החלומות של ניר ברעם

סיפרו השלישי של ניר ברעם "מחזיר החלומות " הוא ספר פנטזיה תל אביבית עירונית שהוא קפיצת מדרגה לעומת ספריו הקודמים והופך את תל אביב לישות חיה נושמת ופנטסטית .

הם לא זקוקים בתל אביב למדענים ולאנשי מזג האוויר ,הם זקוקים לשמאנים ,למגרשי שדים ,לחסד אלוהי ".
( מחזיר החלומות , ע' 59)

לפני כמה שבועות הוכרזו תוצאות פרס ספיר . למרבית הצער הספר שהוכרז כזוכה לא היה הספר שאני הייתי בוחר מבין המועמדים ..
אם אני הייתי הבוחר כי אז הזוכה היה  "מחזיר החלומות" של ניר ברעם ..
אמנם המדובר בספר שהוא רחוק מאוד מלהיות נקי מפגמים וליתר דיוק זה אינו הספר שהוא יכול היה להיות אם רק היה עובר קיצוץ עריכה קפדנית . ועדיין זהו ספר מרשים בשאפתנותו.

האיש שיכול היה להיות ראש הממשלה

ניר ברעם .

"…אי אפשר לצפות לצדק מכלכלת התאגידים הגלובלית ווהיפר קפיטליסטית !" קבע בטלוויזיה דוקטור מהאוניברסיטה ,סוציאליסט .
"ובכלכלה הישנה הייתה אפשרות כזאת "הקשה בתקיפות מפתיעה המגיש המיוזע כמוש העור ..כאילו ביקש לנענע את מקטורן הצמר האירופי של איש האוניברסיטה ולזעוק באוזנו הבשרנית "ומתי לעזאזל ,אדוני הנכבד ,באיזו נקודה אחת בהיסטוריה ,באיזו יבשה ,מדינה ,עיר ,רחוב ,משהו מזוין אחד ,רק אחד ,היה בסדר עבור הסוציאליסטים המרקסיסטים והשמאלניים ?"
( מחזיר החלומות ע' 92)
ניר ברעם אינו סופר העומד לחלוטין בפני עצמו כישות עצמאית לחלוטין .לצערו או שלא הוא מביא ביחד איתו מטען של משפחה פוליטית ידועה ביותר שהוא דור שלישי שלה, .מטען שכמוהו יש רק לסופרים צעירים בודדים .

הוא נכד של השר משה ברעם מראשי ציבור הפועלים בירושלים, ח"כ מטעם מפא"י ושר העבודה במשך כשלוש שנים עד 1977. דודו הוא העיתונאי חיים ברעם שידוע בדעותיו השמאליות הקיצוניות שבין השאר תיאר את תולדותיו ותולדות אחיו כחובבי כדורגל מטורפים בשנות החמישים על רקע המאבקים הפוליטיים של התקופה בספר "אדום צהוב שחור "
ומעל לכל כמובן בנו של עוזי ברעם .

עוזי ברעם האיש שיכול היה להיות ראש ממשלה.

פעם בעבר הלא כל כך רחוק של שנות השמונים והתשעים עוזי ברעם הנ"ל היה מזכ"ל בולט מאוד ואקטיבי מאוד ואפקטיבי מאוד של מפלגת העבודה. שם קראו לו "ממליך המלכים " משום שהוא הביא לבחירת יצחק נבון ויעקב הרצוג לנשיאים ותרם תרומה גדולה לבחירתם לאורך השנים של שמעון פרס ,יצחק רבין ואהוד ברק לראשות המפלגה .
בשלב מסוים עוזי ברעם עצמו נראה כמועמד רציני ביותר להנהגת מפלגת העבודה כאשר יגיע לגיל 60 או לפני זה וכמועמד אפשרי מאוד גם לראשות הממשלה.
הכל נראה כהולך לכיוון זה ב1996 כאשר נבחר עוזי ברעם למקום ראשון בפריימריס למפלגת העבודה . והיו דיבורים רציניים על כך שיתמודד מול אהוד ברק על ראשות העבודה ב-1999. אבל זה לא קרה ברעם החליט לתמוך באהוד ברק תרם לבחירתו ,רק על מנת להצטרף לבסוף לרשימה הארוכה של מאוכזבי ברק במקום טוב באמצע . לבסוף פרש מתוסכל מהפוליטיקה הפעילה .
עד היום יש אנשים שטוענים שאם היה עוזי ברעם מתמודד כנגד אהוד ברק במקום לתמוך בו ובכך להביא לבחירתו הוא יכול היה לנצח .ואז מי יודע אולי ההיסטוריה הייתה שונה .
אולי במציאות חלופית עוזי ברעם היה מתגלה כראש מפלגה טוב יותר וראש ממשלה מוכשר יותר מאהוד ברק ( או בנימין נתניהו או אהוד אולמרט ) .מי יודע אולי היה מצליח למנוע את האינתיפאדה או לפתור אותה באמצעי שלום ואולי תחת הנהגתו  מפלגת העבודה הייתה שולטת בישראל גם היום .
ואולי לא. אנחנו יכולים רק לנחש .
.בכל אופן במציאות שלנו , ברעם התייאש מהאפשרות להגשים את חלומו ולהגיע לראשות העבודה ופרש למעשה נפלט מהפוליטיקה .

עם משפחה פוליטית כזאת אין זה פלא שניר ברעם הוא אחד הסופרים הפוליטיים ביותר מסביב .ואחד הסופרים הצעירים המועטים שיש להם דעות מוצקות וברורות מאוד שהוא אינו מהסס לבטא אותן ברהיטות בכל הזדמנות. הוא גם אחד הפובליציסטים ( כותב מאמרי דעה ) הצעירים ביותר בעולם העיתונאות תחום נוסף שסופרים צעירים ( בניגוד למבוגרים כמו יורם קניוק ואהרון מגד ) כמעט שאינם שולחים בו את ידם.
.הוא אירגן הפגנת ענק בכיכר רבין לרגל שלוש שנים לרציחתו והיה אחראי לעצומת סופרים כנגד מלחמת לבנון השנייה ,שכתוצאה ממנה מצא את עצמו ( להנאתו ) בליבה של סערה תקשורתית .
קשרים כאלה עם עולם הפוליטיקה הם נדירים מאוד בעולם הספרות .משום מה קשה למצוא בעולם הספרות הישראלים בנים למשפחות פוליטיות שעוברים לעולם הספרות.

אני יכול לחשוב רק על בתו של ראש הממשלה, דנה אולמרט שעוסקת בספרות ובתחום העריכה דווקא ועל בנו של הפוליטיקאי לשעבר יוסי שריד ישי שריד שפרסם רומן בלשי .וכמובן יש את בני משפחת דיין יעל אסי וליאור שעברו מתחום הפוליטיקה והביטחון של אבותיהם לתחומי ספרות תקשורת וקולנוע . אבל בכך מסתכמת הרשימה.
נשאלת השאלה האם יש משהו בקריירה ספרותית שדוחה את בניהם של פוליטיקאים שרגילים לכוח ועוצמה בבית ?

לעומת זה נפוץ למדי למצוא צאצאים לאנשי ספרות ותרבות שפועלים גם הם בעולם זה והרשימה היא ארוכה למידי.

ניר ברעם הוא בכל מקרה בגדר יוצא מהכלל שמעיד על הכלל .
.וניר ברעם שבתום זמן קצר ביותר באופן יחסי זכה לפרסום הודות לכתבותיו הפובליציסטיות הואשם שוב ושוב כמי שניצל את פרסומו המשפחתי כדי להיהפך לסלבריטאי בעולם הספרות .
ובכן יש הרבה בנים של מפורסמים רק מועטים מהם נהפכים לסלבריטאים. אתה בכל זאת צריך משהו נוסף בשביל זה חוץ מקשרים משפחתיים .לניר ברעם כנראה יש את זה.וגם כסופר לא רק כפובליציסט .
ישנם משקיפים  בקהילייה הספרותית שסבורים שניר ברעם מנצל את קשריו המשפחתיים והפוליטיים הענפים כדי להשיג לעצמו בהדרגה  מעמד בעולם הספרות ששישתווה  או יעלה  על זה שאביו ניסה ( ולבסוף ללא הצלחה ) להשיג בעולם הפוליטיקה.
אם אכן כך הוא כי אז הוא זוכה בנתיים להצלחה מרשימה שהולכת ומתעצמת בהדרגה בהשגת מטרה זאת .

היוצר

"ספרי לי סיפור אהבה סגול " מהדורה גרמנית.

ספריו הקודמים של ברעם לא היו מרשימים אם כי ככל הנראה זכו להצלחה מסויימת מסחרית ותקשורתית .
.ספרו הראשון "ספרי לי סיפור אהבה סגול ( 1998 ) עוסק בצעיר אבוד על רקע תקופת רצח רבין ומות אביו פוליטיקאי כושל שמעולם לא היגיע למה שהיה יכול להגיע בקרירה הפוליטית שלו . הגיבור מקדיש את מרבית הספר לסיבובים סהרוריים בתל אביב ובלונדון בחיפושים נואשים אחרי חברתו לשעבר שעברה ללונדון ואחרי עצמו.
מעט מאוד מספר זה אם בכלל נשאר בזיכרון  דקה לאחר סיומו.בכל זאת הוא זכה בהצלחה גדולה באופן יחסי עבור ספר ראשון , נמכר ב15 אלף עותקים ותורגם לגרמנית .אולי לבליץ התקשורתי הגדול שליווה אותו היה קשר כלשהו לזה. כבר אז הראה ברעם על יכולת מרשימה  להפעיל את התקשורת .

ספרו השני "ילדי נשף המסכות ( 2000) " לא היה שיפור גדול .אם כי הרעיון בבסיסו אינו חסר עניין. זהו סיפור בתוך סיפור על בני משפחה ישראלית שנוסעים לאחר מות האם למצוא אבדה לא מצליחים למצאה . וזה למעשה סיפור שנוצר בידי אדם שמקצועו הוא לספר סיפורים בקונצרן ענק ליצירת סיפורים בעירה ה אי שם ( כנראה אי שם בחו"ל ) .במהלך הסיפור נרצח מספר הסיפורים וידידו ממשיך את הסיפור עשר שנים אחרי . . משהו מעין גירסה מודרנית מתוחכמת של סיפורי שחרזדה ואלף לילה ולילה.
אם היה ברעם כותב רק את שני הספרים האלו כי אז לא הייתי טורח לכתוב עליו .
אבל ספרו השלישי והאחרון עד כה "מחזיר החלומות " הוא כבר עניין אחר לגמרי.

אדון החלומות

"מחזיר החלומות "  זכה ל"בליץ תיקשורתי" שגימד את זה שליווה את הספרים הקודמים של ברעם ,בליץ שגם מראה על מעמדו המתחזק בעולם התרבות והתקשורת ,אבל ל"בליץ " במקרה הספציפי הזה היה גם בסיס מסויים .
"מחזיר החלומות" הוא ניסיון מכובד ורציני לעשות שני דברים שלא נעשו עד כה בספרות הישראלית המודרנית. : ליצור ספרות אינטלקטואלית בז'אנר שנחשב בדרך כלל לילדותי, מסחרי, או "לא רציני" – פנטסיה.
נכון, פנטסיה מקומית קיימת בשפה העברית , אך מתחבאת מתחת לאבני הנגף הספרותיים ועד כה יצאו לאור רק מעט מאוד דוגמאות בולטות שלה. אם כי בשנתיים האחרונות יש התעצמות בכיוון זה אצל יוצרים כמו שמעון אדף .
בעיני מבקרים וקהל הקוראים ז'אנר הפנטסיה עדיין נחשב לשולי. והמוסכמה החברתית המקובלת היא שתפקידה של הספרות הוא לשקף את החיים האמיתיים ולא להתעסק בעולמות דמיוניים.
ניר ברעם מנסה להוכיח שאין כך המצב. הוא כותב ספר פנטסיה כאילו כבר קיימת מסורת פוסט-מודרנית בישראל, כאילו אין צורך להתנצל על הרעיון המשונה ,אדם שמסוגל להחזיר חלומות אבודים לבעליהם, ואפשר פשוט לפתח את השלכתו לעלילה מסקרנת, גם אם מעט מסובכת. ברעם מניח שהמציאות הישראלית מגובשת דיה כדי לשמש בסיס למשחקי הדמיון. הדוגמאות שלו הם סופרים כמו גבריאל גרסיה מארקס וחורחה לואיס בורחס
. הוא מנסה לצאת מגבולות הריאליזם הרוסי של המאה ה-19 שהיה שליט עד כה בספרות הישראלית ולהביא את ישראל למאה ה-21.
במציאות שאותה מתאר ניר ברעם בפרטנות יחסית ( אבל בהחלט לא מפורטת מספיק דבר שפוגם בספר ) תל אביב העיר ללא הפסקה הופכת לפתע לעיר חשוכה שבה השמש לא זורחת במשך שבועות רבים, עיר שבה משתוללת סערה איומה וחסרת תקדים ולעיר מוכת מגיפה מסתורית שגורמת בין השאר לחברבורות בעור ולנשירת זקן מאיימת לכלות בה את הכל. עיר שבה שורר תוהו ובוהו , שתושביה נמלטים ממנה שבה חסרי בית פולשים לדירות הנטושות של העשירים הנמלטים ובה הקבצנים נמצאים בכל מקום .ומקרי מוות מסתוריים חסרי פשר הם עניין של יום יום ושל מה בכך . זאת עיר אסון מעין ניו אורליאנס חדשה . .

מחזיר החלומות "אספן הזכרונות ושודד התודעות" , גיבור הסיפור שהוא ככל הנראה המקור לכל האסונות האלו ( אם כי זה לא ברור בדיוק איך וזה רק ניחוש שלנו ) הוא יואל תחקירן בחברת הפקות ,ליואל דנן יש כישרון שהיגיע אליו בירושה היכולת לפלוש לתודעתם של אחרים בעודם ישנים, לשלוף משם את חלומותיהם, ולהחזיר להם אותם כשהם זיכרונות ממשיים , לגרום להם לחוות את מה שחלמו באופן מודע.

זילאזני, רוג'ר , אדון החלומות‏

הרעיון  של הספר מזכיר יצירות  סופרים כמו רוג'ר זילאזני ובמיוחד את ספרו "אדון החלומות "ואורי אורלב שלנו בספר הילדים המקסים שלו "שירת הלויתנים ספרים שעוסקים גם הם בחדירה לעולם החלומות של אנשים שונים אם כי מזויות שונות מהספר של ברעם .

אהובתו של יואל משכנעת אותו להפעיל עליה את יכולתו המדהימה ובעשותו כן הוא כנראה משחרר על תל אביב שורה של אסונות .
. סיפור מקביל הוא סיפורם של שכניו של יואל התאומים אלון וליאור. אלון מתמכר לזיכרון הולך ודוהה של אהובתו, שנעלמה. בניסיונו להשיב לעצמו את זיכרונה של אהובתו יפגוש אלון את מחזיר החלומות . בשלב מסויים מלמד מחזיר החלומות את מנהיג ארגון הקבצנים של תל אביב, את הטכניקה של החזרת החלומות..אך מנהיג הקבצנים הזה מת באופן מיסתורי ונשאלת השאלה מי רצח אותו ?השאלה הזאת תיענה ( בתשובה לא באמת מפתיעה ) בהתמודדות סופית בין אלון ומחזיר החלומות .
נשאלת השאלה :מהי בדיוק אותה החזרת חלומות הכישרון המיוחד של יואל ? אולי זוהי מאין יצירת מציאות וירטואלית ,של מציאות מהחלומות שהיא כמו אמיתית לאנשים שחווים אותה הרבה יותר מכל מציאות אמיתית או חלימה בלילה. מהספר מסתבר שיואל אינו היחיד שיכול לעסוק בכך גם אחרים מסוגלים לכך כמו למשל מנהיג הקבצנים ,דבר שיש לו השלכות אדירות לטווח הארוך אם כי ברעם נמנע מלעסוק בכך.
אבל במקביל בפעילותו זאת גורם יואל , כנראה , גם להתמוטטות הגבולות בין המציאות והחלום או אם נרצה בין מציאויות מקבילות שונות הקיימות זו לצד זאת .
הקטעים היפים והמרשימים בספר הם של תיאור פעילותו העסקית של יואל כמחזיר חלומות. ברעם מגלה דמיון ואף הומור ביצירת החלומות שאותם יואל מחזיר ( הומור שהוא למרבית הצער נדיר בשאר חלקי הספר ) ובשיטות עבודתו ,אם כי דומה שאפשר היה לצפות ליותר.
גם שפת הרומן היא מעניינת ועשירה.
אבל דומה שהייחוד האמיתי של הספר הוא בנקודה אחרת שרוב הקוראים לא ישימו אליה לב .

העיר תל אביב כישות חיה

"יש איזה רוע עכור בתל אביב ,מדובר בתופעה שהרציונאליות המערבית אינה מסוגלת להתמודד אצה . חשתי באיזו מהות משונה,רבת עוצמה .איני רוצה לכנותה בשמות ".
( מחזיר החלומות ע' 59)
מאחורי הקלעים יוצר כאן ברעם בהעזה רבה רומן שגיבורו אינו אדם אלא ישות קולקטיבית במקרה הזה, העיר תל-אביב הקיימת בספר כמעין ישות בפני עצמה בעלת תודעה מיוחדת לה גם אם הגיבורים ( ומן הסתם גם לא חלק מהקוראים ) אינם בהכרך מודעים לכך .
לא מודעים לה אבל תל אביב כישות בהחלט נמצאת כל הזמן ברקע .
נכון שעל תל-אביב נכתבו כבר ספרים רבים מספור חלקם מצליחים ומוצלחים יותר )כמו למשל ספרו של יעקב שבתאי זיכרון דברים " וסיפורי "קרקס בתל אביב" שלו ( וחלקם מצליחים פחות, אבל רק מעטים מאוד מהם ניסו להתייחס אל תל אביב כאל ישות חיה ,זורמת בפני עצמה שהיא גיבורה של הסיפור לא פחות מכל אחת מהדמויות האנושיות .

ככל שהזמן גלש לעבר הקיץ של חודש יוני הייתה תל אביב לעיר רפאים .עיר שהורחקה מרצף הזמן וקיומה התאבן …..
( מחזיר החלומות ע' 287)
.
ברעם כתב רומן פנטסיה עירונית שבמרכזו – תל-אביב. ובזה הוא הכניס חידוש חשוב לספרות הישראלית, כי דיוקנה של תל-אביב כעיר יוצאת דופן, כתופעה תרבותית תסרת תקדים וללא מקביל בתולדות הקולקטיב היהודי –ישראלי עברי שהיא בדרכה שלה שוות ערך לערים כמו פריז , לונדון ,סט פטרבורג כמרכז תרבותי חי ותוסס לא השתקף בצורה דומה עד עכשיו.
מעניין שהמחבר הוא דווקא ירושלמי במוצאו אבל אולי זה נותן לו אפשרות לראות את תצל אביב מזווית אובייקטיבית יותר שתושביה הקבועים אינם מסוגלים לראות אותה .אולי באמת רק אדם מבחוץ יכול לראות את תל אביב כישות בפני עצמה צומחת מתפתחת ובדרכה שלה גם מאיימת .במידה רבה היא הופכת לישות המזכירה את ירושלים .
תל אביב החדשה פיתתה תיירים טרופי דעת מרחבי העולם ,ידעונים ,נביאי חורבן ומיסטיקנים ,מנהיגי כיתות וצאן מרעיתם פרנואידים שזיהו במתרחש את התגשמות סיוטיהם .חולמי חלומות אפוקליפטיים ,מטיפים שהתקהלו בעיקר בכיכר רבין שהייתה למוקד של הטפות ונאומים ..אידיאולוגים שאו בתל אביב את ערש הקומוניזם המתרחש .אנרכיסטים למיניהם ..
( ע' 292. )
אמנם לרוע המזל יכולות הסופר לא השתוו לפוטנציאל הרעיון האדיר והמקורי באמת שהיה לו

חבל שברעם לא התמקד יותר בתיאור העיר והמשבר שהיא סובלת ועסק יותר בדמויות שהן מה לעשות משעממות למדי . תל אביב הישות החיה שעליה מרמז ברעם בספרו  היא מעניינת הרבה יותר מכל אינדוידואל .
הספר גם ארוך מידי ולא מגובש די,. עוצמת הרעיון נעלמת בתוך סבך התרחשויות ודמויות שחלקם לא באמת חיוניים לסיפור,ואפשר היה לחתוך אותם בשקט וזה רק היה מוסיף לעוצמה הבסיסית של הסיפור.
הסיום הוא מאכזב ( ספיילר ספויילר !!!!!!)
בסופו של דבר יואל מאבד את כוחותיו אבל שוב זה לא ברור באמת למה למרות שאפשר לתת לכך פרשנויות שונות . העלמותם היא אקראית לחלוטין בדיוק כמו הופעתם .מה שהופך את הספר לפנטזיה גמורה. מחזיר החלומות מאבד את כוחותיו והכל פחות או יותר חוזר לקדמותו
מוסר השכל יש דברים שעדיף לאדם לא להתעסק איתם אבל כשהוא מפסיק הכל חוזר להיות בסדר כפי שהיה . מה שהיה היה אנחנו חוזרים לחיים הרגילים אנשים, תל אביב חוזרת להיות העיר ללא הפסקה.
פשוט ככה ? הכל פחות או יותר כפי שהיה ?
זה לא קורה ככה במציאות וזה לא צריך היה לקרות כך גם במציאות של ניר ברעם .
אם יש מחזיר חלומות אחד אז יצוצו עוד רבים נוספים שיחקו אותו אם הוא יעלם אז יופיעו אחרים מהרגע שהשד היוצא מבקבוק כבר אי אפשר להחזיר אותו.  יש לדעת איך להתמודד עימו . ואת זה ניר ברעם לא עושה .הוא יותר מידי עסוק בחיי הנפש ( המשעממים ) של הדמויות שלו במקום לעסוק ביתר פירוט בנושאים המרתקים באמת של עיר שנתונה תחת סוג ביזארי של קללה . .
פנטסיה פוסט-מודרנית אמורה לסחוף את הקורא לעומק מחשבתי ולגרות את הדמיון לפרוץ אופקים חדשים וגבולות מוסכמים. "מחזיר החלומות" לוקה בחסר משני הבחינות. ברעם לא כתב את המקבילה התל אביבית "מאה שנות בדידות" כפי שאולי התכוון.
התוצאה בכל זאת  היא ספר מלהיב, מסקרן שמדבר בעיקר לקהל צעיר. אבל יש לו מה לאמר גם לקהל המבוגר יותר.

ניר ברעם הוא סופר צעיר מאוד. גם אם לא הצליח עד הסוף או עד האמצע במשימה שלקח על עצמו, מגיע לו את הכבוד הנדרש על הניסיון האמיץ שעשה כדי לפתח את הספרות הישראלית לזרמים מרגשים וחדשים, גם אם לא מקובלים על הכל . .

קישורים רלבנטיים
ניר ברעם בלקסיקון הספרות
ניר ברעם בויקיפדיה 

הספר מחזיר החלומות

מתי שמואלוף מראיין את ניר ברעם

 

דליה קרפל מראיינת את ניר ברעם

 

תקציר "מחזיר החלומות "
פרק ממחזיר החלומות

עוד פרק ממחזיר החלומות
ניר ברעם בוחר פרק מ"מחזיר החלומות " ומתראיין עליו 

מחזיר החלומות בחו"ל

המבקרים על מחזיר החלומות

תל אביב קולינג :אריק גלסנר על מחזיר החלומות
מפגשים מסוג האוזן השלישית : יובל אביבי על מחזיר החלומות

י מהי הישות הזאת שנקראת תל אביב ?: יוסי סוכרי על מחזיר החלומות

חולם וחוזר חלילה :ניר יניב על מחזיר החלומות

אבק חלומות :אורנה לב טוב על מחזיר החלומות

 

החלום כחטא :מתי שמואלוף על מחזיר החלומות 

נעמה כרמי על ספרי לי סיפור אהבה סגול

ילדי נשף התחפושות

 

ציור למחזיר החלומות 

 

מה אפיין את הספרות העברית השנה

ניר ברעם מראיין את …..

ניר ברעם מראיין את משה אידל
ניר ברעם מראיין את צרויה שלו
מראיין את יולי תמיר
ניר ברעם מראיין את אילנה גומל

ניר ברעם מראיין את אהרון אפפלד 

ניר ברעם על

….ניר ברעם על הרצל

ניר ברעם על לאומיות ציונית

ניסים קלדרון נגד ניר ברעם
ניר ברעם על קיטש ויצחק רבין

ניר ברעם על אהוד ונאוה ברק

רשימות של ניר ברעם

אדוני התרבות בעריכת ניר ברעם
הסטודנט המסורס

 

איריס לעאל על מקומו הספרותי של "אנשים פשוטים "מאת ניר ברעם 

רשימות  של אלי אשד על ניר ברעם

ניר ברעם נגד מיליון ברנז'אים

ניר ברעם נגד המימסד הספרותי
יונה וולך ניר ברעם ועולם הספרות העברית

ציור ל"מחזיר החלומות " מאת יגאל באום .

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון  On יולי 5, 2007 at 6:26 pm

    בן כנען, הוא לא נעים, הוא מתנשא, ורק זה כבר מספיק לי כדי להחליט לעולם לא לקרוא אותו שוב

  • שוין קצמן  On יולי 5, 2007 at 8:19 pm

    פוליטיקאי כושל, קשקשן ופרובוקטור שידע לדבר הרבה ולא להגיד כלום.
    בזכות הם ברעם והקשקשת זוכה הבן לחסד מאנשים שחיבבו לכאורה את אביו המלהג, ומתייחסים לספריו
    כמו לאביו – בצביעות, ליקוק וחיבוק הדוב.

    מעולם לא הבנו מדוע האבא הוא פוליטיקאי, כפי שמעולם לא הבנו מדוע הבן הפך להיות "סופר" ועוד אחד שמוזכר כדור הבא של הסופרים .

    לאביו יש תכונה מעניינת הוא אומר משהו שכולם כבר יודעים אבל מתנפח כמו טווס ולוקח מונופול על המידע כאילו הוא המציא את מה שהוא אומר ויש לו גם זכויות יוצרים על מה שאמר.

    הבן לצערנו הולך בדרכי אביו, קשקשן, ותרומתו לספרות העברית נמדדת בקשר של אביו לפוליטיקה.

  • מספר 666  On יולי 5, 2007 at 8:39 pm

    מה שלומך? שאלתי את עצמי כמה שעות יחלפו לפני שתצוץ .
    שמתי לב שאתה מפזר הודעות שונות על ניר ברעם בכל מקום אפשרי בשמות שונים ומשתדל להעלות את שמו מהאוב גם כשהנושא שונה לחלוטין.

    אולי תספק את סקרנותי ותסביר לי מה בדיוק יש לך נגד ניר ברעם ואביו.
    הייתה לך פעם היתקלות אישית עם האב ?
    ספר לנו אנחנו כאן בשביל לעזור .

  • קורא  On יולי 5, 2007 at 8:40 pm

    הספר לא קריא – מנופח, מופלץ, לא נהיר, מתיימר ועוד, ועוד.
    אין לי מושג על מה אתה מדבר.ואין לי מושג איך הגיע לרשימת ספיר.

  • נחליאל  On יולי 5, 2007 at 10:17 pm

    מישהו יודע מי היתה הגברת עם הביצים שעלתה על הבמה בארוע השקה של הספר הזה ונתנה את דעתה על השמוקים שהיו בקהל?

  • שוין קצמן  On יולי 5, 2007 at 11:04 pm

    פתאום אתה מתעניין בשלומי???????
    איזה נס קרה לנו כאן, ווא'וץ
    עד עכשיו תמיד התעניינת רק בעצמך, שטניל'ה.
    לא היתה לי התקלות אישית עם האב, ובטח שלא עם הבן, אבל אתה חושב שאתה תביא ברשימות המגוחכות שלך דמה סופרים ותהלל אותם לשבח.
    רק מהעץ, מר 666
    אתה לא מבקר ספרות, בקושי ספרן
    ואתה לא תקבע גם אם תשים מאה רשימות שלך
    על דמה סופרים ותקבע שהם כן שווים משו.

    ואם אני לא ברור לך מספיק
    אז שיהיה ברור לך שנמאסת.
    תפסיק להתעסק בפוליטיקה של הספרות
    אתה נראה בדיוק כמו ברעם והאבא שלו.

  • מספר 666  On יולי 5, 2007 at 11:36 pm

    אין שום איזכור של ניר ברעם בשום מקום ברשת בלי שום הערה שלך באחד מהשמות המגוונים שלך ( ואגב הרשה לי לברך אותך על הבחירות הביזאריות )
    .זה די ברור שזה עניין של אובססיה .
    עכשיו לא נראה לי שיש לך איזה לך איזה שהוא קשר לברעם הבן וספק רב אם בכלל קראת אי פעם משהו משלו .
    מן הסתם האובססיה שלך נובעת מהאב לא מהבן .
    מה היה בינכם ? אתה היית קשור באיזו שהיא צורה לפוליטיקה של מפלגת העבודה מנדלי ?
    ספר לנו מנדלי אנחנו כאן בשביל לעזור לך .

  • קוראת  On יולי 6, 2007 at 2:21 am

    תפסיק עם הסגנון הזה אשד, אתה יוצא ממנו רע
    וכולם צוחקים עליך.
    גם על ברעם והאבא שלו…
    וגם על הספרים המגוחכים שלו

  • צ'ארלי הסנגור בשקל  On יולי 6, 2007 at 3:35 am

    זכותו של אלי להגיד מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה. בסופו של דבר – זה הבלוג שלו…
    אם לא היינו מתעניינים בדיעותיו, לא היינו נכנסים לכאן, אז כנראה שבכל זאת יש להן משקל.
    ושלא תחשב(י) שאני מסכים עם כל מה שנכתב כאן – במיוחד לא עם שגיאות הכתיב והעריכה המזעזעות לעיתים.

    ואם כבר מדברים על סגנון רע, הנה השיר החדש מבית היוצר (או יותר נכון, בית השימוש) של צ'ארלי, משורר העל הבינלאומי. שם השיר – 'החיים הטובים':

    מה ההבדל בין אלו שנכנסים, מחרבנים והולכים
    לאלו שמתיישבים וגם נהנים?

    הגישה לחיים הטובים.

  • מספר 666  On יולי 6, 2007 at 8:00 am

    גם אין צורך לשנות כאן את השם

    מנדלי ,הסיגנון שלך הוא ייחודי גם כשאתה קורא לעצמך "קוראת
    ".אני מניח שאין קורא כאן בבלוג שלא הבין שאתה הוא "קורא " ואתה הוא "קוראת".
    בכל פעם שיש מישהו בשם כלשהו שיזכיר את פרס ספיר אתה האו האיש.בכל פעם יש מישהו שמזכיר באובססיה את ברעם האב ,אתה הוא האיש .
    אז מה היה בינכם ? ברעם האב סילק אותך פעם מישיבה של מפלגת העבודה בגלל צעקות ?
    ואת זה אתה זוכר לו כל השנים ?

  • NETA  On יולי 6, 2007 at 9:12 am

    אלי – אתה בלש קטן מאוד, אבל פרובוקטור
    ואם חלק מהאנרגיות היית מתעל בכדי לקבל משהו מהביקורת שלעיתים רחוקות בסך הכל נאמרת עליך, ולומד משהו על עצמך, היית יוצא גם חכם.
    הצרה היא שאתה מתיימר לחשוף סופרים ושאר ירקות שהקשר בינם לבין ספרות במיטבה
    לא מצדיק עשרות עמודים .

    אתה לא מבקר ספרות, ואין לך את הכישורים
    .

    הגיע הזמן לומר את האמת! לא ברור מאין מגיעים כל החומרים האלה ל"שולחנך" ואיך קפצת למסקנה שאתה "בלש", איש לא התווכח איתך בנוגע לנושאי הקומיקס שלגביהם אתה כנראה די שולט , מבקרים אותך על החשיפות מלאכותיות שחוזרות ובמקום שיעשו משהו, זה מגוחך ופאתטי

    יש גם תחושה לא נוחה לגבי דרך השיווק של החומר
    שאתה מפרסם…

  • צביה  On יולי 6, 2007 at 10:22 am

    אלי אשד מציין כי:
    הספר זקוק לעריכה וקיצוצים
    הספר ארוך מדי ולא מגובש
    הדמויות משעממות
    והסוף מאכזב

    אבל הסופר סלבריטאי ושאפתן.

    קשה מאוד להבין מהביקורת למה היה צריך לתת לברעם הצעיר את פרס ספיר!

  • מספר 666  On יולי 6, 2007 at 10:35 am

    אבל גם אמרתי שבספר יש נושא חזק מאוד ,וקטעים יפים מאוו , ושאפתנות שאינה מצוייה בספרות
    הצעירה של ימינו.
    בכך הוא עולה על מרבית המועמדים האחרים שהיו שגרתיים ביחס .

  • GOGLE  On יולי 6, 2007 at 10:48 am

    מה זה "שאפתנות בספרות הצעירה של ימינו"?
    מה זה "קטעים יפים מאוד"?
    מה זה "נושא חזק מאוד"?
    זה ביקורת ספרות זה????????

    זה נקרא כמו ביקורת של חנווני מהמכולת השכונתית
    כשהוא רוצה להמליץ על הירקות הפגומים
    אבל אין לו קונים.

    צביה, ברעם לא קיבל את פרס ספיר!
    הוא היה מועמד ולא ברור למה.

  • מספר 666  On יולי 6, 2007 at 10:56 am

    ( אגב למה אתה מתעקש להופיע בכל פעם בשם אחר למה ?
    המאמר שלי פירט היטב כל אחד מהדברים האלו .חזור אליו ותבין היטב למה התכוונתי בכל אחד מהדברים האלו .
    לא הבנתי כלום מהביקורת שלך כלפי .מה בדיוק הבעיה שלך? על שאני חושף כל מיני סופרים שאף אחד חוץ ממני לא שמע עליהם ?
    מסתבר שהאנשים בחוגי הספרות באוניברסיטאות אינם חושבים כמוך .לאחרונה אני מוזמן כמרצה לסמינרים סגורים של מרצים כדי להרצות על סופרים קאנוניים במו אהרון מגד. ודוקטוראנטים מודיעים לי שהם משתמשים במאמרים שלי על ספרים קאנוניים כמו משה שמיר כאבניסוד בעבודת הדוקטוראט שלהם .
    ולגבי ביקורת ספרותית תנוח דעתך בעניין הזה לאחר שנים של פירסומים מרובים בכל העיתונים והמוספים הספרותיים אני מבין מהי ביקורת ספרותית הרבה יותר טוב ממך אתה שמעולם לא פירסם מאמר ביקורת בחייו .

  • מספר 666  On יולי 6, 2007 at 11:15 am

    אחרי חודשים של התקפות בכל מקום אפשרי על ניר ברעם .אתה יכול לספר לנו איזה מן הספרים שלו אם בכלל קראת ?
    אתה יכול לתת ביקורת ספרציפית על ספר ספציפי שתהיה ספציפית יותר מניבולי הפה וההשמצות שבהם אתה משתמש בדרך כלל ומהם אי אפשר לדעת אם בכלל קראת משהו מהספר המדובר?
    הפורום כאן פתוח לפניך .אני אתעניין לדעת מה אתה חושב למשל על דמויות הגיבורים של ברעם ועל דמויות הפוליטיקאים שם .

  • מנדליי  On יולי 6, 2007 at 11:49 am

    למה אתה חושב על מנדלי? זה בכלל מישו אחר
    לא מנדלי.
    אתה מוזמן לאוניברסיטה?
    יש שם באמת פקולטות מעניינות… רק חבל שאין שם סטודנטים, הרמה הידרדרה….חוץ מזה נטע העירה לך בנוגע לאופן השיווק האגרסיבי של הסופרים המומלצים שלך,
    למה חשוב לך לפרסם אותם בשיווק אגרסיבי כזה?
    למה יש ריח חריף , תעלומה מסתורית מתחת
    לשיווק שלך?

    ולמה אתה לא עונה לשאלות האלה?
    רק לך מותר לשאול?

  • מספר 666  On יולי 6, 2007 at 12:02 pm

    ראה דיווח עליו כאן
    אהרון מגד וחנה סנש
    http://www.notes.co.il/eshed/33556.asp
    ועדיין לא ענית לשאלתי :
    אתה קראת משהו אי פעם של ניר ברעם ?
    או שכל ההתקפות שלך עליו ברשת מבוססות על לא כלום ?
    תן לי סקירה על דמויות הפוליטיקאים ביצירתו של ברעם מנדלי ,ובכך שתוכיח שאכן קראת משהו מיצירתו .
    אחרת אאלץ להגיע למסקנה שמעולם לא קראת אותו .

  • בניזרי  On יולי 6, 2007 at 1:46 pm

    מה או כמה אתה מרוויח מהשיווק האגרסיבי של הניר ברעמים ?
    תענה לשאלה.

  • מספר 666  On יולי 6, 2007 at 4:12 pm

    אתה קראת או לא קראת את ספרי ניר ברעם ?
    אם קראת אז אתה מתבקש לכתוב כאן פרטים על דמויות פוליטיקאים שמופיעים בספרים אלו .
    אם קראת אז אתה חייב לזכור את הדמויות האלו .
    אני מחכה לתשובה.
    כל ניסיון התחמקות והסטת השיחה לנושאים לא רלבנטיים יראה כהוכחה לכך שמעולם לא קראת את הספרים ובעצם אין לך שום מושג כלשהו על יצירתו של ניר ברעם .
    יש לך זמן עד סוף היום .

  • גרדום  On יולי 6, 2007 at 5:44 pm

    הוא נראה כמו כל הסדרות האמריקאיות שיוצאות בשנתיים האחרונות… יריחו, אבודים וכו'…
    אנשים שמגלים שיש להם כוחות על טבעיים – זה נורא באופנה בשנים האחרונות.
    זה טרנדי… וניר ברעם בעיקר יודע לעשות לעצמו יח"צ…
    כלומר, יש לו מספיק יח"צנים.

    ואלי אשד המבקר הנכבד, אל תאשים אותי בהיותי מנדלי או איך שאתה קורא לבן אדם הזה – כי אני סתם קוראת אקראית שנכנסת לרשימות פה ושם.

    בפרס ספיר היו ספרים ראויים יותר – שום גמדים לא יבואו, שחיטה שחורה, והרוצחים טובים פי מאה במחזיר החלומות.
    בעיקר שום גמדים ושחיטה שחורה.

  • מספר 666  On יולי 6, 2007 at 6:08 pm

    עושה מעצמך צחוק?
    אתה אדם אינטליגנטי פחות או יותר אז למה אתה ממשיך להתעקש על הבדיחה הזאת שאפילו כבר לא מצחיקה יותר שאתה כביכול אישה שרק במקרה נכנסה ומתעניינת בפרס ספיר .כל הדברים שחתומים בטאבו תחת שמותיו השונים של מנדלי או מה שלא יהיה שמך האמיתי

    איך שהוא לאישה הזאת יש את אותו סיגנון מיוחד שיש למנדלי בפוסטים השונים שלו ושאין לאף אחד אחר .
    ויש לה את אותה אוביססיה שיש למנדלי לגבי פרס ספיר ולמה ניר ברעם היה מועמד לו .
    אדון יקר אולי תתמקד בשאלה ששאלו אותך :קראת את ספרי ניר ברעם כן או לא?
    למה זה כל כך קשה לענות על השאלה הזאת ?
    ( אגב מה שמך האמיתי ? עוזי ברעם יודע אותו מההיתקלות בינכם ?)

  • קורא  On יולי 6, 2007 at 6:20 pm

    אין לי מושג מי זה מנדליי. הגבתי לעניין. ניסיתי לקרוא וזה חרא ספר. ומהראיונות עם ניר, אני חושב שמדובר בפומפוס אס בלי שום דבר מעניין להגיד.

    אל תעלב – אבל היחצנות הזו מאוד צורמת, למרות שזכותך.

  • מספר 666  On יולי 6, 2007 at 6:34 pm

    אני דווקא לא חושב שטעיתי בגלל הדגש שלך על יחצנות .למה העניין הזה מטריד אותך כל כך ?
    בכל אופן רוב ההודעות כאן הם של אותו טיפוס תחת שמות שונים.ומם הסתם נמשיך לשמוע ממנו עוד רבות על ניר ברעם ופרס ספיר.
    אני בכל אופן הייתי רוצה לשמוע גם קוראים אחרים
    ,אז אתם מוזמנים להשמיע גם אתם את דעתכם החיובית או השלילית על יצירתו של ברעם .רק אנא הקפידו לפרט לגבי הספרים כדי שנדע שאכן קראתם אותם ,וזה לא יהיה שוב מקרה של שנאה אישית שאין לה שום קשר לספרים .

  • מירה ספרנית - חיפה  On יולי 7, 2007 at 7:55 pm

    כל מי שקרא, או ליתר דיוק ניסה לקרוא, החזיר את הספר לספריה עם אכזבה גמורה. כאשר הוא היה מועמד לפרס ספיר הדבר עורר בי תמיהה גדולה, עד שהתברר לי שבראש הועדה עומד יוסי שריד – חבר טוב של האב.
    והאב היה מהפוליטקאים הגרועים שידעה מפלגת העבודה.

  • מספר 666  On יולי 8, 2007 at 12:04 am

    אתה עדיין לא מצליח להשתחרר מהסיגנון שלך .
    כל איזכור גם של פרס ספיר וגם של עוזי ברעם כפוליטיקאי גרוע יכול להיות רק שלך. בפעם הבאה תקפיד לוותר על אחד מהאלמנטים האלו ואולי תזוהה פחות .
    אבל תמשיך עם הזמן תשתפשף ואולי תצליח.
    אז מה האבא עשה לך בדיוק שאתה לא מצליח לשכוח לו ?הוא גרר אותך מהאולם והזהיר אותך לא להשתתף יותר במיפגשי תנועת העבודה ? ?

  • גרדום  On יולי 8, 2007 at 12:30 am

    יאללה. מצידי תבדוק כתובת איי פי אם אתה מסוגל.
    סתם נכנסתי לרשימה שלך, עכשיו נכנסתי שוב בגלל הכניסה הקודמת.
    מגעילה ההתיחסות שלך למגיבים בבלוג.

    נכנסתי וקל לי מאוד לצאת ולא לשוב.

    אתה גס רוח.

  • מספר 666  On יולי 8, 2007 at 12:41 am

    אל תחזור .

Trackbacks

  • By snow on נובמבר 21, 2007 at 9:51 pm

    exellent

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: