ברנשים קשוחים עם לב של זהב : דיימון ראניון והמחזמר "ברנשים וחתיכות "

 

ברנשים וחתיכות / דיימון ראניון

עמוק הוא יסוד הטוב בליבם של ברנשי הברודווי, ופעמים הוא נזקק לרעידת אדמה קטלנית על מנת שיצוף ויעלה ממעמקים".
דיימון ראניון ( בתרגום אליעזר כרמי )
בימים אלה, שבהם אנחנו מוצפים בידיעות תקשורתיות נרעשות על גיבורי התרבות החדשים של החברה הישראלית, ראשי כנופיות פשע כמו זאב רוזנשטיין, העומד לפני העברתו לארה"ב ,בני משפחת אלפרון, המכבדים בנוכחותם כל תכנית אירוח ומציגים את גרסתם סוחטת הדמעות לאחר עוד אירוע אלים שבו היו מעורבים, ורבים אחרים ורעים, עלה לאחרונה על הבמות בבית לסין מחזמר המתאר טיפוסים מסוג זה, הנמצאים בשולי עולם החוק ומעבר לו. כמו רבים מעיתונאי הפשע שלנו, גם מחזמר זה מציג את אנשי עולם הפשע בצורה רומנטית, כ"פושע בעל לב הזהב". והם אפילו לא ידעו שהם כאלה.
 

אין זה מחזמר רגיל. זהו אחד ממחזות הזמר המפורסמים ביותר והמוערכים ביותר בכל הזמנים: "ברנשים וחתיכות", מאת ג'ו סוורלינג ואייב בורוז, על פי סיפוריו של העיתונאי דיימון ראניון. במרכזו עומדים אותם טיפוסים קשוחים של העולם התחתון, או בכל אופן של השוליים הקיצוניים ביותר של העולם המהוגן, השורצים דרך קבע במזללת מינדי ברחוב ברודווי בניו יורק, ומנהלים משם את עסקיהם המאוד לא מהוגנים (ויש שיגידו "אפלים") .

 

במרכז העלילה עומד סקיי מאסטרסון, אלוף ההימורים ושובר לבבות ידוע הנוהג להמר על כל דבר בעולם (גיא זוארץ), המתערב עם נתן דטרויט (צביקה הדר) שאם ירצה, יוכל לשכנע כל בחורה לבוא אתו לבלות לילה בהוואנה שבקובה. נתן מציב לפניו משימה לכאורה בלתי אפשרית: לקחת להוואנה את שרה בראון (לירז צ'רכי), מיסיונרית אדוקה המטיפה בדיוק נגד כל מה שסקיי מייצג. סקיי, השועל הערמומי, מקבל את האתגר בחדווה, מנצל את תמימותה של שרה ולבסוף כובש את לבה, בזמן שהיא מנסה להחזירו למוטב (משימה בלתי אפשרית בפני עצמה). אך האם ינצל סקיי את המיסיונרית התמימה או שיגלה שמתחת לחזותו הקשוחה מסתתר, אחרי הכול ובניגוד לכל הסיכויים, לב של זהב?

 

 

רבים מסיפוריו של ראניוןהוסרטו, אבל דומה שהצלחתו הגדולה ביותר בתחום הבמה הייתה במחזה שנוצר רק לאחר מותו, "ברנשים וחתיכות", שהוצג 1200 פעמים בברודווי ושהופק לאחר מכן כסרט בכיכובם של פרנק סינטרה ומרלון ברנדו. סרט שנחשב עד היום לאחד ממחזות הזמר הגדולים ביותר של כל הזמנים ומבוסס על סיפורו הקצר של דיימון ראניון "האידיליה של מיס שרה בראון".

זהו מחזמר שלמרות שנכתב בשנות החמישים, והוא מבוסס על סיפורים משנות השלושים, הוא עכשווי יותר מתמיד, שכן הוא עוסק בעניין שיש לנו (ובמידה מסוימת בהערצה שלנו) בדמויות שבשולי החוק ושמעבר לו, עניין שדומה שניכר היום בחברה הישראלית אולי אף יותר מתמיד, עם דמויות כמו משפחת אלפרון, רוזנשטיין ואחרים, שהפכו לכוכבים תקשורתיים נוצצים, דמויות שהעיתונאים מתארים אותן לא פעם כאילו יצאו מסיפוריו של האיש שעל פי סיפוריו התחבר המחזמר, דיימון ראניון.

איש המערב הפרוע בין הגנסטרים של ניו יורק

באט מסטרסון ,אקדוחן במערב הפרוע ועיתונאי ספורט בניו יורק.

מה שלא כל כך ידוע הוא שכמה מהדמויות הראשיות בסיפוריו היו מבוססות על אנשים אמיתיים, וכי לאמתו של דבר הדמות הראשית, זו של סקיי מסטרסון, מבוססת על אדם מפורסם מאוד, ודווקא מעולם המערב הפרוע, באט מסטרסון. הנ"ל היה שריף בעיר העקובה מדם קרבות אקדחים דודג' סיטי שבמערב, נודע שם בשליפתו המהירה והקטלנית והיה במשך זמן מה ה"בוס" של איש החוק המפורסם ויאט ארפ. לבסוף הוא החליט לעזוב את המערב הפרוע הקטלני ולעבור לסביבה בטוחה מעט יותר, לניו יורק, שם עבד ככתב ספורט ושם הכיר אותו דיימון ראניון .מסטרסון הנ"ל כיכב מאז כדמות במערבונים קולנועיים רבים מספור, ואפילו בסדרת טלוויזיה שהתבססה על חייו כאקדוחן.

השחקן ג'ין בארי בתפקיד באט מסטרסון בסידרת טלוויזיה.

אבל נראה ש"ברנשים וחתיכות", המתבססת על חייו בניו יורק, דווקא היא היצירה המפורסמת ביותר אודותיו.
מעניין שהסיפור המקורי של ראניון, שנכתב כבר ב-1929, שימש כבר אז כמקור למחזמר גרמני של ברטולד ברכט וקורט וייל, בשם "הפי הנד", אך זה היה פלגיאט שלא נתן קרדיט למקור הראניוני (ברכט טען שהוא מצא את הסיפור אצל אחת דורותי ליין, שלא הייתה ולא נבראה).

דיימון ראניון האיש והאגדה

 
 

דיימון ראניון הוא אחד מהאבות ומהדמויות הבולטות של המקצוע העיתונאי המיוחד של "הכתב הפלילי", מסקרי תחום עולם הפשע. תחום זה התפרסם בישראל בשנים האחרונות הודות למאמציהם של אנשים כמו בוקי נאה, עד שאף נעשתה עליו סדרת טלוויזיה בערוץ 1. אולם ראניון היה הרבה יותר מעוד עיתונאי מסקר של עולם הפשע. הוא זכה לתהילת עולם בראש ובראשונה הודות לסיפורים שכתב על אנשי עולם הפשע, שאותם הכיר היטב ואותם תיאר בצורה רומנטית ביותר. סיפוריו התאפיינו בסגנון המיוחד, בביטויי הסלנג המפורסמים, בשפה שבה אין עבר ועתיד, רק זמן הווה ובסוף הסיפור המפתיע, שבגללו הפך ראניון למפורסם (אם כי סופרים אחרים כמו או' הנרי קדמו לו בכך). הוא הגדיר היטב את עולמם של הטיפוסים המיוחדים שעליהם כתב, שהיה כולו חיים מהיום למחר ולא מעבר לזה, שכן מעבר לכך היו רק בית הסוהר והקבר, כתוצאה מיריית כדור או שליפת סכין.
אם אמנם כך דיברו אותם עבריינים של ניו יורק – אין זה ברור. דומה ששפה זו הייתה בחלקה לפחות, פרי המצאתו של ראניון. אבל זה באמת לא משנה.

עיר הגברים / דיימון ראניון

 בסיפוריו של ראניון אין פושעים שהם אנשים רעים באמת, אולי רק קצת, אפילו כשהמדובר ברוצחים שכירים, שקצרו כך וכך עשרות או מאות אנשים בקריירה עקובה מדם. לא ולא. אצל ראניון כולם, המבריחים והקלפנים, המהמרים וזייפני הכספים, סוחרי המשקאות ומוכרי הסמים, הרוצחים השכירים והגנגסטרים הגדולים הם, לאמתו של דבר, כשאתה מקלף מעליהם את הקליפה הקשוחה, אנשים טובים וישרים לשיטתם, אפילו כמעט חביבים ונחמדים אם אתה מכיר אותם באמת. בסופו של דבר, אין אצלו מושג כזה "עולם הפשע", רק "ברנשים וחתיכות" שיושבים במקומם הקבוע במזללה של מינדי, שהיא המסעדה האמיתית מאוד של לינדי בברודווי, שבה נהג ראניון לשרוץ ואשר קיימת עד היום. בכלל, חלק גדול מהדמויות שאותן תיאר ראניון בסיפוריו, מבוסס על אנשים אמיתיים, שאמנם עברו טרנספורמציה ענקית בסיפוריו עד שהם בעצמם היו מתקשים להכיר את עצמם לו קראו את סיפוריו.

  
אמנם רוב הסיפורים של ראניון הם גם אכזריים ושופעי גוויות מתים (כפי שהיה בחייהם האמיתיים מאוד של הטיפוסים העבריינים שאותם תיאר), אבל איכשהו בעולמו של ראניון איש לא לוקח את האלימות והמוות ברצינות רבה מדי, אולי משום שזהו חלק בלתי נפרד מהחיים.
בעולמו של ראניון אפילו האירועים האכזריים ביותר מתוארים בהומור יבש של גרדומים, ואפילו (לא ייאמן אבל זה נכון) בקורטוב מסוים של אהבת אדם רומנטית.
ראניון הפך איכשהו את עולם הפשע של ניו יורק, הקודר הרצחני והמאיים, לעולם רומנטי ואגדי, ואולי בכך הייתה הצלחתו הגדולה ביותר.
אם יש באיש משהו הבולט יותר מכול, הרי זאת אהבתו לעיר ניו יורק, ומעל הכול – לרובע הברודווי, שבו נהג לנדוד בלילות עם ידידו העיתונאי וולטר וינצ'ל, שהפך שני רק לו בפרסומו (שכתוצאה מהיותו ל"סמכות" בענייני עולם הפשע נהג במשך שנים לקריין בטלוויזיה את הסדרה המפורסמת "הבלתי נגועים", אודות עולם הגנגסטרים, שהפכה לאחר שנים לסרט מצליח בכיכובו של קווין קוסטנר). ראניון נדד שם בחיפושים אחר אירועים שישמשו חומרים לכתבותיו ולסיפוריו.

 
 חזרה לברודוויי / דיימון ראניון
 

 

ראניון אהב כל כך את ניו יורק ואת רחוב הברודווי, עד שביקש שלאחר מותו ישרפו את גופתו ויפזרו את אפרו מעליה, כדי שיוכל להתאחד עמה גם לאחר מותו.
ראניון עצמו מופיע בסיפוריו תמיד כמשקיף ו"מזדנב" אלמוני מהצד, אחד שאוהב להמר קצת אבל מעדיף להשאיר את הצרות לאלה שמספרים לו את סיפוריהם ולא לתחוב את חוטמו יותר מדי בעסקי אחרים, רק לספר עליהם. פרט לכך איננו יודעים עליו דבר מהסיפורים. אבל הוא בהחלט היה טיפוס מעניין (ומוזר) בפני עצמו לא פחות מהגנגסטרים שעליהם כתב…..

 הוא בא ממשפחה של עיתונאים. סבו היה עיתונאי וגם אביו, בעיר פואבלו שבמערב (שעליה כתב סדרת סיפורים וכינה אותה "העיר העתיקה שלנו"), אך פרסומו בא לו ככתב בניו יורק, ובראש ובראשונה – תודות לסיפוריו ומאמריו, שהיו כה פופולאריים עד שהמו"ל שלו הרסט נתן הוראה חמורה ביותר לעורכיו, שלא יקצרו מהם אפילו מילה אחת. זכות זו לא הייתה שמורה לשום עיתונאי אחר.

את הרעיונות לסיפוריו לקח ראניון גם מחייו שלו. הוא היה מהמר אובססיבי, אבל בדרך כלל הפסיד. איך שהוא כל מי שהימר עליו, באגרוף ובמרוצי סוסים, התגלה תמיד ככישלון, מה שאילץ אותו לכתוב עוד ועוד סיפורים, ממש עד לימים האחרונים לפני פטירתו ב-1946ממחלת סרטן הגרון.

מילון חדש של עברית

 

"עיר הגברים " מחזמר ישראלי מאת אליעזר כרמי ודן אלמגור מבוסס על סיפורי ראניון.

זו הפעם השלישית ש"ברנשים וחתיכות" מוצג על הבמה בישראל והפעם הרביעית שהוא תורגם. שלושת הפעמים הקודמות היו כולן פרי תרגומו של דן אלמגור, שהיה שותף בעבר ביצירת מחזמר ישראלי מקורי בשם "עיר הגברים" על פי יצירותיו של דייימון ראניון, תופעה נדירה ביותר, שמראה על הפופולאריות העצומה והנדירה של סופר אמריקני זה בישראל.

אליעזר כרמ מוקף בדמויות של דיימון ראניון .צייר מ.אריה ( אריה מוסקוביץ')

אחת התופעות המדהימות בעניינו של ראניון היא שהצלחתו הגדולה ביותר מחוץ לארה"ב הייתה דווקא בישראל, וזאת הודות ל"עבודת הקודש" של אדם אחד שהיה מסור מאוד לראניון, המתרגם אליעזר כרמי.
כרמי, שתרגם מאות ספרים, אהב יותר מכול את ראניון וספריו, שבהם נתקל עוד בשירותו בצבא הבריטי במדבר. הוא נהג לספר שבמדבר לא היה להם נייר טואלט, והוא ועמיתיו נאלצו להשתמש במקום זאת בדפי ספרים. יום אחד נתקל במקרה בספר של ראניון שבו התכוון להשתמש בשירותים, החל לקרוא אותו ומאז כבר לא יכול להפסיק.

 

מאז, במשך עשרות שנים, תרגם כרמי את מרבית סיפוריו וחלק לא קטן מרשימותיו העיתונאיות של ראניון לעברית, והם יצאו לאור בהוצאות ספרים שונות: כאלה שהוציא בעצמו בהוצאת כרמי את נאור, בהוצאת דקל, מ' מזרחי ובפורמטים שונים של ספרי כיס וספרים בכריכה קשה. תרגומים אלו זכו להצלחה אדירה והשאירו את חותמם על דורות שלמים של קוראים ישראליים משנות הארבעים עד לשנות השמונים.
אחת הסיבות לכך, ואולי הסיבה העיקרית, הייתה שאיכשהו הצליח כרמי לבצע את הבלתי אפשרי ויצר בעברית שפת סלנג שוות ערך לזו שיצר ראניון. שפת סלנג מוזרה זו הייתה שאובה לא רק ממקורות "צבריים" לא תקניים, אלא אפילו ממקורות תלמודיים.

 

בין המילים המרובות שבהן השתמש כרמי באופן מיוחד עבור תרגומיו לסיפורי ראניון, ניתן למצוא:
משכנע (אקדח)
; כפתור (שוטר); ברנש (אדם שעדיף להתרחק ממנו פן יבולע לך); עגבניות (חתיכות, גם כן המצאה של כרמי); מרשרשים (כסף); דו רה מי (גם כן כסף); סמרטעיתון (עיתון); כתבן (עיתונאי); עופרת (קליעי אקדח); לקקן (לשון); עורב (רופא); יבואן (מבריח משקאות); אשת חיקו הנצחית (אשתו) ועוד ועוד.

ברנשים ובובות
ובשפת הפושעים הלא משכילים של כרמי יש מילים וביטויים תלמודיים רבים כמו דנן, בר בי רב, חזקה עליו, עד גמירה ורבים רבים אחרים.
אין בעברית הרבה סופרים שלהם סגנון כה מיוחד במינו וקל לזיהוי מיידי כמו זה של אליעזר כרמי. יש לזכור שמשימתו הייתה קשה שבעתיים מזו של סופרים אחרים, שכן הוא הכניס סגנון זה לתרגום של אחרים ולא ליצירה מקורית.
כרמי הסביר את הצלחתו: "צריך לחשוב כמו ראניון כדי לכתוב כמותו". הוא אף טרח וכתב ביוגרפיה מפורטת של חיי ראניון, שהופיעה בהמשכים בשני הכרכים האחרונים שתרגם של סיפורי ראניון, שיצאו לאור בהוצאת מ' מזרחי. אליעזר כרמי אף שיתף פעולה ב-1970 עם דן אלמגור בכתיבת מחזמר ישראלי מקורי על פי סיפורי ראניון בשם "עיר הגברים", שבו אחת הדמויות הייתה באופן יוצא דופן ראניון עצמו (שאותו גילם מנחם זילברמן), ובו נוצר הפזמון הידוע "פנקס הקטן" שהוא כיום חביב מאוד אצל גבירות של סאדו-מאזו.

 
 
 פנקס הקטן והוד מעלתה .איירה אשרת  ריינמן.
 

".

דן אלמגור על דיימון ראניון :

דן אלמגור בזמן החזרות על "ברנשים וחתיכות " ,1990.

דן אלמגור: הקשר שלי עם ראניון היה בחמישה שלבים:

 

  

  

כשהייתי חייל מצאתי בחנות ספר שירים של דיימון ראניון. דבר שלא ידוע הוא שראניון כתב פזמונים בסגנון קיפלינג. מצאתי את הספרון הזה ותרגמתי אותו אבל זה לא פורסם. יום אחד, כשהייתי כתב צבאי בעיתון הגדנ"ע, חבר שלי, שלימים הפך לעורך דין ידוע ולקונסול כבוד של איסלנד בישראל, שאל  את הספר ולא החזיר, והספר נעלם. מאז חיפשתי את הספר בכל רחבי ארה"ב ולא מצאתי עותק. .
ב-1958 תרגמתי את "ברנשים וחתיכות" לראשונה לקונצרט פומבי בקול
ישראל, בו השתתפו גדעון זינגר ויונה עטרי. זאת הייתה הגרסה הראשונה בעברית של כל פזמוני ההצגה, אבל זה הושמע רק ברדיו. .

  

. .

  

אבירמה גולן בתפקיד "הוד מעלתה " במחזמר "עיר הגברים".

  

עברו שנים ואז, בשנת 1970, השתחררו כמה חבר'ה צעירים, ששי קשת, יהודה ברקן ומנחם זילברמן ואחרים מלהקת הנח"ל, כולם חסידי ראניון. הם באו אליי ורצו להציג את "ברנשים וחתיכות" בתרגומי. פנינו לסוכני ההצגה והם אמרו: מצטערים, זאת הצגה גדולה ומפוארת ולכם, חבורה של צעירים, אנחנו לא יכולים לתת את הזכויות. לא ויתרנו והחלטנו לכתוב "ברנשים וחתיכות" משלנו, בגרסה ישראלית מקורית, וזהו המחזמר "עיר הגברים "בבימויו של דני ליטני.
אליעזר כרמי, המומחה הגדול בעולם לדיימון ראניון, כתב את המערכונים על פי שלושה מסיפורי ראניון: "קאזאנובה הולך הביתה" "לחיי הכלה "ו"תחרות הזלילה". "חוש הומור" הפך ל"אופרטה". אני לקחתי שלושה או ארבעה סיפורים של ראניון והפכתי אותם לבלדות מושרות . כתבתי גם שבעה פזמונים על דמויותיו המפורסמות של ראניון כמו דייוויד הזריז ו"מאקסי אוהב סוסים"… מתי כספי הלחין בקצב הבלוז והצ'רלסטון עם קובי אשרת ושלמה גרוניך היה על הפסנתר … בין השחקנים הייתה אבירמה גולן, שגילמה את "הוד מעלתה" בפזמון המפורסם ביותר מההצגה "פנקס הקטן "' שמבוסס על הסיפור "פינקוס" של ראניון . . עוד פזמון ידוע היה הבלדה על "ג'ו רגל חמה". כתבתי גם פזמונים על דיימון ראניון עצמו, כולל שיר על צוואתו ומותו ועל פיזור אפרו מעל ניו יורק. .. המחזמר היה הצלחה גדולה
.
השיר "פנקס הקטן" הפך לקלאסיקה כזאת עד כדי כך שבגלי צה"ל יזמו
הקריינים לכבוד שבועות פרויקט מיוחד: תכנית שלמה שעסקה במקורו ובמשמעויותיו של השיר, שלקראתה ראיינו את כל מי שרק אפשר .

  

 

רק לאחרונה קיבלתי פרויקט ציורים של בחורה  בשם אשרת ריינמן ממכללת שנקר, שאיירה את השיר .

 
 
 
 
ואז ב-1990 בתיאטרון חיפה קיבלו את הזכויות ל"ברנשים וחתיכות " והמפיק ותירגמתי את הפזמונים בפעם השנייה והמחזמר עצמו פעם ראשונה מיכה לבינסון ובתפקיד הראשי נתן דטנר עם חנה לסלאו וטוביה צפיר והבאנו כוריאגרף מחו"ל קן אולדפילד.
עשינו אז הצגה בחיפה ובסינרמה בתל אביב והייתה מאוד מוצלחת .

והשנה החליטו בבית לסין להציג שוב את "ברנשים וחתיכות" ומכיוון שפעם הייתי עסוק עם מחזמר אחר "המפיקים" הם פנו לדורי פרנס שתירגם את זה מחדש והבמאי הוא אותו קן אולפילד שהיה הכוראוגרף בגירסה הקודמת . אלון אופיר שהיה אמור להיות עם ההצגה פרש מסיבות שונות ..

  
  
כשהתחלנו לעבוד על "ברנשים וחתיכות" פתאום נזכרתי בספר השירים הישן של ראניון והתברר שהוא אזל לגמרי בארה"ב . ונזכרתי בבחור הזה מהצבא ששאל אותו ממני .וצילצלתי אליו וביקשתי שיחפש אצלו בבוידם . והפלא ופלא הוא מצא את זה כעבור יומיים וכך חזרו שירי דיימון ראניון לרשותי, שירים באמת יפים .
 
 
 

אפשר להשוות את ההצלחה של דימון ראניון בישראל לזאת של צ'רלס בוקובסקי בתקופה מאוחרת יותר. שניהם נודעו בשפתם העסיסית ובתיאורם נתחי חיים שאחרים העדיפו להתעלם מהם .
דימון ראנייון סופר הפשע האמריקני הפך לסיפור הצלחה ישראלי ,והתרגום של אליעזר כרמי לשפתו המיוחדת שימש כדוגמה ומודל לסופרים ישראליים ובראשם מנחם תלמי שבסיפוריו על פושעי העיר יפו נראים כמעט כשווי ערך לסיפורי דימון ראניון על הברודווי .
ודומה שבימים אלו שבימים אלה שבהם אנחנו מוצפים בידיעות תקשורתיות נרעשות על גיבורי התרבות החדשים של החברה הישראלית , ראשי כנופיות פשע כמו זאב רוזנשטיין העומד לפני משלוח לארה"ב ,בני משפחת אלפרון המכבדים בנוכחותם כל תוכנית אירוח ומציגים את גירסתם סוחטת הדמעות לאחר עוד אירוע אלים שבו היו מעורבים ורבים אחרים ורעים ,סיפוריו של ראניון נשארו אקטואליים ורלבנטיים כתמיד.

 
 
ברנשים וחתיכות מהדורה חדשה

נספח: רשימת ספריו  של דיימון ראניון בעברית. את כולם תרגום אליעזר כרמ 

שושנת סאן פייר: שלושה סיפורים . תרגם "י .בן יעקב " ספרון מספר 62 בסדרת ידיעות אחרונות הוצאת ידיעות אחרונות ,1947. ( כולל את "שושנת סאן פייר" פרס נאה ורוז מרחוב החלומות ")

על טוביה האיום ואחרים :סיפורי ניו יורק .עברית י. בן יעקב הוצאת י.טברסקי 1949.
מחרוזת הפנינים .תרגם אליעזר כרמי. הוצאת ש. פרידמן ,"הדב" .1949.

השבעה .תרגם א.כרמי הוצאת מסדה 1952. מהדורה שניה 1974.

ליליאן .עברית עזריאל מכיר ( אליעזר כרמי ) הוצאת ניקודים ,1953.
כתבי דמון ראניון :א –סיפורים .תרגם אליעזר כרמי ,הוצאת כרמי את נאור ,1953
כתבי דמון ראניון ב . טיפוסים קשוחים .תרגם אליעזר כרמי .הוצאת כרמי את נאור. 1954..
כתבי דימון ראניון :טיפוסים קשוחים –סיפורים עברית אליעזר כרמי . הוצאת כרמי ,1957 . ושוב בהוצאת כתבי מחברים נודעים ,1960 .

ברנשים ובובות תרגם אליעזר כרמי סדרת הספרייה הקטנה , הוצאת ש.פרידמן תשכ"א .
הוצאת דקל


חזרה לברודווי .תרגם אליעזר כרמי ,דקל,1967 תשכ"ח.

עיר הגברים .תירגם אליעזר כרמי ,הוצאת דקל, 1968. תשכ"ח.

 


מלוא החופן .תירגם אליעזר כרמי ,הוצאת דקל , 1969 , תש"ל
הוצאת מ.מזרחי
ברנשים וחתיכות תירגם אליעזר כרמי הוצאת מ.מזרחי ,1987.

טיפוסים קשוחים / דיימון ראניון
טיפוסים קשוחים
.תרגם אליעזר כרמי , הוצאת מ.מזרחי .1987.

שמונה לאחת מהד' חדשה / דיימון ראניון
שמונה לאחת .עברית א. כרמי . הוצאת מ.מזרחי,1987.

הברוקלינאים / דיימון ראניון
הברוקלינאים ,עברית א. כרמי ,הוצאת מ.מזרחי ,1989.

כל אנשי ברודווי / דיימון ראניון

כל אנשי הברודווי . עברית אליעזר כרמי . הוצאת מ.מזרחי ,1991.

ג'ו סוורלניג ואייב בורוז , ברנשים וחתיכות תרגם דוני ענבר המרכז הישראלי לדרמה ליד בית צבי
המחזה תורגם שוב בידי דן אלמגור .

באטש מטפל בתינוק תדריך בתשדירים לספרות לבית הספר העל יסודי המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
,1986 ( ביחד עם הסיפור השוטר וההימנון מאת או הנרי )

כרמי לא היה היחיד שתירגם את ראניון. לעברית .במקביל לתרגומיו   הופיע בשנת תש"ח סיפור בשם "הכל שקט בברוקלין " שתירגם יעקב אורנשטיין ב"דבר השבוע ".

 סיפור נוסף פורסם ב" בהעולם הזה" בשנת 1953 בתירגום תרזה בירון .

 אבל התרגומים האלה לא   היו  מצחיקים כמו אלו של כרמי   שהמציא סלנג עברי מיוחד עבור רניון .

שמונה לאחת / דיימון ראניון

סיפור של ראניון באתר של אסף רזון

  • אליהו ציפר, טוביה המבעית – תרגום ל Tobias the Terrible מאת דיימון ראניון
  • אליהו ציפר, טריפת הבטחה – תרגום ל Breach of Promise מאת דיימון ראניון

דיימון ראניון בסנארק

 דמות המלךאך כאיש אלים :אביב רון על ראניון

ראניון בויקיפדיה בעברית

ראניון בויקיפדיה באנגלית
סקירה אנגלית על ראניון

אתר באנגלית על ראניון

סרטים על פי ראניון

פנקס הקטן מאת דן אלמגור ומתי כספי על פי רניון

ששי קשת שר את פנקס הקטן

אורי קציר על פנקס קטינא

פנקסג הקטן :ניתוח שיר

פרטים על ברנשים וחתיכות

 

ברנשים וחתיכות 

בן עמי פיינגולד על ברנשים וחתיכות

א.ב. דן על ברנשים וחתיכות

טל היינריך על ברנשים וחתיכות

מירב יודילוביץ על ברנשים וחתיכות

יוסי רגב על ברנשים וחתיכות

חתיכים וחתיכות באתר מסן

 

רון מייברג על רניון

 

ברנשים וחתיכות בויקיפדיה

טריביה על ברנשים וחתיכות

פרטים על ברנשים וחתיכות

באט מסטרסון בויקפדיה

גם על באט

חיי מסטרסון

מנחם תלמי המשורר של עולם הפשע ביפו

תמונות יפואיות :סדרה מקבילה לסדרה של רניון

אליעזר כרמי המתרגם של ראניון לעברית

כל אנשי הברודווי מהדורה חדשה / דיימון ראניון

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • האביר שלא היה  On מרץ 24, 2006 at 5:06 pm

    במקרה הלכתי אתמול בתחנה המרכזית ומצאתי את ספר השירים שלו ב-5 שקלים בחנות של ספרים ברוסית ובאנגלית. אני מקווה להעלות כמה שירים מתורגמים לבלוג שלי בימים הקרובים.

  • אליה  On מרץ 24, 2006 at 5:36 pm

    במקום "שאל"! לא יפה מר אשד… זה נשמע כמו העברית שלך ולא של ד"ר אלמגור

  • האביר שלא היה  On מרץ 25, 2006 at 12:02 am

    איך אתה יכול לכתוב כתבה שלמה כזו ולא להזכיר במילה את מנחם תלמי?
    תקן את העוול (או שאני אאלץ לעשות זאת במקומך :))

  • מספר 666  On מרץ 25, 2006 at 6:19 pm

    מנחם תלמי דווקא מוזכר.
    אם כי הוא עצמו הכחיש בראיון כל קשר לרניון .
    בכל מקרה כתבה גדולה על תלמי וסיפורי יפו שלו בקרוב.

  • האביר שלא היה  On אפריל 11, 2006 at 10:14 pm

    הקוביות יגרמו לך לדבר – אצלי בבלוג.
    http://www.tapuz.co.il/Blog/ViewEntry.asp?EntryId=664620

  • מספר 666  On יולי 6, 2008 at 7:49 am

    איתן כרמי בנו של המתרגם אליעזר כרמי כתב סיפורים בסגנון דיימו ראניון שאותו תירגם אליעזר כרמי לעברית עם סגנונו המיוחד שלו .
    והנה שני סיפורים שאותם יצר תחת השם "כרמי איתן " בסיגנון המיוחדז של " השפה הכרמית שכמו קם לתחייה.

    שיחת הבהרה
    http://www.notes.co.il/eshed/45433.asp

    טיפול ראוי
    http://www.notes.co.il/eshed/45709.asp

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: