לוחמינו בשדה הקרב :המלחמה בקומיקס העברי

 

עטיפה של חוברת ממגזין הקומיקס "בוקי " סוף שנות השישים.

הופיע באתר "קולמוסנט"

בעבר היה בקומיקס העברי במשך שנים רבות ייצוג  חשוב לנושא המלחמה והלחימה בסיפורי הקומיקס בעיתוני הילדים. אבל מאז שנות השמונים נושא זה כמעט ונעלם ואיננו . להלן סקירה של סיפורי הז'אנר.

בזמן פירסום כתבה זאת נלחמים חיילנו בלבנון במלחמה שלא ברור מתי תסתיים מלחמה נוספת מני רבות שעברו על מדינה זאת ומן הסתם לא האחרונה.
עד כמה שהדבר מפליא ,ואולי לא, בתרבות הפופולארית הישראלית הסיפורים המלחמתיים תופסים מקום מוגבל יחסית ובמיוחד בעשרות השנים האחרונות .
בראיון לעיתונות הביע פעם העורך הספרותי חיים פסח את תדהמתו על כך שבחברה שבה תופסים הצבא והלחימה מקום כה מרכזי יש להם מקום מצומצם כל כך בספרות נכתבת והמתפרסמת ,וזאת בהשוואה נניח, לנושאים כמו חיי צעירים בתל אביב , המסעות של התרמילאים למזרח הרחוק וכו'.וניתן לראות זאת כחלק מן החיפוש אחרי "הנורמליות " בספרות ובתרבות הישראלית .
מצב כזה קיים מזה שנים רבות גם בקומיקס הישראלי .

בעבר היה בקומיקס העברי במשך שנים רבות ייצוג לנושא המלחמה והלחימה בסיפורי הקומיקס בעיתוני הילדים. אבל מאז שנות השמונים נושא זה כמעט ונעלם ואיננו .
. בכתבה זאת ניתן סקירה  כרונולוגית של סיפורים אלה.וניתייחס גם לסיפורי קומיקס על הצבא הישראלי שפורסמו בחו"ל . 

 אבי הקומיקס המלחמתי

 

          יוצר סיפור הקומיקס המלחמתי  בעברית הוא אמן הקומיקס והקריקטוריסט אריה נבון .

        הוא יצר את הז'אנר בתקופת מלחמת העולם השנייה  בסיפור קומיקס  מ"דבר לילדים " של -1941 

   "קטינא החייל "שאותו חרזה המשוררת  לאה גולדברג  על עלילות קטינה הקטן ומאבקו בנאצים שעליהם הוא גדובר בתחבולות שוות. כך למשל  הוא מצייר את ראשו של היטלר על טנק, והאויבים שרואים את פרצופו של מנהיגם, נוסעים אחרי הטנק  ומגיעים  למחנה שבויים של בעלות הברית ; הוא ממריא לשמיים על ידי ניפוח מדי טייס, ואז דג באמצעות חכה חיילי אויב,  הוא מצייר אריה ענק ןמפחיד בעזרתו את האויבים עד שהם נסים בפחד ,זורה בעיניהם חול באמצעות מאוור ,ולבסוף בפעולת שיא    הוא חודר  למחנה נאצי על סוס עץ ,משמיד את התחמושת שם  בירי של תת מקלע ונמלט על סוס אמיתי.

 
 

 בהחלט חומר חזק אבל אין ספק שבתקופת מלחמת העולם השנייה היה בו צורך פסיכולוגי לקוראים הצעירים . 

 

 שנים מאוחר  יותר בכרך כז של "דבר לילדים"  ב-1957  אייר נבון סיפור נוסף מסוג זה  "עוזי נלחם במדבר"   שאותו חרז "איתאי"  ( אוריאל אופק?)  ושנכתב בעקבות מבצע סיני על עלילות חייל  עברי בודד שמשמיד ביד אחת ובתחבולות שונות  על גדודים שלמים של מצרים מטומטמים  בסיני ומשתמש בתותחים שלהם להובלת מים ונפט מאילת

.סידרה זאת היא כנראה שיר ההלל האולטימטיבי בספרות הקומיקס שלנו על החייל העברי שמסוגל להתגבר ביד אחת על צבאות אויבינו המטומטמים.

  

  

 שני הסיפורים האלו של נבון   מלאים לעג ארסי לאוייב המטומטם בין שאלו הנאצים ובין שאל

ו המצרים הם מקבילים יותר מכל דבר אחר לסיפורי "דנידין הילד הרואה ואינו נראה " של "און שריג " ( שרגא גפני ) שבהם יש יחס  הומוריסטי ומזלזל  מקביל כלפי צבא  האוייב ואולי הם שימשו כמקור השראה מסויים.  אבל  הם יוצאי דופן ביצירתו  של נבון ובקומיקס העברי בכלל שבו  אין למצוא יותר זילזול ולעג כזה. 

גידי גזר

גידי גזר פלמחניק .ציירה אלישבע נדל.

לסיפורי מלחמה היה תמיד מקום חשוב יותר בשבועון הילדים "הארץ שלנו " שהיה משום מה לוחמני הרבה יותר ממתחרו "דבר לילדים " שהעדיף להתמקד בסיפורים הומוריסטיים ובהרפתקאות מסביב לעולם.
"הארץ שלנו" פירסם בשנות החמישים את סדרת "גידי גזר" על הלוחם העברי האולטימטיבי "גיד גזר " בקרבות שונים ברחבי המדינה בתקופת המנדט במלחמת העצמאות ולאחר מכן במבצע סיני. בסיפור הראשון גידי גזר נאבק בבריטים ועזר למעפילים כתיכוניסט בקיבוץ . לאחר מכן בסיפור השני על עלילותיו "השיירה המשיכה בדרכה" הגן גידי על השיירות לירושלים ונאבק בלוחמים הערביים,במלחמת העצמאות.בסיפור שלישי .ג'וב מיוחד בנגב" ". גידי גזר נאבק במצרים בנגב במלחמת העצמאות ועוזר לבדווים . בסיפור רביעי מעניין במיוחד " כיתת העצובים" : גידי גזר וכיתת חיילים נועזים במיוחד יוצאים למשימות מסוכנות בנגב בתקופת מלחמת העצמאות ותוך כדי מאבק במצרים ומגלים במערה עצמות לוחם עברי קדום ומגילות גנוזות קדומות . הסיפור המסיים היה "סיפור נוסף בסדרה היה ""בעקבות אל נטף ""שבו גידי נוטל חלק במבצע סיני ומגיע לרצועת עזה בחיפוש אחרי ערבי שאביו חייב לו כסף. .
בסדרה זאת הושם דגש רב על הצורך בעבודת הצוות בין הלוחמים השונים וזאת כנראה הייתה הסיבה שכוחות העל שהיו לגידי בסיפור הראשון בסדרה ( שהתרחש בתקופת המנדט ) נעלמו . המטרה של הכותב הייתה ככל הנראה להראות שגידי גזר אינו "סופרמן" אחד ויחיד , אלא נהפוך הוא , כל לוחם עברי הוא בגדר סופרמן המסוגל למעשי גבורה שלא יאמנו.

את הסיפורים כתב יעקב אשמן העורך של "הארץ שלנו " לעתיד ומי שהתפרסם גם בזכות סיפורי "לולו " שלו על מחשבותיו של ילד חולמני ( כמו גם סיפור מתח שכתב בשם בדוי בשם "בסבך הריגול המצרי ") ואיירה אלישבע נדל ציירת הקומיקס הראשונה בישראל ומי שאיירה במשך שנים רבות את סיפורי הקומיקס של "הארץ שלנו
בנוסף לסיפורי "גידי גזר " "הארץ שלנו" פירסם גם סיפורי מלחמה המתרחשים בזמנים היסטוריים , סיפורים כמו "גם אמנון במתנדבים" של אשמן והקריקטוריסט המפורסם "דוש " שתיאר טקטיקות מלחמתיות שונות בימי השופטים ו"קטועי" האצבעות " של דני פלנט עלילות יחידת עילית בצבאו של בר כוכבא ומלחמתה העיקשת ברומאים.

 
 

מבצע סיני  הופיע בסיפור  מפרי יצירתו של דני פלנט בשם מלב אפריקה ועד שארם עד שייך בשבועון "הארץ שלנו"  כרך ח חוב' 39-50 . 1958.

גיבור הסיפור הוא פלאשי שמגיע ללב אפריקה בחיפוש אחר מדינת ישראל ושם מצטרפים אליו שני נערים כושים גם הם מצאצאי שבט שמתיחס על אנשי שלמה ויוצאים לישראל בדרך הם נלכדים בידי המצרים בשארם א שיך אך משוחררים בידי כוחות ישראל.סיפור הקומיקס הראשון ואולי היחיד שגיבורו הוא פלאשי.

 מבצע סיני חזר והופיע  ב שחזור "אוטנטי"  של הקרב המפורסם ביותר שלו    גם הוא  בסיפור של דני פלנט  "הצנחנים תוקפים "  מ-1959  על  עלילות יחידת הצנחנים במטלה במבצע סיני שנאבקו עם כוח מצרי גדול בהרבה וגברו עליו ושוב המטרה הייתה להראות את גבורתו של החייל העברי הממוצע גם במצבים הקשים ביותר.

 

 

"קטע מסיפור על קרב המיתלה של דני פלנט.

סך הכל נוצרו על מבצע סיני ארבעה  סיפורי קומיקס , עוזי נלחם במדבר" מאת אריה נבון ,סיפור  בסדרת גידי גזר ושני סיפורים  מאת דני פלנט. שלושה מהסיפורים ב"הארץ שלנו ואחד ב"דבר לילדים". והיחס הזה בין סיפורים מלחמתיים בשבועונים נשמר גם בעתיד .

 

הסופר הידוע פנחס שדה שהיה כותב סיפורי הקומיקס הקבוע והבלתי נלאה של "הארץ שלנו " במשך שנים רבות תחת השם "יריב אמציה " , עסק רק לעיתים רחוקות בסיפורי מלחמה.הוא תרם את תרומתו למאמץ המלחמתי רק בכמה מקרים בודדים . דוגמה יוצאת דופן הייתה "צוציק או סוד ארמונו של אסמעיל אל קאדאר" שאיירה אלישבע בסיפור זה הופיע בהארץ שלנו כרך יג ב-1963 עסק בעלילות נער במלחמת העצמאות שעוזר לכבוש כפר ערבי עוין.אך סיפור זה אינו ממיטב יצירתו הקומיקסאית של שדה. הקוראים נאלצו לחכות 10 שנים ליצירה מעניינת יותר מפרי עטו בתחום זה.

דרך בורמה

"דבר לילדים  כאמור " עסק הרבה פחות מ"הארץ שלנו " בנושאי מלחמה.

אפשר להזכיר את "צל"ש " שכתב גידי פוקס בכרך מ' של דבר לילדים ב-1969 ותיאר את עלילותיו של לוחם עברי בתקופה שלפני הקמת המדינה בעזרה למעפילים ובמאבק בצבאות ערב הפולשים. סיפור שנראה כמו הכנה לסיפור "יוסקה מאיור " הגרנדיוזי יותר מכל בחינה שעסק בנושאים דומים במגזין "הארץ שלנו". .
"דבר לילדים" ו"הארץ שלנו" המשיכו לפרסם סיפורי מלחמה "מודרניים " יותר סוף שנות השישים ובראשית שנות השבעים שעסקו במבצעי צה"ל . "דבר לילדים פירסם את "כנפי יונתן " שכתב א. גור אריה .צייר אפריים כהן . כרך לח, 1968 על עלילות טייס שמטוסו נפל במלחמת ששת הימים.
הארץ שלנו פירסם את "טילים בלהבות" . מאת א. חורש שצייר דריאן מ-1970 שבו טייסים ישראליים יוצאים להשמיד טילים מצריים .סיפורים לא יוצאים מהכלל משום בחינה.בשנה זאת פורסם גם סיפורו של פנחס שדה שני חברים באש ובמים " . שאותו צייר דריאן .הרפתקאות שני מילואימניקים (אחד מהם חובש כיפה ) במלחמת ששת הימים.שוב עוד סיפור גבורה שגרתי שהדבר המעניין היחיד שבו הוא שיתוף הפעולה בין חילוני ודתי כנגד האויב הערבי.

מעל לכל יש להזכיר את הסיפור "דרך בורמה " שכתב וצייר מרדכי אלון בכרך לז ב-1967 וסיפר את הסיפור האמיתי על שלושת הפלמחניקים שגילו במקרה את דרך בורמה לירושלים במלחמת העצמאות שבאמצעותה הצליחו כוחותינו להעביר אספקה לירושלים הנצורה.
באופן יחסי סיפור זה היה ריאליסטי ו"אותנטי" בהשוואה לכל סיפורי הקומיקס הקודמים ההרואיים שפורסמו עד אז (אפשר להשוות אותו רק לסיפור של דני פלנט על קרב המטלה ) .האויב הערבי כמעט שאינו מופיע שם ועדיין זהו הסיפור המלחמתי הטוב ביותר של "דבר לילדים" בתולדותיו. 
 

לוחמים "ישראליים " במגזין בוקי

 

עמוד מהסיפור "ההתקפה על תחנת הראדאר" בבוקי.

מגזין הקומיקס "בוקי" יצא לאור בשנים 1967-1971 וממנו  הופיעו 170 גליונות ,יותר מכל מגזין קומיקס אחר בישראל . "  בשלב מסויים לאחר מלחמת ששת הימים   הרבו   לפרסם במגזין זה  סיפורי מלחמה על עלילות לוחמים ישראליים במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים .

סיפורים אלו היו:

סיפורים על תקופת המחתרת ומלחמת העצמאות  

 

 

 

 

דגל הכניעה  חוברות בוקי 49-50 

 

 סיפורה של צוללת בריטית עם צוות ארץ ישראלי שנלחמת בנאצים.

  פריצת כלא עכו מאת ארנונה (גדות )) צייר אשר דיקשטייןבוקי מס' 53.

סיפור פריצת הכלא ב1947.

ההתקפה על תחנת הרדאר חוברות  בוקי  מס' 42-43
ספור "תיעודי " על עלילות לוחמי המחתרת וההתקפה בזמן מלחמת השחרור על תחנת הרדאר של הבריטים. 

הרובה האהוב בוקי מס' 43-44.
סיפור על חייל במלחמת העצמאות בעת חיפושיו אחר הרובה האהוב עליו מביא לתבוסת הערבים ומשתפי הפעולה הנאציים שלהם.

File:Bucky 52.jpg
תותחי המוות מאת "קובי"  בוקי  חוב' 52 ,יולי 1968."
סיפור על כיתת פלמחניקים בזמן מלחמת השחרור שנאבקת בערבים.

סיפורים על מלחמת ששת הימים :

 

צנחני האבדון : סיפור מרתק על יחידת 227 הנועזת" מאת "דני", בוקי מס' 47 -48"
על יחידת צנחנים בתקופת הכוננות למלחמת ששת הימים.

"המרגל הגאוני : ספור מארכיון צבאי מאת "רפי" , בוקי מס' 48 -49"
" בתקופת מלחמת ששת הימים חייל שחושב שנשארו לו רק ימים ספורים לחיות ,רודף אחר מרגל ערבי שהתחזה לחייל ישראלי.

File:Bucky 50.jpg

שייטת הגבורה מאת "אלחנן", חוברת  מס' 50
סיפור על ספינה ישראלית נאבקת בכוחות המצרים שחסמו את מיצרי טיראן לפני מלחמת ששת הימים.

לכאורה אוסף מרשים למדי של סיפורי מלחמה ישראליים .אך האמת המרה  היא שלמרות השמות הישראליים של המחברים והעובדה שהיו אלה סיפורים על מלחמות ישראל נראה שלפחות בחלק מהמקרים ( וכנראה בכולם) היו אלה סיפורים שנלקחו מקומיקסים בריטיים –  BATTLEPICTURE LIBRARY :ספרוני  FLEETWAY של הוצאת   הבריטית ( ואולי גם  מקומיקסים צרפתיים? ) שעסקו  כולםבמלחמת העולם השנייה.  

היה זה העורך הגראפי אשר דיקשטין ששינה באותם באופן מלאכותי לסיפורים על מלחמות ישראל . וכל השמות של מחבריהם "קובי " ,רפי " ,"דני" ,"אלחנן" ,היו כנראה  שמות בדויים של העורך הגראפי.
וכך הלוחמים הבריטיים המקוריים הפכו ללוחמי פלמ"ח או לוחמי צה"ל בזמן מלחמת ששת הימים בעוד שהנאצים ומשתפי פעולה אירופיים שונים שלהם הפכו לערבים. זה ברור במיוחד מהסיפור "דגל הכניעה " שעוסק כביכול בלוחמים ארץ ישראליים בצוללת בריטית בזמן מלחמת העולם השניה שהרי מה היה ללוחמים ארץ ישראליים לעשות על צוללת בריטית בזמן מלחמת העולם השניה?

ככל הנראה רק הסיפור על פריצת כלא עכו היה סיפור מקורי אמיתי. וכל השאר כולל הסיפור ה"הדוקומנטארי  כביכול על "התקפת תחנת הראדאר " היו מזוייפים.
בוקי המשיך רק זמן קצר עם מדיניות זאת ובחוברות המאוחרות יותר השאיר את סיפורי המלחמה בצורתם המקורית הבריטית  סיפורים כמו "נערת המחתרת " "קפטין מדוק" ו"סרג'נט אירונסייד  אימת צהובי העור". .  בכל מקרה  אלה מעולם לא זכו לפופולאריות של סיפורי המדע הבדיוני וגיבורי העל שהופיעו על דפיו וזאת הייתה כנראה הסיבה להיעלמם. 

המיטב שבמיטב.

 

 

 

 

הקומיקס העברי היגיע לשיאו ב"הארץ שלנו" באמצע שנות השבעים כאשר פורסמו שלושת סיפורי הקומיקס המלחמתיים האולטימטיבים של "הארץ שלנו " ושל הקומיקס הישראלי בכלל.ואלה היו שיתוף פעולה בין כותב סיפורי הקומיקס המוכשר ביותר בעברית הסופר פנחס שדה ושל האמן המוכשר ביותר של סיפורי קומיקס באותה התקופה גיורא רוטמן ( שגם אייר את ספרי חסמבה של יגאל מוסינזון ) .
אחד מהם הוא "יוסקה מאיור" שאייר גיורא רוטמן ונכתב בידי רוטמן ביחד עם דב זיגלמן. זהו סיפור הקומיקס העברי הארוך ביותר של כל הזמנים שהופיע בלא פחות מ-81 חלקים בשנים 1972-1973 . היה זה סיפור על מעלליו של לוחם הרואי בתקופה שלפני הקמת המדינה ובעת מלחמת העצמאות בעת המאבק בבריטים ובערבים. היה זה סיפור שהצטיין בהקפדתו על אמינות היסטורית יחסית וברמה הגבוהה של האיור שבו של רוטמן.

 
יוסקה מאיור עם משה דיין
 

לאחר מכן גיורא רוטמן הוכיח את עצמו עם סיפור "קרבי" אחר שהתרחש הפעם בימי הביניים ושהופיע במקביל ל"יוסקה מאיור "  ב"הארץ שלנו "  בשנים 1973-1974 ". היה זה "אבירי הכותל המערבי " שנכתב בידי דב זיגלמן שעסק במלחמה מימי הביניים מסע הצלב הראשון וכיבוש ירושלים בידי גוטפריד איש בויון כמעולה בכל אמני הקומיקס "ההרפתקני " בעברית שבכל הזמנים.

 

סיפור הקומיקס המלחמתי המרשים מכל הוא "שירת הברבור " של פנחס שדה בתחום זה הסיפור האחרון שכתב עבור הארץ שלנו ב כרך 24 ב-1974 "חולות אדומים "  סיפור ב-19 חלקים .שגם אותו אייר גיורא רוטמן. זהו גם סיפור הקומיקס היחיד כמעט שמתרחש על רק ע מלחמת יום הכיפורים .
סיפור זה היה המשך ישיר של ספור קודם בשם "המסכה הצוחקת " שעסק במאבק בין גיבור אמיץ יורם ( ש"כיכב" כבר בסיפורי הרפתקאות קודמים של שדה במגזין ביחד עם חברתו התיכוניסטית הקטינה ,רזיה ) ובין ראש כנופיית נערים שמתגלה במפתיע כאדם טוב מיסודו .
.פריצת מלחמת יום הכיפורים שינתה את קו העלילה של הסיפור הקודם מן היסוד ובסיפור זה יורם ומנהיג הכנופיה עזרא ,מתגייסים לצבא במלחמת יום הכיפורים . לאחר קרב קשה הם נופלים בשבי המצרי אך מצליחים לחמוק ולאחר מסע ארוך ומסוכן לחזור לישראל אל חברותיהם. סיפור זה חסר לחלוטין את ההתלהמות שיש במרבית סיפורי הקומיקס הקודמים והוא יותר מכל אחד אחר מצליח להחדיר בקוראים את תחושת הפחד וחוסר האונים שחש האדם במלחמה ובמאבק כנגד האויב . האויב בצורת קצין מצרי ואזרחים מצרים שונים מוצג שם כאנושי ולא מפלצתי.
למיטב ידיעתי זהו סיפור הקומיקס היחיד שעוסק במלחמת יום הכיפורים.
מעניין שלאחר "חולות אדומים " הסתיימה הקריירה של שדה ככותב סיפורי קומיקס . אך מכל בחינה סיפורו האחרון הוא גם אחד הטובים ביותר .
לאחר שלושת "המאגנום אופוס ים " האלה על ימי הביניים , מלחמת השחרור , ומלחמת יום הכיפורים , הקומיקסים המלחמתיים נעלמו מהארץ שלנו .את מקומם תפסו למשך זמן קצר סיפורי ריגול ולחימה במחבלים וגם אלה היו נדירים למדי ( ורובם ככולם אויירו בידי גיורא רוטמן).
 דווקא המגזין הסוציאליסטי " משמר לילדים" שמיעט מאוד עד אז לפרסם סיפורי קומיקס בניגוד לשני מתחריו החל לפרסם אז  כמה סיפורי קומיקס בעלי אופי מלחמתי.
סיפור בעל אופי מלחמתי פורסם בשנת תשל"ט במגזין "משמר לילדים " בכרך ל"ד בשם "פורצי המחסומים " והיה עיבוד של דניאל לוי של ספר של עמוס בר שתיאר את עלילותיהם שלל חבורת נערים קיבוצניקים בתקופה שלפני קום המדינה שהופכים ללוחמים במלחמת העצמאות יוצאים עם השיירות בדרך לירושלים ולבסוף נלחמים בהר הקסטל . סיפור ששם דגש על ערכי גבורה ביחד עם ערכים סוציאליסטיים . אך אלה כבר נראו כאנכרוניסטיים לחלוטין כאשר הוא פורסם .
ובשנת 1984 בכרך לט של "משמר לילדים" פורסם את הסיפור המלחמתי המתורגם:
. "האיש שאסור לו למות" צייר א. שארלוט סיפור ט. ב. הוברט
היה זה סיפור ריגול מתורגם מימי מלחמת העולם השניה על אדם ממדינה סקנדינבית ניטראלית שמוצא את עצמו כנגד רצונו מעביר רשימה סודית של סוכני בעלות הברית ביוון מידי הנאצים שרודפים אחריו לידי הבריטים . היה זה סיפור אלים למדי ומלא הרוגים ולא זאת בלבד בסיפור זה יש תמונה שממנה ברור שהגיבור קיים יחסי מין עם חברתו.
אך עם כל נסיונו של כתב העת להתאים את עצמו לזמנים החדשים הוא איחר את הרכבת ב-15 שנה . אותו הסיפור נראה כמתאים יותר למגזין "בוקי " מסוף שנות השישים מאשר לאמצע שנות השמונים , כאשר לא היה שום עניין שהוא בסיפורי מלחמה , בקומיקס או מחוצה לו.
סיפור זה הוא אחרון מסוגו וכעבור כמה שנים ב-1985 "משמר לילדים " ביחד עם דבר לילדים והארץ שלנו נסגרו ( למעשה התאחדו למגזין בשם "כולנו " שאינו דומה להם כלל ) וז'אנר זה נעלם מאז למעט כמה דוגמאות בודדות ומאוד לא מייצגות.

הקומיקסאי מישל קישקה חזר אל מסע הצלב הראשון בסיפור הקומיקס הארוך שלו "מיסטר טי במזרח הפרוע " שהופיע ( בצבעים !) במגזין הילדים "משהו " ב-1989 ותיאר את הרפתקאות הגיבור הנוסע בזמן שלו מיסטר טי שלאחר שהוא מגיע למערב הפרוע ולשנות החמישים של דוד בן גוריון מגיע אל הצלבנים העסוקים בכיבוש ירושלים. אך האווירה של הסיפור הייתה הומוריסטית יתר על המידה ולא באמת התאימה לסיפור המלחמתי שהציג ( שהוא עדיין אחת מיצירות הקומיקס המעולות ביותר בעברית ). מן הראוי שמישהו יוציא לאור מחדש את הסיפור הזה כספר כמו גם את טרילוגית הסיפורים של שדה רוטמן וזיגלמן שהוזכרה למעלה.
בשנות התשעים כאשר היה מדור קומיקס משגשג במגזין חיילי צה"ל "במחנה" ניתן היה לצפות ששם יתפרסמו קומיקסים צבאיים של ממש , אבל למעשה מתוך העשרות שפורסמו שם היו רק כמה בודדים שהיו קשורים בצורה זאת או אחרת לנושא המלחמה או אף לנושא הצבא . "במחנה" זכה לביקורות קשות על התעלמותו מנושא המלחמה בסיפורי הקומיקס שבו ככל הנראה מלחמה וקומיקס שוב כבר לא ניראו כהולכים ביחד אפילו עבור "במחנה".
סיפורי הקומיקס הבודדים שקשורים בצורה כלשהיא למלחמה שהופיעו ב"במחנה" היו:
"למה מי זה גואטה ". מאת רב"ט אסף חנוכה. החל ב-3.11.93 . ב-8 פרקים.
עלילות חייל שמתחזה לחייל אחר בשם גואטה שיוצא בעקבותיו למרדף. לבסוף מסתבר שההתחזות קשורה לפגיעה מנטלית במלחמת לבנון.
ואפשר גם להזכיר את "הצלף" מאת בועז לביא ותומר חנוכה . שהופיע ב1997 ב-12 חלקים. על חייל שכתוצאה מפגיעה בעינו ראייתו הופכת למקרוסקופית ולמעשה הוא הצלף המושלם וכתוצאה נשלח בידי הצבא למשימת חיסול של מבוקש.במקרה או לא במקרה אלה היו הסיפור הראשון ואחד האחרונים של המדור וגם הארוכים ביותר מכל סיפורי המדור .
אך סיפורים אלה היו יוצאי דופן ממש בכך שעסקו בנושאים שממש עסקו בלחימה מסוג כלשהוא. נראה שליוצרים השונים לא היה חשק לדון בנושא זה בשלב זה כאשר נראה היה שהשלום כבר נמצא בהישג יד. בשנת חייו האחרונה המדור החל לפרסם את סיפורי "צבנג " של אורי פינק שתיארו את גיבורי סדרת "זבנג " ההומוריסטית שלו בצבא ולאחר מכן המדור נעלם מעל דפי "במחנה" .
מאז אין למצוא יותר סיפורי קומיקס מלחמתיים במקום כלשהו בשפה העברית. נראה שהנושא מרתיע מידי את הכותבים והציירים בתחום שנרתעים גם מקומיקס "הרפתקני" בכלל.
האם אפשר להסיק מסקנות כלשהן על הסיפורים המלחמתיים האלה? מעט מאוד . הם היו נפוצים למדי בשנות החמישים והשישים . אך אפילו אז הם לא היו מרובים באמת בהשוואה לז'אנרים אחרים בניגוד אולי למה שניתן היה לצפות . והם נעלמו לגמרי לאחר מלחמת יום הכיפורים .כמה מהם כמו "עוזי נלחם במדבר " הומוריסטי היו הרואיים "מתלהמים " אך הרבה פחות ממה שניתן היה לצפות. וכמה כמו "דרך בורמה " וחולות אדומים " היו ריאליסטיים ואותנטיים בעלילותיהם והם הטובים ביותר.
ניתן להסביר מיעוט יחסי זה של סיפורים בז'אנר הקומיקס המלחמתי רק בכך שהיוצרים העדיפו להדחיק ולהתעלם מנושא המלחמה אם כל זה שהוא דומיננטי בהוויה הישראלית. הם העדיפו לברוח ממנו.

סיפורי קומיקס זרים

גם בחו"ל הופיעו כמה וכמה  סיפורי קומיקס על הצבא הישראלי

אלו כללו את ::
Unknown author]. "An Army is Born" War War #16 (3rd
story) Feb. 195? (NY : Atlas).
" סיפור מעניין במיוחד משנות החמישים של מחבר אנונימי שהופיע בחברת אטלס
מתרחש בתקופת מלחמת העצמאות בשנת 1948 ומראה כיצד היהודים מנצחים כנגד כל הסיכויים למרות הנשק העדיף של אויביהם שהם נלחמים עם מינימום של כלי נשק ולמרות שהיה עליהם לבנות צבא מלוחמים היהודיים שבאו מכל קצוות תבל. .
באופן אירוני שיא הסיפור הוא כאשר חייל ישראלי מקריב את חייו והופך לפצצה אנושית דהיינו מתאבד .בסיפור הם השתמשו במונח האנגלי suicide bomber" וייתכן מאוד שזהו אחד השימושים הראשונים במונח זה שמאז כמובן הפך לתיאור של המתאבדים הפלסטינאים .

זמן קצר לאחר מבצע אנטבה ב-1976 הופיעו סיפורי קומיקס על מבצע צה"לי בעיתונים בחו"ל דווקא . לפחות שני עיתונים פירסמו תיאורים של המבצע כסיפורי קומיקס. באיטליה פורסם תיאור קומיקס של המבצע בסגנון ריאליסטי מאת Fabrizio Busticchi ש הסגנון שלו מזכיר קצת את הוגו פראט. שפורסם בעיתון האיטלקי: Corriere della Sera .ועמוד דומה הופיע בעיתון צרפתי ,הם תיארו בצורה גראפית-קומיקסאית את המבצע בגלל המחסור בתצלומים .

אלו כללו את :
התפוצצות " ג'מס ביל וצ'אק אוסטין ( 2003 Jemas, Bill and Chuck Austen."Blow Up" _411_ #1 (1st
story) June 2003 (NY : Marvel).
)
שווה לקרוא אותו אפילו אם רק להגיד "אה? " בסיום זה הסיפור הבדיוני של חייל ישראלי שאישתו וילדו נהרגים במתקפת התאבדות בידי פלסטינאי .החייל מסתכן במשפט צבאי גונב מפציץ ומפגיז את האויב הפלסטינאי עם עלונים המבקשים מהם להפסיק את ההרג….9. כנר על הפנים " מאת טרי לה-באן ( 1993)

Laban, Terry. "Fiddler on My Face" _Cud_ #5 Dec. 1993
(3rd story) (Seattle, WA : Fantagraphics).
שבו הכפר של טוביה ברוסיה של סוף המאה ה-19 מאויים בידי קוזאקים עד שפתאום מופיעים צנחנים ישראליים ומצילים את המצב.
האמן האמריקני היהודי ג'ו- יעקב קוברט , המוכר כאמן קומיקס מלחמתי מוכשר במיוחד מסדרות על מלחמת העולם השנייה כמו "סרג'נט רוק " פירסם בספר הקומיקס שלו "חוויותיהם המסעירות של יעקב ואייזק " שיצא לאור בעברית סיפור בשם הנס המבוסס על פרשה אמיתית ממלחמת ששת הימים על כניעה של יחידה מצרית לישראלים כתוצאה מתעתוע שגרם להם לחשוב פלוגה קטנה למורכבת מ-50 טנקים .

 

יתכן שעתה לאור המצב המלחמתי שבו אנו נמצאים שלא נראה שיסתיים בעתיד הקרוב לעין , המלחמה תחזור גם לתחום הקומיקס.
האם בקרוב אמן קומיקס כלשהו יצור סיפור על חיילי צה"ל הנאבקים בחיזבללה במלחמת לבנון השנייה?

חוברת "מגזין זבנג" עכשווית מימים אלו של מלחמת החיזבלאלה.צייר אורי פינק.

קישורים

מיואב בן חלב ועד סאברא מאן :תולדות הקומיקס העברי

היכל התהילה של הקומיקס העברי

בוקי המגזין בשבילך :

אריה נבון

קטינא החייל
פנחס שדה כותב קומיקס 

גידי גזר

דרך בורמה

חולות אדומים 

ציור מאת אורי פינק .מתוך הספר "הגולם"
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: