אפרים קישון נגד האלוהים

פורטריט של אפרים קישון ב"העולם הזה". שנות החמישים.

 

ביום פירסום מאמר זה מלאה שנה למותו של הסופר הישראלי המפורסם ביותר בעולם אפרים קישון.
להלן  מאמר לזיכרו.

"שופט ( לאל ) שואלים מתי אדוני נולד .

עו"ד טד: לפי איזו ספירה בבקשה ?

שופט : לא חשוב כרגע ,המשיב ישיב .

האל "אני ..התהוותי לפני ..לפני כטריליון שנה ..אני לא זוכר בדיוק .

שופט..אדוני ממוצא יהודי ?

האל ..כן.לא יודע.

שופט: אדוני היקר זה הולך תמיד לפי האם .האם הייתה אימו של אדוני מדת משה ?

עו"ד טד( קופץ ) : מרשי הוא יתום.

 שופט : יש לאדוני מקצוע  ?( האל שותק ) איזה משלוח יד בבקשה

עו"ד טד : בורא. מרשי הוא בורא .

שופט : מה הוא ברא ?

עוד טד : את השמיים ואת הארץ.

שופט : נו, אז תגידו ( רומז לשמש לרשום ) "בורא היקום ".

( קטע מתוך "משפט האבהות של הנגר יוסף" מאת אפרים קישון )

ב-29 בינואר 2006  יום פירסום מאמר זה ברשת מלאה  שנה לפטירתו של הסופר  ההומוריסט והקולנוען המפורסם  הישראלי המפורסם ביותר אפרים קישון.  הוא זכה לפירסום עולמי עצום ותורגם לעשרות שפות. למעשה הוא זכה לפרסום עצום כל כך שהידיעה על מותו זכתה לכותרת ראשית בעיתון , הישג שספק אם סופרים אחרים יצליחו להגיע אליו בעתיד ( אבל תמיד אפשר לקוות ).

הוסף לסל את הג'ינג'י עם המפתח / אפרים קישון

. הוא התפרסם בראש ובראשונה הודות לסקצ'ים הומוריסטיים ובו בזמן ריאליסטיים מאוד מחיי המשפחה שלו ומהבירוקרטיה הישראלית המושחתת שבהם יצר שורה של דמויות קבועות ואלמותיות כמו הנוכל השרמנטי ארבינקא , הסופר הגאוותן תולעת משי ,הביורוקרט ההסתדרותי שולטהייס ורבים אחרים.

בכך יצר קישון  מעין מודל לסדרת הקומיקס הידועה של אורי פנק " זבנג "שפועלת  על קוים לא כל כך שונים מההומורסקות של קישון ומתארת  מצבים הומוריסטיים עד סיוטיים מחיי היום יום האפורים  שהיו מוכרים לכל קוראיו. 

משחק קופסא חבילה הגיעה - מבית יצירה

"חבילה  היגיע ה  " משחק לוח מפורסם שיצר קישון שתיאר את התלאות השונות שעוברות על מיכתב עד שהוא מגיע ליעדו ( אם בכלל ).

אך ספרו האחרון של קישון שיצא לאור רק כמה שבועות לפני מותו הוא שונה מאוד מכל אלה . הספר "משפט האבהות של הנגר יוסף: קומדיה משנת 0 לספירה ".

זהו מחזה שהוצג מזה שנים על הבמות בגרמניה בשפה הגרמנית וזוהי הופעתו הראשונה בעברית. המחזה מתרחש בשנת 0 לספירה באולם בית משפט שבו תובע הנגר יוסף ( צימרמן ) את "אלי שבשמיים " הלא הוא בורא עולם על האבהות לבנו ישוע ודורש תשלום דמי מזונות וקיום לבן. "אלי שבשמיים" נאלץ להתגונן באמצעות עורך דין ממולח ושורה של עדים כמו כפילו רוח הקודש ארבעת האבנגליסטים שחיבור את ספרי הברית החדשה בעתיד של המשפט , את המלכים שבאו לבקר את ישו התינוק ( ואולי אלה סתם רועי צאן ?) השטן ועוד כמה טיפוסים צבעוניים שמטרתם לברר אחת ולתמיד מהי האמת אם יש בכלל מאחרי סיפורי הולדתו האלוהית של ישוע אגב שימוש בלתי פוסק במונחים ביורוקרטיים של עריכת דין המשתלבים בדיונים התיאולוגיים.

 היסטוריות  חלופיות של אפרים קישון

 

כרזת הסרט "תעלת  בלאומילך".

פרודיה דתית זאת זה היא לכאורה אנומליה מוחלטת ובלתי צפויה ביצירתו הריאליסטית ה"יום יומית "  של קישון.
 אך למעשה מאז ומתמיד נטה גם ליצירות פנטסטיות מסוגים שונים .יצירתו הידועה הראשונה הייתה רשימה על אחד שנמלט מבית משוגעים מתחיל לחפור תעלה ענקית ברחוב אלנבי וכל הבירוקרטיה הענקית מצטרפת אליו עד רחוב אלנבי הופך לאגם ותל אביב הופכת לוונציה של המזרח התיכון כאשר לכל זה מוצעים הסברים רשמיים מתחום החזון הציוני. הסטירה הזאת פורסמה בעיתון "דבר " והביאה לקישון פירסום והיא שימשה לאחר מכן בסיס לסרטו הידוע "תעלת בלאומילך "   סרט זה נחשב עד היום לאחד הסרטים הישראליים
הטובים ביותר של כל הזמנים ואפילו זכה לשמש כבסיס למשחק לוח גרמני (!).


לאחר מכן הרבה קישון לפרסם במדור הסאטירי שלו רשימות מהסוגה של מה שנקרא היום היסטוריה חלופית " שבהם תיאר בפירוט ולכאורה במלוא הרצינות מה היה קורא אילו אירועים היסטורים שונים היו מתנהלים –חלילה –בצורה אחרת משהתרחשו. כך ברשימה "איך איבדנו את אהדת העולם " ( בספר "25 מאת קישון ")תיאר כיצד פרצה מלחמה בין ישראל והערבים במאי 1957 שהביאה חיסול ישראל והוא תיאר את דמעות התנין של העולם והאו"ם כלפי הפליטים מישראל. רשימה שנראית ריאליסטית אף יותר היום.

הוא כתב  רשימה מקבילה בשם "כיצד רכשנו את אהדת העולם ?" ( ב"הכל תלוי " מ-1961) שבו פיצוץ אדיר בישראל ( למעשה פיצוץ של כל כלי הנשק שנפלו שלל במבצע סיני ) גורם לעולם לחשוב שיש בידיה נשק גרעיני צמה שמביא לשינוי עצום לטובה ביחס העולם כלפיה עד כדי התרפסות ושיאה תוכנית איזנהאואר של סיוע אמריקני כלכלי מסיבי לישראל.

( הרשימה גורמת לקורא כיום למחשבות על היחס העולם כלפי איראן וצפון קוריאה שבידיהם יש או יהיה גם כן נשק גרעיני ).

.או הרשימה "אללה הוא גדול " שבו אללה נענה לתפילת השליט הסורי ומביא לחיסול מדינת ישראל מה שרק מביא בעיות עצומות לשליט שמוצא שכעת שכל השנאה שהופנתה עד כה ליהודים מהמוני העם מופנית כעת כלפיו והוא מתפלל להחזרתה.רשימה שנקראת כאקטואלית היום מאוד כאשר באיראן נמצא שליט שמתפלל בדיוק לכך.

 ברשימה מבריקה בשם "הסיוט " :וריאציה על נושא בטחוני " תיאר קישון בצורה מפורטת ומצמררת מה היה קורה לפני מלחמת ששת הימים אם ראש הממשלה אשכול לא היה מקבל את דרישת השר הדתי חיים משה שפירא להקים ממשלת ליכוד לאומי ולמנות את משה דיין לשר הביטחון ואשכול עצמו פעל כשר הביטחון, קישון מתאר את המהלכים הפוליטיים בעולם וכיצד אשכול בהססנותו הביא לתבוסה במלחמה.

כאן נוטש קישון לפחות לכאורה את הזירה האהובה עליו של מדינת ישראל והבירוקרטיה הפתלתלה שלה והמשפחה מתוסבכת . אבל לא באמת. גם עכשיו הוא נשאר בכל האזורים המוכרים לו ולקוראיו רק בזוית שונה במקצת.

יהודי מתוסבך.

 

את היהדות גילה קישון  באיחור רב ולמעשה מעולם לא אפילו כשהיה הפליט בשואה היכיר את הנצרות טוב יותר מאשר את היהדות שבה מצא את עצמו רק בכפית הנאצים. את השפה שהוא הפך לאחד מכותביה הידועים עברית הוא הכיר לראשונה רק בגיל 26 לאחר שעלה לישראל.

ואת נבכי הדת היהודית לא הכיר כלל בדומה לישראלים חילוניים רבים אחרים ולכאורה הם גם מעולם לא עניינו אותו.
.או עם עסק בהם היה זה רק לכאורה בצורה הומוריסטית לגמרי.

למשל בהומורסקה בשם "מיהו יהודי " שהופיעה בקובץ "הכל תלוי ( 1960). שם לעג קישון לתיאוריה שהעלה ראש הממשלה דאז בן גוריון שעסק רבות במחקרים בתנ"ך בזמנו הפנוי המצומצם שלא שש מאות אלף איש יצאו ממצריים בזמן יציאת מצרים אלא רק 600 איש בלבד. קישון מצידו ביצע ניתוח מדוקדק של הנתונים המפורטים בפסוקי התנ"ך והיגיע למסקנה הגיונית לא פחות משלו שממצרים יצאו רק שישה יהודים מלבד משה כולם היו כושים שהצטרפו לאחיהם הכושים שישבו בכנען.

תערוכת הכרזות של הקולנוע הישראלי

כרזת הסרט המפורסם ביותר של קישון "השוטר אזולאי ". 

ויש את הקטע בסרטו המפורסם "השוטר אזולאי " שבו השוטר הלא יוצלח בדרך כלל משכנע קבוצה של חרדים מפגינים ומיידים אבנים בשבת להפסיק לא על ידי שימוש בכוח הזרוע כפי שמתכננים עמיתיו השוטרים אלא על ידי גילוי בקיעות עצומה ומפתיעה בתנ"ך. ובקיאותו מסיחה כל כך את דעתם של החרדים המופתעים מהשוטר המשכיל עד ששוב אינם שמים לב לכך שמימינם ומשמאלם ממשיכות לחלוף מכוניות. דומה שיש כאן בקטע זה רמיזה לעגנית על הכול של ידע עצום במקורות על מנת להגיע לעמק השווה גם עם הקנאים.

צייר שמואל כץ

קישון אהב ללעוג ל"סמכויות " ולנתץ מיתוסים. כך במחזה "תוציא את השטקר המים רותחים " ( 1968 ) ובספרו הלפני אחרון "נקמתו המתוקה של פיקאסו " ( 2004) לעג לאמנות המודרנית של המאה העשרים שבה ראה את תמצית הפיגול ובמבקריה ובמעריציה את תמצית הטימטום.

במחזה "הו הו יוליה" ( 1972) לעג למיתוס רומאו ויוליה –מותם של שני האוהבים המפורסמים שאצלו הם ממשיכים לחיות כזוג נשוי רגיל ולריב לזעמו הרב של המחזאי המושפל שיקספיר דמות מרכזית במחזה.

שש קומדיות / אפרים קישון
ובמחזה "אף מילה למורגנשטרן" ( 1960) לעג לארכיאולוגים ולארכיאולוגיה. המחזה  שהפך לסרט לעג לאובססיה הישראלית עם הארכיאולוגיה ותקופת התנ"ך" המוצגת כדבר נלעג וחסר שחר מאחר שהוא חסר חשיבות לצרכי ההווה.
המחזה הזה הוסרט בידי שלושה במאים שונים שלדעת קישון הרסו אותו לחלוטין ומאז נשבע לעשות סרטים על פי יצירותיו רק בעצמו.

למעשה כפי שהוא מספר בהקדמה למחזה "משפט האבהות של הנגר יוסף" מאז ומתמיד התעניין והתלבט בשאלות דת, מי אנו מאיפה באנו. "לסטיריקן אין תשובות " הוא כותב "אבל מותר לו לשאול ".

קישון היה צאצא של שושלת רבנים מפורסמת בהונגריה אך גדל כמתבולל גמור כהונגרי לכל דבר. אך את עמדותיו "הרציניות " בנושא הדת בעניין אפשר למצוא בספר רעיונות שניהל עימו ידידו השדרן  ירון לונדון על חייו בספר : קישון דו שיח ביוגרפי " ואנו מצטטים ממנו כאן :

ירון לונדון :מעדותך עולה כי כשם שאתה אוהב את עדות המזרח ,אתה אוהב את חובשי הכיפות הסרוגות .אף כתבת פעם שלמרבית הפלא הצליחו הבלי הפולחן הדתי לגדל נוער טוב יותר מן הנוער שגדל על ברכי החינוך החילוני ….
קישון : לא התכוונתי לאברכי הישיבות השחורות ששחררו את צה"ל מגיוסם אלא לתלמיד הישיבות התיכוניות ..גיליתי שחובשי הכיפה הסרוגה רציניים יותר, שפתם עשירה יותר לעין ערוך ,והם מגלים אחריות רבה יותר במיוחד בתחום הנשכח של אהבת מולדת.
ירון : כאדם שאינו מקיים אף מצווה מן התרי"ג , האם כל זה אינו מעורר אותך למסקנות אישיות ?
קישון: ייתכן שהמסקנות האישיות המתבקשות מביכות אותי ,ולכן אני מסתפק בהרהורים על תפקידה החיוני של הדת בחיינו .אני שואל דרך משל, ,למה הציג משה רבנו את כל החוקים הנוגעים ליחסים שבין אדם וחברו כגזרה מן השמיים.שמה הגיע משה להכרה ,כי אלמלא האמונה בקיומו של האל אלמלא מוראו איש את רעהו חיים בלעו.
ירון : האם בעיניך האמונה באלוהים היא מעין תכסיס המסייע להסדרת היחסים בקרב הבריות ?
קישון : אילו הייתה לי תשובה לזה, לא הייתי שואל .אולם אנו דנים במשוואה תיאולוגית שאף אחד מאבריה אינו ידוע .ולכן יכול כל אחד בעולם ליצור אלוהים משלו ,כעושה ניסים ,כמעצמה אדירה או כאדריכל גאוני . אני כשלעצמי מוכן להודות שיש לי קשיים עם מסקנות פילוסופיות הנגזרות על סמך חוסר הידע המשווע שלי בנושא אלוהות. אם כי אדם היודע שהוא אינו יודע שום דבר ,יודע בלי ספק יותר מאדם שאינו יודע דבר , אבל חושב שהוא יודע משהו. המסקנה המעשית היחידה שאליה היגעתי איפה בהרהורי הסרק שלי היא זו ,שבאין מורא שמיים נשארת על פני הארץ המשטרה בלבד כמחסום מפני היצר הרע ,והיא מאוד לא יעילה בשטח זה.
ירון : זה נכון רק לגבי ההמונים הנבערים , או גם לגבי אפרים קישון ?
קישון : נכון לגבי כולנו . אם בני התמותה אינם נותנים דרור לכל תאוותיהם החבויות ,סימן שיש להם ממה לפחד.
ירון : והמצפון ?
קישון : קיים , אבל יעילותו מוגבלת. הפחד מפני אש הגיהינום עובד טוב יותר.
ירון : ומה המסקנה ?
קישון : אין . איש באמונתו או באי אמונתו יחיה. אנחנו כולנו סומים בארובה ,ולכל אחד זכות להיות אורי זוהר ( חוזר ידוע בתשובה א.א. ) או ההיפך ממנו.

אפרים קישון נגד ישו

"חפירה" בכתביו המרובים של קישון גילתה ולא במפתיע שנושא יחסי היהדות והנצרות ושאלת "אלוהותו " של ישו שהוא מרכזי ב"משפט האבהות של הנגר יוסף " העסיקה אותו מזה שנים רבות.
ברשימות שונות שלו כמו " לא משחקים יותר " ( בתוך "פרטצ'ה אהובתי " , 1974 ) הוא מספר כיצד התמודד כל חייו עם האשמות אנטישמיות שהוא כיהודי רצח את ישו בן האלוהים.הוא נהג לספר על "אותו סמל הונגרי ירא שמיים שעבד במחנה הריכוז שלנו לפני מסדר הבוקר ומסר הודעה אישית קצרה בזה הלשון :
"אתם תתפגרו תחת ידי עד אחד ,יהודים מלוכלכים מפני שאתם רצחתם את בנו של האלוהים".
"יצא מן השורה עורך דין נועז אחד ואמר :
"לאדון הסמל אני מודיע בהכנעה שגם ישו יהודי היה ".
אם כן "השיב הסמל " –הוא חזיר מלוכלך בדיוק כמוכם".
"לא צריך לסלוח ,אדוני הסמל,  אנחנו מודים באשמה ,הוצאנו את ישו להורג ,אנחנו ולא אחר . וכדי להקל את סיום החקירה הממושכת ,הננו שמחים להודיע שהעבריינים זוהו ונתפסו : ישו נרצח בידי כותב שורות אלו ודודו אגון ( ארה"ב ) .
אפשר סוף סוף לשחרר את העצורים בערבות ? "

קישון אינו עוסק בספרו הנ"ל בפרשת הצליבה עצמה.  אולם הוא חזר אליה יותר מפעם אחת בכתביו ונראה שהיה לו רעיונות ברורים כיצד יש לתאר אותה , כפי שאפשר לראות מתיאור שלה בהומורסקה "עיסקות באוויר" ( בספר "חיוך בבצורת ") שבו עסק בסרט שהופק בידי מנחם גולם ועסק בפרשה ב"פילם מקומי בשם "קשר הפסחא " המתרחש בתקופה של ישו הנוצרי ,זאת אומרת בשנת אפס לפני הספירה.  .
קישון תהה "זה יהיה בלי ספק סרט היסטורי מרשים ,אור לגויים מארץ הקודש , אבל עם כל הכבוד היכן תשתבץ בתוכו חברת תעופה כלשהי ? "
קישון תיאר בפירוט כיצד צריך לסיים את הסרט על חיי ישו :

" אנו חוזים לנגד עינינו את סצינת הגולגולתה על גבעת הצליבה נוראת ההוד בירושלים שטופת השמש השוקעת כאשר האם מרים וכל הקדושים עד הסטטיסט האחרון כורעים ברך מסביב לצלב והנה לפתע נשפך אור מסנוור על הגבעה הללויה חרישית מזמרת ברקע ונשמתו של הצלוב עולה השמימה במטוס אל על וקלגס רומאי שחזר בתשובה אומר לעצמו בעצב "יא אללה ,אינעל אבוק !" וזה סוף הפילם ". 
במחזה של קישון יש כמה וכמה בדיחות טובות באמת וקטעים רבים יכולים להעלות חיוך על פני הקוראים , במיטבן ההומור של קישון מזכיר ומשתווה להומור מסוג מקביל של הסופר האמריקני  רוברט שקלי  והסופר הבריטי דוגלאס אדמס ( מחבר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ")שעוסקים גם הם בבדיחות רבות על חשבונו של בורא עולם. בין השאר אנחנו למדים על בורא עולם שמר שבשמיים הוא מטרנסילבניה ,ממוצא הונגרי כידוע.
כמו אפרים קישון עצמו.
אבל יש עם המחזה שלו "משפט האבהות של הנגר יוסף"  בעיה אחת גדולה : הוא ארוך מידי . זהו מערכון מצוין שהתארך למימדים מיפלצתיים שפשוט אינם עושים חסד עם הרעיון שעומד במרכזו שהיה אפקטיבי הרבה יותר אם קישון היה עושה חסד עם הקוראים ומקצר אותו. והדבר בולט במיוחד בחלק השני של המחזה שהוא מוצלח ומצחיק הרבה פחות מהחלק הראשון שבו מוצגת ההתמודדות של הבירוקרטיה המשפטית עם זהותו של בורא עולם.


לדעתי קישון התמודד עם הנושא בצורה טובה יותר ברשימה קצרה בשם "פרשת טפו" שפירסם בתקופת שיא יצירתו מ-1961 שבה מוצג האלוהים לא כדמות הרופסת מהמחזה אלא כדמות חזקה וסימפטית יותר אם גם מתלבטת. קישון מראיין שם את ריבונו של עולם ושאל אותו את השאלה הרלבנטית תמיד אם הוא מקיים קשר רצוף עם חוגי החרדים בארץ לגבי שאלת הרפורמים בדת ובמסורת.

מהדורה ברזיליאנית של ספר של קישון.

קישון מדווח על הריבונו של עולם שהוא : "מבריק ,נעים הליכות ובעל מוניטין אוניברסליים .היה האחראי לבריאת העולם ביליון שנה לפה"ס .ב-3000 מליון לפה"ס הוא פיתח ויישם את כדור הארץ על תושביו תוך שישה ימים ,ומאז הוא דואג לצרכיהם היום יומיים בהצלחה ניכרת .השיחה התנהלה בעברית שוטפת מתובלת במספר ביטויים הונגריים.
ריבונו של עולם ( בנימה של התנצלות ): לצערי הייתי עסוק בזמן האחרון בבעיה טבע שונה : כוח הגרוויטציה נחלש בחלל ,היקום החל להתרחב לאטו והייתה סכנה שהאינסוף יגמר באחרית הימים ואצטרך להתחיל הכל מחדש…לכן עליכם להבין שתשומת לבי מן הסתם מחולקת במקצת בין הרב המכובד לשאר בעיותיי.
קישון : האם אתה דתי ?
ריבונו של עולם ( בהיסוס מה ): לא. תחילה עוד התייחסתי בהבנה מסוימת לעניין אבל היום זה כבר מעייף אותי .( בתקיפות ) אתם למטה חושבים על כל עמדה , על כל עסקן קטן , אבל לא עלי ! מצבי ממש בלתי אפשרי שם למעלה : מצד אחד הכל מודים במפעל  האדיר שהקימותי, בחוקים נוראי ההוד המקיימים את מערכת הטבע המופלאה והנבצרת מבינת אנוש ,ומצד שני מצפים שאקשיב בוקר בוקר לאותו סיפור ולאותם שבחים ילדותיים שממטירים עלי כאילו הייתי איזה אמן רודף קומפלימנטים. ..זה עלבון לרמה האינטלקטואלית שלי ! קונה עולם זקוק לחנופה שטוחה כזאת ?
קישון: ריבונו של עולם אתה רפורמי ?
ריבונו של עולם ( בזהירות): אינני רוצה להתחייב כרגע ,נגיד שאני אוהד ,העיקר שאני יהודי.
קישון : עם כל הכבוד היכן ההוכחות לכך ?
ריבונו של עולם ( מופתע ): אתה צודק מעולם לא היגדירו באופן חוקי מיהו אל יהודי ( מהורהר ) אני יהודי מפני שאני יהודי.אני מרגיש כך ( בחמימות ) תבין אני מחבב את כולכם ,אני מלא רצון טוב. אבל אתם חייבים לבוא לקראתי.אנא קרבו אותי אל הדת ,אפשרו לי את המשך כהונתי גם לדורות הבאים".
אבל נראה שלאורך השנים דעתו של קישון על בורא העולם רק התדרדרה במשך השנים כפי שניתן לראות בדמותו החלושה הרופסת והמטופשת המוצגת בספרו האחרון.
קישון קבע ברשימה שלו "לא משחקים יותר " את מה שנראית כמסקנתו הסופית בעניין :

נכון שמענו שישו הוא בנו של אלוקים. ייתכן . אם כי הדבר עוד טעון עיון נוסף , יען כי החומר העובדתי הוא דליל ביותר. יש הרבה דתות בעולם ,כמיליארד בודהיסטים למשל , הוגים אחרת לגמרי לגבי מושג האלוהות. עוד אין אישור סופי מי הצודק . כותב שורות אלה חושש בלי הרף שאחרי מותו בלא עת יתגלגל לעולם האמת וימצא שהמצרים העתיקים צדקו : האלים הם הדמויות הללו עם ראשי החיות כמו שציירו אותן בפרופיל על הקירות ואנחנו נעמוד שם כמו אידיוטים עם הדתות המונותיאיסטיות שלנו "… משמע בנתיים רוצים להיהנות מן הספק ,יתכן שישו הוא הבן ,יתכן שרק רוח . בנתיים נשאיר את העניין פתוח.
( בתוך "לא משחקים יותר ")
השאלות שאפרים קישון מעלה בצורה מצחיקה כל כך נשארות פתוחות ומן הסתם ישארו פתוחות תמיד.

קישורים

פרק מתוך "משפט האבהות של הנגר יוסף"

קישון בלקסיקון הספרות העברית

קישון בויקיפדיה

אתר להנצחת קישון 

 

שיר של יוסף עוזר על קישון

 

 חיי קישון

 

נימוקי זכיתו בפרס ישראל

הספדים על קישון

 

פטירתו של קישון בוינט

 

הלוויתו של קישון

ההלוייה בנארג

  

אפרים קישון בנאנה

אפרים קישון בוואלה

גלרית תמונות

אריאנה מלמד על קישון

 שוטה הכפר הגלובאלי על קישון

 

 רפי קישון על אפרים

עמיר עמרמי על אפרים קישון

איתמר רועי על אפרים קישון

דריה שועלי על קישון

 טל רבינוביץ על קישון

 

אוהד קמין על קישון

אורי נטע על אפרים קישון

הספד  מפורט בגארדיאן

עוד הספד בויקיפדיה

  ועוד הספד

 הספד בוריאיטי

 השחמטאים מספידים את אפרים קישון

 בלוגר על קישון

 עוד בלוגר על קישון

קינה על קישון

מות קישון באייל הקורא

 

מות קישון בארץ הצבי

מות קישון בכאן נעים

מות קישון בעין הדג

"חבילה היגיעה" משחק של אפרים קישון

 תעלת בלאומילך בויקיפדיה

"מנהרות "סיפור מאת לביא תדהר על פי "תעלת בלאומילך"

משחק גרמני על פי תעלת בלאומילך

 

עלייה וקליטה בראי יצירתו של קישון

 

קישון על עורכי הדין

 אפרים קישון והכיפות הסרוגות

אפרים קישון באנגלית

    סרטי קישון

 

 קישון בויקיפדיה בגרמנית

איפה המחויבות להנציח את קישון?

דוש המאייר הקבוע של אפרים קישון

סיפורים מהשלג :אברהם גולדברג על אפרים קישון במגזין "יקום תרבות "

 

אביו של סאלאח .קריקטורה מאת זאב.
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביגי  On ינואר 28, 2006 at 1:38 pm

    כל הכבוד, אלי, מאמר מרתק ומקיף
    האיש אכן היה גאון, ומעניין שאף על פי כן היה לו קשה לזכות בהכרה לה הוא ראוי – לפחות בהתחלה.
    מי יודע, אולי גם בימינו מסתובבים קישונים חדשים, שהדלתות סגורות בפניהם, כי אין להם קשרים במקומות הנכונים…, .

  • קובי  On ינואר 28, 2006 at 9:28 pm

    אלי, תודה על המאמר ועל הקישורים המפורטים. מרתק, כהרגלך.

  • מעיינ י היחידה 1  On ינואר 29, 2006 at 7:49 am

    המחזה הוא התרסה חריפה כנגד האלוהים וכנגד האמונה הנוצרית אבל משתמש בהומור כדי לבטא את ההתרסה.
    המחזה מצחיק את מי שראה בית משפט מבפנים וראה דיוני אבהות אבל אינו מדוייק.
    אין "שמש" שקורא "בית המשפט" ומבקש מהאנשים לקום ואני לא מבינה מאיפה המציאו את זה. אולי זה היה לפני שנולדתי.

    המחזה מצחיק כי שואלים את האל שאלות כאילו היה בן אדם כמו מי האמא שלו ומה גילו והעו"ד אומר שהאל יתום כי אין לו אמא.
    שואלים גם על הבתולים של מריה כאילו היה מדובר באנשים רגילים.

    קטע קצר מאוד מהמחזה מתוך ynet:
    (ליוסף) הנגר יוסף צימרמן..
    שופט: שכטר! (ליוסף) ממתי אדוני נשוי?
    עו"ד עקיבא: (קם) סליחה, כבודו, זה עניין שבינו לבינה.
    שופט: לביני. (ליוסף השותק) ממתי אדוני נשוי?
    מריה: שבועיים, נו תגיד.
    יוסף: כן, שבועיים… ויום…
    שמש: (ממלמל) מה לומר, הילד הקדים קצת…
    שופט: שכטר, אני מבקש! תפקידך לרשום את הפרוטוקול, אם אינני טועה, ותו לא.
    שמש: סליחה כבודו… (מלחש) התינוק הוא בן חמישה חודשים… אז חשבתי… אתה מבין…
    עו"ד עקיבא: הנני מבקש, כבודו, לרשום בפרוטוקול, שמרשתי הגברת מריה צימרמן היתה ארוסתו הרשמית של בעלה במשך שלוש שנים רצופות.
    שופט: אז מה?
    עו"ד עקיבא: בדעתי היה להוסיף, כבודו, את הפרט העובדתי החשוב, שמרשתי היא עדיין בתולה.
    שופט: מה זה שייך? זה עניין שבינו לבינה, לא משנה. (לאל) המשיב!
    שמש: (לאל) לקום, למען השם.
    האל: (קם. פונה בלחש לעו"ד טד) בעצם לשם מה אני פה, פיטסבורגר?
    עו"ד טד: יש איזו הסתבכות… לא עכשיו… Not now…
    שופט: (מציץ בתיק) אינני תופש, מה השם של אדוני?
    האל: שלי?
    שופט: כן, השם שלו.
    עו"ד טד: השם, כבודו.
    שופט: כן, זה מה ששאלתי.
    עו"ד טד: השם.
    שופט: כן, השם! אדוני חירש?
    עו"ד טד: לא. קוראים למרשי לפעמים גם "השם", זה שמו.
    שופט: (מקיש בפטישו) אני מבקש מאדון הפרקליט לא לחמוד לצון בבית המשפט. (לאל) אני שואל בפעם האחרונה: מה שמו המלא של אדוני.
    מריה: (לוחשת) האל… האל…
    האל: כן, אני האל.
    שופט: שמו המלא.
    עו"ד טד: (קופץ מכסאו) האל… זה שמו, כבודו… הוא גם האל שלי… אלי שבשמים…
    שכטר: (רושם) מר אלי שבשמים… שם מוזר מאוד… (לאל) תאריך הלידה?
    האל: שלי?
    שמש: לא, של הסבתא שלי.
    האל: איני מכיר את הגברת.
    שופט: (פטיש) שכטר, אני מזהיר אותך! (לאל) שואלים, מתי אדוני נולד.
    עו"ד טד: לפי איזו ספירה, בבקשה?
    שופט: לא חשוב כרגע. המשיב ישיב.
    האל: אני… אני התהוותי לפני… לפני כטריליון שנה… אני לא זוכר בדיוק…
    שופט: מי זוכר דברים כאלה. אדוני ממוצא יהודי?
    האל: כן… לא יודע…
    שופט: אדוני היקר, זה הולך תמיד לפי האם. האם היתה אמו של אדוני מדת משה?
    עו"ד טד: (קופץ) מרשי הוא יתום.
    האל: לא בדיוק…
    שופט: מקום מגורים?
    עו"ד טד: לא קבוע.
    שופט: שאלתי את הלקוח שלך, מיסטר פיטסבורגר. (לאל) איפה אדוני גר? איפה אדוני ישן?
    עו"ד טד: הוא לא ישן, אף פעם לא.
    שמש: כך הוא גם נראה…
    שופט: יש לאדוני מקצוע? (האל שותק) איזה משלוח יד, בבקשה.
    האל: (מסתכל בייאוש בעו"ד) כן, כבודו… יש לי כל מיני…
    שופט: מה?
    עו"ד טד: בורא. מרשי הוא בורא.
    שופט: מה הוא ברא?
    עו"ד טד: את השמים ואת הארץ.
    שופט: נו, אז תגידו. (רומז לשמש לרשום) "בורא היקום". (האל קם, השופט שוב מושיבו בחוסר סבלנות)
    שמש: (רושם) כל אחד הוא גאון היום… (לאל) מה המצב המשפחתי שלך?
    שופט: זה לא העניין כעת, שכטר. (לאל) אדוני נשוי, גרוש או רווק?
    עו"ד טד: רווק.
    יוסף: (קופץ בהתרגשות כדרכו) הוא, אדוני השופט, הוא פשוט רודף שמלות. אמרתי לאשתי שכה אני אחיה, מה הנואף הקשיש הזה מחפש אצלך…
    שופט: (מקיש בפטישו בחוזקה) מר צימרמן, מר צימרמן, הירגע בבקשה! תהיה לך הזדמנות להשמיע את טענותיך.
    יוסף: ואני אומר, שהוא האבא של התינוק.
    שופט: שקט! אני חייב להזהירך, מר צימרמן, לא להוסיף להפריע, שאם לא כן אצטרך לסלק אותך מאולם בית המשפט.
    יוסף: מדובר באשתי, לא?
    שופט: נכון, אדוני. תיכף נשאל גם אותה. גברתי! (מריה קמה. השופט מרכיב משקפיים. מסתכל בה ארוכות. קורא בתיק) מריה צימרמן מבית זכאריאס, תושבת גלילאה, עקרת בית, בת… בת 21…
    השמש משמיע צפצוף של הערכה.
    שופט: נשואה… (למריה) האם הילד ישו בן 5 החודשים הוא פרי בטנה של הגברת?
    יוסף: בטח!
    שמש: שאלו אותה, אם לא איכפת לך.
    מריה: (מזדקפת. אשה יפה ושקטה, לבושה שחורים, אם כי איננה חסרה קוקטיות המשפיעה גם על השופט) כן, ישו הוא בני, כבודו. ילדתי אותו בבית לחם לפני כחמישה חודשים.
    עו"ד עקיבא: אבל היא עצמה בתולה.
    מריה: אמת היא.
    שופט: זאת כבר שמעתי. השאלה המעניינת היא, מי האב של התינוק? מי האב, גברת מריה?

    מצחיק

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On ספטמבר 14, 2011 at 10:51 pm

    השיר מובא בקישור בג'יבריש – הנה הוא כראוי:

    אפרים קישון/יוסף עוזר

    הוּא אִימן אוֹתנוּ לִצְחוֹק אחרֵי אַוּשְׁוִיץ
    כְּשֶׁכָּל הָעוֹלָם מבִּיט בָּנוּ דֶּרֶךְ כַּווֶנֶת הַבְּדִיחָה
    צְחוֹק עשָׂה לָנוּ אפְריִם –
    כְּמוֹ שָׂרָה הַזְקֵנָה, אִמֵּנוּ מאחורֵי הַבָּדוֹן, הַפָּחוֹן, הַמַּעֲבָּרָה
    אךְ בְּלִי שְׁלֹשָׁה מַלאכִים וּבְלִי בְּשׂוֹרָה
    שֶׁיִצְחק הָעוֹלָם מִבְּדִיחַת עַצְמֵנוּ הַהַגוּנָה
    עַל עוֹלָם שֶׁיוֹדֵעַ שֶׁיִצְחָק נֶעֱקָד וְצוֹחֵק,
    נֶעֱקָד וְצוֹחֵק
    וְנֶעֱקָד
    וּכְמוֹ הָעֵדוּת שֶׁקָרָאתִי בְּיַד וָשֵׁם:
    "שָׁכַבְנוּ עַל הַדַּרְגָשִׁים וְשָׁרְנוּ בְּקוֹל רָם
    נִכְנָס בְּזָעָם קָצִין נָאצִי וְצָרַח:
    הֵבאנוּ אֶתְכֶם לְכָאן בִּשְׁבִיל שֶׁתַפְסִיקוּ לָשִׁיר!
    יְהוּדִי אֶחָד הֵשִׁיב לוֹ:
    בְּדִיוּק עַל זֶה אנַחְנוּ שָׁרִים"
    אֶפרים קִישׁוֹן, גַּם עַל אַשְׁכְּנָזִים וּסְפָרָדִים,
    בְּאֶרֶץ שֶׁרָעָם הַצְחוֹק מִתְגַלְגֵל בָּהּ
    מהַקִישׁוֹן עד הַירקוֹן
    אבל הוּא עַצְמוֹ מֵת בִּשְׁוַויְץ:
    עצוב מִדַי, לְיָד חֶשְׁבּוֹנוֹת הַבַּנְקִים שֶׁל
    מִי שֶׁפִּרְנְסוּ אֶת צְחוֹקוֹ, אֶת חיֵינוּ הַבּוֹכִיִים
    וּבְדִיחָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה
    בִּמְשִׁיכַת הַיֶתֶר שֶׁלָנוּ
    מִבַּנְק הַכְּאֵב
    עלָיו חוֹתֵם
    אֲנִי.

  • ברג רובין  On יולי 13, 2012 at 3:03 pm

    אפרים קישון אחד מגדולי הסופרים ומחזאים שהיה למדינה. הבן אדם היה בעל חוש הומור יוצא דופן ואפשר רק להתגעגע אליו ועל יצירותיו.

  • מספר 666  On ינואר 29, 2013 at 12:02 pm

    היום ה-29 בינואר 2013 מלאו שמונה שנים למותו של אפרים
    קישון.ולרגל זה הנה מאמרו של אברהם גולדברג שפורסם במגזין הרשת בעריכתי "יקום תרבות ":סיפורים מהשלג
    http://www.yekum.org/2013/01/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%92-%d7%90%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9f/

  • אסנת רז.  On פברואר 22, 2013 at 9:35 am

    יופי של סקירה, העושה כבוד לאיש הגדול הזה.
    הערה קטנה: יש יותר מדי פליטות מקלדת שהגהה טובה היתה עושה עימן חסד, חבל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: