"יודפת" כנגד שלומית

 

יוסף בן מתתיהו בהצגה "יודפת".

לאחרונה צפיתי בהצגת בכורה של המחזה "יודפת –חיי יוספוס פלביוס  " שהוצגה בידי חברי התיאטרון הדתי "תאיר" בבימויו של איל סלע .
במרכז ההצגה עומד ההיסטוריון היהודי המפורסם של ימי המרד הגדול ברומאים יוסף בן מתתיהו אדם שנוי במחלוקת עד היום שיש הרואים בו בוגד שמכר את נשמתו לאויבי עמו הרומאים ויש הרואים בו כמי שהבין את המציאות הפוליטיות של זמנו ופעל לפיה כדי שניתן יהיה להציל את מה שאפשר כנגד הפנאטים מבני עמו .
ההצגה מורכבת למעשה מכמה סיפורים: סיפורו של יוסף הזקן היושב ברומא כידיד הקיסר וכותב את תולדות המרד ואז עליו להתעמת עם מכר מהעבר הרחוק הבא עליו ומזכיר לו ב"פלאש באק " את ימי המרד כאשר הוא התומך גדול בשיתוף פעולה עם הרומאים ומעריץ תרבותם והמתנגד הגדול למרד ( דהיינו "שמאלני " של זמנו ) שוכנע לשמש כמפקד המרד בגליל .

ובמרכז המחזה עומדת הפרשה המזעזעת מכל: כאשר יוסף היה מפקד העיר הגלילית יודפת שעליה פיקד עת עמידתה העקשנית כנגד מצור ארוך של הרומאים. לאחר נפילתה בידי הרומאים הוא התחבא ביחד עם אחרוני המגינים עליה במערה ואז נאלץ להתמודד עם דרישתם של האנשים להתאבד. דרישה שהוא באמצעות תחבולה מחוכמת שבה העמיד פנים שהוא תומך בדרישה ובאמצעות זיוף של ההגרלה שבה הוחלט מתי ישים כל אחד קץ לחייו היה כמעט היחיד שנמלט ממנה על מנת להסגיר את עצמו לרומאים .המחזה מציג את הדילמות המוסריות המורכבות שעומדות לפני יוסף על כל צעד ושעל בחייו ושבכל מקרה אין להם פיתרון קל .

המחזה הוא למעשה פרי יצירתם של הבמאי והשחקנים ומבוסס על שני מקורות ,סצנריו למחזה שלא הוצג מעולם ששימש כבסיס לאירועי הפלאש באק וספרו של "יורם אבי תמר" (  שם בדוי של הארכיאולוג יורם צפריר היום מנהל הספרייה הלאומית בירושלים ) "הספר האבוד חיי יוסף " ששימש כבסיס לאירועים בחי יוסף הזקן .
שאלתי את עצמי מהן המשמעויות הפוליטיות העכשוויות של המחזה וכמובן אפשר היה למצוא אותן למשל בנאום נגד ה"התנתקות" שהושמע בידי חקלאי שמזהיר את יוסף שלא לנטוש את האדמות של יודפת.
ההצגה של תיאטרון תאיר היא למרבית הפלא לא חד מימדית כפי שניתן היה לחשוב ולצפות מחברי תיאטרון דתי ומורכבת בהרבה מהצפוי היוצרים והשחקנים לא הביאו תשובות חד משמעיות כפי שציפיתי ובת זוגי אפילו חשבה שיש במחזה מחאה כנגד הכיבוש הישראלי על הפלסטינאים.. . .מסתבר שבין המחזאי והשחקנים היו פרשנויות שונות כיצד יש להבין את האירועים המוצגים וזה ניכר בתוצאה הסופית .

יוסף בן מתתיהו בהצגה "יודפת".

הפתיחה הייתה מאכזבת והזכירה יותר מכל דבר אחר תסכית דקלומי מעין אלה שהושמעו ברדיו בשנות השישים והשבעים על אירועים שונים בתולדות עם ישראל ושונה מאוד מההצגות שרואים היום על הבמות אולם לאחר הפתיחה המאכזבת המחזה נעשה דרמטי ומרתק יותר ויותר גם בגלל שהשחקנים לקחו את העלילה בשכנוע עמוק ברצינות רבה .
גם המשחק היה טוב ,במיוחד של השחקן שגילם את יוסף בן מתתיהו אולם האפיל על כולם בקטע הטוב בהצגה  השחקן שהציג את דמותו הקומית גרוטסקית של הנציב הרומאי פלורוס האיש שגרם באכזריותו ובשחיתותו למרד הגדול ושל עוזרו ( השחקן הידוע יוסי סגל ) בסצנה קומית על הרומאים המנוונים שכאילו יצאו ממועדון הסאדו מאזו "דאנגון" .ככל הנראה הייתה כאן סאטירה אכזרית על החילוניים ( ואולי גם על אריאל שרון ?)  ועדיין קטע חזק מאוד דווקא בגלל שלא היה רציני וכבד כמו כל השאר.  סך הכל המחזה מרשים ומעורר מחשבה ולעיתים אפילו מצמרר והמשחק של השחקנים  הבלתי מנוסים ברובם הוא טוב וההזדהות שלהם עם התפקידים ניכרת היטב .

יום לאחר שצפיתי במחזה זה הלכתי לצפות במחזה אחר על אותה התקופה כמה עשרות שנים קודם לכן אבל נראה כאילו הוא מתרחש ביקום אחר ,  "שלומית " של תיאטרון ירושלמי אחר "המעבדה" שעוסק בימי שלטונו של הורדוס אנטיפס וביתו הדקדנטית שלומית.

זוהי היצירה החביבה עלי ביותר של וילד אינני חושב שיש יצירה אחרת שהצליחה לבטא בצורה מושלמת כל כך את הערכים של ספרות ה"דקדאנס" כמו המחזה הזה. המחזה עוסק בהתנגשות בין נסיכה מושחתת "דקדנטית" שלומית בתו של הורדוס המאוהבת בנביא , יוחנן המטביל , שתוקף את כל הערכים שעל פיהם היא חיה ולבסוף גורמת לכריתת ראשו ורוקדת עם הראש הערוף. .


בזמננו יש במידה מסוימת חזרה לערכים של הדקדנס של העייפות מהכל והחיפוש אחר סנסציות מתוחכמות ואלימות יותר ויותר בתוכניות ריאליטי שונות ואחרות .
מבחינה זאת מחזה כמו "שלומית "" הוא רלוונטי בראשית המאה ה-‏21 אף יותר משהיה בסוף המאה ה-‏19.
ואם כי שני המחזות עוסקים באותה התקופה בהבדל של כמה עשרות שנים דומה שהם אינם יכולים להיות שונים יותר. המחזה האחד הוא דקדנטי באופן מוחלט והשני מחזה אמוני המבטא אידיאולוגיה לוהטת והתלבטויות שונות( אבל עם סצנה על הנציב הרומאי הדקדנטי שנראית כאילו יצאה מ"שלומית")
המחזה של אוסקר ויילד היה מעולה  מבחינה ספרותית אולם המשחק החילוני המודרני העכשווי למעשה הפך את "שלומית " להצגה נחותה ובהרבה ודרמטית הרבה פחות מ"יודפת " דומה שהשחקנים והבמאית כלל לא הבינו את המשמעויות של הסיפור שאותה היציגו וכיצד יש להציג אותו, זאת בניגוד לשחקנים של יודפת שעם טקסט נחות בהרבה מזה של "שלומית " יצרו הצגה דרמטית ומרשימה בהרבה.
שתי ההצגות של שני התיאטרונות הירושלמיים מתארות את אותה התקופה אולם בינהם יש תהום בלתי ניתנת לגישור.ומבחינה זאת שניהם משקפים היטב את המצב כיום בישראל בראשית המאה העשרים ואחת שבה קיימים ניגודים מקבילים.

על ההצגה בתיאטרון תאיר

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו בויקיפדיה

מצור יודפת

לכידת יוסף לאחר כיבוש יודפת 

 חיי יוסף הספר הגנוז

ספרי יורם אבי תמר במיתוס

ביקורת על שלומית

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מספר 666  On מאי 18, 2005 at 12:12 pm

    שהופיע בהצגה "יודפת" על כתבה זאת :
    שלום אלי תודה על הביקורת שלך על ההצגה יודפת, אני חושב שכתבת דברים מדוייקים וטובים על ההצגה .תודה גם על הביקורת של המשחק שלי בהצגה – אני שיחקתי את פלורוס הנציב הרומאי – ואני יכול להגיד לך שלא הייתה לנו שום כוונה להציג את דמותו של אריאל שרון דרך הסצנה הזאת . ההצגה לא נועדה להיות פוליטית אבל הנחנו שלאור הדברים שקורים היום יהיו כאלה שיפרשו אותה בכיוונים כאלו. אתה מוזמן לבוא ולראות הצגות אחרות שלנו , ואם ירושלים לא רחוקה לך אשמח אם תבוא לראות את הצגת היחיד שלי על הרב קוק:" עבד לעם קדוש" בתאריך ה9 ליוני בשעה 21:00 בערב בבית הרב קוק ברחוב הרב קוק

  • מספר 666  On מרץ 18, 2009 at 6:29 am

    הארכיאולוגית נטלי מסיקה שחפרה בערים יודפת בישראל ופומפי באיטליה פירסמה לאחרונה רומן היסטורי על ימיהן האחרונים של שתי ערים אלו ובמרכזו עומד מסתורין הקשור לחורבן העיר יודפת במצור הרומאי וכיצד הוא מתקשר גם לחורבן העיר פומפי שבאיטליה כתוצאה מהתפרצות הר געש.

    ראו
    שתי ערים :יודפת ופומפיי
    http://www.notes.co.il/eshed/54152.asp

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: