בחיפוש אחרי גיזת הזהב

 

 

הרומן ההיסטורי של רוברט גרייבס "גיזת הזהב" הוא הרבה יותר מעוד רומן המבוסס על סיפור מיתולוגי מפורסם .זהו ספר ששימש כמקור השראה למחבר עצמו ליצור תיאוריה היסטורית ודתית שהייתה לה השפעה עצומה על אלפי אנשים ועל הפאגאניזם המודרני .

בהוצאת הספרים "אודיסאה " יצא לאור בימים אלו תירגום חדש ועדכני בידי איתאמר פאראן  של הרומן ההיסטורי הפנטסטי המפורסם "גיזת הזהב " של רוברט גרייבס ,ספר שתורגם לראשונה ב-1959 בידי משה דור .וזהו אינו עוד רומן היסטורי רגיל ,זהו ספר שהביא ליצירת תיאוריה היסטוריוסופית -דתית שלמה.

  

רוברט גרייבס

 

המחבר רוברט רנקה  גרייבס   היה אחד המשוררים הבריטיים הידועים והחשובים ביותר של המאה העשרים. הוא גם היה  נכדו של אחד ההיסטוריונים הגרמניים  הגדולים המפורסמים  והמשפיעים ביותר של כל הזמנים  לאופולד פון רנקה  אדם שלא היה "סתם  היסטוריון אלא "היסטוריוסוף"  , פילוסוף של ההיסטוריה ,  שנודע כמי שפיתח את הטענה שיש "היסטוריה אובייקיטיבית ". הוא האמין כי העבר ניתן למדידה ,לתיוק ולסיווג ,כי יש לו משמעות ,חוקים והיגיון כמו בחוקי המכניקה , חוקים  שניתן להגיע אליהם  ולהבין אותם  וכי על ההיסטוריון לפעול  ללא כל "משוא פנים " על מנת להגיע לאמת אובייקטיבית  זאת.

 תפיסה זאת  של רנקה שלטה פעם לפני עשרות שנים באופן מוחלט,בלתי ניתן לערעור  ורודני ממש בתחום המחקר ההיסטורי ,כיום בעידן הפוסט מודרני  שלנו של "הנראטיבים שלכל אחד מהם יש אמת משלו " היא ,בלשון המעטה מאוד לא אופנתית .

הנכד  רוברט גרייבס  ניהל כל חייו מלחמת גרילה עקשנית  כנגד התיאוריות ההיסטוריות  של הסב ונגד גיבורו "האדם ההיסטורי " החי במציאות היסטורית שניתן לפענחה ולהבינה. הנכד נמשך כל חייו אל ענקי המיתוס של כל העמים בכל הדורות,ובהם הקלטיים ואפילו המיתוסים העבריים הקדומים  ובראשם גיבורי המיתוסים היווניים ,ומעל כולם אל כרונוס אל הזמן  אבי האלים היוניים שתואר כמי שטרף את צאצאיו . אלגוריה לזמן העושה שמות  בבני הדורות השונים והופך אותם לאבק .

 גרייבס האמין באמונה חזקה ואובססיבית שאין שום משמעות להיסטוריה ונגזר עליה לחזור על עצמה שוב ושוב ושוב. ואת אמונה זאת היציג בספריו ובשיריו השונים .  

הוא עצמו תרם תרומה חשובה ליצירת מיתוס מודרני  הודות לביוגרפיה שכתב ב-1927 על ידידו הטוב הסוכן החשאי ת.א. לורנס הלא הוא "לורנס איש ערב "  שהייתה במידה רבה אחראית למיתוס שנוצר סביב איש זה,שהפך לגיבור המפורסם ביותר של מלחמת העולם הראשונה . 

 גרייבס התפרסם בתחילה הודות לספרי שיריו והודות לספר זיכרונותיו על חוויות הלחימה האיומות במלחמת העולם הראשונה "שלום ולא להתראות " ( 1929 , תרגם מאיר ויזלטיר ,הוצאת משרד הביטחון וזמורה ביתן ,1987) . הוא התפרסם בשנות השלושים גם הודות לביוגרפיה שכתב ב-1927 על ידידו הטוב הסוכן החשאי ת.א. לורנס הלא הוא "לורנס איש ערב " Lawrence and the Arabian Adventure שהייתה במידה רבה אחראית למיתוס שנוצר סביב איש זה ביחד עם ספר הזיכרונות שאותו כתב לורנס בעצמו.

 

 

אבל היום הוא ידוע בראש ובראשונה לא כל כך בגלל שירתו כמו בגלל הרומנים ההיסטוריים שחיבר ובראשם "אני קלאודיוס " והמשכו "קלאודיוס האל " : ספרי זיכרונותיו של הקיסר הרומאי בשם זה על כל התככים הרציחות וההרעלות שהיו מנת גורלם של בני משפחתו הקיסרית שהוסרטו בשנות השמונים לסדרת טלביזיה מפורסמת שבדיעבד נחשבת לאחת הסדרות המופתיות של הבי בי סי.


רוברט גרייבס חיבר גם  רומנים היסטוריים אחרים . אלו כללו את הרומן תנ"כי המעניין  My Head! My Head"ראשי ראשי ! 1925) סיפור הנביא אלישע שהחיה בן מת של אישה השונמית המביא כמה תיאוריות מעניניינות מאוד על משה רבנו והסיבה שנאלץ למות מבלי שכף רגלו דרכה בארץ המובטחת .

 בספר קצר זה יש את הניצנים הראשונים  הלא מודעים עדיין של תיאורית האמונה באלה האם שלו שתפרח שנים לאחר מכן  בספרים כמו "האלה הלבנה"(  1948 ,תורגם לעברית בידי טלה בר ) ואחרים שבהם תיאר את הפגניזם הקדמון כמבוסס על עבודת האלה האם בדת שבה היה לנשים מקום מרכזי עד שהופיעו שבטי הברברים הפרימיטיבים הלוחמניים הן ביוון והן בארץ ישראל, ויצרו דת חדשה אכזרית ופנאטית, עבודת האל האב צמא הדם ושונא הטבע שהתבססה על דיכוי הנשים . .גרייבס תיאר את החברה שהתבססה על פולחן האלה ככמעט כאוטופית. על התיאוריה המיתית של גרייבס "החטא הקדמון " של האנושות היה הפניית העורף לשלטון המטרי ארכי של הנשים וזניחת האלוהות הנקבית או "האלה הלבנה ".
אותה אלה לדעת גרייבס היא אם כל שירה ,ולא תהיה תקנה לשירה וסופה לשקוע אלא אם כן יחודש פולחן "האלה הלבנה".
לרעיונותיו של גרייבס אם כי אין להם בסיס כל שהוא במציאות ההיסטורית הייתה השפעה גדולה. כיום יש אלפי מאמינים ( ומאמינות ) " ניאו פאגאנים" ברחבי אירופה וארה"ב שדתם מבוססת למעשה על עיבודים שונים של התפיסות של גרייבס.

 לתורה של גרייבס הייתה השפעה גדולה גם על החוקר הישראלי רפאל פטאי שהיה ידידו של גרייבס וחיבר עימו ספר בשם "המיתוסים העבריים " ובהשפעת רעיונותיו חיבר ספר ( שלא תורגם ) על ה"אלה העבריה " . לגרייבס הייתה השפעה עצומה על חוקרי מיתולוגיה כמו ג'וזף קמפבל ודרכו על הבמאי יוצר "מלחמת הכוכבים " גו'ורג' לוקאס ודרכם על מליונים רבים אחרים של צרכני מדיה שונים . 
תיאוריה זאת סיפר גרייבס לימים הייתה תוצר של אינטואיציה פתאומית פרי עבודה על הרומן היסטורי גיזת הזהב ( 1944) ) על ימי יוון הקדומה שבמקור כל מטרתו הייתה להציג סיפור קדום בגרסה מודרנית וכמו כל הרומנים האחרים של גרייבס ( שלכולם בז וראה בהם יצירות נחותות בהשוואה לשירתו ) כל מטרתו הייתה לשלשל לכיסו של גרייבס כמה שטרלינגים שלהם היה זקוק מאוד .

ואולם לפתע פיתאום צצה במוחו תורה שלמה על דת קדומה של מאמיני האלה הלבנה ששלטה ביוון ובעולם הים תיכוני כולו  לפני פלישת היוונים לשם שהביאו עימם אלים גבריים שונאי נשים .

גרייבס   לא התייחס בתחילה לרעיון ברצינות רבה וראה בו לא יותר מבסיס לספר שיוסיף לו עומק ומקוריות  בדומה למה שעשה במקביל הסופר טולקיין שכתב באותו הזמן את "שר הטבעות " שהיה מבוסס על תיאוריה היסטורית פילולוגית לא רצינית אחרת .

אולם תוך כדי הכתיבה ולאחריה השתכנע גרייבז כי הרעיון שעלה בו באקראי אכן משקף את המציאות ההיסטורית הקדומה כפי שהייתה. הוא היגיע למסקנה שהאלה הלבנה עצמה היא שהעלתה בו את הרעיון והוא משמש כסוג של משורר/נביא עבורה.  

ומאז הקדיש את חייו לפיתוחו של הרעיון  ביצירות ספרות ועיון שונים ולמעשה יצר  דת חדשה . 

 

המסע הקדמון

התרגום הראשון של "גיזת הזהב" לעברית בידי משה דור .

במפתיע למרות שזהו רומאן למדני מאוד המלא בשפע הידיעות של גרייבס על העולם היווני המיתולוגי הקדמון זהו גם רומן מעולה ומבדר במאוד וללא ספק אחת מיצירותיו הטובות ביותר של גרייבס .
הסיפור הוא גירסה נוספת של אחד הסיפורים המפורסמים ביותר של המיתולוגיה היוונית ,ואולי המפורסם ביותר אחרי סיפור מלחמת טרויה ( שאמורה הייתה להתרחש דור אחד לאחריו ) של מסע של הארגונאוטים מיון הקדומה לארץ קולכיס ( ככל הנראה גרוזיה של היום ) בקווקז בחיפוש אחר גיזת זהב נסתרת וקדושה.

Golden Fleece illustration

איור ל"גיזת הזהב " מאת רוברט גרייבס
סיפור זה הוא הגירסה הראשונה לסיפור המסע וההרפתקאות של מפגש עם תרבויות חדשות ועולמות לא ידועים שאנחנו מכירים כיום מסדרות כמו "מסע בין כוכבים ". וה"ארגו" ואנשי צוותה האמיצים ( אם כי המלאים וגדושים בחולשות אנוש שונות ) הם המודל הראשון לצוות ספינות מחקר    כמו "האנטרפרייז"  ,הם יוצאים באומץ למקומות שבהם "עדיין לא דרכה כף רגל אדם " (יווני לפחות ) . .
זהו סיפור שזכה לשפע של גרסאות לאורך הדורות כולל בימינו גם  גרסאות קולנועיות וטלביזיוניות.

רק לפני כמה חודשים נמסר  שחבורה של ספנים יווניים אמיצים יצאו בספינה שנבנתה בדייקנות על פי המודל של הספינות היווניות הקדומות לשחזר את המסע הקדום מיוון לגרוזיה.

 

תרגום לעברית של גירסה יוונית קדומה של "גיזת הזהב"

גרייבס לא רצה ליצור בספרו "רק " עוד גרסה של סיפור הרפתקאות הארגונאוטים במסע הארוך והמסוכן בין שפע עמים מקורבים פחות ויותר ליוונים ולאמונותיהם , אלא יצירה שתהיה לא פחות מהגרסה האולטימטיבית של הסיפור ושתהיה הרבה יותר מסיפור מסע מרתק . גרייבס משתמש במסע כדי לתאר את סיפור המאבק בין חסידי הדת היוונית החדשה של מעריצי האולימפוס והאלים שבו ,דת שנוצרה ממש בשנים שלפני המסע כתוצאה מסדרת החלטות פוליטיות ובין חסידי הדת הישנה של האלה האם שבה מאמינים העמים שנכבשו זה מקרוב בידי הפולשים היווניים וכעת תרבותם מדוכאת בידי הפולשים .

המאבק מתואר כמתנהל  בצורות שונות ומגוונות כמעט בכל מקום אליו מגיעים הגיבורים הארגונאוטים וכל פעולה  שהם עושים תורמת  לו בצורה זאת או אחרת.  

 

 

 

 במיוחד מרשימה בספר דמותו של הרקולס הגיבור היווני הקדום בעל הכוח האדיר שעם זאת יש לו נטיות מוזרות עבור רומן שנכתב בשנות ה-40 של המאה הקודמת אבל הם נראות כטבעיות ברומאן שנכתב היום כמו משיכה הומוסקסואלית לנערים צעירים ורצון לחיות ולהתלבש כאישה. גדולתו של גרייבס היא שהוא מסוגל תאר דמויות כאלו בהומור ואם זאת להראות לקורא למה הם יצרו משיכה כזאת בבני דורם ובדורות הבאים .חבל רק שהמתרגם לא שמר על עקביות ולא נתן את השם היווני של הדמות "הראקלס " במקום השם הרומאי המוכר יותר אך האותנטי הרבה פחות .

 

הסיפור עצמו אינו פנטסטי ממש. גם לאירועים הפנטסטיים ביותר המתוארים במיתולוגיה ניתן בדרך כלל הסבר רציונאלי כל שהוא .אבל הרושם שנישאר אצל הקוראים הוא שלמרות המסווה הרציונאלי הרי "מתחת לפני השטח " ישנם  כוחות על טבעיים המכוונים את ההתרחשויות ובראשם האלה הלבנה .  

 
 

בסופו של דבר חשיבותו האמיתית של הספר היא בהיותו כמקור ההשראה לתיאוריה היסטורית פילוסופית דתית שפיתח גרייבס מאז אבל הרומאן עדיין עומד בפני עצמו כיצירה מהנה ומרתקת שמצליחה לתת תמונה אותנטית, לפחות לכאורה, של העמים היוונים הקדמונים ודרכי חשיבתם ,גם אם לתמונה זאת אין כל קשר למציאותה ההיסטורית האמיתית כפי שנתגלתה בידי הארכיאולוגים בעשרות השנים שחלפו מאז שגרייבס פירסם את הספר .
חבל שהמתרגם איתמאר פאראן השמיט (( כפי שעשה המתרגם הקודם משה דור) את אחרית הדבר האינפורמטיבית מאוד של גרייבס על מקורות הסיפור ומשמעויותיו שבה תיאר את התפתחות סיפור הארגונאוטים לאורך הדורות ואת הדרך שבה יצר אגב כתיבת הספר את התיאוריות המיוחדות שלו על התפתחות הדת והתרבות האנושית ,תיאוריות שהפכו מאז מרכזיות ליצירתו . . ,יש בה משום לתת לקוראים הבנה רבה לגבי העולם המסובך והמסוכסך של גיזת הזהב והעולם המסובך והמסוכסך עוד יותר של מוחו של המשורר ויוצר המיתוסים רוברט גרייבס.
גרייבס המשיך לפתח את התיאוריות האלו שיצר בשורה של ספרים על המיתולוגיה היוונית שבהם היציג את התיאוריה שפיתח במיוחד עבור "גיזת הזהב" על הדת של האלה האם כאמת לאמיתה המשתקפת בסיפורים השונים של המיתולוגיה היוונית  .ספר אחד כזה שתורגם לעברית הוא  אלים וגיבורים במיתולוגיה היוונית  שתורגם בידי יובל ואליס ,הוצאת פראג, 2002 )

 מייד לאחר "גיזת הזהב" כתב גרייבס  ספר העוסק בהיסטוריה יהודית, KING JESUS   ( "המלך ישו "1946 תרגם לעברית רמי שלהבת 2010  ) שלא תורגם לעברית אם כי הוא על חייו של ישו הנוצרי שהוא מעין השלמה לספרי "אני קלאודיוס " שכן הוא מתרחש באותה התקופה בארץ ישראל ומופיעות בו כמה מאותם הדמויות כמו הקיסר אוגוסטוס ואישתו ליויה.

ספר זה כבר  קשור לתיאוריות "האלה הלבנה " שלו שגרייבז החל להאמין בהם באמונה שלמה לאחר שיצר אותם כסוג של שעשוע עבור "גיזת הזהב".  . ישו הנוצרי מוצג שם כ"שליח "של האל האב הנחוש בדעתו להשמיד סופית כל שריד של אמונה באלה ,מבלי שיבין שבכך ישמיד את החיים בעולם אך בצליבתו הוא רק מאשר כנגד רצונו  את האמונה באלה והופך להיות חלק בלתי נפרד מפולחנה .

 עוד ספרים מעניינים מסוג זה שלא תורגמו כוללים את THE HEBREW GOSPEL ( הבשורה העברית ,שפירסם ביחד עם החוקר היהודי יהושע פודרו ב-1954 ושבו ניסו השניים לשחזר את המקורות היהודיים של הברית החדשה שזוייפו לדעתם בידי מחברי האבנגליונים ומייסדי הכנסייה הנוצרית גרייבס ופודרו כתבו ספר המשך בשם Jesus in Rome ( ישו ברומא, 1960 ) שבו טענו שישו לא מת על הצלב כפי שסופר בברית חדשה אלא נשאר בחיים נדד בעולם והיגיע לרומא ולבסוף מצא את מותו כעבור שנים בקשמיר שבהודו ששם נקבר.

השניים פירסמו גם את " צלע אדם ,( 1955 ) על המתולוגיה "הטרום מקראית " המשוערת ביחד עם החוקר הישראלי רפאל פטאי גרייבס כתב על נושא זה את "מיתוסים עבריים : ספר בראשית (ותורגם לעברית בידי משה אראל בהוצאת מסדה -1967 ) ובהשפעת רעיונותיו של גרייב0חיבר פטאי ספר ( שלא תורגם ) על ה"אלה העברייה " .

גרייבס התעניין לא רק בעבר אלא גם בעתיד. עבור סדרה שעסקה בתחזיות עתידניות על תחומים שונים הוא כתב ספר בשם Lars Porsena or The Future of Swearing and Improper Language ( עתיד ניבולי הפה ,1927 ) שבו ניסה להעלות על דעתו כיצד יראו ניבולי הפה באנגלית של העתיד . מיד לאחר מכן ב-1928 פירסם באותה הסדרה מעין ספר המשך שבו שעסק בעתיד ההומור.

הסיכום הסופי של עניינו זה בעתיד היה בספר מדע בדיוני בשם רוח מצפון ( 1949 שתרגם מ. אטר ב-1966 ) אחד הרומאנים האחרונים שכתב על משורר מימינו , בבירור גרייבס עצמו , שנלקח למסע בזמן לאוטופיה עתידנית בשם "כרתים החדשה " שבה הוקמה לתחייה הדת הפמיניסטית קדומה של האלה וכוהנותיה כפי שתוארה ב"גיזת הזהב" .
מספר זה ברור שגרייבס האמין שהעתיד כמו גם העבר שייך לאלה ולמאמינותיה.

 

 

סיפור גיזת הזהב הופיע בגירסאות שונות בעברית במסגרת קבצי אגדות שונות מהמיתולוגיה היוונית .

רשימה של יובל ווליס שלהן יש כאן :

גירסאות בודדות  של סיפור "גיזת הזהב "בעברית  רובן לילדים כוללות את :
אליזה אורזשקו "מאגדות היוונים ( 1899) תירגם יהודה גור גרזובסקי , הוצאת תלפיות ,ירושלים 1916. עיבוד של סיפור 
 נתנאל הותורן גיזת הזהב של  תרגם יצחק לבנון צייר זיוה שישה,הוצאת מ.מזרחי,1967. 

אפולוניוס מרודוס ,הארגונאוטיקה או יזון ,גיזת הזהב ומדיאה תורגם מתרגום גרמני ישן ( 1780) עם הערות בידי יוסף האבן .(נבו) הוצאת ירון גולן, 1996. תרגום של תרגום ישן מאוד של היצירה הקדומה המפורסמת ביותר על הנושא.
רקפת זוהר ,המסע אל גיזת הזהב, צייר אבנר כץ  הוצאת זמורה ביתן

. שרה לבני גיזת הזהב ואגדות נוספות"הרפתקאות גיבורי ואלי יוון ומיפגשיהם עם בני האדם איור אירנה בת צבי ודניאל אקרמן , אסטרולוג 2005.

"הספינה "ארגו " בבול יווני.

 

 

קישורים רלבנטיים:

 

גיזת הזהב

יובל ווליס על גיזת הזהב

גירסת אהרון שבתאי

ארגונאוטים בויקיפדיה
וגם בויקיפדיה  

יסון מנהיג הארגונאוטים בויקיפדיה

מיכאל ווד על ג'יסון וגיזת הזהב

קולכיס שווה גרוזיה
שחזור מודרני של המסע

גיזת הזהב מאת אפולוניוס מרודוס

גיזת הזהב מאת נתנאל הותורן

גירסה אחרת של גיזת הזהב מאת פדריק קוליום

 

רוברט גרייבס בויקיפדיה

רוברט גריבס בויקפדיה בעברית

רשימת הספרים של גריייבס

התיבה שיר מאת גרייבס

האלה הלבנה בבוקמי

גרייבס והאלה המשולשת

טלה בר על המיתוס הפגאני הגיבור והאלה הלבנה

מיכאל שרון על האלה הלבנה בשירה העברית

 

ביבליוגרפיה בעברית למיתולוגיה היוונית מאת יובל ווליס

 

גרייבס ולורנס איש ערב

סיפורת תנ"כית פגאנית

שובם של עובדי האלילים

אני קלאודיוס:סדרה על פי רוברט גרייבס 

 

 אייר אבי כץ.

תודה לדני סלס על הסריקה .

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז כהן  On אוגוסט 11, 2006 at 4:40 pm

    סוף סוף תרגמו והוציאו אותו מחדש. איזו בשורה משמחת. איזה יופי.

  • י. ווליס  On אוגוסט 16, 2006 at 10:49 am

    וזה המקום להזכיר את ספרו החשוב (אולי יותר מכל השאר) של גרייבס בנושא המיתולוגיה היוונית, 'Greek Myths', שהופיע בשנות החמישים ועורר לא מעט סערה בזמנו בקרב אנשי האקדמיה, שדחו הרבה מהתיאוריות של גרייבס, כמו למשל עניין המיתוס הפלגסיאני (סיפור הבריאה המינואי, שלדעתו קדם לזה המוכר מהסיודוס) שהוא שיחזר ממקורות קיימים. אחד מאותם מקורות היה של אפולוניוס מרודוס, מחבר 'מסע הארגונאוטים' – אולי היצירה הספרותיות היחידה שהתבססה על המיתולוגיה ששרדה לימינו (יצירה נוספת ששרדה היתה 'חמור הזהב' של אפוליוס, שגם אותה תרגם גרייבס וגם היא הופיעה בנוסח עברי).

    גרייבס בכל זאת תרם משהו למחקר המודרני, והוא נזכר בכמה שורות באחד מספרי הלימוד הרשמיים על המיתולוגיה, כמי שהראה את חשיבותו של הפולחן כרקע למיתוס והמקור לו.

    כמו תמיד במקרה של תרגומים מחודשים, מצער שדברים שטרם תורגמו, כמו הספרים שהוזכרו לעיל (בעיקר זה של פטאי), לא נבחרו לתרגום.

  • מספר 666  On אוגוסט 17, 2006 at 7:00 am

    שחבל שלא תרגמו את הספרים עם פטאי.
    אבל בניגוד למה שכתבת בהודעה אחרת אני דווקא חשוב שטוב עשו אודיסיאה שתירגמו את הספר המחדש.
    התרגום של משה דור כבר עאזל לגמרי מהשוק ,והיה מקוםלעדכנו.
    יישר כוחה של אוידיסאה שהחליטו לתרגם אתה ספר מחדש.
    רק חבל לי שלא הוסיפו את אחרית הדבר המפורטת של גרייבס שהיא מעניינת מאוד בפני עצמה.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: