איש הפלאפל

 

בימים אלו הופיעה החוברת השנייה של סדרת הקומיקס הישראלית "פלאפלמן "  על עלילות גיבור על ישראלי ,חוברת שבניגוד למקובל נוצרה בידי בחורה ,ושיש לה מסר רדיקלי ביותר על האנשישמיות העולמית .

 בימים אלו הופיעה החוברת השנייה של סדרת הקומיקס הישראלית  "פלאפלמאן  על עלילות גיבור על ישראלי בחור רגיל וסתמי למראה בשם אבי שמן הצד שיש לו את ה"כוחות " (? ) של כדור פלפל ויכולת לירות שמן רותח על אויביו וביכולות אלו הוא משתמש בזהותו הסודית כ"פלאפלמן" לתועלת מדינת ישראל . .
גיבורי על ובוודאי כאלו מהסוג הפטריוטי פחות או יותר הם נושא שכמעט נעלם ואיננו בקומיקס הישראלי בשנים האחרונות .לפחות מאז "אורי און " של מיכאל נצר בשנות השמונים . הם שרדו רק בצורת פרודיות של אורי פינק בסידרת "סופר שלומפר".

אבל בשנים האחרונות חלה בנושא מיני תחיה קטנה עם סדרת "אדירי התכלת " של עופר זנזורי , עם "עוזי" סדרה בהמשכים של נמרוד רשף על מתנקש בעל כוחות על ,ועם ה"גולם " של כותב שורות אלו עם אורי פינק .
אבל כל אלו היו כצפוי יצירות גבריות ,מנשים כאשר הן כבר עוסקות בקומיקס מצפים לעסוק בנושאים אחרים לגמרי ,נניח חייה של עיתונאית מתוסכלת מבחינה מינית ,או פרשיות בחייה של חברה בקהילה הלסבית . איש אינו מצפה שבחורה תעסוק ברצינות בז'אנר הגברי כל כך של גיבורי על .

 
אלא שעכשיו צצה דורית מיה גור עם "פלאפלמאן " שלה ושינתה באחת גם את הסטריאוטיפ הזה. היא מראה שאישה יכולה לעסוק בגיבורי על בדיוק באותה ה"רצינות" ( מה שהיא לא תהיה ) ובאותה היכולת כמו הבנים
דורית מיה גור היא מבחינה אמנותית אחת היוצרות היותר מוכשרות שלנו בתחום הקומיקס.
היא למדה בבית הספר לאמנות הקומיקס בארה"ב של ג'ו קוברט קומיקסאי יהודי וותיק מאוד שהוא אחד מאמני הקומיקס הגדולים של זמננו והתפרסם בין השאר הודות לסיפורי הקומיקס שלו על רקע מלחמת העולם השנייה סיפורים על איש הג'ונגל ,טרזן והמערבונים רבי הכוח שלו .

האקדוחן טקס ,הומאג' של דורית גור לג'ו קוברט .

וההשפעה שלו על יצירתה של גור היא ברורה מאוד . בציורים שלה יש דרמה וכוח שזורמים ממש אל הקורא, דבר שנדיר מאוד לראות באמנות קומיקס ישראלית ה"חנונית והעדינה " בדרך כלל שאולי מסוגלת להציג סצינות של הומור ביזארי ומחתרתי ובחיבוטי נפש מיוסרת , אבל סצינות "פעולה " אמיתיות הן אצלה בגדר בל ימצא . מפליא לראות שדווקא אצל אישה יש סיגנון רב כוח מסוג שכבר הפך מזה שנים להיות לא פוליטיקלי קורקטי אצל הזכרים הישראלים אבל אולי היא כאישה יכולה להרשות לעצמה דברים שאמנים זכרים לא מעיזים להרשות לעצמם .
.דורית גור וציורי האקשן שלה הם בהחלט תופעה ייחודית ומבורכת. אפשר להתרשם מהם מחוברת סקיצות שהיא מוכרת ביחד עם חוברות "פלאפלמן ".

הסיפורים לעומת זאת הם עניין שונה מהאמנות המרשימה. .החוברת הראשונה היא סיפור שגרתי וחסר יחוד של . "הולדת גיבור על " מסוג המוכר מכל סדרת קומיקס בארה"ב , על הפיכתו המקרית של אדם רגיל מן הרחוב בחור בשם אבי העובד כשומר קניון ושכל מה שיש לו לעשות זה לקטר על מצב המדינה , לגיבור על בעל כוחות של פלאפל כתוצאה מניסוי של שותפו הביו טכנולוג מייק איש הפלאפל יוצא למשימתו הראשונה להילחם בחבורת פורצים , והסיפור נקטע בעת ביצוע המשימה עם הודעת "המשך יבוא ".
. אך ההמשך לא בא לעולם ואיננו יודעים אם גבר על הפורצים אם לא אך מכיוון שהוא ממשיך להיות פעיל בחוברת השנייה ניתן לנחש שהתשובה היא חיובית . גור ככל הנראה סמכה על הקוראים שיתפסו את הפרנציפ מיידית שאף לא טרחה להשלים אותו .

עמוד מפלאפמן" מספר 2.

החוברת השנייה "פלאפלמן נלחם : נגד המפלצת אנטישמיה "היא מעניינת הרבה יותר אם כי לא  דווקא בגלל איכות הסיפור שהיא אם זה אפשרי נמוכה עוד יותר משל  הראשונה  .

 היא משהו שונה לחלוטין שהוא נדיר מאוד כיום בעולם הקומיקס ומזכיר יותר מכל דבר אחר את סיפורי קפטין אמריקה של שנות ה40 של ג'ק קירבי וג'ו סימון שבהם הגיבור נאבק באויבים הנאציים והיפניים השטניים שאיימו על שלום העולם,סיפורים שנזלו ממש דם ואויבים שטניים . .
בסיפור הזה אין שום טעם לחפש היגיון פנימי כלשהו משום שאין בו . כל כולו בנוי כמו חלום בלהות .
איש הפלאפל נזכר במוראות השואה ויוצא להילחם כנגד נשיא איראן האנטישמי השטני המתכנן את השמדת היהודים כנגד והמפלצת בעלת עשר הראשים שלו אנטישמיה ) ומנצח אך המפלצת אנטישמיה נעלמת בצורת עכברוש והיא תחזור . ובכך פחות או יותר מסתכמת העלילה שיש לה אופי דידקטי ובסיכומו של דבר המדובר בפלקט תעמולתי מובהק.(.גור מדווחת שגיליון זה יוצא גם בקרב קהילות יהודיות באירופה ובארה"ב ככלה נראה למטרה זאת ) .
 

דורית מאיה גור.
סיפור כזה לא היה יתכן לפני כמה שנים באווירה הפוסט מודרנית , הוא היה נחשב לבדיחה לא מוצלחת ואורי פינק מן הסתם היה יוצר עליו פארודיה מטורפת. .
אולם כיום עם החששות הגדלים מפני התחזקות האנטישמיות ומפני שואה חדשה הפעם מטעם המוסלמים,נראה שגם לו יש מקום כמבטא של פחדים אמיתיים אם גם לא של היגיון עלילתי מסוג שמוכר לאיזשהוא אמן קומיקס מודרני .

  גור יודעת לספר סיפור ויזואלי ,היא יודעת להציב תמונות שנשארות בזיכרון כמו של המפלצת שמסתלקת    בדמות עכברוש ,מה שהיא אינה יודעת כלל זה לספר סיפור שיש בו איזה שהוא היגיון פנימי .

 

 

קומיקס יהודי (צילום: צילום מסך)

מי מחפש עלילה רציונאלית כל שהיא החוברת "פלאפלמאן נלחם נגד המפלצת אנטישמיה " היא לא בשבילו ,מי שמסתפק לעומת זאת באמנות פעולה מרהיבת עיין הרי יש לו מה לחפש בחוברות של דורית מאיה גור.
.גור מדווחת שהיא מתכוונת להמשיך לפרסם את חוברות "פלאפל מאן " אחת לשלושה חודשים " וחוברת מספר 3 תצא ביוני ובנוסף לסיפור הקיים יצורפו גם איורים של הדמויות ע"י אומנים שונים מהארץ ומחו"ל .

פרוייקט מעניין אף יותר מפרי עטה המתוכנן לצאת בסוף קיץ 2007 בארץ ובחו"ל הוא נובלה גרפית פרי עטה של גור בנושא מלחמת לבנון השנייה.על על קצין מצטיין בצה"ל, שבעקבות שירות מילואים בלבנון מידרדר לפשע ולסחר בסמים.. נראה שבהחלט יש מה לחכות מגור בתחום האמנות אבל יש לקוות שתחום הסיפור אצלה ישתפר בעתיד בצורה משמעותית .

אולי כדאי שגור תשב ותשתף פעולה עם מישהו שמסוגל לכתוב סיפור כך שכישוריה האמנותיים ימצאו כלים סיפוריים טובים יותר מאלו שהיא בעצמה מסוגלת לספק .

איור של חייל מאת דורית גור ./

האתר של דורית גור

סופרמן בפיתה
דיון על פלאפלמן
ועוד דיון 

דיו ן נוסף 

עופר ברנשטיין על פלאפל מן 2

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יאללה  On מרץ 16, 2007 at 1:44 am

    מוכר מתי היא הוציאה אותו לראשונה??????
    לעזאזל!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מרץ 17, 2007 at 11:50 am

    והופכים לסופרים,זה מאוד פשוט אני ממליץ לנסות את זהת זה כל כך קל

  • AMIRPERC  On מרץ 19, 2007 at 5:55 am

    בתקופות של שנות ה40, הפרופגאנדה בקומיקסים הייתה יותר מתאימה לרוח התקופה ולפטריוטיות של אז.
    אבל אני חושב שעכשיו, לצייר את אחמדיניג'אד בתור שד מפלצתי זה מגוחך כמו אריק שרון אוכל ילדים ערבים קטנים, או סוכן מוסד משתיל פצצה מתקתקתקית בבובה של ילדה מוסלמית. וזה לא שזה מופיע בקומיקס בצורה סאטירית כלשהי.
    לדעתי עברנו את השלב הזה אחרי מלחה"ע הII. גם הניסוח של הטקסט הוא לא כל כך טוב, מצד אחד מילים של סלנג ומצד שני מילים כמו "ובכן" "אמנם" ו"אך", ובלי קשר יש הרגשה של בלבול.
    אבל כמובן שהאומנות מצילה את המצב. היא באמת מדהימה שם, הקטע עם הפלאשבאק לפולין הוא מדהים, במיוחד הפריים שבו היהודי מסתכל למעלה אל המפלצת, ובכלל כל הזרימה של הקומיקס והאיורים פשוט מעולים.
    חבל שההשקעה בסיפור היא פחותה.

  • PILIT  On מרץ 19, 2007 at 5:56 am

    מיהו קהל היעד.
    מדובר פה על קומיקס סמי חינוכי , שההורים מתים עליו, הילדים עטים עליו- וכך גדל לו דור חדש של קומיקס- שיותר מאוחר- יאלץ לקנות את שאר הדברים שמייצרים פה. אני חושבת שהאיורים של דורית אכן מעולים- אולם הכתיבה- בהתחשב במטרה- מדוייקת, בהירה ושוטפת- דבר מאוד מאוד מ א ו ד נדיר בסצנת הקומיקס המקומית.
    מבוגרים יכולים להנות גם מהחוברות, בעיקר מהציורים, המבדיחות הקטנות המסתתרות בפרטים הקטנים- ואולי גם מפרויקטים חדשים שיופיעו בחוברות עתידיות.
    ולא ליפול מהסיפור. לא נורא. זה לא שכאילו לפני דורית- היה פה ממסד קומיקס מטופח ומעולה שכל חוברת הנופלת מרמתו הגבוהה- ראויה לגנאי…

  • KIDBY  On מרץ 19, 2007 at 5:57 am

    עד שיש פה מישהו שפונה לקהל היעד החשוב
    י ל ד י ם !!!! זה העתיד של הקומיקס…. שיגדלו ויהפכו לצרכני קומיקס, כי זה יהיה אצלם כבר בדם!!!
    ואז הם יעברו לקרוא דברים קצת יותר איכותיים.

  • MajorWinters  On מרץ 19, 2007 at 5:58 am

    נקודה מאוד חשובה שנמצאת גם בסקירה של אלי, היא שיש סלנג מצד אחד ומצד שני מילים "אך", "ובכן" ועוד…
    כשהמילים האלה באות מדי פעם זה בסדר, אבל בהרגשה כללית יש הרגשה של שפה גבוהה משולבת עם סלנג במצב שאף ישראלי לדעתי לא משתמש בו. אין דבר רע בכתיבה שוטפת וברורה, ובאמת לא חייבים לעשות שפה קלוקלת מלאת קללות, אבל צריך מידה מסוימת של אמינות בשפה.

  • HubertHubert  On מרץ 19, 2007 at 5:59 am

    עם כל הכבוד, קומיקס לילדים לא חסר. יש זבנג, של אדי בלאגן, יש אדירי התכלת, יש קומיקס של דיסני, יש את ארינאה ודדליין ועוד כל מיני. הייתי שמח לרתום את הציורים המוצלחים של דורית למשהו קצת יותר מוצלח, כי דווקא לילדים אין סטנדרטים כאלה גבוהים בנוגע לציורים ולכן לא דחוף לי שההשקעה והכישרון ילכו דווקא אליהם.
    בנוגע לכתיבה עצמה – אני חושב שאפילו בסטנדרטים של קומיקס לילדים היא לא מוצלחת, ושנושא האנטישמיות הוא בכל זאת נושא רגיש שאני לא בטוח שבכלל צריך להתייחס אליו בקומיקס לילדים, ואם כן אז בטח שבצורה יותר מחושבת מאיך שזה הוצג בחוברת השנייה של פלאפלמן. החוברת לא נמצאת לידי כרגע ככה שאני לא יכול להעיר הערות ספציפיות, אבל זכור לי שפשטות הסיפור ושטחיות המסר וצורת העברתו היו יותר מדי בשבילי, אפילו בהתחשב בזה שזה מכוון לילדים. קראתי הרבה ספרי ילדים וגם מספיק קומיקס לילדים ובכולם היו יותר תחכום והומור ממה שהיה בחוברת ההיא. לא צריך לזלזל בטקסט רק בגלל שהוא מיועד לילדים, להיפך, זה מצריך הרבה יותר עדינות ותחכום.
    אין לי ספק שילדים בכל זאת מתלהבים מהחוברת, אבל איך אני אגיד את זה בעדינות… ראיתי ילדים מתלהבים כבר מהרבה מוצרים נחותים ככה שלא הייתי רואה בזה שום מדד. שיט, זה לא היה עדין בכלל. טוב נו, שיהיה.

    הפיתרון הכי מוצלח לדעתי יהיה לזווג את דורית עם איזשהו כותב יותר מוכשר ומשם השמיים הם הגבול.

  • AMIRPERC  On מרץ 19, 2007 at 6:01 am

    ילדים שיודעים לקרוא הם מספיק בוגרים בשביל קומיקסים ברמה יותר גבוהה.
    זה עובד גם טוב בקולנוע, סרטי הילדים הכי טובים הם אלה שפונים לקהל בוגר וילדים ביחד, באופן כזה שהוא לא מתחכם מדי ולא נמוך מדי.
    זה שהקומיקס הוא לילדים זה לא תירוץ לזלזל בעלילה, כי דווקא בספרות ילדים אפשר למצוא יופי של סיפורים

  • אמיר  On מרץ 26, 2007 at 10:57 pm

    לא קראתי את החוברת, אני מתכוון לקרוא אותה, אבל לפי מה שקראתי,העלילה לא מי יודע מה מוצלחת. רואים שהבחירה במפלצת אנטישמיה זה נסיון גרוע למשוך תשומת לב כסיפור חריף ביותר, עם הומור מצליף. לא ככה. לדעתי זה לא ההומור היהודי,כמו שרוצים שנחשוב, כי ההומור היהודי מתבסס בסופו של דבר על לצחוק על עצמנו. אם העלילה היתה צוחקת גם על הצד שלנו, ולא רק בתיאור פלאפלמן כהישראלי הכוחני הטיפוסי, העלילה היתה יותר טובה. בקיצור, לא הרמה של דודו גבע, למשל. אבל האומנות, לעומת זאת, מצוינת, ויש העברה כמעט-מושלמת של סיפור מתח. לא קראתי את כל החוברת, אז אני לא יודע אם יש בה הומור מסוים, אך הסגנון הוא מצד אחד של גיבורי על מצד שני קריקטוריסי… מבלבל.. למרות העלילה, שבלי עלילה טובה אני מקלל את הרגע שקניתי את החוברת (קורה לפעמים..),אני בכל זאת רוצה לקרוא אותה, וזה מראה שבלמשוך קוראים עם קומיקס שזורם טוב, מאיה גור מצליחה. נקווה שהחוברת הבאה תספק גם עלילה טובה, וגם יותר להיות בני אדם, ולצחוק על עצמינו קצת.. או שזה לא נחשב להיות בן אדם? ובקשר לסטיגמה על נשים שמציירות קומיקס: קראתי הרבה קומיקסים שנשים ציירו, וזה התחיל בגראפיק-נובל "פרספוליס" של מרג'אן סטראפי.. סתאם!

  • מספר 666  On מרץ 25, 2008 at 6:46 am

    דורית מיה גור יצרה פרוייקט קומיקס חדש שבו מככבים שחקני "מכבי תל אביב " בכדורסל כגיבורי על .
    ראו
    שחקני מכבי תל ביב כגיבורי על
    http://www.notes.co.il/eshed/42364.asp

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: