איך ללמד קבלה

הופיע  בגרסה שונה באתר NRG 

תחום חקר הקבלה והמיסטיקה היהודית מעולם לא היה תוסס יותר . חקר הקבלה הוא היום התחום הפורח ומושך התלמידים ביותר ב במקצועות מדעי היהדות המצטמקים באוניברסיטאות וזה לאחר שבמשך שנים רבות נחשב לתחום שוליים גבולי וחשוד כמעט מעצם מהותו בדיוק כמו התחום שאותו חקר ,המיסטיקה והקבלה ביהדות .
, אולם תחום זה סובל בשנים האחרונות ממשבר זהות ומסכסוך פנימי עמוק בין המסורתיים מאוניברסיטת ירושלים שרוצים להתייחס למחקר הקבלה מחינה פילולוגית והיסטורית בלבד כפי שהיה בעבר בימי מייסד התחום גרשום שלום ובין חוקרים רדיקליים יותר כמו ד"ר יהונתן גארב שפרסם לאחרונה ספר על התחום שכמעט לא נחקר עד כה של המיסטיקה והקבלה המודרנית בישראל ואבי אלקיים מאונ' בר אילן שקורא לשינוי דרסטי בתחום חקר הקבלה והשלטת הקבלה על חיי האדם והחברה הישראלית .בחזונו הוא רואה חוקרים מיסטיקנים ,ילדים שסופגים קבלה כבר בגן וחסידי ניו איג' ישראליים עם זיקה לאיסלאם .בינתיים מסתפק אלקיים בהעברת שיעורים של התבוננות באור הנר ובהדגמת עקרונות הניקוד באמצעות רקדנית .

תארו לעצמכם שיעור בחקר הקבלה באוניברסיטה. חוץ מהמרצה מחכה לכם באולם גם רקדנית. שמה שריתה, היא רקדנית ומרפאה הוליסטית, ובאמצעותה אתם עומדים לגלות את הדמיון בין תנועות הריקוד לתנועות הניקוד. "סוד ריקוד הניקוד", כך קורא לשיעור ד"ר אברהם אלקיים. "במסגרת הריקוד", הוא מסביר את הרציונל, "מתייחסת שריתה לסימבוליזם של הניקוד, זה שבעזרתו נוצר העולם ונוצרו בני האדם". בשלב מסוים, אם תהיתם, מצטרפים גם הסטודנטים למחול.

לא ככה נראים כל השיעורים שעוסקים בקבלה באוניברסיטאות, אבל המתודולוגיה הייחודית של אלקיים מאוניברסיטת בר-אילן היא בהחלט דוגמה מצוינת למהפך שעבר התחום האקדמי הזה בשנים האחרונות.
העניין במיסטיקה ובניו איג' בכלל כידוע הולך ומת פשט כמו מגיפה ביהדות ובישראל ובעולם בכלל זוכה היום לרנסאנס שאולי לא היה כמוהו מימי ראשית החסידות. לאחר תקופה של שקיעה וכמעט היעלמות מוחלטת .
רנסאנס זה מתבטא בצורות שונות ומשונות ובהן הפיכתם של מקובלים כמו הרב כדורי לדמויות בעלות משמעות פוליטית והתעצמותו של המכון לחקר הקבלה מיסודו של פיליפ ברג שהפך לאבן שואבת לסלבריטאים כמו מדונה בצורות פופולאריות שונות של הקבלה ,ואפילו בשימוש בסמלי הקבלה בקליפ שעשתה עבור סרט של ג'ימס בונד "למות ביום אחר " . אין ספק הקבלה היום זה "אין".

אופנת הקבלה

שגשוגה של הקבלה שהוא חסר תקדים הוא לא רק תופעה תרבותית אלא חלק מתופעה חברתית שמתגברת והולכת . המיסטיקה על זרמיה השונים המזרחיים והמערביים התפשטה מאוד בציבור הישראלי , הן החילוני "המתקדם " ( הנוטה מאוד לזן ההודי האקזוטי ) והן הדתי ( ששומר על מורשת אבות ופונה לקבלה ).
מוטיבים מיסטיים שונים חדרו לעולם הבידור והתקשורת והספרות היפה ,ואפילו האפנה והפרסום! מה שמראה על ההשפעה של מוטיבים אלה . לפחות עד לאינתיפאדה מורים רוחניים מזרחיים ומערביים שונים הרבו לבקר בארץ. ולא פעם הם מקימים כאן "חצרות " מקומיות וישנם כמה מורים מחו"ל שמלמדים רק בארצם ,ולפחות עד הזמן האחרון בישראל מאחר שחלק גדול מתלמידיהם הם ישראליים .בכל קבוצה רוחנית ואצל כל מורה רוחני ברחבי אסיה אפריקה אמריקה ואירופה תמיד תהיה נציגות ישראלית משמעותית .
הקבלה היום בישראל חזקה ופופולארית יותר מכפי שהייתה אי פעם אולי אפילו משהייתה בתקופתו של שבתאי צבי. אירגונים כמו "המכון לחקר הקבלה " הם פופולאריים מאוד ומפיצים את ספריו מלאי הרעיונות המדעיים בדיוניים של מייסדם פיליפ ברג, והם קובעים שהיגיע הזמן להפיץ את הקבלה לכל אדם מאחר שהזמנים "מתאימים " לכך. למה ? ככה..
בחסידות קבוצת חסידי ברסלב המיסטית במיוחד שפעם הייתה קבוצה קטנה ונרדפת הפכה לתופעה חברתית ותרבותית אדירת מימדים תוך כדי שהם מחכים לרבי נחמן מברסלב המשיח המת שיקום לתחייה..כמוהם ובחב"ד קיימת קבוצה שהולכת ומתעצמת כמותית וכלכלית שמחכה לחזרתו לתחייה כמשיח של הרבי מלובביץ', תופעה שהייתה מביאה להוקעתם ולהחרמתם ככופרים רק לפני כמה שנים. היום השלטים שלהם מתנשאים בגאווה בראשי חוצות .
אפילו אצל החרדים הליטאים הרציונליסטיים בדרך כלל ( אם כי אין לטעות גם הם הושפעו מרעיונות הקבלה ) מאמצים רעיונות שונים של המיסטיקנים ויש גדולי תורה ליטאיים שהתחילו לחלק ברכות וסגולות למאמינים . דבר שלא היה עולה על הדעת בעבר, בהתחשב בזילזול של ציבור זה בחסידים ובמקובלים למינהם. ואגב כדאי לציין שפוסק הדור הליטאי הנוכחי הרב אלישיב הוא נכד של מקובל ידוע וזה בהחלט לא מזיק ללגיטימציה של תחום זה.
ההתעצמות של המקובלים ניכרת גם בעולם הציונות הדתית ששם יש התגברות של השיח המיסטי שמקורו עוד בתורת מייסד זרם זה הרב קוק , שהיה מיסטיקן . אך עם השנים האחרונות הייתה נטייה להתעלם מאספקטים אלה ביצירתו ולהשכיחם . היום שמים עליהם דגש. רבים ממנהיגי הזרם הציוני הדתי היום כמו הרב שלמה אבינר אינם אנשי הלכה במובן הקלאסי אלא ידועים כמי שיוצרים בעיקר דברי הגות מיסטית . בישיבות שונות של זרם זה כמו ברמת גן , בעתניאל ובמכינות קדם צבאיות שונות לימוד של כתבי הרב קוק , החסידות וחיבורים לא הלכתיים מיסטיים שונים מחליף את לימוד ההלכה והתלמוד המקובל . אולי גם משום שנמצא שללימודים כאלה יש יותר "רייטינג " כמו שמצאו כבר האוניברסיטאות לגבי תחום לימודי הקבלה והמיסטיקה ?.
וכמובן גם בציבור זה כמו אצל הציבור החילוני ואצל הציבור הליטאי יש פניה גוברת והולכת לקבלת ברכות וסגולות מבעלי מופת כמו הרב אליהו ויותר ויותר מאנשיו נכנסים לתנועות המיסטיות של חב"ד וברסלב .
ספרי מקובלים דתיים וחילוניים שרק לפני כמה עשרות שנים  נחשבו לתופעה שעברה מן העולם יוצאים היום בזרם הולך וגובר ביחד עם הדפסות חדשות של ספרי קבלה קלאסיים .עותק של "הזוהר " נמצא היום כמעט בכל בית , וחילוניים רבים מכירים אותו הרבה יותר משהם מכירים את התנ"ך .ספרים פופולאריים על הקבלה כמו ספריו של יגאל אריכא זוכים לתפוצה ולתהודה רחבה .
למקובלים היום יש כוח פוליטי . המקובל המפורסם מכולם הרב כדורי כוחו נחשב כחזק מספיק כדי להקים סביבו מפלגה בידי בני משפחתו .  כמה מקובלים  הוציאו פסק "פולסא דנורא " נגד יצחק רבין שבו קיללו אותו למוות ולאחרונה הוצא פסק דין כזה כנגד אריאל שרון . ( טקס הפולסא דנורא עצמו אגב הוא המצאה מאוחרת של אמצע המאה ה-20 שלא הייתה ידועה כלל למקובלים הקדמונים אם כי ניראה שיש בו כדי להטיל חרדה גם בחילונים שאינם מאמינים באלוהים )
מקובלים כמו ישועה בן שושן נטלו חלק בפעילות מחתרתית של המתנחלים . וכמובן קבוצות שונות של מתנחלים ותומכיהם שי שלהם פוטנציאל אלים שואבות את רעיונותיהם מרעיונות מיסטיים שונים של הצורך להקים את בית המקדש השלישי בהר הבית למען "תיקון העולם. .
בקיצור רעיונות מיסטיים הפכו היום לחלק מכובד בזרם המרכזי של החברה הישראלית הדתית והחילונית כפי שהיו בחברה היהודית ערב הופעתו של שבתאי צבי במאה ה-17.
.ניתן להסביר את כל העלייה הזאת במיסטיקה ובקבלה כחלק מתופעה גלובאלית של עליית הדת ו"הניו איג' " כתוצאה מהתערערות ה"אמונה " במדע ובטכנולוגיה ככוח שיכול להביא לחיים טובים יותר לכל
המיסטיקה ביהדות ובישראל ובעולם בכלל זוכה היום לרנסאנס שאולי לא היה כמוהו מימי ראשית החסידות. לאחר תקופה של שקיעה וכמעט היעלמות מוחלטת .
המיסטיקה על זרמיה השונים המזרחיים והמערביים התפשטה מאוד בציבור הישראלי , הן החילוני "המתקדם " ( הנוטה מאוד לזן ההודי האקזוטי ) והן הדתי ( ששומר על מורשת אבות ופונה לקבלה ).
מוטיבים מיסטיים שונים חדרו לעולם הבידור והתקשורת והספרות היפה ,ואפילו האפנה והפרסום! מה שמראה על ההשפעה של מוטיבים אלה . לפחות עד לאינתיפאדה מורים רוחניים מזרחיים ומערביים שונים היר�
�ו לבקר בארץ. ולא פעם הם מקימים כאן "חצרות " מקומיות וישנם כמה מורים מחו"ל שמלמדים רק בארצם ,ולפחות עד הזמן האחרון בישראל מאחר שחלק גדול מתלמידיהם הם ישראליים .בכל קבוצה רוחנית ואצל כל מורה רוחני ברחבי אסיה אפריקה אמריקה ואירופה תמיד תהיה נציגות ישראלית משמעותית .
הקבלה היום בישראל חזקה ופופולארית יותר מכפי שהייתה אי פעם אולי אפילו משהייתה בתקופתו של שבתאי צבי.

מצב חקר הקבלה

השגשוג בקבלה משתקף לא רק בתחום תרבות העממית אלא גם בתחום מחקר הקבלה כיום המחלקה לקבלה שבעבר הלא כל כך רחוק נחשבה למחלקה שולית וכמעט דחויה במדעי היהדות ושיקפה בכך אתה יחס המחקרי הכללי לתחום המיסטיקה היהודית בכלל שנחשב לתחום מאובן שחלף זמנו היא המחלקה הגדולה ובעלת המספר התלמידים הרב ביותר מבין מדעי היהדות. בעוד שמחלקות אחרות שפעם היו גדולות וחזקות י ובעלות פרסטיז'ה עצומה כמו התנ"ך הולכות ומצטמצמות מחוסר תלמידים ונמצאות בסכנה אמיתית של סגירה בכמה מקורות . לגבי המחלקות לחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית אין כל סכנה כזאת התלמידים נוערים אליהם בהמוניהם . . המוני חילונים באים ללמוד את התחום הזה וחוקריו מעוררים עניין גם בקרב אינטלקטואלים ידועים בעולם הרחב . ואת כל זה אי אפשר לאמר על שום תחום אחר בחקר היהדות ואולי אף במדעי הרוח בכלל .מה שהיה פעם מוקצה הוא כיום במרכז המפה האקדמאית של מדעי הרוח.חוקרי הקבלה והמיסטיקה כמו יוסף דן , רחל אליאור , יהודה ליבס והבולט והמפורסם בכולם משה אידל נחשבים היום לבין הבולטים והמרכזיים והמוכרים ביותר לציבור החילוני המשכיל מבין חוקרי היהדות באופן כללי.
קרוב ל5% מכלל עבודות הדוקטור שאושרו באוניברסיטה העברית בשנת 2004 עסקו בתחום הזה ורק בשלוש השנים האחרונות אושרו בארץ ובעולם עשרות עבודות דוקטור בתחום הקבלה.
אולם חוקרי הקבלה מתקשים לנוח על זרי הדפנה של ההצלחה. עד כה העדיפו רוב החוקרים לחקור את קבלת הדורות הקודמים ולהתעלם מהמיסטיקה הפורחת של היום גם כתוצאה מאמונתו של המייסד של התחום גרשום שלום כי המיסטיקה מתה למעשה וכי על החוקרים לחקור רק את העבר המפואר שכן הווה אמיתי אין לה . אם זאת גם גרשון שלום לא היסס לרמוז מידי פעם שיתכן שי שלקבלה עתיד אבל הוא חשב שיורשיהם האמיתיים של המיסטיקנים בני הדורות הקודמים הם הוא ואנשיו חוקרי הקבלה והוא צדק אולי מעבר לחלומותיו הפרועים ביותר .
וכעת מתרחש מאבק בתחומי חקר הקבלה בין אלה שרוצים לשמור על מורשתו של שלום של חקירה אובייקטיבית של תופעה זרה ובין אלח שרוצים לשנות אותה מן היסוד ולהפוך את הקבלה והמיסטיקה לכוח מוביל בחברה ובתרבות היהודית ולשנות מן היסוד את אופי המחקר האקדמאי בתחום זה .

מאבק זה קיבל ביטוי ברור בעת מושב בכנס לחקר מדעי היהדות באוניברסיטת ירושלים בעת שהמונים צבאו על ההרצאות השונות בחקר הקבלה והמיסטיקה ( בזמן שהרצאות בתחומים אחרים נשארו חצי ריקות ) כאשר חוקר הקבלה מאונ' בר אילן החל את הרצאתו בתרגיל מדיטציה ואחר כך קרא להפוך את האוניברסיטאות לבתי ספר לנביאים . עמיתיו המכובדים כמו ד"ר בועז הוס ומשה אידל שנראו נבוכים מאוד מהפתיחה מאוד לא מקובלת במושב אקדמאי הטילו לאחר מכן ספקות קשים בתקפות של הנחותיו אולם המאבק האקדמאי נמשך ומתעצם ומראה סימנים שהוא יגיע לרמות שלא נשמעו כמוהם .

פולחן אישיות

גרשום שלום מייסד חקר הקבלה .

תחום חקר הקבלה במדעי היהדות היה תמיד יוצא דופן ומעין "בן חורג ". יותר מכל תחום אחר במדעי היהדות ובמדעי הרוח בישראל בכלל הוא נשלט במשך שנים רבות בידי אדם אחד מייסדו הכריזמטי גרשום שלום האיש שהפך במו ידיו את חקר הקבלה מתחום כמעט בזוי ומצורע ולמעשה כמעט בלתי קיים בחקר מדעי היהדות לתחום נחשב ומרכזי ולמעשה הידוע ביותר בעולם הלא אקדמאי.

גרשום שלום הוא תופעה נדירה בעולם המחקר ובוודאי בעולם המחקר היהודי הוא יצר כמעט לחלוטין בכוחות עצמו תחום מחקר שלם שבו עסקו לפנין רק מעטים מאוד ולרוב מתוך דעות קדומות ועוינות כנגד המיסטיקה היהודית שנראתה בעיניהם כתופעה פרימיטיבית.

אין זה ברור כיצד היגיע שלום לחקר הקבלה פרט לכך שהעניין שלו בנושא התעורר ב-1915 . נראה שהיה זה לאחר קריאת ספר רב מכר באותה השנה של הסופר הגרמני מיירינק בשם "הגולם" שבו תוארה בצורה פנטסטית מאוד המיסטיקה היהודית שעניינו בנושא ה"איזוטרי" התעורר . שלום סיפר לאחר מכן שספר זה היה ירוד מאוד וחסר כל קשר ל"מציאות" הקבלית והוא התגאה בכך שכעבור שנים פגש את המחבר מיירינק והסביר לו לבקשתו דברים מיסטיים שונים שלא היו מובנים לו כלל בטקסטים שלו עצמו… .
שלום החל את הקריירה שלו בתחום חקר המיסטיקה לא כחוקר אלא כאספן ספרים אזוטריים של כישוף וקבלה ותו לא. רק בהדרגה כאשר התברר לו שאין אף אחד שמכיר ויודע משהו על התחום שבו אסף את ספריו או אף מתעניין בו החל לחקור אותו מחוסר ברירה בעצמו. ידוע הסיפור כיצד הלך לבקר אספן גדול אחר של ספרי קבלה ושאל אותו משהו על תוכן אחד הספרים שאסף , התפרץ עליו האיש ושאל אותו אם הוא באמת חושב שהוא גם קורא את "הזבל הזה".שלום היה נחוש בדעתו כתוצאה להוכיח שיש כאן הרבה יותר מאשר "זבל ".
כאשר התחיל שלום הוא היה היחיד. תחום חקר הקבלה היה מוקצה מחמת מיאוס פשוטו כמשמעו בעיני חוקרי היהדות השונים שהתביישו בו בגלל "חוסר הרציונליות " של הקבלה. נראה שלמרות שהכחיש זאת תמיד העניין שהיה לו במיסטיקה היה יותר מאקדמאי והיו שהאשימו אותו שהוא נוטה למיסטיקה בעצמו . אולם לאמיתו של דבר לא הייתה לו כל נטייה אמיתית למיסטיקה ‘שלום חובב הספרות הבלשית התייחס לעבודת המחקר שלו בקבלה בראש ובראשונה כמעין עבודת בילוש ופיענוח של זרמים ותחומים בלתי ידועים עד אז למחקר .
שלום התמנה למרצה באוניברסיטת ירושלים ( גם בלחצו ובהשפעתו של המשורר ביאליק ) שיכנע תלמידים מבריקים שונים להגיע לתחום והפך אותו למסגרת מחקרית מפוארת בזמן שנדמה היה שעולם המיסטיקה היהודית הולך וגווע מסביב .
אך לראשוניותו וחלוציותו היה מחיר : גרשום שלום שלט בצורה אוטוקראטית ממש על תלמידיו כאילו היה רב חסידי מסוג אלה שאותם חקר. . וכפי שאמר עליו תלמידו יוסף וייס הוא היה דומה לציירי הרנסנס שציירו בתוך תמונותיהם דיוקנות נסתרים של עצמם .
גרשון שלום נפטר כבר לפני שנים אולם עד היום ממשיכים אנשי מחקר הקבלה לצטט ולהזכיר את פרופסור גרשון שלום ומספרים סיפורים מחייו בכל היזדמנות משל היה הרבי מלובביץ או נחמן מברסלב דבר שלא יתואר בשום תחום מחקרי אחר במדעי היהדות שבאף אחד מאין אין דמות דומיננטית כל כך , , סוג של פולחן אישיות .
מבחינה זאת הם מזכירים את הקבוצות החסידיות שממשיכות להעריץ את מייסדיהן ולספר בשבחם גם שנים רבות לאחר מותם.ומי שהעז לצאת כנגד רעיונותיו של שלום עלול היה לשלם על כך ביוקר .
אותו יוסף וייס שאחד החשובים בחוקרי חסידות ברסלב הסתכסך עם שלום שסירב לקבל את עמדותיו ודחה את עבודת הדוקטוראט שלו שנראתה כדחייה של עמדותיו שלו .הדבר גרם לויס משבר נפשי קשה והוא התאבד ב-1969.
 גם פרופסור משה אידל הנחשב כיום לחשוב בחוקרי הקבלה העז להטיל ספק בכמה מרעיונותיו המרכזיים של שלום והוא מספר : העזתי להטיל ספק בטענותיו של שלום והיו אנשים שהתייחסו לכך בתחום כמעט כאילו זה היה חילול הקודש ,שזאת כמובן בהחלט לא גישה מדעית ומאז המצב השתנה אבל נכון הוא שלא תמצא בשום תחום מחקרי אחר יחס מעריץ כמו שיש אצלנו כלפי המייסד גרשון שלום .
אולם היחס כלפי שלום כיום הופך לביקורתי יותר כל הזמן .
כיום נשמעות כלפי שלום טענות שונות על כך שהתייחס כל חייו לקבלה ולמיסטיקה כאל תחום מאובן שחלף זמנו וזאת בתוקף דיעותיו הציוניות המודרניסטיות. לדעת בועז הוס יש ליחס התעלמות זאת ישירות לעמדתו של הדומיננטית של שלום שהגדיר את חקר הקבלה ותלמידיו ותלמידי תלמידיו ממשיכים לעסוק בחקר הקבלה מתוך מסגרתה שיח שעוצבה על ידו ומתוך זלזול במיסטיקה המודרנית
אולם נראה שבשנים האחרונות חל מהפך ויש לא מעט חוקרי קבלה שמתייחסים בעניין גובר והולך גם למיסטיקה המודרנית שסביבם .ויש בינהם מי שרוצה לעצב את החברה הישראלית בהתאם לחזונות שונים שאותם הם חוקרים ומעבירים לתלמידיהם.  

החזון הניאו שבתאי של אבי אלקיים

 

אבי אלקיים.צילם אריק סולטן

ד"ר אבי אלקיים ממכון שלמה מוסייוף לחקר הקבלה באונ' בר אילן מהווה מעין סמן קיצוני אוונגארדי שממנו מסתייגים רוב החוקרים האחרים.אך לדעתו הוא המראה את הכיוון שבעקבותיו עומד ללכת חקר הקבלה המרכז נקרא על שמו של מקובל מפורסם שהתפרסם באוסף כתבי היד הקבליים שלו שנכדו שהפך למיליונר ולאספן עתיקות ידוע הקים על שמו את המרכז וכתבי היד של הסב נמצאים כעת במרכז האוסף .
.
אלקיים עורך ויכוח גדול במושב על הוראת הקבלה בקונגרס מדעי היהדות בירושלים כאשר קרא שם לשנות מן היסוד את מבנה ומטרת האוניברסיטה לנטוש את הגישה המערבית הביקורתית ולחזור לשיטה המזרחית במחקר של חקירת דבר מתוך עצמו ולא מחוצה לו . לחזור לימי אפלטון ולהקים בתי ספר לנביאים . כאשר נשאל אם יש צורך להקים בתי ספר למכשפים אמר שאינו מכיר את הנושא.
לטענתו חלק גדול מן התלמידים היום במחלקות המיסטיקה באוניברסיטה הם בוגרי אשרמים מהודו ,ואלו שכבר התנסו בחוויות מיסטיות שונות ומשונות שוב אינם יכולים לעבור את הקורסים האקדמאיים הרגילים בעלי האופי ההיסטורי אקדמאי יבש ויש להעביר אותם חוויות התנסויות יותר.
אלקיים החל את הרצאתו במדיטציה מודרכת "לטוהר המחשבה" על פי קבלת האר"י.שבוצעה בידי תלמידתו אורנה רחל וינר,. היא ביקשה מן היושבים באולם לעצום את עיניהם, להתרווח בכיסאותיהם ולהתרכז באותיות שקראה בקול רם, בצלילים מיוחדים, במשך כמה דקות.

כשפקחו המשתתפים את העיניים החל אלקיים בהרצאה, שקראה למהפך של ממש בלימודי המיסטיקה באקדמיה אלקיים קרא לגבש כיוונים חדשים של הוראת הקבלה באקדמיה – כיוונים של עשייה. "בספרי הארי פוטר הרכבת שלוקחת את התלמידים לבית הספר לכישוף נמצאת ברציף 9 ושלושה רבעים; כדי להגיע למחוזות הקסם צריך חשיבה לא קונוונציונלית", אמר.

הוא טען שהאקדמיה הישראלית בנויה לפי אמות המידה של האקדמיה הגרמנית של המאה ה-19. כשהקימו בירושלים את המכון ללימודי יהדות ב-1924, לימדו שם קבלה באותן שיטות שמלמדים אותה היום: יש חוקר ויש מקובל, והם נפרדים זה מזה. אלקיים קורא לטשטש את הדיכוטומיה בין החוקר למקובל.
לדבריו, אין כל סתירה בין החשיבה הלוגית ובין החוויה המיסטית; חוקר יכול לינוק משתיהן.

התרבות השתנתה, אמר אלקיים, הזמנים השתנו, הסטודנטים למדעי הרוח כבר נסעו להודו, התנסו בחוויות שונות, השתמשו בסמים, הצרכים שלהם השתנו. "המיסטיקה בשבילם אינה רק טקסט אלא חוויה של הגוף ושל הנפש", הוא אמר.

בעיניו, הדרך הטובה ביותר ללמד מיסטיקה היא באמצעות המרחב שנוצר בין החוקר למקובל – מעין דרך ביניים שתשלב את הלימוד והידע עם ההתנסות והחוויה. "החוקר צריך להימצא בתוך החוויה ומחוצה לה בעת ובעונה אחת, זה איזון רגיש ושברירי", אמר. "אנשי הניו אייג' טובים בחוויה אבל חסרים את הדיסציפלינה ההיסטורית המדעית. מיסטיקה ללא מלומדות ומלומדות ללא מיסטיקה הן חלולות. אנו מחויבים לבנות מחדש את כל הלוגיקה והמתודולוגיה של לימודי המיסטיקה באקדמיה בארץ".

כיצד עושים זאת? למשל, דרך שינוי החלל והזמן שבהם מלמדים מיסטיקה – לאו דווקא בשיעורים חזיתיים בכיתות דחוסות, אלא בחוץ, בטבע, "אם אפשר תוך כדי הליכה, במערה כמו המערה של רשב"י, או תחת עץ כמו העץ של אליהו הנביא", אמר אלקיים. "קבלה לומדים בשעות הקטנות של הלילה. אוניברסיטאות יכולות להיות פתוחות 24 שעות ביממה – זה עניין של החלטה". הוא מציע לשלב בשיעורים מדיטציה, מוסיקה, פרקי התבודדות, לימוד קואנים נוסח הזן בודהיזם ועוד.

בשלב זה בהרצאה שבר אלקיים את רצף הדברים והשמיע בטייפ שהביא אתו נגינה של חליל ("כדי ליצור חלל פנוי להמשך הדברים"). למעשה, הדגים כיצד הוא מבקש ללמד על מיסטיקה במסגרת אקדמית. "שפת המוסיקה קרובה לשפת המיסטיקה", הסביר, "זו שפה לא מילולית".

כששב לדבר, אף הרחיב את הצעתו: כמו שהחוג לפילוסופיה צריך להכשיר פילוסופים, אמר, כך החוג ללימודי קבלה צריך להכשיר מיסטיקונים. הוא קרא לאקדמיה להצמיח נביאים. האקדמיה היום חייבת לדעתו להרחיב את המשימות שקיבלה עליה ולהצמיח גם את דמות הנביא החדש, שהיא דמות חברתית-פוליטית.

דבריו של אלקיים, , עוררו התנגדות בקרב כמה מהנוכחים באולם – והיו בינהם שטענו שהדברים שעליהם מדבר אלקיים כלל אינן שיטות קבליות וותיקות אלא פרקטיקות ניו איגיות נפוצות ומודרניות ביותר.
מר אלקיים ידוע כמומחה בשבתאות וברעיונותיו של נביא השבתאות נתן העזתי הוא עוסק גם בתחום הקשרים שבין המיסטיקה היהודית והסופית המוסלמית ועורך כתב באנגלית לקבלה והוא רמז במהלך הרצאתו כי היו לו בחייו קשרים עם חוגים שבתאיים שונים והבטיח שיספר על כך ביתר פירוט בבוא היום כשיפרסם יומן מיסטי על התנסויותיו . פרט לכך הוא נצר למשפחת מקובלים ידועה וכפי שהוא מקפיד לציין הוא ינק את הקבלה כבר מילדותו .

להלן ראיון עם אבי אלקיים:
א.א. אתה יכול לספר לי משהו על חייך ?
אלקיים:  משפחתי ייעדה אותי להיות רב בישיבה אבל החיים הובילו אותי לבסוף לקריירה אקדמאית .
אני צאצא למשפחה וותיקה שחיה במשך מאות שנים בעזה מאז המאה ה-18 לפחות . והם חיו בשלום ובשלווה עם הישוב הנוצרי והמוסלמי שהיה בעיר. דודי אפילו כתב ספר על תולות הישוב היהודי בעזה ולצערי חסידי ההתנחלות בעזה השתמשו בו למטרות התעמולה שלהם באינטרנט להוכחת רציפות הישוב היהודי שם. אני עצמי תומך בצעדי שלום אולם התנגדתי בתוקף לפינוי הישוב היהודי בעזה ,אני נגד כל גירוש של אנשים יהודים או מוסלמיים .לדעתי מן הראוי היה לתת למתיישבים היהודיים שימשיכו לחיות תחת שלטון פלסטינאי .כמו שאבות אבותי חיו שם במשך מאות שנים תחת שלטון מוסלמי .  מאז שנאלצו לעקור מעזה בשנת 48 קיימת במשפחתי תחושת  גלות .

 בהחלט  יכול להיות שהקשר המשפחתי לעזה גרם לעניין העמוק שלי בנתן העזתי הנביא של הזרם השבתאי ביהדות , שכמובן בא מעזה. ובשבתאות בכלל שעומדת במרכז המחקר האקדמאי שלי . עזה כונתה בידי השבתאים "עזה לה' " מה שמראה על החשיבות הרבה שהם ייחסו למקום

 

 נתן העזתי

א.א. מה  עוד וושך  אותך בחקר השבתאות ?
אלקיים : האנרכיזם הרוחני שלהם ,לדעתי אנרכיזם כזה הוא חיוני בכל דת ובכל ממסד הדתי או האקדמאי או מה שתרצה אחרת הם יתנוונו. ולדעתי בכל ממסד יש משהו שעוצר את הרוחניות . ואני הולך בזה בעקבות גרשום שלום שראה בשבתאות תופעה מפרה בעיקרה בתולדות ישראל .
א.א. : מה המסקנות שהיגעת לגבי השבתאות ? אתה רואה אותה בצורה חיובית או שלילית ?
אלקיים :לדעתי השבתאות וגם הפרנקיזם שבא בעקבותיו היו תופעות חיוביות בהחלט ואפילו חיוניות להתפתחות תרבות עם ישראל שמנעו ממנו לקפוא על שמריו ולהתנוון . בוודאי השבתאות כפי שהתפתחה באימפריה העותומאנית שלמעשה פיתחה רעיונות שונים של המיסטיקה הסופית המוסלמית . ובכך אני הולך בניגוד לגרשום שלום שכלל לא הבין את השבתאות ,לפחות זאת המזרחית וראה אותה רק במשקפיים מערביים ובאופן ספציפי פרוטסטנטיים .שלום ורוב חוקרי הקבלה האחרים לא באמת הבינו מה זה השבתאות .
א.א. השבתאות קיימת גם היום ?
אלקיים : כן בצורת כת "הדונמה" בתורכיה . יצא לי להיפגש עם אנשיהם . הם היום בשלבי ניוון וירידה רוב הדור הצעיר שלהם עובר תהליכי "חילון " במסגרת החברה התורכית ויש סכנה אמיתית שהוא יתבולל ויעלם לחלוטין .. אבל אולי יש מקום לתקווה . יש אצלהם קבוצה של צעירים שמעוניינת לשמר ולפתח את הרעיונות הישנים של השבתאות ויש לקוות שהם יצליחו לשמר ולהחיות את השבתאות .
אבל יכול להיות שהשבתאות תפרח דווקא במקום אחר . אני רואה בתרבות הניו איג' הקיימת היום בישראל מעין "ניאו שבתאות " דהייינו רוחניות יהודית שבמרכזה לא עומדים קיום התורה והמצוות. זאת רוחניות שלא שואבת את הלגיטימציה שלה מעולם ההלכה ונבנית ללא זיקה לעולם ההלכה . ולדעתי זאת התפתחות חשובה וחיובית ביותר .
מה לדעתך צריך להיות עתידה של תנועת הניו איג' בישראל ?
אלקיים : לדעתי עתידה צריך להיות בפיתוח קשרים הדוקים עם התנועה המיסטית הסופית שבאסלאם כפי ששעשו בעבר השבתאים השגיאה הגדולה לדעתי של אנשי חקר היהדות בעבר הייתה שהם הקדישו את כל מאמציהם להתמודדות עם הנצרות והתעלמו לחלוטין מהאיסלאם וזאת הייתה שגיאה שיש לתקנה . אנחנו יכולים לקיים קשרים חזקים עם האיסלאם באמצעות המיסטיקה המשותפת לשתי האמונות . השאיפה שלי היא לצבוע את תנועת הניו איג' הישראלית שכיום היא מורכבת בעיקרה משילובה של "קבלה נוצרית" וזרמים בודהיסטיים והינדיים שונים בצבע מוסלמי סופי חזק שיחזק את הקשרים בין שתי הדתות הקרובות האלו . אני שואף למיסטיקה שיש בה משום המשכיות וגם של זרמים כמו הסופיות והקבלה והשבתאות בכולם יש דברים טובים אבל שגם יהיו בה חידושים והתאמות למאה ה-21. ואולי השאיפה הזאת לקשרים הדוקים בין יהדות ואיסלאם מבטאת את הגעגועים שלי לעזה העתיקה שבה יהודים נוצרים ומוסלמים כולם חיו בשלום ובאחווה. כל הקבלה היהודית נסמכת על המיסטיקה האיסלמית. ישנה קבוצה של יהודים ופלשתינים (הן מתוך הקו הירוק והן מחוץ לו) אשר נפגשת ודנה בהקבלות אלו.

הרי בסיס הדת האיסלאמית הוא אהבה לאל כמו אצל היהודים . וכי ברגע שהדיון בין ישראל לפלשתינים יעבור ממימדים פוליטיים לרוחניים ודתיים, ימצא פתרון.

א.א. : מה צריך להיות עתידם של מדעי היהדות וחקר הקבלה בתוכם ?
אלקיים : כפי שגרשום שלום שהיה אחד מענקי היהדות בכלל במאה האחרונה הבין: היהדות זה לא מקרא ולא תלמוד ולא פילוסופיה ולא מדרש ולא פיוט. זה בראש ובראשונה וכמעט אך ורק קבלה .ושלא תהיה שום טעות בעניין הבסיסי הזה .
וזה אומר שחקר הקבלה צריך להיות המנוע המוביל של מדעי היהדות והם ילכו בעקבותיו. ההנהגה בתחום מדעי היהדות צריכה להיות בידי חוקרי הקבלה , וזה מה שקורה כבר בשטח . תראה מה שקורה מסביב : חלק ממדעי היהדות כבר גוועים קלינית, תנ"ך למשל. .
רק חקר הקבלה חי ונושם באמת . רק לחקר הקבלה מגיעים המוני תלמידים חדשים . הם מבינים מהו הדבר החשוב והמרכזי באמת ביהדות .
א.א. : אתה יכול לתאר לי בכמה מילים במה אתה והמרכז שאתה עומד בראשון שונים מהמקובל במחקר האקדמאיים האחרים של הקבלה .
אלקיים : המרכז שלנו הוא יוצא דופן מכל בחינה בחקר הקבלה בישראל .מטרתו היא לא רק ללמד את הקבלה בצורה פילולוגית היסטורית כפי שעושים כל השאר אלא גם להוסיף ללימוד מימד חוויתי ללומדיו .אנחנו פונים לדור החדש של אנשים כמו אלה שבילו באשרמים בהודו אלו שהתנסו בחוויות מסטיות , הדור שלא רוצה רק ללמוד דברים יבשים ועבשים אלא רוצה לחוות אותם ולחוש אותם. זה כמובן לא אומר שאנחנו דוחים לחלוטין את השיטה הישנה של המחקר אבל אנחנו משלבים בה שיטות חדשות ותובנות חדשות שאי אפשר להגיע אליהן בדרך הישנה הפילולוגית היסטורית . אחד ההבדלים ביני ובין החוקרים האחרים הוא שבניגוד להם שכותבים רק האחד בשביל השני אני לא מפרסם רק בכתבי עת אקדמאיים אלא גם בכתבי עת לקהל הרחב כמו "חיים חדשים " אני מאמין שיש להגיע לקהל רחב ככל האפשר על מנת להפיץ את הרעיונות האלו .

 א.א. במה השינויים בדרך ההוראה והמחקר שלך מתבטאים?
אלקיים : אנחנו איננו רואים כל צורך להפריד בין לימוד הקבלה והחיים .נהפוך הוא ! אנחנו באים ואומרים שלבו את השניים משום שהקבלה הזה 'דבר חי ונושם מאין כמוהו
אתן לך דוגמה : אנחנו מלמדים את התלמידים את סוד הניקוד על ידי רקדנית בשם שריתה מרפאה הוליסטית בשם שריתה שמראה להם את הדמיון בין תנועות ריקוד והתנועות הניקוד .זה גם מראה את הקשר בין הגוף האנושי שגם הוא נוצר בסופו של דבר מא�
�תיות כמו הגולם .
אי קורא לשיעור הזה "סוד ריקוד הניקוד " ושריתה במסגרת הריקוד הזה מתייחסת בתנועות שלה לסימבוליזם של הניקוד זה שבעזרתו נוצר העולם ונוצרו בני האדם .
צריך לדעת מה שמאפיין את הרוחניות החדשה של ראשית המאה העשרים ואחת זה שבירת הספר והטקסט .הסידור מת. הטקסט מת!
עוד חוויה שאני מעביר בשיעורים היא התבוננות קבלית באור הנר . שזה מנהג קבלי וותיק .
 

 

לאלקיים יש דעות נחרצות לגבי יצירתו של ספר הזוהר יצירת המופת המרכזית של המקובלים שהן שונות מאוד מהקונצנזוס אצל שאר חוקרי הקבלה שמשוכנעים כיום שהוא ניכתב כולו או חלקו במאה ה13 בידי מקובל בשם משה דה לאון ולא כפי שטוענת המסורת הקבלית בידי רבי שמעון בר יוחאי מהמאה השניה לספירה :

אלקיים : אני בניגוד לשאר החוקרים מאמין שספר הזוהר אכן נכתב בידי שמעון בר יוחאי, אבל זה בוצע בתיקשור עם משה דה ליאון וזה מסביר את כל הבעיות שגילו ספר כך שגם המסורת וגם המדע שניהם צודקים לגבי מחברי הספר .
וזאת דרכי בכלל בחקר הקבלה לשלב ולישב בין המדע והמיסטיקה וליצור סוג של מיסטיקה רציונאלית .
כמובן שאני מודע לכך שאני מציע שנויים מהפכניים ויכול להיות שיש אנשים ומוסדות שמרניים שלא יכולים לקבל את השינויים שאנחנו מציעים ומעדיפים להתקבע בדברים הישנים המוכרים להם היטב.
א.א. : מי למשל?
אלקיים : אני מעדיף לא לנקוב בשמות. אחרי הכל אנחנו עוסקים כאן בתורת הרמז, המבין יבין .
א.א. ואיך צריך להיות לדעתך העתיד של לימוד הקבלה ?
אלקיים : יש לשלב את הקבלה בחברה וליצור מעמד חדש של אינטלקטואלים בעלי יסוד מחשבתי קבלי ולא פילוסופי כפי שהיה עד היום בחברה ישראלית החומרנית . הדרך הפילוסופית היא דגם חשוב אבל לדעתי עדיפה דרך אחרת של מה שאני מכנה "מיסטיקה רציונלית" שאיתה אפשר יהיה ליצור חברה חדשה עם בסיס חדש. אני רוצה חברה שבה הקבלה היא יסוד המוסד ונלמדת תוך יחסי גומלין עם שיטות מיסטיות אחרות הצופיות האיסלמית הנוצרית ההינדית הבודהיסטית ,כולן . אני חושב שחברה כזאת תהיה פחות חומרנית ויותר רוחנית וסובלנית מהחברה שלנו .
הבעיה עם העיסוק המחקרי בקבלה היום הוא שזה עיסוק בקבלה כשריד מאובן כאובייקט מחקר בלבד.
ואני חושב שבגלל חשיבות העניין יש ללמד קבלה כבר לילדים הקטנים אם הם מסוגלים לכך .
א.א. אבל האם לא מותר ביהדות ללמד קבלה רק מגיל 40 ?
אלקיים : .אני למדתי את הקבלה כבר כשהייתי ילד קטן מאז שאני זוכר את עצמי, חונכתי לפי הטקסים של קבלת הארי "י וזה לא עשה לי כל רע נהפוך הוא .
א.א. ידוע לך על עוד מקומות בעולם שבהם מלמדים באוניברסיטה בשיטות שאתה מציע?
אלקיים : לא ידוע לי על מקומות כאלה בעולם .
א.א : יש עוד חוקרים במכון שלך שחושבים כמוך ?
אלקיים : גם במכון שלי לא חושבים כמוני אבל אני רוצה שיהיו דעות שונות . וחוץ מזה תסתכל סביבך המגמה בארץ ובעולם היא חדירת המיסטיקה לחיי כל אדם ואדם . הזרם התרבותי בארץ ובעולם הולך היום בדיוק אל הכיוון שאותו אני מציע . זה בלתי נמנע. אני רק מקווה שאנחנו נהייה הראשונים ליישם שיטות מהסוג שאני מציע כמו שנאמר "מציון תצא תורה
".

 

הרקדנית הקבלית

שריתה ,רקדנית קבלית בפעולה.צילם אריק סולטן

א.א. : איך נוצר הריקוד הקבלי ?
שריתה מואס  : אני מרפאה אלטרנטיבית: רופאה סינית, מנהלת המרכז לרפואה עולמית בתל אביב ומשווקת מוצרי היגיינה אלטרנטיוויים.   אני מאמינה ברפואה עולמית שתרפא את האדם נפשית ולא רק גופנית . התעניינתי בנושא של ריקודי בטן וההתאמה של הגוף והנפש . נתקלתי בכל מיני ריקודים סופיים ושל דרווישים תורכיים שיש להם מטרות מסטיות וחשבתי למה לא ליצור ריקוד כזה שתיהיה לו משמעות של תפילה עברית . אז החלטתי ליצור ריקוד שבאמצעותו הרוקד יכול לחוות את הניקוד ועימו את כל תהליך היצירה של העולם ושל האדם . .
א.א. : למה ריקוד שייצג דווקא ניקוד ? ובשביל מה צריך לרקוד דווקא בשיעור של חקר הקבלה ?
שריתה: הרי העולם שלנו וכל בני האדם נוצרו בעזרת האותיות והניקוד.. והרי הספירות של הקבלה שעליהן בנוי העולם בנויות על הניקוד הניקוד זה המנוע של העולם .  היום אנחנו כבר כמעט לא משתמשים בניקוד . כבר שכחנו מה זה. וחשוב מאוד שילמדו גם את זה בשיעורי חקר הקבלה .

הקולגות מגיבים .

יוסף דן צילום: לאה גולדה הולטרמן

חוקרי קבלה אחרים לא חושבים כמו ד"ר אלקיים בלשון המעטה

פרופסור יוסף דן  חוקר קבלה וותיק וחשוב שפרסם בימים אלה את הספר "הלב והמעיין": מבחר חוויות מיסטיות ,חזיונות וחלומות מן העת העתיקה ועד ימינו " ( הוצאת כתר )
שהוא קובץ טקסטים מרכזיים של מיסטיקה וקבלה יהודית לאורך ההיסטוריי. דן טוען בספר זה שמרבית המיסטיקה וה"קבלה " שנלמדים היום בישראל אין להם שום קשר לקבלה היהודית האותנטית וכי לאמיתו של דבר הם מבטאים את ניצחונה של "הקבלה הנוצרית " שהיא פירוש שונה ומעוות של הקבלה היהודית .
יוסף דן : אני מברך כל דבר שעושים היטב אבל יש כאלה שעושים עבודה גרועה לגבי חקר המיסטיקה ואני מצר על כך וזה כל מה שיש לי לאמר בעניין .
ד"ר בועז הוס מאוניברסיטת באר שבע דוחה באופן קטגורי כל מציאת קשר בין הניו איג' המודרני ובין הקבלה .


בועז הוס : המונח מיסטיקה הוא מונח שאין לו מקום בכלל בשיח המדעי ואין לו שום בסיס במציאות .זה מונח שמקורו בתיאולוגיה הנוצרית במסגרת התפשטות המערב במסגרת הניסיונות להבין תרבויות אחרות הם תייגו תופעות שונות בשם מיסטיקה . ואני חושב שבאמת אין קשר בין תופעות שונות שכולן מתכנות מיסטיקה וששייכות לתרבויות שונות ואין גרעין אחד של חוויה מיסטית זאת הנחה תיאולוגית שאין לה מקום באקדמיה ושאין לה כל בסיס מציאות .שחלום ואחרים אימצו את המונח הזה כהגדרה לתופעות שאין להם קשר להלכה
א.א. הרעיונות של אלקיים מקובלים עליך ?
הוס : אין מיסטיקה משותפת לעמים שונים ואין טעם לאחד בינהם, אין בינהם שום קשר שהוא .. אבי אלקיים הוא ידיד טוב שלי אבל טענותיו בנויות על הנחה זאת ולדעתי אין לה כל קשר למציאות . אם אין שום קשר בין הפרקטיקות של הניו איג' לרעיונות הקבליים של תקופות קודמות שהן בנות תרבות אחרת ושונה ורעיונות שונים לחלוטין .ואין שום טעם לחבר בינם. אם האר"י הקדוש היה קם לתחייה בראשית המאה ה-21 ורואה מישהו מבצע מדיטציה על פי רעיונותיו כביכול הוא היה מקבל התקף לב ומת פעם שנייה מרוב זעזוע.

 קבלה גלובאלית

 

עם כל זאת הוס הוא אחד מחוקרי הקבלה שמגלים עניין רב גם בחקר המיסטיקה המודרנית בישראל .
עוד אחד כזה הוא ד"ר יהונתן גראב  מהמחלקה למחשבת ישראל באונ' ירושלים ,שניתן לאמר שהוא מייצג את מרכז המפה בתחום חקר הקבלה כיום.

בספרו החדש "יחידי הסגולות יהיו לעדרים " : עיונים בקבלת המאה העשרים" ( כרמל 2005) הוא מציג סקירה של הזרמים המיסטיים והקבליים שונים בישראל של סוף המאה העשרים שמתלונן על התעלמות של המחקר במיסטיקה המודרנית בישראל המשגשגת כל כך לדעת גראב. בין הגורמים שהביאו לעליית המיסטיקה בדורנו אפשר למנות את החלשות ההגמוניה התרבותית הציונית מערבית ( ששלום היה אחד מנציגיה הבולטים ) ולדעתו שעתה של המיסטיקה היגיעה שוב והיא עומדת להתפרץ מחדש כפי שחזה גרשון שלום עצמו בכמה קטעים פחות ידועים שלו . גראב טוען כי היום יש קשרים רופפים בלבד ואף פחות מזה בין סוגים שונים של "הקבלה" ובין הדת היהודית בניגוד לעבר וכי יותר נכון להשוות סוגים פולאריים שלה קבלה עם הקבלה הנוצרית דווקא שהיא קרובה יותר לכישוף ויותר נכון יהיה לראות בהם כחלקים מתרבות הניו איג' הגלובאלית וכי בכלל אנחנו רואים נטייה לגלובליזציה מתקדמת של הקבלה .
. :

א.א. : איך היגעת לתחום חקר הקבלה ?
גראב : למדתי בעבר בישיבות  אבל כעת איני שייך לחברה האורתודוקסית, הגעתי לקבלה בגיל הנעורים במסגרת הלימוד בישיבה, למרות שההנהלה והחברים בישיבה לא התלהבו, בלשון המעטה, מעיסוק זה שלי.
א.א. : אתה חובב קומיקס ידוע ,יש לזה קשר לעניין שלך בתחום הקבלה והמיסטיקה ?
גראב . אכן בילדותי הייתי חובב מושבע של ז'אנר הקומיקס , כעת אני בעיקר מתעניין בקומיקס של נייל גיימן, שיש בהם עושר רב של חומר מיתי ומאגי.
א..א כל נושא כוחות העל בקומיקס השפיע באיזו צורה על הספר הראשון שלך " הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית מספרות חז"ל עד קבלת צפת"
גראב :
בספרי הראשון, הראיתי כי למרות החשיבות הרבה של מושג הכוח בשיח הפופולרי והאקדמי בזמננו, מחקר הקבלה יחסית מיעט לעסוק בנושא זה, למרות שהוא מופיע במספר רב מאד של טקסטים קבליים. אחת מההצעות בספר, היא שתפיסת הכוח הקבלית השפיעה על תפיסת הכוח המערבית, דרך השפעת קבלת הרנסנס על מקיאוולי. אבל אני חושב שכל נושא כוחות העל יותר רלוונטי דווקא לספרי השני על המיסטיקה בימינו וחדירתה לתרבות פופולרית.
א.א. : איך אתה רואה היום את מצב חקר הקבלה?
 גראב: מצב חקר הקבלה הוא בכללו טוב, יש חוקרים רבים בארץ ובעולם העוסקים בנושא, ומספר רב של תלמידי מ.א. ודוקטורט טובים. עם זאת, יש מקום לשיפורים, למשל: ישנה הזנחה של העיסוק בחומר הרב המצוי בכתבי יד, לטובת עיסוק חוזר ונשנה בחומרים מוכרים יותר.
מה שנכון הוא שהתחום הוא מעט פרוץ, דווקא בשל הפופולאריות הגדולה והגוברת שלו, ונשחקת ההבחנה החשובה בין עיסוק פופולארי, דתי ואקדמי בנושא. עוד מצער אותי כי חלק מהתלמידים חסרים עדכון במחקרים בינלאומיים על דתות אחרות ושיטות מיסטיות לא-יהודיות.
עם זאת, חשוב מאד לומר כי איני רואה עצמי בר סמכא ל"שפוט" את מצב המחקר בכללו, כי זה תחום מסועף ביותר, ולמרות האפשרויות שמספק אינטרנט, איני בטוח שיש אדם אחד המודע לכל מה שמתרחש היום בתחום.
מבחינת הכיוונים, אני מאתר עניין רב מאד בשאלות מגדריות, בהשפעת התיאוריה הפמיניסטית ולימודי מגדר, רק השנה יצאו ארבעה ספרים חשובים מאד בנושא זה. כמו כן, יש עניין ער בקבלת זמננו, ובמיוחד קבלתו של הרב אשלג , במיוחד בקרב התלמידים.
 א.א. : איך היית מגדיר את התלמידים של חקר הקבלה ?
גראב : להערכתי יש בהם מגוון מעניין של אנשי "עידן החדש", בוגרי ישיבות, וסתם אנשים עם סקרנות אינטלקטואלית. איני מסכים להערכה שהושמעה בידי חוקרים אחרים כאילו התלמידים רוצים הוראה עם התנסות מיסטית בלבד , יש כאלה ויש כאלה.
א.א. :אתה שם לב לקנאה אצל תחומים אחרים במדעי היהדות בהצלחה של חקר הקבלה במשיכת תלמידים ?
גראב: תמיד יש קנאה בעולם תחרותי שאין בו משאבים מרובים (בעיקר בשל הקיצוץ החוזר ונשנה בתמיכת הממשלה, שההשכלה הגבוהה אינה בראש מעייניה, בלשון המעטה) . אכן יש צורך למנוע מצב שתחום זה יאפיל על תחומים חשובים אחרים במדעי היהדות, וגם חשוב לדעתי מיקום התחום בתוך לימודי היהדות, ודיאלוג הן עם תחומים אחרים במדעי הרוח הן עם תחומי מדעי היהדות. חבל לדעתי שהציבור הרחב פחות נחשף לעושר הרב שיש למשל בספרות המוסר או בספרות ההלכה.

  

 

 

פרופסור משה אידל הוא פרופסור בקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, עמית מחקר בכיר במכון הרטמן וחתן פרס ישראל. הוא חיבר ספרים ידועים רבים וככל הנראה הוא חוקר הקבלה המפורסם והמוערך ביותר בישראל ובעולם כולו.

א.א. : פרופסור אידל אתה שמעת את ההרצאה של מר אלקיים אתה היסכמת איתה ?
אידל : לא. לא הסכמתי עם דבריו ואמרתי זאת וגם לא ידעתי שהוא עומד להשמיע דברים אלו בהרצאה.בכל אופן אני חושב שכל אחד שיעשה מה שהוא רוצה כל זמן שהוא יכול להוכיח לי שמה שהוא עושה תורם להבנה של דברים .. בכלל אני נגד ההנחה המקובלת בחקר הקבלה שיש תיאולוגיה שלמה שקבורה כאן ושצריך לחשוף אותה .אני חושב שאין שיטה נכונה לחקר והבנת הקבלה . כולן גרועות אבל בכולן אולי יש משהו טוב ובכל אחת יש להשתמש בזהירות כי מכולן אפשר להפיק משהו . ואגב אני כתבתי טענות דומות לשלו בדוקטוראט שלי מ-1976 שבו קבעתי שיש צורך לחזק את הקשר בין המחקר ובין המיסטיקה המודרנית .

 

אני חושב יש תופעות מיסטיות משותפות לחלקים של העולם היהודי והנוצרי והמוסלמי והיו חוויות דומות. אבל אין חוויה אחת או שתיים יש המון . אני מנסה לקטלג את האסכולות הקבליות השונות ולהשוות.
אתה יכול להגיד שאני נמצע באיזו שהיא נקודת אמצע בין אלקיים לד"ר אברהם הוס שחושב שאין בכלל תופעה בשם קבלה וזה הכל המצאה של המחקר . הם רואים את הדברים בשחור ולבן אני רואה אותם באפור .
א.א. אתה חושב שצריך להקים בתי ספר לנביאים ולמקובלים אקדמאיים ?
אידל: אני לא חושב שהאוניברסיטאות צריכות ליצור מקובלים חדשים רק חוקרים . אתה חוקר ספרות ילדים. אתה לא צריך להיות ילד בשביל זה נכון ?
בכל זאת אני מוכן לקבל את ההצעות שלו ולבדוק אותן אבל אני רוצה לראות את התוצאות .יכול להיות שהוא צודק ויכול  להיות  שהדבר הזה עובד,  ויכול להיות שהוא טועה . צריך לבדוק מעשית לא בדיבורים . אני מנסה להיות אדם סקפטי , צריך לראות אם אפשר לתרגם את זה למציאות.
 אתה רוצה להכניס משהו חדש תוכיח שהדבר החדש עובד, לא מספיק רק לדבר על זה .
א.א. : אתה בעד לימוד קבלה לילדים ?
אידל: אני רוצה לראות גן ילדים שמשתמש בקבלה שהוא טוב יותר מגן ילדים רגיל.
א.א.:האם יש גידול במספר הלומדים את תחומי המיסטיקה היהודית בשנים האחרונות ?
אידל : מדעי הקבלה מושכים יותר תלמידים מזה 15 שנה . כל שנה המספר של התלמידים גודל ב-5 אחוז . זה לא גידול משמעותי באמת אבל נכון שזה הרבה יותר מכל תחום אחר במדעי היהדות .

  

תגובת האנטי קבליסטים

במחלקות אחרות באוניברסיטה יש התקפות קיצוניות הרבה יותר על רעיונותיו של אלקיים לאור דבריו במושב בקונגרס מדעי היהדות . אלו זכו לתגובה קשה של ד"ר זיוה שטרנהל ושל ד"ר אילנה גומל ראש המחלקה לספרות לאנגלית באוניברסיטת תל אביב .

 

 

  אילנה גומל : אני מזועזעת מכל מה ששמעתי וקראתי על המושב הזה . זה דבר איום. לא מספיק שיש כאן הרס של המערכת של ההשכלה הגבוהה יש כאן הרס מתוך מערכת ההשכלה הגבוהה, כמו שאומר הפיתגם "מהרסיך ומחריביך מתוכך יצאו ". הנחת היסוד של תרבות המערב היא שאפשר לנתח חוויות מהרציו מתוך נקודת מבט מרוחקת . ואם נוותר על דבר זה נכנסנו לעידן חדש של אמונה ותרבות אחרת תיאוקרטית ואל ימי ביניים חדשים
אפשר להפוך את האוניברסיטאות לסוגים של ישיבות חדשות ולבטל בהן את יכולת הביקורת כלפי מה שנלמד. אם נצמצם את המרחק בין ישיבות ואוניברסיטאות אז בשביל מה צריכים בכלל אוניברסיטאות שהן מייצגות גישת עולם של ההשכלה ושל המאפיין הראשי והחשוב ביותר של התרבות המודרנית המערבית : של הביקורתיות. השאלה היא כמה אנשים טובים ישארו בהן אז.
יש כאן נקודת השקפה כל כך שונה שאין אפילו מה להתווכח עליה. אבל שלא תטעה זה לא אוניברסיטה וזה לא אקדמיה , זה דבר אחר .
א.א.הטענה היא שבוגרי האשרמים מהודו שוב אינם יכולים ללמוד במערכת אקדמאית רגילה את מסכימה עם זה?
גומל : אלו שטויות .זה שאנשים נסעו להודו, חוו מי יודע מה בהודו. זה לא אומר שהם ניתחו את הדברים שחוו ברציונאליות ותתפלא יש דבר כזה. גם לא צריך להיות שום קשר בין חוויות אישיות ובין ניתוח רציונלי מדעי אקדמאי ,האחד לא קשור לשני .אז הם חוו כל מני דברים בהודו . אז מה?
אבל אתה יודע מה הדבר הנורא באמת ? שזוהי רק סנונית ראשונה .לצערי אנחנו נשמע יותר ויותר דברים באלה בעתיד ובהקצנה גוברת והולכת . ההפרטה תלך להשפיע בכיוון הזה.
מה שהסטודנטים רוצים הם יקבלו. וברור שאצל סטודנטים תמיד יהיה רייטניג גבוה יותר לראות רקדנית בכיתה מאשר לשמוע הרצאה על מוצאו של ספר היצירה ועל הנזקים שגרמה השבתאות .
וזה דבר איום ונורא כי צריכים להיות סטנדרטים מסוימים של לימוד והאיש הזה וויתר על אותם סטנדרטים . ובסוף יהיו לנו בתי ספר לכישוף כמו בהארי פוטר .
מה שהתחיל בשוליים חודר עכשיו למרכז
אני רואה בחומרה רבה את עצם השמעת הדברים האלו בכנס אקדמאי המתיימר להיות מקום מפגש של חוקרים רציניים כי זה מייצג השקפת עולם שאין לה מקום במוסד אקדמאי מכובד.

פרופסור גבריאל מוקד חוקר פילוסופיה באונ' באר שבע וחוקר ספרות מגיב גם הוא  בהסתייגות חמורה על הטענות שחקר הקבלה יהפוך את כל שאר מקצועות היהדות ללא רלבנטיים  :

א.א: איך אתה רואה את הטענות שחקר הקבלה צריך להיות דומיננטי במחקר היהדות והקבלה צריכה לתפוס את מקום הפילוסופיה בתרבות הישראלית ?  
גבריאל מוקד: כל מי שרוצה להשתית את התרבות הישראלית על המיסטיקה הולך נגד רוח היהדות שהיא מה לעשות לא מיסטית, אלא דתית ואסרה על החקירה המיסטית על מי שהוא מתחת לגיל 40 ומסיבות טובות מאוד .
תחשוב על זה אם חס וחלילה יקרה שכולנו או רובנו נהפך למיסטיים וניתקף בטירוף מיסטי מסוג כלשהו כפי שכבר קרה לנו כמה פעמים בעבר הדבר הביא בכל פעם לחורבן . תחשוב על מה שקרה בגרמניה עם הנאציזם שהיה סוג של מיסטיקה פגאנית . רק שאנחנו לא נצא מזה בשלום כמו שקרה עם הגרמנים מאחר שהם עם ענק מבחינה מספרית . התפרצות מיסטית כזאת יכולה להביא במקרה הרע לנתק מוחלט ביננו ובין יהודי התפוצות שהם באופן יחסי לא מיסטיים ובמקרה הרע יותר לכך שכולנו נושמד כתוצאה עד האחרון שבנו .
אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מבחינה קיומית את המיסטיקה רק כאמצעי פנאי משני למבוגרים . אבל להפוך את זה לתחום מרכזי גם בחיי הצעירים זה מתכון כמעט בטוח להתאבדות לאומית ותרבותית .


א.א. : פרופסור משה אידל אתה לא חושב שיש לעניין העצום במיסטיקה ובחקר המיסטיקה היום גם השלכות מסוכנות ? הרי בכל פעם בהיסטוריה שיותר מדי אנשים החלו להתעניין במיסטיקה התוצאה הייתה אסון .
אידל : יש יותר התעניינות כללית בצבור כמו שפעם התעניינו בארכיאולוגיה או בהיסטוריה יהודית . זה טרנד .
אני חושב שלכל דבר שבעולם יכולות להיות השלכות מסוכנות כאשר מגזימים לא רק למיסטיקה .

הסיפור הזה עוד לא הסתיים , הוא עוד לא הפך להיסטוריה ,והחיים הסודיים שהוא מכיל יכולים להתפרץ מחר, בי או בך .

( גרשון שלום ,מילות הסיום של הספר "זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית " , 1941).

קישורים רלבנטיים

קבלה בויקיפדיה 

גרשום שלום מיסד חקר הקבלה

אבי אלקיים מרצה

זיוה שטרנהל מגיבה על מושב הוראת הקבלה 

יהונתן גארב על הטשטוש המתחיל מבפנים
הופעותיו של הכוח במיסטיקה היהודית 

"עיונים בקבלת המאה העשרים "

פרק מהספר של גארב

משה אידל

יוסף דן 

אלי שי בשבח המיסטיקה

חקר ספר הזוהר

תערוכה על הרוחניות היום

  

השבתאות

חקר הקבלה בישראל

אוניברסיטאות לנביאים

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איליה כהן  On אוקטובר 9, 2005 at 3:47 pm

    אחלה כתבה ממצה ומעוררת מחשבה. אני לחלוטין לא בטוח שצריך להעניק את המושכות לחלק הלא ביקורתי ביהדות, אבל זה מעניין וגם לצד השני הוענק ביטוי

    • נועה  On נובמבר 14, 2011 at 12:51 am

      מניסיוני מאוד התרשמתי מהקבליסטית הרבנית יפה כהן מבני ברק.
      כשהתיעצתי איתה והתברכתי ממנה, הרגשתי ממש "הארה" קבלית מהממת.
      הכח הקבלי שבברכות שלה עזר לי מאוד
      ודרכה ובזכותה אני מאמינה בכוחות העליונים הרוחניים הקבליים.
      אין ספק שהקבלה מקורה מכוחות עליונים אדירים.

  • אלי שי  On אוקטובר 12, 2005 at 6:45 am

    היי לאלי אשד
    נכון שבירושלים שמרניים
    אבל לא נכון ששלום היה מקובע לחלוטין על כיוון כזה שהרי הוא עצמו כותב על התנסויות שלו
    אף כי במידה מצומצמת ובהצנעה
    קיימת דרך אמצע בין שתי הדרכים של מחקר נוקשה ושל התנסות אבל כמו כל דבר בארץ המחנות מושכים לקצוות

  • ALLON51  On אוקטובר 12, 2005 at 6:47 am

    הוא הזן הישראלי של "המשיחיסטים"
    הזן הישראלי בעל הקושן על הארץ אשר הוא מצווה לרישתה, כוחני ותחמן, (ז"א משתף פעולה עם כדוני הממסד, נגד ערבים, לוקח ככל יכולתו מן המשאבים ואחר כך מגדף את השומרים) מסווג את כל מי שאינו כמותו כערב רב, כוזרים וסתם גויים. מטפח אידיאולוגיה אנטי דמוקרטית או למצער של אפרטהייד. וכעת מודה שהפסיד בקרב, על פנוי הצלה של יהודים שלו נשארו במקומם היו נשרפים בתוך בתי הכנסיות שלהם או גרוע מזה, ומתכונן למאבק הבא. אם אין באפשרותך לאבחן את יחודה של האידיאולוגיה המשיחיות הזאת, למרות שנקודתית אתה יכול לבקר התנהגות של אנשיה, יש לך בעיית התייחסות.
    כל הפחדים וההפחדות שמופיעות בתקשורת אינן כנגד המשיחיות הנוצרית או החב"דניקית. וההכללה שנערכת במאמרך היא במקרה הטוב ביותר התממות.

  • אלי שי  On אוקטובר 12, 2005 at 6:48 am

    דמוקרטיה פירושה הכרעה על פי רוב כאשר בהכרעות גורליות מן הדין לפנות אל הבוחרים עצמם
    דמוקרטיה פירושה גם אי פגיעה בזכויות אנוש בסיסיות של מיעוט
    זכויות כאלה פירושן בין היתר הזכות של אדם על ביתו והזכות של האדם לכיבוד אמונתו הדתית
    כיבוד אמונה דתית פירושו אי שריפת בתי כנסת ריקים או חלילה מלאי מתפללים ואי חילול מקומות קדושים
    אשר למשיחיות – עלייך חובת ההוכחה בהצבעה על הקשר בין הרצון של המתיישבים להמשיך להתגורר במקומות בהם בנו את ביתם שהוא רצון אנושי בסיסי
    לבין השקפת עולם משיחית
    לא יעלה על הדעת שאנשים ימשיכו להשתמש בסטיגמה "משיחיות" בלא לגלות מידה מינימלית של הבנה ביחס למהות העניין.
    אשר לאפררטהייד וכו' – במצב הנוכחי בארץ ישראל יהודים וישראלים מוגבלים בדרך כלל לניעות בתוך תחום המושב הישראלי שלהם וכל כניסה אזרחית לשטחים עלולה לעלות להם בחייהם.
    גם בתחומי המגורים שלהם הם מאויימים תדיר במעשי טרור ולכן חופש התנועה המעשי שלהם בפועל מוגבל מאוד. לעומת זאת ציבור לא קטן של ערבים פלשתינאים ומוסלמים נמצא עובד ואף מבלה באתרים ישראליים ויהודיים לכל דבר.

  • מספר 666  On דצמבר 9, 2005 at 8:52 am

    אותי בכנס המדובר של הרצאות במדעי היהדות .הייתה העובדה שההרצאות בנושאי קבלה ,מיסטיקה ,שדים
    ורוחות וקמיעות ושאטר מרעין בישין היו מלאות לחלוטין בצופים ומאזינים נרגשים עד שאי אפשר היה
    אפילו למצוא מקומות ישיבה כל כך היו ההרצאות גדושות ועמוסות בכל הרצאה בנושאים אלו.
    לעומת זאת ההרצאות שהיו בחדרים ליד בנושאי תנ"ך ,ארכיאולוגיה ותלמוד היו בלשון המעטה גדושות
    הרבה פחות במאזינים ובהחלט ובהחלט אפשר היה למצוא בהן מקומות ישיבה.
    וזה אולי אומר משהו על מידת העניין הציבורי בתחומים אלו ,משהו מאוד לא נעים.

  • טוני לביא  On אוגוסט 6, 2007 at 6:53 pm

    אלי שלום
    קראתי את הריאיונות שערכת עם חוקרי קבלה והתרשמותי שלא עסקת בעיקר אלא בטפל של תורת הקבלה. הדיונים עסקו בפנומנה של הקבלה ולא באסנציה.כדי שהראיונות יהיו בעלי משמעות עבור הקוראים עליהם להכיל – בראש ובראשונה – שאלות על מהות הקבלה. לצערי, זה גם מצב המחקר, מחקרים רבים שמיוחסים לתורת הקבלה אינם עוסקים במהות הסוגיות שבתורת הקבלה אלא בפילולוגיה ובהיבטים היסטוריים שלה או של המקובלים. ע"פ עניות דעתי המחקרים הללו אמורים להיות לווינים בלבד של תורת הסוד. המחקרים צריכים להתרכז בעיקר בזיהויוהכרת הסוגיות שמעל לזמן ולמקום.המקובלים בכל הדורות – החל מרשב"י והמשך באר"י וכלה ברי"ל אשלג – כתבו את דבריהם כדי לתת לבני האדם מתווה לדרך חיים. ולא כדי שהחומר ישמש לרכילות היסטורית ואפילו פעמים צהובה. תורת הקבלה דנה באופן השתלשלותה של המציאות הנבראת ודרכי התנהלותה להבאת בני האדם אל תכליתם. תורת הקבלה מכילה אב דגם של התנהלות שתכליתו לשמש דוגמה לבני האדם עלי אדמות. האדם הוא יצור חצוי -אלוהי וארצי – ותכליתו לגייס את המרכיב הארצי השפל לטובת דרכו של החלק אלוה שמפעם בו.הדגם הזה נמצא בספרי "סוד הבריאה-תורת האלוהות ותכלית האדם בקבלת הרי"ל אשלג" העומד לראות אור בימים אלה בהוצאת מוסד ביאליק.
    בברכה ד"ר טוני לביא מרכז מוסיוף לחקר הקבלה אוניברסיטת בר-אילן

  • יגאל גרנות  On ינואר 27, 2008 at 2:43 pm

    27.1.2008
    קראתי בעיון רב את כל המאמר המלומד שעוסק בקבלה ואת כל הראיונות שערכת עם מיטב החוקרים ורציתי רק להעיר שמבלי משים גם העורך (אני מבין שזה מר אשד) נפל למלכודת של הפוסטמודרניזם. זה שאומרים על מה שהוא שהוא יבש אינו הופך אותו ללא נכון! היבשושיות היא גם תוצאה של מי המרצה ולכן איננה יכולה לבוא כאן כטעון למשהו. טרנדים יש הרבה וזה לא אומר כלום לאקדמיה (ובצדק)ולכן הבנתי שכל מה שעשה כאן אבי אלקיים היה לנפנף בטרנד, בניו אייג' ובפוסטמודרניזם כדי לבנות כאילו תחום מחקר חדש. אנשים יכולים לבוא 200 פעם מאשרמים בהודו – זה אומר משהו על אמיתות מדעיות? זה צריך לשנות את כללי הלוגיקה? מכל מה שאדון אלקיים עושה – לא הבנתי היכן המחקר? כיצד אפשר בכלל לקבוע משהו מדעי או מחקרי אם כללי ההגיון והמחקר אינם תופסים?
    רקדנית שתלמד את רזי הדקדוק בשם איזה שהיא תובנה "קבלית" לכאורה – הרי זה גימיק שיווקי נחמד שאין לו ולמחקר האקדמי שום דבר! (כלל ראשון במחקר – החוקר צריך להתנתק מנושא המחקר ולא להיות מעורב בו רגשית כדי ששיקוליו ההגיוניים לא יפגעו – אז איך אפשר לפי שיטתו של אדון אלקיים לחקור משהו בכלל?
    פוסטמודרניזם מאפשר הכל והכניס את כולנו לסחרור כך שהיום מחקר היסטורי או אחר בתחום
    הוא בעצם בלתי אפשרי! (וראה מה קרה להיסטוריונים החדשים כמו בני מוריס ואילן פפה)

  • מספר 666  On אפריל 11, 2009 at 6:23 am

    ספר חדש יצא לאור לאחרונה ספר מקיף מעין כמוהו, למעשה המקיף ביותר אי פעם שנכתב בנושאו בידי מחבר יחיד : שלושה כרכים (!) על תולדות תורת הסוד העברית.
    זהו הספר "תולדות תורת הסוד העברית :העת העתיקה" של פרופסור יוסף דן בהוצאת מרכז זלמן שזר.
    לכתוב ספר מעין זה הוא יומרה גדולה מעין כמוה,מה גם שחקר המיסטיקה והאיזוטריקה ותורת הסוד העברית לדורותיה הוא הנושא הפופולארי המוכר והמבוקש ביותר בקרב הציבור הרחב המשכיל מבין כל מדעי היהדות.
    וספר ענק זה הוא רק הפתיחה בפרויקט שאפתני מעין כמוהו.
    פרופסור יוסף דן הודיע שהוא מקווה לכתוב לספר זה המשכים שיתארו את כל תולדות תורת הסוד לאורך הדורות עד לימינו כפי שגרשום שלום מורו מייסד המחקר בתחום הנחשב לגדול חוקרי היודאיקה של המאה העשרים מעולם לא עשה. ולמעשה איש לא עשה.
    ניתן לראות שדן מבצע סיסטמיזציה ומציג סקירה היסטורית מקיפה של תולדות תורת הסוד מנקודת המבט של ההיסטוריון של הרעיונות ומנסה להגיד את המילה האחרונה לגבי כל מה שקיים וידוע כיום בתחום חקר הקבלה ותורת הסוד היהודית וגם לגבי מה שלא ידוע ואולי לא יהיה ידוע לעולם.
    ראו
    תולדות תורת הסזד -שלב הסיכום
    http://www.notes.co.il/eshed/55008.asp

  • אבי  On יולי 22, 2009 at 12:08 pm

    הרב יהודה לייב אשלג המכונה "בעל הסולם" על שם פירוש "הסולם", שכתב לספר הזוהר, היה אחד מגדולי המקובלים בתולדות האנושות. נשמה מיוחדת שירדה לעולם, כדי להביא לנו את חכמת הקבלה ולקרב אותנו לחיים של אושר, שלום ואחדות.

  • Shimon Alcobi  On ספטמבר 6, 2011 at 2:42 pm

    hi my name is Shimon Alcobi,

    i'm Israeli i live in England and i would like to talk about philosophy kabbalah.
    the reason why philosophy kabbalah because the rest of the world collect philosophy and kabbalah is a Jewish philosophy but most of the Jewish kabbalah what we pensive kabbalah is lost over the years to search for the true philosophy you have to look world wide.i would like to talk about one of the great Greek philosophizer said how do you know you exist and the answer you should know the answers he said. but the answer is can be in a different understanding of the world, which means as well EARTH, why earth? because we're made of earth… 98% of our body is carbon and water. we're made of the same material of the house your live in, the car you're driving and the books you read from.
    now what about the soul? how do you know you have a soul? you got a few answers to know you got a soul, but i don't want to discuss about it.
    dimensions, we know it exists but we know very little about, if you want to understand god, i would like to talk about ants.. nature.. the reason why ants, because ants are using exactly the same methods as humans, they have a queen and generals, and an army and when they go to war they're using same tactics as humans. but ants live in a would where humans don't exist.. and try to explain to an ant about civilization of human. the way to find god exists, you can do it in a bit of physics, but that's a different subject. i like your way of thinking but i think you need to expand it to all the ways around the planet, and the universe. in astronomy, now astronomy its a way how to live our life, example how to look after your garden with a full moon or blue moon, we know the moon orbit the sun. and when its a blue moon we got a tide and when its a full moon we haven't got a tide, now underneath our land when its a blue moon the grass/flowers slow down, but when its a full moon the water come back to our soils and the light from the moon can grow flowers, this is proven by astronomers, now to talk about kabbalah philosophy and to reach an understanding of god we are very far but very close. they got a few theory which is very difficult just to write in one go, but i hope it'll be useful to all of you.

  • ג'ק  On נובמבר 21, 2016 at 8:38 pm

    התמונה של עץ הספירות: המיקום של האותיות על הענפים… מאיפה המיקומים האלו הגיעו והאם הם מדויקים. פשוט בתלמוד 10 הספירות אין תמונות ואני בטעות הבנתי מיקום שונה לאותיות

Trackbacks

  • By fselazib on נובמבר 11, 2007 at 3:25 pm

    fselazib

  • […] לחדירה של הקבלה לתרבות הפופולארית המקומית שמראה על הפופולאריות ההולכת וגוברת של תורה מיסטית זאת שבעבר נחשבה כמיועדת רק למתי מעט נבחרים מעל גיל 40 […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: