ביל היקוק בדדווד

איש המערב הפרוע ,ביל היקוק.

סדרת הטלוייזיה "דדווד" מציגה את המערב הפרוע ואת אחד מגיבוריו המפורסמים ביותר ,ביל היקוק בריאליזם ובאמינות היסטורית ,כפי שלא  הוצגו מעולם .  ובוודאי לא בספרות  העברית שגם בה הופיע ביל היקוק בספרים שהתחזו לתרגומים מאנגלית כדמות חסרת כל קשר למציאות ההיסטורית ..

  

השבוע קניתי בחנות ספרים משומשים חוברת נדירה מאוד מסדרת המערבונים הישראלים "ביל היקוק "על עלילות מרשל נועז במערב הפרוע" שכל קשר למרשל והשריף האמיתי שנשא שם זה נראה כמקרי בהחלט. . .באותו יום עצמו העלה הבלוגר אורי קציר כתבה על דמות של חוברות בפרוטה אמריקניות מהמאה ה-19 "בשם דדווד דיק"שהיה מעין רומנטיזציה של  אותו ביל היקוק .
במקביל מוקרנת על המסך הקטן העונה השנייה בסדרת המערבונים יוצאת דופן מאוד בשם "דדווד "סדרה שמעיזה להציג את כמה מהדמויות הידועות בתולדות המערב הפרוע של ארה"ב ובהם אותו "ביל הייקוק " ואת המערב הפרוע עצמו כפי שלא היציגו אותם מעולם על המסך הקטן. אישית אני מחבב מאוד את הסדרה הזאת אם כי היא די קשה לצפייה מהרבה מאוד בחינות , ואולי יותר מכל בחיסול המקיף והמוחלט של כל זכר ושריד של רומנטיות שנישארו לאחת התקופות והמקומות שעברו את הרומנטיזציה הקיצונית ביותר בתולדות התרבות הפופולארית העולמית.
בעבר היו הדמויות המפורסמות של המערב מוצגים בתרבות הפופולארית בספרים ובסרטים ובסדרות טלוויזיה כדמויות רומנטיות אציליות ג'נטלמנים מושלמים "אבירים על סוסים " ולוחמי צדק ללא חת .

ביל היקוק מחזיק בקלפים.

ואחת הדמויות מפורסמות ביותר מסוג זה היה ביל היקוק האיש שנודע בחייו כאקדוחן המהיר והקטלני ביותר במערב הפרוע וככל הידוע הרג בקרבות אקדחים לפחות שבעה אנשים , ובמקרה שלו בניגוד לדמויות ידועות אחרות של המערב הפרוע הסיפורים על מהירות שליפתו וקטלניותו לא היו מוגזמים בהרבה בניגוד למקובל. היקוק לא היה סתם אקדוחן הוא היה ידוע גם כשריף קשוח במיוחד בעיירה הפרועה אבילן והשליט שם סדר ביד של ברזל ובאקדח שלוף שבו מעולם לא היסס לירות .הוא הפך כתוצאה למודל לשריף המשליט סדר בעיירה כנגד כל הסיכויים.

ביל היקוק שולף

בשנת 1876 היגיע הייקוק לעיירת הכורים הפרועה דדווד שבדרום דקוטה. זאת הייתה תקופת שיא "הבהלה לזהב " באזורים אלה כאשר אלפי כורים חיטטו וחפרו בגבעות השחורות של דרום דקוטה בחיפושים אחרי זהב אם כי אלו השתייכו לפי הסכמים לאינדיאנים של שבט הסיו ובכל מבצעי הכרייה שם היה משום הפרת חוק והפרת הסכמים בוטה האזור אפילו לא השתייך לארצות הברית אבל את אף אחד שם ( חוץ מהאינדיאנים ) זה לא הטריד.

שם בעיירה הפרועה דדווד מצא הייקוק את מותו בצורה צפויה למדי: ביריה בגבו   בזמן שהיה עסוק במשחק קלפים  (הוא  בדיוק החזיק אז  בידו קלף שמאז זכה לכינוי "קלף האיש המת ") , ומסיבות שעד היום נשארו לא ברורות.. הוא היה בזמן מותו אדם מזדקן במונחים של המערב הפרוע ( בן 39 ! ) וכמעט עיוור ויתכן מאוד  שהאיש שחיסל אותו בזמן שעוד היה בכושר יחסי רק  עשה לו חסד ומנע ממנו זקנה מכוערת של קבצן עני כפי שקרה לאקדוחנים ידועים רבים אחרים של המערב הפרוע .

ביל הייקוק מת אבל לא נשכח, נהפוך הוא. חייו וצורת מותו הפכו אותו למפורסם בהרבה מאשר אם היה מזדקן ומת "בצורה טבעית ". על דמותו נכתבו מאות ואלפי סיפורים במגזינים בפרוטה, והוסרטו עשרות ( למעלה מ-50)  סרטי קולנוע וטלביזיה , ולפחות סדרת טלווזיה אחת בשנות החמישים  "הרפתקאות ביל היקוק "      שרצה בין השנים 1951-1958 בכיכובו של גיא מדיסון כאיש החוק.

השחקן גיא מדיסון בתפקיד ביל היקוק בסדרת "הרפתקאות ביל היקוק " משנות החמישים.

בכול הסיפורים והסרטים  האלו הוא הוצג בתור  לוחם הצדק והגיבור המושלם ביותר של המערב הפרוע. העיירה שבה מצא הייקוק את מותו דדווד הפכה מקום מוכר היטב למיליוני אמריקנים , הודות לסיפורי הרפתקאות בפרוטה על הייקוק ידידתו קלמיטי ג'ין הפמיניסטית הראשונה של המערב הפרוע וגם הודות לדמות דמיונית לחלוטין בשם "דדווד דיק ". דדווד הוצגה בסיפורים אלה מעין גן עדן של הרפתקאות.

 
 
 
ביל היקוק הפך בהמשך לדמות מפורסמת בעולם כולו הרחק מעבר לגבולות ארה"ב. אפילו בישראל היכירו את הדמות וסדרה על הרפתקאותיו  של איש החוק ביל היקוק (שחוץ מהשם לא היה לו כל קשר לדמות ההיסטורית) הופיעה מאת סופר בשם "קלייד מורטון " ( למעשה שני סופרים ישראליים בשם עזרא  מצרי ומירון אוריאל ) . ביל היקוק הוצג בכל הסיפורים האלה כסמל של הגבריות במערב הפרוע.

 

 

אלא שמאז שנות השבעים של המאה העשרים חל פיחות גדול בתדמיתו של הייקוק ושל ז'אנר המערבון כולו , היחלשות וכמעט היעלמות שיש לייחסם לאובדן האמונה הכללי גם בארה"ב במיתוס שעליו נבנה המערבון של המתיישבים ללא חת שנאבקים באינדיאנים צמאי דם . כיום כבר ידוע שבאינדיאנים בוצע ג'נוסייד והם היו אנשים החלשים בסיפור . בארה"ב המערבון כמעט נעלם מתחומים שונים של התרבות הפופולארית כמו הסרטים והקומיקס אם כי הו מששיך לשגשג דווקא באירופה במקומות כמו צרפת גרמניה ואיטליה . אבל נראה שגם שם הוא נחלש לאחרונה כתוצאה מהתחזקות האנטי אמריקניזם במדינות אלה.

ביל היקוק בסדרה "דדוד"

אבל למרות כל ההספדים אחת לכמה שנים ז'אנר המערבון מעולם לא מת . והוא מראה לאחרונה שוב סימני תחייה בסדרת "דדווד".
סדרה זאת מציגה את המערב הפרוע מזווית כמעט חדשה , וקרובה יותר מאי פעם למציאות .העלילה מתרחשת בעיירה הפרועה והמפורסמת דדווד שבדרום דקוטה בשנת 1876 בתקופה שבה היא מפורסמת במיוחד והייתה לא יותר מעיירה הלא חוקית שהוקמה על שטחי האינדיאנים משבט הסיו בניגוד לכל ההסכמים עימם בגלל גילוי זהב במקום .הסדרה שמה דגש חזק על הולדת העיירה במעשה פשע נגד האינדיאנים. וזאת כחלק ממגמה להציג את המערב הפרוע של דדווד כדבר הרחוק ביותר שניתן להעלות על הדעת מאותו גן עדן של הרפתקאות כפי שהעיירה הוצגה בעבר. דדווד של סדרת הטלווזייה היא אחד המקומות הפחות נעימים ומושחתים ביותר שאפשר להעלות על הדעת . כולה מלאה בסחי ובזוהמה פיזית ואנושית וגם לשונית .
יוצר הסדרה דיויד מילץ' הוא בעברו מרצה לספרות אנגלית שהפך כתסריטאי . הוא החליט לתאר את חיי המערב הפרוע בצורה הריאליסטית ביותר שניתן ( דהיינו בצורה המנוגדת למרבית סדרות הטלוויזיה עד כה שהעדיפו לתאר את חיי המערב בצורה רומנטית ) ואת פרקי הסדרה כתב לאחר תחקיר שנמשך כשנתיים והוא יצר סדרה שעם כל "כיעורה" הפיזי והעלילתי הרי היא אחת הסדרות הטובות ביותר שנכתבו לטלוויזיה האמריקנית . אבל מי שמחפש הרפתקאות ורומנטיקה בסדרה זאת לא ימצא כאלה שכן יש בה דה מיתולוגיזציה כמעט מוחלטת של המערב.


הגיבורים האמיתיים של הסדרה הם לא ביל הייקוק המפורסם שלמרבית הפתעה ( אך בהתאם למציאות ההיסטורית) נהרג כבר באחד הפרקים הראשונים . אלא סט בולוק הידוע הרבה פחות ואל סורנגן האיש הרע והמצליח ששימש כבעל המסבאה בעיירה . והתוצאה היא תיאור לא סנטימנטלי אבל כמעט מופתי של חיי המערב הפרוע וזאת כולל שימוש חסר תקדים בסדרת מערבונים בסקס ובניבולי פה.
בניגוד לסדרות קודמות של מערבונים כמו "בוננזה " ו"עשן האקדחים " שתמיד שמו דגש על כמה דמויות הרואיות קבועות שבכל פרק שמו קץ לכוחות הרשע בעיירה ב"דדווד" שמים דגש על החברה כולה בעיירה כולל האנשים הבכלל לא סימפטיים בה ( והם הרוב ) בחלקם הגדול אלו הם אנשים היסטוריים שמתוארים בצורה לא כל כך שונה מכפי שהיו במקור . הם תופסים מקום מרכזי לא פחות מהאנשים החיוביים  אל סורנגן בעל המסבאה  הפושע הוא חשוב בדיוק כמו השריף בולוק והוא לא סימפטי ביותר בדיוק כמו טוני סופרנו בסדרה אחרת של חברת אי בי או ועם זאת אנושי בדיוק כמוהו .
. אבל.בין הדמויות האחרות ניתן למצוא את ידידו של סת בולוק היהודי סול סטאר ( ג'ון הוקס )  שבמהלך פרקי הסדרה נאלץ לשמוע כל ניבול פה אנטישמי אפשרי . יהודים כידוע אינם דמויות נפוצות משום מה במערבונים אם כי הם יותר מכל אחד אחר תרמו להנצחתו של המערב הפרוע בקולנוע ובטלוויזיה ובכך נעשה איתם צדק היסטורי מסויים .
אבל דומה שדדווד הסידרה שמתארת את המקום שבו מת ונקבר ביל היקוק עושה כמיטב יכולתה כדי לחסל סופית את כלל ההנחות הרומנטיות וההרואיות שעומדות מאחורי ז'אנר המערבונים כולו.

ביל היקוק בספרות העברית

מקטרת השלום

סדרת מרשל שיפינג מספר 8. מקטרת השלום מאת "ארצ'י ברמן".

את דמותו של ביל הייקוק ניתן למצוא גם בספרות המערבונים העברית שפרחה בישראל בראשית שנות השישים , .זאת הייתה ספרות שנוצרה בידי כמה סופרים ישראליים שכתבו תחת שמות אמריקניים למהדרין על דמויות כמו המרשל ביל קרטר ועל בוק גונס ומרשל שיפינג .. . וגם על ביל הייקוק .
המחברים היו עזרא מצרי מחבר שחיבר כמה מערבונים בינוניים ומטה ומירון אוריאל מחבר שחיבר כמה מסדרות המערבונים הטובות ביותר כמו "בוק ג'ונס " ו"מרשל שיפינג " בנוסף לסיפורי טרזן פנטסטיים רבים וסיפורי "סטלגים ". בנוסף היה לאורך חייו עיתונאי ומתרגם פורה סגן עורך שבועון "לאישה" ואפילו כתב ראשי ועורך של המגזינים הראשונים בעברית בנושאי מיסטיקה .
על ביל הייקוק יצאה לאור סדרה אחת בעברית :

סדרת ביל היקוק מאת קלייד מורטון (ב"תרגום " "עזרא מצרי הוצאת נרקיס ,1963.

סידרה זאת שלה היו עטיפות צבעוניות נכתבה בידי הסופר עזרא מצרי ועסקה באיש החוק המרשאל ביל היקוק אקדוחן ואיש חוק ידוע במערב,ופיקודו של קפטין גוליפורד מה טקסאס רנג'רס. . עם זאת פרט לשם המפורסם לא היה כל קשר בין הדמות שבסיפורים לדמות ההיסטורית,. החוברות היו :
1. שביל ללא סוף.
2. אפיק הדמים.
3. פרשי השאול .
4. אקדח מול אקדח.
5. מבריחי הגבולות.
6. עמק הצללים.
7. הנוקם.
8.באין חוק .( זהה לסיפור "חטיפתו של קולינס ניל " שהופיע כחוברת טרזן מספר 10 בכרך 14 בהוצאת הקרנף).
9. רוכבי הצללים של ילוסטאון.

ביל הייקוק פוגש את …

פרט מעניין לגבי ביל הייקוק זה הוא שיוצריו בהוצאת נרקיס הירבו להפגיש אותו עם גיבורי סדרות המערבונים האחרים שיצאו בהוצאתם , הלוחם באינדיאנים ג'ורג' שיפינג, איש החוק בוק גו'נס והאקדוחן חובש המסיכה תום מיקס. בכך יצרו כותבי סיפורים אלה "ארצ'י ברמן " ו"קלייד מורטון " ( הלא הם מירון אוריאל) מעין יקום דמיוני משותף שבו כל גיבורי סדרות המערבונים שלו חיו זה לצד זה ונפגשו זה בזה .
הסיפורים האלו היו

:

הלוחם הנועז באינדיאנים ג'ורג' שיפינג וביל היקוק יוצאים לדיוני שלום עם המנהיג האינדיאני הענן האדום שמתכוון לתקוף את כורי הזהב הלבנים בגבעות השחורות ונאבקים בדרך בלבנים מרושעים שמנסים לטרפד את דיוני השלום .
העלילה כאן לשם שינוי בניגוד לסיפורי ביל הייקוק האחרים בעברית קשורה איך שהוא לאירועים האמיתיים שבהם היה היקוק מעורב בעיירה דדווד אם כי כמובן כל דמיון בין הפרטים הספציפיים בסיפור והאמת ההיסטורית הוא מקרי בהחלט.
סיפור זה יצא גם כספר בכריכה קשה אחד מארבעה ספרים תחת השם "סדרת קרל מאי " ( למרות שלא היה כל קשר בין הסיפורים ובין הסופר הגרמני אבל זה לא שינה כלום לאף אחד ) בהוצאת ע. נרקיס "בתרגום אבנר כרמון " ועם ציורים חדשים של אשר דיקשטיין .כולם ב-1967.

בוק ג'ונס וביל היקוק

ביל היקוק הופיע שוב ב סדרת בוק ג'ונס הזעירה" מאת ארצ'י ברמן (מירון אוריאל ) בהוצאת נרקיס .32 סדרה של חוברות בנות 32  עמודים על עלילות איש חוק נועז ,שליחו למשימות מיחדות  של המרשל  הזקן מוושינגטון ,ג'ורג' שיפינג .

מספר 9 . בכורי השטן.

בוק ג'ונס והמרשל ביל היקוק משתפים פעולה במאבק כנגד כנופיית אחים מסוכנת.
בוק ג'נס אגב היה פיקודו של ג'ורג שיפינג המבוגר וכך העלילה צריכה הייתה להתרחש כמה ( עשרות ) שנים טובות אחרי עלילת "מקטרת השלום ".אבל אם כך היה לא נראה שהמחבר מירון אוריאל נטרד יותר מדי עם פרטים קטנים מעין אלה ואין כל רמז לכך  שהיקוק הזדקן אפילו ביום אחד מאז הופעתו ב"מקטרת השלום ".

הסחטן  מן המיסיסיפי מאת "ארצ'י ברמן"  ( מירון אוריאל ). מספר 4 בסדרת "מועדון ארצ'י ברמן"  "בתרגום אבנר כרמון " ,הוצאת "ע.נרקיס ,1964.

זה היה ספר כיס שבו נאבק איש החוק החבוש מסיכה תום מיקס ( שנקרא כך על שם שחקן מערבונים מפורסם בימי הסרט האילם  אם כי לא היה שום קשר בינו ובין השחקן בסיפורים ,  ושאר הסיפורים על עלילותיו הופיעו כמחוברים בידי "קלייד מורתון" "או "קלייד מורטון " ,ההוצאה לא טרחה לשמור על איות אחיד  ) נאבק בקלפן רצחני בספינה במיסיסיפי ובכנופייה  במהלך העלילה הוא נעזר באיש החוק ביל הייקוק שמתחזה לאחד מחברי הכנופייה ,אם כי על זה נאמר בראשית הסיפור שהוא כבר עסוק בעניינים אחרים של שמירת חוק . .
לקורא יש את הרושם המוזר במהלך הקריאה שהסופר פשוט חיבר זה לזה שני סיפורים שונים שכתב במהלך הספר מאחר ששתי העלילות על מיקס ועל הייקוק אינן באמת מתחברות והעלילה על הייקוק פשוט "נתקעת " במהלך הספר ,נראה שמירון אוריאל אדם עסוק מאוד כמו כל פרי לאנסר אחר פשוט שכח לחזור אליה.

חוץ מזה ביל היקוק הופיע עוד לפחות פעם אחת בעברית. בסדרת הקומיקס האיטלקית"תולדות המערב הפרוע " שיצאה לאור בהוצאת מ.מזרחי בשנות ה-70 ושהרבתה לשלב בעלילה דמויות היסטוריות אמיתיות מתולדות המערב. ביל הייקוק הופיע בסדרה בגיליון מספר 16 "מרד העבדים " כנער עליז ואקטיבי שעוזר לגיבורים להיאבק בבעלי עבדים .

בהמשך הסדרה הזאת , בחוברות האיטלקיות שלמרבית הצער כבר לא תורגמו לעברית, ביל הייקוק וחייו הפכו לאחד האלמנטים המרכזיים בסדרה .
והעיר דדווד עצמה  מינוס ביל היקוק מככבת בשלושה סיפורי מערבונים מאת פרנק גרובר שהופיעו בסדרת "המערב הפרוע " בהוצאת מ.מזרחי :

1. הנידונים למוות.תרגם  א. בן מרדכי. 1972. קצין בצבא רודף אחרי אנשים שרצחו את ארוסתו במשך תשע שנים  ולוכד אותם בקרבת  דדווד ועל רקע הקרב בביג ליטל הורן. מספר 12 בסדרה.

 

2. הרוצח האינדיאני .  בתרגום א. בן מרדכי. חייל צבא הצפון יוצא אחרי המלחמה לנקום באדם שבגד בו ובאסירים אחרים של הדרום . נפגש  בגנרל קאסטר  דמות משנה בספר  ומעורב בקרב בביג ליטל הורן .מספר 20 בסדרה.

 

3. המבוקש. עדנה רוזן .. 1974..צ'רלס ראולינס יוצא לחסל בני משפחה רצחנית בדדווד על רקע הקרב בביג ליטל הורן . בתפקיד אורח השודד סאם באס. מספר 28 בסדרה.

 

 

 

 

 

ביל היקוק נוסע בזמן

 

קישורים רלבנטיים

ביל הייקוק האיש והאגדה

ביל הייקוק

ביל היקוק בויקיפדיה באנגלית

ביל היקוק בויקיפדיה בעברית

ביל היקוק בקומיקס האיטלקי "תולדות המערב הפרוע"

הרפתקאות ביל היקוק :סדרת הטלביזיה משנות החמישים

ביל היקוק בעולם הקומיקס של אלן מור 

 

קלמיטי ג'ין

קלמיטי ג'ין בויקיפדיה

העיר דדווד
אורי קציר על דדווד

 

ההיסטוריה של העיר דדווד

 

עוד אתר על דדווד

אתר תיירות לדדווד

 

דדווד בויקיפדיה

סדרת הטלוויזיה דדווד

האתר הרשמי של סדרת דדווד 

דדווד באוזן השלישית

פרטים על סדרת דדווד

 

הסדרה בויקיפדיה

 

דיויד מילץ'

 

ניבולי פה בסדרת דדווד

מבקרים ישראליים על "דדווד"

הסופרנוס במערב הפרוע:רון מייברג על דדווד

רותה קופפר על דדווד

רועי הולר על דדווד

סתם יריתיבשריף :נוגה הורוביץ על דדווד

שי גולדן על דדווד

בלוגרית על דדווד

פורום דדווד בתפוז 

דדווד דיק :סדרת חוברות בפרוטה

דדווד דיק מאת אורי קציר

דדווד דיק וקלמיטי ג'ין

מירון אוריאל מלך הספרות הקלה

תולדות המערב הפרוע אש השנאה

ביל היקוק מצוייר ב"תולדות המערב הפרוע "

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אורי  ביום יוני 15, 2006 בשעה 9:55 am

    יופי של מאמר. אני מכיר מצוין את דדווד, בין היתר משום שאני מבקר בה אחת לכמה שנים ואף נישאתי שם.

    לגבי הרצח של היקוק: קצת מוגזם לומר שהיה כמעט עיוור. הוא שתה הרבה, שיחק קלפים ובשעות הפנאי גם בנה לעצמו בקתת קורות לגור בה, אבל עיוור בוודאי שלא היה. מה שמעניין יותר הוא שרוצחו, צעיר בן 25 בשם ג'ק מקול, נלכד כמעט מייד לאחר הרצח. במקום שבו נלכד מקול עומד כיום פסל של ראשו של היקוק (פרוטומה). וקלאמיטי ג'יין היא שהובילה את מצעד האבל לזכרו. ידידו הטוב, קולורדו צ'ארלי אטר, הוא שניסח את הכיתוב במצבה שהוצבה על קברו. בכיתוב מייחל אטר לפגישה חוזרת עם ידידו הטוב ב"שדות הציד הנצחיים", מונח המקשר את היקוק למקום בו מצא את מותו. בעיני שבטי הסו (שבעצמם מורכבים משלושה עמים נפרדים – דקוטה, לקוטה ונקוטה) היו הבלאק הילס, האיזור בו יושבת דדווד, שדות הציד הנצחיים שאליהם מגיעים הגיבורים שהלכו לעולמם. זה היה אתר מקודש עבורם, ששלוותו הופרה על ידי פלישתם של הלבנים, ואטר הקדיש את המסורת הזו לזכר ידידו.

    ג'ק מקול עצמו נשפט בפני בית דין של כורי זהב, שהיה מאוד מקובל אז, אם כי לא בעל סמכות שיפוטית רשמית. להגנתו הוא שזוהי נקמה שלו על כך שביל הרג את אחיו. טענה זו נשמעה סבירה לכורים והוא זוכה. אלא שמקול היה שוטה. הוא הלך לשאיין שבוואיומינג ושם התפאר בכך שחיסל את היקוק. הצבא, שזכר להיקוק את התקופה בה שירת בו כסייר מהולל, תבע להעמידו לדין. מקול נעצר והובא לבית משפט. הוא שב וחזר על נימוק הנקמה, אלא שבשלב מסוים הגיע לבית המשפט מכתב המספר כי למקול לא היה כלל אח. על המכתב הייתה חתומה לא פחות ולא יותר מאשר אחותו של הנאשם.

    מקול נדון למוות בתלייה. לאחר שבוצע גזר הדין נקבר כשהחבל עדיין כרוך לצווארו. קברו לא סומן מעולם וכיום אין יודע איש את מקומו המדויק.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: