טרזן בבית האבות: תומר חנוכה וג'וני וייסמילר

השחקן ג'וני וייסמילר שחקן טרזן המפורסם מכולם

 

האמן הישראלי  תומר חנוכה פירסם לאחרונה גירסה עברית של סיפור הקומיקס שלו "בית הקברות לפילים " בחוברת "מסמרים 2" ,סיפור על ימיו האחרונים של שחקן סירטי טרזן המפורסם מכולם ג'וני וייסמילר.

ג'וני וייסמילר למד לשחות בגיל צעיר כחלק ממלחמתו במחלת הפוליו. לאחר שזכה בחמש מדליות זהב אולימפיות גילם את טרזן בעשרה סרטים, שבהם כמעט ולא התבקש לומר מלה. הם טענו שיש לו קול צייצני." "(עמוד 141)

לאחרונה  יצא לאור הגיליון השני של "תקופתון" ( למעשה קשה להגדיר מהו פריט ספרי זה בדיוק זוהי ככל הנראה אנתולוגיה של סיפורים ומאמרים שאמורה לצאת באופן קבוע) בשם "מסמרים " .

הגיליון הקודם הראשון עסק בנושא הפופולארי תמיד "יחסים"והגיליון הנוכחי עוסק בנושא שהוא ככל הנראה פופולארי הרבה פחות "בעתיד". לאמיתו של דבר לרוב החומרים שם אין שום קשר לנושאי עתידנות ואולי ההוצאה התקשתה למצוא פריטים מתאימים שיענו על הנושא המאתגר. וכך בכריכה האחורית מוסבר שבעצם רוב הפריטים עוסקים במה שהיה במבט מהווה (העתיד של העבר) " תירוץ יפה אבל זה אומר שלמי שקונה את הספר הזה בציפייה שהוא יעסוק בנושא המוצהר צפויה הפתעה ואולי גם אכזבה.
בכל זאת אפשר למצוא "במסמרים " כמה פריטים מעניינים ורלבנטיים כמו תרגום סיפור של פיליפ ק. דיק "הדור השני " על עתיד שבו רובוטים שכבר אי אפשר להבדיל בינם ובין בני אדם משמשים כמכונות הרג קטלניות ששימש כבסיס לסרט מדע בדיוני סביר.
ויש גם מאמר-סיפור מעניין מאוד של אופיר טושה גפלה בשם "האידיוט ממחר" שבו הוא תוקף את ההתפתחות הטכנולוגית וקובע נחרצות שהיא מטמטמת את בני האדם. יש לו שם נקודות שבהחלט מעוררות מחשבה שאפשר להסכים עימם והרבה נקודות שאפשר להתווכח עליהן ( בתור דוגמה אם היינו עוצרים וחוזרים אחורה לאיפה בדיוק מן הראוי לחזור לימי המאה ה-18 או ה-19 ? ) וכאן כדאי לזכור שבכל תקופה מאז המצאת הכתב היו אנשים שקוננו על ההתפתחות שהורסת את האינטליגנציה והסקרנות הטבעית בדיוק כפי שטוען היום גפלה .אבל הרשימה של גפלה בהחלט משיגה את מטרתו בכך שהיא מראה לקורא נקודת מבט שונה ולגיטימית על מצב התרבות כיום .
ככלל הכרך של "מסמרים " הוא גיבוב של פריטים שונים מאוד זה מזה ברמתם אולם הטובים ביותר הם גבוהים מאוד ברמתם והם מעוררים סקרנות לגבי הכרכים הבאים בסדרה זאת .

בית הקברות לפילים


אבל דומה שהפריט המרשים ביותר בספר ,לפחות לטעמי אינו פרוזה דווקא ,זהו סיפור קומיקס  בשם "בית קברות לפילים " מאת תומר חנוכה .
,הסיפור "בית קברות לפילים " מופיע בקובץ כמקורי לחלוטין אבל הוא הופיע לראשונה באנגלית עוד ב-2001    New Thing: Identity an Anthology, Edited by Jim Higgins  ופורסם לאחרונה גם בקובץ הסיפורים באנגלית של תומר ( אם כי זה אינו מצויין בשום מקום ב"מסמרים" והרושם שנוצר הוא שזוהי הופעתו הראשונה של הסיפור) .
זהו סיפור על הדמות האמיתית של השחקן הזקן ג'וני וויסמילר השחקן המפורסם ביותר שגילם את הדמות האלמותית של טרזן איש הג'ונגל ובעברו הרחוק עוד יותר שחיין אולימפי מפורסם ושיאן עולמי וזוכה בכמה מדליות זהב אולימפיות . "בית הקברות לפילים" עוסק בפנטזיות של השחקן הזקן ג'וני וייסמילר החולם על ימיו כטרזן בסרטים של שנות השלושים ויש בו דיון מעניין מאוד על הניגוד הקשר בין הפנטזיה והמציאות .דהיינו לא סיפור פנטסטי ממש אבל עוסק בפנטזיה ,אז בהחלט גבולי. הסיפור מבוסס על העובדה הידועה שכאשר שהה וייסמילר הזקן והסנילי בשנות ה-80 בבית זקנים, השמיע שם שוב ושוב את שאגות "טרזן" שלו ושכח את העובדה שהוא איננו וגם מעולם לא היה, טרזן איש הקופים.
בסיפור של חנוכה הבנוי משורה בלתי פוסקת של "פלאש באקים "ויסמילר הישיש נזכר בחייו בשחקן טרזן צעיר ונמרץ כאשר הוא יושב כזקן חלוש וחסר אונים בבית אבות .
הסיפור של חנוכה עובר ללא הפסקה בתחכום רב בין שלוש "מציאויות " המציאות של ויסמילר הזקן בבית האבות ששם הוא מטופל כילד קטן בידי האחיות ,
המציאות של זיכרונותיו על ימיו הגדולים כשחקן כוכב בסרטי טרזן,ומזיכרונותיו מתגלה שהיה רחוק מאוד מלהיות דמות מרשימה בחייו האמיתיים. במציאות הוא היה אדם קטנוני ומטופש למדי .
והמציאות השלישית שאליה חוזר השחקן הזקן יותר ויותר היא המציאות הפנטסטית של טרזן עצמו מלך הג'ונגל האלמותי ששומר על אוצרות "בית הקברות של הפילים" הדמות שוייסמילר האמיתי היה שונה ממנה עד כמה שאפשר גם בימי שיא הקריירה שלו ככוכב קולנוע . .
זהו סיפור מדכא וחזק מאוד על ההבדל והקשר בין הפנטזיה והמציאות ,ומבחינתי זוהי אחת מנקודות השיא של חוברת "מסמרים " ומראה מה מדיום הקומיקס יכול לעשות במיטבו גם ללא שימוש רב במילים אלא רק באמצעים ויזואליים.
כמובן הסיפור הוא רב עוצמה הרבה יותר למי שמכיר את הסיפור האמיתי על גו'ני וייסמילר וסביר להניח שרוב הקוראים לא יהיו מודעים לסיפור האמיתי וחבל העניין לא הוסבר יותר במבוא כלשהו אבל מצד שני אולי לא היה בכך באמת צורך,הסיפור באמת עומד בפני עצמו. על רגליו שלו. .

הסיפור של חנוכה הוא רק האחרון בשורה שלא קצרה של יצירות של ישראלים שעוסקים בגסיסתו ובמותו של ג'וני וייסמילר שחקן שזכה לתשומת לב שכמוה לא זכה אף כוכב הוליוודי אחר בתרבות הפופולארית של ישראל .
עדות לרושם החזק שעשה וייסמילר על בני התקופה ניתן למצוא בעובדה שכאשר שהה וייסמילר הזקן והסנילי בשנות ה-80 בבית זקנים, שם השמיע שוב ושוב את שאגות "טרזן" שלו, שימש הדבר נושא למאמרים מרובים בעיתונות הישראלית , אשר התייחסו לאירוע זה לא כקוריוז אלא על מנת לבטא נוסטלגיה לתקופה שחלפה. גסיסתו של וייסמילר אף שימשה בסיס ליצירה ספרותית של יעקב שביט סיפור מסע – להביא את ג'וני וייסמילר לאפריקה (1992) שבה הוא מתאר את מסעם של שלושה ישראלים מבוגרים שבילדותם היו חובבי טרזן והחוברות עליו לחטוף את וייסמילר הזקן והסנילי מבית הזקנים שבו הוא כלוא על מנת להביא אותו לביתו האמיתי לאפריקה שרק שם יוכל למות כראוי לו כמלך הג'ונגל. ,גסיסתו של וייסמילר מוזכרת גם ביצירות ספרותיות אחרות, של אורי ברנשטיין ונאוה סמל ואף בשירים של משוררים כמו משה דור ורוני סומק , כביטוי נוסטלגי לעידן שחלף בארץ-ישראל ולא רק בהוליווד. ספק עם שקיעתו של איזה שחקן קולנוע אחר קיבלה בארץ את אותה תשומת לב ואת אותה נוסטלגיה עצובה למה שהיה ואיננו עוד, שאותה קיבל וייסמילר, שכן מבחינות רבות הוא נחשב לסמל האולטימטיבי של "הצבר" שהיה כה דומיננטי בתרבות הישראלית וגוויעתו סימלה בעיני רבים גם את גוויעת תרבות ה"צבר".

האמן

Tomer Hanuka
תומר חנוכה

תומר חנוכה הוא אמן קומיקס ומאייר ישראלי החי בחו"ל . הוא נולד ב-1974 וחי בילדותו בקרית אונו וברמת אילן והוא בוגר בית הספר לאמנויות תלמה ילין. ב 1997 בעת שירותו בצה"ל בארץ הוא נחשף לראשונה לפני חובבי הקומיקס דרך סיפורים שפירסם בשבועון הצבעי "במחנה ".

שם צייר שני סיפורים של אתגר קרת גלוח צחצוח. 22 ביוני 1994
ואת " צינורות". שהוא למעשה סיפור מצולם . 10.8.94
וסיפור משלו בשם רמי הכפול .בבמחנה של 3.41996. סיפורם המדהים של תאומים סיאמיים המתאהבים שניהם באותה האישה .

סיפורו החשוב ביותר עבור "במחנה " היה סיפור בהמשכים בשם הצלף" שאותו כתב בועז לביא . שהופיע ב1997 ב-12 חלקים. על חייל שכתוצאה מפגיעה בעינו ראייתו הופכת למקרוסקופית ולמעשה הוא הצלף המושלם וכתוצאה נשלח בידי הצבא למשימת חיסול מסוכנת באופן מיוחד של מבוקש בלבנון .סיפור שהיה מדהים בנועזותו לגבי המגזין הצבאי שבו פורסם .

לאחר מכן נטש את הארץ ירד לניו יורק למד שם ב school of visual arts וזכה שם בהצלחה רבה הוא הפך לאחד המאיירים הצעירים המוערכים ביותר בניו יורק ( ובהתחשב במספר העצום של האמנים החיים שם זאת משימה קשה ביותר ) וזכה בכמה וכמה פרסים . ציורים שלו הופיעו במגזינים ועיתונים מובילים כמו ה"ניו יורק טיימס " בניו יורקר ב"טים " ברולינג סטונס בספין באנטרטימנט וקילי בג'י קיו כמו גם על עטיפות של חוברות קומיקס של חברת די סי . כיום הוא חי בלונדון .
נקודה מעניינת ויוצאת דופן לגבי תומר היא שגם אחיו אסף שהוא תאום זהה הוא מאייר וקומיקסאי ידוע אם כי דווקא בצרפת כאמן של רומאנים גראפיים וגם בישראל ששם תומר ידוע הרבה פחות .

השניים פירסמו יחדיו מגזין בשם"ביפולאר "שבו פירסמו סיפורים שונים ביחד עם אתגר קרת ככותב ושאותו השניים ציירו חצי חצי כל אחד , וממנו יצאו חמישה גליונות סך הכל . מגזין זה אף הוכתר בידי המגזין האופנתי THE FACE במקום השני בתחרות "הקומיקס האופנתי ביותר " . אסף פירסם במגזין בהמשכים את העיבוד של סיפור של אתגר קרת שאותו הפך יותר מאוחר לרומן גראפי בעברית "פיצריה קמיקזה ". תומר פירסם שם סיפורי קומיקס מקוריים משלו . אחד מסיפוריו בביפולאר "טלקינטיק "אף היה מועמד לפרס ויל איזנר היוקרתי הנחשב מקביל לפרס האוסקר בעולם הקומיקס .

לאחרונה תשעה מסיפורים אלו כונסו בספר ב placebo man שמראה על המעמד המתחזק של תומר חנוכה בארה"ב.
אלא בשניגוד לאסף שלרוב מאייר סיפורים שאותם כותב אתגר קרת ואינו יוצר אותם בעצמו , תומר  גם כותב את הסיפורים שלו .
רוב הסיפורים שלו הם אישיים מאוד תמיד על צעירים אבודים בסביבה לא מוכרת ועוינת המחפשים בייאוש דרך לתקשר עם עצמם עם אהוביהם או  עם מישהו באופן כללי .
אבל דומה שסיפורו של חנוכה במסמרים"בית הקברות של הפילים "הוא יצירתו המרשימה ביותר עד כה והוא גם שונה מאוד מיצירותיו ב"ביפולאר" ( ואולי בגלל זה לא פורסם שם במקור ) ,הסיפור מופיע כמקורי לחלוטין אבל הוא הופיע באנגלית עו דב- ב in New Thing: Identity an Anthology 2001. זהו סיפור על השחקן הזקן ג'וני וויסמילר האיש שגילם את טרזן הנזכר בחייו בשחקן טרזן צעיר ונמרץ כאשר הוא יושב כזקן חלוש בבית אבות .זהו סיפור מדכא וחזק מאוד על ההבדל והקשר בין הפנטזיה והמציאות .

האחים הקומיקסאים תומר ואסף חנוכה .

בית הקברות לפילים " הוא  סיפור קומיקס טוב .כותב שורות אלו אף היציע אותו כמועמד ל"פרס גפן " של האגודה הישראלית למדע בדיוני. אך בגלל היותו סיפור קומיקס ולא טקסט  מועמדותו נפלה.
לא נשאר אלא לקוות שבעתיד יופיעו סיפורי קומיקס מקוריים אחרים ברמה הזאת .והפעם שהם יופיעו בפעם הראשונה בשפה העברית .

קישורים רלבנטיים

התקופתון "מסמרים"

מסמרים 2 באתר טקסט 

 

צבי טריגר על "מסמרים"

גלעד סרי לוי על מסמרים 2

ראיון עם עורך מסמרים

תומר חנוכה

האתר של תומר חנוכה
הבלוג של תומר ואסף חנוכה

 

תומר חנוכה בויקיפדיה באנגלית

תומר חנוכה בקומיקפדיה

תומר חנוכה כמעט נעצר

"פלאסבו מאן " קובץ הקומיקסים של תומר חנוכה

אסף חנוכה

 

ג'וני וייסמילר בויקיפדיה

טרזן בארץ הקודש

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מירי  On אוגוסט 31, 2006 at 11:04 am

    מסמרים 2 יצא לאור במאי 2006
    ולא כפי שנכתב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: