ציידי המכשפות

 
 

פורסם באתר NRG

לאחרונה נפטר מי שהיה אולי המחזאי האמריקני המפורסם ביותר בעשורים האחרונים ,ארתור מילר.
.
מילר התפרסם הודות למחזות ריאליסטיים דרמתיים כמו "כולם היו בני " ( שכותב שורות אלה למד אותו בשיעורי אנגלית ביסודי ) ו"מות הסוכן " כמו גם הודות לנישואיו לכוכבת המפורסמת מכולן שהפכה לאחד מהאיקונים הגדולים של המאה העשרים , מרילין מונרו ,שגם עליה חיבר מחזה בשם "אחרי הנפילה ".
אולם ייתכן שהמחזה הנקרא ביותר שלו כיום הוא מחזה שלכאורה לפחות אינו עוסק ב"כאן ועכשיו" של אנשי המעמד הבינוני בארה"ב כמו מרבית מחזותיו, אלא במושבות הפוריטניות בצפון אמריקה של המאה ה-17 ובתופעה רחוקה מאוד מכל מה שמתרחש בהווה, "צייד המכשפות" .

המחזאי ארתור מילר.

למעשה מילר ביסס את המחזה על האטמוספרה האנטי קומוניסטית החשדנית בארה"ב של ראשית שנות החמישים.   אטמוספירה שהוא עבר אותה על בשרו  כמי שהוזמן לפני וועדת מקרתי בדרישה שימסור מידע על עמיתים קומוניסטיים שהיו עתידים להיאסר על כך. כאשר סירב מילר לחשוף את שמותיהם של האנשים אשר היו שותפים לדעותיו הפוליטיות השמאלניות בעבר נידון על כך לשנת מאסר בעבור בזיון הקונגרס ודרכונו נשלל ממנו אם כי בסופו של דבר ערעור מנע את ביצוע גזר הדין ואת הצורך של המחזאי לשהות בבית הסוהר בעבור דעותיו.
זאת הייתה התנסות שאותה עברו גם סופרים ידועים אחרים כמו מחבר ספרי הבלשים דשיאל האמט ומחבר הרומנים ההיסטוריים הידוע הווארד פאסט . הם כולם סירבו לשתף פעולה עם הוועדה ושילמו על כך ביוקר בצורת מאסר ושלילת זכויות אזרחיות שונות.


על מנת לתאר בצורה אלגורית את  "ציד המכשפות " של ועדת מקרתי,   חזר ארתור מילר לאירוע מפורסם מאוד בתולדות המושבות האמריקניות הלא הוא ציד המכשפות בעיר סאלם הפוריטנית במאה ה-17 ובמחזה הוא תיאר את מאבקו הנואש של אדם אחד נחוש ורציונאלי בשם ריצ'ארד פרוקטור שמסרב להאמין בקיומם של כשפים ושל השטן כנגד הדעות הקדומות של בני עירו ,מאבק שעולה לו ביוקר רב.


המחזה הוצג בין השאר  גם לא פחות מ-4 פעמים בתיאטראות  ישראליים  הבימה ,חיפה ובאר שבע   בישראל  בתירגומיהם של אהרון אמיר  אהוד מנור ושמואל הספרי  , הוסרט פעמיים ( בגירסה השניה כיכב בו דניאל די לואיס ) והוא נחשב כיום כיצירה הטובה ביותר שנכתבה אי פעם על נושא "ציד המכשפות ".
וסיפור "ציד המכשפות " הוא סיפור מרתק ומדהים בפני עצמו .

ציד המכשפות

הספר "פטיש המכשפות " מדריך של הכנסיה לציד מכשפות .

בתולדות התרבות המערבית הייתה תקופה שבה הנחשדים במעשי כישוף נרדפו באכזריות שאולי לא היה לה תקדים בהיסטוריה האנושית . וזה היה דווקא בשיאה של תקופת הרנסנס עם הופעת החקירה המדעית והניצנים הראשונים של הרציונאליות .
אמנם ציד המכשפות הוא תופעה שיש לה תקדימים בימי קדם. כך מסופר בתנ"ך על המלך שאול שרדף את כל בעלי האוב ( חוזי עתידות ) בממלכתו . ועל פי המדרשים החכם מהמאה הראשונה לפני הספירה שמעון בן שטח ניהל את ציד המכשפות המאורגן הראשון כאשר תלה 70 מכשפות באשקלון וייתכן שבעל המופת הידוע חוני המעגל  מצא גם הוא את מותו במסגרת ציד מכשפות זה. אולם עד לימי הביניים וגם במהלכם אלה היו מקרים בודדים.
בימי הביניים לעומת זאת מכשפות כמעט שלא נרדפו . ואף נסבלו בידי הכנסייה להוציא במקרים יוצאי דופן .בכל כפר קטן באירופה היו נשים שהוחזקו כבעלות כוחות "כישוף" שלמעשה היו ידע בצמחים לריפוי ואולי יכולות ניחוש בקלפים וכו' שהנשים האלה עסקו בהן לפרנסתן והשלטונות העלימו מכך לרוב עין.
שורשי התופעה של גזירות ורדיפות המוניות של המוחזקים כמכשפים או חשודים בעיסוק בכישוף החלו במאה ה-13 והיו קשורים במאבק שניהלו הנזירים הדומיניקנים בכופרים "הולדנזים" ו"האלביגנזים " שהיוו איום על שליטתה המוחלטת של הכנסייה על האוכלוסייה עם דעותיהם "הכופרות " השונות . כתוצאה ניהלו נזירים אלה פעולות הסברה שונות בין המוני העם שבה נכרכה המינות ביחד עם מעשי השטן המבוצעים בידי בני אדם שהתמכרו לכוחות הטומאה. יש מקום רב מאוד לספק אם אכן היה ממש בטענות אלה ונראה שהן היו פרי המצאתם של הנזירים שיצרו במו פיהם את "אמונת כת השטן " שלא הייתה קיימת כלל עד שהם העלו אותה בדעתם תוך שימוש רב בדמיונם הפורה ובפנטזיות מיניות מודחקות שונות . .הממסד הכנסייתי שהיה רציונאלי למדי התייחס לטענות אלו של אנשיו בתחילה בהסתייגות והעריך שאין ממש בטענות על הכשפים וכי בכל מקרה אין בכוח המכשפות הבאות בברית השטן לעמוד בפני כוח האל .
בתקופה זאת התנהלו רק משפטים בודדים מפאת האשמה בכשפים ואך מעט אנשים ידועים לנו כמי שהוצאו להורג בגלל האשמה בכך .אך ככל שהשתנה היחס למכשפים מרק "פושעים " לכופרים עובדי השטן " כן הלך והחמיר היחס אליהם שכן המדובר היה בעבירה חמורה בהרבה מ"סתם " פשע. מעניין לציין שבמקור עד לאמצע ימי הביניים כפירה וכישוף כלל לא היו דברים זהים כלל וכלל. כפירה נענשה בעונש מוות ואילו כישוף נענש בדרך כלל רק בקנסות מאסר וגירוש עונשים חמורים הרבה פחות .
בשלב מאוחר יותר נעשו הבדלים בין "כישוף לבן " שעסק בעיקר בריפוי ובחיזוי העתיד ובין |כישוף שחור " שהיה פשע ונועד להרוג אנשים להשיג רכוש באמצעים לא טבעיים וכו' .
היה זה רק בסוף המאה ה-15 בשיא תקופת הרנסאנס שציד המכשפות הפך "לתופעה ". ב-1484 פרסם האפיפיור אינוצטסיוס כנראה כתוצאה מלחץ שבא מלמטה "בולה" ( הכרזה כנסייתית רשמית ) שהיכירה בכישוף לראשונה כ"מינות חדשה" ( ובכך נעקפה הבעיה למה לא פעלה הכנסיה כנגדה קודם לכן שהרי הכל ידעו על קיום מכשפים ומכשפות במשך מאות שנים ) ואף מסוכנת ביותר שיש לבערה מן העולם באמצעים נמרצים. ומאז במשך 250 שנה נרדפו כל מי שנחשבו בידי הכנסייה והציבור כמכשפים בחרי אף .
ככל הנראה הסכנה שנראתה לכנסיה מ"כפירה " זאת הייתה תוצר של כפירה אמיתית מאוד שאכן סיכנה אז את הכנסייה הקתולית ,הפרוטסטנטיות , אולם באופן אירוני גם הפרוטסטנטים קיבלו את דעות הקתולים בעניין ופעלו כמיטב יכולתם לבער גם הם מינות זאת .

מותחן מודרני על "פטיש המכשפות ".
בין ציידי המכשפות הראשונים היו הדומיניקאנים הינריך קרמר ויעקב שפרנגר שפעלו כאינקוויזיטורים בגרמניה ופרסמו ב-1487 חיבור תיאולוגי ומשפטי מקיף בשם "פטיש המכשפות". בספר זה ניתן אישור כנסייתי מפורש לאמונה בכוחם המסוכן של מכשפים ומכשפות ולכך שהם עובדי שטן המקיימים לו פולחנים שתוארו בפרטי פרטים. בספר תארו בפירוט את הסימנים השונים שמחשידים את האדם ובעיקר נשים בכך שהוא מכשף וכן השיטות להוכחת אשמת הנחשדים ונקבעו סדרי המשפט ועונשים אכזריים לנידונים ממאסר עולם ב"מקרים קלים " ועד למיתת שריפה במקרים "חמורים ".
לאמיתו של דבר רוב השיטות ומנהגים שיוחסו למכשפות היו פרי דמיונם הפורה של המחברים שיצרו במו ידיהם את הדת שאותה רדפו. אבל הספר שלהם אחד המזיקים ביותר שנכתבו אי פעם לצד המיין קאמפף של היטלר והפרוטוקולים של זקני ציון הפך למקור מוסמך ן"מדוייק " בעיני הקאתולים וגם בעיני הפרוטסנטים _( עם כל זה ששתי הקבוצות היו יריבות בכל דבר אחר ). הספר התפשט בכל רחבי אירופה ונחשב כמדריך ציד המכשפות העיקרי שהכול הסתמכו עליו חוקים ברוח דרישות הספר נחקקו במרבית המדינות הנוצריות ויצרו שם פסיכוזה של אימה מכוח המכשפים.
כך ב-1532 הוכנס לקוד החוקים של המלך קרל החמישי בספרד חוקים חדשים שהיבדילו בין כישוף שחור ולבן אבל הענישו את שניהם . וכשוף מזיק הוענש שם במוות בשריפה לצד חטאים חמורים אחרים כמו ההומוסקסואליות וסקס עם בעלי חיים . וב-1572 הוכנסו חוקים דומים באנגליה .

אחרית פולחן / אירסה סיגורדרדוטיר

מותחן מודרני על  הספר "פטיש המכשפות ".
למכשפים יוחסו כעת קניבליות "שבתות שחורות " של אורגיות שונות עם שליחי השטן , רצח תינוקות ואולי החמור מכל דחייה של הנצרות וסמליה וזיהומם והשחתתם .
האמונה בכישוף ובכוחם המזיק של המכשפים הילכה כעת אימים על האוכלוסייה לרבות ( ואולי בעיקר ) השכבה המשכילה שבה שנתקפה בדיבוק ממש בעניין זה. והשלטונות הכנסיי
תיים והדתיים החלו לצוד במרץ אנשים שנחשדו בכישוף .

מכשפות מועלות לשריפה.

 
ההאשמות בכישוף לרוב החלו עם כישופים פשוטים לחשים שנראה היה שהם מזיקים. לנאשמים לרוב היו ויכוחים ומריבות עם שכניהם או שנשמעו בידי אחרים כמשמיעים תלונות או קללות.
לרוב הם עונו לאחר ההאשמות בצורות הנוראיות ביותר עד שמתו או הודו בהיותם מכשפים שחורים ועובדי השטן. בני המזל נחנקו לפני שנשרפו אבל לרוב הם נשרפו חיים.
נראה שבמקרים רבים המשפטים היו תוצאה של רצון האינקויזיטורים להשתלט על רכוש הנאשמים וזה היה גורם מרכזי באזורים שסבלו מהרדיפות החמורות ביותר בגרמניה. לאמיתו של דבר מטרתה של האינקוויזיציה לא הייתה לרדוף מכשפות ככאלה אלא ככופרים בנצרות ואויביי הכנסייה . נראה שציד המכשפות היה אמצעי כדי לרדוף את מי שנחשבו כאויבי המכשפות ולכך הצטרפו מניעים של איבה אישית ורצון לנקמה באויבים במקרים של סכסוכים אישיים שאז נהגו רבים להאשים את יריבים ( ובעיקר את יריבותיהן ) שהן מכשפות וכאמצעי כללי להיפטר מאנשים שלא היו חביבים על הקהילה שבה חיו .
אבל בדרך כלל הנאשמים היו מהמעמדות הנמוכים ואף קבצנים שדבר לא יכול היה להיות מושג מהמתתם מבחינה חומרית. אנשים אלה היו קורבנות של פחדי האוכלוסייה.

Jan Luyken. Burning of women accused in a witchcraft. Engraving. XVII.
Jan Luyken. Burning. Engraving

בתחילת המאה ה-16 דעכה במקצת רדיפת החשודים בכישוף , אולם היא חזרה והתלקחה ביתר שאת עם מלחמות הדת בין הקתולים והפרוטסטנטים . מבשרי הפרוטסטנטיות כמו לותר וקלווין ורבים אחרים האמינו באמונה שלמה בכוחם של המכשפים לא פחות מהדומיניקאנים הקתולים , ראו במלחמה בהם מלחמת קודש והמריצו את המאמינים לשרוף את המכשפות . וכך עשו הקתולים וישועים בראשם.

במחצית השנייה של המאה ה-16 ובראשית המאה ה-17 עם הופעת הניצנים הראשונים של המדע הניסויי אצל חקורים כמו גאליאו גאלילי פרנסיס ביקון וקפלר ( שאימו נחשדה כמכשפה ) חבשה ההחשדה במעשי כישוף צורה של מגיפה פסיכו חברתית בממדים עצומים והתבטאה ברדיפות המוניות . החשד היה עשוי לפגוע בכל אדם שהיה זר לסביבתו או מוזר בעיניה, אם מסיבת אפיו ואם מסיבת התנהגותו או שלא היה אהוד על סביבתו , או שאירעו מקרי אסון מרובים בסביבתו וכדומה . וכן נפוצה החשדה כזאת על ידי הוצאת דיבה זדונית מפי שונאים אישיים . תופעות פסיכוטיות נתפרשו אוטומטית כפעולת שדים השוכנים בגוף חולה.

Dirik Bouts. Fragment of the picture "Ordeal by red-hot iron". Canvas. Middle of XV.

Dirik Bouts. Fragment of the picture
"Ordeal by red-hot iron". Canvas. Middle of XV.
 
 

תופעה מרכזית הייתה שאחוז הנקבות בין הנחשדים היה גדול בהרבה מאחוז הזכרים . כל חשד ולו רק הקל ביותר היה עילה מיידית להעמדה לדין וסיכוייו של הנאשם לצאת זכאי היו אפסיים. . מן נאשמים נסחטו הודעות בעינויים אכזריים ביותר שתכנן היה תמיד תיאורים של טקסים מתועבים של עבודה זרה וגילוי עריות חלקם התאים לציפיות של המענים שיצרו במוחם תדמית של כיצד הטקסים האלו צריכים להיראות וחלקם מדמיונם הפורה של הנאשמים . כן נאלצו נאשמים להלשין על שותפים לדבר עבירה וכך החל והתרחב מעגל ההאשמות והמשפטים שסופם היה גזר דין מוות של מיתת שריפה אמנם מסתבר מדווחות שונים שהיו גם מקרים של הוצאות להורג ללא עינויים גופניים . ומסתבר שבמקרים אלה היו תוצאות של הזיות חולניות של הנאשמים שיתכן מאוד שאף האמינו באשמתם
אין לדעת את המספר המדייק של החללים של משפטים אלה .ב-1598 העריך סופר כנסייתי ש30.000 איש נשרפו במהלך 150 שנה .

Execution in Baden. Draving from the chronicle. 1574.

Execution in Baden. Draving from the chronicle. 1574
המספר המקובל לגבי התקופה שבין סוף המאה ה15 ועד ראשית מאה ה-18 כאשר הסיוט היגיע לסופו הוא בין 150 אלף איש למאתיים אלף איש ויש שאומרים שלוש מאות אלף איש , ומתוכם כמאה אלף איש באו מגרמניה שבה בוצע ציד המכשפות המסיבי ביותר. אך יש שמגדילים את המספר למיליונים ויש שנוטים להנמיך . ובאמת קשה להכריע בעניין .אבל המספרים היו עצומים כך בשני כפרים בהגמונות טרייר בגרמניה נשרפו בשנה אחת 1585 כל הנשים פרט לשתיים כחשודות בעיסוק בכישוף. בשנים 1587-1593 נשרפו ב22 כפרים באותה הגמוניה 368 מכשפות וכך הלאה .החוקר המודרני לוואק מעריך שהיו סך הכל כ-10 אלף משפטי מכשפות באירופה כולה וכ-50 אלף איש שהוצאו להורג כתוצאה , מספרים שהם אמנם נמוכים בהרבה מהערכות קודמות .
מעניין שציד המכשפות לא התפשט לארצות אירופה הדרומית ובראשן ספרד שבה הייתה פעילה האינקוויזיציה מאוד כנראה משום שזאת הייתה עסוקה גם כך ברדיפה אחרי מינים מסוג אחר האנוסים היהודיים והמוסלמים כך שלא היה כל צורך לצוד גם מכשפות .
מרכזי הרדיפות עד אמצע המאה ה-17 היו באירופה המרכזית בעיקר בגרמניה ובצרפת אבל הם היגיעו לאנגליה וסקוטלנד ואף ליבשת אמריקה . גם שוודיה הייתה נקייה כמעט מהנגע עד שנות השישים של המאה ה-17 אבל הנגע היגיע לארצות אירופה המזרחית.
ציד המכשפות הצמיח ספרות מקצועית ענפה שהתבססה על הודעות הנאשמים בכישוף אולם למעשה יצרו החקורים בעצמם את התורה שבה נלחמו והראיות הן תוצאה של השאלות הזהות ששאלו נאשמים בכל מקום. בעינויים . בין המחברים של ספרות זאת היה גם מלך בריטניה ג'ימס שהאמין באמונה שלמה בקיומם של מכשפות . המחזאי הידוע ויליאם שקספיר שידע על העניין של מלכו ג'ימס בנושא המכשפות והצייד שלהן הקפיד כתוצאה להכניס שלושה מכשפות מרושעות למחזה שלו "מקבת " שעסק באחד מאבות אבותיו של ג'ימס.
רק אנשי רוח מעטים העזו לצאת נגד הפסיכוזה וגם זה תוך כדי סיכון חייהם וגם הללו נמנעו לטעון שאין שטן ומכשפות אלא מתחו ביקורת על ההסתמכות בעינויים ורמזו שהנאשמים ברובם אינם אלא חולי רוח .

משפט סאלם

"בדיקת מכשפות " בעת משפט המכשפות בעיר סאלם בארה"ב.

1853() by T. H. Matteson

משפט המכשפות המפורסם מכולם התנהל בעיר סאלם במסצו'סטאס שבמושבות האנגליות בצפון אמריקה מ-1692 ל-1693 . במהלכו נאסרו 141 אנשים כחשודים. מתוכם 19 נתלו ואחד נלחץ למוות בידי מכשירים . כלומר 20 איש הוצאו להורג. ועליו ביסס ארתור מילר את מחזהו המפורסם .
המשפט היה תוצאה של ההתנהגות ההיסטרית של חבורת נערות שתוך כדי שהן אחוזות בהתקפים היסטריים מסוגים שונים ומשונים ( שסיפקו הצגה טובה לצופים שבאו להסתכל ) האשימו אנשים ושנים מהאזור במעשי כישוף ובקשרים עם השטן.
אין לדעת היום אם הנערות העמידו פנים כנתונות בידי שדים או שהן היו בכנות אחוזות בהתקפים של היסטריה קיצונית , ויתכן שהיה כאן גם זה וגם זה .
ייתכן שהם פיתחו את כל ההתקפים ההיסטריים כדי להסתיר את המעורבות שלהן במעשי כישוף קטנים של שיפחה שחורה מברבדוס בשם טיטובה, ולאחר מכן יתכן שזה כבר הפך למשחק שלא יכלו להשתחרר ממנו ואף יותר מכך כאשר ראו שההתקפים נותנים שליטה ויכולת הפחדה על אנשים . .


הפוריטנים שהיו מודעים היטב למה שנעשה באנגליה ובאירופה לגבי משפטי המכשפות היו משוכנעים ששדים השתלטו על הנערות וכי האשמותיהם כלפי אנשים שונים בעיר שהם מכשפים ומכשפות הן נכונות וכי יש לקבל "עדויות מיסטיות " כאלה כפי שנעשה במשפט האנגלי . העיר הייתה שרויה כבר בבעיות שונות ובסכסוכים פנימיים וכמו באירופה הדבר שימש כקרקע מצוין להאשמת אנשים בכישוף כשעירים לעזאזל. וכך החל לתהליך ארוך שבו הנערות האשימו אנשים שונים בסאלם בכישוף ואלה האשימו אנשים אחרים בשיתוף פעולה עימם לאחר מאסר ועינויים כפי שהיה מקובל במצבים כאלה מזה דורות באירופה ..

תליית מכשפות בסאלם.
. לאחר שכמה וכמה אנשים הוצאו להורג מנהיגי המושבה שהיו חשדניים מאוד לגבי ההוכחות מ"שמיים " . המספר הגדול של הנאשמים יותר מ-50 גרם לספקות כמו אצל ציידי המכשפות המושבעים ביותר שתמהו כיצד כל כך הרבה מכשפים ומכשפות יכולים להיות במושבה כה קטנה כמו מסצ'וסטס .


הנערות החלו בשלב מסוים להאשים אנשים חשובים מאד . אחד מהם מיהר להוציא פקודה למאסרם באשמת הוצאת דיבה וזה גרם להרתעתן לכאורה . אולם הנערות שעזותן הלכה וגדלה כאשר ראו שמאמינים לכל מילה שהן מוציאות האשימו עוד ועוד אנשים בכישוף והאשימו לבסוף את אישתו של המושל בכבודו ובעצמו שהיא מכשפה. זאת הייתה שגיאה חמורה בכך למעשה חיסלו את כל אמינותם שכן איש שלא יכול היה להאמין שהמכשפים היגיעו גם לבית המושל, וזה יכול היה לסכן את חייו של מי שעלול היה לטעון דבר כזה ברצינות והרי יש לזכור שרוב משפטי המכשפות עד כה היו כנגד אנשים ובעיקר נשים עניים שלא יכלו להגן על עצמם ולא כנגד אנשים שיכלו לשלם לתוקפיהם כגמולם .
למושל המושבה היה כעת כל אינטרס בעולם להילחם במישפט ובשופטים, הוא הורה על בית המשפט בסאלם שתמך בכל מילה שהוציאו הנערות להתפזר . המושל הקים בית משפט חדש וזה סירב לקבל יותר את העדות המיסטית של הנערות כקבילה בבית המשפט ובלעדיה רוב הנאשמים נמצאו כזכאים . אומנם גם בישיבות בית המשפט הזה עוד כמה אנשים נמצאו אשמים ו בכישוף ונדונו למוות אבל המושל חנן את כולם ..
כל מי שנאשם בכישוף שוחרר לבסוף מבית הסוהר . גם השפחה טיבה שעימה החל הכל שוחררה מהכלא אבל כדי לכסות את הוצאות החזקתה שם נמכרה לשפחה.זה היה סיום חסר תקדים למשפט "מכשפות".
האמונה ב"מכשפים " התפוגגה לחלוטין על מנת שלא לחזור יותר כל הפרשה העמידה את המושבה בדילמה האם יתכן שמנהיגיה טעו בצורה כה חמורה כאשר נתנו יד לציד המכשפות ?
התשובה הייתה חיובית רבים מהמנהיגים נאלצו לעזוב את סאלם, ואחרים איבדו את כל הכבוד שהקהילה רחשה כלפיהם . אחד מהם השמיע בפומבי נאום של הלקאה עצמית על מעשיו . אחת הנערות המאשימות ביקשה מחילה באופן רשמי מבאי הכנסייה . קוטן מאדר הודה שמאחר שכוחו של השטן הוא כה גדול זאת כנראה משימה בלתי אפשרית למצוא מכשף אמיתי
משפט סאלאם חיסל למעשה ככל אמונה במכשפות ביבשת אמריקה ומאז לא התנהלו שם יותר משפטי מכשפות . . הסתבר שבאמריקה אין את אותה אווירה היסטרית שהייתה באירופה ושאפשרה בסופו של דבר את ציד המכשפות .

הגל של רדיפות המכשפות נשבר בסוף המאה ה-17 ושכח לגמרי במאה ה-18 אם כי אירועים שונים של שריפות מכשפות עוד התחוללו עד סוף המאה ה-18.אך מערכות החוקים האירופיות נמחק האישום בכישוף מהסעיפים הפליליים.

למה צדים מכשפות ?

עד היום מנסים החוקרים להסביר את הסיבות לתופעה זאת . בתחילה הסבירו אותה כתוצאה מבערות אמונות תפלות ותו לא . אולם רבים מהרודפים היו אנשים מלומדים ובדרכם שלהם אף רציונאליים והרדיפות היגיעו לשיאן דווקא בתקופת הרנסאנס וההומניזם ועם פריחת עידן המדע.
חוקרים אחרים טוענים שהיה גרעין מסוים של אמת בהאשמות אם כי היה שונה מאוד ממה שטענו הרודפים.
אנשים כמו האנתרופולוג הידוע מראשית המאה העשרים ג'מס פריזר מחבר הספר "ענף הזהב " ושל החוקרת מרגרט מורי שטענה שציד המכשפות באירופה במאה ה-17 נוהל למעשה כנגד מאמינות של פולחן האלה האם הקדום ששרידיה התקיימו במחתרת באירופה מדור לדור ולא כנגד מכשפות עובדות השטן כפי שטענה הכנסייה . למעשה לתפיסה זאת אין שום ביסוס היסטורי אך הייתה לה השפעה גדולה על אנשים שרצו ליישם אותה במציאות.
דומה שאת ההשפעה הגדולה ביותר יש לסופר והמשורר רוברט גרייבס ( מחבר "אני קלאודיוס " ) שבספרו " האלה הלבנה" ( שתורגם לאחרונה לעברית בהוצאת "אסטרולוג " ) תיאר את הפגניזם הקדמון כמבוסס על עבודת האלה בדת שבה היה לנשים מקום מרכזי עד שהופיעו שבטי הברברים הפרימיטיבים ( הן ביוון והן בארץ ישראל ) ויצרו דת חדשה אכזרית ופנאטית , עבודת האל האב צמא הדם ושונא הטבע שהתבססה על דיכוי הנשים .גרייבס תיאר את החברה שהתבססה על פולחן האלה האם בספרים כמו "רוח מצפון " שתורגם לעברית בשנות השישים כמעט כאוטופית.
לרעיונותיו של גרייבס אם כי אין להם ביסוס רב במציאות ההיסטורית הייתה השפעה גדולה. כיום יש אלפי מאמינים ( ומאמינות ) " ניאו פאגאנים" ברחבי אירופה וארה"ב שדתם מבוססת למעשה על עיבודים שונים של התפיסות של גרייבס . גרייבס ומורי טענו שמה שהם תיארו בספריהם היא התורה הפגאנית "האמיתית " כפי שהייתה מקובלת בימי קדם , וזה לא בדיוק נכון …אבל מאידך התורה שתיארו התאימה מאוד לזמנים המודרניים , לפחד ההולך וגובר מהמדע והטכנולוגיה "ההרסניים" ומהרס הסביבה , ותאמו לרצון לחזור ל"חיים פשוטים וטבעיים " בשילוב עם הטבע והאדמה שאותו מראה מספר גדול של אנשים ( שאינם מודעים כלל למחיר הגדול שיאלצו לשלם אם אכן יעשו זאת )..
היסטוריונים מודרניים אחרים ביקשו הסברים סוציולוגיים לתופעת ציד המכשפות ופירשו אותה כתופעה של אי שקט חברתי . מעין זה שהצמיח את האנטישמיות ואת רדיפות היהודים . ובהקשר זה מעירים על כך שבספרד שבה הקדישה אינקוויזיציה את רוב מרצה לרדיפת יהודים ומוסלמיים לא פשט ציד המכשפות ושאחד מראשי האינקוויזיציה שחקר חומר על משפטי מכשפות שונים שבוצעו בנווארה חיוה את דעתו ב-1611 שהנאשמים היו קרבנות של אמונות תפלות או של טירוף דעתם . לכן טוענים שרדיפת היהודים ורדיפת המכשפות לא יכלו להיות ביחד שכן הייתה כאן כפילות "מיותרת ".
בעיקרון התופעה נשארה בלתי מוסברת אם כי מוצאים שרידים לה עד היום באפריקה וגם בארה"ב בשנות השמונים והתשעים כאשר הואשמו האשמות שונות על התעללות של כת השטן בילדים שכנראה היו דמיוניות ומזכירות את האשמות של המכשפות מראשית הזמן החדש. אבל מצד שני נכון הוא שהיום יש פריחה מחודשת של הכישוף ושל המאמינים בו אולי יותר מאי פעם בכל תקופה באלפיים השנים.האחרונות. כאשר שוב צצים מכשפים ומכשפות בהמוניהם .
תופעה זאת בולטת במיוחד בעיר המודרנית סאלם שהיא כיום מעין בירה של עולם הפאגנים ביגלל אותו אירוע בעברה של ציד מכשפות שהפך אותה היום למוקד תיירות מבוקש. המעניין הוא שהיום פגאנים רבים טוענים שאכן היה בסיס להאשמות כנגד הנאשמים השונים שאמנם לא היו עובדי שטן מרושעים אלא פשוט פגאנים חבויים. משפט סאלם נחשב כיום לאירוע "מרכזי " בתולדות תנועות פגאניות ומאגיות שונות בארה"ב הפורחות כיום .
והפריחה הזאת מעלה על הדעת את האפשרות שבשלב מסוים בעתיד תיווצר שוב התופעה של ציד מכשפות והפעם כנגד מכשפים "אמיתיים" .

"צייד המכשפות " הגירסה הקולנועית .

קישורים רלבנטיים

ארתור מילר בויקיפדיה 
פטירתו של ארתור מילר בנארג
ארתור מילר באתר הבמה

אברהם עוז על ארתור מילר ו"ציד המכשפות"

מיכאל הנדנזלץ על ארתור מילר
ארתור מילר מחזאי יהודי או אמריקני ?

סקירה מקיפה על ארתור מילר

עוד על ארתור מילר

אגודת ארתור מילר

קישורים שונים על המחזה "צייד המכשפות "

אתר הסרט "צייד המכשפות"
תקציר הסרט

ציד המכשפות הראשון בימי חוני המעגל

הספר "פטיש המכשפות"
טקסט "פטיש המכשפות"
"פטיש המכשפות" בויקיפדיה
היסטוריה של "פטיש המכשפות "

צייד מכשפות
אתר מקיף על ציד המכשפות
מאמר על ציד המכשפות
הישועים וציד המכשפות
מי שרף את המכשפות ? הצד הנוצרי מסביר

מכשפה לא תחיון

פרשת ציד המכשפות בעיר סאלם

אתר על ציד המכשפות בארה"ב במאה ה-17

משפט המכשפות בעיר סאלם
פרויקט משפט סאלם

משפט סאלם בצורה אינטראקטיבית
האם האמריקנים צדו מכשפות כמו אירופים?

כל מה שרצית לדעת על כישוף למתחילים  

שוב ישוב הבעל

איסלנד : האי בקצה העולם : על "פטיש המכשפות "

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד שליט  On מרץ 11, 2005 at 7:23 pm

    אם אתה רוצה לפרוק את הידע שלך – ויש לך ידע, על זה אין מחלוקת – בנושא מכשפות, לך על זה. למה אתה צריך תירוצים? מה אתה מקדים עם ארתור מילר, ושופך טעות ועוד טעות?
    מאיפה הבאת ש'ציד המכשפות' הוא מחזה הנקרא ביותר שלו? מופרך לחלוטין. 'מותו של סוכן' הוא ככל הנראה המחזה המוצג, נקרא, אהוב, ביותר של מילר.
    וטעות נוספת, מילר לא ביסס את 'ציד המכשפות' על ניסיונו מול הוועדה לחקר פעולות אנטי-אמריקניות. מילר כתב את מחזהו בתחילת שנות החמישים, עם הסבב השני של החקירות בהשראתו של הסנטור ג'ו מקארתי. המחזה הוצג לראשונה ב-1953, או סוף 1952. אם כבר, מילר הגיב בו להתקפלות של חברו הטוב הבמאי איליה קאזאן, בפני הוועדה. מילר עצמו זומן לוועדה מאוחר יותר, ב-1956

  • אנג'ל  On מרץ 11, 2005 at 8:31 pm

    לדוד שליט – לאלי אין שום ידע על מכשפות. כל המכשפות הישראליות צוחקות עליו ו/או כועסות על הבורות שהוא מפגין. שוב ישוב הבעל אלק.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מרץ 11, 2005 at 8:45 pm

    עד כה אף אחד לא הצליח להראות בויכוחים רבים בפורומים שלכם בבאינטרנט איזו שהיא טעות חשובה שהייתה לי בנושא מכשפות .

    להזכירך הטענות בפורום היו תמיד על כך שנראיתי לכם כ"עויין " אבל כאשר אנשים בפורומים שלכם ניסו להראות שיש טעות עובדתית כל שהיא העניין הסתיים תמיד בלא כלום.
    אם יש איזה טעות כל שהיא במה שטענתי לגבי המכשפים והמכשפות הבא אותה ונראה אם כך הוא .
    לדוד שליט אין טעות בכך שהאטמוספירה האנמטי קומוניסטית הקיצונית שימשה כבסיס למחזה של מילר.
    לחגבי השאלה האם המחזה "ציד המכשפות " הוא הנקרא ביותר כתבתי שיתכן שהוא הנקרא ביותר דהיינו זה מוטל בספק אבל זה מבוססס על טענות ששמעתי במקומות שונים באינטנט ומחוצה לו אבל העניין אכן דשורש בדיקה ואין להתייחס אליו כעובדה.

  • אנג'ל  On מרץ 11, 2005 at 8:56 pm

    אלי – אתה יכול להיות עוין כמה שאתה רוצה. העוינות שלך לא מטרידה אותי. ולמען האמת, אני גם לא חושב שאתה עוין. אני כן חושב שאתה מנסה לרכב על גל שאולי נראה לך פופולרי בלי להבין שום דבר ממנו, ואני כן *יודע* שהמאמרים שלך רצופים טעויות עובדתיות ואי הבנות מביכות.

    ואני לוקח על עצמי את האתגר שזרקת. אני אפריך את כל השטויות שכתבת, ואני אתחיל ב"שוב ישוב הבעל", אם כל הבילבולציה. בקרוב.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מרץ 11, 2005 at 9:01 pm

    אתה מוזמן לנסות להפריך אבל קח בחשבון שכשאני אומר משהו אני מסתמך על מקורות כתובים או ראיונות בעל פה תצתרך להוכיח שההמקורות האלה הן שגויים ושגם המרואיינים שגו במה שאמרו .
    ומכיוון שאתה יוצא מנקודת מבת דתית של מאמין כנגד אדם שמנסה להיות אובייקטיבי עד כמה שאפשר אין לי הערכה גדולה מידי לנסיונות ההפרכה שלך אבל נחכה ונראה. אם תצליח להוכיח שמשהו שכתבתי היה שגוי אני אקבל את זה .

  • אנג'ל  On מרץ 12, 2005 at 2:26 am

    "לעתים קרובות אין כאן אמונה דתית של ממש, אלא ביטוי מוקצן וסמלי לערכים אקולוגיים ופמיניסטיים או להתנגדות לגלובליזציה".

    לא נכון. הקבוצה הפגנית היחידה שיש לה ערכים אקולוגיים ופמיניסטיים ופעילה בהתנגדות לגלובליזציה היא ריקליימינג, מסורת אמריקאית. לכל שאר הקבוצות, עשרות ואם לא מאות במספר – אין כל קשר לנושאים הללו.

    "קבוצות כמו ´ויקה´, ´כנסיית כל העולמות´ ו´האסטרוק´, שלהן מאמינים רבים בעולם המערבי, מדברות על אֵלָה-אֵם המזוהה למעשה עם כדור הארץ והטבע, או על אלה ואל שפועלים בהרמוניה לשמירת הטבע והעולם".

    לא נכון. בויקה לא מאמינים באלה אם. הויקה היא דת דואותאיסטית שמאמינה באל ובאלה, ולא הם לא פועלים בהרמוניה בדיוק. ובכל מקרה, האלה היא אלת פריון, אבל לא אלה-אם. וכן, יש הבדל מבחינה תיאולוגית. כנסיית כל העולמות היא דת שמאמינה באלוהות פנימית, כלומר שהאלוהים הוא האדם, לא באלה אם. אסטרו (ולא אסטרוק, מאיפה הגיעה הקו"ף?) היא אמונה פוליתאיסטית שמבוססת על האמונה העתיקה של סקנדינביה, וגם שם – אין שום אלה אם.

    "הן קוראות להתמזג עם הטבע ולהיענות למחזוריו הקבועים, במקום להיאבק בו ולחכות לחורבן בלתי נמנע כמקובל בקרב מונותיאיסטים רבים".

    לא נכון. לא ויקה, לא כנסיית כל העולמות ולא אסטרו קוראות לדברים כאלו. המסורת היחידה שקוראת לדברים כאלו היא המסורת הדיאנית ואולי, אולי חלק מה goddess religionוכדומה. וכן, יש הבדל עצום מבחינה תיאולוגית.

    "המשותף להם הוא זלזול בכל דוֹגמה דתית שהיא, וברבים מהם רואים גם בפגאניזם עצמו המצאה אנושית".

    לא נכון. הדחייה של הדוגמה אופיינית למסורות ספציפיות בלבד כמו ויקה גרדנריאנית, ואפילו בתוך הקבוצות הללו קיים ויכוח עצום לגבי האם כבר נוצרה דוגמה או לא, והאם הגיע הזמן לקבל את הדוגמה. לרוב הדתות הפגניות האחרות יש דוגמה, ערכים מקובלים, עקרונות ומבנה.

    "קבוצות אלה אוהבות לערוך לעתים קרובות טקסים בחיק הטבע וכו' , תחת השמש והירח הקובעים את מחזור העונות."

    לא נכון. רק חלק מהקבוצות. ובטח לא אסטרו שהזכרת.

    "הניאו-פגאנים רואים חשיבות מרכזית ביסוד הנקבי, המתבטא באלה-האם שאותה הם מזהים עם כדור הארץ כולו".

    לא נכון. רק קבוצות מסוימות רואות את זה. בטח לא ויקה. ובטח לא אסטרו. ובטח לא כנסיית כל העולמות.

    "ספרה ´הגביע והלהב´ שתורגם לאחרונה לעברית נחשב בעיני פגאנים רבים לספר החשוב ביותר שנכתב מאז דרווין"

    לא נכון. רוב הפגנים (ואני מניח שהמאות שאני מכיר עולים על הבודדים שראיינת כביכול) רואים באייזלר פנטזיונרית ותו לא. הספרים שלה מבטאים תיאוריה שאין לה אחיזה במציאות ואף נכתבו מספר ספרים על ידי נשים פגניות שמפריכות את התיאוריה שלה. שלא לדבר על חוקרים לא פגניים שהפריכו את הדברים. אנחנו אולי מאמינים בכישוף אבל אנחנו לא סתומים לגמרי. אנחנו מזהים תיאוריות דפוקות כשאנחנו רואים אותן, ואנחנו גם דוחים אותן.

    "הפריחה הזו ניזונה משגשוגם של רעיונות הניו אייג´ בארץ, או מההיקסמות של צעירים ישראלים מהודו, שחלק מהאסכולות הדתיות שלה הן פגאניות במוצהר".

    לא נכון. לתנועת הפגניות הישראלית אין קשר לא לניו-אייג' ולא למזרח. אם כבר, הרעיונות הגיעו מארה"ב.

    מקורות שיש בהם סימוכין לכל הטענות שלי:
    The Triumph of the Moon – Ronald Hutton
    Drawing Down the Moon – Margot Adler
    Cynthia Eller – The Myth of Matriarchal Prehistory: Why an Invented Past Won't Give Women a Future

    כולם ספרים אקדמיים.

    ולגבי הריאיונות שלך והציטוטים –
    אמונתם של האנשים שרואינו כבודם. אבל הם לא מייצגים מסורות, ולא את כל המכשפות ובטח לא את כל הפגנים ומדברים רק בשם עצמם. ראיונות של כמה סלבס מקומיים הם אולי מקור מעניין למאמרים בידוריים, אבל אם אתה באמת רוצה לחקור פגניות, או כישוף, זה לא מספיק. מדובר במאות דתות, שבאות ממקורות שונים, ויש להן היסטוריות שונות. את כל זה צריך להכיר, ולהבין דקויות, ולקחת בחשבון.

    וטעויות כאלו גסות ומטעות יש בכל המאמרים שלך על הנושא, וכן זה מרגיז אותי. כי אם אתה רוצה לחקור את החיים שלי והאמונה שלי תפדל, אבל תעשה את זה כמו שצריך, לא בזלזול.

  • מספר 666  On מרץ 12, 2005 at 8:26 am

    לא הוכחת ולא כלום .
    דיברתי בכתבה על על כך יש מגוון של תנועות עם טענות שונות זו מזו ואתה רק מוכיח את דברי
    אם הייתי עוסק בכתבה אך ורק בקבוצה ספציפית נניח האסטרוקס וראומר דברים שונים רק לגביה כי אז אתה צודק .
    אבל שים לב שדיברתי על "פאגאנים" באופן כללי וכך נאלצתי לבצע הכללות גם משום שבכתבה קצרה לא יכולתי לפרט יותר מדי .
    באותה מידה אם הייתי עושה כתבה על "היהדות " באופן כללי ומבצע הכללות כי אז היו מתנפלים עלי ובצדק גמור החסידים מצד אחד והרפורמים מצד שני ומקללים אותי על שביצעתי הכללות שאינן נכונות לגביהן אם כי הייתי מקפיד לציין שיש מגוון של תנועות שונות זו מזו .
    אתה אומר "לא נכון , רק חלק מהתנועות הן כאלה וכאלה " אבל מה לעשות עדיין יש תנועות שהן כאלה וכאלה וכך זה רלבנטי לכתבה .
    אתה יודע טוב מאוד מאוד שיש פגנים ופגניות פמיניסטיים ואת אחת מהן ראיינתי לכתבה ומשום כך הושם על כך דגש גם משום שהיא הייתה ספקת אינפורמציה חשובה
    פשטני ומכליל , אולי , אבל אי אפשר לעשות יותר מכך בכתבה עיתונאית מה עוד שציינתי שוב ושוב שיש מגוון של תנועות וזרמים.
    מקורות שהשתמשתי בהן עבור הכתבה ההיא כללו : מאמר על ניאו פגאנזים בכתב העת "גשר " של Vתנועה הציונית העולמית
    THE ENCYCLOPEDIA OF WITCHES AND WITCHCRAFT SECOND EDITION BY ROSEMARY ELLEN GULLEY .
    THE NEW PAGANS BY HANS HOLZRT.
    על ניאו פגניזם רוסי
    http://sicsa.huji.ac.il/13shnir.html
    על האודיניסטים
    BLACK SUN :ARYAN CULTS ' ESOTERIC NAZISM AND THE POLITICS OF IDENTITY BY NICHOLAS GOODRICH -CLARK

    THE OCCULT EXPLOTION :OCCULTISM IN AMERICA TODAY BY NAT FREELAND .

  • מספר 666  On מרץ 12, 2005 at 9:54 am

    לעתים קרובות אין כאן אמונה דתית של ממש, אלא ביטוי מוקצן וסמלי לערכים אקולוגיים ופמיניסטיים או להתנגדות לגלובליזציה".

    ". הקבוצה הפגנית היחידה שיש לה ערכים אקולוגיים ופמיניסטיים ופעילה בהתנגדות לגלובליזציה היא ריקליימינג, מסורת אמריקאית. לכל שאר הקבוצות, עשרות "ואם לא מאות במספר – אין כל קשר לנושאים הללו.

    תשובתי על כך שיש פעילים רבים בתנועות אקולוגיות ואנטי גלובליסטיות שבאים מקבוצות כמו ויקה ותנועות פםגאניות אחרות .
    אתה יכול לטעון שהם מייצגים רק את עצמם ולא את התנועה שממנה הם באים אבל כאשר אתה נתקל בדבריהם ברשת רבים טוענים וגם בשיחות כי הערכים שהם מייצגים הם ערכים אקולוגיים ואנטי גלובליסטייחם .

    " בויקה לא מאמינים באלה אם. הויקה היא דת דואותאיסטית שמאמינה באל ובאלה, ולא הם לא פועלים בהרמוניה בדיוק. ובכל מקרה, האלה היא אלת פריון, אבל לא אלה-אם. וכן, יש הבדל מבחינה תיאולוגית. כנסיית כל העולמות היא דת שמאמינה באלוהות פנימית, כלומר שהאלוהים הוא האדם, לא באלה אם. אסטרו (ולא אסטרוק, מאיפה הגיעה הקו"ף?) היא אמונה פוליתאיסטית שמבוססת על האמונה העתיקה של סקנדינביה,

    קיבלתי את טענותיך לגבי כנסיית כל העולמות ואסטרו שאכן לא היו צריכות להיות מוזכרות בהקשר זה.
    לגבי ויקה נתקלתי בויקאנים שונים שדיברו על האלה האם באינטרנט שוב כאן יש זרמים שונים ואין פה טעות.

    "לא נכון. הדחייה של הדוגמה אופיינית למסורות ספציפיות בלבד כמו ויקה גרדנריאנית, ואפילו בתוך הקבוצות הללו קיים ויכוח עצום לגבי האם כבר נוצרה דוגמה או לא, והאם הגיע הזמן לקבל את הדוגמה. לרוב הדתות הפגניות האחרות יש דוגמה, ערכים מקובלים, עקרונות ומבנה.

    אם אתה קורא כתבים של כנסיית כל העולמות שהיא פגאנית במוצהר אתה נתקל בטענות כפי שציינתי , וכך גם אצל פגאנים שוניםן ברשת שאינני יודע את השיוך המדוייק שדלהם מעבר לכך שהם "פגאניים".
    ייתכן שמאוד שהדעות הנ"ל משקפות את ההתפתחות מהשלב הראשון של יצירת האמונה לשלב המתקדם יותר של השניםה אחרונות וכעת עוסקים ביצירת דוגמות מחייבות אבל מסופקני אם דוגמות כאלה היו קיימות לפני נניח חמש או עשר שנים כאשר התנועות היו רק בשלבי צמיחה .
    זה בוודאי לא נכון לגבי ישראל שבה יש בעיקר ויכוחים ודיונים אבל מסופקני אם החברים שלך בפורומים יסכימו איתך על דוגמות באמונות שלהם אולי הם יסכימו איתך על כך בעוד כמה שנים לאחר דיונים וויכוחים.

    קבוצות אלה אוהבות לערוך לעתים קרובות טקסים בחיק הטבע וכו' , תחת השמש והירח הקובעים את מחזור העונות."

    לא נכון. רק חלק מהקבוצות. ובטח לא אסטרו שהזכרת.

    חלק , זה עדיין לא מעט קבוצות ואנשים , זהו מאפיין בולט לגבי אותן קבוצות שכן עושים את זה.

    "הניאו-פגאנים רואים חשיבות מרכזית ביסוד הנקבי, המתבטא באלה-האם שאותה הם מזהים עם כדור הארץ כולו".

    לא נכון. רק קבוצות מסוימות רואות את זה. בטח לא "ויקה. "ובטח לא אסטרו. ובטח לא כנסיית כל העולמות.

    אולי. אבל קבוצות אחרות זה מה שהן חושבים בדיוק וכך גם פגאנים רבים בארץ וטלה באר שאותה ראיינתי בכתבה זאת האידיאולוגיה המרכזית שלה.
    ספרה ´הגביע והלהב´ שתורגם לאחרונה לעברית נחשב בעיני פגאנים רבים לספר החשוב ביותר שנכתב מאז דרווין"

    לא נכון. רוב הפגנים (ואני מניח שהמאות שאני מכיר עולים על הבודדים שראיינת כביכול) רואים באייזלר פנטזיונרית ותו לא. הספרים שלה מבטאים תיאוריה שאין לה אחיזה במציאות ואף נכתבו מספר ספרים על ידי נשים פגניות שמפריכות את התיאוריה שלה. שלא לדבר על חוקרים לא פגניים שהפריכו את הדברים.

    " הציטוט על ספרה של אייזלר " אגב נלקח מעטיפת הספר שלה בעברית שאני מניח שהוא מבוסס על מקור כלשהו. אני עצמי לא אמרתי זאת כעובדה אלה שיש אנשים שחושבים כך כאן אגב אני מסכים איתך לחלוטין שזה ספר שאינו חשוב כלל אבל יש אנשים פגאניים שלא יסכימו איתנו .הבה נגיד שבכתבה במגזין "חיים אחרים " על אייזלר של איריס יוטבת היא הוצגה כך בדיוק כך שסביר להניח שיש פגאנים כמו יוטבת שכך בדיוק הם חושבים.
    הפריחה הזו ניזונה משגשוגם של רעיונות הניו אייג´ בארץ, או מההיקסמות של צעירים ישראלים מהודו, שחלק מהאסכולות הדתיות שלה הן פגאניות במוצהר".

    לא נכון. לתנועת הפגניות הישראלית אין קשר לא לניו-אייג' ולא למזרח. אם כבר, הרעיונות הגיעו מארה"ב.

    זה כבר ניתוח סוציולוגי שמקשר את תנועות הפגאניות עם ההיקסמות מרעיונות מיסטיים בכלל וזה שרבים מהרעיונות היגיעו מארה"ב אינו אומר ולו כלום , הרעיונות המזרחיים משמשים להם כמעין מצע ופותחים אנשים שונים להכרות גם עםה רעיונות האלה

    אמונתם של האנשים שרואינו כבודם. אבל הם לא מייצגים מסורות, ולא את כל המכשפות ובטח לא את כל הפגנים ומדברים רק בשם עצמם. ראיונות של כמה סלבס מקומיים הם אולי מקור מעניין למאמרים בידוריים, אבל אם אתה באמת רוצה לחקור פגניות, או כישוף, זה לא מספיק. מדובר במאות דתות, שבאות ממקורות שונים, ויש להן היסטוריות שונות. את כל זה צריך להכיר, ולהבין דקויות, ולקחת בחשבון.

    שוב בכתבה אחת אינני יכול לראיין מאות אנשים עם כל הכבוד ואף אחד גם לא יקרא כתבה כזאת . אני לוקח כמה אנשים בולטים שמפרסמים רבות בנושאים אלה וסביר להניח שמוכרים גם לאחרים בקבוצתם ויש להם השפעה כל שהיא . כך זה בכתבות עיתונאיות . אם אעשה כתבה נוספת אני ארעיין אנשים אחרים וכמובן כל אדם ודיעותיו שלו שאני מסכיםש במקרה של הפגאנים הם כמעט תמיד שונות מאלו של כל אחד אחר . .

  • עוגי  On מרץ 12, 2005 at 6:50 pm

    אם יש מקור שטוען ככה – זה נכון.
    בתנאי כמובן שזה מתאים להשקפת עולמי.

    בחירת מקורות מוסמכים יותר? הצלבת מקורות? בדיקת טקסטים משניים אל מול הטקסטים הראשונים?
    אין צורך – העיקר שזה יופיע איפשהו באינטרנט.

  • מספר 666  On מרץ 12, 2005 at 8:49 pm

    המקורות שהבאתי הם לכל הפחות מוסמכים כמו אלו שהוא הביא וככל הנראה הרבה יותר.
    וכנראה שלא ראית שרובם כלל אינם נמצאים ברשת.
    אבל למה להתווכח מסופקני אם אפילו קראת אותם.

  • מספר 666  On אוגוסט 17, 2005 at 8:17 am

    הופיע "במעריב " כתבה בשם "האם יש סיבה לפחד ממכשפות " שכעת היא נמצאת ברשת
    http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=11599&sivug_id=-1

  • טרול רפאים  On ספטמבר 20, 2005 at 3:19 pm

    סתם לידיעתך, קישרתי את הערך החדש בוויקיפדיה על המחזה (http://he.wikipedia.org/wiki/:צייד המכשפות) לדף זה

  • נהר ספרים  On אוגוסט 4, 2008 at 3:41 am

    ראה אור זה עתה הרומן "אני טיטובה מכשפה שחורה " בהוצאת נהר ספרים
    המחברת: מאריז קונדה
    המתרגם: אביטל ענבר
    סיפורה של שפחה שחורה מברבדוס שהואשמה בסאלם אך שבה לאי מולדתה
    רומן היסטורי-פיקטיבי מרתק.

Trackbacks

השאר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: