כתב עת ספרותי לוחם : 30 שנה של "עיתון 77"

 

 

 

 

הופיע באתר YNET

 

בפברואר 2007 מלאו 30 שנה לקיומו הרצוף של כתב העת הספרותי "עיתון 77 " כתב עת שכל שנות קיומו החזיק בדעות מאוד לא אופנתיות על הצורך של עולם הספרות והתרבות להיות מעורב בבעיות השעה והחברה. עורכו הכמעט נצחי של כתב העת יעקב בסר לא זכה לחגוג את התאריך הזה . הוא נפטר לפני כמה חודשים ממחלת הסרטן.

החודש פברואר 2007 מלאו שלושים שנה בדיוק לקיומו הרצוף של אחד המגזינים ה ספרותיים הוותיקים ביותר של ישראל "עיתון 77 ".כתב עת שתמיד היה שנוי במחלוקת פוליטית שנערך במשך כמעט 30 שנה תוך מחסור כרוני קבוע בכסף. בידי אדם אחד יעקב בסר. ועריכה רצופה זאת של כתב העת מידי שיצא לאור כמעט מידי חודש בחודשו (_ ולפעמים בתנאים כלכליים קשים ביותר ) היא בגדר שיא ישראלי עבור מגזין ספרותי . אבל בסר לא הספיק לחגוג את התאריך הוא נפטר בדצמבר 2006  לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן .

אופייני שגם לאחר מותו בסר הצליח לעוררויכוחים נזעמים לגבי היחס לזכרו ולמורשתו, כאשר עורך מוסף הספרות של "הארץ " בני ציפר ניצל את רשימת ההספד עליו להטיל בו סרה כ"עסקן ספרותי " דבר שעורר את זעמם של כמה וכמה אנשי ספרות .

 . בעת פירסום רשימה זאת  יצא  לאור גיליון 317  של כתב העת שהוא כל כולו מוקדש ליעקב בסר . ובו  מוצגים זה לצד זה שירים של בסר ורשימות  עליהם של אנשי ספרות ידועים שונים כמו  רן יגיל , שמעון אדף , מתי שמואלוף ,עודד פלד,  דפנה שחורי,יעקב שי שביט , ורבים אחרים .  וזה גיליון זיכרון מיוחד שכמוהו לא עשה המגזין מעולם.

מבין השירים כדאי להזכיר כאן את בחירתו של שמעון אדף , שיר ארס פואטי חסר שם שבו בסר מנסה  (לא ) לתאר את מקרות יצירתו   שאותו אדף גם הלחין . .

 ( .."מאיזה בקבוק זה בא לי …

א.       פן )

 שנינו יודעים מאיפה זה בא

אתה לא נטלת את זה מביאליק

אני לא לקחתי  מפן

אני יודע ,גם אני לא הקמתי בית ,

אבל הולדתי בת ובן .

יעקב בסר עולה מפולין ( כמו עמית ועורך ידוע אחר גבריאל מוקד) התפרסם תחילה כמשורר אך אם כי היה משורר מוכשר , מעולם לא הצליח להתעלות מעל הדרג השני או השלישי של המשוררים של ישראל וסביר להניח כי ייזכר לא כל כך כמשורר כמו כעורך וכפוליטיקאי בכיר של הקהילה הספרותית של ישראל שהכניס בה שינויים דרמטיים . הוא נודע בעמדות הפוליטיות השמאלניות שלו ומכל בחינה הוא והכתב העת שלו היו "חוד החנית" של ה"מאפיה השמאלנית" בספרות הישראלית .

את הקריירה שלו כעורך החל עם הגיליונות הראשונים של המגזין הספרותי "פרוזה שהוציא לאור יוסי קריים. בסר הגדיר את "פרוזה כ"עיתון מעורב ש…יעודד ויתמוך במעורבותו האישית והמוסרית של היוצר בחיי החברה שלנו . כמיטב המסורת של עמנו ושל תנועת העבודה שלנו שצעקתו של ברנר עדיין מהדהדת באזניו .
אך הוא הסתכסך עם המו"ל קריים שהתעניין הרבה פחות ממנו במעורבות פוליטית וחברתית בעולם הספרות ושאף יותר לספרות "טהורה " מכל חשבונאות פוליטית וסולק "מפרוזה " לאחר שלושה גליונות בלבד .ומאז ואילך היה קריים העורך ואחראי התוכן הבלעדי של "פרוזה". .
. "מה יהיה עם בסר " תמהה המשוררת יונה וולך לאחר סילוקו "זה בן אדם שמוכרח עיתון כדי לחיות . "

אלא שכמו עוף החול שדומה שחוסל ומייד קם מעפרו חי יותר מתמיד בסר הצליח כמעט מייד ל"הרים מגזין ספרותי חדש "עיתון 77 והיצירה המעוררת מחלוקת ביותר שפורסמה אי פעם בכתב עת זה היה שיר של אותה יונה וולך .
במקור עיתון 77 כמו" פרוזה " לפניו הופיע בפורמט פשוט של מה שכונה "עתון ספרות " מיועד להמונים שנדפס על נייר עיתון זול במתכוונת מכוונת של עיתון הנמכר לאלפים ברחוב וזאת על מנת להגיע לכל בית בישראל שבו מסוגלים לקרוא ספרות עברית טובה. אולם לאחר זמן היגיע בסר למסקנה שמטרה זאת אינה ניתנת להשגה וההמונים אינן קוראים שירה והקונספט השתנה וצורתו ומחירו של העיתון שונו. .
( אגב כיום זוהי עמדה שמחזיקים בה כמה מגזינים צעירים כמו "כתם " ו"מאגמה "ואלמנך " נראה כמה זמן יחלוף עד שישנו את דעתם )

 

לעיתון 77 היו שלוש מטרות עיקריות שאותן ניסח  בסר במאמר המערכת של הגיליון הראשון ושהיו למעשה חזרה על המטרות שאותן ניסח בסר בפרוגראמה שלו למגזין "פרוזה " ומהן לא סטה בסר כל חייו :
המגזין יחתור להבאת מיטב היצירה הספרותית והעולמית והעברית בפני הקוראים .
יושם בו דגש במיוחד בשני תחומים ספציפיים :מצד אחד במה שנקרא "ספרות יהודית כלומר יצירות ספרות על נושאים יהודיים משפות שונות ומארצות שונות .ומן הצד השני המגזין ישאף ליצור מגע עם הספרות הערבית הנכתבת בארץ ובעולם לתרגם ממנה לכתוב אליה ולקרב אותה אל תודעתו של הקורא העברי" .
כמו כן בסר היציב לפני המגזין את המטרה שכבר אז באמצע שנות השבעים לא הייתה אופנתית יותר ועוד פחות מכך בשנים שלאחר מכן של מעורבות גם במה שקורה בעולם החוץ ספרותי. וכך "עיתון 77 " התבלט במאמרי מערכת פוליטיים חוצבי להבות ובעצומות הסופרים שמחו כנגד עוולות שונות או שבאו בדרישות שונות מעצירת מלחמת לבנון ופתיחת מו"מ לשלום עם סוריה ביוני 1983 ( גיליון 42 ) ועד לקריאת רחוב בתל אביב על שמו של המשורר הגרמני השנוי במחלוקת גם היום היינריך היינה במאי 1986 .
בסר אהב לציין תמיד שבניגוד לכתבי עת אחרים, עתון 77 מעולם לא היה כתב עת של קבוצה אלא כתב עת של רעיון. לכן, ההתייחסות לא הייתה לגופו של אדם אלא תמיד לגופה של היצירה.

 

גיליון שעל שערו מופיעה עצומת סופרים .

בסר היה טיפוס שונה מאוד מהמשוררים הלא פוליטיים ברובם המוחלט  של היום. הוא היה  לוחם פוליטי  והוא ראה בספרות בראש ובראשונה כבעלת מחויבות ואף עוצמה פוליטית . ואת שתפקידו של כתב העת שלו ראה בצורך לשנות את האוויר התרבותית והחברתית שמסביב .) . עם זאת בסר אהב לציין תמיד שבניגוד לכתבי עת אחרים, עתון 77 מעולם לא היה כתב עת של קבוצה אלא כתב עת של רעיון. לכן, ההתייחסות לא הייתה לגופו של אדם אלא תמיד לגופה של היצירה. אין משורר שנפסל מראש, ללא הבדל השקפה פוליטית, מין, דת וגזע, גם כשמדובר בלשון העברית וגם כשמדובר בתרגום מלשונות אחרות, מה שקובע, במשך כל השנים, הוא טיב היצירה.

הוא ראה בספרות בראש ובראשונה כבעלת מחויבות ואף עוצמה פוליטית . את תפקידו של כתב העת שלו ראה בצורך לשנות את האווירה התרבותית והחברתית שמסביב עיתון 77 שם דגש על הצגתו כלוחם מצפוני אנטי מימסדי בעל שליחות חברתית . ומאחוריו עמדה התפיסה אולי הנאיבית של היכולת של הספרות והסופרים להשפיע ועל החברה ולחנך אותה לערכים מוסריים יותר ולהשפיע על  הקוראים בגיבוש השקפת עולמם . עמדה שמן המותר לציין אינה קיימת יותר בכלי התקשורת שלנו,וחבל .

כלוחם אנטי ממסדי הוא היה מעריץ גדול של הסופר ברנר וראה בו מודל לחיקוי של סופר מעורב ומשפיע על החברה למען תיקונים סוציאליים ותרבותיים .
עיתון 77 שם דגש על הצגתו כלוחם מצפוני אנטי מימסדי בעל שליחות חברתית . ומאחוריו עמדה התפיסה אולי נאיבית של היכולת של הספרות והסופרים להשפיע ועל החברה ולחנך אותה לערכים מסוריים יותר ולהשפיע על הקוראים בגיבוש השקפת עולמם . עמדה שמן המותר לציין אינה קיימת יותר בכלי התקשורת שלנו . בסר ה הקפיד לפרסם באופן קבוע מאמרי מערכת נשכניים שהתייחסו לענייני היום הפוליטיים והפוליטיים ספרותיים.
בסר גם ניהל ראיונות מקיפים וחשובים עם סופרים שונים מהטובים בסוגם שגם בהם שם דגש על סוגיות פוליטיות שונות לא פחות מהתרבותיות ביצירת הסופרים השונים .

מחמוד דרוויש הסכים להתראיין רק אצל יעקב בסר, ל'עתון 77', לגליון במארס 2000, אז נסע יעקב בסר לראיין את דרוויש ברמאללה. .נושא חשוב נוסף שהמגזין שם עליו דגש היה דיכוי הסופרים הפלסטינאים בשטחים .
המגזין המשיך במדיניות זאת במשך 30 שנה למרות המשברים הכספיים הקבועים שתקפו אותו שוב ושוב . מאמרי המערכת של כל גיליון כמעט במשך 30 שנה מציגים לפני הקוראים מגזין הנמצא במאבק מתמיד על קיומו ועומד בכל רגע ממש על סף הסגירה אם לא יעשה משהו ומיידית .מאמרים אלו נשארו מאפיין  נצחי של כתב העת במשך 30 שנה רצופות . מאמרי המערכת של כל גיליון כמעט תיארו כתב עת נמצא במאבק על קיומו ועומד בכל רגע על סף הסגירה אם לא יעשה משהו ומיידית .

בשלב מסויים  בסר נאלץ להתחנן ביפני הקוראים שישלחו כספים להמשך קיומו של כתב העת .  לקוראים היה את הרושם שכל גיליון שהם קוראים של המגזין הוותיק יכול בהחלט להיות הגיליון האחרון , רבים שלחו כספים והמגזין הצליח איך שהוא להמשיך להתקיים ועדיין מתקיים עד היום …

מצד שני עיתון זה ששם לדגל את הנטייה ממסדיות הפוליטית שלו התקיים על תקציבים מימסדיים מאוד.
והעובדה היא שאיך שהוא המגזין האנטי ממסדי לכאורה שרד והמשיך לצאת בקביעות ולאחר שבע שנים של קיום אף הפך לירחון ובכל שנה הצליח להוציא לאור 10 גליונות לפחות שיא של פעילות שהמגזין המתחרה "מאזניים" של אגודת הסופרים אינו יכול להתחרות בו בשנים האחרונות.

שערוריות

עיתון פוליטי כזה בלתי נמנע היה שיכנס לשערוריות. אבל אלו למרבית הפלא ( ואולי לצערו של בסר) היו נדירות למדי . השערורייה המפורסמת ביותר הייתה הפרסום ב-1982 בגיליון 32-33 של שירה הפרובוקטיבי מאוד של  יונה וולך"    : תפילין " שמשלב דת עם סקס. השיר הביא לגל מכתבי איום ובהם חבילה עם תפילין שנחתכו בפראות בסכין .
המשוררת זלדה כותבת קבועה במגזין כתבה לבסר "כשראיתי את השיר של יונה חשבתי כי הלוואי ומתתי ,לא אוכל עוד להחזיק ביד עיתון שהדפיס דבר כזה". זלדה הפסיקה לפרסם ב"עיתון 77" בעקבות אותו שיר .

השיר הביא לתגובה נזעמת של העיתונאי אליהו עמיקם ולהצהרה בוטה של סגנית שר החינוך והתרבות דאז מרים תעסה גלזר. "וולך פשוט מופרעת ..בהמה מיוחמת שכותבת שיר כזה ועוד מפרסמת אותו ..זה גל עכור ..אנרכיה ..
היה זה אחד המקרים הבודדים שבהם נשקפה סכנה לעיתון בגלל יצירות ספציפיות וזה דווח לקוראים בהבלטה ( ויש לנחש בתחושת סיפוק מוסתרת על השערורייה הנדירה שהעיתון הצליח לחולל ) כדי להמחיש את הנסיבות העוינות שעימן מתמודד עיתון 77 במאבקו על חופש הביטוי
שערורייה זוטא נוספת קמה בעקבות שיר פרובוקטיבי של המשורר נתן זך על היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לאחר שזה הורה לסגור תיק משפטי נגד אריאל שרון .אבל זאת כבר הייתה שערורייה בדרג אחר לא תרבותית אלא בגדר קוריוז שארעה גם על הפיחות ביכולתה של הספרות העברית להשפיע על הלכי הרוחות ואף לעורר זעם .

במקביל בסר פעל  נמרצות במקום שבו יכול היה להשפיע הרבה יותר . הוא  יצר שערוריות בעולם הפוליטיקה של הספרות כאשר היה גורם מרכזי בהקמת איגוד הסופרים שהתנתק מאגודת הסופרים העבריים וקיבל לשורותיו כל סופר שחי בארץ וכותב בכל שפה ( בניגוד לאגודת הסופרים העבריים שמקבלת לשורותיה רק סופרים שכותבים עברית ) .

לאחר עשרות שנות עריכה ויצירה חלה בסר בסרטן ולבסוף פעולתו נפסקה. זמן קצר לפני מותו יצא לאור קובץ שירים מקיף "הנה מנשבת הרוח "שמביא את מבחר שיריו מכל שנות יצירתו .
מאמר המערכת האחרון שלו "האם אנו יכולים ללמוד דבר מה מהמתרחש באפריקה" פורסם בגיליון 308 .
מילותיו האחרונות במאמר מסכמים היטב את התפיסות שביטא מראשית פעולתו כעורך : ..עלינו לזכור שללא שיח ,ללא הסכם ,שללא ראיית האדם שמולנו ,גם אם אין אנו בני אותו לאום ,לא תהיה לנו תקומה ".
.

 

 

בגיליונותיו הנוכחיים מאז פטירתו של בסר  נערך  כתב עת בידי בנו מיכאל בסר בבידי עורכת נוספת . עמית ישראלי גלעד
להלן שיחה שהתקיימה עם השניים .

א.א. :כמה זמן אתם עובדים בכתב העת הזה?

מיכאל בסר : שנינו עובדים בעיתון הרבה שנים עמית ישראלי עובדת בעיתון 14 שנה ומיכאל 22 שנה. יכול להיות שבהמשך יתקבל עורך על בידי העמותה שמאחורי עיתון 77 אבך כרגע אנחנו העורכים בפועל . אין לנו ניסיון בכתיבה אבל יש לנו ניסיון בעריכה .
מלבד תרגומים מעודכנים מהספרות הערבית והפלשתינית, בעזרתם של חברי המערכת פרופ' ששון סומך, .

מה המדיניות החדשה של עיתון 77 ?
אנחנו רוצים להמשיך את מה שעיתון 77 תמיד היה במה לכותבים צעירים וותיקים ולתת במה למקור ולתרגום אבל נחפש כיוונים חדשים. .דווקא השנה ה30 ננסה להוציא אנתולוגיה שתשקף את עבודת העיתון מזה 30 שנה .

הכוונה היא  בהחלט להמשיך בקו שהתווה יעקב בסר . כדאי לזכור שבשיא ימי האינתיפאדה פרסמנו גליון שבו היו רשימות שירים וסיפורים מהשטחים שהיו אז נתונים בהסגר, ולא קיבלנו תגובות נזעמות עליו, ייתכן, שדעת הקהל מתחילה להפנים עקרונות מסוימים . נמשיך עם  פרסום של יצירות מתורגמות מערבית בידי אנשים כמו פרופ' שמעון בלס, ומוחמד חמזה ענאים המנוח,. כדאי לציין  שבשנת 2004   פורסם  הקובץ  "לחולמים בליל גשם"   שבו פורסמו מבחר תרגומים  מערבית, שהופיעו במהלך השנים בעתון; אנחנו נמשיך עם זה.
אבל אנחנו רוצים  גם לצאת לכיוונים חדשים, לאזורים ספרותיים ורעיוניים חדשים. בשנה האחרונה יצא גליון שהוקדש למפעלו של אלכסנדר פן, אך גם גליונות שעסקו ב: אפריקה ובפואטיקה מזרחית.
כרגע על הפרק גם גליון מיוחד שיוקדש להודו, לא כמסע פיזי אלא בחינת הודו כמושא השתוקקות של המערב בכלל ושל ישראל בפרט, בשירה בפרוזה ובדימוי ויזואלי. זהו דבר שעיתון 77 לא עסק בו עד עכשיו הודו זה נושא מעניין מאוד .

 

סיכומו של  כתב עת

 

לאחר 30 שנה של קיום איך אפשר להעריך את תרומתן של "עיתון 77 " לספרות העברית ?
קשה להצביע על יצירות מופת ספרותיות אמיתיות שצמחו מדפי עיתון 77 . אם כי ללא ספק הופיעו שם יצירות טובות רבות .
נזכיר למשל את היצירה החביבה עלי "ההיסטוריה הסודית של תאודורה" מאת אהרון מגד שהדרמה על חייה של קיסרית ביזנטית שהייתה במקור תסכית רדיו שהופיעה שם בגיליון המאה. ( ולאחר מכן הופיעה שוב בגיליון של "קשת החדשה" )

אחת מנקודות העוצמה העיקריות של כתב העת הייתה ביכולתו לגלות כשרונות חדשים .  על דפיו   הופיעו לראשונה כמה יוצרים חשובים בספרות העברית של היום : יהודית קציר בסיפור הקצר 'דיסניאל' שפורסם בראשונה בגליון המאה של 'עתון 77 ', (הסיפור זכה בפרס תחרות הסיפור הקצר של עתון 77, ובהמשך, פורסם גם 'סוגרים את הים') ;סיפורים ראשונים של אתגר קרת, של שהם סמיט, סביון ליברכט, פרסומים ראשונים של עינת יקיר של אלון חילו , ושל שמעון אדף ( שפירסם שם את שירו הראשון במקביל עם פירסום במגזין מאזניים ) של אורי ברוכין מייסד רשימות ורבים רבים אחרים .
בדפדוף בגליונות, אפשר למצוא ביכורי כתיבה מפתיעים, כמו שירים של מירון רפפורט, של רוגל אלפר, מחזה של דן צלקה או שירים של גרשון שקד. ,אך ספק אם יצירות רבות שהופיעו על דפיו ישתמרו לאורך השנים .

האם ישרוד עיתון 77 עוד 30 שנה נוספות ? לא סביר שכן עתידם של כלל המגזינים המודפסים נראה קודר אבל מי יודע הרי איש לא האמין שהמגזין ישרוד אפילו שנה אחת .
בכל מקרה  כתב עת  זה ייזכר כקובע דרך תרבותית מסוימת של מעורבות פוליטית של אנשי הספרות, ורצון עז "לצאת ממגדל השן " ולהשפיע על החברה והתרבות הסובבת.,דרך תרבותית שיעקב בסר וכתב העת הלוחם שלו היו נושאי הדגל העיקריים  והבולטים ביותר שלה בספרות העברית לאורך עשרות שנים .

 

קישורים רלבנטיים

 

 

אתר עתון 77

עיתון 77 בויקיפדיה

 

נתן זך כותב שיר פוליטי נגד היועץ המשפטי בעיתון 77

יעקב בסר בלקסיקון הספרות העברית

יעקב בסר בויקיפדיה

יעקב בסר בלקסיקון הסופרים בהווה 

 

בטנך הלחה ספר שירה מאת בסר

 

 

יעקב בסר נפטר

דפנה שחורי על יעקב בסר 

בלפור חקק על יעקב בסר

 

שירי לב ארי על יעקב בסר

הספדים על בסר
עוד הספדים על בסר

אפרת זמר על שירת חייו של בסר
שלום רצבי על בסר

תמר משמר לזכרו של יעקב בסר 

חוה פנחס כהן על בסר ואחרים

 

 

 

משיריו של בסר

מבחר שירים מעיתון 77

איגוד הסופרים בישראל

אגודת הסופרים

יעקב בסר ממשיך לעורר מהומות גם לאחר מותו

בני ציפר על יעקב בסר

מושחת נמאסת

ורד דור על ציפר

עוד תגובות לציפר

גיורא לשם נגד בני ציפר על יחסו לזכרו של יעקב בסר 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אחת  ביום דצמבר 18, 2012 בשעה 4:47 pm

    מעונין להתחיל לפרסם שירים אצלכם אודה על מתן פרטים בנידון מונטי
    acmmontana3@gmail,com

  • yakov  ביום ינואר 5, 2014 בשעה 9:38 pm

    yakov1996@gmail.com תהיתי איכן וכיצד אוכל לפרסם שירים שכתבתי אשר יקבלו תגובות וביקורות וחשיפה כמובן…???

  • אירן סירבו  ביום יולי 8, 2014 בשעה 1:37 pm

    שלום לכם .

    אשמח לקבל חוות דעתכם ו.יש מספר שירים שכתבתי בשנה האחרונה(בכמה שפות,אך בעברית לרבות) .
    הכתיבה התפתחה בשנה/שנתיים האחרונות ,קוראת לזה כסוג של "הארה" ..

    מקווה שהגעתי לכתובת הנכונה ומוכנה לכל סוגי תגובות
    (ביניהן גם חריפות)
    בין כה אמשיך בכתיבה כמשהו שהוא שלי

    בכבוד רב
    אירנה סירבו(בפייסבוק אירן סירבו)

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ינואר 4, 2017 בשעה 6:25 am

    היי. אשמח להבין איך לפרסם אצלכם טקסטים שלי ולקבל חוות דעת 🙂

  • ניצן זכאי  ביום ינואר 4, 2017 בשעה 6:26 am

    היי. אשמח לדעת איך אפשר לפרסם אצלכם טקסטים שלי ולקבל חוות דעת 🙂

  • טל פרגסון  ביום יוני 7, 2018 בשעה 1:30 pm

    היי, קוראים לי טל פרגסון, בת 22
    יש לי אהבה גדולה לכתיבה, בעיקר שירים.
    שנים שאני כותבת ולא מצליחה למצוא מקום שאוכל לפרסמם עד שהגעתי לכאן.
    אם יש סיכוי קטן אשמח שתחזרו אליי (גם אם התשובה תהיה שלילית). תודה רבה! טל

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: