המשורר גיורא לשם נגד העורך בני ציפר

 

יעקב בסר .צילום של קטיה שוורצמן.

 

המשורר  והבעלים של הוצאת "קשב גיורא לשם ניהל לאחרונה את התכתובת הזאת עם הבעלים של עיתון הארץ עמוס שוקן לגבי עורך מוסף הספרים של "הארץ " בני ציפר.

קיבלתי העתקים מהתכתובת הזאת ומכיוון שאני חושב שיש בה משום עניין לציבור אני מעלה אותה כאן . :

למר שוקן הנכבד שלום.

זה שנים אחדות שמכתב מעין זה נכתב והולך במוחי בהזדמנויות שונות אך אני שב ונוצרו בלבי מחמת נימוסי הטובים מדי.

היום, בעקבות טורו של בני ציפר כל הצרידות הזאת עליעקב בסר ז"ל (הארץ, תרבות וספרות, 29 בדצמבר, 2006) לא מצאתי עוד טעם לבלום את עטי ואני חש חובה למחות על כתיבתו הנלוזה של עורך תרבות וספרות, מוסף שידע בעבר עורכים דגולים ואיכות ספרותית מן המשובחות בארץ ובעולם.

אתחיל בכותרת של הטור: כל הצרידות הזאת. כותרת כזאת ברשימה על אדם שמת בסרטן הרֵאה היא רשעות לשמהּ, שטנית בהיותה שנונה לכאורה.

אך עורך ספרות שמשרבט משפט כגון "אינני יודע אם היה משורר טוב" פוסל את עצמו במו עטו. הוא מעיד על עצמו מניה וביה כי הוא חסר את הכישורים הדרושים לתפקידו.

יכולתי לצטט כהנה וכהנה אך אעיר רק במעט שבמעט.

ציפר מגלה בורות בכותבו על חייה הציבוריים של הספרות העברית. בסר פרש מאגודת הסופרים העברים בגלל מחלוקת שבהשקפת עולם. זה אף היה המניע ליסוד איגוד הסופרים. כעבור שנים, הפניית העורף לאיגוד שיסד  במו ידיו העידה על נקיון דעת. על החלטותיו העקרוניות שילם בסר מחיר אישי כבד ומן הצדק היה לכבדו ולא לבזותו.

במקום הבנה והערכה שקולה, ציפר העדיף לגמד בטורו את שעור קומתו של בסר המשורר – משורר חזק וישר-מבע – ושל בסר האדם שהקדיש את מרבית חייו לספרות ולטיפוחה.

על טור נבזה כזה הכותב חייב לתת את הדין.

צר לי שעלי לומר את הדברים הבוטים האלה. לוּ אביך ז"ל עורך הארץ כיום, ציפר היה מודח זה כבר מכס העורך. למען כבוד עתונך אני סבור שהגיעה השעה שתפעיל את סמכותך כבעל העתון ותעשה את המוטל עליך – למנות עורך ראוי לתרבות וספרות.

למען הגילוי הנאות אני מבקש לציין כי מעולם לא הצעתי מפרי עטי לתרבות וספרות. מעולם לא היה לי שיג ושיח עם בני ציפר ואין לי אתו חשבון אישי. מעייני נתונים לספרות העברית ולכבודו של הארץ שאני נמנה עם מנוייו.

אתה רשאי לתת פומבי בעתונך לדברִי; אני עצמי לא אפרסמו בעתונים אחרים, אם כי אמסור את תוכנו ליוצרי ספרות רבים. 

 

בכבוד רב,

גיורא לשם

 

 

תגובתו של שוקן הייתה שהדברים בהחלט היו ראויים לפירסום .

יעקב בסר היה אדם שעורר רגשות חזקים בימי חייו של הערצה ושינאה . ומן הראוי היה לבטא את הרגשות האלו גם לאחר מותו.  

אני כשאני קורא את המאמר של ציפר דווקא מוצא שהוא היה חיובי למדי כלפי בסר .

.אם זאת נראה לי  שסגנונו של ציפר היה בוטה מידי הוא היה צריך לנסח את דבריו בצורה אחרת , או לחכות כמה שבועות עד לאחר תום השבעה  ואז לאמר את אשר על ליבו . 

  

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • עידית  ביום ינואר 4, 2007 בשעה 8:55 am

    ואיזו התייפיפות שאומרת "אני לא חייב כלום לנימוסים שלכם. אני אגיד מה חשבתי עליו עוד בטרם עברו שבעה למותו." הסנוב הזה, שכל הזמן מראה לנו כמה הישראלים דפוקים, נבערים, לא יכול היה גם הפעם להתאפק. אני מצטרפת לקריאתו של גיורא לשם.

  • ממינקה  ביום ינואר 4, 2007 בשעה 10:14 am

    אני בשוק
    אני בהלם
    אני המו-מה

  • דורון  ביום ינואר 4, 2007 בשעה 10:16 am

    אני דווקא תומך בבני ציפר.
    זו כתיבתו
    כך הוא אוהב להרגיז אנשים
    זה מתבטא כמובן בבלוג שלו ביתר חריפות
    אבל גם בטור העורך של המוסף דנן.
    על כל פנים המכתב של מר לשם נשמע בכייני משהו, ביחוד הקריאה "אבא שלך יותר טוב ממך" – זה בטח ידרבן את מר שוקן לפעול…
    על כל פנים זה מצדיק את הטור של ציפר, על חבורות עסקנים בעולם הספרות

  • אבנר  ביום ינואר 4, 2007 בשעה 10:28 am

    כאן: http://www.notes.co.il/talila/27208.asp

    וכאן:
    http://www.notes.co.il/ronit/

    כולל תגובות.

  • מספר 666  ביום ינואר 4, 2007 בשעה 10:47 am

    שהן כבר פירסמו זאת הייתי מוותר על הפירסום .
    נו מה שפורסם פורסם אני כבר לא אוריד זאת .

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ינואר 4, 2007 בשעה 3:16 pm

    "הבעלים" של הוצאת קשב? אני לא אומר שלא, רק שואל אם אתה בטוח.

  • ד.ט  ביום ינואר 7, 2007 בשעה 1:53 pm

    המשפט שלך: "זה מצדיק את הטור של ציפר, על חבורות עסקנים בעולם הספרות" ממחיש את צדקתו של גיורא לשם.

    כי מה שקיבלת מה"הספד" (ולא בגלל אי-הבנת הנקרא, אלא כי זה מה שכתוב בו) זה שעסקנותו הספרותית של בסר היתה מין עסקנות לשמה, התרוצצות וכתיבת מנשרים.
    בירור קצר יראה שזה לא נכון כלל: הוא פרש מאגודת הסופרים הוותיקה, והקים אגודה אחרת, על רקע עקרוני מאד, שצריך היה להיות חשוב לציפר כאיש שמאל: סירובה של האגודה לקבל יוצרים ישראלים שפועלים בשפות אחרות, ובעיקר כותבי ערבית. האגודה שייסדו בסר וחבריו פתוחה לכל סופר ומשורר ישראלי. ציפר השמיט את הנקודה הזו, קרוב לודאי, רק מתוך עצלות ובורות. פשוט שכח.

  • חרדון משנה  ביום ינואר 21, 2009 בשעה 2:23 am

    אם הוא עובד בהארץ איך זה שהוא לא כותב בעיתון , האם זה בני ציפר ממדור הספרות של הארץ? אה, הבנתי. ומי זה דב אלפון? הוא גם עובד הארץ או פרילנסר ומדוע הוא לא כותב בהארץ? אה, הוא עורך, את הארץ? הוא ערך אלפון? לא, הוא דב אלפון. מה לדב ולאלפון? ציפר. בקיצר.

  • 999  ביום ינואר 21, 2009 בשעה 1:42 pm

    ומתקיים על תהילת העבר.
    ומיום ליום דועך.
    סופו להיות כחתול צ'שר.
    אני נטשתי אותו בבחילה לאחר כ40 שנות מינוי משפחתי [שלאבי ושלי]
    אפילו באתר שלהם אני כבר לא מבקר. פעם פעם בוואלה -ועובר מאוד מהר.
    היה חבל על הזמן לכתיבת הודעה זו. הארץ היום לא שווה את זה. נגיד שזה 'לכבוד העבר'.

  • מספר 666  ביום ינואר 21, 2009 בשעה 3:18 pm

    אם היית מפרט יותר במה לדעתך הארץ כל כך ההתדרדר?
    סתם לאמר שהוא התדרדר זה לא אומר ולא כלום.
    אני רואה שהוא ממשיך לפרסם מאמרים מעניינים ומלומדים יותר מאשר כל עיתון אחר חוץ מ"מקור ראשון " שהוא היחיד שמפרסם מאמרים ספרותיים טובים יותר.
    אז נכון שיש להם מידי פעם נפילות קשות כמו המאמר של יצחק לאור על חליפת המכתבים בין גרשום שלום וולטר בנימין שהיה מאמר מטומטם פשוטו כמשמעו והמחבר שלו נתן לשינאה האישית שלו לנושא הכתבה שלום להשתלט עליו לחלוטיןבמה שהיה אמור להיות מאמר אובייקטיבי ולא מאמר דעה על מה הוא חושב על אישיותו של גרשום שלום. .
    אבל גם לאור הוא בדרך כלל לא כל כך גרוע כמו במקרה הזה.
    אבל נכון שהמאמר vהוא אסור היה לו לראות אור. ואני תמה על בעלי העיתון נתנו לדבר כזה לעבור ללא תגובה מצידם.

  • 999  ביום ינואר 22, 2009 בשעה 1:35 am

    שהוא ממשיך לפרסם מאמרים מעניינים ומלומדים….אינו אומר דבר.
    התדרדות איננה שבר באבחה אחת. היא תהליך. ואתה מוזמן להציץ במיקרופיש או בכרכי העיתון מלפני שלושים או עשרים או עשר שנים -והיום. אני בטוח שתבחין לבד .
    לטעמי אגב חבל על הזמן [במשמעות המקורית של הביטוי].אין כעתון הארץ לחזור על דעות שדופות בסגנון משכנע.על מליצות נבובות ותיאוריות מדהימות משוללות בסיס. בעברית ללקק את האצבעות. אגב, אני חושב שעל עיתון הארץ לממן נסיעה דחופה של גרוסמן לעזה – לשיחה עם החמאס….

  • אירית כהן  ביום ינואר 1, 2016 בשעה 5:51 pm

    בני ציור עלוב נפש. את המנוי שלי לעיתון הארץ ביטלתי בגלל הכתבות אנרגיות וחסרות העומק שלו. מה הוא עושה בעיתון הארת אינני מבינה. למה קוראי העיתון לא גורמים להעבירו משם. אפשר לחשוב שפרפ' שטרנהל יכול להיות כתב בישראל היום למשל, או יוסי שריד, או סעד קשור… והרשימה ארוכה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: