מי ראוי לזכות בפרס ספיר לספרות?

ידיעה שהיגיעה זה עתה  :

 

קרן מפעל הפיס לספרות ע"ש ספיר ויו"ר חבר השופטים של הפרס, יוסי שריד פירסמו היום, יום ראשון את שמות חמשת הספרים שנבחרו כמועמדים הסופיים לפרס לשנת 2007.

 

חבר השופטים מונה השנה 7 חברים וחברות, קיבל לידיו 72 כותרים, אשר יצאו לאור במהלך שנת 2006, מטעם 22 מו"לים.

שמות השופטים חסויים על פי התקנון, והם יפורסמו במעמד טקס הענקת הפרס לספר הנבחר לשנה זאת. הטקס יתקיים ב- 12.6.07 וישודר בערוץ 1.

 

פרס מפעל הפיס לספרות על שם ספיר, מוענק זו השנה השביעית, והוא דומה במתכונתו לפרס ה- BOOKER הבריטי.

כל חמשת הסופרים, שספריהם כלולים ברשימת המועמדים, יקבלו מענק בסך 25,000 שקל כל אחד, והזוכה בפרס יקבל מענק נוסף בסך 150,000 שקל. בנוסף, ספרו של הזוכה יתורגם לשפה זרה, על פי בחירת הסופר וייצא במהדורה מיוחדת.

 

השנה, מוענק בפעם הראשונה פרס לספר מתורגם, שנכתב על ידי סופר ישראלי, וגם הוא יקבל מענק בסך 25,000 שקל.

 

חמשת הספרים שנבחרו הם (לפי סדר ה א'-ב' של שמות המחברים):

"הרוצחים" מאת דרור בורשטיין, בהוצאת בבל.

"אהבה עברית" מאת שושי בריינר, בהוצאת עם עובד .

"מחזיר החלומות" מאת ניר ברעם, בהוצאת כתר.

"שחיטה שחורה" מאת שחר מגן, בהוצאת כתר.

"שום גמדים לא יבואו" מאת שרה שילה, בהוצאת עם עובד.

 

את פרס הספר המתורגם תקבל אידה פינק על ספרה "כל הסיפורים", בהוצאת עם עובד.

 

כאמור, מוענק פרס מפעל הפיס לספרות עלשם ספיר, זו השנה השביעית. כל הוצאות הספרים בישראל רשאיות להגיש עד עשר יצירות ספרותיות, מתוכן נבחרת הרשימה הסופית, הכוללת חמישה ספרים ומתוכן יבחר זוכה אחד במסגרת  אירועי שבוע הספר.

 

פרס מפעל הפיס לספרות על שם ספיר, הוענק לראשונה בשנת 2000 לסופר חיים סבתו על ספרו "תיאום כוונות", בהוצאת ידיעות אחרונות; בשנת 2001 זכה הסופר דוד גרוסמן על ספרו "מישהו לרוץ איתו", בהוצאת הקיבוץ המאוחד; בשנת 2002 זכתה גייל הר אבן על ספרה "שאהבה נפשי", בהוצאת כתר; בשנת 2003 זכה הסופר אמיר גוטפרוינד על ספרו "אחוזות החוף", בהוצאת זמורה ביתן; בשנת 2004 זכה הסופר דן צלקה ז"ל, על ספרו "ספר האלף בית"; בשנת 2005 זכתה אלונה פרנקל על ספרה "ילדה", בהוצאת מפה ובשנת 2006 זכה רון לשם על ספרו "אם יש גן עדן", בהוצאת זמורה ביתן.

 

מתוך חמשת המועמדים השניים שכל אחד מהם ראוי ללא כל ספק לזכות בפרס הם "הרוצחים " מאת דרור בורשטיין שהוא סטירה פרטנית על הסצינה הספרותית בתל אביב , ו"מחזיר החלומות" של ניר ברעם פנטסיה על העיר ת ל אביב ואדם שיכול ליצור מחדש חלומות .

אני מצהיר בזה שאם אחד מהשניים האלו יזכה בפרס המגיע לו  כי אז  הוא יזכה בפרס גדול יותר מכל כספי הפיס אני אפרסם כאן כתבה פרטנית על הספר ויוצרו .

 

  יש לקוות שאחד מהשניים  האלו יקבלו   את הפרס.   

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מעריצה  ביום מאי 6, 2007 בשעה 1:27 pm

    תעשה לי ילד! אתה אדם כה רב השפעה ,מי צריך 150000
    כשיש סיכוי לקבל פירסום טרנסאטלנטי בבלוגך השווה

  • מגרבץ  ביום מאי 6, 2007 בשעה 2:54 pm

    כוחנות, פוליטיזציה וקשרים אישיים
    זאת המסקנה ממה שאתה אומר.

  • נופלת מגרייס  ביום מאי 6, 2007 בשעה 3:02 pm

    אסור לפרוס יצירות מילוליות לפרסים.

    (ובכל מקרה, פרס זה לנצח יפול כשחלקו המרוח בממרח כסף פונה אל הריצפה)

    (יכול להיות שרצפת האירוע בו יחולק הפרס מצוחצחת מאוד, אבל המדרכות שבחוץ, איפה שהאנשים שקוראים את המילים הולכים, די מלוכלכות)

  • עומדת על ארבע  ביום מאי 6, 2007 בשעה 3:21 pm

    "הרוצחים " מאת דרור בורשטיין צריך לזכות, או "מחזיר החלומות" של ניר ברעם.

    אבל
    הספר של שרה שילה הוא אשפה.
    שושי בריינר זה חרפה.
    שחיטה כשרה הוא פצצה של שיעמום.

  • קורא בקול רם  ביום מאי 6, 2007 בשעה 3:46 pm

    מי שאין לו קשרים אישיים שישכח מפרסים.
    גם אם הוא כותב מעולה, משובח ונהדר .
    טוב שאשד לפחות אומר את האמת, מה שמסתתר מאחורי
    הפוליטיקה של חלוקות המתנות האלה, אחרת
    איך היינו יודעים?
    אני חושב שהקורא לבד מספיק אינטלגנטי בכדי להחזיק ספר ביד ואחרי כמה שורות, אולי דף
    לדעת אם זה טוב, אמיתי מעניין מדבר אליו, או לא.
    יכול להיות ספר שקיבל פרס הכי יוקרתי אבל הסופר משעמם פחד, אז מה זה יעזור לנו ?
    הוא יכתוב מאה ספרים אבל הוא משעמם פחד.

    הפרסים האלה ד"א יוצאים מהכיס של הציבור הרחב, וזה כל האבסורד הגדול.

  • אודי שרבני  ביום מאי 6, 2007 בשעה 4:03 pm

    שמת לב מה כתבת?

  • מוטי סגרון  ביום מאי 6, 2007 בשעה 4:44 pm

    אתה איש חוצפן.אם מה שאתה כותב זו אמת,אז זה לא מקצועי.ואם כך הכול מתנהל.למה תלינו על שחיתות של ר"מ.ועל ניהול כושל.מהדברים האלה זה מתחיל. בושה.אני מתאר לי שאותו עניין באמנות פלסטית.אתה גם מתגאה שייעצת לו לשופט.אתה לא חושב שזה לא מסמכותך. או שזה סתם קשקוש

  • m  ביום מאי 6, 2007 בשעה 4:55 pm

    .

  • גועל נפש  ביום מאי 6, 2007 בשעה 5:22 pm

    שניר ברעם השתחל לשם?
    הכל פוליטיקה קטנונית.

  • מוטי סגרון  ביום מאי 6, 2007 בשעה 5:44 pm

    ולכול שאר הטוקבקים.אתם פחדנים.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום מאי 6, 2007 בשעה 5:55 pm

    הוא היחיד שאומר איך הדברים האלה מתנהלים
    אז במקום להתלהם תגידו לו תודה.
    כן, ככה זה מתנהל, ומי שחושב אחרת לא מבין איפה הוא חי.

    הכל עניין של חברוקים, תהיו חברים תקבלו מתנות
    ככה זה עובד בישראל.

    ולסגרון , זה באמת לא משנה השמות, זה משנה מה כתוב בפנים, כמו בספר, משנה מה כתוב לא מי הסופר.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום מאי 6, 2007 בשעה 6:45 pm

    אלי, כולם יודעים שאתה כותב חצי מהטוקבקים של עצמך. מביך. גם הפוסט וגם ה"תגובות".

  • איתי  ביום מאי 6, 2007 בשעה 7:29 pm

    ניר ברעם הוא אחת הרעות החולות שפקודות את התרבות הישראלית. מדובר בגרפומן מיוחס, שלא שנה ולא למד. לא שכחנו את הכתבה המביכה עליו בהארץ, שהצטלם כאילו שהוא דוגמן. זה שיש לו מוח של דוגמן, ושפה של דוגמן, לא עושה אותו דוגמן.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום מאי 6, 2007 בשעה 7:30 pm

    שבשביל לזכות בפרס אתה צריך להיות רוצח
    לדחוף את כולם ולשסע בהם שיניים
    אחרת מה?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום מאי 6, 2007 בשעה 7:31 pm

    נו, בטח
    מה חשבת?

  • מוטי סגרון  ביום מאי 6, 2007 בשעה 7:37 pm

    אחרי שיחה עם כמה חברים.הנה האמת:הכול פנטזיה!זה מה שאלי היה רוצה שיהיה.המציאות היא אחרת.הכול בדיה. דברי הבל.והאיש מטורף וכול הפוסטים שלו הם מטעם. כסף.כסף. לרגע האמנתי לשטויות. נראה אותך מוחק את את זה!!!!

  • רחל  ביום מאי 6, 2007 בשעה 8:00 pm

    ושמתם לב לאיזו רמה ירדתם? אלי אמר את דעתו וזו זכותו. אתם יכולים להסכים או לא להסכים אבל זהו זה. הרעיון הוא לנהל דיון תרבותי אם הפרס לגיטימי או לא.
    ולא אני לא אלי אשד נשבעת לכם.
    בכל אופן, אולמרט ווינוגרד עלו כאן לאנשים לראש. הדיון הוא בנושא פרס ספרותי.
    אפשר להתווכח עם אלי אשד אבל לרדת לרמה כזאת? נו הגזמתם…

  • קורא מצוי  ביום מאי 6, 2007 בשעה 9:04 pm

    את כמו הרבה "רחל", אוהבת להטיף מוסר במקום
    להוסיף משהו לדיון.
    אם הדיון לא מוצא חן בעיניך כפי שהוא
    אולי תואילי לספר לנו "הרמה הזאת",האם את מסכימה או לא מסכימה עם אשד, או לשם שינוי להסביר מהו בכלל דיון תרבותי?

    מי קבע שדרך בלוגים מנהלים דיונים תרבותיים בכלל? ולמה את קופצת בהתנשאות מבלי להסביר
    איך זה שלדעתך למשל, אשד מספר לכולם פה
    איך הוא המליץ במקום למה הוא המליץ?

    הרמה הזאת היא שלך, בעיניי רוחך, כשתוסיפי את לדיון תרבותי תבואי בטענות.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום מאי 6, 2007 בשעה 10:55 pm

    מי אמר שהשופטת בכלל הושפעה מההמלצה החמה? אולי היא רק הנהנה בנימוס. ברור שהרוצחים הוא הספר הכי ראוי. אשד המליץ על המובן מאליו.

  • מספר 666  ביום מאי 6, 2007 בשעה 10:59 pm

    עוד לא ברור שאחד משני המועמדים שלי הוא אכן זה שיזכה את זה נדע רק בעוד כמה ימים .
    .
    בכל מקרה שני הספרים הנ"ל נבחרו לא משום שאני מכיר את קוראיהם אלא משום שתכניהם דיברו אלי יותר מאלו של הספרים האחרים ,אני המלצתי גם על הספר של שמעון אדף וזה לא היגיע לגמר .

  • סיון ד.  ביום מאי 6, 2007 בשעה 11:19 pm

    ומאוד לא אהבתי.
    משעמם, מייגע, מייבש, סתמי, רצח.

  • ביביליופיל  ביום מאי 7, 2007 בשעה 8:54 am

    בין הספר המשעמם המתקרא- הרוצחים לבין הספר הנפלא והעוטף והמפרה המתקרא שום גמדים לא יבואו

    מאיפה האליטיזם הזה שספרים צריכים להיות ארוכים ומייגעים והקורא צריך לצאת מהם על ארבע שהוא מתחנן שיקחו ממנו את הספר במקום לקרוא בהנאה ולהזדהות עם הדמויות

    בתור ביביליופיל פריפרי מאוד מאוד מאוד אהבתי את שום גמדים לא יבואו

    בושה לאלי אשד שהוא פוסל מבלי להסביר עצמו, הפוסל במומו פוסל במומו פוסל במומו

  • נעמה  ביום מאי 7, 2007 בשעה 9:11 am

    הרוצחים אינו מייגע. הוא כתוב בשפה שזרה לך, זה הכל. זה ספר שקהל היעד הראשוני והטבעי שלו מורכב מאנשים כותבים וקוראים. מותר לא לאהוב, מותר לחשוב שהוא משעמם. אני חושבת שזה ספר מצחיק, משוגע, נפלא. הלוואי ויזכה.

  • רדיולוג  ביום מאי 7, 2007 בשעה 10:14 am

    זה ספר לאנשי אקדמיה שלמדו 50 שנה לצטט !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    זה גם מה שעושה בורשטיין בחיי היום יום שלו מצטט!!!!!!!
    גובה הציטוטים כגובע הדשא, אמר פעם חזון איש ולא יסף.

    ספר שמפעל הפיס נותן לו פרס צריך להגיע לקורא
    ולא להתנשא מעליו ולהראות לעולם כמה הסופר שלו יודע לצטט.

    לא, הוא לא יזכה, מהסיבה הזאת בדיוק
    ומר אשד לא קרא את הספר הזה, מטעמים אחרים
    הוא המליץ עליו, גם את ניר ברעם בספק אם קרא
    אולי קצת יותר.

    וגם את נעמה לא קראת, כי אין שם מה לקרוא!

  • נעמה  ביום מאי 7, 2007 בשעה 10:49 am

    רגע רגע
    ל"אנשי אקדמיה שלמדו חמישים שנה לצטט" לא מגיע להנות מספרים? בטח שמגיע! אנחנו משלמים מיסים כמו כולם!
    דווקא כן קראתי את הרוצחים, אז אנא אל תשליך את חוסר היכולות שלך על אחרים.
    ציטוט הוא אמצעי ספרותי מקובל, הרי ספרים לא נכתבים בחלל ריק, והספר של בורשטיין הוא הרבה יותר מסך ציטוטיו. ציטוט הוא כמו קריצה. כשבחורה יפה קורצת לך, אתה מופעל, בדיוק כמו
    ששורה יפה קורצת לך. נוע נוע נוע.
    "ספר שמפעל הפיס נותן לו פרס צריך להגיע לקורא "
    איזה קשקוש פופוליסטי. ספרים שמגיעים לקורא נכתבים כמו פמפלטים לעידוד פיצריות בגוש דן. עדיף שמדי פעם מפעל הפיס יתמוך בכותרים איכותיים, שמסמנים את הצייטגייסט למען הדורות הבאים, למען ההיסטוריה.

  • קורא  ביום מאי 7, 2007 בשעה 12:21 pm

    לא דווקא ספרים שזוכים בפרס הם אלה שיזכרו.
    להסטוריה יש את הכוח שלה לשמר או להשכיח
    יצירות ספרותיות ובכלל.

    רק הקוראים והם לבדם, יחליטו מה יכנס להסטוריה ומה לא, לא שום גוף אחר, לא פרסים, לא מענקים ולא קסמים.

  • מספר 666  ביום מאי 7, 2007 בשעה 1:03 pm

    אני נדהם מעוצמת התגובות
    בסך הכל חיוויתי את דעתי .אבל כנראה סכומים גדולים של כסף מביאים תמיד לתגובות עזות.
    כמו שאמרתי שני הספרים של בורנשטין ושל ברעם הם הראויים ביותר בעיני .
    הספר של מגן הוא בסדר הוא בעדיפות שלישית אם הם לא זוכים .
    על השניים האחרים אני יכול לוותר .
    אבל אני כבר יכול לראות את נאומי התבוסה הנזעמים בתקשורת בעקבות הרשימה הזאת של סופרים וסופרות :
    "כבר כשראיתי את הרשימה הזאת שלו ידעתי שהברנז'ה נגדנו שבגלל שאני לא בקליקה או מיזרחית מקצועית או אשכנזית מקצועית כבר אז ידעתי אין לי סיכוי "
    אז תנוח דעתכם אנשים .
    אני מכיר אמנם במקצת את שני הסופרים אבל באותה מידה ואני מכיר רבים שהיו מועמדים ולא בחרתי בהם פשוט משום שלא חיבבתי את הספרים שלהם .
    אגב אני לא חושב שאלו דווקא הספרים הטובים ביותר של השנה היו כמה טובים כמוהם אבל הם לא היגיעו למועמדות הסופית לפרס .
    אבל הם הטובים ביותר מבין החמישיה הסופית .

    אין כאן מזימה אפלה חודרת לכל מקום עם אנשים בכל פינה ואידיאולוגיה המפלצתית שאני עומד בראשה.

  • אביגיל  ביום מאי 7, 2007 בשעה 2:05 pm

    מועילה חוץ מליהירות שלך על קשריך והסמי רמיזה שלך שהשפעת על משהו?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום מאי 7, 2007 בשעה 2:29 pm

    אבל לא רק אשד חוטא בחטא היהירות, הוא נגרר אחרי אלה שהוא תומך בספרים שלהם, קורצו מאותו חומר.

  • OREN  ביום מאי 7, 2007 בשעה 2:37 pm

    עם כל הכבוד לך,אתה מייצג את הטעם שלך ואת שלך בלבד! אתה לא תוכל להשפיע על הקורא מרגע שהוא פותח את הספרים שלא קראת, ואחרי דף בחנות הספרים או בספריה הוא יסגור ויעבור הלאה.

    יש טעם של קהל ויש טעם של אקדמיה, אתה מחזיק מעצמך עממי אבל מתהדר בנוצות אליטיסטיות
    זה מוזר ומשונה מאוד ובגלל זה
    אתה מקבל תגובות תוקפניות.

  • נעמה  ביום מאי 7, 2007 בשעה 2:54 pm

    ספר שזוכה בפרס הוא ספר שיש סביבו דיבור. ככל שמדברים על הספר יותר, הוא נחקק יותר בתודעה הקולקטיבית. כשגוטפרוינד זכה בפרס עבור 'אחוזות החוף' – למעשה פירסו אותו עבור 'שואה שלנו', הקלאסי בהרבה. בכל אופן, לולא אחוזות החוף ופרס ספיר, שואה שלנו לא היה צף עד כדי כך למעלה. רון לשם כתב ספר פופוליסטי, וזכה. הספר שלו הוא סמן פוליטי של תקופה, זו לא ספרות.

  • גולן  ביום מאי 7, 2007 בשעה 3:08 pm

    אלי, האם עזרת להם כ י הם חברים שלך?
    אולי.
    אבל כך כולנו עושים.
    מי שאומר אחרת הוא צבוע.
    כולל אלה שכותבים את הטוקבקים.

  • מקבלת בתחת  ביום מאי 7, 2007 בשעה 3:15 pm

    ואחרי חלוקת פרס ספיר ניתן יהיה להתווכח אם היה ראוי או לא ראוי לזכיה.

    יום טוב לכולנו.

  • גראד  ביום מאי 7, 2007 בשעה 3:56 pm

    את יכולה לפרסם שעות קבלה?

  • קורא  ביום מאי 7, 2007 בשעה 3:58 pm

    שלום לך.
    הבנו את הנקודה. את תומכת או מתחזה
    הפעולה שאת עושה לא תביא לך את הנצחון בדרך הזאת, כי כשספרים מתקבלים רק כי הסופרים יושבים בעמדות אסטרטגיות בכל מיני מקומות
    ובגלל זה זוכים בפרס ספיר, יש בעיה

    לכן, כל קורא שפוי מבין שמי שזוכה בפרסים האלה
    מקורב לצלחת, והוא לוא דווקא סופר דגול.

    מקווה שהםעם זה יותר ברור לך.

  • נעמה  ביום מאי 7, 2007 בשעה 4:48 pm

    אתה מתכוון אליי?
    אם כן – גועל נפש. כבר אי אפשר לאהוב ספר סתם? בלי אינטרסים ? סתם לאהוב?
    תבדוק את עצמך ואת המחשבות המלוכלכות שרצות לך בראש
    מה מקור הזדון הזה
    ואם לא התכוונת אליי – תאגנר

  • נעמה  ביום מאי 7, 2007 בשעה 4:50 pm

    רק עכשיו עלה בדעתי שגם אתה ציטטת!
    את החזון איש!
    אז אתה בעד ציטוטים, או נגד?
    נשיקות וכו'

  • רדיולוג  ביום מאי 7, 2007 בשעה 5:05 pm

    אני מוכן לעשות איתך הסכם
    את תשבי בחדר מבודד ותקראי את הרוצחים עד שתביני מה כתוב שם, לא תצאי מהחדר חודש
    ותקבלי כמה אוכל ושתיה שתרצי.

    לאחר החודש הזה אני אבחן אותך על הספר
    אני בטוח במאה אחוז שגם אחרי שנה לא תביני את הספר, כי הוא כתוב בכתב חרטומי מצריים ולא פונה לפרופסור הכי נאור ובטח שלא למתחזה כמוך.

    זה ספר שבורשטיין השחצן שאוהב חרטומי מצריים
    גם אצל אחרים, כתב, במיוחד לכמה אליטיסטים
    שגם הם לא מבינים מה הוא רוצה שם להגיד.

    בקיצור שמתקצר
    אלי מומחה בבלאגנים לא קרא את הספר
    הוא סתם חבר של בורשטיין.

    במקרה אני המצאתי את הציטטה חזון איש
    לא ציטטתי מאף מקום, זה בא לי טבעי.
    לכי לבדוק.

  • נעמה  ביום מאי 7, 2007 בשעה 7:22 pm

    מותק, אתה מורה?
    בוא נעבור למיילים. אני לא יכולה ככה, כשכולם רואים.
    תשיג עותק של הספר ותכין רשימת שאלות. לא מוכרחים שכולן יהיו אמריקאיות. מקסימום, אם לא אדע, אשאל את מרשל מקלוהן.
    נב
    לא הבנתי – התחזית לחזון איש? פרוורט

  • OR  ביום מאי 8, 2007 בשעה 1:16 am

    נא לקרוא את זה
    רק הקוראים קובעים אם הספר טוב או לא
    אין יותר מבקרים, אין צורך בהם יותר.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3396768,00.html

  • מספר 666  ביום מאי 8, 2007 בשעה 12:12 pm

    נכון שהיום המבקרים המקצועיים פחות חשובים מבעבר ובמידה רבה בלוגרים כמוני תפסו את מקומם ,אבל עדיין יש צורך בהם פשוט להצביע על הספרים הבולטים יותר מבין האלפים שמציפים את חנויות הספרים מידי חודש.
    והאמת היא שגם אין כל כך הרבה בלוגרים ספרותיים חשובים זה דורש התמדה ותשומת לב ויכולת אמיתית של מחקר וקריאה ולא כל אחד יכול להקדיש לזה זמן חינם אין כסף לאורך זמן כך שהמצב לא באמת השתנה .
    אני מעריך שבארץ ישנם לא יותר מ10 -15 בלוגרים ספרותיים חשובים ועוד מספר מקביל של מבקרים ספרותיים
    בזסה מסתכמת הקהילייה הספרותיית של המבקרים בעלי ההשפעה של ישראל

  • השומר  ביום מאי 31, 2007 בשעה 11:53 am

    מדוע מחקת את הקטע שמצביע על מעורבותך בהחלטתו של אחד השופטים בפרס?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: