ין מילים אנגליות שגם ערבים מבינים אותן… מצליח מעשן סיגריה אחרי סיגריה להירגע ,הוא לא מפחד ,הוא לא נבהל .הוא נלחץ בחרדה כולו,שימשך, שיימשך המזל הטוב הזה …האולם עצמו דווקא התמלא ..המצטרפים עכשיו מתיישבים בקצות השורות, מזל מן השמיים, עין טובה מן השמיים, הכיסאות הפנויים כאן ישארו פנויים ויש עוד חמש עשרה דקות, כן אפילו צמת פחות ועוד סיגריה למצוץ בביטחון ושלווה . ..כאשר ברגע זה מופיע האריה וטרזן מציל את צ'יטה הקוף הטיפש החכם, שמונה ועשרים. קרוקודיל פוער את לסתותיו ומחליק לעבר החוף. מצליח קם מסיר את המעיל,שומע צפצופים, מתיישב מהרה,כופה את המעיל על גב הכיסא שלפניו –וזז כפוף שמאלה כפוף מתגנב שלא להפריע סליחה פעם, סליחה פעמיים והוא מחוץ לשורה.

על המסך ובאולם דממה מתוחה, הגיעה שעתו של נחש שם להחליק לעבר ג'ין הישנה ואלוהים ממשיך לעזור מישהו נכנס ברגע זה ואפשר להחליק החוצה בדלת הפתוחה למחצה. בפתח הראשי אין שוטרים רק סדרן מנומנם .. מושיט בדל כרטיס בלי להסתכל בלי להגיב על מלמול ההתנצלות של היוצא להרוות את צימאונו בחוץ. בחוץ. בחוץ ועד פעם בחוץ. ולא להאמין בחוץ..

הפיצוץ..ועוד שלושה פיצוצים,מלמעלה. בגובה ראשי הקהל בדיוק. שאגות עדר הפילים רודפות את צווחות הנמלטים למטה, בחושך בתאים מאחור פרצו צווחות נשים. גידופי גברים, אבל איש לא זז שם ..כי קודם כל צריכות –והנה כן באות –היריות, אש אוטומטית בצידו של הבניין .. גם הסרט נפסק, נשארו רק זעקות הפצועים למטה, על הרצפה, ועדיין בחשכה. עת להסתלק, כמוסכם.

( מתוך הפרק "שאגת האריה " בספר "יאיר " מאת משה שמיר )

המגע הראשוני בין דמותו של טרזן לציבור העברי בארץ-ישראל נוצר, ככל הנראה, עוד בימי הסרט האילם. בעל בתי הקולנוע והסופר יעקב דוידון, הבעלים של בתי הקולנוע "בית העם" ו"גן רינה" בתל-אביב שבהם הוקרנו רוב סרטי טרזן, הזכיר בספרו את הקרנת הסרטים בחיפה: "אלמו לינקולן גיבור הבד הראה את עוזו וגבורתו להתפעלות תושבי חיפה לאלפיהם" (דוידזון 1923, 23). רשימתו של דוידון היא מן השנים 1920-1921, ולכן נראה שהמפגש הראשון בין הציבור העברי לסרטי טרזן התרחש זמן קצר, יחסית, אחרי שיצא לאקרנים סרט טרזן הראשון, ב-1918. ייתכן, כמובן, שעוד סרטים אילמים מסדרת טרזן הגיעו לארץ-ישראל בשנות העשרים, אבל לא נמצאו עדויות לכך.

אפשר, עם זאת, לקבוע בוודאות כי כל סרטיו של ג'וני וייסמילר הגיעו לארץ-ישראל בשנות השלושים, מ-1933 ואולי אף קודם לכן. היו אלה מסרטי ההרפתקאות הפופולריים ביותר בתקופה. נראה שהפופולריות שלהם אף עלתה על זו של מערבוני בוק ג'ונס, של סרטי פלאש גורדון וקפיטן מארוול, שגם הם זכו להצלחה גדולה בשנות השלושים והארבעים, וגם גיבוריהם שימשו בסיס לסדרות של סיפורים מקוריים.

יש מקום לטענה כי הפופולריות של סרטי טרזן בכיכובו של ג'וני וייסמילר ביישוב העברי בארץ-ישראל אינה בגדר מקרה. בארץ-ישראל הופצה השמועה כי ג'וני וייסמילר יהודי, היהודי היחיד בין הכוכבים של סרטי ההרפתקאות בשנים ההן. זאת ועוד, הישגיו של וייסמילר בספורט ובשחייה עוררו גאווה רבה בקרב בני היישוב, שכן היהודים לא הצטיינו בתחומים אלה מסורתית. ולכן, בעיניהם של אנשי היישוב ייצג ג'וני וייסמילר את יהודי "השרירים" המצליח בעולם הכוח והספורט, ניגוד מושלם ליהודי הגלותי המנוון ושקוע בספרים; דוגמה ליהודי החדש ששאפה התנועה הציונית (על זרמיה השונים) ליצור בארץ-ישראל. כך, למשל, מתאר עמוס עוז את האהדה של דור הוריו לסרטי וייסמילר: "ההורים שלנו היו גאים מאוד על כך שג'וני וייסמילר – טרזן המקורי – הוא יהודי. הדבר הזה השתלב אצלם עם הכיסופים לתחיית יהדות השרירים המכבים שיקומו לתחייה" (עוז 1990, 197). יש מקום לחשוב כי לסיפורי טרזן הייתה השפעה מסוייצת אף על סיפור בר כוכבא והאריה שהפך לכה מרכזי בחג ל"ג בעומר.

סרטי טרזן בכיכובו של וייסמילר תרמו לחיזוק רושם זה של "אחד משלנו", שכן מוצאה של דמות טרזן שגילם לא היה ברור, ובסרטים לא הופיע, כאמור, שום רמז לכך שהוא לורד בריטי. דרך זו של הצגה תרמה, כנראה, רבות לפופולריות של הדמות ביישוב, הנתון תחת שלטון בריטי. זאת ועוד, מדבריו של עוז עולה עוד סיבה נוספת להזדהות הרבה שעוררה הדמות בקרב בני היישוב: "טרזן הוא יהודי מפני שהוא תמיד 'המעטים' ואויביו הם תמיד 'הרבים' מפני שהוא חכם-תחבולות ואויביו – חמומים ונבערים. ומפני שהוא תמיד מנצח סוף סוף ואילו אויביו תמיד מובסים" (עוז 1990, 197).

מתחריו של טרזן בבתי הקולנוע – גיבורי המערבונים וגיבורי המדע הבדיוני – לא היו מסוגלים ליצור רושם עז שכזה. השחקנים היו ממוצא אנגלו-סכסי, והציבור הארץ-ישראלי הצמא לגיבורים בני עמו לא היה יכול למצוא בהם מודל להזדהות.

עם זאת, בראיון עמו ציין הסופר והמתרגם אהרון אמיר כי הדמות שגילם וייסמילר, ולא מוצאו היהודי של השחקן דווקא, היא שהשפיעה, לדעתו, על צעירי התקופה. נראה כי מוצאו היהודי של וייסמילר הרשים את דור ההורים בעיקר, כפי שמשתמע גם מדבריו של עוז.

יש מקום לשער כי סרטי טרזן של וייסמילר השפיעו על עיצוב דמותו "הצבר" בשנים ההן: חובב טבע שרירי, מרבה בסיורים וממעט בדיבורים. דמותו של טרזן בגילומו של וייסמילר שימשה גם מודל לכרזות תעמולה ציוניות שהציגו את דמות "הצבר" (אלמוג 1997, 133). טרזן של ג'וני וייסמילר נתפס, אם כן, בעיני בני התקופה כמודל לצעיר הארץ-ישראלי.

ולכן, לא במקרה נודע בארץ-ישראל טרזן בגילומו של וייסמילר כ"טרזן האמיתי" או "המקורי", שכן דמותו ענתה על הציפיות האידאולוגיות של בני היישוב. טרזן בגילומו של שחקן אחר, ואף טרזן המקורי של בוראוז, נחשבו ביישוב ל"לא אמיתיים", כלומר, "מזויפים".

2.2. טרזן בגליונות עתוננו

ב-1935, זמן קצר אחרי הופעתם של הסרטים הראשונים בכיכובו של וייסמילר בארץ-ישראל, החלו להופיע ראשוני התרגומים לספריו המקוריים של בוראוז. היתה זו תופעה יוצאת דופן, שכן בימים ההם שררה בארץ-ישראל התנגדות עזה לספרות לא קנונית, שאינה משרתת את צורכי הלאום המתהווה, כמו ספרי בלשים והרפתקאות, גם לאלה שזכו למעמד של ספרות קנונית למחצה בתרבויות אחרות, כמו ספרי שרלוק הולמס של קונן דויל (שביט 1983, י-יב). ספריו של בוראוז היו, אם כן, דוגמה יחידה כמעט לתרגום ספרות לא קנונית לילדים בשנות השלושים (הורוביץ 1993, עמ' 103), ולמיטב ידיעתי – מקרה יחיד בתקופה של תרגום ספרות שמוצאה בחוברות ה-Pulp האמריקאיות. זאת ועוד, בארצות הברית עצמה ספגו הספרים ביקורת חריפה, שלא היה בה כדי לעודד את תרגומם דווקא.

סיפורי טרזן – בניגוד ליצירות לא קנוניות אחרות, שראו אור בהוצאות שוליות (למשל סדרת הסיפורים על הבלש דוד תדהר, שיצאה לאור בדפוס מוזס) – פורסמו מעל דפיו של העיתון לילדים עתוננו (1932-1937), עיתון ילדים מרכזי בזמנו. העיתון נערך בידי קבוצת מורים, ובהם המילונאי לעתיד אברהם אבן-שושן, והיה שנים אחדות העיתון היחיד והחשוב ביותר לילדים בארץ-ישראל (סיטון 1991, 6). עתוננו התאפיין באוריינטציה ציונית מובהקת. בין רשימות של ביאליק, של הרצל ושל טרומפלדור, כמו גם כתבות על מצב היהודים בעולם, החלו להופיע בעתוננו, עוד לפני פרסומם של סיפורי טרזן, סיפורי הרפתקאות פרי עטו של רידר הגארד (Haggard) וסיפורי מדע בדיוני. ואולם, סיפורים אלה הזכירו במידה רבה את ספרי ההרפתקאות של ז'ול ורן (Jules Verne) ושל מין ריד (Mayne Raid), שהיו נפוצים בתקופה זו בארץ-ישראל ונחשבו חומר קריאה "לגיטימי" לילדים. סיפורי טרזן, למרות עיבודם וקיצורם, היו שונים מאוד ואלימים הרבה יותר מכל מה שפורסם עד אז מעל דפי העיתון.

סיפורי טרזן הראשונים תורגמו בשנים 1935-1936 בידי המורה גדליהו אמיתי (שכתב תחת פסוודונים שונים), מעורכי העיתון, וזכו להצלחה רבה בקרב הקוראים. הצלחה זו התבטאה בתגובות נלהבות של הקוראים, שלא הזכירו במכתביהם שום סיפור אחר בעיתון.

המוטיבציה לפרסומם של סיפורי טרזן טמונה, ככל הנראה, בניסיון להגדיל את תפוצת העיתון. ועם זאת, אפשר להניח כי העורכים, בעלי המחויבות האידאולוגית, לא היו כוללים סיפורים אלה בעיתון הילדים בלי הלגיטימציה האידאולוגית שהעניקו סרטיו של וייסמילר לדמותו של טרזן. בלי הפרשנות המתווכת של סרטי וייסמילר, סביר להניח כי דמותו של טרזן, כפי שיצר אותה בוראוז – הלורד הבריטי בג'ונגל – לא היתה זוכה למידה זו של הצלחה בקרב קהל הקוראים של עתוננו וללגיטימציה מצדם של קובעי הטעם התרבותי בארץ-ישראל.

2.3. סיפורי טרזן מקוריים

הצלחת דמותו של טרזן בקרב ציבור הקוראים בארץ-ישראל הביאה לתופעה חדשה בספרות העברית – יצירת סיפורים עבריים מקוריים סביב דמות שמוצאה מספרות זרה. הסיפורים המקוריים הראשונים על טרזן הופיעו ב-1939, זמן קצר אחרי שהופיעו בספרים התרגומים הראשונים לטקסטים של בוראוז. סיפורים אלה הופיעו כחוברות בסדרת "המאה העשרים", שכללה סיפורי הרפתקאות, בלשים וריגול, שאת רובם כתבה שולמית עפרוני (פסוודונים של הסופר דוד קרסיק, לימים עורך השבועון לאישה. ראו שביט 1998, 477).

קרסיק חיבר סדרת סיפורים שתיארו את הרפתקאותיהם של צמד חוקרי ג'ונגל – רוברט דונקאן ואחותו מרי – ובהם לא הופיעה דמותו של טרזן. טרזן עצמו הופיע רק באחד הסיפורים המאוחרים בסדרה, שנקרא טרזן הנוקם (עפרוני 1939). בסיפור זה פגש צמד החוקרים בטרזן, ויחד חוו הרפתקאות שונות במאבקם המשותף נגד "האמהרים", תושביה של עיר אבודה. סיפור זה מעניין במיוחד, שכן הוא נתן ביטוי ברור לכך שבתיאורו את דמות טרזן הושפע קרסיק בעיקר מסרטי וייסמילר, ולא מן הספרים של בוראוז, אף על פי שאחדים מהם היו זמינים בעברית זה מכבר. טרזן הוצג בסיפור כבנו של שחקן קולנוע שאבד בג'ונגל בעת הרפתקה קודמת של צמד החוקרים – רמז ברור לקשר בין הדמות לבין עולם הקולנוע.

סיפור העלילה של "טרזן הנוקם" התבסס גם הוא על הנוסחה שגובשה בסרטיו הראשונים של וייסמילר: קבוצת חוקרים נכנסת לטריטוריה של טרזן, חבריה נאלצים להתמודד עם עיר של "ילידים", והם נופלים בשבי עד אשר טרזן מצילם לבסוף. בסיפור זה מתאהב טרזן באשה בשם הלן, היא נשארת לחיות עמו בג'ונגל ונרמז כי עומדים להיוולד להם ילדים (בלי שום הגבלות צנזורה!).

ההוצאה של סדרת "המאה העשרים" הודיעה כי תפרסם עוד סיפור בסדרה, "טרזן ובת זוגו" (כשם סרטו השני של וייסמילר), ובו יתוארו עלילות צאצאיהם של טרזן והלן. ההוצאה הבטיחה כי סיפור זה "אינו מבוסס על הרומאן של ביראוז ולא לפי הסרט אלא מותח ומעניין שבעתיים". חוברת זו אינה זמינה כיום, ולא ידוע לי אם אכן יצאה לאור.

בשנות הארבעים המשיכה דמותו של טרזן ליהנות מפופולריות, וכיכבה בספרים ובחוברות בהוצאות שונות – כולם תרגומים מעובדים לספרי בוראוז. בין המתרגמים-מעבדים היו אוריאל אופק הצעיר (בשם הבדוי "בן אריה") ושאול קנצלר, לימים מחברם של ספרי לימוד רבים. ספרי טרזן מקוריים לא המשיכו להופיע בשנים ההן.

2.4. השפעת דמותו של טרזן על בני התקופה

דמותו של טרזן הותירה רושם עז על דור הילדים שגדל בארץ-ישראל בשנות השלושים והארבעים. בספרי ילדים עבריים המתארים ילדות והתבגרות בימי הישוב – כמו שבע טחנות ועוד תחנה של אוריאל אופק (1956) וסומכי של עמוס עוז (1978) – ניכרים היטב עקבותיו של רושם זה. המחברים מציינים במפורש את השפעת הספרים והסרטים של טרזן עליהם ועל בני גילם, שבאה לידי ביטוי בנהייתם אחר טיולים הרפתקניים ובמשחקי הילדים שנהגו לשחק, ובהם יסודות שונים מעולמו של טרזן, כמו בניית בתים על עצים. ספרים אלה נותנים ביטוי גם להשפעתם של סרטי טרזן על העניין הרב שגילו הילדים ביבשת אפריקה. סרטי טרזן וספרו של נחום גוטמן בארץ לובנגולו מלך זולו (1939) עוררו בנוער הישראלי מעין ערגה קולקטיבית להרחיק נדוד "אל לב אפריקה בואכה מקורות הנהר זאמבזי ולהיאבק בודד ואמיץ עם המון ילידים צמאי דם" (עוז 1978, 24).

בספרו של משה שמיר יאיר – אברהם שטרן: חיו-מלחמתו-מותו (2001) עוד עדות ספרותית לרושם העז שהותירו סרטים אלה על תושבי ארץ-ישראל. שמיר מתאר את מאמציהם של אנשי לח"י לפוצץ בית קולנוע ירושלמי בעת הקרנתו של סרט טרזן, ומספר על הפופולריות של סרטי טרזן בקרב הבריטים, הערבים והיהודים, כמו גם בקרב אנשי לח"י עצמם, המצטערים צער רב על שעליהם לפוצץ את בית הקולנוע בלי שיוכלו לצפות בסופו של הסרט.

סופרים שונים (ראו, למשל, עוז 1990; עומר וקינן 1977) תיארו את הרושם של לוחמי מלחמת השחרור כאילו הם נתונים במאבק בין טובים לרעים, בדומה לסרטים ההוליוודיים, ובראשם סרטי טרזן, שבהם צפו בשקיקה. הסופר שרגא גפני, למשל, בסיפורו "הקרב על מבצר ויליאמס" (נותב 1950), נתן ביטוי לתחושת חוסר יכולתו של "הצבר" להבדיל בין המציאות הריאלית למציאות המיתית-הוליוודית ולשאיפתו לחקות את הגיבורים הקולנועיים.

ייתכן שלדמות טרזן של ג'וני וייסמילר הייתה גם השפעה מסויימת על יצירת הפסל המפורסם ביותר של התקופה , "נמרוד " של יצחק דנצינגר משנת 1939 ( שנת שיא הפופולריות של סירטי טרזן בארץ ) שתיאר צייד לבן ערום .דמותו של וייסמילר אף הופיעה בכרזות ציוניות של התקופה כמודל לדרך שבה החלוץ צריך להיראות ולפעול.

עד כמה היו סרטים אלה אהובים על בני הדור ניתן ללמוד מהסיפור הבא : שני דיפלומטים אמריקניים נסעו במכונית עם נהג ישראלי לחזית בעיצומה של מלחמת השחרור . לפתע בדרכם נ עצרה המכונית בידי שני לוחמי פלמ"ח שנראו כאילו זה עתה יצאו מעיצומו של קרב כלשהו . הלוחמים דיברו עם הנהג בעברית שלא הייתה מובנת לאמריקנים ולתדהמתם נכנסו למכונית והנהג החל להסיע אותה במהירות שיא בחזרה לתל אביב. הדיפלומטים המופתעים החלו לחשוש שאולי הם קרבן למעשה חטיפה ( הלוחמים נראו פראיים ו"לחוצים במיוחד ") לבסוף שאלו את הנהג מה קורה וזה ענה להם " אנו לוקחים את הבחורים לתל אביב לבית הקולנוע הם עברו קרבות קשים ועכשיו הם ממהרים לראות את סרט טרזן החדש”…..

הפופולריות הרבה של סרטי טרזן ושל החוברות המבוססות על דמותו הניעה את יגאל מוסינזון ליצור ב-1949 את סדרת חסמב"ה (אופק 1978, 198). נראה שמוסינזון ניסה ליצור במודע מודל מתחרה למודל "הגיבור הפועל לבדו" של ספרי טרזן, והציב קבוצה של ילדים הפועלים בשיתוף פעולה להשגת מטרות לאומיות. כמו כן, סדרה זו תיארה גיבורים בני הארץ, ולא גיבור שמוצאו בתרבות זרה. בספריו הקפיד מוסינזון גם לשלב הצהרות בגנותו של טרזן. אחד מילדי חסמב"ה הצהיר בגאווה, בחסמב"ה ואוצר הזהב של המלך הורדוס למשל, כי "כל הילדים אומרים שחסמבה יותר טוב פי מיליון מטרזן!" (מוסינזון 1953, 131). מוסינזון טען שהצהרה זו התבססה על דברי בנו, לשעבר חובב של טרזן (אופק 1969ב, 233).

הוצאת הקרנף, שפירסמה את חוברות טרזן בשנות החמישים, ראתה צורך להגיב על ההקנטות של מוסינזון, ויצרה את סדרת "חנמ"ט" – חבורת נערים מעריצי טרזן (יובב תשכ"א). את הסדרה כתב "צ. יובב", שם בדוי החתום גם על חוברות טרזן שראו אור בהוצאה זו. החוברות החלו לראות אור בראשית שנות הששים, ותיארו את הרפתקאותיה של חבורת ילדים אמיצים והרפתקנים יותר מחבריהם שאינם קוראים את חוברות טרזן או מהילדים הקוראים את ספרי חסמב"ה בלבד. ואכן, הצלחתה של חסמב"ה לא פגמה בפופולריות של טרזן בקרב קהל הקוראים. ההפך הוא הנכון – בפתח עמד גל שני וגדול של פופולריות.

2.5. טרזן הכנעני

ב-1954 החלה להתפתח תעשייה של ממש סביב דמותו של טרזן, שהופיע כגיבור במאות סיפורים מקוריים (למעלה מ-1000 במספר!). הסיפורים הראשונים מסוג זה הופיעו בהוצאת הקרנף, שהוקמה בידי הסופר והמתרגם, איש התנועה הכנענית, אהרון אמיר, בשיתוף פעולה עם בעלי דפוס מל"ן בתל-אביב. אמיר, שחיפש דרך לזכות ברווחים וניסה לתפוס פלח שוק של קוראים צעירים, בחר בדמותו הפופולרית של טרזן לגיבור סיפוריו. בראיון עמו ציין אמיר שטרזן סימל "ויטאליות ומשהו שורשי הקרוב לטבע". לטענתו של אמיר, כל מטרתן של החוברות היתה להביא לרווחים כספיים ותו לא, אבל אפשר להניח כי בחירתו בטרזן הושפעה גם מהפוטנציאל הגלום בדמות זו לייצג את האידאלים של התנועה הכנענית. ואכן, הסופרים שכתבו את חוברות טרזן הראשונות עבור אמיר והוצאת הקרנף היו רובם נציגים מובהקים של התנועה הכנענית או מקורבים אליה מבחינת השקפת עולמם. ביניהם אפשר למצוא את עמוס קינן, את שמעון צבר, את ישעיהו לויט, את דני הרמן ואת אלישע גת.

טרזן היה גם, לדעתי, מהמקורות המשפיעים על עיצוב דמותו של "הצבר" הישראלי, שאנשי התנועה הכנענית היו בין דובריו ומעצביו המרכזיים. "הצבר" שהציגו היה דמות הקרובה לטבע, לאדמה ולבעלי החיים, בדומה לדמות הטרזן שגילם וייסמילר. באופן דומה הוצגה דמותו של טרזן בסיפורים שיצרו אנשי התנועה הכנענית – דמות חיונית ובעלת שורשיות טבעית, חסרת תסביכים גלותיים, משוחררת מעודף אינטלקטואליות ובעלת זיקה לטבע (שביט 1984, 166).

ייתכן שההתייחסות אל טרזן כאל סמל לישראליות שורשית היא שהניעה את הוצאת הקרנף לא להציג את החוברות כתרגום מאנגלית. רוב רובם של המערבונים, סיפורי הריגול והמלחמה הרבים שהופיעו בשנים ההן נכתבו בידי סופרים ישראלים, אבל הוצגו כמתורגמים. חוברות טרזן, לעומת זאת, הוצגו לרוב כפרי יצירתו של סופר ישראלי, אם כי תמיד בשם בדוי – "יובב" – או בלי ציון שם המחבר. הפסוודונים "יובב" נבחר, לדברי אמיר, בזכות הצליל העברי-ילידי שלו. ההוצאה בדתה ליובב ביוגרפיה מפורטת, שבה הוצג כסופר צעיר שיצא ללמוד בחו"ל. עם זאת, מדי פעם בפעם הודו בעלי ההוצאה בפני קוראיהם כי מדובר בשם כיסוי למחברים שונים.

הסיפורים הראשונים שראו אור בהוצאת הקרנף היו בעיקרם, ככל הנראה, עיבודים לסיפורי קומיקס אמריקאיים בהוצאת דל. באחד הראיונות סיפר עמוס קינן: "נתנו לי קומיקס ואמרו לי תהפוך את זה לסיפור ולפעמים גם בלי קומיקס" (בר-יוסף 1992, 25). שתיים מן הדמויות הפופולריות בסיפורי טרזן הישראליים – הנשר הענק ארגוס והרופא מק-וירטל – נלקחו ישירות מסיפורי הקומיקס של גילורד דובויס, ונראה שלחוברות הקומיקס האמריקאיות השפעה על עוד רבים ממאפייניו של טרזן הישראלי בגרסת הקרנף. ואולם, בחוברות המאוחרות הלכה והצטמצמה השפעה. הכותבים החלו לפנות אל הגרסאות העבריות המקוריות הזמינות בשוק כמודל לכתיבתם. עם זאת, רבים מן הציורים על העטיפות של החוברות בהוצאת הקרנף, גם בחוברות המאוחרות, היו מבוססים על ציורים של סיפורי קומיקס, ומכאן עולה בבירור כי חוברות הקומיקס היו זמינות להוצאה.

גם לספריו של בוראוז היתה, ככל הנראה, השפעה שולית בלבד על יוצרי החוברות. טרזן של החוברות האלה לא היה "האדם-קוף שהוא גם לורד", הקשור לבעלי החיים ולטבע, שתואר בספריו של בוראוז. הוא היה מסוגל אמנם לתקשר עם בעלי חיים ולדבר בשפתם, אבל הרושם שנוצר היה של מעין "ד"ר דוליטל", כלומר, אדם גאוני שלמד לדבר בשפת בעלי החיים, ולא של אדם השולט בשפת החיות מכיוון שגדל ביניהן. בסיפורים היתה התייחסות מעטה בלבד ליסודות אופייניים מסיפוריו של בוראוז, ואם הופיעו יסודות אלה, כמו העיר האבודה אופיר, הם הוצגו הצגה שונה מאוד מבספריו של בוראוז. ג'ין, דמות המשנה היחידה שהופיעה הן בספריו של בוראוז והן בחוברות, הוצגה חפה ממיניות, ותפקידה הסתכם בדאגה לשלומם של טרזן ושל בוי בעת שיצאו להרפתקאותיהם.

גם לסרטיו של וייסמילר השפעה מוגבלת על החוברות. דמות זו של טרזן – פרא אדם המתקשה בדיבור – מעולם לא שימשה מודל לדמותו של טרזן בחוברות. מהסרטים נשאבו רק רעיונות אחדים, כמו בית העצים (שהופיע גם בסרטים המאוחרים יותר בכיכובם של לקס בארקר ושל גורדון סקוט) ודמותו של הנער בוי, דמות מרכזית ברבים מן הסיפורים, מוקד הזדהות לקוראים הצעירים. גם צ'יטה הקוף הופיע ברבים מן הסיפורים כדמות משנית.

בחוברות תואר טרזן כאיש העולם הגדול; אף על פי שביתו היה רק סוכה בג'ונגל (או בית עצים), הוא צויד במיטב חידושי הטכנולוגיה, כמו מכשיר קשר משוכלל; טרזן קיים קשר ישיר עם הממשלה הבריטית בקניה ומילא עבורה משימות שונות, ובהן דיכוי מרידות של שבט "הכושים" מאו-מאו. בחוברות אחדות השתתף טרזן בעלילות בעלות אופי של מדע בדיוני, ונלחם במפלצות שונות ובחיזרים שפלשו ליבשת אפריקה.

המודל ששימש את מחברי החוברות הישראליות היה, ככל הנראה, הסרטים בכיכובו של לקס בארקר, שגילם טרזן מתורבת במידת מה מזה של וייסמילר. דמותו של בארקר אכן הופיעה על רבות מעטיפותיהן של החוברות (סרטו האחרון יצא לאקרנים ב-1953, שנה לפני שיצאו לאור החוברות הראשונות). דמותו של טרזן, כפי שתוארה בחוברות, הושפעה גם מדמות טרזן בגילומו של גורדון סקוט שסרטיו הוקרנו בישראל בשנים 1955-1960. סקוט גילם טרזן אינטליגנטי במיוחד, שמילא, בדומה לטרזן של החוברות, משימות שונות עבור הממשל הבריטי באפריקה.

החוברות של הוצאת הקרנף זכו להצלחה רבה בישראל של אמצע שנות החמישים וראשית שנות הששים. בשנים אלה הדפיסה ההוצאה חוברת חדשה בכל שבוע, ודפוס מל"ן, הבעלים של ההוצאה, אף החל לפרסם חוברות בשמות שונים, כמו, הוצאת הנמר והוצאת הברדלס, במטרה להתחרות בהוצאות אחרות שניסו לזכות בנתח מן ההצלחה (אשד 2000, 23). ב-1957 עזב אמיר את ההוצאה ופנה לעריכת כתב העת הספרותי קשת, וברמת החוברות ניכרת ירידה יחסית.

לדפוס מל"ן קמו מתחרים שהוציאו סדרות טרזן משלהם. אחת מהוצאות אלה היתה הוצאת הפיל, בבעלות עזרא נרקיס. סיפורי טרזן של הוצאת הפיל נכתבו בידי סופרים שונים: מירון אוריאל, לדוגמה, כתב כ-200 חוברות וסיפורים שונים על טרזן ובוי (במקביל כתב גם מערבונים רבים בסדרת "בוק ג'ונס" וספרי "סטאלגים"). אוריאל הדגיש, אף יותר מהכותבים של הוצאת הקרנף, את מאפייני הפנטזיה והמדע בדיוני בהרפתקאותיו של טרזן. ברבים מסיפוריו בולטת העובדה שהתבסס על מודלים של סרטי אימה, כמו "דרקולה" ו"המומיה" (דמויות שהופיעו בסיפורי טרזן שלו) ועוד סרטי מדע בדיוני, שאת עלילותיהם הסב שרירותית לעלילות של סיפורי טרזן.

נראה כי קהל היעד העיקרי של כלל החוברות היה ילדים בגיל בית הספר היסודי. הוכחה לכך אפשר למצוא במכתבי הקוראים שהופיעו בכרכים הראשונים של החוברות בהוצאת הקרנף (התשובות לקוראים נכתבו בידי אמיר). לדברי אמיר, קהל היעד של החוברות היו ילדים בני 9-13, אם כי קראו בהן גם מבוגרים יותר. עזרא נרקיס, המוציא לאור של הפיל, טען בריאיון עמו כי ייעד את החוברות לבני 11-13, אבל גילה שלחוברות יש קוראים גם בגילאי העשרים. הסיפורים המאוחרים יותר שפירסמה הוצאת הפיל – סיפורי מדע בדיוני ואימה מורכבים ומפחידים למדי – היו מיועדים, ככל הנראה, לנוער. לדברי נרקיס, לא היתה מדיניות מכוונת להעלות את גיל הקוראים, ועניין זה היה פועל יוצא מאופי כתיבתו של אוריאל, מחבר הסיפורים.

" המפץ הגדול " של חוברות טרזן החל ב1953 כאשר החלה סדרה של חוברות שיצאו

בהוצאה שנקראה ה"קרנף " ושהייתה שייכת לדפוס מל"ן., שקיים עד היום בתל אביב חוברות אלה שיוחסו ל"יובב" שעליו סיפרה ההוצאה שהוא סופר ישראלי צעיר שנסע לחו"ל וכו' היו למעשה פרי יצירתם של חבורת סופרים ישראליים צעירים כולם שייכים או מקורבים לתנועה ה"כנענית " וכללו את עמוס קינן , ישעיהו לויט , שמעון צבר , דני הרמן , אלישע גת כמו גם בוהמינים ידועים מקפה "כסית " שכתבו כמה חוברות לשם הבידור אנשים כמו יוסף ספרה ( היום מנהיג קיבוץ "נאות סמדר" בערבה ) צפרירה לוין ( היום סופרת ) ורבים אחרים . עורך הסידרה היה הסופר המתרגם אהרון אמיר ולא פעם ניתן היה למצוא בחוברות מעין "ניחוחות" של רעיונות כנעניים על הקרבה של הגיבור טרזן לטבע ולאדמה בדומה לדעות שאותם השמיעו חברי התנועה לגבי איך הצבר הישראלי צריך להיות .טרזן תואר בחוברות כהתגלמות האולטימטיבית של הצבר חסר הפחד , ודומה שהכנענים ראו בו קרבה רבה לדמות ה"טרזנית " של “נמרוד" הצייד איש הטבע שתואר בפסלו המפורסם של יצחק דנצינגר שהשפיע עליהם. עמוקות.

על המיטה שכבה נערה צעירה יפת תואר כשהיא מפרפרת ונאבקת בשארית כוחותיה עם ערפד דמים מחריד שישב על חזה ושתקע את מקורו הארוך בגרונה.

"הצילו" זעקה הנערה " הציייייילו"!!!!".

בפרץ נואש של מהירות זינק טרזן לעבר דרקולה המתרומם וניסה לתפוס אותו באצבעותיו . הערפד הנורא הסתער עליו וניסה לתפוס את גרונו בניביו האיומים. טרזן נאלץ להרפות ממנו ואז בשתי חבטות כנפיים אדירות התנשא הערפד באוויר וצווחתו החדה הילכה אימים באוויר הלילה הרוגע .

כעבור רגע ראה טרזן את הערפד המעופף הולך ומתרחק מגג הבית לעבר העיר השלווה הנמה את שנתה.

( טרזן נגד דרקולה . בהוצאת הפיל )

טרזן תואר בחוברות אלה בצורה שונה מאוד משתיאר אותו בוראוז. הוא תואר שם כאביו

הרוחני של הסוכן מולדאר מ"תיקים באפילה ", כמי ששגרת יומו היא של מאבק בפלישות אינסופיות מהחלל לכדור הארץ וליבשת אפריקה ובהשמדה של אין ספור מפלצות דמויות גודזילה ומדענים מטורפים שעיקר עיסוקם בחיים היה לחבר ראשי בני אדם בעלי חיים לחיות אחרות ,כן נלחם בסיפורים אלה בשורה של אויבים ידועים כמו המדען הסיני המטורף ד"ר פו מנצ'ו הערפד דרקולה המפלצת של פרנקנשטיין , מיסטר הייד מספר האימה "דוקטור ג'קיל ומר הייד " של סטיבנסון וכו' וכו'.

בנוסף לכל אלה נאבק טרזן לעיתים קרובות גם בנאצים מרושעים כמו ד"ר מנגלה ( שניתק פעם את ראשו של טרזן מגופו וחיבר אותו לזברה ,אך אל דאגה לזמן מוגבל בלבד ) ומרטין בורמן ( שאותו הרג טרזן לפחות שלוש פעמים שונות בסיפורים שונים….) ובשליחיו של המנהיג המצרי נאצר שתואר בחוברות כמי שזומם ללא הרף להשתלט על כל יבשת אפריקה, ואחריה על העולם .

סיפורים אחרים תיארו את מסעותיו של טרזן בזמן לעבר ולעתיד (ובכך הקדימו ההוצאות הישראליות בכמה שנים את סופר המד"ב פיליפ חוזה פארמר שגם הוא כתב סיפורים על מסעותיו של טרזן בזמן לעבר, אלא שהוא בניגוד להם קיבל לכך אישור מיורשיו של בוראוז). הוא נסע בזמן לעבר לתקופת הדינוזאורים, לתקופת האדם הקדמון (שם בדק ומצא שאנשי המערות דיברו בשפת הקופים הגדולים של תקופתו) לזמנו של יוליוס קיסר, ולזמנו של הקיסר נירון שם נלחם כגלדיאטור בזירה לצד הנוצרים הנרדפים והשתמש באקדח מודרני כדי לגבור על אויביו. .

. הוא גם נסע לעתיד: לעתיד הקרוב של שנת 2078 בסיפור "טרזן ומדינת העתיד" בהוצאת הפיל שבו הוא נחטף בידי נוסעים בזמן משנה זאת ומגלה שבשנת 1989 פרצה מלחמת עולם שהשמידה את רוב אוכלוסיית העולם וכעת השרידים הסובלים חמורות ממחסור בכוח אדם נאלצים לחטוף אנשים מתקופות אחרות ככוח עבודה (עלילה המזכירה מאוד את עלילת הספר "מילניום" של ג'ון וארלי שהפך גם לסרט אלא שהמחבר, מירון אוריאל, הקדים את וארלי בלפחות 20 שנה …) זאת בהתאם לחוקים משנת 1978 המאפשרים ל"אנשים עליונים לעשות כרצונם למען טובת האנושיות". טרזן מחליט שהוא מעדיף את שנת 1959 ובורח אליה בחזרה במכונת הזמן.

בסיפור אחר "טרזן ועיר העתיד" בהוצאת הקרנף נוסע טרזן (שבשלב זה כבר תואר כנוסע מנוסה ביותר בזמן) לעתיד הרחוק עוד יותר של שנת 3958 ומוצא שוב עולם שלאחר חורבן גרעיני שבו מסתובבים שבטים של מוטאנטים מפלצתיים בעלי שני ראשים ומגלה עיר מכנית הנשלטת בידי מחשב מרכזי המפעיל רובוטים ככוח שיטור.

החוברות זכו להצלחה אדירה ואם כי יועדו לילדים קראו אותם בסתר גם מבוגרים רבים.

בשלב מסוים הצלחתם הייתה כה גדולה עד שהוצאת הקרנף אף פרסמה כמחווה לקוראים חוברת מיוחדת שהייתה מורכבת כולה מסיפורי קוראים על טרזן שנשלחו אליה ( כולם כמובן ברמה ירודה ביותר אפילו בסטנדרטים הלא גבוהים של החוברות אך עדיין הייתה זאת מחוה נאה כלפי הקוראים הנאמנים של הסדרה).

חלק ממאמציה של הוצאת הקרנף "לכבוש " את קהל הקוראים היה הוצאת סדרה מתחרה לחסמבה בשם "חנמ"ט" (חבורת נערים מעריצי טרזן ) שהייתה תשובה ארסית להתקפות על טרזן בספריו של מוסינזון , ושבה הוצגו הנערים הקוראים חוברות טרזן כמוכשרים ואמיצים יותר מחבריהם שאינם קוראים טרזן או שקוראים רק חסמבה….

שוב ניתחו הפגזים על המומיה כמו ברד.הפגיעות הישירות במפלצת האבן היו רבות מספור אולם דבר לא הזיק לה. טנק אחד טיווח היטב את תותחו ופגע פגיעה ישירה בראשה של מפלצת .המומיה אפילו לא נעצרה. היא היגיעה אל הטנק תוך שהיא שואגת שאגה איומה והחלה להפוך אותו, אנשי הצוות אחוזי הבהלה נמלטו ממנו על נפשם.

טרזן נזכר בשתי המומיות החיות הקודמות שאותן השמיד בעבר ( "הערת העורך : בחוברת "טרזן נגד המת החי " ובסיפור בהמשכים "טרזן שליט הג'ונגל האמיץ") . את כל אחת מהם היה צורך להשמיד בשיטה שונה , על אחת מהן גבר באמצעות להביור ועל השניה באמצעות מכות בגרזן מיוחד עשוי יהלום , אך כעת נראה היה שמומיה זאת חסינה גם בפני אמצעים אלה.

.כיצד יתגבר עליה הפעם?

( מתוך "טרזן נגד המומיה " בהוצאת הפיל )

ספר מאת מירון אוריאל בהוצאת נרקיס באחד משמותיה המרובים. הצלחתה של הוצאת הקרנף הביאה לכך שקמו לה שורה של מתחרים ובראשם הוצאת " הפיל " של המוציא לאור עזרא נרקיס . שהוציאו חוברות טרזן משלהם שנכתבו כולן בידי הסופר והמתרגם מירון אוריאל .הוא בסיפוריו שם דגש אף יותר מסופרי הוצאת הקרנף על אוירה "מדעית בדיונית " בסיפורי טרזן , ואף כתב סיפורי אימה המזכירים מאוד את סדרות "צמרמורת " של היום.אלא שבדרך כלל נהרגו בהם הרבה יותר אנשים ובצורות הרבה יותר משונות מסיפורי האימה המודרניים.

בסיפורי הוצאת הפיל תמיד יש לכך נוסחה קבועה: בהתחלת הסיפור מופיע איזה איום מפלצתי שכל כלי הנשק החדשים ביותר אינם עושים עליו כל רושם יהא זה מומיה קדומה שקמה לתחייה, ואינה ניתנת להשמדה וכעת עוסקת להנאתה בהחרבת ערים, או דינוזאור ענק צאצא של גודזילה שעסוק כעת באכילתה של העיר לונדון או שלד מפלצתי של מדען מטורף המופעל בידי מוח אלקטרוני, או צבא של פולשים ממאדים, או תולעים ענקיות שמשמידות את צמחיית העולם וגורמות לרעב עולמי, או רוצח סדרתי מטורף שעוסק בזלילת מוחות של קורבנותיו וכו' וכו' . לאחר מכן תיאר הסיפור תמיד בפרטים גראפיים ביותר (המזכירים סיפורי אימה מודרניים ) את נתיב ההרס והחורבן שהמפלצת התורנית משאירה מאחוריה ואת חוסר יכולתם של כלי נשק קונבנציונליים (ולפעמים גם כלי נשק גרעיניים!) להתמודד עמה. רק בשלב מאוחר מודים הגורמים הרשמיים השונים בחוסר יכולתם להתמודד עם האיום וקוראים לכלי הנשק האולטימטיבי של המין האנושי, לטרזן, ועליו תמיד ניתן היה לסמוך שילך להתמודד עם האיום התורני כשהוא חמוש רק בסכינו ושיציל ברגע האחרון את המצב. לפעמים בעזרתם של עדר הפילים הנאמנים שלו שתמיד היה ניתן לסמוך עליהם שירמסו צבא של חייזרים מבוהלים (ולא רק כפר של כושים מבוהלים כמו בסיפוריו המקוריים של בוראוז) או בעזרת הנשר הענק שלו "ארגוס" נשר שגודל לממדי ענק בידי מדענים נאציים בג'ונגל והפך לידידו הנאמן של טרזן ("דמות" שנלקחה מסיפורי הקומיקס האמריקניים),ולפעמים תוך שימוש בידע האנציקלופדי שלו על הג'ונגל וצמחיו ,כמו פרחי ג'ונגל שהם הרסניים במיוחד למומיות חיות ,או תוך שימוש בתחבולות מחוכמות. בסיפורים אלה הוכיח טרזן שוב ושוב שהשכל וכוח הרצון האנושי הם תמיד עדיפים על הטכנולוגיות המתוחכמות ביותר.

טרזן פוגש את …

HAPIL Edition circa 1962 by Miron Uriel: n69 ~ TARZAN POGESH ET FLASH GORDON ( TARZAN MEETS FLASH GORDON)  Pt. 1: fighting on the moon with invaders from Jupiter.

ההוצאות השונות היפגישה אותו לא רק עם נבלים ידועים כמו המפלצת של פרננשטיין ודוקטור ג'קיל ומר הייד אלא גם עם גיבורים ידועים . כמו שינה נערת הג'ונגל מסיפורי הקומיקס האמריקניים וזימבו איש הג'ונגל בסרטים ההודיים וגם עם גיבורים שאיזור פעולתם היה מחוץ לג'ונגל כמו איש החלל פלאש גורדון .

"טרזן אני מתכבד להציג בפניך את ידידינו החדש פלאש גורדון "

טרזן פקח את עיניו לרווחה מרוב תמהון….

"פלאש גורדון –אתה? "

הצעיר חייך

"כן וכי יש משהו מוזר בכך? "

"לכל הרוחות " אמר טרזן " מימי לא תיארתי לעצמי שאדם כמוך קיים בכלל. כל כך הרבה ספרים נכתבו וכל כך הרבה סרטים הוסרטו אודותיך, עד כי קשה להאמין שאינך אגדה".

"פלאש גורדון פרץ בצחוק

"אינני אגדה בה במידה שאתה אינך אגדה , טרזן. ההרפתקאות והעלילות הרבות שלי נתפרסמו במידה כזו , שעשרות מפיקי סרטים בכל רחבי העולם החליטו כי מוטב להפוך אותי לגיבור סרטים . אבל איך אומרים –אין עשן בלי אש?"

( טרזן פוגש את פלאש גורדון בהוצאת הפיל )

הצמד הבלתי מנוצח נאבק בחוברות שונות יחדיו באיומים שונים מהחלל החיצון כולל צבא של אנדרואידים ממאדים שהשמידו את מרבית ערי העולם ( כולל את תל אביב ) לפני שהצוות עצר אותם ברגע האחרון ממש לפני הכחדת המין האנושי.

עוד גיבור ידוע שבו נפגש טרזן היה גיבור הקומיקס , הסופרמן המעופף קפיטן מארבל שעימו נאבק בין השאר בגנגסטרים מתים שהוקמו לתחייה בידי מכונה מיוחדת בסיפור שה זכיר בעלילתו ביותר משמץ את סרט האימה "ליל המתים החיים" ( אבל נכתב כמה שנים לפני שהסרט נוצר ) .

הוצאת הפיל הכניסה חידושים שונים בתחום סדרות הסיפורים על טרזן כמו סידרה שלמה שעסקה אך ורק בהרפתקאותיו של "בוי " בנו המאומץ של טרזן מהסרטים ( שנפגש גם הוא עם פלאש גורדון והשמיד ביחד עימו בקרב חללי צי פולש של חייזרים בסיפור "הנער בוי נגד משמיד העולמות " ) וסדרות שבהן כול החוברות היו סיפור אחד ענק בהמשכים על עלילות טרזן ובוי. שמהלכו נאבקו כנגד קבוצה ספציפית של נבלים במקומות שונים ברחבי העולם.

וכך במשך במספר שנים בראשית שנות השישים יכול היה הקורא חובב טרזן לבחור בקיוסק המקומי שלו מתוך לא פחות מעשרה חוברות טרזן שונות שהוצאותיהם לרוב לקחו שמות של חיות מהג'ונגל כמו "הנמר" ו"הברדלס " .

הרפתקאות טרזן במטוס המוות 10 חוברות

והוצאת רמדור ( שעטיפותיה היו מרשימות במיוחד בהשואה לעטיפות החדגוניות של שאר ההוצאות שלרוב השתמשו בצילומים חוזרים על עצמם של וייסמילר ומשפחתו הקולנועית ) . התוצאה של הצלחה זאת הייתה שבשוק החלה מלחמה של "טרזנים " כאשר כל הוצאה הודיעה לקוראיה שרק אצלה ניתן לקרוא סיפורי טרזן "אמיתיים " והזהירה מ"החיקויים " ( בוראוז התהפך בודאי בקיברו !) המאבק היה כה עז עד שבשלב מסוים החלו בעלי הוצאת הקרנף להוציא חוברות טרזן תחת שמות הוצאות שונות כביכול כמו "הנמר " כדי לשבור את השוק למתחרים , והמאבק בינהם היגיע אפילו לבית המשפט המחוזי שנאלץ להכריע בשאלה של מי הוא טרזן ה"אמיתי"…בית המשפט פסק שכול ההוצאות יכולות להמשיך להוציא ספורי טרזן כרצונם. . ( יורשיו של בעל הזכויות האמיתי , בוראוז ,מיותר לציין , לא ראו גרוש אחד מכל הכספים שהרויחו היזמים בארץ מדמותו של טרזן ..).

עלילות טרזן והבסיס הסודי חוברות כרך ג' 10 חוברות כולל הטיסה לירח

בשנות החמישים והששים ראו אור בישראל מאות חוברות שטרזן גיבורן. נראה כי דמותו של טרזן זכתה ליותר סיפורים מכל דמות אחרת בתולדות התרבות הפופולרית בישראל, ובדוכני העיתונים הופיעו בכל שבוע חמש עד עשר סדרות טרזן שונות. בין ההוצאות שררה תחרות קשה, ובראשית שנות הששים אף תבע דפוס מל"ן לדין את מתחרהו העיקרי, עזרא נרקיס, הבעלים של הוצאת הפיל, בטענה כי הוציא סיפורים המבוססים על דמותו של טרזן. בית המשפט קבע כי אין זכות יוצרים על הדמות, ונרקיס רשאי להמשיך בפרסומיו (אשד 2000, 12).

ייתכן שהפופולריות הרבה של טרזן הושפעה גם מהעניין שהתעורר בשנים אלה זו ביבשת אפריקה ובמדינות החדשות שצצו בה, שעמן ניסתה מדינת ישראל ליצור קשרים דיפלומטיים וכלכליים. סיפורי טרזן הישראליים הציגו את דמותו של טרזן כאיש התרבות המביא חופש וידע לפראים בג'ונגל, ואגב כך גם בולם מזימות שטניות שונות של ערבים ושל נאצים. סביר מאוד להניח שישראלים רבים בשנים ההן הזדהו עם דמות זו וראו בה את בבואתה של הפעולה הישראלית באפריקה.

מדינת ישראל שורבבה מדי פעם בפעם אל עלילות הסיפורים שראו אור בהוצאת הקרנף ובהוצאת הפיל. באחד הסיפורים בהוצאת הפיל, טרזן שליט הג'ונגל האמיץ ([בלי שם מחבר] 1960), עזר טרזן לאנשי "המוסד" ללכוד פושע נאצי במוסקבה, ובסיפור אחר– טרזן בתעלת סואץ ([בלי שם מחבר] 1959) – נענה לבקשתו של השגריר הישראלי באפריקה והשמיד את הצי המצרי במצרי טיראן.

( הבלשים הצעירים וטרזן פורצים למפרץ שלמה " מאת אבנר כרמלי)

עד כמה היו החוברות פופולאריות תעיד העובדה שבעברית יצאו לא פחות מ950 סיפורים עבריים מקוריים, יותר מעל כל דמות אחרת בתולדות הספרות העברית!

, בתקופת שיא הפופולאריות שלו בשנים 1960-1961 אף חדר לדפיו של שבועון הילדים המכובד "הארץ שלנו " שפרסם עליו בו זמנית גם סיפור מצוייר וגם סיפור לא מצוייר בשם "טרזן ותעלומת האטום"  שנכתב בידי לא אחר מאשר המשורר פנחס שדה !

לעתיד שדה הביע חרטה על כתיבת סיפור זה והסביר שמעולם לא הבין מה אנשים מוצאים בדמותו של טרזן " בסך הכל יהודי לא לבוש שמרחף בין עצים " .

הפופולאריות של הדמות גרמה לכך שטרזן נחשב כמעט לדמות ישראלית לכל דבר וכמי שאף תרם לקום המדינה כפי שהתברר מהסיפור " טרזן נלחם בבריטים " שיצא בהוצאת הנמר שבו נזכר טרזן בנוסטלגיה בימיו כחבר בארגון ההגנה כאשר עזר למעפילים לפרוץ את ההסגר של בני עמו הבריטים על הארץ ואף נכלא כתוצאה מכך בכלא עכו…… , וסיפורים אחרים דנו בתרומתו החשובה לישראל במאבקה בערבים.

בחוברת טרזן ותותח הרקיטות טרזן שהוא סימפטי לישראל יוצא למצרים על דעת עצמו כדי להשמיד תותח "יורה פגזים גרעיניים " שאותו סיפקה בריה"מ למצריים ושעימו מאיים נאצר בהשמדת ישראל . טרזן מסיים את המשימה בהצלחה כשבדרך הוא משמיד בסיס מצרי שלם וכמה עשרות אלפי מצרים בנוסף לתותח עצמו .

באחת החוברות בהוצאת הקרנף, טרזן ועשרת השבטים (יובב [בלי תאריך-ב]), גילה טרזן את שרידיה של אימפריה עברית אבודה שהושמדה בידי הרומאים.

טרזן הציוני

 

"האם אינכם מגדילים את שטחי החורשות שלכם ?" שאל טרזן

מגדילים ומגדילים "אמר הדוקטור קלונימוס " שאיפתו של כל אזרח ישראלי היא ליער את ישראל ביערות רבים וגדולים ככל האפשר ".

אם כן " אמר טרזן מהורהר " עוד יש סיכויים שאבוא להשתקע בישראל ".

( הבלשים הצעירים וטרזן פורצים למפרץ שלמה " מאת אבנר כרמלי)

 

 

"הבלשים הצעירים וטרזן פורצים למפרץ שלמה ".ציורים מאת מ.אריה

טרזן הלוחם במצרים הופיע גם בספרו של שרגא גפני (בשם העט אבנר כרמלי), הבלשים הצעירים וטרזן פורצים למפרץ שלמה (כרמלי 1957). בספר זה הפגיש גפני את חבורת הבלשים הצעירים עם טרזן במאבק משותף נגד סוחרי עבדים מצרים. בספר ניכרת הזיקה בין האתוס "הטרזני" והאתוס "הצברי", כפי שהבין אותו גפני, איש התנועה הכנענית. טרזן, על פי הספר, למד בעת שהותו בג'ונגל לפעול מיד ובלי היסוס נגד כל אויב הקם להורגו, ולעולם לא להראות ולו גם סימן קל שבקלים לפחד. "הצברים" מחבורת "הבלשים הצעירים" הוצגו בדרך דומה: גם הם התאפיינו באומץ לב, בעמידה שלווה מול סכנות וביכולת פעולה מהירה והחלטית; גם הם באים להשליט חוק, סדר וצדק בקרב התושבים הפראים. בראיון עמו אישר גפני כי ראה קשר ברור בין שתי צורות ההתנהגות – של טרזן ושל ה"בלשים הצעירים".

טרזן הוצג לא פעם כמסייע לשירותים החשאיים של מדינת ישראל במאבקם נגד נאצים וערבים עוינים. ואולם, הגאווה הלאומית הישראלית תבעה "תשובה" ישראלית-ציונית אמיתית לטרזן, וזו הופיעה בשנים 1960-1961 בסדרת "דן טרזן – הטרזן הישראלי". את רוב ספרי הסדרה כתב ופירסם בהוצאה עצמית העיתונאי זאב גלילי (אחדות מהן כתב הסופר אמנון שפאק), שהיה מקורב לתנועה הכנענית, אם כי התנגד בתוקף לזרם "השמאלני" יותר שייצג, לדעתו, עמוס קינן (גלילי 1999, 4). גלילי מספר כי קרא חוברות טרזן אחדות שחיבר קינן (החוברות הראשונות שפורסמו בהוצאת הקרנף, ב-1954 לערך), ומצא שהן מביעות "לקח שמאלני ישראלי". על כן החליט ליצור סיפורי טרזן בעלי מסר לאומי. וכך נוצרה דמותו של "דן טרזן": נער ארץ-ישראלי שניצל מהתרסקות מטוסה של משפחתו בג'ונגל; הוא גדל בקרב הקופים, אצל נכדתה של הקופה שגידלה את טרזן, והיה לאיש יער דמוי-טרזן; דן טרזן מגיע לישראל עם קום המדינה ומתמנה לסוכן "מוסד", ובמסגרת תפקידו נאבק באויביה של ישראל, כמו גם במפלצות שונות ובאיומים מהחלל החיצון. בריאיון עמו סיפר גלילי כי הסדרה זכתה להצלחה רבה מאוד, וכי בתחילה הדפיס חוברת אחת לשבועיים, ואחר כך – חוברת לשבוע.

טרזן הישראלי

אך בסופו של דבר אם כי בחוברות טרזן היה כמעט אזרח ישראלי של כבוד הרי עדיין נשאר היה לורד בריטי " גוי " והגאווה העצמית הישראלית דרשה שתהיה לו תשובה ציונית הולמת , וכך בשנת 1960 בעת שיאו של השיגעון לטרזן בארץ הופיעו חוברות על דמותו של " דן טרזן הטרזן הישראלי " מאת העיתונאי הימני זאב גלילי שכתב אותם לדבריו כתגובה לסיפורי טרזן "השמאלניים-כנעניים " של קינן ושות' .

דן טרזן היה נער ארץ ישראלי שמטוס התרסק בג' ונגל ושם גודל בידי קופה שהייתה נכדתה של הקופה שגידלה את טרזן " שמת לפני שנים רבות " ומאחר שדן קרא את ספריו של בוראוז על טרזן לא הייתה לו בעיה לתקשר עם הקופים .

כאשר התבגר היגיע דן לארץ הפך לסוכן של המוסד הישראלי הרבה להילחם בערבים ( הסיפורים היו מלאים במסרים לאומיים –ימניים ברורים ביותר) וכמו טרזן עצמו הרבה להיאבק בחייזרים ומפלצות מסוגים שונים שהרבו לנחות בישראל טס לכוכב אחר , גילה ציליביזציה אבודה של לוחמי בר כוכבא בעיר תת קרקעית בים המלח , ובעלילה הידועה ביותר שלו לכד את אייכמן בג'ונגלים של ארגנטינה בסיפור שנקרא “דן טרזן והפושע הנאצי " הסיפור פורסם מייד לאחר שפורסמו הידיעות על לכידתו של אייכמן וכאשר כל סיפור לכידתו היה סוד כמוס , כתוצאה במשך זמן מה הסיפור בסידרת "דן טרזן " היה התיאור היחיד בכתב על הנושא וכך לא פלא שהוא זכה לתגובות מופתעות בעתונות שהתקשו להאמין שסוכן המוסד שלכד את אייכמן גדל בין קופים באפריקה…. ההוצאה הייתה כה גאה בהצלחת הסיפור שהיא מיהרה לפרסם סיפור המשך שבו אייכמן נמלט מבית הסוהר למצרים אך דן לוכד אותו שם ומחזירו למשפטו בירושלים….

במאמרו "דן טרזן נלחם בכנענים" כתב גלילי בצער על סיפורי "דן טרזן" שלו ש"במבט לאחור נראה לו שבמאבק על נפשו של הנוער ניצחו הטרזן הכנעני של אהרןן אמיר ועמוס קינן את הערכים הלאומיים של דן טרזן ". " אילו חי דן טרזן היום " המשיך גלילי וכתב " היו מסלקים אותו מן המוסד היו מטילים עליו את האחריות לכישלון בפרשת משעל או בקפריסין .היו אומרים עליו שהוא כבר מקריח שמן ולא מתאים . היו מתלחשים מאחורי גבו שהוא עדין מאמין ביעודים של מדינת ישראל ואינו מבין שצריך להשלים עם הקמת מדינה פלסטינאית".

2.7. טרזן הערבי

האינטלקטואל הפלסטינאי הידוע אדוארד סעיד ( אבי תורת "האורינטליזם " של היחס המזלזל של תרבות המערב לתרבויות אחרות ) הוא אולי בניגוד לצפוי , חובב גדול של הדמות של טרזן בזכרונותיו עד כמה אהב לצפות בילדותו בפלסטינה בסרטיו של וויסמילר . לדעתו וייסמילר יצר בסרטיו דמות מיתית השונה מאוד מזאת של הלורד הבריטי של בוראוז אך יכולה לדבר לכל אדם ללא קשר לצבעו של אדם שלאמיתו של דבר לגזעו אין כל קשר לנושא הסרט אלא רק לעובדת היותו חלק מהטבע ומגן עליו . לדעתו הדמות המיתית של וייסמילר היא אף חזקה יותר מהדמות המקורית של בוראוז. סעיד מזכיר את הסיפור הידוע על השחורים שכאשר ראו את הסרטים באפריקה הייתה הזדהותם נתונה לטרזן גם כאשר זה נלחם בשבטי שחורים , אך כאשר ראו אותם הסרטים כמהגרים בצרפת ראו הפעם את טרזן כנציג הלבנים המדכאים. סעיד מעיר על כך שהוא מוקסם מהשינויים שהמיתוס של טרזן לאחר שיצא מרשותו של בוראוז . כותב שורות אלה מסכים איתו בענין זה.מסתבר אם כך שבחיבה לסרטי טרזן לא היה הבדל רב בין יהודים וערבים .

בשנים שבהן פורסמו בישראל החוברות המתארות את טרזן משמיד סוכנים מצרים, מחסל סוחרי עבדים סעודים והורג ערבים באפריקה, הופיעו בסוריה ובלבנון סדרות של חוברות שבהן נאבק טרזן ביריבים יהודים וישראלים מרושעים. כבר בשנות השלושים הופיעה בלבנון סדרה של סיפורים מאוירים בהמשכים, ובמרכזה דמותו של טרזן. בשנות השבעים ראו אור בלבנון עוד שתי סדרות טרזן לפחות. באחת מהן, סדרת קומיקס, הופיעו שלוש-עשרה ויותר חוברות, ובשנייה, סיפורים שלא לוו באיורים – כשש-עשרה חוברות, ובכל אחת שני סיפורים (Nestby 1981, 42). בדמשק פורסמה עוד סדרה של סיפורי טרזן, שבמסגרתה יצאו לאור עשרים חוברות לפחות.

מחבר סיפורי טרזן הסוריים, רבחי קאמל, היה שנים רבות קריין "רדיו דמשק" בעברית, ונודע בישראל בתעמולה האנטי-ישראלית הארסית שלו, כמו גם במבטאו העז ובשיבושי הלשון הרבים שלו (שעוררו בישראל גל של פרודיות, חיקויים ומערכונים). בצעירותו, לפני הקמתה של מדינת ישראל, למד קאמל באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים ההן השתתף במפגשים אחדים של בני נוער מן התנועה הכנענית, ופגש, בין השאר, את כותב סיפורי טרזן לעתיד, ישעיהו לויט. בשנות החמישים והששים מצאו את עצמם שני הכותבים של סיפורי טרזן משני עברי המתרס, וחיברו סיפורים שבהם נאבק טרזן נגד הצד השני. אפשר להניח כי קאמל, מומחה לענייני ישראל ("עמיתו" לויט היה בשנים ההן מומחה לענייני ערבים בחיל המודיעין וב"גלי צה"ל"), היה מודע לקיומן של חוברות טרזן הישראליות, וייתכן גם שקרא אחדות מהן, ואת חוברות טרזן הסוריות כתב כתגובה תעמולתית להן.

בסיפוריו של קאמל לוחם טרזן באומץ נגד המזימות היהודיות להשתלט על העולם, ועוזר לפלסטינים להילחם בישראלים ולסכל את תוכניותיהם לכבוש את אפריקה ואת העולם המוסלמי. סדרות אלה נפוצו בעותקים רבים בכל רחבי העולם הערבי, ונתנו לקהל היעד שלהן את ההרגשה שטרזן עומד לצד ולא לצד הישראלים.

ההצלחה, יש לציין, לא סייעה לקאמל, ובאחד הטיהורים הפנימיים במפלגת "בעת" השלטת בסוריה הוא הוצא להורג באשמת ריגול לטובת ישראל.

2.8. שקיעתה של הדמות

הביקוש הרב לסיפורים על טרזן הגיע, כנראה, לרוויה בשנות הששים. לקראת אמצע שנות הששים פסקו הוצאת הקרנף והוצאת הפיל להוציא לאור חוברות חדשות. רמדור, עוד הוצאה שפירסמה סיפורי טרזן, המשיכה לפרסם סיפורים חדשים עד סוף שנות הששים.

2. IN THE KINGDOM OF THE WHITE APES

6. KIDNAPPERS IN THE NIGHT

Ramdor: n15: GAMADEY AYAAR VAANAK AMISHTOLE (JUNGLE PIGMYS AND THE RAGING GIANT) Intelligent ape leading a group of human criminals

5. TARZAN AND THE ELEPHANT KING

טרזן בהוצאת רמדור

בחלקם הוצג טרזן כסוכן חשאי בסגנון גיבור-על אחר של ההוצאה, פטריק קים. דמות זו של טרזן הזכירה במידה רבה את סרטי טרזן של התקופה בכיכובו של מייק הנרי, שבהם הוצג כמעין ג'יימס בונד של הג'ונגל. את החוברות האלה חיברו, בין השאר, המתרגם אליעזר כרמי, איל מגד ויעקב דנצינגר – המחבר הפורה ביותר של הסדרה.

חוברות טרזן המשיכו לראות אור בעברית גם בשנות השבעים, אבל היו אלה בעיקר תרגומים של קומיקס מאנגלית או הוצאות מחודשות של סיפורי בוראוז ושל סיפורי הוצאת הקרנף. בשנות השמונים והתשעים נעלמו גם חוברות אלה.

טרזן והיהלום הכחול הוצאת הקרנף ושות מהדורת 1988 דפוס מלן

חוברת טרזן בהוצאה של עופר להבי משנות השמונים.

בשנות השמונים עשה עופר להבי, חובב חוברות טרזן, ניסיון נוסטלגי קצר ימים להחיות את דמותו של טרזן. להבי ניסה להוציא מחדש את החוברות הקלאסיות של הוצאת הקרנף מאת עמוס קינן בעברית מעודכנת, עם העטיפות המקוריות ועם איורים חדשים. ואולם, כשלונו של ניסיון זה הוכיח עד כמה אדיש קהל הקוראים לדמות ולסיפורים. בדומה לכך נכשלו גם נסיונותיה של הוצאת מ. מזרחי להמשיך להוציא לאור את ספריו של בוראוז בתרגומים חדשים ומלאים של שרגא גפני. קהל הקוראים העברי של שנות השמונים (ולפחות ציבור הילדים, שהיה בעבר עיקרו של קהל קוראים זה) שוב לא התעניין בדמותו של טרזן. עם זאת, מעניין לציין שחוברות טרזן, ובייחוד החוברות של הוצאות הקרנף והפיל, נחשבות כיום פריט מבוקש בשוק האספנים הישראלי ומוערכות בסכומים גבוהים מאוד, הרבה יותר מהסכומים המוצעים עבור התרגומים לספריו המקוריים של בוראוז.

עם זאת, ג'וני וייסמילר וסרטי טרזן שלו הצליחו לעורר גלים של נוסטלגיה גם בשנות השמונים והתשעים. בשנות השמונים הרבתה העיתונות הישראלית להזכיר – ולא כקוריוז, אלא כסמל לתקופה שחלפה – את וייסמילר הזקן והסנילי שהשמיע שוב ושוב את שאגת טרזן המפורסמת שלו בבית האבות שבו שהה. גסיסתו של וייסמילר גם שימשה בסיס ליצירה ספרותית, סיפור מסע: להביא את ג'וני וייסמילר לאפריקה מאת יעקב שביט (1992): מסעם של שלושה מבוגרים ישראלים, חובבי טרזן בילדותם, אל בית האבות שבו חוסה וייסמילר; מטרתם לחטוף את וייסמילר ולהשיבו אל ביתו האמיתי, לאפריקה, שרק בה יוכל למות כראוי לו – כמלך הג'ונגל. גסיסתו של וייסמילר, כביטוי נוסטלגי לעידן שחלף, מוזכרת גם ביצירות ספרותיות אחרות, כמו חיות על הדרך (ברנשטיין 1992) ואשה על הנייר (סמל 1996)( ובשירים לזכר וייסמילר של המשוררים משה דור ( שאף כתב מאמר אלגי על וייסמילר ) ורוני סומק). ספק אם שקיעתו של שחקן קולנוע אחר זכתה בישראל לתהודה כזו ולמידה דומה של תוגה נוסטלגית. מבחינות רבות, וייסמילר נתפס כסמל של "הצבר", וגוויעתו סימלה בעיני רבים גם את גוויעת תרבותו של "הצבר".

בסוף שנות התשעים עדיין עמד לה כוחה של הדמות לעורר מחלוקת בחברה הישראלית. מסע הפרסום המסיבי לסרט המצוייר טרזן של "דיסני" ב-1999 גרם לשערורייה זוטא, בעקבות תלונתו של הגוף החרדי "הוועדה הארצית למניעת פרסומי שחץ בארץ הקודש" נגד שלטי החוצות, שבהם הופיע טרזן לבוש באזור חלציים בלבד. לטענת הארגון היה הלבוש בשלטים אלה "מינימלי מדי", ולכן פוגעים, לדעתו, השלטים ברגשות הציבור החרדי, ויש לכסות את גופו של טרזן בלבוש "צנוע יותר". נציגי הארגון אף טענו שהם מתנגדים עקרונית לדמותו של טרזן, מכיוון שהוא מייצג את הסתמכות האדם על עצמו ועל כוחו הגופני בלבד. טענה זו גרמה לסערה בחוגים חילוניים, שראו בכך התערבות נוספת של החרדים בזכויותיו של הציבור החילוני. הוויכוח עורר גל של תגובות לגלגניות: "האם הם מצפים שטרזן ילבש שטריימל?" (הופשטיין 1999); טרזן של "דיסני" לבוש בגדי תלמיד ישיבה הופיע בקריקטורה של מישל קישקה (ראו בת יער 1999).

ולאחרונה הופיע טרזן בגירסה בימתית שנכתבה בידי אפרים סידון בכיכובם של שניים מכוכבי התקשורת הישראליים הגדולים ביותר בעת כתיבת שורות אלה ,יהודה לוי ויעל בר זוהר . בגירסה בימתית זאת הושם דגש חזק בניגוד לכל גירסה ישראלית קודמת על דמותה של ג'ין שהפעם היא זאת שמצילה את טרזן בניגוד לעבר ובכך היא משקפת את העוצמה שבה חדרו רעיונות פמיניסטיים לחברה ישראלית

לדמותו של טרזן נודעה אם כך השפעה רבה על התרבות העברית והישראלית. דמות זו, ובייחוד כפי שעוצבה בסרטיו של ג'וני וייסמילר, התאימה לדימוי של "הצבר", ולכן נקלטה בהצלחה רבה בתרבות העברית, ובמשך הזמן אף תרמה לעיצוב תמונת עולמו של דור שלם.

דני דין פוגש באיש ג'ונגל ישראלי.

ברפרטואר הספרותי של התרבות העברית והישראלית לא נמצאה דמות שיכולה למלא פונקציות דומות לאלה שמילאו סרטי טרזן והחומרים ספרותיים שהתבססו על דמותו, ולכן החלו סופרים ישראלים לחבר גרסאות מקוריות, בניסיון לספק את המשיכה האובססיבית של קהל הקוראים הישראלי לדמותו של טרזן. משיכה זו אפשרה את קיומה של "תעשיית" סיפורי טרזן מקומיים, וספק אם היתה תעשייה זו יכולה להתקיים אם לא היתה הדמות נוגעת במעמקים נסתרים של התרבות העברית והישראלית.

רשימה ביבליוגרפית

מקורות

אופק, אוריאל 1956. שבע טחנות ועוד תחנה. תל-אביב: י. צ'צ'יק.

[בלי שם מחבר, בלי תאריך] טרזן ושבוי גורילות האדם (סדרת הרפתקאות טרזן, חוברת 22, כרך שני). תל-אביב: הנמר.

[בלי שם מחבר] 1954. טרזן ואנשי הברדלס (סדרת טרזן, חוברת 17, כרך ראשון). תל-אביב: הקרנף.

[בלי שם מחבר (מירון אוריאל)] 1959. טרזן בתעלת סואץ (סדרת תעלולי טרזן, חוברת 13, כרך א). תל-אביב: הפיל.

[בלי שם מחבר (מירון אוריאל)] 1960. טרזן שליט הג'ונגל האמיץ (סדרה בת 30 חוברות). תל-אביב:

אמציה , יריב (פנחס שדה), 1962. טרזן ותעלומת האטום. תל-אביב: עמיחי.

בוראוז , אדגר רייס, תשי"ד. טרזן וארי הזהב. תל-אביב: יוסף שמעוני.

בוראוז , אדגר רייס, 1947. טרזן ואוצר היהלומים. תל-אביב: יוסף שמעוני.

ברנשטיין, אורי, 1992. חיות על הדרך. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד.

גוטמן, נחום 1939. בארץ לובנגולו מלך זולו, אבי עם המטבולו אשר בהרי בוליויה: מסע הרפתקאות באפריקה. תל-אביב: דבר.

יובב [בלי תאריך-א]. טרזן והאורגנגים (סדרת טרזן, חוברת 31, כרך 11). תל-אביב: הקרנף.

יובב (ישעיהו לויט?) [בלי תאריך-ב]. טרזן ועשרת השבטים (סדרת טרזן, חוברת 19, כרך 2). תל-אביב: הקרנף.

יובב [בלי תאריך-ג]. טרזן וקוסם המזבח (סדרת טרזן, חוברת 4, כרך 15). תל-אביב: הקרנף.

יובב, צ. (ישעיהו לויט?), תשכ"א. חנמ"ט : חבורת נערים מעריצי טרזן. תל-אביב: הקרנף.

כרמלי, אבנר (שרגא גפני), 1957. הבלשים הצעירים וטרזן פורצים למפרץ שלמה. תל-אביב: א. זלקוביץ.

מוסינזון, יגאל, 1953. חסמב"ה ואוצר הזהב של המלך הורדוס. תל-אביב: נ' טברסקי.

נותב, איתן (שרגא גפני), 1950. "הקרב על מבצר ויליאמס". אלף גליון חג האביב.

סמל, נאוה, 1996. אשה על הנייר. תל-אביב: עם עובד.

עוז, עמוס, 1978. סומכי. תל-אביב: עם עובד.

עפרוני, שולמית (דוד קרסיק), 1939. טרזן הנוקם. תל-אביב: ספריית המאה העשרים, חוברות ג-ד, סריה ג (רכ"ז-רכ"ח).

רוטנבום, א. (עורך), תשכ"א. היהלום הארור (סדרת טרזן האמיתי, חוברת 1). בלי שם ובלי מקום.

שביט, יעקב, 1992. סיפור מסע: להביא את ג'וני וייסמילר לאפריקה. תל-אביב: עם עובד.

שמיר, משה, 2001. יאיר – אברהם שטרן: חיו-מלחמתו-מותו. רומן ביוגרפי. לוד: זמורה-ביתן.

שריג, און (שרגא גפני), 2001. דנידין הרואה ואינו נראה בג'ונגל. תל-אביב: מ. מזרחי.

מחקר וביקורת

אבן-זהר, איתמר, 1988. "תהליכי מגע והתערבות ביצירת התרבות העברית החדשה". בתוך: נקודות תצפית: תרבות וחברה בארץ-ישראל. עורכת: נורית גרץ. עמ' 139-129. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

אופק, אוריאל, 1969א. "עור לבן בג'ונגל האפל". בתוך: מטרזן עד חסמבה: איך נכתבו ספרי ההרפתקאות. רמת גן: מסדה, 165-176.

אופק, אוריאל, 1969ב. "חבורת סוד מוחלט בהחלט". בתוך: מטרזן עד חסמבה: איך נכתבו ספרי ההרפתקאות. רמת גן: מסדה, 219-235.

אופק, אוריאל, 1978. תנו להם ספרים. תל-אביב: ספרית פועלים.

אופק, אוריאל, 1984. "מונקי ביזנס". מוניטין, ספטמבר 1984. עמ' 89-88.

אופק, אוריאל, 1988. ספרות הילדים העברית 1948-1900. תל-אביב: דביר.

אלמוג, עוז, 1997. הצבר: דיוקן. תל-אביב: עם עובד.

אמיר, גפי, "לפלף הג'ונגל". ידיעות אחרונות, "7 ימים", 5.6.1999. עמ' 48-42.

אשד, אלי, 2000. טרזן בארץ הקודש: גלגוליו של מלך הקופים בשפה העברית. גבעת שמואל: הוצאה עצמית.

אשד , אלי , 2002 . מטרזו ועד זבנג: הסיפור של הספרות הפופולרית העברית . תל אביב :בבל.

בן-נר, יצחק "מצא מין את מינו " מעריב לנוער 6.9.1960 ,6-7.

בר-יוסף, איתן, 1992. "לטרזן בהגיעך לגבורות ישר כח: 80 שנה להולדת טרזן". עיתון תל-אביב 6.5.1992, 22-25.

בת-יער, נורית 1999. "מלבישים את טרזן". ידיעות אחרונות 28.7.1999, "24 שעות", 18-19.

גלילי, זאב, 1999. "איך גייסתי את טרזן למוסד וחטפתי את אייכמן". דיוקן – מקור ראשון, 20.8.1999. עמ' 5-4.

גלילי, זאב, 1999. "דן טרזן ומלחמתו בכנענים". דיוקן – מקור ראשון 3.9.1999, 4-5.

דוידון, יעקב, [1920-1921] 1983. "הראינוע הראשון בחיפה". בתוך: היה היתה חיפה. תל-אביב: ביתן.

הדר, אלון, 1999. "טרזן מנהיג חזק לעתיד ישראל". כל העיר 27.8.1999, 82-86.

הופשטיין, אבנר, 1999. "החרדים: להלביש את טרזן". ידיעות אחרונות 27.7.1999, 17.

הורוביץ, דן, 1993. תכלת ואבק: דור תש"ח – דיוקן עצמי. ירושלים: כתר.

וסרמן, ראובן "טרזן על העצים ". מעריב לנוער 15.3.1960 , 21.

טרטקובר, דוד (עורך), 1995. הצגה ראשונה: כרזות קולנוע, תל-אביב, שנות השלושים. ירושלים: הארכיון הישראלי לסרטים, סינמטק ירושלים.

יריב, זיוה, 1964. "טרזן בעקבות איכמן". העולם הזה. 20.1.1964.

סיטון, שלמה, 1991. "העיתון שפרסם לראשונה את סיפורי טרזן". עת-מול כרך ט"ז, גיליון 97, 6-7.

עוז, עמוס, 1990. "הגן האבוד". בתוך: באור התכלת העזה. תל-אביב: ספרית פועלים, . עמ' 195-200 (גרסה שונה במקצת של מאמר זה הופיעה בכתב העת קשת מ"א, 1968).

עומר, דן וקינן, עמוס, 1977. "והכנעני אז בארץ…: עדותו של עמוס קינן בשיחות שנערכו באפריל מאי 1970 עם דן עומר". פרוזה 18-17, 13-4.

פויירשטיין, א. "אדגר רוייס בורוז –האיש שהמציא את טרזן ". מעריב לנוער (בשני חלקים )

3.1961 14.. 21.3.1961.

קשתי, מטעמה, 1960. "טרזן". דבר לילדים כרך ל, חוברת 39, "הטי אוזן", 786.

שביט, זהר, 1998. "התפתחות ספרות הילדים בארץ-ישראל". בתוך: בנייתה של התרבות העברית ביישוב היהודי בארץ-ישראל. עורכת ומחברת ראשית: זהר שביט (תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה. עורך ראשי: משה ליסק. חלק ראשון). ירושלים: האקדמיה הישראלית למדעים, מוסד ביאליק, 466-439.

שביט, זהר, 1998. "התפתחות הספרות הלא-קאנונית". בתוך: בנייתה של התרבות העברית ביישוב היהודי בארץ-ישראל. עורכת ומחברת ראשית: זהר שביט (תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה. עורך ראשי: משה ליסק. חלק ראשון). ירושלים: האקדמיה הישראלית למדעים, מוסד ביאליק, 467-493.

שביט, זהר ויעקב (עורכים), 1983. הבלש העברי חוזר: מבחר הסיפור הבלשי בפלסטינה (א"י). תל-אביב: ספרי מוניטין.

שביט, זהר ויעקב, 1974. "לתולדות סיפור הפשע העברי בארץ-ישראל". הספרות 19-18, עמ' 73-30.שביט, יעקב, 1984. מעברי עד כנעני. ירושלים: דומינו.

Anez, Nicolas, 1989. “Tarzan Greatest Adventure (Part III)”. Films in Review vol. xl, no 3, 146-152.

Behelmer, Rudy, 1987a. “Tarzan: Hollywood`s Greatest Jungle Hero”. American Cinematographer January, 39-48.

Behelmer, Rudy, 1987b. “Tarzan and M-G-M: The rest of the Story“. American Cinematographer February 1987, 34-43.

Behelmer, Rudy, 1996. “Johny Weissmuler: Olympics to Tarzan“. Films in Review July/August 1996, 20-23.

Cazadessus, Camille E., 1973. “Lords of the Jungle”. In: The Comic Book Book. New York: Arlington House, 256-289.

Esso, Gabe, 1968. Tarzan of the Movies. New York: Cadillac Publishing co.

Even-Zohar, Itamar, 1990. “Laws of Literary Interference“. Poetics Today 11:1, 53-72.

Holltsmark, Erling B., 1981. Tarzan and Tradition: Classical Myth in Popular Literature. Westport: Greenwood Publishing co.

Nestby, James R., 1981. “Tarzan of Arabia”. The Journal of Popular Literature vol. 15, no 1, 39-45.

Porges, Irvin, 1975. Edgar Rice Burroughs: The Man who created Tarzan. New York:

Ballantine Books.

Said , Edward “ Jungle Calling: Johnny Weismuller's Tarzan” Reflections on Exile and Other Essays. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press, 2000: :327-

336

סטטטיסטיקות של טרזן

סטטטיסטיקות של טרזן

סך כל החוברות: בהוצאת הקרנף יצאו סך הכל בסדרת טרזן 544 חוב' ב15- כרכים ובסדרת מאורעות טרזן 48 חוברות ב-2 כרכים וסך הכל 493 חוברות (ועוד 10 גיליונות שיצאו בהדפסה חדשה ב1988- המעלים את המספר ל-503 גיליונות). הדפסות חדשות של סיפורים מהכרכים האחרונים של הוצאת הקרנף (חלקם פלגיאטים של מערבונים ובלשים שאינם כלל על טרזן) יצאו גם ב17- חוברות טרזן בהוצאת ש. אור. בסדרת "עלילות טרזן" שגם היא הוצאה לאור בידי דפוס מל"ן (מוציאי הוצאת הקרנף) יצאו 71 חוברות ב3- כרכים.

בסדרת "הרפתקאות טרזן" בהוצאת הנמר שגם היא הוצאה לאור בידי דפוס מל"ן יצאו 66 חוברות ב-3 כרכים.

בסדרת "גבורות טרזן" שגם היא יצאה בהוצאת דפוס מל"ן יצאו 13 חוברות.

בסדרת "טרזן הלוחם" שגם היא יצאה בהוצאת דפוס מל"ן (לפי רישומי הספרייה הלאומית) והופצה בידי אטלס יצאו 11 חוברות.

בסדרת "טרזן הנועז" שגם היא יצאה בהוצאת דפוס מל"ן והופצה בידי אטלס , יצאו 11 חוברות.

סך הכל יצאו 665חוברות בהוצאת דפוס מל"ן, ועוד 10 חוברות שיצאו במהדורה חדשה בהוצאת הקרנף ושות'. בשנות ה80- יצאו 675 חוברות .

בהוצאת הפיל יצאו בסדרת תעלולי טרזן 90 חוב' בוודאות .58 חוב' בוודאות בסדרת טרזן ובנו, 30 חוברות בסדרת "טרזן שליט הג'ונגל האמיץ' ו-12 חוב' בסדרת עלילות בוי האמיץ. סך הכול 190 חוברות ודאיות ועוד 4 ספרי כיס כל אחד מהם כולל 3 סיפורים שכבר יצאו בתור חוברות.

כן יצא בהוצאה זאת הספר בכריכה קשה "טרזן הבלתי מנוצח" .

סך הכל קרוב ל-200 פריטים על טרזן בהוצאת ע. נרקיס, רובם ככולם נכתבו בידי מירון אוריאל.

בסדרת טרזן האמיתי יצאו שתי חוברות .

בסדרת טרזן חוזר יצאה חוברת אחת.

בסדרת טרזן מלך החיות בהוצאת רמדור יצאו 32 חוב'.

סך הכל סיפורי טרזן המקוריים כ-900 ( לא כולל ההדפסות החדשות של חוברות בהוצאת ש. אור והקרנף ושות'.)

בסדרת טרזן בהוצאת מ. מזרחי יצאו 48 חוברות.

בסדרת טרזן עיתון הרפתקאות לילדים בהוצאת ש. אור יצאו לפחות 20 (ואולי 21 ) חוברות.

נקמתו של טרזן של עפרוני 2 חוברות. טרזן ובת זוגו מאת עפרוני, כנראה חוברת אחת.

"טרזן בתעלומת האטום" מאת יריב אמציה, "הבלשים הצעירים וטרזן פורצים למפרץ שלמה" מאת אבנר כרמלי.

שני הסיפורים המצויירים של דני פלנט שיצאו בהמשכים בחוברות שונות של הארץ שלנו.

"טרזן במרתף האימים" מאת אשר דיקשטין . יצא ב-3 חוברות.

13 ספרי טרזן של בוראוז שיצאו בהוצאות ובמהדורות שונות .

על פי הסרט של וולט דיסני יצאו שני עיבודים לספרים (אחד מהם בשתי מהדורות שונות) ארבעה ספרי צביעה, ארבעה ספרים תלת מימדיים, ספר המלווה בקלטת שמע ואלבום מדבקות (ב-2 מהדורות).

סך הכל למעלה מ-1000 פריטים מקוריים בעברית על טרזן .

חוברות טרזן שהובטחו ולא יצאו לאור היו לא מעטות. הן כללו בין השאר לא פחות מ-8 חוברות שונות בהוצאת הקרנף שבסופם הובטח שהאיום שבו נלחם טרזן בחוברת זאת (פולשים מהחלל, צאצאי יבשת אטלנטיס, מכשפי וודו, שליטת ארץ אבודה וכו') יחזור בסיפור עתידי, הבטחה שהוצאת קרנף לא קיימה אותה מעולם משום מה.

נושאי סיפורים של טרזן :

טרזן בלם 26 פלישות והתקפות מסוגים שונים מהחלל, רובם של גזעים שונים מהמאדים (אף גזע מהמאדים לא פלש יותר מפעם אחת, אם כי בכמה מהסיפורים הובטח לנו שהגזע הפולש עוד יחזור בסיפור נוסף, הבטחה שלא כובדה) חלקם מנוגה ומיעוטם מכוכבים אחרים. על עצירת אחת מהפלישות מהחלל הוא קיבל אות כבוד מהמלכה אליזבט השניה.שתיים מההתקפות האלה נבלמו בשיתוף פעולה עם גיבור החלל פלאש גורדון.

טרזן טס לחלל ולכוכבים אחרים 8 פעמים .במסע אחד (בסדרת "טרזן הנועז" ) ביקר בשני כוכבים שונים בזה אחר זה, מאדים ונוגה ובמסגרת סיור זה פגש בחלל בגזע חייזרים שלישי מכוכב "מארס" (? מארס הוא כמובן שם אחר למאדים) , בהזדמנות אחרת ביצע צניחה מלויין היישר אל יבשת אפריקה.

בנו בוי התמודד לפחות שני פעמים עם חייזרים ופעם אחת השתתף בקרב חללי ביחד עם פלאש גורדון לבלימת גזע פולשים עויין .

טרזן נסע בזמן חמש פעמים, שלוש פעמים לעבר (לימי הדינוזאורים, לימי האדם הקדמון ולימי יוליוס קיסר) ופעמיים לעתיד (לעתיד הקרוב ולעתיד הרחוק).

טרזן התמודד עם שבע ציביליזציות תת קרקעיות בעלות טכנולוגיה גבוהה.

מאידך הוא התמודד רק עם ציביליזציה תת מימית אחת של יורשי אטלנטיס (אם כי בהזדמנות אחרת התמודד גם עם פלישה של חייזרים שהתיישבו מתחת לים ).

הוא התמודד עם שלוש מומיות חיות רצחניות (כולם בהוצאת "הפיל") ועם פסל חי אחד.

הוא התמודד פעמים עם הערפד דרקולה (פעם בהוצאת "הפיל" ופעם בהוצאת הקרנף) והרג אותו פעמיים.

הוא התמודד פעמיים בשתי הוצאות שונות עם דוקטור פרנקנשטיין והיצור הרצחני שלו .

הוא התמודד פעם אחת בהוצאת הפיל עם דוקטור ג'קיל ומר הייד .

הוא התמודד שלוש פעמים עם מדענים שהפכו את עצמם לבלתי ניראים.אחד מהמדענים האלה נאבק בו פעמיים בסיפורי הוצאת "הפיל" (הן בסיפור בן שתי חוברות והן במסגרת הסיפור הארוך בהמשכים "טרזן – שליט הג'ונגל האמיץ").

הוא התמודד שלוש פעמים עם המדען הסיני האכזרי ושואף השלטון העולמי ד"ר פו מנצ'ו (כולם בהוצאת הקרנף) והרג אותו פעם אחת.

הוא התמודד שש פעמים עם מדענים ששאפו ליצור מפלצות המורכבות מאיברים של בעלי חיים שונים, אחד ממדענים אלה היה הרופא הנאצי מנגלה.

הוא התמודד פעם אחת עם הרופא הנאצי מנגלה ו-3 פעמים עם מרטין בורמן. את בורמן הוא הרג לפחות פעמיים.

הוא פגש פעמיים את גיבור החלל פלאש גורדון ( ובנו בוי פגש את פלאש עוד פעמיים).

הוא פגש פעמיים בהוצאת הפיל את גיבור הסרטים ההודיים זימבו

הוא פגש פעמיים בהוצאת הפיל את גיבור הקומיקס קפיטן מארבל ( ובנו בוי פגש אותו גם הוא )

הוא פגש את סוכן האף בי אי אדי קונסטנין ( גיבור סדרה בהוצאה מתחרה בשם "תעלולי אדי " שהתבססה מצידה על שחקן הקולנוע אדי קונסטנטין וסדרת סרטי "לאמי קושן " שלו ).

הוא פגש את נער האריות קספה ( גיבור ספרים של סדרה מתחרה בארה"ב)

הוא פגש את נערת הג'ונגל שינה ( גיבורת סדרת קומיקס ידועה).

הוא פגש את מנהיג קניה הראשון ג'ומו קנייטה פעמיים ( פעם כיריב שהכניס אותו לבית הסוהר , ופעם כידיד שנלחם ביחד איתו בלוחמי המאו מאו),את קיסר אתיופיה היילה סלאסי,את השאח הפרסי (שהגיש תלונה באו"ם על חטיפתו)את מלך סעודיה פייסל (שחטף את אישתו ג'ין) את מלכת בריטניה (שנתנה לו אות הצטיינות) ,את הנסיך צ'ארלס (שהוא הציל את חייו) ואת הדלאי לאמה הטיבטי (כנ"ל)את המדען הצרפתי המפורסם פיקאר ( שלו עזר במשימות תת מימיות).

הוא עזר פעמיים למורדים הטיבטיים כנגד סין.

הוא עזר למורדים באנגולה כנגד השלטון הפורטוגזי ,למורדי ביאפרה כנגד השילטון הניגרי , למורדים נגד טרוחילו ברפובליקה הדומיניקנית, ולישוב היהודי בארץ ישראל כנגד הבריטים.

הוא עזר למעצמות הקולוניאליות של צרפת ובריטניה כנגד הוייטנאמים וכנגד האלג’ירים והמרוקנים ובהדו.הוא עזר למתיישבים הלבנים בקונגו כנגד הכושים כאשר אלה קיבלו עצמאות מידי הבלגים.

הוא עזר לבריטים כנגד המורדים בקפריסין, אך הביע סימפטיה למורדים.

מצד שני הוא עזר למורדים אפריקניים באנגולה כנגד הקולוניאליסטים הפורטוגזים ב"טרזן וקפטין גלבאו" ( ששם אף נפגש והתווכח עם המנהיג הפורטוגזי ) והספרדים ב"טרזן והנמר הנוקם" בהוצאת רמדור.

הוא נאבק 6 פעמים כנגד המצרים וסוכניהם, פעם אחת בשירותה של ישראל כאשר פרץ את ההסגר שבמצרי טיראן. בפעם אחרת (בספר "הבלשים הצעירים וטרזן פורצים למפרץ שלמה ") הוא טיבע צוללת גרעינית מצרית, והשמיד ביוזמתו נשק רוסי שבידי המצרים שעימו איים נאצר להשמיד את ישראל . כף רגלו דרכה 3 פעמים על אדמתה של ישראל ב"הבלשים הצעירים וטרזן פורצים למפרץ שלמה " שאז הביע רצון להתיישב כאן כשיהיו פה יותר יערות , ב"טרזן במפרץ סואץ" כאשר היגיע לחיפה לאחר השמדת הצי המצרי וב"טרזן נלחם בבריטים" כאשר נכלא כאן בכלא עכו בעוון עזרה למעפילים. בנו בוי עזר לחבורת ילדים ישראליים "חבורת הג'ונגל " שמטוסם התרסק בג'ונגל , והציל אותם מידי שבטים עויינים .

ובסיפור של סופר חוברות ה"קרנף" חיים גיבורי שהושמע רק ברדיו הוא פגש גם את ראש ממשלת ישראל בשנות השבעים גולדה מאיר וחילץ אותה מידי פראים אוכלי אדם בג'ונגל.

סיפורי טרזן הישראליים הטובים והגרועים ביותר:

סיפורי טרזן הישראליים הטובים והמרתקים ביותר היו סיפורי האימים והמדע הבדיוני בהוצאת "הפיל" שנתחברו בידי מירון אוריאל ושבמהלכם נאבק טרזן במשך יותר מחוברת אחת כנגד יריבים מפחידים ומאיימים באמת כמו מומיות חיות, דינוזאור ענק, פולשים מהמאדים וכו'.סיפורים כמו "טרזן נגד השלד" "טרזן וסוד הפירמידות" ו"טרזן נגד המומיה" "טרזן והולקנוזאורוס" ו"טרזן נגד המפלצת". עוד סיפורים טובים היו "טרזן ומדינת העתיד" בהוצאת הפיל שבו טרזן מגיע לעתיד ו"טרזן והאשף השחור". סיפור מוצלח במיוחד בהוצאת הפיל היה הסאגה הארוכה שבה שיתף פעולה עם לוחם החלל פלאש גורדון במאבק נגד צבא רובוטים שהשמידו את מרבית ערי העולם ( כולל את תל אביב). הסיפור המפחיד ביותר שהופיע על טרזן הוא "טרזן וזולל המוחות " בהוצאת הפיל הכולל תיאורים גרפיים ביותר של מעשי רצח זוועתיים ואויבו הרצחני של טרזן מזכיר ביותר משמץ את דוקטור חניבעל לקטר מ"שתיקת הכבשים". .

סיפור מוצלח בהוצאת "רמדור " היה "טרזן ואנשי האפלה" . וגם בהוצאת הקרנף היו כמה סיפורים מוצלחים במיוחד כמו "טרזן ודרקון האש המעופף" ועוד כמה סיפורים על מפלצות ופלישות מהחלל.

הסיפורים המרתקים ביותר על הנער בוי בהוצאת הפיל היו ללא ספק "הנער בוי והמוות האדום". ו"הנער בוי ומחריב העולמות" שבו בוי משתף פעולה גם הוא עם פלאש גורדון במאבק קוסמי כנגד צי של פולשים מהחלל.

לעומת זאת כמה מחוברות טרזן הישראליות היו זוועתיות במיוחד אפילו בקני המידה הירודים של חוברות טרזן שבאופן כללי שמעולם לא התיימרו יותר מאשר לספק סיפור מבדר.

הסיפור הגרוע ביותר שהופיע אי פעם בהוצאת הקרנף (להוציא כמובן את כל הפלגיאטים אשר שמו של טרזן נישא בהם לשווא) היה סיפור בן 2 עמודים בשם "טרזן והגניבה המוזרה" שהופיע במסגרת החוברת "טרזן ועושה הזהב" חוב' מס' 20 בכרך 8 בהוצאת הקרנף, שבמהלכו מביס טרזן בקלי קלות מפלצת מפחידה וכושי העוזר לה שאין זה ברור כלל מאיפה צצו. הסיפור עושה רושם כאילו נכתב בידי ילד ביסודי (ומן הסתם נשלח להוצאה על ידי ילד כזה). בסדרת "טרזן הנועז" הופיע הסיפור "טרזן וחנית הקסמים" סיפור שעלילתו היא כמעט בלתי מובנת לחלוטין וכתובה בסגנון של אגדת ילדים שכאילו נכתבה בידי ילד.

בסדרת "טרזן הנועז"הסיפור "טרזן הולם בשבט השימוסי" עושה גם הוא רושם ברור שהוא נכתב בידי ילד ביסודי.

בסדרת "גבורות טרזן" הופיע הסיפור "טרזן ויורשו" שעושה רושם כאילו היה מכוון לסיים את כל הסדרה בהפיכת בוי ליורשו הרשמי של טרזן, אך משום כך זה מרגיז במיוחד שהסיפור המסיים כתוב בצורה מבולבלת ונקטע ללא הסבר עם סיפור קצר שנלקח מאחת החוברות הראשונות של טרזן בהוצאת הקרנף. עושה רושם שבשלב זה הכותבים והעורכים כבר איבדו לחלוטין כל עניין בסדרה ובדמות ורצו כבר לגמור עם העניין.

שתי החוברות בסדרת "טרזן האמיתי", כתובות בצורה גרועה מאוד ומעוררות חשד שכתב אותן ילד ביסודי בסגנון המגוחך ובשגיאות הכתיב והלשון שבהן.

אותם הדברים תקפים לגבי הסיפור היחיד בסדרת "טרזן חוזר" .

סופרי טרזן הישראליים ( רשימה חלקית בלבד שכן חלק משמות המחברים מן הסתם אינם ידועים לי)

שולמית אפרוני (שם בדוי של דוד קרסיק, לעתיד עורך לאישה ) הסופר הישראלי המקורי הראשון של סיפורי טרזן חיבר את "טרזן הנוקם" בהוצאת ספריית המאה העשרים ואולי גם את הסיפור (שאין זה ברור אם יצא) "טרזן ובת זוגו". יתכן שגם מנשה דובשני מחבר סיפרי לימוד לעתיד כתב תחת שם זה.

2. "יובב" שם בדוי של הסופרים, עמוס קינן שחיבר כ-5 או 10 סיפורים, ישעיהו לויט שחיבר למעלה מ-200 סיפורים בין אמצע הכרך הראשון לאמצע הכרך השביעי של הוצאת הקרנף, חיים גיבורי שחיבר גם הוא למעלה מ-200 סיפורים, לאחר שלויט עזב את ההוצאה. כן הוזכרו שמות של אנשים אחרים שחיברו סיפור אחד או שניים כמו זיוה יריב, שמעון צבר, אלישע גת, דני הרמן יוסף ספרא, שחיבר את "טרזן והנמר הירוק" וצפרירה לוין בסדרה שבראשיתה נערכה, ואולי גם נכתבה בידי אהרון אמיר.

3. "רונן" (שם בדוי של מחבר או מחברי חוברות הוצאת "הנמר" שגם הם הוצאו בידי דפוס מל"ן כמו הוצאת "הקרנף" וה"ברדלס").

4. "אבנר כרמלי" (שם בדוי של סופר הילדים הידוע שרגא גפני שהתפרסם גם כ"און שריג" מחבר ספרי דני דין) חיבר את "הבלשים הצעירים וטרזן פורצים למפרץ שלמה" ותחת השם "און שריג " את הספר " " דנידין בג'ונגל " שבו הילד הרואה ואינו נראה פוגש "טרזן" ישראלי באפריקה.

5. יריב אמציה (שם בדוי של המשורר הידוע פנחס שדה) שחיבר את הספר "טרזן ותעלומת האטום".

6. א. רוני (שם בדוי של מירון אוריאל, המחבר האנונימי של כל סיפורי טרזן והנער בוי בהוצאת "הפיל".

7. רוי סקוט (שם בדוי נוסף של מירון אוריאל עבור הספרים "טרזן הבלתי מנוצח" ו"טרזן איש הג'ונגל").

8. א. רוטנבום עורך וכנראה המחבר של שני הסיפורים בסדרת "טרזן האמיתי".

9. "צביקה". שם מחבר "טרזן ואוצר הקיקלופים" הסיפור היחיד בסדרת "טרזן האמיתי".

10. דני פלנט. מחבר ומצייר שני סיפורים מצויירים על טרזן ב"הארץ שלנו". חיבר שם סיפורים מצויירים רבים ופירסם גם ספר מדע בידיוני לילדים "המסע המוזר במכונת הזמן".

11. אשר דיקשטיין. מחבר ומצייר הסיפור שלא נשלם "טרזן ומרתף האימים" בסדרת "הרפתקאות לנוער". פרסם סיפורים מצויירים רבים כמו "מסתרי היבשת האבודה" בדבר לילדים ו"חללית הזמן" בארץ שלנו, ובבוקי וכל הסיפורים המופיעים בסדרת "הרפתקאות לנוער". הוא גם צייר כמה מהעטיפות של חוברות "טרזן" בהוצאת "רמדור".

12. פ. אנטושווילי. מחבר חוברת מס' 2 בסדרת "טרזן מלך החיות" בהוצאת רמדור.

13.ל. הלד שם בדוי למחברי סיפורי "טרזן מלך החיות" בהוצאת רמדור.מחברים אלה כללו את יעקב דנצינגר ( תחת השם י. דן ) אחיו פנחס דנצינגר, אליעזר כרמי ואייל מגד.

14. מ. לביא. מחבר נוסף שהופיע תחת השם הבדוי ל. הלד והופיע כמתרגם בלבד של סידרת "טרזן מלך החיות" בהוצאת רמדור.

16. אלי קידר. ידוע כמחבר ספרי "הסטלגים" מייק באדן ומחבר ספרי פשע ומערבונים שונים. לדבריו חיבר גם סיפורי טרזן , כנראה עבור דפוס מל"ן.

 

ראו גם על טרזן בעברית

עלילות טרזן בל"ג בעומר על טרזן ובר כוכבא

פנחס שדה כותב טרזן על הסיפור "טרזן ותעלומת האטום " של פנחס שדה

טרזן בפרסומת העברית

עלילות טרזן בג'ונגלים של חנוכה על המחזמר של יהודה לוי ויעל בר זוהר

ובאנגלית

טרזן הערבי באנגלית

דני דין פוגש את דן טרזן

טרזן בויקיפדיה

אתר מצויין על אדגר רייס ביראוז

Johnny Weissmuller and Nimrod the  famous Israeli Statue by Izchak Denzinger from 1939

http://www.haaretz.co.il/

הגולם פוגש את טרזן איש היער .ציור מאת אורי פינק לספר "הגולם :סיפורו של קומיקס ישראלי " מאת אלי אשד ואורי פינק.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • זו ש  On פברואר 11, 2005 at 7:22 pm

    מרים האיומה ושאר צאצאיותיה המוטנטיות – הפונט הזה מעולם לא נועד לקריאת רצף, על אחת כמה וכמה ברשת, ובמיוחד כמות כזו של טקסט.

  • אחאב  On פברואר 19, 2005 at 4:39 am

    הרבה חומר , על גיבור שהפך להרבה דמויות.
    שופך אור על הבאלאגאן בראש מרוב "הטרזנים" השונים שנתקלתי בהם.

  • דוד אדרי  On אוגוסט 14, 2006 at 10:02 pm

    בהתרגשות יוצאת דופן קראתי את המאמר המושקע שכתבת על גיבור ילדותי ונעורי, שם בשנות ה – 50 וה – 60 בקרית בורוכוב ובקולנוע "גל-אור" (רמת גן) שכבר אינו קיים כמובן. כל חוברת בכרכים העבים הללו, וכל סרט של ג'והני וייסמילר, לקס ברקר וגורדון סקוט – ראיתי וקראתי עשרות פעמים. במיוחד מיוחד זכור לי המרדף הבלתי פוסק, עד כדי טרוף ממש, אחרי החוברות הללו, והקריאה בהם פעם אחר פעם, לילה לילה – עד שעות הבוקר ממש. שום דבר בחיים לא עניין אותי אז – חוץ אולי ממשחק הכדורגל השכונתי.

    אם הייתי אוחז בידי שוב – ולו רק לפעם אחת נוספת – את אחת החוברות הדקות הללו, בוודאי שלא הייתי מתאפק מ…לבכות. כן, עד כדי כך!

    תודה לך!

    דוד

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: