רמברנדט צייר היהודים

 
רמברנדט ליד ספר פתוח .כנראה תנ"ך.

 

 הצייר ההולנדי המפורסם מהמאה ה17 רמברנדט ואן רין הוא  הצייר האהוב והנערץ ביותר על היהודים גם בגלל המספר העצום של ציוריו על נושאי התנ"ך ,והוא אחד האמנים המאוזכרים ביותר בספרות העברית לדורותיה.

  הוא היה האמן הידוע היחיד שהיכיר יהודים היטב לפני המאה ה- 19 ואף צייר כמה מהם .

הוא היכיר אותם כל כך טוב שאף היה מודע  היטב לתיאוריות מיסטיות מוזרות  שונות של יהודים  כמו הרב מנשה בן ישראל שהיה מיודד עימו ושעבורו אייר  ספר מיסטי מוזר ,ומיסטיקנים יהודיים מצידם טענו שהאור המופיע בציוריו של רמברנדט אינו אלא "האור הגנוז" של הבריאה ,רמז להבנתו של רמברנדט את סתרי הקבלה .
אבל משום מה רמברדט  היה נערץ באותה המידה גם על ידי הנאצים ובראשם המעריץ מספר 1 שלו ,  אדולף היטלר, שראה  ברמברנדט  את ההתגלמות המושלמת של האמן הארי האנטי היהודי .

  

 האף אמנם לא נזל מדם העברים בעורקיך?

ואם לא קרובי בשרך שיחרת לראות ,בתעותך

בגטו של אמשטרדם ,אליהם לא-מדעת נמשכת,

חפש בקמטי פניהם פתרון געגועים לא-ברורים ?

כי מה ומאין זה זיו נשמה יתרה על בדיך ?

וסוד זה בין צל ובין אור ? ועומק הראות הפנימית ?

וקו זה של סבל אציל ובינה מתוך סבל מאין ?

חידה אתה לי ופליאה ,הזר הקרוב לי כל כך !

("רמברנדט" מאת יעקב כהן מתוך "ראשים ")   

ב-15 ביולי 2006 מלאו 400 שנה להולדתו של הצייר ההולנדי המפורסם מכולם רמברנדט ואן רין, אחד ממספר מצומצם מאד של אמנים, כמו, מיכאל אנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י, וינסט ואן גוך ופאבלו פיקאסו, ששמם ידוע לכל ושגור בפי כל  וגם בקרב הציבור שאמנות אינה חלק מתחומי העניין שלו.

"משמר הלילה "ציור מפורסם מאת רמברנדט

מעניין לציין שכמו בדברים רבים אחרים לגבי חייו של רמברנדט שהם יוצאי דופן גם פרסומו הוא מאוחר יחסית. בתקופתו הוא היה ידוע מאוד, אבל במהלך חייו הפסיק להיות "אופנתי" ומת כאיש עני. לאחר שנשכח למשך כמה מאות שנים, "התגלה" שוב במאה ה-19 והפך לאחד האמנים המוערכים ביותר בעיני המבקרים.
את רמברנדט זוכרים כיום בגלל דברים רבים. הוא היה יוצר פורה ורבגוני מאוד בנושאי יצירתו, בתקופה בה רוב אמני הולנד העדיפו להתמחות בנושא ספציפי בקריירה שלהם. רמברנדט עסק, בין היתר, בסצנות מודרניות, במיתולוגיות, בנופים וכמובן בציורים המבוססים על נושאים תנכיים. הנושא התנכי היה פופולארי מאוד בזמנו בהולנד אבל איש מעמיתיו הציירים לא העמיק בו כמו רמברנדט.

הוא גם מגדולי הרשמים והחרטים שבכל הזמנים. הוא זכור בגלל הניסיונות המדהימים שעשה בשימוש באור ובצל בתמונות שכמוהם לא עשה אף אמן לפניו.

ובמיוחד אודות לתמונתו "משמר הלילה" אחת התמונות המפורסמות ביותר בעולם. בציורים אלו נכרת התעניינותו של רמברנדט באפקטים הדרמטיים של ניגודי האור והצל הנופלים על הדמויות ויוצרים כתוצאה אווירה מיוחדת ,לפעמים אווירת מסתורין ,שכמוה לא הייתה בציורים לפניו.
פרט לכל אלה רמברנדט הוא האיש שצייר את עצמו הפעמים הרבות ביותר בתולדות האמנות לפחות עד המאה ה- 19 ולמעשה הכניס את "האני" לציוריו כפי ששום אמן לפניו לא עשה. הוא צייר את עצמו לא פחות משמונים פעם (מתוך מספר כולל של כ-900 יצירות) לאורך תקופה של 41 שנים וכתוצאה מכך אין אף אדם אחר  בתולדות האנושות שחי לפני המאה ה- 19 שמראה פניו לאורך חייו  מוכר לנו כמו זה של רמברנדט דבר המעיד על פרסומו של רמברנדט הוא גם מספר חסר תקדים של ניסיונות זיוף של יצירותיו. הוא הפך למושא למאות ואלפי זיופים ואולי זו המחמאה האולטימטיבית לגדולתו ופירסומו.
במהלך השנים התברר שתמונות רבות שיוחסו לו לאורך השנים, צוירו למעשה בידי תלמידיו באולפנו, תחת חסותו ותוך חיקוי סגנונו. תמונות אלה, לעיתים, אף נשאו את חתימתו (או עם הערה "תוקן בידי רמברנדט") שהייתה סוג של אישור תקן מקובל.
כיום יש וועדה של מומחים המתכנית "פרוייקט רמברנדט " שמתכנסת מאז 1968 כדי להחליט איזה מהתמונות המיוחסות לרמברנט הן אותנטיות. רבות מהתמונות שיוחסו לו בעבר, מסתבר שלא צויירו על ידו.

"האיש בעל כובע הזהב" תמונה שאינה מאת רמברנדט.

כך למשל כותב שורות אלו ראה בצעירותו תמונה מפורסמת בשם "האיש בעל כובע הזהב" שתוארה ב"אנציקלופדיה נעורים" מראשית שנות השישים כתמונת מופת של רמברנדט. בהשראת תמונה זו אף נכתב שיר של המשורר זרובבל גלעד. אבל ועדת המומחים גילתה שלאמיתו של דבר, זאת אינה יצירה של רמברנדט כלל, אלא  יצירתו של אמן אחר ידוע הרבה פחות.

נשאלת כעת השאלה הגדולה, האם זה הופך את התמונה הזאת כתוצאה מכך ליצירת מופת פחותה. מכל מקום, אין המדובר כאן בזיוף אלא בטעות בייחוס.
הועדה ממשיכה בעבודתה ומכיוון שעד היום הגיעה רק לחצי הדרך בבדיקת יצירותיו של רמברנדט ואלו הן מרובות מאוד נראה שצפויות לה עוד שנים רבות של עבודה ובהמשך ייתכן שכל מיני תמונות נוספות שתמיד חשבנו שהן יצירות מופת של רמברנדט יתגלו כיצירות של אחר.

רמברנדט היהודי הגדול

"הכלה היהודיה" ציור מאת רמברנדט של זוג יהודי 

רמברנדט הוא לא רק צייר הולנדי מפורסם, לו וליצירתו יש משמעות מיוחדת אולי יותר מזאת של כל אמן מפורסם אחר מבחינת היהודים וזאת בגלל העסוק הייחודי שלו הן בתנ"ך והן ביהודים של זמנו. נושא שבו היה יוצא דופן בין כל הציירים הגדולים שאמנם עסקו רבות בנושאי התנ"ך, אבל מעט מאוד אם בכלל ביהודים של זמנם. אותם שכבר התייחסו ליהודים עשו זאת באור שלילי כדרך הנוצרית המקובלת עד אותם ימים. רמברנדט, כמו הולנדים רבים של זמנו היה קורא אדוק בתנ"ך. בהולנד של תקופתו הייתה הזדהות גדולה עם סיפורי התנ"ך שכן ההולנדים זיהו את עצמם עם העם הנבחר בתנ"ך ואת מאבקם בספרדים עם מאבקם של בני ישראל במצרים של פרעה. בסיפורי התנ"ך הם ראו מקבילה לסיפור הלאומי שלהם.
כתוצאה מכך בתקופתו של רמברנדט נוצרו עשרות אלפים ציורים על נושאי התנ"ך בידי מאות ציירים, אבל אין כל ספק שרמברנדט היה הגדול בציירים של נושאים תנכיים, אולי יותר מכל אמן אחר בזמנו, מאז מיכאל אנג'לו ולפני המאייר המפורסם של התנ"ך במאה ה- 19, דורה. הוא העניק לנושאים המקראיים הומאניות ורוחניות שכמעט לא הייתה קיימת בהם עד אז ותיאר את גיבורי התנ"ך כדמויות אנושיות "בשר ודם" שנגעו לליבם של הצופים בתמונות וצויירו מתוך הזדהות עמוקה וברורה של האמן שאף צייר את עצמו ואת בני משפחתו כדמויות תנכיות.
על מנת להסביר את גישתו זאת לתנ"ך הועלתה סברה שהגיעו לידיעתו אולי דרך ידיים יהודיות מדרשים יהודיים שהשפיעו על גישתו לסיפורים אלו. בכל אופן ידוע בוודאות שהוא השתמש בספרו של יוסף בן מתתיהו "קדמוניות היהודים" כמקור לאיור כמה תמונות. יחד עם זאת, הוא לא אייר את התנ"ך באופן שיטתי ובסגנון אחיד.

 

 

 

שמשון חד חידות בחתונתו.ציור מאת רמברנדט

 אחת הדמויות התנכיות החביבות עליו ביותר היו שמשון הגיבור .הוא צייר כמה כמה וכמה תמונות על שמשון שבאחת מהן אף נתן לשמשון את מראה פניו שלו . 

 

המלך דוד ובנו אבשלום מתפייסים. ציור מאת רמברנדט.

 

עוד דמות חביבה הייתה של דוד המלך שהוא צייר שש או שבע סצינות מחייו .

 כן   צייר לפחות חמשה  סצינות תנכיות שבהם   בני אנוש פוגשים יצורים מיסטיים או מלאכים שליחי אלוהים, נושא שכנראה קסם לו במיוחד.

שיחה עם ד"ר דורון לוריא מומחה לרמברנדט.

(ד"ר לוריא אוצר במוזיאון תל אביב,המשחזר הראשי שם של יצירות אמנות  ומומחהולענייני זיופים באמנות ( הוא פירסם על כנושא מרתק זה ספר בשם חשיפה כפולה )  ולענייני רמברנדט באופן כללי .

הוא פירסם לאחרונה ספר על "רמברנדט: מיתוס מול מציאות" ( הוצאת מפה,2006) ).
.


א.א.: דוקטור לוריא איזה  תיאוריות היו על הקשרים של רמברנדט עם היהודים ?
ד"ר לוריא: לגבי רמברנט נוצרו כל מיני מיתוסים שהוא היה יהודי או קשור ליהודים היו שמועות שטענו שהוא יהודי. אנחנו היהודים, כידוע אוהבים מאוד לאמץ כל גאון שהסתובב על כדור הארץ. עכשיו למשל עובד צוות בספרד שטוען שולסקז הצייר הספרדי האדוק מהמאה ה-17, היה יהודי.
הנימוק העיקרי לגבי הקשר היהודי של רמברנדט הוא, שהוא כל כך אוהב יהודים והיה רגיש כל כך ולכן לא ייתכן שהיה נוצרי טהור ולא יתכן שאין לו דם יהודי. הוא באמת צייר את התנ"ך הרבה יותר מרוב האמנים האחרים  גם בהשוואה לאמנים של הולנד במאה ה-17 שהרבו ככלל לצייר את התנ"ך.

 הוא צייר הרבה טיפוסים יהודיים כטיפוסים אקזוטיים, כנראה משום שהוא אהב דברים אקזוטיים. במקרה הוא גם התגורר באזור שבו התרכזו יהודים ושהפך לאט לאט לרובע היהודים. כעבור מאה שנים המקום קיבל את השם "רובע היהודים". ייתכן שיהודים מהסביבה שימשו כמודלים לרמברנדט אבל אין על כך פרטים מדוייקים ומלבד הדיוקנים המזוהים כמודלים יהודיים הם על סמך "תווי פנים יהודיים טיפוסיים".
המיתוס על הקשר ההדוק שהיה בין רמברנדט והיהודים מתבסס  גם על אחד הציורים הידועים  שלו שנקרא "הכלה היהודית", אם כי ככל הנראה היא לא באמת יהודית. יכול להיות שהוא צייר שם את יצחק ואת רבקה מהתנ"ך.
בכל אופן הוא ללא ספק האמן הראשון שידוע כאחד שהכיר יהודים בצורה עמוקה. ותדע קשרים כאלו שהיו לו  עם יהודים לא היו נפוצים כלל בקרב היוצרים הגדולים לפני המאה ה-19.
היהודים הגיעו זמן קצר יחסית לפני תקופתו של רמברנדט להולנד, הספרדים והאשכנזים חיו בקהילות מסוגרות שלא ממש סבלו האחת את השנייה. הספרדים בזו לאשכנזים הסתכלו עליהם מלמעלה וסירבו להתחתן עימם, והנה בא האמן הידוע הזה רמברנדט ויוצר קשרים הדוקים עם יהודים, ניתן להשוות זאת לסופר מפורסם בימינו היוצר קשרים הדוקים עם בני העדה האתיופית.

כך למשל הוא הכיר את דוקטור אפרים בואנוס רופא יהודי ידוע  ואת דניאל פינטו שכן יהודי צמוד. ועשה  עסקה עם סוחר יהודי בשם שמואל אורטגה.

נכון עם חצי מהיהודים שהוא הכיר הוא הסתכסך , אבל כך היה גם עם רוב הלא יהודים  שהוא הכיר.  הוא היה רחוק מאוד מלהיות אדם סימפטי בחייו.

הועלתה גם הטענה שרמברנדט היה חבר באגודה ששאפה לשפר את היחסים בין היהודים לנוצרים. אין הוכחה לכך אבל זאת ספקולציה לגיטימית, בהסתמך על הטענה שהייתה קבוצה נוצרית ששאפה לדו שיח עם היהדות מתוך פתיחות בין אם דתית ובין אם הומניסטית. יחד עם זאת, בפועל אין לכך בדל הוכחה, אין פרוטוקולים מישיבות של גוף כזה שבו רמברנדט נואם על הצורך בקשרים טובים יותר בין יהודים ונוצרים. מכל מקום, אם ימצאו פרוטוקולים כאלה זה יהיה מעניין מאוד אבל לא באמת חשוב מבחינת הבנתנו את רמברנדט כאמן.
יהודים רבים ניסו להוכיח שרמברנדט פגש את  הפילוסוף המפורסם ותושב העיר
ברוך שפינוזה וצייר את דיוקנו. למפגש בין שני האישים הדגולים הללו שהאחד יהודי והאחר ספק יהודי, אין הוכחה ממשית. אבל האמת היא שלמרות שהשניים חיו באותה עיר באותה התקופה וכנראה באותו איזור ,לא ברור כלל אם היכירו זה את זה בין המאות אלפים שחיו אז באמסטרדאם . מצד שני סביר מאוד להניח שידידו של רמברנדט מנשה בן ישראל אכן הכיר את שפינוזה.
ניתן לנחש שאם תמצא תמונת פורטרט של שפינוזה שצוירה על ידי רמברדנט, שאחרי הכל חי באותה העיר ובאותה הסביבה זה יגרום לסערה תקשורתית.

 

        

 

א..א אתה מומחה לזיופי אמנות בכלל ,ולזיופי רמברנדט בפרט, וחיברת ספר שלם על הנושא "חשיפה כפולה". אתה יכול להעריך  כמה זיופים נוצרו שהוצגו כיצירותיו של רמברנדט ?

 ד"ר לוריא : אין תשובה על כך. לדעתי הרבה יותר מאלף אבל איש לא יודע כי לא ספרו אותם . אבל הוא ללא ספק אחד האמנים המזוייפים ביותר .

 

 

 

 

משה ושתי לוחות הברית.עשרת הדיברות כתובות בלשון העברית.


א.א. : האם רמברנדט ידע עברית ?
ד"ר לוריא: הוא השתמש במילים עבריות לפחות בחמש תמונות, שלוש מהם על נושאי הברית החדשה דווקא. מילים עבריות מופיעות גם בשני ציורים תנכיים, בתמונה "משה ולוחות הברית" ששם ניתן לקרוא בבירור את חמשת הדברות האחרונות. ובתמונה על משתה המלך הבבלי בלשצר ששם מופיעות באותיות עבריות "מנא מנא תקל ופרסין" כמסופר בספר דניאל. מילים אלו הופיעו עד אז בציורים על נושא זה רק בלטינית, אם בכלל. יש חוקרים שטוענים שהוא הכניס יותר מילים עבריות לציוריו מאשר כל צייר לפניו ואחריו עד המאה העשרים. נראה שרמברנדט לא ידע עברית אבל היו לו ידידים רבים כמו הרב המפורסם מנשה בן ישראל, שרמברנדט צייר את דיוקנו.. רמברנדט יכול היה להתייעץ עם מנשה בנושאי יהדות ולשון עברית וזאת עשה בניגוד לשאר האמנים שהכניסו מילים עבריות ליצירותיהם, לרוב, כלאחר יד וללא מחקר מדוקדק בדומה לזה שרמברנדט עשה.

 

 

 משתה בלשצאר מופסק כתוצאה מאותיות עבריות. ציור מאת רמבראנדט.

לווריא : ככל הנראה הרב בן ישראל הוא הסיבה שהמילים כתובות מלמעלה למטה ולא מימין לשמאל שכן האמין בתיאוריה של רב שמואל מהתלמוד, שטען שכך הייתה כתובה הכתובת ומשום כך לא הבינו אותה בחצר בלשצאר. ייתכן אף שציור זה היה רק עבודת הכנה בדיונים שהיו לשניים ושנמשכו במשך שנים על ספר חזוני מוזר מאוד ויוצא דופן מכל בחינה  שאותו כתב הרב בן ישראל על פי ספר דניאל ושאותו רצה שרמברנדט יאייר.

 

וספר מוזר  זה "אבן יקרה  " היה הספר היחיד שאותו אייר רמברנדט בימי חייו.

רמברנדט והחזון המשיחי

 

הרב מנשה בן ישראל. פורטריט מאת רמברנדט.

רמברנדט  הכין ארבעה תצריבים לספר מדהים אפילו לגבי התקופה ההיא   של הרב  מנשה בן ישראל "אבן יקרה " שעסק באבן עתיקה המוזכרת בתנ"ך שעליה הניח יעקב את ראשו.

האבן של יעקב אבינו ,איור מאת רמברנדט לספר "אבן יקרה  "מאת מנשה בן ישראל .

הרב מנשה בן ישראל .ציור מאת רמברנדט.

הרב מנשה בן ישראל היה אחד ממנהיגיה הבולטים של יהדות אירופה והאיש האחראי להחזרת היהודים לאנגליה בימי השליט הפוריטני קרומוול.הרב בן ישראל האמין שאבן זאת היא סמל לחזון אחרית הימים.  וכששמע שהתגלו שרידי עשרת השבטים האבודים באמריקה היה משוכנע שעכשיו לאחר שהיהודים התפזרו ברחבי העולם כולל "העולם החדש" זהו הזמן הקרוב לגאולה שבו יוגשמו תקוות היהודים.

 עד כאן דעה קונבנציונאלית שהרי מרבית הדורות מזה 2500 השנים האחרונות היו משוכנעים שהם הדור האחרון, והראשון לגאולה  .

 הרב בן ישראל, הוסיף מעבר לכך ופירט מעין חזון אוטופי שלפיו   תוקם בעתיד בארץ ישראל  מדינה יהודית רציונאלית והומניסטית שתהייה דומיננטית בעולם ,ושכל הגויים הטובים יעזרו ליהודים כמו ההולנדים והאנגלים יזכו גם הם לשגשוג ולהצלחה לאחר הגאולה, אם כי לא כמו היהודים עצמם.

 זאת הייתה דעה יוצאת דופן וליברלית מאוד בזמנו וייתכן שרמברנדט ידידו  של הרב החזיק  כנראה בדעות קרובות לשלו ואולי זאת הייתה הסיבה שהרב בן ישראל בחר בידידו הצייר לאייר את הספר יוצא הדופן הזה.

זהו אגב הספר הראשון שנכתב בידי יהודי ושידוע בודאות שאוייר בידי אמן לא יהודי .

 ארבעת האיורים של רמברנדט לספר "|אבן יקרה " מאת מנשה בן ישראל.

בספר  "אבן יקרה  "  ניסה מנשה להוכיח כי חלומו של  המלך הבבלי המרושע נבוככדנאצר בספר דניאל אינו אלא נבואה על ביאת המשיח שיש לה סיוע בחזונו של דניאל וכי האבן שרוצצה את פסל מלך אשור בחזון דניאל אינה אלא האבן שעליה שכב יעקב בבית אל והיא גם האבן שעימה הרג דוד את גולית.

את כל  הנושאים האלו אייר רמברנדט עבור מנשה בן ישראל ..

יתכן שהאיורים שאותם הכין רמברנדט לא מצאו חן בעיני הרב בן ישראל ואולי גם בגלל שאחד מהם "ארבע המפלצות מחזון דניאל", הציגו את פרצוף האלוהים, מעשה חסר טקט מצד רמברנדט שהרי אין לצפות שהרב היהודי יעבור בספרו בצורה כה גלויה על הדיבר "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה".

ידוע לנו שהאיורים פורסמו רק במספר קטן מאוד של עותקים לפני שהוחלפו במהדורה חדשה באיורים של אמן יהודי. יחד עם זאת, ישנם חוקרים הסבורים שהסיבה להחלפתם לא הייתה בגלל שהרב לא היה מרוצה מהם, אלא, פשוט בגלל שאיכותם הטכנית הייתה גרועה וקשה היה להשתמש בהם למספר רב של עותקים.

רמברנדט הסופר

רמברנדט עצמו  לא אהב לכתוב במיוחד לכתוב .לא נשארו ממנו שום הגיגים אמנותיים שירים או זכרונות אוטוביוגרפיים רק כמה מכתבים שכתב בענייני עסקים .

ניגוד גדול לאמנים כמו מיכאל אנג'לו שהיה משורר גדול ,לאנרדו שכתב רבות וואן גוך שכתב מכתבים מופתיים .

רמברנדט והנאצים

מה שידוע פחות הוא שלצייר היהודים שהיה כה נערץ עליהם הייתה השפעה גדולה גם על הנאצים שהעריצו אותו אולי באותה המידה .
זה היה דרך גזען אנטישמי משפיע מאוד בשם יוליוס לנגבהן, שפירסם ב-1890 ספר בשם "רמברנדט כמחנך", ספר זה הפך לאחד מספרי היסוד של תנועה הגזענית האנטישמית ולרב מכר ענק. לגנהבן מעריץ אובססיבי של ניטשה שאף ניסה להוציא את הפילוסוף מבית המשוגעים שבו חי בשנותיו האחרונות וניסה להעבירו אל שליטתו, קרא לאדם הגרמני לנטוש את הרציונליזם לקבל את המיסטיקה ולהפך לאמן יצירתי לא רציונאלי מסוגו של רמברנדט שלגנהבן ראה בו התגלמות טהורה של האמן הגרמני הארי. לדעת לנגבהן שליטתו של רמברנדט באור הראתה על יכולתו לגבור על כוחות החושך והכאוס היהודיים
בהשראת רעיונותיו של לנגהבאן נוצרה בגרמניה תנועה גזענית אנטי אינטלקטואלית בשם תנועת רמברנדט ..לנגהבאן הפך לאחד ממורי הדרך של היטלר שכידוע ראה את עצמו  בראש ובראשונה כצייר גאוני. והנאצים העריצו כל כך את רמברנדט בגירסתו של לנגהבן עד שבהשראת ספרו יצרו ב-1943 בשיא המלחמה סרט ביוגרפי על רמברנדט שבו הופיע כמעין "פיהרר אמנותי", אמן מוחלט הנמצא במאבק מתמיד עם "האמנות החומרנית המנוונת של היהודים" ועם סוחרי אמנות יהודים מנוולים,שמוצגים בסרט כבסיס לכל צרותיו הפינאנסיות של רמברנדט מאחר שקנו ומכרו את יצירותיו במחירים זולים.

 . לא במקרה הדעות האמנותיות של רמברנדט בסרט היו הד של הצהרותיו האמנותיות של היטלר שראה את עצמו יותר מכל דבר אחר כאמן בודד ולא מובן כמו רמברנדט. כאשר היטלר הסתכל בתמונת "האיש עם כובע הזהב" ( שהיום נקבע שלא הייתה יצירתו של רמברנדט אחרי הכל ) ועל תווי הפנים "ההירואיים " של החייל המתואר שם פסק "זאת ההוכחה שרמברנדט היה ארי אמיתי וגרמני".
בעת הכיבוש הנאצי בהולנד הוציאו הנאצים בולים עם תמונת רמברנדט ,הכריזו על פרס רמברנדט על תרומה אמנותית לתרבות הנאצית ואפילו הכריזו על יום חופש לאומי ביום הולדתו של רמברנדט ה-15 ביולי שהחליף את החופשה המסורתית ביום הולדת המלכה ההולנדית .
ד"ר לוריא, : כדאי לציין שגם גרינג וגם היטלר אספו בשקיקה את הפורטרטים של היהודים של רמברנדט מתוך כוונה עם תום המלחמה להציג אותם בתור מוצג ביזארי של עם שמנוון שנכחד. שמו של רמברנדט, ואן ריין כשם נהר הריין הביא חטענה של הגרמנים שהוא ארי, מה שמראה שכל אחד רוצה שרמברנדט יהיה שלו.
רוב התמונות הללו נתפסו בידי האמריקאנים במכרות המלך באוסטריה, מסתבר, שרובם היו בכלל זיופים ואין לנו שום ביטחון שהמצוירים היו יהודים.

הן גרינג והן היטלר נפלו לסטריאוטיפ שכל מי שמצוייר עם זקן ומבט פקחי בעיניים חייב להיות יהודי, אך למעשה לא יודעים את שמות התמונות. רוב השמות מבוססים על שמות שנתנו להם מקטלגים במאה ה-19 ואלו הניחו אוטומטית שמדובר ביהודים, ללא בדיקה מעמיקה. ומה שמצחיק זה  שהם לא רמברנדטים ולא יהודים ..

רמברנדט והספרות העברית

כגדולי הספרות העברית ביאליק, עגנון ורבים אחרים, גם רמבראנדט הפך לאחד הסמלים הראשים של התרבות האירופית בשיאה. ביאליק שהיה מעריץ גדול של רמברנדט, כתב במכתב הקדמה לספר של ידידו הצייר הפסטרנק (אביו של מחבר "דוקטור זיואגו" וחתן פרס הנובל), על האמן ששמו מדבר בעד עצמו: "רמברנדט : יצירתו וערכו ליהדות: גאון ציירים זה מן הגויים השיג באורח פלא את הנשמה העברית ובא עד חקר תכונתה ,כאשר לא השיגה שום צייר מן הגויים".
פסטרנק דן בספר בשאלה האם רמברנדט היה יהודי אחרת איך אפשר להבין את הבנתו העמוק לרוחם של אישי התנ"ך הוא הסביר זאת בהכרתו את יהודי זמנו ועירו אמסטרדאם שאפשרה לו לזהות בכוח חדירה גאוני את תווי הגזע הקדומים שנרשמו בהם . פסטרנק סיים את ספרו בתקוה: "אמנם גם כיום הזה אין לב ההמון היהודי פנוי עדיין אל האמנות אל הציור. אך יבוא יום –ואולי תחישנה את בואו התקוות התלויות בארצנו ההיסטורית–ועם ישראל יזקק לאמנות. והראשון באמני המכחול הגדולים אשר יביא אתו אל אוהליו את השמחה, מתוך האמנות האמיתית יהיה רמברנדט. ולא יהיה הבית יהודי שבו לא תקשט את הקיר –אולי על יד תמונת מונטיפיורי והרצל –רפרודוקציה של אחת התמונות שנעה מעמקי נפשו הנעלה של רמברנדט, אשר מסר באהבה כה רבה ובעמקות כזאת את היפעה הרוחנית המקננת בנבכי האומה העברית. כי אכן לא קם במשך הדורות ועד אתה בתוך היהדות ולא בתחומי "על דבר היהדות", אמן "יהודי" כרמברדנט הגדול ."

הרב קוק מקובל מפורסם פרסם מאמר -בג'ואיש כרוניקל הלונדוני בשנת 1935, ובו הסביר הרב את פשר ביקוריו בגלריה לונדונית, ואת חיבתו המיוחדת ליצירות רמברנדט. הוא קבע כי רמברנדט היה צדיק, וכי הוא אחד מאלה שזכו לראות את "האור הגנוז", האור שנברא בשבעת ימי הבריאה, אור שקוף ואין סופי, ועתיד להתגלות לצדיקים גמורים, או בעת ביאת המשיח ואותו העלה ביצירותיו על הבד כך שהאור בתמונותיו אינו אור רגיל כלל וכלל .זהו האור שיצר האל בימי בראשית . .
אבל היו גם מתנגדים לתפיסה זאת. לדעת אורי צבי גרינברג רמברנדט כמו הומרוס ובטהובן מייצג את העבר שההרמוניות הקלאסיות שלה, שוב אינן יכולות לדבר אל ליבו של האדם העירוני במאה העשרים הסוערת. בעיני אצ"ג ביצירתו "רחובות הנהר", ציוריו של רמברנדט אף ניראו לו לאחר מלחמת העולם השנייה כחלק אינטגראלי מהמזימה הנוצרית של העולם הנוצרי נגד היהודים להפיל עליהם חבלי קסם ולפתות אותם באמצעות יצירות אמנות נשגבות להיכנס אל מלכודת המוות.

פרופסור אבנר הולצמן  פירסם מחקר מקיף על אמנים ויזואליים בספרות העברית מלאכת מחשבת :תחיית האומה :הספרות העברית לנוכח האמנות הפלסטית (1999).

 מלאכת מחשבת ותחיית האומה / אבנר הולצמן

א.א. :האם ניתן לאמר שרמברנדט הוא האמן המאוזכר ביותר בספרות העברית לדורותיה ?

פרופ' הולצמן:  הוא אחד משלושה .רמברנדט, ואן גוך ומיכאל אנג'לו הם שלושת האמנים המאוזכרים ביותר בעברית עם רמברנדט כשישים או שבעים פעמים בספרות העברית.
א.א.: לאונרדו דה וינצ'י היה גם כן פופולארי ?

פרופ' הולצמן: לאונרדו דה וינצ'י דווקא לא הוזכר הרבה. דווקא בסוף המאה ה-19 יותר הזכירו את רפאל כי אז הוא היה יותר אופנתי ונחשב לאידאל הקלאסי, אבל מאז תהילתו שקעה בקרב הסופרים העבריים.

א.א.: איך אתה מסביר את הפופולאריות המיוחדת של שלושת האמנים האלו דווקא ?

פרופ' הולצמן: אצל שלושת הגדולים היה משותף סיפור החיים והתחושה שהם מבטאים משהו הומניסטי עמוק ויהודים אוהבים להתחבר לזה. לאונרדו אמנם שיקף את אהבת השכל והמחקר אבל אולי האישיות שלו פחות מושכת והסופרים היהודים פחות התחברו אליו חוץ מסיפור קצר של דן צלקה. גם על גוגן למשל, שיש לו סיפור חיים מעניין מאוד, אין מסורת בספרות העברית. השלישייה הזאת רמברנדט, מיכאל אנג'ילו וואן גוך הם שלושת האמנים הדומיננטיים בספרות בעברית.

 רמברנדט הופיע ביצירות ספרות ישראליות שונות ומגוונות. הוא מוזכר רבות בסיפורי עגנון שאף כתב עליו מחזה שאבד. רמברנדט הופיע ביצירות ספרות ישראליות שונות ומגוונות.
כך למשל היו יצירות ספרות שקישרו אותו עם בן זמנו  המפורסם שפינוזה  שהוצג כידידו .למשל בספר של יוחנן טברסקי "הסהר וההגה". המשוררים עזרא זסוסמן וש.שלום כתבו שירים על חיי רמברנדט וכך ש.שלום כתב שיר "רמברנדט אל בנו"  שהוא מונולוג  של האמן על בנו טיטוס שמת לפניו ובו מזדהה רמברנדט עם יצחק הנעקד ואף מציין לעצמו ללמוד את תפילת "שמע ישראל "לפני המוות.  גם עזרא זוסמן כותב שיר המלווה את התחנות בחיי רמברנדט מהולדתו על דמותו ומתאר את התפתחותו הרוחנית מחיי עושר לחיי עוני וסבל
בערוב ימיו חיבר ש.שלום שיר מיוחד על הדיוקנאות של היהודים בציור רמברנדט שכתבו כפניה לצייר ומהלל אותו על עיסוקו בגילוי המאור שביהדות ומשיר זה אפשר להניח שרמברנדט הקדיש  את חייו ויצירתו באופן בלעדי לפיאור שם ישראל בעצמים .רושם שגוי כמובן .
ידוע שגם ש"י עגנוןן היה  מעריץ נלהב של רמברנדט  הוא מוזכר רבות בסיפורי עגנון שאף כתב עליו מחזה שאבד. בשם "רמברנדט ואסתר" שלמרבית הצער נשרף עם כל כתביו וספריו בשרפה גדולה בביתו בגרמניה. הוא דן רבות בציורי ברמברנט בספרו "שירה" ותמונת "הכלה היהודיה"  נידונה בסיפורו  "גבעת החול ".
רמברנדט מופיע  כדמות במחזהו של אפרים קישון "תוציא את השטקר המים רותחים " שכל כולו סטירה והתקפה ארסית נגד האמנות המודרנית ( שכנגדה כתב קישון ספר שלם בין ספריו האחרונים ). רמברנדט מוצג כמודל לכל מה שטוב ונעלה באמנות האמיתית של הדורות הקודמים ובמהלך המחזה יוצא מתמונת דיוקנו משוחח עם הגיבור ואף מנסה לסנגר על האמנות המודרנית .הוא מבקש ללמוד לצייר  בסגנון  זה אך על אף כל מאמציו להתיז צבעים על הבד כדרישת מדריכו כל מה שהוא מצליח לעשות זה ליצור יצירות מופת בסגנונו הרגיל . קישון מציג את רמברנדט במחזה כאומן המופת האולטימטיבי בהנגדה אירונית נגד הננסים האמנותיים של המאה העשרים .


הסופר והמאייר שמעון צבר כתב ספר לילדים בשם "איפה אתה טיטוס", שבו סיפר על אירוע בחיי המשפחה של רמברנדט מאוייר בציורים של האמן הגדול.
לאחרונה, מככב רמברנדט בספרו של אילי גורליצקי "טהירו", שבו הוא מוצג כמי שמתעסק במסתרי הקבלה הכמוסים ביותר והוא ידידו הטוב של שפינוזה, דמות מרכזית נוספת בספר. הסיפור מתרכז סביב ציור מסתורי ומיוחד שאותו צייר האמן והחביאו, על האר"י הקדוש העומד על הררי צפת ופניו מאירים כפני מלאך ובידיו קלף שעליו רשומות מילים מסתוריות בעברית.
כל הספר עוסק במאמצים למצאו ולפענח את סוד צירופי המילים בתמונה, כאשר הדמויות בספר משוכנעות שיש בו סוד גדול מאוד של הקבלה.
במציאות רמברנדט לא יצר שום תמונה כזאת, אבל נכון הוא שאם איזה שהוא צייר נוצרי יכול היה להגיע למסתרי היהדות,  המיסטיקה והקבלה במחקר מפורט כמעט אובססיבי ויכול היה לציר ציור מעין זה, הרי היה זה רק רמברנדט "צייר היהודים ".

נספח :רשימת הספרים בעברית על רמברנדט (לפי תאריך ההוצאה לאור):

רמברנדט הוא האמן שעליו הופיע המספר הגדול ביותר של ספרים בשפה העברית, להלן רשימה שלהם:

לאוניד פסטרנק, רמברנדט : יצירתו וערכו ליהדות . עם הקדמה מאת ח"נ ביאליק .תרגם י. קופילוביץ ( קשת), יבנה תרפ"ג, 1923.
נפתלי שנייד . התנ"ך בתמונות רמברנדט . יבנה , 1947.
יוליוס באב, רמברנדט חייו ויצירותיו בצירוף 24 תמונות .תרגום י.קור ( יחזקאל קוטשר ) , ספריית "דע את האמנות ", הוצאת סיני 1952.
יוליוס באב, רמברנדט צייר היהודים :תולדות רמברנדט באור יחסיו ליהודים וליהדות: בצירוף 540 תמונות . תרגום י. קור סיני , 1952. (הטקסט לקוח מספרו של יוליוס באב "רמברנדט ושפינוזה")
אמיל לודויג , שלושה גאונים :מיכאל אנג'לו רמברדנט בטהובן . תרגם נחמיה רבן בצלאל ,1956.
פרנץ לנדסברגר, רמברנדט והתנ"ך . בית חינוך משותף שער הנגב . 1962.
אליזבט ריפלי, רמברנדט :ביוגרפיה. תרגם בנימין תמוז . הוצאת מ. ניומן .1963


האנס וארנר גרוהן, רמברנדט . בסדרת "גדולי הציור " בעריכת דינו פאברי , הוצאת מועדון קוראי מעריב. 1964.

מייקל קיטסון, רמברנדט. תירגום מירם טל עורך יוסי גמזו . סדרת "גדולי הציירים בעולם " , הוצאת רביבים ,1976.
הולנד של רמברנדט בעריכת מרטין וייל ורבקה וייס בלזק , מוזיאון ישראל ,ירושלים , 1993.

קטלוג התערוכה "ציורי התנ"ך בהולנד של רמברנדט".


מיק ונציה,רמברנדט ,פגישה ראשונה עם גדולי האמנים בעולם  מאנגלית איילת כץ זמורה ביתן , 1996. . .

אבנר הולצמן, "רמברנדט צייר היהודים " " בתוך "מלאכת מחשבת –תחיית האומה :הספרות העברית לנוכח האמנות הפלסטית ". הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה ,זמורה ביתן , 1999.
דורון לוריא, רמברנדט :מיתוס מול מציאות .מפה 2006.


מיכאיל  בוקמיל   רמברנדט :   1606-1669 : תעלומת הצורה שנחשפה /   בני ברק : סטמצקי-טשן, 2008.

יצירות ספרות יפה על רמברנדט


הנדריק וילהלם ואן לון, חיי רמברנדט: עם 200 העתקים מיצירות האמן, תרגם גבריאל טלפיר, גזית תש"י .

משמר הלילה הרפתקה עם רמברנט / איזבל לורנס
איזבל לורנס, משמר הלילה :הרפתקה עם רמברנדט . תרגם אהרון דובניקוב. הוצאת יהושע צ'צ'יק ,1954. סיפור היסטורי שבו טיטוס בן רמברנדט נחטף בעת שאביו עסוק בציור "משמר הלילה". הצייר הצעיר ורמיר הוא אחד הדמויות.

הסער וההגה - מחיי שבתי צבי ושפינוזה / יוחנן טברסקי

יוחנן טברסקי, הסער וההגה :מחיי שבתי צבי ושפינוזה דביר, 1958. סיפור על שפינוזה שבו רמברנדט מופיע כידידו.

גלדיס שמידט, רמברנדט :רומן . תרגם מירון אוריאל ,זיו ,1963.

 

צבי זוהר "פלוגת היורים "ע' 75-88

"זעמו של צייר מרומה" ע' 89-97.

בתוך קובץ הסיפורים "אמנים בחייהם". מרחביה : ספרית פועלים,[1965

סיפורים קצרים מחייו של רמברנדט.

שמעון צבר, בוא הביתה טיטוס . ערוך ומסופר בידי צבר על פי ציורים של רמברנדט , הוצאת עם עובד. 1966. סיפור על בנו של רמברנדט מאוייר בציורים של האמן.

ציירו לכם / ג'וזף הלר

ג'וזף הלר, ציירו לכם .תירגמה ליאורה הרציג . הוצאת עם עובד, 1990. רומן ביוגרפי על חיי רמברנדט מאת מחבר "מלכוד 22".

סילבי מאטון . אני הזונה של רמברנדט . מצרפתית חגית בת עדה . כינרת 2003. רומן היסטורי שבמרכזו עומדת פילגשו של רמברנדט .

דבור המוגה קדחת הצבעונים  עברית ענבל שגיב ,כינרת זמורה ביתן ,2003.


אילי גורליצקי, טהירו . ידיעות אחרונות ,2006. רומן היסטורי על הקבלה והשבתאות שבו תמונה של רמברנדט על האר"י ממלאת תפקיד מרכזי .

מיכאל  ויס   לסחור ברוח. /   הרצליה פיתוח : תבונה, [2012].

תקציר :ספר המשייט בתעלת הזמן חזרה למאה ה-17. הספר מגולל את סיפורו של היהודי דניאל קסטרו, סוחר בבורסה של אמשטרדם, שנוסדה ב- 1608. קסטרו, סוחר מפולפל אשר איבד את כל הונו בשל תקלה, אינו מוצא דרך חזרה אל ההצלחה וחיי הרווחה, אליהם התרגל. הבישוף של אמשטרדם, יוהאן דה מול, מזמן את דניאל קסטרו לפגישה סודית, קסטרו מסתקרן. במהלך הפגישה חושף הבישוף בפני קסטרו כי כל מבוקשו הוא חיי נצח. לצורך עניין זה מבקש הבישוף להזמין שני דיוקנים שלו, פרי ידיו של הצייר רמברנדט ואן ריין, אך כדי לממן את שכרו הגבוה של הצייר המפורסם, רוקם הבישוף בעזרת קסטרו מזימה מתוחכמת שמטרתה להשפיע על מחירי בצלי-צבעוניים ולגרוף את רווחי העתק להם הוא זקוק.

קישורים באינטרנט

רמברנדט בויקיפדיה

רמברנדט בויקיפדיה באנגלית
רמברנדט חייו ויצירתו

פרוייקט רמברנדט
האם רמברנדט היה יהודי?

דורון לוריא על רמברנדט

מנחם בן על חשיפה כפולה

יובל אביב על רמברנדט של לוריא

אריאנה מלמד על לוריא

מלכים בשר ודם תערוכה של דורון לוריא
רמברנדט והנאצים

פיטר גרינווי על רמברנדט

סרטי רמברנדט

  

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • לילי  On אוגוסט 3, 2006 at 2:27 pm

    קראתי בעניין רב את מאמרך המפורט והידעני על אודות רמברנדט והקשריו התרבותיים השונים. חסרה לי התייחסות מפורטת לספרו הנפלא של ג'וזף הלר – Picture This
    שיצא לאור בשנת 1988 בהוצאת Ballantine-Random House
    מדובר ברומן נפלא, אירוני, מושחז ונשכני ביותר.
    הטקסט הוא מקור בלתי נדלה לתהיות, השראה ולמחקר.
    האקפרסיס, הלא הוא, ייצוג ספרותי של יצירת אמנות, תופעה, שלצערי, אינה זוכה להתייחסות מספקת מחוץ לכותלי האקדמיה, בכל הקשור ברמברנדט מתעוררת לחיים חדשים ונטענת במשמעויות מופלאות.
    בייחוד ברומן של הלר, תהליך היצירה על כל נפתוליו וייסוריו, שאלת האותנטיות והזיוף, החייאת הדומם והדממת החי, כל אלה ועוד זוכים לייצוג נפלא.
    אני ממליצה בחום לכל אוהבי רמברנדט לקרוא את הספר הזה!

  • עזרא מכרמיאל  On נובמבר 19, 2006 at 8:23 pm

    נהניתי מאוד. ישר כוח.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: