המשורר של עולם הפשע של יפו :על מנחם תלמי

מנחם תלמי סופר ועיתונאי

 

בשבוע שעבר יצאתי לסיור של המדריך דורון עוזר בעקבות "התמונות היפואיות" של מנחם תלמי .סיור שהתבצע מסביב לאיזור "השעון " במרכז יפו ובמהלכו סיפר המדריך על מקומות ואישים בתולדות חיי הפשע של העיר בעשרות השנים האחרונות וליווה את הפרשיות בסיפור סיפורים (שאותם הוא יודע בעל פה !) של מנחם תלמי על עולם הפשע והג'מעה של יפו,כל סיפור סופר ליד המקום הספציפי שבו הוא מתרחש באיזור השעון הגדול של יפו .
לאחרונה גם מוקרנים בטלוויזיה בערוצים שונים שידורים חוזרים סדרת הטלוויזיה הוותיקה ומוצלחת "תמונות יפואיות "על פי סיפורים אלו .
ואלו הן סיבות טובות לחזור ולהיזכר בסדרה זאת ,ובסידרת הסיפורים הקלאסיים  שעליהם היא מבוססת וביוצרם הסופר והעיתונאי מנחם תלמי .

איור של "זאב" לבונבונים הכי יפים "מאת מנחם תלמי

לפני שהייתה סדרת הסופראנוס שהיציגה את אנשי המאפיה בארה"ב כדמויות של אנשים רגילים כמוני וכמוך שבמקרה גם מכים ורוצחים אנשים על ימין ועל שמאל הייתה סדרת "תמונות יפואיות" של מנחם תלמי שעשו את אותו הדבר רק עם הרבה יותר הומור.


אמנם גם הוא לא היה הראשון בשטח זה. הרבה לפני מנחם תלמי היה דיימון ראניון שתיאר בצורה דומה את פושעי ניו יורק על הסלנג המיוחד שלהם ( שלא ברור עד כמה היה אמיתי ועד כמה הומצא כולו בידי ראניון )  וזה הועבר לעברית בצורה מזהירה בידי המתרגם אליעזר כרמי ,שיצר בתהליך עברית חדשה משלו כפי שעשה מאוחר יותר תלמי .
.תלמי גם לא היה הראשון לתאר בצורה פופולארית "אנושית" את  אנשי העולם התחתון של יפו.היה זה יגאל מוסינזון החל בתיאור יפו במחזות המפורסמים שלו "קזבלן" שהפך למחזמר קלאסי , במחזה אחר "אלדוראדו"  ובספרו חסמבה וילדי ההפקר ( שכולם הוסרטו ).
אבל נראה שהמשורר האמיתי של  "הרוח היפואית "  שסיפוריו משמשים עד היום כבסיס לטיולים מאורגנים בעיר זאת הוא מנחם תלמי.
סגנונו המיוחד הפך גם למקור השראה לסופרים ועיתונאים אחרים שתיארו את יפו כמו אהרון בכר ועורך הדין-סופר צבי לידסקי וגם ליגאל מוסינזון עצמו בכמה מסיפוריו הקצרים שפורסמו בעיתון "לאישה"".
"נפגשתי"  במנחם תלמי לראשונה ב"משפט" חסמבה ודנידין  שבו היינו שנינו מעורבים בבית ספר כנגד ספרות הילדים העברית שבו ניטען שערכים שונים שהועברו בה כביכול הפכו את ילדים הקוראים לגזענים שונאי ערבים ואנטי מזרחיים וכי הסופרים בנוסח מנחם תלמי שימשו כלא יותר מסוכני תרבות של הממסד וכיוצא באלה טענות מגוחכות.

הג'מעה בתמונות היפואיות עם שוטרים.

מנחם תלמי עצמו לא הופיע שם אך נתן "עדות" מצולמת וקבע בעדותו כי איש לא אמר לו מעולם כיצד לכתוב ומעולם לא שאף לפתח בקוראיו ערכים של גזענות ותוקפנות,נהפוך הוא.
תוך כדי המשפט חשבתי לעצמי שהיה זה אירוני שדווקא מנחם תלמי מצא את עצמו "מואשם" באחריות ליצירת תפיסה צברית "גזענית " שהרי מי כמוהו פעל לתאר את העדות השונות והצבעוניות ובראש ובראשונה עדות המזרח בארץ ביפו וזאת תוך כדי סימפטיה והבנה רבה לאנשים אלו ודרך דיבורם המיוחד.

הכתב המשוטט

menachem_talmi_2

 

מנחם תלמי הוא עיתונאי ומספר עברי שנולד ברמת גן -1926. אביו היה סופר ועיתונאי גם הוא אפרים תלמי ( 1905-1982) ששימש בין השאר בעיתונאי הצבאי הראשון ובמשך 14 שנה היה העורך של מגזין הילדים "דבר לילדים" ופירסם בו סיפורים ושירים רבים,וזכה לפרס יציב לספרות ילדים על תרומתו בתחום הספרות והעיתונאות לילדים . . למנחם תלמי ולאביו היו תחומי עניין ופעילות משותפים והם יצרו שיתוף פעולה ארוך שנים ונדיר ביותר בספרות העברית של אב עם בנו. ביחד השניים כתבו וערכו  אנציקלופדיות וספרי עזר ואנתולוגיות על ארץ ישראל תולדותיה ונופיה ותולדות הציונות הישוב והמדינה.

 מנחם תלמי עצמו היה חבר במחתרת ההגנה והשתתף במלחמת העצמאות בקרבות ירושלים ושער הגיא בשורות חטיבת גבעתי . אחר כך היה חבר במערכת העיתון הצבאי "במחנה " וכתב משוטט של "דבר השבוע " שהביא כתבות ורשימות על פינות נידחות שונות בארץ ( כמו אביו לפניו באותו העיתון ) ובמשך שנים היה כותב בולט וחבר במערכת "מעריב ".ושם במקביל לכתבות על מקומות אקזוטיים ואנשים שונים ומשונים ברחבי הארץ ,

 

כתבה של מנחם תלמי על צבי אשד 

  כן עסק רבות בכתבותיו  בתיאור חיי העולם התחתון בעיר הגדולה.

חלק גדול מספריו הראשונים התבטאו בעיסוק פטריוטי בפעולות המחתרת וצבא ההגנה לישראל במלחמת העצמאות ומבצע סיני .

ספרו הראשון היה "לחיות לחיות " 13 סיפורים קצרים בעל רקע אוטנטי מאוד שמן הסתם התבססו על חוויותיו האישיות על רקע המאבק בבריטים ומלחמת השחרור .הספר לא היה יוצא דופן בספרי התקופה של אנשים כמו משה שמיר ויגאל מוסינזון. אלו היו סיפורים על טיפוסים אופייניים של לוחמים צעירים וותיקים "צברים " פשוטים אוהבי ארצם שהוצגו על מעלותיהם וחולשותיהם שמטרותיהם הפרטיות זהות כמעט תמיד ליעדיהם הלאומיים בדומה מן הסתם למחבר שתיאר אותם . חלקם היו זיכרונות של מקרים מלפני המלחמה ואחריה שהמחבר היה עד להם.
מה שאפיין במיוחד את הסיפורים היה היכולת של המחבר להשתמש בדיאלוגים כתובים בשפה יומיומית טבעית ,ולא נמלצת וגם בשפת הסלנג שפת צברים מובהקת שעד אז כמעט ולא הופיעה בספרות מתובלת בביטויים עממים של עברית שבעל פה .הייתה כאן ,אם נרצה ,עבודת ההכנה , לסלנג המיוחד שיצר בסיפורי יפו שלו שנים מאוחר יותר.

 

שיירה בדרך בורמה.איור ל"יחי האומץ" מהדורת 1970.מאת אורה איתן.

בין שאר הישגים  מנחם תלמי הוא הסופר הראשון והבולט ביותר שכתב על פרשת גילוי "דרך בורמה"ששברה את המצור הערבי על ירושלים.  הוא כתב על כך סיפור בשם "פורצי הדרך" שהופיע  כמעט בזמן אמיתי  בכתב העת "מולד " בנובמבר 1948 ותוכלו לקרוא אותו ברשת ב"יקום תרבות " כאן. .. הוא כתב על כך בכמה ספרים ובצורות שונות בצורה סיפורית .בספרו הראשון "דרך בורמה " שאויר בידי נחום גוטמן ושוב כסיפור הרפתקאות ובסיפרו לנוער "הבחורים לא היכזיבו" ( המשך לספרו "יחי האומץ " ששולב עימו ביחד במהדורות מאוחרות ) . הוא כתב על כך גם בצורה תיעודית ובספרים תיעודיים כמו "שיירות באש " ו"כך לחם ישראל ".תיאורו של גילוי דרך בורמה בספרו "הבחורים לא היכזיבו " אף עובד לסיפור קומיקס בידי מרדכי אמיתי בעיתון דבר לילדים ( בעת שזה נערך בידי אביו אפרים תלמי ).משום מה לא ניתן שם קרדיט ליוצר הסיפור ,ומנחם תלמי בעת שדיברתי איתו לא זכר כלל את קיומו של סיפור זה אם כי נראה שכתב לשבועון בתקופה שבה פורסם הסיפור.

שיירה בדרך בורמה "איור ל"הבחורים לא הכזיבו ".

תלמי חיבר גם סיפורי הרפתקאות רבים לילדים ולנוער שגיבוריהם הם תמיד נערים שוחרי הרפתקאות שהוצגו על מעלותיהם וחולשותיהם ודיברו בלשון טבעית ואמינה לבני גילם , שיעדם האישי זהה בדרך כלל עם צורכי האומה והאירועים הבדיוניים שבוצו אצלו לרוב בתוך רקע אותנטי מוכר היטב לקוראיו הצעירים. הכל מסכימים שספריו של תלמי היו ממיטב ספרות ההרפתקה לנוער של זמנו .אלו כללו את

 

יחי האומץ ( 1951) סיפור על נערים בשנות השלושים שמגלים סליק של כלי נשק ומסייעים לאנשי ההגנה לשתק קן פורעים ערביים ולהשתתף בהגנת קיבוץ שכן.

הוא כתב ספר המשך לספר זה "הבחורים לא הכזיבו " ( 1952)  שבו הנערים גיבורי הספר הקודם מתבגרים ומשתתפים בהגנה על ירושלים הנצורה ומגלים אגב כך את דרך בורמה.

שני הספרים אוחדו לימים לכרך אחד בשם "יחי האומץ".

אחד מסיפוריו הידועים של תלמי לילדים על מלחמת העצמאות  הוא "טייס משנה פנג" על כלב זאב שמספר את נפשו על הצלת בעליו הטייס. הכלב "פנג" שהשתייך לטייסת בחיל האוויר הצעיר של 1948 ודבק יותר מכל בטייס בשם רוני. שלו סייע בהטלת פצצות (!) . לימים נפגע מטוסו של רוני בעת טיסה מעל עיירה ערבית. הטייס וכלבו ניצלו איכשהו, אך הראשון איבד את הכרתו. הכלב הנאמן חפר בור באדמה, נכנס תחת גוף הטייס, הרים אותו על גבו ונשא אותו במלוא כובד משקלו עד קיבוץ בית הערבה. סמוך לקיבוץ, משלא הגיבו הטייס המעולף והכלב על דרישות השומרים להזדהות, הוא נורה למוות בידיהם. הטייס ניצל.הסיפור כולו פורסם לראשונה בשבועון "דבר לילדים " ולאחר מכן פורסם בקובץ הסיפורים "בעוז רוחם" .ותורגם לשפות אחרות.לאחר מכן עבר לכתב ספרי הרפתקאות מחיי הנוער במדינת ישראל אלו כללו את:

:

הלוגו של "המטוס המריא בחצות " כסיפור בהמשכים ב"דבר לילדים".

המטוס המריא בחצות ,צייר יוסי שטרן , עמיחי , 1955 ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ") . סיפורם של שני נערים המסתננים למטוס לאנגליה ועוברים הרפתקה בלונדון.

 

 

 

 

האיור המקורי של "הנזיר מאי האלמוגים" מאת יוסי שטרן  כעטיפת חוברת ב"דבר לילדים " (כבוד נדיר ביותר לסיפור בהמשכים שמן הסתם מראה שהעורך החשיב את הסיפור הזה מאוד).

הנזיר מאי האלמוגים. צייר יוסי שטרן . עמיחי, 1954. ( פורסם במקור ב"דבר לילדים"). המשך של הספר הקודם שבו טייס נופל עם מטוסו מעבר לגבול ולאחר שהוא נחלץ מהשבי משתתף בהצלת חבריו.

איור "הנזיר מאי האלמוגים". מנחםתלמי עם נזיר שמספר לו סיפור מעשה. 

(חלק גדול מספריו של תלמי לבני הנוער הופיעו כסדרות של שני ספרים )

עטיפת הסיפור "החללית " (תעלומת הצלחת המעופפת " ) בהופעתו המקורית ב"דבר לילדים".

הוא כתב עוד כמה ספרי הרפתקאות ידועים לנוער ובהם בולט אחד מספרי המדע הבדיוני המקוריים הראשונים בעברית "תעלומת הצלחת המעופפת " ( 1955) .סיפור על מפגש של נער ישראלי עם חייזר מכוכב הלכת נוגה ,נסיעתו בצלחת מעופפת לכוכב נוגה ,שם הוא צופה בחייהם האוטופיים של אנשי הכוכב ובאולימפיאדה הבין כוכבית בינם ובין אנשי המאדים ומפגשיו עם בני כוכבים אחרים כמו כוכב העצלנים ולבסוף חזרתו לכדור הארץ למציאות התל אביבית האפרורית .היה זה כנראה הסיפור הראשון שבו השתמשו במילה "חללית " ( שמו של הסיפור בגירסה הראשונה שלו  בהמשכים "דבר לילדים " ב-1954. " מילה שהומצאה רק  זמן קצר לפני הפירסום בידי אורי אבנרי בשבועון "העולם הזה".

 

עטיפת הספר "תעלומת הצלחת המעופפת ". אייר מ.אריה.

ספרים נוספים של תלמי  כללו את :

איור מ"הכנופיה של חיימו"
הכנופיה של חיימו . צייר גרשון גרא , עמיחי, 1957 ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ) . סיפור על נער בן מעברה נקלע לכנופיית נוער עבריין וחוזר למוטב בסיוע מדריכי גדנ"ע ומנסה להחזיר למוטב גם את חבריו . אם נרצה יש כאן רמז ראשון לנושאים של "תמונות יפואיות".

מכנסי עור היגואר, צייר אהרון אבדי , עמיחי , 1960. ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ") סיפורם של זוג מכנסי עור העובר מיד ליד, מאדם לאדם, תוך כדי הרפתקות ואירועים, המתחוללים על פני יבשות אמריקה, אירופה ואסיה. זוג מכנסים אחד, שעבר עשרות בעלים – ספנים, טייסים, אסירי מחנות-הסגר נאציים, לוחמי מחתרת וחופש. זוג מכנסים שיצר עשרות סיפורים מרתקים של מאבק, מלחמות וידידות

Image result for ‫צוחק מי שצוחק אחרון תלמי‬‎

צוחק מי שצוחק אחרון . צייר משה בן שאול . הוצאת י.שרברק, 1969. שלושה נערים ופרופסור יהוידע השונמי השולט ב-28 שפות שהוא גם בקצין בכיר בצה"ל יוצאים לחלץ במימי אשקלון מטמון ימי מימי שלטון התורכים בארץ שאותו הטמין סבו של הפרופסור ונופלים בשבי המצרים בימי מלחמת ששת הימים הללו מסתבר הטמינו במקום נשק והם מעבירים את הפרופסור והנערים לכלא בעזה ממנו הם מצליחים לברוח ולהתחבר עם כוחות צה"ל בעת כיבוש עזה . אגב הסיפור נותן תלמי לקוראים מידע רב על ימי שלטון התורכים ועל מעמד הסוחרים היהודים האמידים של התקופה סוחרי התבואה .

מרדף במדבר,.צייר משה בן שאול , הוצאת י. שרברק , 1970.גיבורי הספר הקודם מוטלים בעת סופה לחוף ערב הסעודית ונאבקים להיחלץ משם בשלום. ואגב הסיפור מספר תלמי את הסיפור של פרופסור יהודי מומר שניסה להקים במאה שעברה מדינה יהודית במדיין בחוף הצפון מערבי של חצי האי ערב שנים אחדות לפני שהרצל פירסם את תוכניתו. האיש בסיוע קצין פרוסי אסף יהודים נרדפים באירופה אימן אותם וחישל אותם והוביל אותם למדיין אך תורכים מנעו ממנו להגשים את חלומו והאיש נעלם וחלומו נשכח .עד שתלמי העלה בו חיים מחדש .

ספרו האחרון  של תלמי היה " ילדי הירקון אייר דני קרמן  עם עובד, 1993. מספר 157 בסדרת "דן חסכן " של עם עובד ) ואחד האחרונים בסדרה זאת של 164 ספרים.

זה היה קובץ של 20 סיפורים נוסטלגיים על הירקון והילדים שלידו בימי התורכים והבריטים שחתם את הקריירה הספרותית של תלמי בשיבה נוסטלגית לימים ראשונים.

המבקרים שיבחו את סיפוריו של תלמי כספוגים באווירת הימים ההם ימים של רעות וגבורה. וכמעלים על נס את אומץ הלב המשרת מטרה נעלה. ( וכמובן דווקא ערכים אלו הופכים את סיפוריו של תלמי למאוד  "לא פוליטיקאלי קורקטיים " היום ).

הוא התבלט בקריירה שלו בשני סוגים לכאורה מנוגדים עד כמה שרק אפשר בכתבות וברשמי מסעות על פני הארץ המגלים אהבה רבה לנוף הארץ ישראלי. ובין השאר היה מבקר מסעדות או יותר "סוקר מסעדות " שכן התפרסם לשימצה כמי שאינו אומר מילה רעה אחת על מסעדה שבה הוא מבקר דבר שהביא עליו התקפות קשות מצד מבקר מסעדות אחר רון מייברג.
הכתבות שלו על העיר תל אביב הן עדיין מעולות מסוגן ומלמדות רבות על השינויים שעברה עיר זאת לאורך עשרות השנים שבהן סקר אותה תלמי .כפי שאפשר למשל לראות מהכתבה הזאת מ-1972 על  הסרת עמודי החשמל של רחוב אבן גבירול בתל אביב בידי צבי אשד.   .

הוא זכה בפרס למדן לספרות ילדים על "בעוז רוחם" וב-1971 בפרס על שם וולטר שווימר לרפורטז'ה עיתונאית בשם "הייתי תיק בעיריית תל אביב " שהופיע במערב ה28.8 .1970.

מבקרים טענו שבניגוד למתחרים יגאל מוסינזון ושרגא גפני כל ההרפתקאות שעוברות על גיבוריו הנערים של תלמי הן "בגדר הסביר והאמין " מאחר שלתלמי יש "חוש מידה ואיפוק המונע מימנו מלהיגרר להפרזה " . טענה זאת לא הייתה  מדויקת מאחר שגיבוריו היגיעו בין השאר לשבי המצרי ב"צוחק מי שצוחק אחרון " ולמדיין שבמדבר סעודיה ב"מרדף במדבר" ועד לכוכב נוגה ומעבר לו בספר "תעלומת הצלחת המעופפת ".
אבל נכון הוא שיותר מכל התפרסם תלמי כמי שנתן תמונה כביכול ריאליסטית ומדוייקת ביותר של העיר יפו ותושביה ועולם הפשע שבה ,האנשים שהם כביכול מעבר ל"הרי החושך" עבור תושבי מרכז תל אביב מרחק 10 דקות נסיעה ( אם אין פקקים ) במכונית .

יפו של מנחם תלמי

מנחם תלמי עם הג'מעה " של יפו צילם יוסי אלוני.

יש אולי משהו אירוני בכך שהסופר הפטריוט שהתפרסם תחילה בסיפוריו על חייהם וגבורתם של נערים צבריים אידיאליסטיים התפרסם יותר מכל בסיפורים על טיפוסים שהם בהחלט אינם מסוג הצברים המקובלים ושהם רחוקים מאוד מלהיות אידיאליסטים ,והם בכלל פושעים קשוחים .אם כי בדרך כלל ( אבל בהחלט לא תמיד ) "פושעים בעלי לב זהב" סיפורים שהוגדרו כ"אסופה צבעונית ותוססת "של "טיפוסים" בעלי עבר והווה, בעלי דעות שחוקות ומקוריות על החיים בכלל ועל בני האנוש בפרט.
אבל לאמיתו של דבר כבר קובץ הסיפורים הראשון שלו היה כתוב בסלנג הצברי. ובסיפורי יפו יש לראות המשך טבעי וכמעת מתבקש של נטייתו זאת לתאר ולגם יצור את השפה שהאנשים מדברים בה ברחוב .

החל משנות השישים החל תלמי ליצור מעין ז'אנר חדש ,סיפורים כאילו מין החיים על המתרחש ברחוב ובשכונה להציג בסיפוריו ישראלים מהעולם התחתון מוצגים בהומור שהפך לסמל ההיכר שלו כאילו "מבפנים ". מנקודת מבט של "צופה משתתף . הוא החל בכך עוד בשנות השישים כאשר פירסם מפעם לפעם ב"מעריב " כתבות על דמויות ציוריות ביפו בסגנונו של דימון ראניון ודווקא כאן זכה להצלחה גדולה במיוחד. כתבות אלו שכאילו נכתבו מנקודת המבט של דמויות ציוריות במיוחד ברחוב ובשכונה היפואית זכו לכבוד ( המפוקפק ?) שכמה מהן הופיעו בהדפסה חוזרת במגזין ההומוריסטי הארוטי "גמד" אם כי לא ברור כלל אם היה זה ברשות או בידיעת המחבר . מערכת "גמד " תיארה אותו כך :
" מנחם תלמי אינו רק כתב מוכשר ,המטייל בארץ ומכיר כל פינה בה. הוא גם פיליטוניסט מחונן בתיאוריו בעיקר של "עמך " ,אנשים של יום –יום מהנים ביותר . המערכת."
ובכך צדקו.

 

בשנות השבעים החלו הכתבות –סיפורים מסוג זה שרכשו לעצמם מבחר דמויות קבועות ומוכרות היטב לקוראים להתפרסם דרך קבע במוסף "סוף שבוע " של מעריב בטור בשם "תמונות יפואיות ". אולי הטור המצליח והמפורסם ביותר שהופיע אי פעם במוסף זה.

איור מאת זאב לסיפוריו של תלמי.

תלמי אסף את הסיפורים לא רק ביפו אלא גם במקומות "עממיים " אחרים כמו נמל אשדוד נמל חיפה חוף שמן ומקומות אחרים והלביש אותם על חבורת גיבוריו הקבועים לאחר עיצוב ספרותי בלשונו הייחודית ,.אלפי קוראים התמכרו אז לחבורת הגיבורים שהייתה כל כך שונה מגיבוריו הצברים הקודמים טיפוסים מסוגם של סלומון הגדול ,ברכה אמובלנס ,ג'מילי בעל המסעדה ,חצ'ורה הזקנה הקשוחה מוריס היפה ,מלאך המוות וכל השאר.
למעשה יצר כאן תלמי ז'אנר חדשני שתיאר טיפוסים אוטנטיים בחצר האחורית השונה של החברה הישראלית
כמו שקודם לכן היה בין הראשונים שהציגו את הסלנג של הצברים אליהם השתייך בספרות היפה כעת הוא התפרסם בשחזור העגה בסלנג המיוחד של טיפוסים אלה שאותו שומעים ברחוב אם כי לעיתים הסלנג היה כולו המצאתו הפרטית של תלמי עצמו .תלמי הביא בסיפורים בדיוניים גוזמאיים אלו את שפת השוק , צבעיה וההומור הססגוני שלה. מנחם תלמי התגלה בסיפורים אלה כבעל עין חדה ביותר החודרת לפנות רבות של החיים ובמיוחד לאפלות שבהם וגם כושר ביטוי מעורר קנאה ממש. וזה העלה לא פעם גם את רשימותיו העיתונאיות לדרגת פרקי ספרות חדורי רוח שירה כמעט.

בריון מפרק מישהו.איור של זאב ל"הבונבונים הכי יפים".

כל הסיפורים והרשימות שלו קובצו לבסוף בסדרת תמונות יפואיות , סדרה בת שישה ספרים שלמעשה מורכבת משתי תתי סדרות . שלושה מהם מתארות את עלילות ה"ג'מעה " חבורת בריונים ופושעים יפואיים קבועים החוזרים בסיפורים השונים שבראשם עומד סלומון הגדול .

שאר השלושה מתארים מונולוגים של מגוון טיפוסים שונים ומשונים ולא חוזרים על עצמם מאותו המיליה .
בספרים "כשגבר היה גבר" "הבונבונים הכי יפים" ו"פעמיים תורכי " מובאות שורות ארוכה של רשימות הומוריסטיות שבהם מצוירים בקווים חטופים דמויות של אנשים "מהעם " כפי שהם מתגלים לפני הקורא במונולוגים שלהם והפטפוט הזורם מעצמו בחופשיות ובטבעיות .תלמי הוכיח את עצמו כמי שיש לו עיין חדה ביותר ויכולת לחדור לשכבות חיים שונות מאוד מאלו שלו .הוא מגלה יחס חם ורחב אופקים גם לאנשים בעולם הפשע ולעולמם המיוחד.אוסף הטיפוסים הוא עשיר ומגוון אולם את הטון העיקרי נותנים בני עדות המזרח ונראה שכוונתו הייתה לאפשר לאנשי השוליים האלו לעלות על הבמה ולתת להם לראשונה לדבר ולהציג את עצמם ולעתים קרובות הסיפורים עם כל ההומור הם גם נוגעים מאוד אל הלב איך שהוא יש נימה של עצב עם כל ההומור.

איור של זאב ב"הבונבונים הכי יפים".

הוא סלל לעצמו דרך ייחודית במונולוגים העסיסיים שכביכול התקליט מתושבי בתי הקפה של יפו באי השוק ומועדוני הלילה ושולי העולם התחתון ,חובביה עסקים השחורים ,הטיפה המרה ,האישה היפה האבטיח העסיסי הגבינה המלוחה והפיצוחים המסתובבים ברחובות יפו מסיחים עם אחרים ועם עצמם בעגה מיוחדת משלהם לשון שהיא ככל הנראה תערובת של עברית ערבית ומי יודע מה עוד ,אנשים ולשון הרחוקים מרחק שנות אור מהכנסת מהממשלה מההסתדרות והאקדמיה ומהציונות ומארץ ישראל השלמה כל אותם נושאים שבהם עסק בספרים במדריכי הטיולים ובלקסיקונים "המכובדים" יותר שחיבר ביחד עם אביו.

 את הספרים ליוו ציורים קריקטוריסטים מקסימים של זאב בשני הספרים הראשונים ושמואל כץ בכל השאר שהוסיפו רבות לקיסמם ושהצליחו לבטא את אווירתה של יפו על סמטאותיה בתיה ושלל הטיפוסים המאכלסים אותה. כל טיפוס ואופיו אורח לבושו והבעת פניו כך שאנו לא רק שומעים את השיחות והקולות והדמויות אנו גם רואים אותם. .
 תלמי כמעט ולעיתים יותר מכמעט מצליח לחבב עלינו את הדמויות האלה מהעולם התחתון שבחרו להם את הפשע כדרך חיים ומקצוע .הוא נותן לנו לעקוב אחרי סגנון דיבורים אורח חייהם ומעשי הקונדס שלהם הרפתקאותיהם הביזאריות מאוד ותאבונם שאינו יודע שובע וגרונם הניחר תמיד הזקוק למשקה .
עבריינים אלו הם אנשים כמעט חביבים גם משום שהפשיעה עבורם היא מעין ספורט עם כללים ברורים ביותר שיש בהם מותר ואסור ,לא כמו חבורות הפושעים בימינו שאינם  בוחלים  באמצעים וכל דרך כשרה בעיניהם כדי להשיג את המטרה.

איך לקרוא לסיפורים האלו ? הם אינם בדיוק פיליטונים וגם לא סטירות ויש בהם מנה הגונה ביותר של פולקלור .אולי כדאי לקרוא להם "הומורסקות פולקלוריסטיות ".
רבות מהרשימות של תלמי הומחזו למערכונים משעשעים בחוגי חובבים .ואחר כך הוסרטו לטלוויזיה לסדרה "תמונות יפואיות" .

ראיון עם מנחם תלמי

מנחם תלמי

א.א. :מר תלמי איך היגעת לתחום העיתונאות והכתיבה ?
תלמי : במידה רבה היה זה באשמתו של אבי.
היגעתי לעיתונאות אחרי שעבדתי כמה חודשים בחברת החשמל,אבל החלטתי שזה לא מתאים ועברתי לעיתונאות ובמידה רבה ב"אשמת " אבי אפרים תלמי שגם ניווט אותי לתחומים ספציפיים במקצוע זה שבהם עסקתי כל חיי.הוא היה נוהג לכתוב ב"דבר" רשימות "צבע " קצרות ואישיות שהיו מלאות פיוט וגדושות אהבת האדם והנוף . והיה בהן חידוש מסוים בזמנן לגבי צורת הראייה ודרך הביטוי.  היו אלה רשימות של מבט חטוף,צבעוני רוויות תמימות והתפעמות.אלו היו רשימות על הירקון כשהיה עוד נהר תיאור של שומר בכרמי ראשון לציון כעוד היו שם כרמים ופרדסים ,רשימה על רחוב של חול שהפך לעורק סואן ,על יונה הדוגרת בין החרבות ,על דקל השבוי בין חומות בטון ורשימות על סתם טיפוסים מעניינים בעיר ביום גשם תל אביבי או בבוקר אביב בכרמל. היום הן נראות כדבר של מה בכך אבל בזמנו רשימות אישיות כאלו היו חידוש גדול ודרמטי בעיתונות . ואני זוכר שהן הרשימו אותי מאוד.
אחר כך אבי עבר לעסוק בכתבות צבאיות ולאחר מכן בתיאור פעולות הפיתוח הראשונות שנערכו במדינה כשמושג "פיתוח " עוד לא הפך למילה גסה והיה בו קסם של ראשונות .במקביל הוא תיאר את נופי הארץ ובגילוי פינות חבויות .הוא לא התבייש לאהוב את כל במליצה כמעט שירית .ואת כל אלה זכרתי ותייקתי בקרבי . בבוא היום אזרתי אומץ והלכתי בעקבותיו .התחלתי לפסוע אחרי ציוני הדרך שהשאיר .אם כי ברור שפה ושם ערכתי קיצורי דרך וגם בררתי לי משעולים חדשים שהוא לא עבר בהם.
הוא אגב טען תמיד שהוא היה רווה נחת יותר אילו הייתי מחזיק בעת סופרים ולא בחרט עיתונאים אבל נראה לי שבסופו של דבר הוא היה מרוצה שהוא השאיר יורש בשבילים האהובים עליו שמשוטט בהם ומעלה אבק באותם מרחבים שאליהם היה קשור קשר אמיץ כל כך.
א.א. : כמה שנים עסקת בתחום זה ?
פירסמתי אלפי כתבות ב-40 שנות כתיבה התחלתי ב"דבר" ורוב חיי כתבתי ב"מעריב" . הייתי מטייל גדול בארץ . הייתי "כתב משוטט" של מעריב . וכתבתי סיפורים שונים בהשראת הסיורים שלי ברחבי הארץ .

 

שיירה בדרך בורמה .איור של נחום גוטמן לספרו הראשון של תלמי "דרך בורמה".

 

 

 

 

 

   

איורים   של נחום גוטמן לספרו הראשון של תלמי "דרך בורמה".

א.א. : עסקת רבות בספריך בפרשיית הדרך שנסללה על מנת לפרוץ את המצור על ירושלים במלחמת העצמאות . האם אתה המצאת את הכינוי "דרך בורמה"  לדרך זאת ?
תלמי  : אני לא בטוח לחלוטין שדווקא אני המצאתי את השם "דרך בורמה ". יכול מאוד להיות שזה הייתי אני אבל אולי זה היה מישהו אחר. בכנות אני כבר לא זוכר ומעדיף לא לקבוע את העניין במסמרות. בהחלט יכול להיות, וגם סביר,  שכתבתי הראשון על דרך בורמה. אבל זה מעבר לכל ספק שאני פרסמתי את דרך בורמה יותר מכל אחד אחר.
 
מנחם תלמי עם הנזיר מאי האלמוגים. צייר יוסי שטרן.

א.א. :איך היגעת לכתוב ספרות לנוער?
תלמי :הספרים הראשונים שלי לנוער "יחי האומץ ו"הבחורים לא הכזיבו " שעסקו באותם הדמויות בשלבים שונים של חייהם בתקופת המחתרות ובתקופת הקרבות על ירושלים נכתבו בהשראת החוויות שלי כמפקד צעיר מן השפלה שהשתתף בהגנת ירושלים הנצורה .

שם פגשתי נערים צעירים בני שש עשרה ושבע עשרה וצעירים מכך בני ירושלים שהגנו על ביתם . ולא הפעם התפעלתי מאוד מעוז רוחם של הנערים הצעירים האלו שדומה היה שכלל לא נבהלו משריקת הכדורים והפגזים ואמרתי לעצמי :יום יבוא ואספר על נערים צעירים אלה ומעלליהם.אז בעת הקרבות נזרעו הזרעים לספרי הראשונים .
א.א. מה הספר החביב עליך ביותר מאלו שכתבת לנוער ?
תלמי : "המטוס המריא בחצות" שתיאר את הרפתקאותיהם של שני נערים שהתחבאו במטוס והיגיעו לאנגליה.הספר היה מבוסס על הנסיעה הארוכה לאנגליה ועל ההתלהבות שלי מהביקור בארץ אחרת אז כשכתבתי את הספר זה לא היה דבר פשוט בכלל לנסוע לחו"ל כמו שזה נראה היום,רוב האנשים בשנות החמישים כלל לא ביקרו בחו"ל . היום הספר נראה כאילו נכתב בעולם אחר. וכמובן ילדים לא יוכלו לעלות בהיחבא היום על מטוס עם כל הבדיקות הביטחוניות .
עוד ספר שחיבבתי היה "הכנופיה של חיימו" שבו ניסיתי לצאת מ"הנישה" של מלחמת העצמאות שהפכתי למזוהה איתה בספרי וניסיתי לכתוב על משהו אחר סוציאלי יותר אז כתבתי שם על ילד שמסתבך עם כנופיית פושעים .סיפור שהיה ונשאר ריאליסטי מאוד .
א.א. :מי המאייר החביב עליך ביותר ?
תלמי:יוסי שטרן היה הצייר החביב עלי בגלל סיגנון הציור והתפיסה המהירה שלו.
א.א. למה הפסקת לכתוב ספרי ילדים ?
תלמי : כשהפסקתי לעסוק בעיתונאות זנחתי  במקביל גם את ספרי הילדים .ספרי האחרון היה "ילדי הירקון" שהיה מעין סיכום של הכתיבה לבני הנוער על ארץ ישראל של פעם. "ילדי הירקון" זה הספר החביב עלי ביותר כי הוא נותן מבט על ארץ ישראל של פעם שאני זוכר כילד ומאזכר ומנציח מיני מאורעות ואנשים מילדותי ויש שם גם הרבה סיפורים מתקופת הירקון .
מאז כנראה יבשו המעיינות ויותר כבר לא מעניין אותי לכתוב.
א.א.מה אתה חושב על מקצוע העיתונאות כיום בהשוואה לתקופתך ?
תלמי : העיתונאות היום זה מקצוע שהדרו  הולך ונעלם.

בשלב מסויים שימש סיפור של תלמי כבסיס לסרט ידוע של מנחם גולן בשם "פורטונה " על סיפורה של משפחה קשת יום בדימונה וביתה היפה שהובטחה בילדותה לאדם עשיר אך מתאהבת בצרפתי. הסיום כמתבקש הוא טראגי .
 א.א. סיפור שלך שימש כבסיס לסרט "פורטונה " של מנחם גולן .מה חשבת עליו?
תלמי: לא אהבתי את פורטונה שעבר אלף גילגולים בידי מנחם גולן . ומאז די איבדתי את החשק לעסוק בסרטי קולנוע.

 צפו בקטעים מהסרט "פורטונה" כאן.

   

 א.א. : איך היגעת לכתוב את סיפורי יפו?
תלמי : בעבודתי במעריב הייתי מרבה לסייר ביפו ובכל השטח כשהיא עוד הייתה עיירה אקזוטית בקצה העולם .התחלתי לכתוב את הסיפורים בשנות השישים וכולם קובצו לספורים . כתבתי אותם בכל יום שישי והיה מתפרסם במעריב של יום שישי . והיו בלי סוף תגובות והרים את התפוצה של מעריב בלי סוף .. אמרו עלי " זה דאמון ראניון הישראלי" אבל אני רוצה להגיד לך שהוא אף פעם לא השפיע עלי במודע כי זה תחומים אחרים ואנשים אחרים שפה אחרת דימויים אחרים.
למה שינית בשלב מסויים את המאייר מזאב לשמואל כץ?
אהבתי את שניהם שניהם היו טובים מאוד כל אחד בדרכו שלו ובאמת אין לי העדפה מיוחדת לגבי אחד מהם . זאב הוחלף מסיבות טכניות לא בגלל חוסר העדפה.אבל ברור ששמואל כץ עשה גם הוא עבודה אדירה באיורים.

עבריין נמלא משולחנו של תלמי כשהוא רואה שוטר בסביבה. ציור מאת שמואל כץ

א.א. :ביפו הגיבו על הסיפורים שלך עליהם ?
תלמי : "החברה" ביפו ידעו טוב מאוד שאני כותב עליהם והתייחסו לזה בחיבה כמעט בגאווה. אבל תבין הדמויות בסיפורים אלו לא ממש דמויות אמיתיות. אלו לרוב שילוב של כמה אנשים ולפעמים גם זה לא. וזה בהחלט לא מסמך היסטורי. נכון שמידי פעם צצו אנשים שטענו שהם הדמויות בסיפור מסויים שאני המצאתי ושהדברים אירעו להם. אין לי שום בעיה עם זה .שיהיו בריאים.

נמל יפו מקום ההתרחשות של הסיפורים .צייר שמואל כץ.

 

א.א. הלשון של הסיפורים היא אותנטית ?
תלמי: בוא נגיד שהלשון בחלקה אותנטית,  בחלקה מומצאת לצרכי הסיפור,אני לא באתי לבצע כאן מחקר אנתרופולוגי.

א..א. מה חשבת על הסדרה הטלוויזיונית של "תמונות יפואיות ". ?
תלמי:.לא התלהבתי . חשבתי שעשו אותה די מאולץ  הם עשו מישמש מהסיפורים.
אבל זה גם לא ששנאתי אותה. הם בהחלט עשו את המקסימום האפשרי עם מה שעמד לרשותם. אני עדיין חושב שזה יכול היה להיות טוב יותר אם היו עושים את זה בצורה אחרת ועם תקציב אחר אבל אני גם לא איש סרטים,ובהחלט יכול להיות שדעתי שגויה.
א.א. ומה אתה חושב על סיפורי יפו היום ?

תלמי :  הם אף פעם לא התיימרו לעשות שום דבר יותר מלתת לאנשים קצת הנאה אחרי יום עבודה קשה.  אבל אני חושב שהם הפכו ליותר מכך ,הם הפכו להיות חלק מהפולקלור בעצמם סיפורים שאנשים מספרים זה לזה אגב שתיית קפה מסביב למדורה וסיפורים שמדריכים מספרים למטיילים בסיורים שלהם סביב יפו. וזה אולי יכול להיות מקור של גאווה לסופר.

 
בעקבות הסדרה מבוצעים היום סיורים ביפו .על יפו אמנם כתבו כמה וכמה סופרים ובהם ש"י עגנון שהתגורר שם במשך תקופה , אולם דומה שהסופר שהפך שהפך במשך השנים לסופר המזוהה ביותר עם יפו כעיר אקסזוטית ועממית הוא מנחם תלמי .  
 
 

 

 

 

נספח :רשימת ספריו של מנחם תלמי (מחולק לפי ז'אנרים )

סיפורי מלחמה

Image result for ‫הנתיב החדש מנחם תלמי‬‎

הנתיב החדש : דרך בורמה . צייר נחום גוטמן ..ספרית כיס לחייל העברי ,שרות התרבות של צבא ההגנה לישראל , 1948.

Image result for ‫לחיות לחיות מנחם תלמי‬‎
לחיות לחיות : סיפורי מלחמה ,ספריית פועלים ספרי משלט, 1949.

כך לחם ישראל : פרשיות מלחמת העצמאות , יזרעאל, 1953 ( מהדורה נוספת ב- 1975.)

כך התגונן ישראל

כך התגונן ישראל : פרשת ההתגוננות מימי השומרים ועד קום המדינה , עמיחי, 1954.( מהדורה נוטספת ב-1978) . בספר כלולות פרשיות מתולדות הישוב, החל בימי אברהם שפירא ו"השומר" ועד קום המדינה.

לוחמי החופש בישראל / מנחם תלמי
לוחמי החופש בישראל :תולדות השומר ההגנה הפלמ"ח נילי אצ"ל ,לחי עם אביעזר גולן ועמנואל כ"ץ . ש.פרידמן , 1955 . ( תלמי כתב את החלק על השומר, ההגנה והפלמ"ח) .

בעוז רוחם צייר מ.אריה     תל אביב :   עמיחי,   (תשט"ז).1956

כך לחמנו בסיני. עמיחי , 1957. תיאור הקרבות של מבצע סיני.

כך לחמנו בסיני / מנחם תלמי

שיירות באש. צייר גרשון גרא , עמיחי, 1957. ( מהדורה נוספת ב-1975) פרשת הגבורה של השיירות הפורצות ואזורי ירושלים הנצורה ליישובי הנגב המבודדים ולגליל העליון בזמן קרבות תש"ח.כולל תיאור של גילוי "דרך בורמה ". .

שיירות באש / מנחם תלמי

ישובים באש . צייר גרשון גרא , עמיחי , 1958. פרשיות גבורה של עשרות ישובים עבריים שהותקפו במלחמת העצמאות ובראשם פרשיות ממצור ירושלים. .

 

נחש הכסף : סיפורים ורשימות מן המלחמות . משרד הביטחון , ההוצאה לאור . 1978.

ספרי ילדים

Image result for ‫יחי האומץ מנחם תלמי‬‎

Image result for ‫צוחק מי שצוחק אחרון תלמי‬‎

יחי האומץ . איורים איה שמואלי . מסדה ,1951. ( מהדורה שניה בהוצאת נ. טברסקי , 1953 עם ציורים של משה פרופס , מהדורה חדשה ומשולבת עם "הבחורים לא הכזיבו , מסדה , עם איורים של איה שמואלי , 1970) .עובד לעברית קלה בידי יגאל מולדובסקי ב-1972 עם איורים של אורה איתן ועם הסברים באנגלית , בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית . . ויצא לאור כקלטת השמעה ב-1979.. הוא זכה בפרס למדן לספרות ילדים.

הבחורים לא הכזיבו . הוצאת נ.טברסקי ,1953, אייר יוסי שטרן . (שולב ב"יחי האומץ" הוצאת מסדה,1970 ) .

המשך הספר הקודם.

המטוס המריא בחצות / מנחם תלמי

המטוס המריא בחצות ,צייר יוסי שטרן , עמיחי , 1955 ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ")

 

הנזיר מאי האלמוגים. צייר יוסי שטרן . עמיחי, 1954. ( פורסם במקור ב"דבר לילדים") . המשך הספר הקודם.

Image result for ‫תעלומת הצלחת המעופפת מנחם תלמי‬‎

תעלומת הצלחת המעופפת : או החללית . צייר מ.אריה . הוצאת עמיחי. 1955. ( במקור יצא ב"דבר לילדים " כרך כ"ד –כ"ה תשכ"ד תחת השם "החללית " עם איורים של "אפריים " ( תלמי ?) ) .
בעוז רוחם: שבעה סיפורי גבורה בארץ ישראל . צייר מ.אריה . הוצאת עמיחי , 1956.. שבעה סיפורי גבורה אותנטיים מימי המאבק ומלחמת העצמאות שהראשון בהם מוקדש למעשה גבורתה והקרבתה של חנה סנש והריהו בבחינת סמל לסיפורים האחרים – על אנית המעפילים הפורצת את ההסגר לחופי הארץ, ועל דינה'לי הרגמית, הנערה אמיצת הלב. הסיפורים בכללם מימי המאבק ומלחמת השחרור.

Image result for ‫הכנופיה של חיימו .מנחם תלמי‬‎

הכנופיה של חיימו . צייר גרשון גרא , עמיחי, 1957 ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ) .

 Image result for ‫מכנסי עור היגוארמנחם תלמי‬‎

מכנסי עור היגואר, צייר אהרון אבדי , עמיחי , 1960. ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ")

Image result for ‫צוחק מי שצוחק אחרון מנחם תלמי‬‎

צוחק מי שצוחק אחרון . צייר משה בן שאול . הוצאת י.שרברק, 1969.

Image result for ‫מרדף במדבר מנחם תלמי‬‎

מרדף במדבר, .צייר משה בן שאול , הוצאת י. שרברק , 1970.

 

ילדי הירקון , אייר דני קרמן . עם עובד, 1993. מספר 157 בסדרת "דן חסכן " של עם עובד ואחד האחרונים בסדרה זאת של 164 ספרים. קובץ של 20 סיפורים נוסטלגיים על הירקון והילדים שלידו בימי התורכים והבריטים .

הוסף לסל את ילדי הירקון / מנחם תלמי

 

 

ספרי ידיעת הארץ

ספר הנגב : רשימות סיפורים ושירים . כינסו וערכו אפרים ומנחם תלמי עמיחי ,1953.
ספר ירושלים : רשימות סיפורים ושירים כינסו וערכו אפרים ומנחם תלמי , עמיחי, 1956 ( מהדורות נוספות ב- 1967. וב-1975 .)
ספר הגליל-אנתולוגיה ספרותית : רשימות סיפורים ושירים . כינסו וערכו אפרים ומנחם תלמי . עמיחי, 1957.

ילקוט דרכים
ילקוט דרכים , עמיחי , .1958. ספר הכולל מבחר מרשימותיו העיתונאיות של תלמי המשקפות את יצירתו העיתונאית של תלמי .גם רשימות קצות על מקומות שונים ברחבי הארץ סקירות גיאוגרפיות והיסטוריות ותיאורי נוף ואדם .,לרשמים ממבצע קדש ..וגם כתבות מחיי העולם התחתון שהן בגדר ניגוד מוחלט אבל משקפות את הפן האחר ביצירתו של תלמי .

ישראל דרכים וישובים: המדריך העממי החדש . עם אפרים תלמי . הוצאת יזרעאל , 1960. (_ מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת ב-תשכ"ו)

כל הארץ : לקסיקון גיאוגרפי של ישראל . עם אפרים תלמי . עמיחי , 1962 ( מהדורה רביעית מסודרת ומעודכנת , 1979)


ים כינרת . לוין אפשטיין, 1965.

ים המלח / מנחם תלמי
ים המלח , לוין אפשטיין, 1966.
ירושלים והגדה המערבית :מדריך למטייל .מאת אפרים ומנחם תלמי . הוצאת אותפז, 1967.

מהחרמון עד שארם א שייח / מנחם תלמי
מהחרמון ועד שארם א-שייך. עם אפריים תלמי . ספריית מעריב , 1970. .
כל ארץ ישראל : לקסיקון לעם . עם אפרים תלמי . הוצאת דבר, 1971. ( מהדורה שישית מתוקנת ומעודכנת ,1978)

 

פתח דע : אנשי שם מונחים לועזיים לוחות היסטוריים : ספר עזר לתלמידי הכיתות הגבוהות . ערך עם מ. אביגל וד.פינס . עמיחי,1961.

לקסיקון ציוני , עם אפרים תלמי ,. הוצאת מעריב . 1973 ( מהדורה שמינית עם תוספות ועידכונים, 1982,ספריית מעריב ) .

ספר המסעדות של מאול מנחם תלמי

ספר המסעדות של מאו"ל: המסעדות הכי טובות בעולם והכי מומלצות +המלצות לטיולים וקניות ברחבי העולם , ספריית מעריב , 1990.

הסיפור "טייס משנה פנג" שהופיע במקור בקובץ "בעוז רוחם " פורסם גם ב-1965( הוצאת "יחדיו " משרד החינוך  המזכירות הפדגוגית) בקובץ "שלושה סיפורים" עם סיפורים של משה סתוי ונחום ירושלמי עם עיטורים של עודד בורלא. הסיפור תורגם לאנגלית בשם "הכלב שטס" 1969.
הסרט פורטונה של מנחם גולן מ-1966 מבוסס על סיפור של מנחם תלמי .

ספרי יפו מאת מנחם תלמי

1.כשגבר היה גבר. צייר זאב. מסדה ,1971.

כשגבר היה גבר / מנחם תלמי

 

הבונבונים הכי יפים / מנחם תלמי

 

2.הבונבונים הכי יפים .צייר זאב, מסדה. 1978. אותו ניסיון פולקלוריסטי ליצור לנו יפו, שתהיה קלה לקריאה ומשעשעת בתוספת קמצוץ דיימון רניון בסגנון מקומי.

3.תמונות יפואיות . צייר שמואל כץ .ספריית מעריב .1979.


4. תמונות יפואיות : סיבוב שני . צייר שמואל כץ. ספרית מעריב .1981.

 

5. יפו סבאבה: תמונות יפואיות סיבוב שלישי . צייר שמואל כץ , ספרית מעריב , 1983.

6. פעמיים תורכי .צייר שמואל כץ . ספרית מעריב, 1986.

פעמיים תורכי / מנחם תלמי

סיפורי תלמי במגזין  ההומוריסטי -אירוטי "גמד"


גמד 138 יוני 1969.
מי גנב את האימא שלך!
גמד 176 -7 אוגוסט ספטמבר 1972
המכות הגדולות של יוסקה הקטן
178 אוקטובר 1972
רק בא הקיץ .
186 .יוני 1973
מי אש בפרצוף
188אוגוסט 1973 .
מצלמים את הג'ינגי '
193. ינואר 1974.
עם מי להתחתן ?

תמונות יפואיות פסוטר ההצגה
קישורים רלבנטיים

 

 אפרים תלמי

 

 

 

  

 

 

 

 

 

דיון על תמונות יפואיות

 

 

מנחם תלמי יושב ומראיין את הנזיר מאי האלמוגים  ,איור מאת יוסי שטרן ל"הנזיר מאי האלמוגים".

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יובל אראל  ביום ספטמבר 24, 2006 בשעה 4:57 pm

    פשוט מתענג לקרא את הפוסטים שלך.

  • דויד פרץ  ביום ספטמבר 25, 2006 בשעה 10:08 am

    האתר שלך הוא מעיין שופע למידע על תרבות עברית. תודה לך על העבודה המרשימה שאתה עושה בליקוט וכינוס המידע.
    ושאלה- כבר די הרבה זמן שאני מחפש את ספרי התמונות היפואיות של תלמי. מאחר והבנתי שהם היו להיט די גדול בזמנו חשבתי שיהיה קל מאוד למצוא אותם בחנויות המשומשים, ולא כך הדבר. האם מישהו יודע איפה ניתן להשיגם? אשמח לתגובה כאן או במייל.
    תודה רבה

  • ניר  ביום ספטמבר 29, 2006 בשעה 6:05 pm

    קום ושים עליה מוסרות". (האקסית של ששון מדברת בשפה שאף אחד בג'מעה לא מבין, מתוך "צ'אלוקי מצטלם לטלוויזיה").

    קשה לי לספור כמה פעמים חרשתי את שלושת הספרים שוב ושוב ושוב (על הביזיון שנקרא "פעמיים תורכי" אני לא רוצה לדבר).

    עד היום בימים קשים אני מוצא את עצמי חוזר לספרים, ומתענג לגלות איך כיסחו את לובמנוביץ' החרמן, למה דוד הקפיץ נמצא בכלא בצרפת, איזו קללה רובצת על הג'ינס של ויקטור גיטרה ואיפה צריך לדעת לטפס.

    הדמויות המדהימות שתלמי יצר- סלמון הגדול, ששון, אנג'ל היפה, חיים הזורק החוצה ("ואז הוא לימד אותי איך לקשור, שזה לא חכמה גדולה, אבל להתיר…", מתוך "קושר הקשרים") ושאר החבר'ה ה"טובים".

    ובתור חיפאי לשעבר, אני תמיד שמח לקרוא מה מצאו הג'מעה על הגג של מקדש הבהאים.

    לסדרת הטלוויזיה קצת פחות התחברתי- גם בגלל המישמש, אבל גם כי איכשהו זה פשוט לא יצא כמו שתיארתי את זה בראש. חוץ מפרק אחד ממש טוב ("מלאך המוות של יפו") שאר הפרקים היו די בנאליים. (ובחלק מהמקרים היו בחירות תמוהות של סיפורים לא מאוד מוצלחים).

    אז לסיום, תזכרו שהפחד הוא גם המורה הכי טוב של הבנאדם וגם השדכן הכי טוב, ואל תשכחו- צד ימין בשביל פראיירים.

  • מספר 666  ביום ינואר 27, 2008 בשעה 9:32 pm

    הקהל מוזמן לבוקר סיפורי מנחם תלמי בספריית בית אריאלה בת"א שיתקיים ביום ג' 29 ינואר שעה 1100. מנחם תלמי עצמו אמור לכבד את האירוע בנוכחותו .

  • מספר 666  ביום נובמבר 4, 2008 בשעה 6:35 am

    אורי קציר פירסם בכמה חלקים באתרו "אפלטון " את הסיפור הידוע של מנחם תלמי "טייס משנה פנג " על טייס קרב וכלבו
    הסיפור לקוח מהקובץ "בעוז רוחם " שזכה בפרס למדן לספרות ילדים לשנת 1956 והוא מאוייר בידי מ.אריה ".
    סיפור שבהחלט שווה קריאה :
    טייס המשנה פנג :חלק א'
    http://www.aplaton.co.il/story_400
    חלק ב'
    http://www.aplaton.co.il/story_401
    חלק ג'
    http://www.aplaton.co.il/story_402

    חלק ד'
    http://www.aplaton.co.il/story_403

  • מספר 666  ביום נובמבר 4, 2008 בשעה 6:52 am

    עוד סיפור מלחמתי של מנחם תלמי שהועלה לרשת וגם הוא שווה קריאה הוא
    "נחש הכסף "
    בעיני זהו אחד הסיפורים המופלאים בשפה העברית ואני מניח כי כל מי שקרא אותו בעבר זוכר ".
    ." ומוקיר, ומי שלא, זו ההזדמנות.
    אכן .
    "נחש הכסף "
    http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=3543564

  • r  ביום מאי 21, 2015 בשעה 7:34 am

    אם כן, אני היחיד שעדיין אתו כנראה בקשר.
    מנחם חולה כיום בפרקינסון ומצבו לא משהו בכלל, אולם עדיין מוחו חד כלהב. איש יקר ואהוב!

  • מספר 666  ביום מרץ 31, 2018 בשעה 12:18 pm

    מנחם תלמי הלך השבוע ב-28 למרץ לעולמו, והוא בן 91.הוא נקבר בבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב.

    תלהלווייתו תיערך מחר בשעה 13:00 בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב.

    תלמי נולד בשנת 1926 ברמת גן, לסופר, העיתונאי והמשורר אפריים תלמי, שערך את ביטאון ארגון ההגנה, שלאחר מכן הפך לעיתון צה"ל, "במחנה", ולטובה בת מנחם לנצנר. תלמי התגייס לפלמ"ח, השתתף בפעולות נגד הבריטים, ובמלחמת העצמאות נלחם יחד עם חטיבת גבעתי בקרבות על הדרך לירושלים ובשער הגיא.

    בעיתונות פעל תלמי ככתב של השבועונים "במחנה" ו"דבר השבוע", ובמשך שנים רבות היה חבר מערכת "מעריב" והרבה לכתוב על נושאים שונים, החל מקולינריה ויין, ועד לצה"ל וגיבוריו והיישוב העברי בימי המלחמות.

    בנוסף לכתיבתו העיתונאית, נודע תלמי בספריו, לילדים ולמבוגרים, כאשר סדרת ספריו המפורסמת ביותר, "תמונות יפואיות", הורכבה מעשרות סיפורים קצרים, העוסקים בעולם התחתון של יפו, ובחיי האנשים הפשוטים של העיר. בנוסף לסדרה זו הוציא תחת עטו עוד כ-25 ספרים, בהם "ילקוט דרכים", "פעמיים טורקי", ועוד. מסדרת הספרים "תמונות יפואיות" הופקה סדרת טלוויזיה ששודרה בערוץ 3 בכבלים, בכיכובו של אורי גבריאל, ובבימוי אריק לוביצקי ומתי הררי.
    שוחחתי עם שירי לב ארי על האיש ויצירותיו כאן :
    https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=9967

  • אליהו אשד  ביום אפריל 3, 2021 בשעה 4:39 am

    מעריב
    https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-831272

    דוקו חדש יוצא למסע בעקבות סדרת הספרים "תמונות יפואיות"
    בסרטם החדש, "עלילות תלמי המנגב וחיים הזורק החוצה", אורי רותם ודבורית שרגל יצאו למסע בן חמש שנים אחרי עלילות הג'מאעה של יפו חזרו עם מסקנה: "סיפורי יפו מבוססים על 20% עובדות ו־80% תוספות"

    כרמית ספיר ויץ 03/04/2021 06:57 12 דק' קריאה
    תגיות: ספרים / תמונותשתפו:
    תמונות יפואיות תמונות יפואיות (צילום: כריכת הספר)

    שבועיים באביב 1970 – זה פרק הזמן שנדרש בשביל שלא יישאר בחנויות אפילו עותק אחד מספרו של מנחם תלמי, "כשגבר היה גבר" (הוצאת מסדה). הכל נחטף. כל דרי הממלכה שלו, אלו שפגש "בעבודה, בהליכת בטל, בישיבת קרנות ובציפייה ליום טוב יותר", כלשונו, היו שם. בפלורנטין, ברחוב הקישון, בנמל חיפה, וכמובן ביפו.הייתה לו שיטה שניסחה את עצמה, בכל יום עוד קצת: "יש אנשים שאני מדובב, אלה בדרך כלל אנשים חצי מקצועיים שכבר יודעים מי אני, שלעתים באים אליי למערכת העיתון. לעתים הם מטלפנים אליי ואומרים שמחכה לי סיפור חדש, או שמסתובב בשטח טיפוס חדש שראוי לסקירה. ולא פעם קורה שהם קולעים בול".בין הטיפוסים שלו, כפי שנהג לכנותם, היו כאלה חיים וקיימים. אחרים, איך נגיד, היו דמויות שהלביש עליהן את אוסף הביטויים שליקט. הוא לא ראה בהם את "ישראל השנייה", פריפריה חברתית או כל ביטוי נעלה מכובס אחר. גם לא בפושעים או בפושעים לשעבר שעליהם כתב. הוא ניגש אליהם באהבה, בקשב, והעלה אותם, את שפתם ואת רוחם על הכתב.
    יכול לעניין אותך גם
    הבנייה כבר הסתיימה: פרויקט הנופש הענק בבטומי קורץ לישראלים (ממומן | web-mine)
    גיא לוזון בהלם: צפו בזוג מקיים יחסי מין במרכז המגרש
    "מעריך אותו מאוד": יעלון חשף למי יצביע בבחירות
    ישראל לאיחוד האירופי: לא נאשר כניסה של משקיפים לירושלים
    "האנשים האלה מעניינים אותי. כוונתי לאנשים הפשוטים באמת, בלי מירכאות. הלבביים, הפתוחים, כי יש להם הומור בריא וראיית עולם מיוחדת במינה – פיקחית ומפוכחת גם יחד. מלאת חיים והומור. לעתים הם מעמידים קצת פנים אבל לעולם אינם מזויפים. זו העמדת פנים גלויה, שאינה מסתירה שזו העמדת פנים. אנשים אלה אוהבים את החיים ויודעים לחיות במסגרת שניתנה להם".

    "כשגבר היה גבר" וספר ההמשך שלו "הבונבונים הכי יפים" הגיעו אחרי שורת ספרים לילדים, לנוער ולמבוגרים, שעסקו ברובם בהרואיקה ארץ־ישראלית ובתיעוד היסטורי־ספרותי. הם היו קדימון לפצצה הגדולה שהטיל בסוף שנות ה־70 כשהוציא לאור את "תמונות יפואיות", הספר הראשון בסדרה המבוססת על טוריו ב"מעריב", עם איוריו של שמואל כץ. אחריו הגיעו "תמונות יפואיות – סיבוב שני" (1982), "יפו סבאבה: תמונות יפואיות – סיבוב שלישי" (1983) ו"פעמיים טורקי" (1986).באותה עת כבר היה ברור שתלמי, שנהג לחתום על טוריו לעתים בשמו המלא ולעתים בשמות הבדויים מ' סייר ומ' אחי־דורון, הוא המתעד הרשמי של הרוח שהכתיבה שפה פתוחה, מצחיקה, דוקרת וכנה מאוד.השמות והכינויים, כמו אצל דיימון ראניון, מעידים על טיבן של הדמויות, נטיות לבן ומוצאן: אלימלך קוקוריקו, הקפיץ, חיים הזורק החוצה, ברכה אמבולנס, חזוקה, שלמה הרומני, שמשון הדוחף, ארמנדו היפה, לופו שקשוקה ועוד. חלק מהדמויות של תלמי מכירות את תוככי עולם הפשע, ולפעמים גם את תוככי הכלא."התנחלות" היא ישיבה בכלא, "חוואסים" הם דמי חסות, ויש גם מקומות כמו "הקפה של היווני" ו"המדרכה של ג'מילי". הברכות והאיחולים נעים בין "אוחת אבו יא־מניאק", "שאראמיט ביל־רוכסה", "אעוז ביל־טיזאק", "אבן אל־חרא", "אילען אבו ג'ידאק" ו"יא דמיקולו". לא פחות חשוב: לתלמי מיוחסת המצאת הצירוף "לנגב חומוס".הסיפורים והדמויות יצאו מהספרים במרוצת השנים: הם כיכבו בסדרת טלוויזיה בשנות ה־90, בשתי הצגות בבית לסין בבימויו של שמעון מימרן, ולאחרונה התעוררה תוכנית לצילומי פרקים חדשים בסדרה בבימוים של אריק לובצקי ומתי הררי. בין לבין, מעניין לראות איך שגלגל מסתובב: 30 שנה לאחר שהספר הראשון ראה אור, הוא חזר למדפים בתרגום לרוסית.המו"לית רינה ז'ק שמעה שפרופ' אלכסנדר קרוקוב, מרצה לעברית מדוברת באוניברסיטת מוסקבה, מלמד את הסטודנטים שלו פרקים מתוך "תמונות יפואיות", ונדלקה. מה אתם יודעים, יא ג'מאעה, תלמי, "הכתב המשוטט" שהפסיק לשוטט, שבר שתיקה בת 40 שנה והגיע להשקה ששילבה סיור ביפו וקוקטייל עם פול, זיתים, ערק ומוזיקה יוונית.תמונות יפואיות – ברכה אמבולנס מתחתנת (צילום: באדיבות משפחת שמואל כץ)תמונות יפואיות – ברכה אמבולנס מתחתנת (צילום: באדיבות משפחת שמואל כץ)
    לשמור על אחי־דורון
    מנחם תלמי נולד ב־1926 לטובה ולאפרים, סופר, משורר ועיתונאי. הגננת שלו הייתה חיה ברוידא, אשתו של י"ח ברנר, והוא למד בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב. אחרי מות אמו, כשהיה בן 11, עבר לבית הספר החקלאי בן שמן, שם ספג שיעורים באהבת הארץ ממורו יזהר סמילנסקי, שהיה מפקד בהגנה ונהג להוציא את תלמידיו לטיולים נועזים, בין חולדה לירושלים של שנות ה־30 וה־40 של המאה הקודמת.עם סיום לימודיו הצטרף להכשרת פלמ"ח בקיבוץ מזרע והשתתף בפעולות נגד הבריטים. לאחר כשנתיים השתלב בחיל השדה של ההגנה בתל אביב וכתב על חוויותיו. ב־1947 שלח סיפור ל"מבפנים", רבעון הקיבוץ המאוחד. זה היה פרסומו הראשון. ד"ר מרדכי נאור מספר שעם פרוץ מלחמת העצמאות נמנה עם ראשוני חטיבת גבעתי, השתתף בקרבות באזור תל אביב והדרום ולאחר כמה שבועות נשלח עם חבריו לירושלים כ"תגבורת לשבועיים־שלושה", שהתארכו לחצי שנה.תלמי נטל חלק בקרבות קשים ומרובי אבידות בירושלים ובדרך אליה. בחודשי המלחמה הראשונים החל לכתוב ולפרסם סיפורים ורשימות בעיתונים, בעיקר ב"דבר", "על המשמר" ו"במחנה". סייע לו בכך אביו, שפתח בפניו את הדלתות במערכות העיתונים. רוב רשימותיו וסיפוריו הראשונים עסקו בהווי המחתרת ובקרבות מלחמת העצמאות. בתקופת המלחמה ומיד לאחריה השתתף בקביעות בכתיבה לקובצי סיפורים, בהם גם "ילקוט לדברי ספרות של סופרים־חיילים" בעריכת משה שמיר.עם הסרת המצור על ירושלים ירד תלמי לשפלה, קיבל דרגת קצונה והשתלב ככתב צבאי במערכת "במחנה". הוא הצטרף אל הכוחות הלוחמים במלחמת העצמאות ונשלח למחנות המעפילים בקפריסין, כדי לתאר את ההווי שם ערב עליית אחרוני המעפילים הכלואים לארץ.לאחר סיום שירותו ב"במחנה" כתב ב"דבר" וב"דבר השבוע" והחל לפרסם ספרים. רוב ספריו לנוער פורסמו תחילה בהמשכים בשבועון "דבר לילדים".ב־1956 הביא אותו עזריה רפפורט ל"מעריב". ד"ר עזריאל קרליבך, מייסד העיתון ועורכו הראשון, פתח בפניו את הדלת לרווחה. הסיפור הראשון שפרסם היה על אוניית נשק שיצאה מאיטליה לארץ. "מ. אחי־דורון", חתם עליו. משה ז"ק, האיש של "מעריב" בניו יורק, שלח מברק לעיתון: "תשמרו על האחי־דורון הזה". כאשר ז"ק מונה לעורך "סופשבוע", תלמי הגיש לו סיפור מיפו. "תמשיך להביא לי רק כאלה", אמר לו. התמונות התפרסמו מדי שבוע ב"סופשבוע", לצד ביקורת המסעדות של מאו"ל (מנחם אוהב לאכול). אחר כך, כאמור, הגיעו הספרים.לפני שלוש שנים בדיוק הלך לעולמו והשאיר מורשת תלמית, מילון מלא ביטויים והרבה התרפקות וצחוק. "העין אורגינל תמיד מבסוטה. צוחקת כמו ילד קטן בבוקר", כמו שכתב הוא עצמו.אורי רותם ומנחם תלמי, מתוך הסרט (צילום: צילום מסך)אורי רותם ומנחם תלמי, מתוך הסרט (צילום: צילום מסך)
    בלי סאונד, בלי תאורה
    עכשיו מצטרף אל פנתיאון ההנצחה "עלילות תלמי המנגב וחיים הזורק החוצה", סרטם של אורי רותם ודבורית שרגל. שלוש שנים בדיוק אחרי פטירתו של תלמי, תיערך הפרמיירה (9 באפריל, 13:00, סינמטק תל אביב).בסרט התיעודי רותם (52), מעריץ נלהב של סיפורי "תמונות יפואיות", יוצא לפצח את הקסם היפואי ולחפש את הדמויות מהספרים: סלמון הגדול, ברכה אמבולנס וכמובן חיים הזורק החוצה. כדי למצוא אותם הוא צריך לשכנע את תלמי לספר לו כל מה שהוא יודע על יפו של שנות ה־60 ועל הג'מאעה מאז. אחרי מאמצים הוא מצליח במשימה וגם מלקט שברירי ראיון אחרון עם האיש.בדרך הוא מגלה את המקור של מספר דמויות ומקומות, בין היתר באמצעות שיטוט עם מדריכי טיולים ביפו. הוא מוצא את המשפחות של האנשים שעל שמם קרויות הדמויות סלומון הגדול וחיים הזורק החוצה, ועורך עבודת מיפוי וכימות. "אחרי המחקר הארוך שעשיתי, אני יכול לומר שסיפורי יפו מבוססים על 20%־30% עובדות ו־70%־80% תוספות, הגזמות ורעיונות ספרותיים של תלמי", אומר רותם. "תלמי כתב בכמה סיפורים, כמו 'קושר הקשרים', על חיים הזורק החוצה, שהיה מעיף אנשים שמפריעים בהופעה במועדון"."נודניק אחד, אחרי שהועף על ידי הזורק, חזר שוב ושוב למועדון. הזורק החליט ללמד אותו לקח והכניס אותו לפתח של ביוב ביפו ואמר לו שיפגוש אותו במוצא הביוב לים ברחוב טרומפלדור בתל אביב. לא היה ולא נברא. היו פעם שני תאומים זהים שהיו עושים מתיחה כזו. אחד נכנס לפתח הביוב ביפו, ואחרי כמה דקות יוצא השני מהפתח בטרומפלדור. תלמי לקח את הסיפור ששמע והלביש אותו על חיים הזורק החוצה".מה מביא איש הייטק מרמת השרון, נשוי ואב לשניים, חובב מושבע של השפה העברית ושל מאכלי רחוב, לצאת להרפתקה הזו? "שנים שאני מחובר לסיפורי יפו. מצטט מהם. נהנה. כמעט כל נושא שעולה בשיחת חולין מזכיר לי משהו מ'תמונות יפואיות'. לחברות שלי הייתי קורא את הסיפורים לפני השינה. חלק אהבו. חלק פחות. קראתי את הסיפורים עשרות פעמים והם תמיד מהנים ומחדשים", הוא אומר."הסרט הוא הגשמת חלום עבורי: להכיר את הסופר שהוא אליל נעוריי ולעשות סרט עליו ועל פועלו. אני מציע לכל אחד לחשוב לפעמים מחוץ לענייני העבודה והמשפחה ולראות אם יש לו חלום. המאמץ הוא אדיר אבל שווה הכל. אם אני פוגש מישהו שמכיר את הסיפורים, זו חגיגה של ממש".אורי רותם (צילום: פרטי)אורי רותם (צילום: פרטי)בהתחלה נתקל בסירוב עיקש מצדו של תלמי. "כשהתקשרתי אל תלמי ב־2011, הוא היה טרוד מאוד במעבר דירה ולא היה פנוי", הוא מספר. "רציתי להסתובב איתו, שיראה לי את המקומות, איפה הקיוסק של ג'מילי, איפה המסעדה של היווני, ויחשוף בפניי את האנשים האמיתיים שעליהם מתבססות הדמויות. הוא היה עסוק מאוד וירדתי מהנושא"."בשלהי 2014 פורסם בעיתונות שעומד לצאת סרט דוקומנטרי על ילדי העולם, 'איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו־סאן?' של דבורית שרגל. אמא שלי אמרה לי שקראה את הספרים בשנות ה־50 ומאוד מעוניינת לצפות בסרט. הסרט הגיע לרמת השרון במרץ 2015, אבל אמי כבר הייתה חולה מאוד ולא יכלה לבוא לצפייה. ניגשתי לדבורית בסוף ההקרנה ושאלתי איך אפשר להראות לאמי את הסרט. דבורית ענתה שיש מספר דרכים וניתן אפילו לקבל ממנה DVD. קיבלתי ממנה את ה־DVD ואמי צפתה בבית והייתה מאושרת. שלושה חודשים אחר כך היא נפטרה".מספר חודשים לאחר מכן, המחשבות התחילו להתרוצץ ולנקר. "אמרתי לעצמי: אם דבורית הלכה לחפש ילדים משנות ה־50, מדוע שאני לא אחפש את גיבורי יפו שלי ואעשה מזה סרט? חוץ מזה, הפריע לי ששכחו את מנחם תלמי האגדי", הוא אומר. "הסגנון הייחודי שלו השפיע על במאים ויוצרים, אבל שמו נשכח כמעט לגמרי. מה שאמור לקרות הוא שתלמי ייחשב בישראל כמו שדיימון ראניון נחשב בארצות הברית: יוצר חשוב שתיעד תקופה שהייתה ואיננה. חייב להיות רחוב על שמו ביפו באזור השעון".רותם ושרגל נפגשו אחרי ההקרנה של סרטה ברמת השרון, והוא סיפר לה על אהבתו לתלמי, ובעיקר ל"תמונות יפואיות" שלו. "כמובן שידעתי מי זה תלמי וברור שקראתי בשעתו את 'תמונות יפואיות', אבל זהו, לא פיתחתי שום תחושות מיוחדות לאיש וליצירתו", אומרת שרגל. "אורי אמר לי שהוא גם רוצה, כמוני, לחפש את הדמויות מהספרים שלו, כלומר של תלמי, אבל יודע שרובן המוחלט כבר לא עמנו. הוא שאל אותי איך מתחילים ומה עושים, ואמרתי לו שחובה לצלם את תלמי – הוא ידע שהוא כבר לא אדם צעיר ולא ממש בקו הבריאות – ולהתקדם עם כל החומרים שכבר יש לו – בראש, בספרים, בארכיון, ועם מי שהוא עוד רוצה לפגוש".המפגש הבא כבר נערך אחרי שרותם קיבל את הסכמתו של תלמי להצטלם, בדיור המוגן "עד 120" ברמת החייל, שבו גר תלמי. שרגל הגיעה מצוידת במצלמה הקטנטנה שלה וצילמה ראיון קצרצר עם תלמי על אוכל, כשתוך כדי כך דליה, רעייתו, מתערבת ומתבלת. "אני מגלגלת את הסרט חמש שנים קדימה, והראיון, כמעט כולו, בפנים", היא מספרת."אחר כך אורי רצה לראיין את בינו גבסו, ד"ר שקשוקה, וגם את זה אני צילמתי, שוב, עם המצלמה הקטנטונת שלי, בלי סאונד, בלי תאורה. והנה, גם הסצינה הזו בסרט. צילמנו עוד ראיון אחד, פחות מוצלח, ואז אמרתי לאורי שדי, אני לא יכולה להמשיך איתו יותר, הייתי כל כולי במסע ברחבי המדינה עם 'איפה אלה קרי' ולא יכולתי להקדיש לסרט, לאורי ולתלמי דקה נוספת. אבל שמרנו על קשר והוא עדכן אותי בקורותיו".דבורית שרגל (צילום: אור קפלן)דבורית שרגל (צילום: אור קפלן)
    דרך חתחתים ארוכה
    המסע הזה ארך כחמש שנים, לא כולל הקורונה שתקעה את כל העסק והכניסה את הסרט הגמור להקפאה עמוקה. "כאשר פגשתי את מנחם תלמי, הוא היה כבר כמעט בן 90 ולא זכר הרבה מהפרטים שהשתוקקתי לדעת. יחד עם זאת, ביקרתי את בני הזוג תלמי מספר פעמים, והפגישות כולן נסבו על 'תמונות יפואיות'. לא היה תקציב כלל, וניסינו לגבש קו כללי לסרט. כל גיבורי יפו אינם בין החיים, מה שחידד שצריך קו קצת אחר לסרט. יצרנו קשר עם אנשים שחשבנו שראוי לצלם אותם", אומר רותם.בשלב הזה נכנס לתמונה הבמאי והמפיק ניר וייס. "הוא ממש בולדוזר, היו לו רעיונות נפלאים וצולמו החומרים העיקריים של הסרט. כמו כן הוא בנה את הטריילר האפשרי לסרט עבור הגשה לקרנות הקולנוע וגופי השידור", מספר רותם.ככה, חדורי התלהבות, הערצה ל"תמונות יפואיות" ולתלמי, עברו שני משוגעים לדבר בין קרנות הקולנוע. אבל כל מי שקצת מכיר את דרך החתחתים לגיוס כסף ליצירת קולנוע בישראל יספר ששני משוגעים לדבר מול קרנות הקולנוע בארץ זה לא כוחות. "כל קרנות הקולנוע וגופי השידור דחו את הסרט שלנו", הוא מספר."כתוצאה מזה, אחרי כמה שנים של עבודה, בקיץ 2019 ניר החליט לפרוש מהפרויקט. שאלתי את דבורית אם תרצה לחזור להצטרף לפרויקט, כי היא עזרה לי בתחילת הדרך וצילמה איתי כמה סצינות. היא כבר הייתה בשלבי סיום העריכה של סרט מספר 6 שלה, 'צוללת', והסכימה. גייסתי הון מינימלי להפקת הסרט ממשפחתי ויצאנו לדרך".תמונות יפואיות – חנה המתרחצת לא התרחצה (צילום: באדיבות משפחת שמואל כץ)תמונות יפואיות – חנה המתרחצת לא התרחצה (צילום: באדיבות משפחת שמואל כץ)בקיץ 2019 הם חברו זו לזה שוב. רותם שאל את שרגל אם תוכל לערוך איתו את הסרט, והיא השיבה בחיוב. "כבר חשתי מחויבות וקשר לפרויקט – אבל אמרתי שאוכל להתפנות רק אחרי שאגמור את 'צוללת'", היא מספרת. "וכך הגענו לדצמבר 2019. בשלב הזה עירבתי את העורכת של 'צוללת', הילה הרמתי, ושאלתי אותה אם בא לה על הרפתקה נוספת איתי, הפעם עם אורי ועם תלמי. גם הילה כמובן הכירה את תלמי, ובבית הוריה היה אפילו עותק ישן של 'תמונות יפואיות'".ההחלטה התקציבית המקדמית היא שזהו, הצילומים נגמרו, מסתדרים עם מה שיש. "בכל זאת הסרט מומן על ידי אורי ולא על ידי שום גורם אחר, והיה לו להפקתו סכום מוגבל מאוד ואיתו היינו צריכות להסתדר", היא מסבירה. "כי מי אם לא זו שמפיקה סרטים דלי תקציב שלא באשמתה, תוכל להרים פרויקט שכזה? ומכאן התחלנו לחשוב יחד עם הילה הרמתי על מבנה התסריט, על בניית העלילה וכן הלאה"."העריכה החלה לפני ימי הקורונה ובהמשך, כשנקלענו לסגר, חלק גדול ממנה נעשה כשהילה ואני כל אחת בחדר עבודתה. גמרנו את הסרט ב־2 ביולי, יום לפני הפרמיירה של 'צוללת'. אבל לצערנו הרב העולם נפתח לשבוע בלבד וחזרנו לעוד סגרים והגבלות שהשביתו את עולם התרבות עד מרץ 2021".מתוך יפו סבאבה – תמונות יפואיות סיבוב שלישי (צילום: באדיבות משפחת שמואל כץ)מתוך יפו סבאבה – תמונות יפואיות סיבוב שלישי (צילום: באדיבות משפחת שמואל כץ)ספק אם המילון של תלמי היה עובר היום. לאלמנה יש "גוף עבודת יד ובונבונים כמו מהמגזינים הכי מלוכלכים", על איבר המין הגברי הוא כותב: "כשילך לעולמו, את הברוך הבא שלו יצטרכו להרוג באופן פרטי", "אתה כבר שמונים וחמש, יכול להיות שהלולב כבר לא מכה … אצלי הקפיץ כמו חדש"."יש כמה דברים", משיב רותם בתשובה לשאלה מה עוד לא היה עובר היום: "ככלל, הספרים שוביניסטיים ומתאימים לשנות ה־70. אלימות כלפי נשים, אפילו אם נכתבת ברמיזה ובחן, לא עוברת היום. יש סיפור כזה, מצחיק ממש, 'צ'אלוקי מצטלם לטלוויזיה', שבו בחורה צפונית שמתאהבת ביפואי שעובד בשיפוצים באוניברסיטה מגיעה לתעד ביפו אלימות נגד נשים. הג'מאעה מכנים אותה 'קחני', כי היא הייתה פונה אל היפואי במשפטים שלא היו ברורים להם, כמו 'קחני בזרועותיך הרחימאיות, והניפני אל מחוזות החפץ המתפוקקים'. הם עונים לה: 'בכל רחוב תמצאי פה לפחות גבר אחד שמפוצץ את האישה שלו. כולם הולכים פה על עצבים'"."גם החפצה של נשים לא עוברת – כמו למשל 'ברכה אמבולנס', שקוראים לה כשגבר בלחץ. צריך לזכור שהכל נכתב על ידי תלמי בקונטקסט של שנות ה־70. הוא ניסה לשעשע. לא לכתוב ביקורת חברתית. תלמי אמר: 'הסיפורים האלה הם בשביל להעביר את הזמן בכיף'. הוא תיעד תקופה – גם מבחינת הסלנג, וגם מבחינת החיים החברתיים. אלה זמנים שהיו ולא יחזרו". 

  • אליהו אשד  ביום אפריל 3, 2021 בשעה 4:41 am

    דף הפייסבוק של הסרט התיעודי על מנחם ותלמי והתמונות היפואיות :https://www.facebook.com/TalmiOriRotem/

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: