מתאבד בעזה : האופרה "שמשון ודלילה "

יש לי תשוקה עצומה לרצועת עזה ,אולי בגלל שמשון ודלילה "
( לוי אשכול ,1967 )

כל העיניים בישראל ובעולם נשואות כעת לרצועת עזה שם עומדת להתבצע ההתנתקות ,עזה נמצאת כעת במרכז העניינים אולי יותר מאי פעם בהיסטוריה לפחות מאז תקופת הפלשתים וימי שמשון ודלילה .
ובצירוף מקרים (?) מדהים זמן לא רב לפני ההתנתקות מעיר זאת הוצגה לאחרונה על במותינו אופרה שעוסקת בתור הזהב הזה של עזה כאשר היא לא הייתה המקום הצפוף ביותר עלי אדמות, מרכז למתאבדים דתיים מטורפים.  אלא של אותם זמנים נשכחים שבהם  היא הייתה מרכז צבאי ותרבותי של עם גאה,הפלשתים .

שמשון באופרה "שמשון ודלילה".

זאת האופרה "שמשון ודלילה " של המלחין הצרפתי סאן סנס " בבימויו של האמריקני ויליאם פרידקין שבה הוזמנתי לאחרונה לצפות .ספק אם אי פעם צפיתי באופרה אקטואלית כל כך על במותינו .
אולי בגלל האקטואליות הביזארית הזאת גם עירית תל אביב בחרה לאחרונה ב"שמשון ודלילה" כאופרה המתאימה ביותר להצגה חינם בפני התושבים בפארק הירקון כפי שעשתה כבר רק עם אופרה תנכית אחרת "נבוקו" של ורדי על גלות בבל . התושבים הצביעו ברגליים ,אלפים רבים מהם באו לפארק הירקון לצפות באופרה על עזה ,אולי בפעם הראשונה בחייהם. והתוצאה: עיריית רמת גן תובעת כעת לדין את עיריית תל אביב על הרעש העצום בגני יהושע שהפריע איומות לשכנים ברמת גן בעת השמעת האופרה.
.האופרה המבוססת על הסיפור התנ"כי המפורסם היא סיפור של גיבור עברי פנאטי טרוריסט בנו של עם מדוכא הנלחם בעם מפותח יותר טכנולוגית היושב בעיר עזה והוא מוצא את מותו בדומה למתאבד עזתי של היום בסיום המרשים של הסיפור התנכי ושל האופרה כשהמקדש המתמוטט על הקהל .

שמשון הגיבור ב"מקראות ישראל".ציור מאת ה.הכטקופף.

הסיפור שימש בעבר כנושא ליצירות מפורסמות של סופרים כמו זאב ז'בוטינסקי ופליקס סלטן פלק הלפרין (_ שכתב על "שמשון הגיבור בילדותו ") לאה גולדברג ,דוד אבידן ,אהרון אמיר ( בספרו "פלשת" ) ושולמית לפיד.
אפילו אפרים סידון חיבר סדרת טלוויזיה קומית  על זמנו של שמשון בשם "חצי המנשה ". ( סקירה מקיפה על גלגוליו של סיפור שמשון ביצירות ספרות שונות ובאמצעי מדיה שונים ניתן למצוא בספר "מחלפות שמשון " של דוד פישלוב ) .

שמשון .אלבום קומיקס מודרני.
הסיפור נראה כמו שיקוף מעוות של המציאות העכשווית , אבל זה מה שהתרחש בארץ זאת לפני 3100 שנה.

שמשון הגיבור נגד אריה .

ציור מאת מ.אריה ( אריה מוסקוביץ')

סיפורו של שימשון הגיבור, דמות כמו "טרזנית " של גיבור פראי שגבר על אריות בידיו הריקות אם כי זה אינו מוזכר כלל באופרה ששם הדמות של שמשון מוצגת בצורה מרוסנת יותר מאשר בסיפור התנכי המקורי

שמשון גורלו של איש בחירה

זהו סיפור שהוא גם אחת מעלילות הריגול הראשונות שבמרכזו עומדת עלילת האהבה של שמשון הגיבור הפיקח אך הלא כל כך חכם לדלילה מרגלת הערמומית שמביאה אותו לבסוף לידי הפלשתים .

 הגירסה הנוכחית של האופרה בוימה בידי הבמאי הידוע ויליאם פרידקין שהתפרסם בראש ובראשונה הודות לסרט האימה הקלאסי שלו "מגרש השדים " ( שגם לו יש כידוע קשר למזרח הקדום השד שמככב בו הוא שד בבלי קדמון ) שהחליט לעשות את האופרה בסגנון היסטורי גרנדיוזי נוסח הסרטים של ססיל דה מיל שב-1949  יצר סרט מפורסם על נושא זה בכיכובם של ויקטור מאטור והדי לאמאר.על פי הספר הטוב ביותר בנושא זה,ספרו הקלאסי של זאב ז'בוטינסקי .
הבמאי פרידקין סיפר שספרו של ז'בוטינסקי שמשון סייע לו במיוחד בגיבוש הקונצפט לאופרה.

 

פרידקין החליט נכונה להשאיר את סיפור האופרה בקונטקסט שלו במאה ה-11 לפני הספירה ולא להעביר אותו לתקופות מודרניות יותר כפי שנעשה מקובל יתר על המידה בשנים האחרונות בניסיונות עלובים להבליט את "העל זמניות" של סיפורים שונים ,מה שגורם להם להיראות יותר מכל כמגוחכים.
האופרה של סן סנס היא אחת המעטות הידועות שעוסקות בנושא תנכי . לרוב נושאים הלקוחים מהתנ"ך אינם מעניינים במיוחד את יוצרי האופרות ( להוציא יוצאי דופן כמו ורדי ) ומושארים לז'אנר השונה של האורטוריות שהם יצירות מוזיקליות דרמטיות על נושאים דתיים .

דלילה באופרה "שמשון ודלילה".

שארל קאמי סאן סנס היה מלחין אופרות ידוע במאה ה-19 שכתב יצירות מפורסמות מאוד בזמנו. אבל כיום ידוע כמעט ורק הודות ל"שמשון ודלילה" שהיא היצירה היחידה שלו מבין 12 אופרות שכתב ( על נושאים כמו הנרי השמיני מלך אנגליה ) שממשיכה להופיע באופן קבוע על במות האופרה בעולם .כאשר כתב אותה לראשונה היא נחשבה לאופרה רדיקלית ופורצת מוסכמות . גם הנושא התנכי שלה מנע ממנה להיות מוצגת בצרפת ששם נושאים תנכיים נראו כ"לא ראויים " לאופרות.וכתוצאה היא הוצגה לראשונה על הבמות בגרמניה דווקא ב-1877 ורק ב-1890 הוצגה בצרפת בשפתה המקורית בצרפתית.באנגליה ששם נושאים תנכיים היו אסורים להצגה על הבמה מחשש ל"חילול הקודש " האופרה נאסרה מיידית ,כנראה בראש ובראשונה ביגלל תיאור הטקסים הפגניים והאורגיות בסוף האופרה ..
רק ב-1909 הוסר שם לבסוף האיסור על ההצגה בהשראתו של המלך אדוארד השביעי שעל פי הדיווחים נהנה מאוד מתיאור האורגיה בסיום האופרה .

שמשון ודלילה ציור מאת דורה.

האופרה הזאת גם בגלל הנושא התנכי שהוא נדיר באופרות הוצגה כבר פעמים רבות בישראל עוד משנת 1925 ומאז פעמים רבות יותר ממאה פעמים במהלך 35 שנות קיומה של האופרה הישראלית כולל הפקת ענק ב-1972 של התזמורת הפילהרמונית הישראלית באמפיתיאטרון הרומי בקיסריה בניצוחו של זובין מהטה ובצירוף מקרים מוזר באותו הזמן הוצגה באותו פסטיבל הפקה אחרת של אופרה זאת . . והיא הוצגה שוב לרגל יום העצמאות החמישים של ישראל ב-1998 בהפקה מרהיבה של האופרה הממלכתית של וינה.

דלילה בהפקת עבר של "שמשון ודלילה " באופרה הישראלית.

פוסטרים שונים של הפקות שונות של האופרה "שמשון ודלילה". מאת סאן סנס.

האופרה שאת הליברטו שלה כתב פרדיננד לאמאר היא אכן רבת עניין. הדגש המרכזי שלה הוא המאבק של הגיבור לוחם החופש שמשון בעריצות הפלשתית המדכאת את עמו . שמשון אינו נלחם למען הדת אלא למען הלאום . באופרה שנכתבה באמצע המאה ה-19 הועלתה ב-1877 שיא תקופת הלאומיות באירופה יש אם כך  דגש שלא היה קיים באופרות קודמות ששיקפו את האריסטוקרטיה וערכיה המלוכניים על המאבק למען הלאום בעריצות .והאופרה מתארת התקוממות לאומית  מאלו שהיו באירופה באמצע המאה ה-19 ושיש כיום בעזה . אפילו סיפור האהבה של דלילה ושמשון משועבד למאבק הלאומי דבר שלא יעלה עלה דעת אם היה נכתב על ידי סופר אירופאי או ישראלי כיום שאס היה מותקף מכל עבר כלאומן פנאטי . אבל בהחלט סביר ומתקבל על הדעת אם היה נכתב על ידי משורר פלסטינאי כיום.

.

שמשון ,ציור לאופרה

כך למשל הסצנה הראשונה באופרה מעמת את מושל עזה הפלשתי אבימלך בשמשון ובני ישראל שלועג לבני ישראל המדוכאים על אמונתם באל חסר כוח ותוקף אותם ..שמשון מופיע כאן כמי שמשתף פעולה עם בני עמו כממעט בניגוד לסיפור המקראי ששם הוא מופיע כלוחם בודד שנאבק בבני עמו שמעדיפים חיים שקטים לא פחות מבפלישתים. שמשון אמנם מתעמת עם הנציב הפלישתי ומכה אותו לאחר שחטף ממנו את חרבו והורג אותו מכאן ואילך הכוהן הגדול של דגון הסמכות הפלשתית הדתית העליונה הופך להיות מנהיג הפלשתים לאחר שהמנהיג החילוני הומת .

ישראלים באופרה "שמשון ודלילה ".

במערכה השנייה דלילה שנשבעה לעזור לבני עמה וגם דוחה בבוז כסף שהיציע לה הכוהן הגדול שהרי היא שונאת את שמשון שככל הנראה דחה אותה בעבר..היא מפתה את שמשון ומשכנעת אותו לגלות לה את מקור כוחו .הוא משתכנע ונלכד בידי חיילים פלשתיים שמעוורים אותו .המערכה השלישית מתארת תחילה את שמשון המסובב אבן רחיים כעבד מסכן ( בסצנה המזכירה סצנה מסרט מוקדם של שוורצנגר "קונן הברברי ") . ולאחר מכן מתוארת חגיגה ואורגיה המונית במקדש דגון .הכוהן הגדול לועג לשמשון ולאלוהי. ושמשון מובל לקירות שבמאמץ עליון הוא מצליח למוטט אותם.
. אבל מעניין שאצל סאן סנס אין לשמשון כל כוחות על אנושיים כפי שיש לו בתנ"ך ( שם הוא הורג אריה בידיו נוסח טרזן עוקר שער עיר מציריו ונושא אותו למרחק גדול ושאר מבצעי כוח מדהימים ) להוציא כמובן בסצנה הסופית ההכרחית כשהוא מפיל קירות מקדש שלם על יושביו .

שמשון מאיים על חותנו.ציור מאת רמברדנט.

"שמשון ודלילה " מאת לוקאס ואן היידן.

דלילה הדמות המרכזית השנייה באופרה היא דמות הגדושה בשנאה בלתי מוסברת לשמשון היא חולמת לנקום בו אולי בגלל אהבה נכזבת כל שהיא ? ( כפי שמתואר בספרו המאוחר שיותר של ז'בוטינסקי שייתכן בהחלט שראה את האופרה הזאת ) . בסופו של דבר דלילה היא כגלי שרת בידי הכהן הגדול של האל דגון שהוא ולא אבימלך הנציב הפלישתי האויב האמיתי בכך מושם הדגש אחרי הכל על מרכזיות המוטיב הדתי הרעיוני במאבק .
שכן המאבק הוא לא רק למען הלאום ובנציב הפלשתי . זהו גם מאבק דתי בכהן הגדול של דגון ובכל מה שהוא מייצג. אלא שמתוך עולם זה של אהבה ושל פריון שאותו מיצגים כביכול הפלשתים צומחים כל העת מזימותשל הרס ושיעבוד בגידה ומוות לשמשון .דלילה גם אינה מסתירה את קנאתה באלוהים שלו מחויב שמשון שמתחרה בה כביכול על אהבתו ונאמנותו. מצד שני נרמז שבינה ובין הכוהן הגדול של דגון יש קשר ארוטי .מולה ניצב אלוהי שמשון שהוא מעל לטבע ולסקס הוא אלוהי האמת הרוחנית העמוקה ואיננו מתקשר ליסודות הקלילים המקסימים של הטבע כמו פרחים ריחניים וריקודים מפתים בשדות אלא לסערות לרעמים וברקים.

הכהן הגדול של הפלישתים באופרה "שמשון ודלילה".

שמשון מתגלה באופרה כמנהיג העם כמנחם וכמאמין בניגוד לסיפור התנכי ששם הוא לוחם בודד ומבודד לחלוטין זהו מהאבק בין הרוח של שמשון ובין דלילה היא סמל של עולם הטבע הפגאני הפורח ובנות הפלשתים מוצגות כמחוללות ושרות .והסקס של האישה והמאבק הוא מעל לכל בין הגבר והאישה . מכל בחינה שמשון ודלילה הוא אופרה מאוד לא פוליטיקאלי קורקטית היום . .
המערכה השלישית היא המרשימה מכל בפתיחתה בסצנה של ריקודים ומשחקים במקדש לאלילים בעת ששמשון כבול עד שהוא מפיל אתה מקדש על כולם ובכך מביא את האופרה לסיומה אלא מפתיע אך הדרמתי מאוד .
שאר המערכות היו מרשימות פחות ואם כי נהניתי מהמקהלה במערכה הראשונה .המערכה האמצעית היית ההחלשה ביותר אבל המערכה השלישית הייתה כמובן השיא ומבחינה זאת מרשימה מאוד מכל בחינה . אני התרשמתי .
שמשון הוצג כגיבור החלש ודלילה הייתה מפתה הערמומית והמרשעת ואם כי לא תמיד הדרמה הייתה חזקה מספיק הרי הסצנה המסיימת במערכה השלישית כיפרה על הכל.
לכאורה זוהי אופרה אנטי עזתית מכל בחינה אבל אין ספק שהמתאבדים הדתיים בעזה של היום יכולים למצוא בטרוריסט הפנאטי שבמרכזה השראה עצומה במאבקם בישראלים הכופרים החושניים.

ציור של הכוהן הגדול באופרה "שמשון ודלילה".

ראו גם :

שמשון בויקיפדיה

שמשון ודלילה האופרה בויקיפדיה 

קטע מהאופרה 

סאן סנס בויקיפדיה

ראיון עם פרידקין הבמאי

 

מיכאל הנדנזלץ על האופרה

ביקורת על הפקה אנגלית של "שמשון ודלילה "

שמשון ודלילה בפרק באתר וינט 

על האופרה באתר נרג

שמשון ודלילה של דה מיל

מחלפות שמשון של פישלוב 

אודיסאוס אבינו הלנה היפה אימנו : על הפלישתים והקשר שלהם לשמשון

חצי המנשה: סדרה קומית על ימי שמשון  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • http://agtinternational.blogspot.com  On אוגוסט 24, 2014 at 1:31 pm

    Deter potential crime – Prevention is the key to dealing with
    any traumatic situations. Installing a home security system in your home is a great way to protect
    your family as well as your property and it is one of the best investment a home owner
    can make. Alarm systems are a popular and effective measure.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: