קמבודיה אהובתי

הופיע בעיתון "מקור ראשון " גיליון 3 באוגוסט 2007 .

 

 

בימים אלו התפרסם ספרו של הסופר הקמבודי רוקו לי בוסקו "כשבודהה בכה"  ( בתרגום ורד טוכטרמן ,הוצאת אופוס ,2007)  על טבח העם שהתבצע בקמבודיה בשנות השבעים בידי אנשי החמאר רוז', קומוניסטים פאנאטיים שרצחו בבני עמם בשמה של אידיאולוגיה מטורפת של חזרה לאדמה והחזרת ימיה של אימפריית אנגקור ששלטה בעבר הרחוק בקמבודיה , כמקדם.
זהו אחד הספרים הבודדים הקיימים בעברית על טבח העם הזה שהוא זוועתי במיוחד מאחר שהוא בוצע בעם זה בידי בניו.וסיבת הטבח ההמוני ?
החזרת עטרה ליושנה והקמתה מחדש של אימפריה קדומה .ובמקביל יצירת חברה אוטופית שכמוה לא ידע העולם .
 

 עזובה עומדת אנגקור בלב הגו'נגל

ה"העובר בתוך חורבות ענק אלה כאילו נמצא אצל אלי הודו ,בחיקו של זמן שחלף –שקע " 

איבר ליסנר  . "עמי קדם ותרבותם "

כאשר ביקר שר החוץ של ישראל משה שרת בקמבודיה ב- 1956 במהלך מסע ארוך ראשון מסוגו באסיה ( וזאת  בזמן שבישראל פרץ מבצע סיני )  כתב ביומנו : " עד כמה שעלה בידי לברר מצוינת ארץ קמבודיה ויצאו לה מוניטין בעולם בזכות שני קנינים –אחד אדם ואחד דומם .האדם הוא הנסיך סיהאנוק ,שהיה מלך והסתלק מכס המלכות –ויתר עליו לטובת אביו –למען היות ראש הממשלה הדמוקרטי הראשן של ארצו משנעשתה עצמאית …. והדומם הוא מכלול החורבות הידוע בשם אנגקור-ואט ,שהוא אחד מפלאי עולם .".
( מתוך "משוט באסיה :יומן מסע הוצאת דבר , 1957)

משה שרת לא טעה בדבריו. סיהאנוק חי ופעיל גם היום כפוליטיקאי שהחזיק במספר הרב היותר של משרות הפוליטיות והפוליטיקאי הוותיק בעולם לצידו של שמעון פרס ( אבל בניגוד לפרס שהוא ראש מדינה ב2007 סיהאנוק  פרש ממשרת מלך קמבודיה בשנת 2004)
.ואנגקור ואט נחשבת גם היום לאחד מהפלאים הארכיאולוגיים של העולם .

."חמישה פירות אננס על פני תל " כך כינה המשורר הצרפתי פול קלודל את שרידי אנגקור –ואט שהן בין החורבות הכבירות ביותר של אסיה מגדלים של עיר מקדשים ענקיים ,מפעל ענק של בניין ופסול שיכול להשתוות לבניינים הגדולים ביותר של מצריים ויוון או לקתדראלות של ימי הביניים באירופה . ,מלכים וסופרים ,אנשי מדע ונסיכים עמדו כאן מוקסמים ותמהים בפני שרידים אלה.

 תרבות אנגקור הקדומה משמשת עד היום כמקור גאווה לקמבודים ובמאות העשירית עד ה14 השתרעה על חלקים נרחבים של דרום מזרחה אסיה .אלא שמאז ימי השיא של אימפרית אנגקור הלכה קמבודיה והתדרדרה והפכה למדינה אסייתית חסרת חשיבות וחלשה לצד שכנות חזקות כמו סין וויטנאם .
איבר ליסנר כותב בספרו "עמי קדם ותרבותם":  

:הילידים היושבים היום בקמבודיה ,הינם צאצאי הכמרים שבנו את אנגקור ואט המופלאה .אולם איזו התפתחות מוזרה חלה כאן ? בעוד אבותיהם שאפו לבנות  בנייני עד בשביל הנצח ,בניינים כבירים המעוררים עד היום את התפעלותם של הארכיאולוגים ,הנה בני בניהם יושבים בבקתות "על קביים " אליהם עולים בסולם .בלילה אוספים את הסולם פנימה ורק השלב העליון נשאר בשביל הרוח היושב עליו ושומר על הישנים לבל יבולע להם מהרוחות הרעים ".
והמסר של ליסנר בטקסט שלו משנות השישים ? אנשי קמבודיה היום שרידים מנוונים שאינם ראויים כלל לעמוד לצד האבות הגדולים שבנו את פלא העולם אנגקור ואט .

ואין כאן גזענות כך בדיוק ראו את עצמם הקמבודים או לפחות האינטלקטואלים שבינהם .
ומתוך קבוצה זאת קמו אנשים שהיו נחושים בדעתם להחזיר את ימי הגדולה של אימפריית החמר באנקור ואט ויהי מה .

שדות הקטל של קמבודיה

הרוגים משדות הקטל של ה"חמר רוז' " בקמבודיה .

 היום בראשית המאה העשרים ואחת קמבודיה ידועה בעולם בראש ובראשונה ומעל לכל בגלל דבר אחר שאיש לא היה מעלה אותו על דעתו ולו בחלומותיו הטרופים ביותר ב1956. הודות לטבח העם שבוצע באדמתה ובעמה באמצע שנות השבעים .
ב1974 השתלט על הארץ לאחר מאבק  גרילה ארוך ואכזרי  מהג'ונגלים של קמבודיה, צבא של איכרים צעירים ורצחניים של מפלגת החמר רוז המרכסיסטית –לאומנית על קמבודיה לאחר מאבק ארוך עם אנשי היריב הפרו מערבי לון נול. אלא שמהר מאוד התברר שהמשטר החדש בקמבודיה היה יוצא דופן אפילו בסטנדרטים העקובים מדם של המשטרים הקומוניסטיים של המאה ה-20.
שליטי השטר החדש הקפידו במשך שנים לשמור את זהותם ואף על עצם קיומם בסוד ולא להיחשף. והם נחשפו לבסוף רק בגלל לחץ חזק מתומכיהם הסינים . הם היו פרנואידיים באופן קיצוני ואולי הייתה להם סיבה טובה לכך .
המשטר החדש בראשות האידיאולוג הכריזמטי המטורף פול פוט היה נחוש להחזיר את מחוגי השעון אחורה ולהחזיר את העם הקמבודי אל האדמה ואגב כך להשמיד כל יסוד" מזיק " באוכלוסייה. יסודות מזיקים אלו כללו את כלל תושבי הערים ובראש ובראשונה כל לובשי המשקפיים והאינטלקטואלים של המדינה . את כולם  להוציא כמובן את ראשי  המשטר עצמו שהיו אמורים להיות האינטלקטואלים האחרונים שיישארו במדינה האוטופית שתיוצר.
עבור פול פוט ( שהיה רחוק מאוד להיות מרקסיסט מבית מדרשם של מרקס ולנין והיה משהו שונה לחלוטין ) חיי העיר והתרבות העירונית סימלו את השחיתות האנושית ולכן יש להשמידם ולחזור לחיי הכפר הטהורים .

 "על האדם לדעת" קבע פול פוט " שהוא נולד מגרגיר חיטה.

אימרה חביבה נוספת שלו הייתה "העיר רעה משום שיש בה כסף. אפשר לתקן אנשים אבל לא ערים "

בשלב מסויים הכסף כולו בוטל בקמבודיה ( וזה אילץ את שליחיה להשתמש בכל מקום אחר בדולרים אמריקניים קפיטליסטיים ) .
. מטרתה של המהפכה הקמבודית הייתה הפוכה מזאת של כל מהפכה קומוניסטית אחרת היא נועדה ליצור מחדש חברת איכרים אידיאלית כמו זאת שהאמינו שהתקיימה בעברה הרחוק של קמבודיה.   ולכן יש צדק מסויים בטענות התנועה הקומוניסטית היום שאין קשר לחמר רוז' ולקומוניזם
קמבודיה הייתה ארץ קטנה ביחס של שמונה מליון אנשים בלבד .ולכן היה קל לנהל בה באופן יחסי ניסיונות אוטופיים הרבה יותר מאשר בארצות ענק כמו סין וברית המועצות ולכן אין זה פלא שפול פוט הרחיק יותר מכל קודמיו  סטלין ומאו צה טונג בארצות אלו .

שבוע לאחר כיבושה של הבירה פנום פן היא רוקנה מאנשים. לא פחות משלושה מליון איש גורשו ממנה באיומי נשק אל אזורי הכפר במצעד ארוך וקטלני בשמש החמה. גם החולים גורשו ממיטותיהם בבתי החולים גם הזקנים והילדים .רבים מתו בעת הצעדה. אלו ששרדו והפכו לאיכרים מאונס, הם נאלצו לעבוד בשמש הקופחת בעבודות שלא תמיד היה להם יעד ברור מעבר לעצם העבודה המפרכת עצמה..ובנתיים המוני אנשים נרצחו ללא סיבה גלויה לעין ,מעבר להנאה הסדיסטית של שוביהם .
מעריכים ששני מליון אנשים מתוך שמונה המליון התושבים נרצחו במהלך אותם 4 שנים .כל השאר הפכו לעבדים .
כל זה החזיר את כלכלת קמבודיה לא מאות שנים אחורה אלא אלפים .
. קמבודיה הארץ הפורייה ביותר באזור ו"סל הלחם" שלו סובלת כתוצאה כיום מעוני מנוון ורעב.
מליונים נרצחו במהלך שנות הסיוט שהופסק לבסוף באופן אירוני בידי כוח קומוניסטי מדכא אחר הויטנאמים שפלשו לארץ והביסו בקלות את החמאר רוז'. הללו נסוגו ופתחו במלחמת גרילה אכזרית והמשיכו להתקיים עד שנות התשעים .

 

מקובל לראות בחמאר רוז' כמעין חייזרים שנחתו מכוכב אחר על קמבודיה על מנת להשמיד את אנשיה בודהיסטים שוחרי שלום.אבל כרגיל זוהי הפשטה לא מדוייקת כלל.

מחקרים מודרניים הראו שהם רק היו הקצנה של נטיות שהיו קיימות במעמדות השליטים הקמבודים מאז האימפריה של אנגקור .של אכזריות קיצונית כלפי נתינים ויריבים פוליטיים ופרנויה בלתי נשלטת .. הם רק הקצינו את זה יותר מכולם אבל לא המציאו את זה.

.הם ניצלו שורה של נסיבות אומללות ובראשן מלחמת ויטנאם שפגעה אנושות בקמבודיה על מנת להשתלט עליה ולפתוח בתוכנית האוטופית המזוויעה שלהם ששיאה היה אמור להיות  הקמתה לתחייה של אימפרית אנגקור וואט .

טבח העם בקמבודיה הוא אחד האירועים המזעזעים ביותר של המאה העשרים ושל ההיסטוריה האנושית כולה .שווה ערך בכל קנה מידה לשואה לרציחות הסטליניסטיות ברוסיה ולרציחות המאואיסטיות במהפכת התרבות בסין ואולי גרוע בכולם שכן היה זה טבח המוני שאותו ניהל משטר כנגד בני עצו שלו בניסיון המרחיק לכת  ביותר בהיסטוריה אנושית כולה ליצור חברה אוטופית .חברה שתחזור לשורשים לחיי הכפר הפשוטים של תרבות אנגקור הקדומה.

כשבודהה בכה

 


" כאן אין חלומות .כאן כל אחד מקריב לטובת הכלל .כרוך בכך סבל רב .אבל בטווח הארוך זה יועיל לקמםוצ'יאה…
..זו בושה לראות עד כמה אנו נצמדים לחיים .זו הסיבה שעלינו להיות כפופים למדינה כדי שלא נהיה אנוכיים לחלוטין ".
( מפקד מחנה של החמר רוז' בספר "בודהה בכה". )
רוקו לי בוסקו הוא מורה ליוגה ממוצא קמבודי בארה"ב וככל הנראה חווה על בשרו את כל מה שהוא מתאר בספר "בודהה בכה" .. עם זאת הספר מלא ברעיונות מיסטיים לצד התיאור הריאליסטי מקפיא דם של שנות הזוועה בקמבודיה .
הוא מתאר את חייה של משפחה כפרית ממוצעת שנקלעה לאירועי האימים בקמבודיה .הגיבורה היא אונה ני אישה מסוגלת לחזות את העתיד ויודעת את העומד לבוא . ומה שעומד לבוא הוא חורבן קמבודיה ועמה בידי אנשיהם שלהם .
הסיפור הוא מצמרר ממש בתיאור של נפילתה של המשפחה מחיי כפר שלווים שבהם הכל צפוי מראש למסע ברוטלי תחת אנשי החמר רוז הסדיסטיים שמעבידים אותם בפרך ומתעללים בהם ובכל זאת ללא סיבה נראית לעין . אחד הקטעים החזקים בספר הוא השיחה בין הגיבורה למפקד החיילים קנאי של החמאר רוז' שבה כל תשובה מכל סוג יכולה להביא למותה.
קטעים אלו לכאורה חזקים יותר מכל מה שמתואר ב-1984 של אורוול פשוט בגלל האמיתות שלהם.אלא שלבוסקו אין את הכישרון הספרותי של אורוול כדי לתאר את החיים במשטר טוטליטארי מטורף.
הם ניצלים לבסוף בידי פולשים וייטנאמיים שמתגלים כמציליהם האמיתים . הגיבורה יוצאת מהסבל הנורא כאישה חזקה יותר לאחר ששרדה את הסבל הנורא והספר מסתיים במסרים בודהיסטיים שונים על הצורך לקבל את הכל בשלווה .המסרים הבודהיסטיים של בוסקו הם לפעמים בולטים מידי ופוגמים בספר .
הספר מעלה את השאלה מדוע קורים לאנשים טובים כמו גיבורת הספר ובני משפחתה דברים נוראיים כל כך לכאורה חסרי משמעות . .
החוקרים יכולים לענות שלייסורים אלו הייתה מטרה מטרתו של פול פוט להפוך את קמבודיה לאוטופיה בדומה לממלכת אנגקור ואט הקדומה שאותה העריץ .בדיוק כפי שאדולף היטלר האמין באמת ובתמים שהוא עושה את העולם למקום טוב יותר לגזע הארי על ידי כך שהוא משמיד את היהודים .
בוסקו עצמו נותן תשובה משלו בסוף הספר אבל זאת מהווה אכזבה ,זוהי   פשוט הטפה בודהיסטית ערומה  וזה פוגע בספר  אנושות .
הספר אכן נותן תמונה חיה ומצמררת של אימי הקומוניזם בקמבודיה והדרך שבה הוא מציג את החאמר רוז' כיצורים מפלצתיים לא מובנים מוסיפה לעצמתו גם אם אינה נכונה היסטורית .
גם היום ישנו בקמבודיה משטר מושחת ומדכא של איש החמאר רוז' לשעבר הון סן אולם זה אינו משטר רצחני .
מה שמביא  אולי למסקנה שאחרי הכל עדיפים משטרים המקבלים את טבע האדם כפי שהוא על אלו שמנסים לשנותו מן היסוד .

 נספח : רשימת ספרים  בעברית על קמבודיה

ספרי עיון על קמבודיה

קמבודיה הקדומה

ריצ'רד הליברטון פלאי תבל : המזרח תרגום  שלמה ערב   הוצאת יהושע צ'צ'יק,1958 . כולל פרק על אנגקור ואט .

.


איבר ליסנר "עזובה עומדת אנגקור בתוך הג'ונגל"  בתוך .עמי קדם ותרבותם . התרבויות הגדולות של ארם נהרים, מ צרים, פיניקיה, קמבודיה, השומירים,הבבלים, החיתים, פולינזיה, מלי נזיה, אינקה, אטרוסקים, אשור, פרס, סין, יפן, הודו, יוון ורומי תרגמה אלה אמיתן . סדרת "דע את ההעולם ". הוצאת הדר, 1961.

 

צ'ו, טא-קואן מנהגי קמבודיה :   [סודות הממלכה עתיקת היומין] : שגריר בן 700 שנים מספר מן העבר  תרגום לעברית: חן אליעז; צילומים: חן אליעז./    הוד השרון :   אסטרולוג,   2012

תקציר : המחבר היה שגריר סין בקמבודיה בשנת  1296. בשנת 1431 הכול נגמר. פולשים מתאילנד השכנה כבשו ובזזו את הבירה העצמאית האחרונה, אנגקור. תושבי קמבודיה עזבו את הערים ומצאו מקלט בכפרים קטנים, חומות העפר והחול נשחקו והתמוטטו, ובנייני העץ נרקבו והתפוררו. כמוהם גם מסמכי הארכיבים שהיו כתובים על כפות דקלים ורצועות מקליפות עצים. עצים ומטפסים כיסו את האבנים הגדולות במעטה בלתי חדיר, והשדות הפוריים הפכו עקב הגשמים הרבים וסתימת תעלות הניקוז, לביצות ממאירות. כל שנותר מבירת הממלכה האדירה היו תלי תלים של אבנים מתחת לירוק–עד, זיכרונות עמומים חקוקים באבן… וכארבעים פרקים כתובים מתוך דיווח של שגריר–חוקר סיני שביקר במקום לפני כשבע מאות שנים. אלו מובאים בספר "מנהגי קמבודיה", אותו כתב צ'ו טא–קואן.
הספר מתאר בין היתר את: בתי המגורים * לבוש * שלוש הקבוצות הדתיות * הילדים * לידה * בתולים בקמבודיה * עבדים * שפה * תושבים קדמונים * כתיבה בקמבודיה * השנה החדשה ועונות השנה בקמבודיה * צדק קמבודי * צרעת וחולי * המתים * מוצרי קמבודיה * החי והצומח בקמבודיה * איסוף המרה * רחצה בקמבודיה , ועוד.

צ'ו טא–קואן היה תושב יונג–צ'יאה, ממחוז צ'אקיאנג בסין. בשנת 1296 נשלח כשגריר לקמבודיה ושהה שם כשנה. כששב לסין כתב את תיאורו.

חן אליעז, ארכיאולוג, גיאוגרף וחוקר תרבויות המזרח הרחוק (מוסמך אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת תל אביב), מדריך טיולים מבוקש לארצות אלו. מחבר הספר "פעם אחת בחיים" המספר על מסע ארוך שערך בארצות המזרח, וכותב מאמרים לפרסומים גיאוגרפיים שונים תרגם במיומנות את "מנהגי קמבודיה" וצירף לתרגום צילומים שצילם במקום.

מדריכי מסע לקמבודיה

פעם אחת בחיים / חן אליעז

חן אליעז פעם אחת בחיים :סיפור מסע במזרח הרחוק,אסטרולוג ,2001. סיפור מסע בהודו נפאל בורמה תאילנד ויטנאם וקמבודיה. 

וייטנאם, לאוס וקמבודיה / כריס רות'ורן, ג'ו קאמינגס, מייסון פלורנס, ניק ריי
 כריס רות'ורן… [ואחרים] ;וייטנאם, לאוס וקמבודיה /  עברית: דנית צור ; מפות: דני שפירו הוצאת שטאינהרט קציר ,2002.

 ניק ריי…[ואחרים  ויטנאם, לאוס, קמבודיה ואגן המקונג  / מסדרת מדריכי Lonely planet נתניה : שטיינהרט-קציר, 2008

 קמבודיה במאה העשרים.

משה שרת משוט באסיה :יומן מסע הוצאת דבר ,  תשי"ח 1957. יומן מסעו של שרת כשר החוץ של ישראל במדינות דרום מזרח אסיה ובהן קמבודיה

אריה פלד השפעת הסיוע והתפיסות הפוליטיות על בידודה של ישראל.עבודת גמר לקראת התואר מוסמך החוג למדע המדינה אונ' תל אביב ., 1977.  ניתוח מערכת היחסים הדיפלומטיים בין ישראל וקמבודיה לאורך השנים .
דוד שמש ( עורך ) רצח עם בקמבודיה משרד החנוך והתרבות, המזכירות הפדגוגית, אגף הנוער, [תש"ם]. חוברת לדיון בשעת מחנך.


יוסף דוריאל טירוף מערכות סכנה לקיום מדינה ספרית מעריב ,1981.

עוסק בקמבודיה כדוגמה למדינה מטורפת.

הישרדות / גייל שיהי
גייל שיהי הישרדות : סיפור הצלתה של ילדה קמבודית. עברית דפנה לוי .הוצאת זמורה ביתן ,1987.

םול ג'ונסון   היסטוריה של הזמן המודרני : מ-1917 עד שנות 1990   תרגום מרדכי ברקאי , הוצאת דביר ,1995. שני כרכים . פרק על משטר החמר רוז'  קמבודיה מופיע בכרך ב'.


הוסף לסל את המסע הארוך לאסיה - פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל / משה יגר

 משה יגר  המסע הארוך לאסיה : פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל /    [חיפה] :   הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה,   תשס"ה 2004. ‬

תולדות דרום-מזרח אסיה בזמן החדש

 משה יגר     תולדות דרום מזרח אסיה בזמן החדש : קווי יסוד /    ירושלים :   הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית,   תשס"ח 2008.

פרטים על הספר

  

 אביחי  ארביטמן   התערבות האומות המאוחדות בג'נוסייד :   קמבודיה (1979-1975), בוסניה-הרצגובינה (1995-1992) ורואנדה (1994) /    עבודת גמר (מ"א)–אוניברסיטת בר אילן רמת גן :   [חמו"ל],   תש"ע 2009.

 

חן קרצ'ר     האו"ם ומבצעי שמירת השלום בקמבודיה, יוגוסלביה לשעבר וסומליה בין השנים 1988-1995 / דיסרטציה במסגרת ביה"ס להיסטוריה, הפקולטה למדעי הרוח. אונ' תל אביב    [תל-אביב] :   [חמו"ל],   2010
 

ספרות יפה על קמבודיה


לו דירן ז'אראי . עברית אביטל ענבר ,ספריית מעריב ,1982. רומן ענק ( שני כרכים בעברית ) על השתלטות החמאר רוז' על קמבודיה ,מסופר דרך עיניו של מתישב צרפתי .


אריק ון לסטבדר .לב שחור. עברית ישראל קלצל הוצאת שלגי ,1985. מותחן . על רקע מלחמת האזרחים בקמבודיה

רוקו לי בוסקו כשבודהה בכה. עברית ורד טוכטרמן ,אופוס 2007. סיפור חייה של אונה ני, מיסטיקנית קמבודית, בתקופת ההרס העצמי של קמבודיה בידי הרודן פול פוט .

 נעלמים

קים  אקלין    נעלמים. /מאנגלית: גיא הרלינג.    מושב בן-שמן :   מודן,   2010.
 

 תקציר : סיפור אהבתם של אן נערה קנדית וסריי צעיר קמבודי שלמד בקנדה, באותה תקופה התרחשה המהפכה הצבאית בקמבודיה. פול פוט עלה לשלטון והחל ביישום תוכניתו, במהלך רצח העם בקמבודיה נרצחו 2 מליון איש, הגבולות נסגרים. כשנפתחו הגבולות חזרה מחליט סריי לחזור למולדתו

מדלן,טיין  1974-    כלבי זיכרון /  ; מאנגלית: ברוריה בן-ברוך   ירושלים :   כתר,   2013.
תקציר : אני זוכרת איך צפתי, ילדה על הים, לבדי במפרץ תאילנד. אחי נעלם, אבל אני נושאת עיני אל השמים הלבנים ומאמינה, איכשהו, שאני יכולה לקרוא לו לשוב. אם רק אהיה אמיצה מספיק, או כנה מספיק, ארצות, ערים, משפחות. שום דבר אינו צריך להיעלם". כלבי זיכרון הוא רומן פיוטי יפהפה על מסעם של שני אנשים, שהזיכרונות לא נותנים להם מנוח, אל העבר. הירוג'י, חוקר מוח מבריק שאחיו, רופא בצלב האדום, נעלם בקמבודיה לפני שנים רבות, יוצא ערב אחד מן המעבדה ונעלם. עמיתתו ג'ייני, קנדית ממוצא קמבודי, עוזבת את בעלה ובנה ויוצאת בעקבותיו. במסעה חוזרת ג'ייני אל ילדותה בקמבודיה תחת משטר הקמר רוז', אל המחנות, אל הבריחה שלה ואל אחיה שנותר מאחור. היא נעה בין מציאות לחלום, בין זיכרון להזיה, בין מה שאיבדה אז ומה שהיא עלולה לאבד היום.

ספרות ילדים על קמבודיה

גלילה רון פדר עמית  "משימה עולמית מספר 8  קמבודיה ולאוס -בלון הנפץ של החמר רוז " , 2010

תקציר: לֹא יוֹדַעַת לְהַסְבִּיר אֵיךְ, אֲבָל פִּתְאוֹם הָיִינוּ בַּמָּטוֹס, בַּדֶּרֶךְ לְבַּנְגְקוֹק וּמִשָּׁם לְלָאוֹס.
וְכָכָה, בְּלִי שִׁקּוּי נֶגֶד פְּגִיעָה, בְּלִי תַּרְסִיס הֲגָנָה, בְּלִי שַׁלַּט־מֹחַ, הָיִינוּ בַּדֶּרֶךְ לִמְשִׂימָה מְסֻכֶּנֶת בְּיוֹתֵר.
וְעַד לָרֶגַע הָאַחֲרוֹן לֹא יָדַעְנוּ מִי זוֹ הָאִשָּׁה שֶׁהִצְטָרַפְנוּ אֵלֶיהָ.

אָז נָסַעְנוּ לְלָאוֹס, וּבַדֶּרֶךְ נָתְנוּ לָנוּ לִקְרוֹא עַל הַחְמֵר־רוּז´. אֲנָשִׁים אַכְזָרִיִּים בְּיוֹתֵר. אֵיךְ אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְסַכֵּל אֶת הַמְּזִמָּה שֶׁלָּהֶם?
וּמִי זֹאת הָאִשָּׁה שֶׁכָּל הַזְּמַן מַחְלִיפָה זֶהֻיּוֹת?
עָבַרְנוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּלָאוֹס, וּבְחֵלֶק מֵהַזְּמַן לֹא יָדַעְנוּ מָה קוֹרֶה סְבִיבֵנוּ. מִי סִמֵּם אוֹתָנוּ? מִי הָאֲנָשִׁים שֶׁהֶעֱבִירוּ אוֹתָנוּ? הַאִם אֵלֶּה גְּבָרִים אוֹ נָשִׁים? הִגַּעְנוּ לְקַמְבּוֹדְיָה, וְשָׁלְחוּ אוֹתָנוּ לַעֲלוֹת עַל בָּלוֹן פּוֹרֵחַ. לָמָּה לָבַשְׁנוּ מְעִילִים בַּחֹם הַמַּחֲנִיק הַזֶּה? לָמָּה לֹא יָכֹלְנוּ לוֹמַר מִלָּה? מָה יִקְרֶה לָנוּ בְּלִי תַּרְסִיס נֶגֶד פְּגִיעָה?

סמל ממלכת קמבודיה

הספר באמזון

ביקורת על כשבודהה בכה
עוד ביקורת וגם מאמר של בוסקו על יוגה ביקורות שונות

קמבודיה בויקיפדיהאתר תיירות על קמבודיה

אנגקור ואט בויקיפדיה  

המלך סיהאנוק

פול פוט

פרוייקט השואה הקמבודית

שדות הקטל "סרט תיעודי על הטבח בקמבודיה

"מכונת ההרג של החמר רוז'" :סרט תיעודי

"דמעות של שתיקה " סרט עלילתי על הטבח בקמבודיה
דמעות של שתיקה בויקיפדיה

האמת מאחורי "דמעות של שתיקה "

קורינה שואלת מה עשה משה שרת בקמבודיה ב1956 

עוד ארצות של דרום מזרח אסיה

קוריאה לנצח

דגל קמבודיה .

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמי סלנט  On אוגוסט 3, 2007 at 12:20 pm

    אלי ,

    תודה על הסקירה המרתקת ועל התחקיר .

    עמי סלנט

  • רחל  On אוגוסט 3, 2007 at 7:10 pm

    אלי,נושא מצמרר לכל הדיעות כשקראתי על היטלר וסטאלין ופוטין שמגלה קווי אופי דומים לשניים הללו – הוא הרי מחמם את המלחמה הקרה ומשכתב את ההיסטוריה של רוסיה והפך את סטאלין לגיבור
    אין לי אלא לתהות מה קרה שם בדיוק לאנשי החמר רוז' בקמבודיה. הם טבחו בבני עמם שלהם בשם מה בדיוק גם לבודהה לא ממש הייתה תשובה לכך.
    הנסיך סידהרתא היה נדהם לנוכח הטימטום של האנשים הללו, הרי הוא היה נגד כל זה במפורש.
    רק לאחרונה התבשרתי שהחלו לשפוט אותם על פשעי מלחמה בבית הדין בהאג. מעט מדי מאוחר מדי.
    עד מתי יהיו על פני כדור הארץ משטרים הזויים ילבו שנאת חינם ואכזריות שלא מצויה אפילו בקרב בעלי החיים?
    אפילו קונרד לורנץ חבר על זה ספר וזכה בפרס נובל הוא פשוט ידע את האמת העירומה על המין האנושי בעוד בעלי חיים הורגים כדי לשרוד ולעיתים קרובות עורכים דו קרב שנגמר בכניעת צד אחד ללא הרג, בני אדם ישסו זה את זה באכזריות שלא תתואר הדוגמה שהבאת כאן מספיקה – לא?
    מר אשד לך לקולגה שלך באתר רשומות יהודה בלו הוא כותב על זה הרבה.
    על בעלי חיים.
    ועל ההבדל בניהם לבני אדם.
    רשימה חלקית תספיק חוץ משתי מלחמות עולם מיותרות לאללה, יש את המלחמות של שנות התשעים של המאה העשרים:
    המלחמה בבוסניה הרצגובינה
    המלחמה בחבל נגורנו קרבך
    צ'צ'צניה
    רואנדה ובורונדי
    מזרח טימור
    סרי לנקה
    חבל קשמיר
    אפגניסטן – עד היום זה לא נגמר שם.
    עיראק – גם כן זה לא נגמר שם עד היום.
    ויש עוד מדינות בדרום אמריקה שנמצאות על סף קריסה טוטלית…
    מספיק??

    רחל

  • י. ווליס  On אוגוסט 4, 2007 at 4:56 am

    פול ג'ונסון בספרו המרתק על ההיסטוריה של המאה העשרים, טוען שפוט קלט את השקפותיו בעת שהיה סטודנט בצרפת בשנות השישים. לדבריו הוא מצא עניין רב באקזיסטנציאליזם של סארטר, וזו התורה שהוא ניסה ליישם בפועל מששב לקמבודיה.

    מצד שני יש לומר שג'ונסון מייחס לסארטר ותורתו לא מעט מהעוולות של המאה העשרים.

  • כרמל  On אוגוסט 4, 2007 at 11:42 pm

    ראשון מסוגו עשה את צעדיו הראשונים, הביאו אינטלקטואלים מוייטנאם בגלל שבקמבודיה לא נשארו כאלה (רצחו את כל מי שהיו לו משקפיים כסמל לכך) והתחילו לאסוף את הנשק מהרחובות, בצעד יצירתי בנו מחוץ לפנום פן מטווח לתיירים שיכלו להתנסות שם בכל סוג נשק חם אפשרי כולל יריית טיל לאו על פרה. כשהבעתי זעזוע בעלי המקום טענו שממילא אף אחד לא פוגע בה.

  • ענת  On אוגוסט 12, 2007 at 12:59 am

    כרמל- אף אחד לא פוגע בה, אהבתי!
    בכל מקרה, המטווח עדיין קיים, הייתי שם לפני שנה, אמנם לא יורים בשום דבר חי כנראה בגלל הזעזוע של התיירים וצריך להסתפק במטרות דוממות.

    ספר מעולה שקראתי על הנושא כשהייתי שם נקרא first they kill my father
    מאת Loung Ung
    ספר מעולה, מתאר את הזוועות שנעשו ממקור ראשון של ילדה צעירה שאיבדה את רוב משפחתה בתקופת הטבח, החל מהיום שגורשמו מפנום פן, דרך הריגת אביה, אחיותיה, אמה, עד פלישת הוייטנאמים ושהייה במחנה הפליטים בתאילנד.
    סיפור מרתק ומרגש, מומלץ ביותר!

  • אייל  On אוגוסט 28, 2007 at 6:08 am

    .היו עמים שרצחו את עצמם,בידי עצמם, ובכמויות אדירות,
    חוץ מן הקמבודים.
    למשל, במלחמת האזרחים בארה"ב, נהרגו יותר חיילים אמריקנים,
    מכל אבידותיהם, מכל המלחמות גם יחד. (מלחה"ע- 1 ו- 2, קוריאה ווייטנאם,
    ביחד).

    2. מנהיג החמר רוז´, פול פוט, היה אדם מאוד צנוע,
    ובכל הפגישות עם הנהגות זרות, הוצג להם מישהו אחר, כאילו הוא פול פוט,
    כשהוא עצמו מתחזה לפקיד זוטר בהנהגה.

    נ.ב. לכו תדעו מה היה שם…
    הרי היום, ברוסיה, למשל,כ- 47% מן הרוסים מתגעגעים לסטאלין,וטוענים
    שהאשימו אותו בהאשמות שווא.

    ובכלל, מה גורם לנו לאמין, ללא סייג, בסיפורי אימים שונים,
    אם לא העובדה שזה "מתאים" לנו, ושלא מסכן אינטרס מסויים שלנו?

    איך זה שרבים בארץ אינם יודעים פרטים על השואה הארמנית,
    על מספר הניספים, שיטות הרצח וכד´.(לידיעתכם: קיימות עדויות של
    ארמנים,על השמדת ילדיהם באמצעות …גזים, על ידי התורכים, בבתי הספר
    שלהם. וכמו כן, על שריפתם בחיים של 5000 ארמנים, ביחד, שעמדו במעגל
    גדול, ליד כפרם.)

    לא, איני קובע שהשואה הארמנית היתה, או שלא,
    מה שאני יודע, זה, שמה שאומרים לנו, שמספרים לנו,
    נאמר ומסופר לנו, תמיד, על ידי בעלי עניין,
    והספקנות היא אבן הבוחן של האמת, תמיד, ובכל נושא כלשהו…

  • אייל  On אוגוסט 28, 2007 at 6:09 am

    של הבחור שמוחזק על ברכיו,
    זו סצינה מבויימת מן הסרט "דמעות של שתיקה",
    שהוקרן בארץ, ובכל העולם…

    (או באנגלית: "שדות הקטל" KILLING FIELDS , או קיי???)

  • מספר 666  On אוגוסט 28, 2007 at 6:10 am

    הוא היה אדם צנוע אכן .
    גם סטלין היה אדם בעל צרכים מעטים . הוא לא התעניין בבכסף ולא
    בתענוגות .בביתו הוא חי בצניעות ,והצניעות הייתה אמיתית. הוא התעניין
    רק בדבר אחד קטן:
    בכוח .
    כך גם היטלר שמעולם לא התפרסם בסיגנון חיים ראוותני.

  • אייל  On אוגוסט 28, 2007 at 6:11 am

    אתה יודע,

    אנחנו, והאמריקנים,מאמינים לרוב,בכל מה שמסופר לנו,
    על מנהיגים זרים,
    ובמיוחד אם עשו על זה סרט הוליוודי.

    אתה יודע מה זה מזכיר לי?
    שפרופ´ להיסטוריה, דינה פורת,
    סיפרה על אירוע מסויים ש "אירע" במחנה הריכוז "פלאשוב",
    רק בגלל הסצינה הבידיונית מן הסרט "רשימת שינדלר", שמתארת אירוע שלא
    היה ולא נברא.

    פרופ´ משה צימרמן העמיד אותה על טעותה,
    בשידור בערוץ 1 בטלוויזיה הישראלית,
    והיא הסמיקה…

    שים לב: איני אומר מה נכון, או שלא,
    כל מה שאני טוען ומבקש זו קצת זהירות, מלאמץ, כאמת מוחלטת,
    כל מה שנאמר לנו,
    וללא כל הוכחות מעשיות ממשיות.

  • עודד  On אוגוסט 28, 2007 at 6:12 am

    אייל יקירי.

    ברצוני להעמיד אותך על טעותך- מלחמת האזרחים האמריקאית בכלל לא היתה
    מלחמת אזרחים אלא מלמת מדינה במדינה לכל דבר ועניין מכל בחינה שהיא.

    שוב אני מוצא אותך מתנפל על כל שביב מידע שולי ובלתי רלוונטי לגבי
    טעותו של פלוני זה או אחר כמוצא שלל רב ומתוך זה להסיק כי לא היה ולא
    נברא וכיוצא בזה.
    אולי נסיון החיים שלך מלמד כי העולם אינו מקום כה עוין, עד כדי כך שאתה
    מתקשה לתפוס ארועים אכזריים ומנסה לפטור את עצמך מעיסוק בהם או הבנתם
    בכל מיני טענות, הלוואי על כולנו חיי שלווה כאלו אבל לצערי זו אינה
    המציאות.

    אני מציע לך לקרוא ספר או שתיים על השואה או לחילופין לשבת ולדבר עם
    ניצול שואה אחד או שניים. אני ממליץ לך לקרוא את היומן של סבא שלי
    הנמצא ביד ושם- אחרי שתקרא אותו אתה תפסיק להכחיש את השואה או את
    מימידה- זאת אני מבטיח.

  • אייל  On אוגוסט 28, 2007 at 6:13 am

    אתחיל דווקא מסוף הודעתך,
    מעטים הם האנשים, שזה אינם מקצועם המוגדר,
    אשר צברו חומר ומידע על השואה, כמוני.

    קראתי חומר רב מאוד בנושא,
    ספרים ומחקרים למאות,(זו אינה הגזמה),
    אני מכיר בעל פה מאות עדויות של ניצולי שואה,
    שקראתי אותן, שצפיתי בהן,
    וגם מהיכרות אישית,(עם מעטים מאוד מהם).

    והכי חשוב: מדוע הינך משתמש במונח "הכחשת שואה"?
    כל עוד שאני בעצם "דייקן" שואה, שמחייב את עצמו,ואחרים, להיות מדוייקים
    ככל האפשר.

    ישנן הרבה מאוד שאלות בלתי פתורות, בנוגע לפרטים על השואה,
    וזה תחום עיסוקי העכשווי.

    חשוב מאוד: האם אתה יודע, שכל מה שנכתב ופורסם,עד היום, על השואה,
    ניזון מעדויות ראייה של ניצולים?
    מניחושים של היסטוריונים?

    הרי כל מה שנכתב וידוע על השואה, עד היום,
    פורסם ללא שהיתה בעצם גישה לשני הארכיונים הגדולים ביותר בעולם,
    והיחידים בעצם, בנושא זה,(הארכיון שבמוסקווה ושבגרמניה).

    בטוחני, שעכשיו, לאחר פתיחת אותם ארכיונים, נדע את האמת המוחלטת, סוף
    כל סוף, ואת כל הפרטים החסרים,וישנם הרבה כאלה.

    כן, זה יקח זמן מה, כנראה יותר מ- 3 שנים,במקרה הטוב,
    כי יש צורך לעבור על עשרות מיליונים של מסמכים, שיצאו לאור, לראשונה,
    מאז סיום המלחמה ההיא.

    היש משהו בדבריי, עודד?
    כיצד אפשר לתאר, מבחינה היסטורית, אירוע גדול כמו השואה,או אחר,
    ללא המסמכים ההיסטוריים הרלוונטיים בנושא?

    אז זה מה שהיה עד היום,
    ובשנים הקרובות נזכה למידע חדש ובדוק שיבהיר את הנושא בכללותו.

  • מספר 666  On אוגוסט 28, 2007 at 6:15 am

    בעקבות הויכוח בינהם אני מבין עכשיו שאייל שלנו לא תוקף את אמינות
    הכתבה על השואה הקמבודית לא משום שהיא ומה שאירע בקמבודיה מעניין
    אותו בפני עצמם ,הם לא ,אלא משום שזה המשך לדיון קודם שאותו בעוונותי
    לא ראיתי שבו הוא מטיל ספק לגבי מה שנטען על השואה היהודית .
    דהיינו יש לנו כאן מקרה מעניין של אדם שמטיל ספק בעדויות של מאות
    אלפים אך ורק משום שעצם הטלת הספק משרתת אותו כאשר הוא מטיל ספק
    בעניין אחר חשוב יותר למטרותיו ,השואה היהודית .
    וכמו כל מכחישי השואה הוא ידע להטיל ספק בפרטים ויעמוד על שלו גם כאשר
    יוכיכו לו מכאן ועד הודעה חדשה באמצעים שונים שהיא התקיימה . למעשה
    שום דבר שיביאו בפניו לא יעזור כי המדובר בסוג של אובססיה והיא כנראה
    קשורה לאמונות פוליטיות שונות ומשונות שבהן הוא מחזיק ( מן הסתם על
    קונספירציה יהודית חובקת יקומים ומפברקת שואות בכל מקום אפשרי אבל
    זה רק ניחוש שלי).
    אייל יקר יש לך עדויות שמעשי הטבח בקמבודיה לא התקימו ?
    אם כך פרט לפנינו מהן .
    אתה רוצה לדעת מה העדויות שהם כן התקיימו ?
    ראה בכתבה .יש ביבליוגרפיה של ספרים והן כאתרי אינטרנט.
    האם עיינת באחד הספרים שמוזכרים שם ?
    אז הסבר לפנינו בפירוט מדוע מה שתואר שם הוא שיקרי . והתכוננ כמובן
    לקבל את התשובה הנגדית .
    אם תרצה אתן לך עוד רשימה של ספרים באנגלית . רק תבקש .
    אבל קרא אותם .

  • מספר 666  On אוגוסט 28, 2007 at 6:16 am

    לגבי הניסיון להטלת הספק בטבח ההמוני בקמבודיה בטענה שזאת "מזימה
    אמריקנית " הוא שכל העניין נחשף דווקא בידי מדינה קומוניסטית אחרת
    הוויטנאמים שפלשו לקמבודיה והללו כידוע לא היו בדיוק ידידים של
    האמריקנים .
    אה נכון אבל שכחתי אסור לנו להאמין בשום דבר שאותו האמריקנים
    טוענים.מסקנה הוויטנאמים היו כל הזמן בעלי הברית של האמריקנים והמלחמה
    בויינאם פוברקה בידי האמריקנים למטרות שטניות שאלוהים יודע מהם אולי
    כדי לאפשר להם לשלוח אנשים אל הירח .
    אה נכון אבל שכחתי גם זאת הייתה מזימה וצילומי האסטרונאוטים על הירח
    פוברקו בידי הוליווד.

  • מספר 666  On אוגוסט 28, 2007 at 6:18 am

    נתונים על האסון בקמבודיה ( ואולי אין מקום לקרוא לו גנוסייד כי לא היה זה רצח עם מכוון להשמדתו
    המלאה כמו במקרה הגרמני אבל ללא ספק היה כאן טבח המוני מסיבות אידיאולוגיות )
    ראו את פרוייקט הגנוסייד הקמבודי של אוניברסיטת יל
    http://www.yale.edu/cgp/databases.html
    ושם יש את כל הנתונים בנושא .
    עוד אתרים חשובים :
    אתר השואה הקמבודית
    http://www.cambodiangenocide.org/genocide.htm

    ארכיב דיגיטלי של זכרונות שרידי השואה הקמבודית
    http://www.cybercambodia.com/dachs/about-us.html
    סטטיסטיקות של הטבח ההמוני בקמבודיה
    http://www.hawaii.edu/powerkills/SOD.CHAP4.HTM
    פרוייקט הגנוסייד הקמבוסי הלהעמדת שליטי החמר רוז´ לדין
    http://www.genocidewatch.org/CambodianGenocideProject.htm

  • מספר 666  On אוגוסט 28, 2007 at 6:31 am

    על פי החישובים באתר הזה
    http://www.hawaii.edu/powerkills/SOD.CHAP4.HTM

    In proportion to its population, Cambodia underwent a human catastrophe unparalleled in this century. Out of a 1970 population of probably near 7,100,0001 Cambodia probably lost slightly less than 4,000,000 people to war, rebellion, man-made famine, genocide, politicide, and mass murder. The vast majority, almost 3,300,000 men, women, and children (including 35,000 foreigners), were murdered within the years 1970 to 1980 by successive governments and guerrilla groups. Most of these, a likely near 2,400,000, were murdered by the communist Khmer Rouge.
    דהיינו סך הכל נרצחו בידי החמר רוז' 2 מיליון וארבע מאות אלף קמבודים .
    זה מאוכלוסייה שמנתה בראשית שנות הסזכעים קצת יותר משבעה מליון איש .
    עוד כמיליון וחצי איש מתו כתוצאה מהזוועות האחרות של אותו עשור .

  • מספר 666  On מאי 22, 2010 at 10:31 am

    בימים אלו יצא לאור ספר חדש נוסף של הסופר הבודהיסטי החשוב ביותר ( וכרגע היחיד ) בספרות העברית יואל הופמן בשם "מצבי רוח " ( הוצאת כתר ,2010)
    כמו כל ספר אחר של הופמן בשנים האחרונות הוא מעורר תשומת לב רבה ,וגם דיונים על השפעתו של הזרם הבודהיסטי על יואל הופמן המחבר שהוא בעצמו מרצה לתורת הבודהיזם ידוע כאחד המתרגמים החשובים לעברית של ספרות בודהיסטית וכמי שמושפע באורח חייו מהזן בודהיזם שבהחלט משפיע על יצירתו ותכניה והדרך להבינם .
    נראה שיואל הופמן הוא הדמות הבולטת ביותר כיום בספרות העברית המשתמשת רעיונות הזן בודהיזם ובהשקפות של אמונה זאת.
    אבל הוא בהחלט לא היה הראשון.
    ולהלן מקירה מפורטת וראשונה מסוגה על ההשפעה של התרבות ההודית ושל הבודהיזם על הספרות העברית לאורך הדורות .משלמה המלך ועד להגר ינאי ויואל הופמן . .

    ראו
    בודהה בתרבות העברית
    http://www.notes.co.il/eshed/67362.asp

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: