מדריך הטרמפיסט בגלקסיה בעולם הרדיו והקולנוע: על דאגלאס אדמס

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה

לאחרונה עלה על המסכים לאחר למעלה מ-25 שנות הכנה הסרט המבוסס על ספרו המפורסם של דוגלס אדמס ,מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ולרגל אירוע זה נחזור אל הסופר שיצר את הסרט את הספר את סדרת הרדיו שמאחורי הספר ואת התופעה
דוגלאס אדמס הוא סופר המד"ב היחיד וגם הסופר היחיד בכלל שיצר יצירת מופת ספרותית שמקורה באמצעי תקשורת לא ספרותי –ברדיו. קשה לחשוב על אדם אחר שיצר יצירה אהובה כל כך ובכמה מדיומים שונים .הוא האיש שהוכיח שהרדיו אותו אמצעי תקשורת נשכח כמעט ובזוי לעומת הטלוויזיה עדיין יכול ליצור יצירות שיסעירו קהל גדול מאוד של אנשים לא פחות מכל תוכנית טלוויזיה ויזואלית, ולהיהפך ל"תופעה תרבותית". . אדמס היה במקור כותב סקצי'ם הומוריסטיים בילתי מצליח לכמה מאנשי להקת הקומיקאים המפורסמת של הטלוויזיה הבריטית "מונטי פיטון ." אך בטלוויזיה איש לא גילה עינין רב בסוג ההומור המיוחד שלו ובהצעותיו ליצור סידרת מד"ב קומית . ביאושו פנה אדמס אל הרדיו הבריטי. שם , גילה להפתעתו , יש יותר פתיחות לרעיונות חדשים ורדיקליים במיוחד מאחר שהיה צריך להשקיע שם הרבה פחות כסף .

דוגלאס אדמס.

אדמס היציע בתחילה ליצור סדרה של סיפורי מד"ב נפרדים שכל אחד מהם ידון בצורה שונה שבה נחרב כדור הארץ. אך אז שינה את דעתו והחליט שעדיף ליצור סידרת מד"ב קומית מתמשכת . . . הצעתו התקבלה כמעט מיד והחלה להיות מושמעת ב-1978 כסדרה של שישה פרקים ובדיעבד איש לא התחרט על כך.
הסדרה שאכן התחילה בחורבנו של כדור הארץ שהושמד כדי לפנות דרך לכביש גלקטי המשיכה משם בתיאור מסעותיו של השריד האחרון (כמעט) מכדור הארץ ביחד עם שורה של בני לוויה מטורפים חייזרים ואנדרואידים ברחבי יקום מטורף הרבה יותר כשהם מלווים בעצות לא כל כך מועילות של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה".
הייתה זאת סידרת הקומדיה המדעית הבדיונית הראשונה ברדיו ,היו בה פרודיות כמעט על כל נושא במד"ב ובמיוחד בדיחות פרטיות שרק מאזיני רדיו אדוקים היו יכולים להבין אותם על חשבונן של סדרות מד"ב קלאסיות מהרדיו של שנות ה50 , תור הזהב של המד"ב ברדיו הבריטי , סדרות כמו "דאן דאר" JOURNEY INTO SPACE ו"כובב הלכת האבוד" .
.את האנטי גיבורים של "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" שכל מה שעניין אותם היה המגבות שלהם צריך היה להבין כפרודיות מטורפות על גיבורי הרדיו ההרואיים של שנות ה-50 שהיו עסוקים השכם והערב בהצלת העולם ומערכת השמש כולה מסכנות חדשות . ובכן כאן היו גיבורים מסוג שונה מאוד וזה מצא חן בעיני המאזינים.
בנוסף לנושא המאוד לא מקובל ברדיו, אדמס רצה ליצור בסדרה צלילים ואפקטים חדשים שכמוהם עוד לא נשמעו בתסכיתי רדיו . הוא רצה "שהמדריך " ישמע לא כמו עוד סדרת רדיו מהסוג הישן והמקובל , אלא כמו אלבום של להקת רוק אדמס רצה שבכל רגע ורגע בפרקי הסדרה ישמעו הצלילים "החיזריים " של העולמות האחרים . . הוא רצה שקולות השחקנים , האפקטים והמוזיקה ישתלבו בצורה כזאת עד שהם יצרו בדימיונם של המאזינים תמונה של "עולם אחר" , מצחיק , אבל עדיין אמיתי לחלוטין עבור המאזינים.אין לאמר שהסדרה הצליחה להשיג לחלוטין מטרה זאת , אבל היא ניסתה והיא ללא ספק הצליחה בכך יותר מכל סדרת רדיו לפניה.
את שני הפרקים האחרונים בסדרת הרדיו כתב אדמס שנהפך פתאום לאדם עסוק ביותר שכן הפך לעורך התסריטים של סדרת המד"ב המפורסמת "דוקטור הו" , ביחד עם ידיד שלו מפיק רדיו ג'ון ללויד כשהם מתבססים על רעיונות מספר מד"ב שאותו כתב ללויד הנ"ל  (ושלא פורסם מעולם) .הם סיימו את הסדרה בצורה הסופית ביותר האפשרית כשהם "תוקעים " את הגיבורים בכדור הארץ בעברו הרחוק מליוני שנים לפני חורבנו.איש לא ציפה שלסדרה הזאת יהיה אי פעם המשך. ..
אבל ..בתוך זמן קצר הסדרה החלה להשיג קהל גדול מעל ומעבר למקובל אצל סדרות רדיו . הסדרה הפכה לפולחן. ביבי סי שידר אותה בכל העולם והיא זכתה למבול של מכתבי מעריצים . אמנם היו גם יוצאי דופן מהמאזינים שלא התלהבו כל כך מהקומדיה המוזרה. מאזין מסיירה לאונה התלונן על כך "שכמקור מידע הסדרה הזאת יכולה להטעות ולבלבל את הצופים" והמליץ להחליף אותה במשהו חינוכי יותר , כמו תוכנית על ההימנונים הלאומיים של ארצות שונות. מאזין מהדו התלונן על כך ש"רובוטים נוטלים חלק בתוכניות קומדיה " ( האם רצה שרובוטים יטלו חלק רק בתוכניות דרמתיות וטראגיות ?). אבל תלונות אלה היו רק טיפה בים לעומת מבול השבחים .

קובץ:The Hitchhiker's Guide to the Galaxy HEB cover.jpg

כאשר התבררה ההצלחה הגדולה והבלתי צפויה ( מי ציפה שסדרה ממדיום "נידח " כמו הרדיו תהפוך לפתע לסדרת פולחן?) אדמס וללויד דיברו על כך שהם יכתבו במשותף ספר מד"ב על פי הסדרה. בסופו של דבר אדמס חזר בו והעדיף לכתוב את הספר לבדו. ספרו "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " (1979 ,תורגם לעברית בידי מתי וגנריק ודנה לדרר בהוצאת כתר ב-1985) הפך לרב מכר ענק הרבה מעל ומעבר למקובל בקרב ספרי מד"ב , וכך נולדה אחת הקריירות הספרותיות המצליחות ביותר במאה ה-20.. ללויד נאלץ "להסתפק" בהפקת כמה מסדרו הקומדיה הבריטיות המצליחות ביותר כמו SPITTING IMAGE ( האם הרוחנית של "החרצופים ") ו"הרפתקאות הפתן השחור " שיש מי שחושבים ( ואני בינהם ) שהיא הסדרה הקומית הגדולה ביותר של כל הזמנים. הוא נחשב כיום למפיק הבריטי החשוב ביותר של סדרות קומיות.

קובץ:The Restaurant at the End of the Universe HEB Cover.jpg

שנתיים מאוחר יותר ב-1980 הושמעה סדרת ההמשך שוב של ששה פרקים וזכתה להצלחה גדולה אף יותר הפעם הקפיד אדמס לסיים אותה בשיא המתח כשהוא משאיר מקום ברור לסדרת ההמשך השלישית הצפויה. סדרה זאת שימשה כבסיס לספר " המסעדה שבסוף היקום" ( 1980 תרגמו לעברית וגנריק ולדרר בהוצאת כתר ב-1986). .
אך הפעם לדאבון הלב הייתה זאת גם סדרת הרדיו האחרונה .אדמס נעשה אדם מצליח מדי מכדי שימשיך להקדיש את האנרגיות שלו לרדיו.הוא הפך לסופר מצליח ביותר שהרוויח מעל ומעבר לחלומותיו הפרועים ביותר כתסכיתאי ברדיו. כל מי שרצה לדעת את המשך הרפתקאותיהם של גיבורי "המדריך" נאלץ לפנות כעת לספרים.
אדמס הפך מאז לסופר מפורסם , הוא כתב ספרים נוספים בסדרת "המדריך " , שכולם נופלים לדעתי בהרבה מהשניים הראשונים המבוססים על סדרות הרדיו.

קובץ:Life, the Universe and Everything HEB cover.jpg

הספר השלישי בסדרה " החיים היקום וכל השאר " ( 1982 , תרגמו וגנריק ולדרר ב-1986) , הוא עדיין מצחיק מאוד . הספר הזה אגב התבסס על תסריט שאותו כתב אדאמס עבור סרט קולנוע על הדמות של  הנוסע בזמן הטלוויזיוני  הוותיק דוקטור הו , ושלא הופק מעולם . אדמס ששנא לבזבז חומרים טובים כתב אותו מחדש כספר בסדרת המדריך לטרמפיסט בגלקסיה. אך כאן הסתבך עם המוציא לאור האמריקני , משום שהכניס את המילה FUCK פה ושם , דבר שהרתיע את המוציא לאור שחשש שהדבר עלול להשחית ילדים שיקראו את הספר. אדמס פתר את הבעיה על ידי הכנסת קטע שלם שעסק במילה "בלגיה " כמילה גסה , קטע שמקורו היה בסדרת הרדיו. במהדורה האנגלית אגב קטע זה אינו קיים כלל וכלל, המוציאים לאור הקשוחים יותר פשוט המשיכו עם המילה המקורית כמו שהיא.

קובץ:So Long, and Thanks For All the Fish HEB Cover.jpg

על שני הספרים הבאים והאחרונים בסדרה , "היו שלום ותודה על הדגים "  ( עברית גבי פלג , 1986)   ו"לא מזיק ברובו " ( עברית גבי פלג ,1993)  די אם נאמר שהם אינם מגיעים לרמתם של הקודמים וגם ביכולתם להצחיק.

קובץ:Mostly Harmless HEB cover.jpg
הוא כתב שני ספרים נחמדים מאוד בסדרת "דירק ג'נטלי " ועוד ספר אחד או שניים נוספים ולא יסף.

קובץ:Dirk Gently IL.jpg

קובץ:Long dark tea time - IL.jpg

ספר המד"ב האחרון שהופיע תחת שמו "ספינת החלל טיטאניק" רק התבסס למעשה על משחק מחשב שיצר . כתב אותו אדם אחר טרי ג'ונס המוכשר מחבורת "מונטי פיטון " לשעבר, מי שבאופן אירוני היה בעבר הרחוק אחד ממעבידיו של אדמס וכעת הפך למועסק שלו , איך שהגלגל מסתובב. וחוץ מזה פורסם גם ספר שלו על בעלי חים בסכנת הכחדה בשם "הזדמנות אחרונה לראות " שאין לו שום קשר למד"ב .

קובץ:Last Chance to See he.jpg
ניתן לטעון שאת רוב מה שהיה לאדמס לאמר הוא כבר אמר בשתי סדרות הרדיו שלו , וכל השאר היה רק הרחבה ולא דווקה לטובה. אין ספק ששני הספרים הראשונים שלו היו ונשארו גם המצחיקים ביותר. .
מאז נעשתה מ"המדריך" תעשייה שלמה בנוסף לסדרה של חמישה ספרים.
הביבי סי מיהר להפיק את סדרות הרדיו מחדש בגירסה שונה מעט ( אבל עם אותם השחקנים) על תקליט. התסכיתים הופיעו בספר מיוחד , תופעה נדירה מאוד כיום עבור תסכיתי רדיו. אמנם יש לציין ש"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " נשארה תופעה ייחודית של סדרת רדיו מדב"ית שהפכה לפולחן ולתופעה תרבותית של ממש בשנים האחרונות . התופעה לא חזרה מאז על עצמה אבל אין שום סיבה שהדבר לא יקרה שוב בעתיד.
ב-1981 הופקה גרסה טלוויזיונית שבה הופיעו מרבית השחקנים מהגרסה הרדיופונים שהמאזינים יכלו עד אז רק לדמיין כיצד הם נראים ( וקשה להגיד שהיה בכך שיפור גדול ).
לאמיתו של דבר הגירסה הטלווזיונית נופלת בהרבה מהגירסה הרדיופונית. יש דברים שפשוט אי אפשר להציג אותם על המסך בצורה משכנעת. גדולתם של אדמס וללויד המפיק הייתה שהם ידעו כיצד לרמוז עליהם לצופים באמצעות אפקטים קוליים מתאימים ולתת לדמיון לעשות את שלו , אך קשה היה מאוד לעשות את אותו הדבר בטלוויזיה.
על הבמה הוצגו כמה וכמה הצגות שהתבססו על הסדרה, והופיעו משחקי מחשב מצליחים. יש גם תוכניות אינסופיות שאף פעם לא באו לכדי מימוש לעשות סרט מהסדרה, תוכניות שעליהם ביזבז אדמס שנים מחייו בכתיבת תסריטים שדבר לא יצא מהם .
דוגלאס אדמס נפטר בשנת 2001 ספק רב עם פטירתו של סופר מדע בדיוני אחר עוררה תשומת לב גדולה כל כך בכלי התקשורת העולמיים בשנים האחרונות, מה שמראה על ההשפעה הגדולה שהייתה לו על התרבות הפופולארית המודרנית .

לאחר מותו הופיע ספרו האחרון  "סלמון הספק:תופסים טרמפ בגלקסיה בפעם האחרונה שכלל קטעים מספר נוסף שלא הושלם . כמו רוב קודמיו גם הוא אינו מגיע לרמת הספרים הראשונים ובכלל זה ביכולת להצחיק שדומה שאדמס איבד אותה לחלוטין בשנותיו האחרונות, ואולי יש לכך קשר לעבודתו האינסופית בהוליווד ביצירת תסריטים חוזרים ונשנים על פי "המדריך" שדבר לא נעשה עימם. .
לאחר מותו הפיק הביב יסי סדרות רדיו נוספות המבוססות על שלושת ספרי "המדריך " הנוספים שלא הופקו במקור לרדיו .
בזמנו טענתי שגם אם יופק אי פעם סרט מ"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " בתקציב של מליארדים, ספק רב אם יצליח להשיג משהו מהאפקט של תוכניות הרדיו המקוריות שנעשו בתקציב של מאות שטרלינגים . הרדיו היה ונשאר המדיום האפקטיבי ביותר עבור "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " יותר מסדרת הטלוויזיה , יותר אפילו מהספרים .
הצפייה בסרט הוכיחה את טענתי. זהו סרט חביב ( אם גם לא יותר מדי מצחיק ) שהוא בהחלט נאמן לרעיונות ולהומור של אדמס. אבל איך שהוא משהו שם לא עובד כמו שזה עבד ברדיו ועל הדף המודפס , איך שהוא הוויזואליה לא תופסת את הצופים כמו שהקול והדף המודפס תפס אותם בדמיון .
הצופה יוצא במחשבה : על זה ביזבז אדמס את כל עשרות שנותיו האחרונות ? כבר עדיף היה שהיה כותב עוד כמה ספרים וסדרות רדיו במקום לבזבז את זמנו היקר  על עוד נוסח לתסריט. נכון הוא קיבל על זה הרבה מאוד כסף אבל במחיר של חורבן עצמי יצירתי.

אני ממליץ לכל מי שמעוניין להכיר את אדמס ואת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"  להשיג קלטות של תסכיתי  הרדיו. הסרט  עם כל הכסף שהושקע בו ועם כל הפעלולים לא מגיע לקרסוליהם.

קישורים רלבנטיים :

 

סקירה על סדרת הספרים

אורי לוטן על אדמס

אדמס בויקיפדיה

פטירתו של אדמס

ראיון לאחר המוות עם אדמס

שלמקו  על מדריך הטרמפיסט לגלקסיה בלי פאניקה 

בלתי מזיק ברובו : ביקורת של נועה מנהיים

ביקורת של רני גרף

ביקורת של זיו קיטרו

 ביקורת של אורן רהט

 על מדריכים מגבות וכל השאר ביקורת של לולה בראון

 מדריך הטרמפיסט לגלקסיה :טרמפ בלתי נשכח

 

על המדע הבדיוני ברדיו הבריטי

 

על סדרת הרדיו הבריטית "כוכב הלכת האבוד " ש"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " היא מעין פרודיה שלה 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יואב  On מאי 18, 2005 at 12:19 pm

    לפני די הרבה שנים חזרתי מנסיעת עסקים מאד ארוכה ומתישה במזרח הרחוק. התחנה האחרונה הייתה באי באלי באינדונזיה שם הייתה אמורה להיות הפגישה האחרונה ואז סוף שבוע ארוך בבית מלון משופר.
    הייתי כל כך עייף שביקשתי לבטל את התחנה הזאת ולחזור הבייתה שבוע קודם. אבל מה? פשוט אי אפשר היה להשיג מקום באף טיסה חזרה אז נכנעתי לצו הגורל ונסעתי.
    היה זה סוף השבוע החלומי ביותר שביליתי אי פעם באיזשהו מקום. ים מטריף, בריכות שונות בסבך מוצל, משהו שלא מהעולם הזה.
    הייתה אתי ערימת ספרים שגמרתי את כולם בטיסות שבדרך ונשאר לי רק אחד ששמרתי לטיסה הארוכה הבייתה. במהלך הסוף שבוע ההוא גם לא היה לי ראש לספרים, רק להתמלא מחדש באנרגיה.
    בכל מקרה, נגמר הזמן ואני עולה למטוס בדרך לבנקוק ומשם הבייתה. הוצאתי את הספר. מסתכל על השם, על הסופר, על הכריכה ולא אומר לי כלום. אז התחלתי לקרוא.
    אולי זה היה סוף השבוע ההזוי, אולי העובדה שישבתי במטוס, אני לא יודע. אבל אחרי שני עמודים התחלתי לצחוק לעצמי. לאט לאט זה הפך לצחוק כבוש ואחר כך פשוט אי אפשר היה לעצור את ההסטריה.
    ישבתי במושב ליד החלון ולידי היה ריק. גם שורת ה- 5 שליד הייתה ריקה פרט לכסא האחרון והרחוק ממני. ואני צוחק. בעיקר לתוך הכרית עם הפנים לחלון כי לא נעים מצד אחד ואי אפשר לעצור מצד שני.
    אחרי כמה זמן, הגברת בסוף השורה ניגשת במבטא בריטי כבד שואלת אם הכל בסדר? אם קרה משהו? אם היא יכולה לעזור? אני מנסה להסביר ופורץ מיד בצחוק אז פשוט הראיתי לה את כריכת הספר.
    אאההה היא אומרת בחיוך גדול. אני רק חושבת עליו ומתחילה לצחוק בעצמי.
    ככה עברה לה טיסה של 7 שעות הקצרה ביותר בחיי והמאושרת ביותר. מאז הספר הזה הוא נכס צאן ברזל שלי ליד התנ"ך, מילכוד 22 ועוד כאלו.
    בכלל לא חשוב מה הייתה רמתם של הספרים האחרונים. אני משוכנע שרק בגלל הספר הזה מקומו בגן עדן מובטח. לא סתם, אלא מקום של כבוד עם מגבות על חשבון הבית.

  • אורי ב.  On מאי 18, 2005 at 12:41 pm

    הספר הלא גמור מהעיזבון
    the salmon of doubt
    היה אמור להיות ספר שלישי בסדרה של דירק ג'נטלי ולא בסדרת המדריך.
    הכותרת שמשה לאסופת הכתבים, שחלקם הגדול פורסם קודם – טורים במגזינים והרצאות, בבמות אחרות, וכללה גם את הטיוטה הלא גמורה.

  • רוני א  On מאי 18, 2005 at 3:10 pm

    "הזדמנות אחרונה לראות", שיצא במקור לפני כ15 שנה, ובתרגום העברי רק בשנה האחרונה.
    מדהים כמה אפשר לצחוק כשקוראים על חיות נכחדות.

  • פ. מית  On מאי 24, 2005 at 9:56 am

    מלחמת העולמות של אורסון וולס. עוד יצירת מופת בדיונית שמקורה ברדיו.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: