פטריק קים :הקוריאני מסוקס האצבעות

+

התמונה ה"אוטנטית" היחידה של פטריק קים .ציור מאת גיורא רוטמן.

:
( הופיע  כפרק בספר "מטרזן ועד זבנג " )

סוכן הריגול המפורסם ביותר בכל הזמנים בישראל הוא במפתיע דווקא איננו ישראלי כמו עוז יעוז וגם איננו בריטי כמו ג'ימס בונד ,. הוא קוריאני אמריקני בשם פאטריק ק. קים ( או פאט עבור חברים ) גיבור של מאות ספרי כיס וחוברות ישראליות שמחבריהן התחזו לסופר זר. ומתברר שלספרונים אלו היו השפעות גדולות על תחומים שונים בתרבות הישראלית מתופעת התרמילאות וכלה בתופעת ההטרדה המינית .
להלן סקירה מפורטת על הקוריאני מסוקס האצבעות ,בחלק ראשון מפרוייקט ענק לרגל מלאת 43 שנים להופעתו לראשונה ,פרוייקט שכולל גם את רשימת ספרי פטריק קים וראיונות  עם  כמה מיוצריו לאורך השנים .

פטריק קים: מסתורי מלכודת השטן

"פאט קם מיד והזדקף למלוא קומת שני המטרים שלו . הוא היה בכיר הסוכנים אינטיליגנטי משכיל בעל מוח משוכלל יותר ממחשב , בעל אינסטינקטים של חיית יער כושר ריכוז מולא של יוגה וכמובן  הקרטיסט המעולה בעולם. ידיו הפלדיות בעלות האצבעות המסוקסות היו מסוגלות לנפץ עץ ואבן . גם רגליו כך …גופו הענקי היה גמיש וחזק באופן בלתי רגיל , זריזותו מדהימה , הוא הטיב להשתמש בנשק …..נכון פטריק קים היה שונה חזק , יציב, בעל נשמה נבונה , שלוה , מבוגרת , מוח גמיש , רוח איתנה. הקוריאני הענק משמכנו ומעלה מכל הסוכנים האחרים הקרין ביטחון עצום .
_ מאגר המוות , 1974)
סוכן הריגול המפורסם ביותר בכל הזמנים בישראל הוא במפתיע דווקא איננו ישראלי כמו עוז יעוז וגם איננו בריטי כמו ג'מס בונד ,. הוא קוריאני אמריקני בשם פאטריק ק. קים ( או פאט עבור חברים ).
פטריק קים היה קוריאני ענק תופעה יוצאת דופן שכן הרוב המוחלט של הקוריאנים הם נמוכים , שהיה מומחה באמנות הקראטה לכל סוגיה .זידיו היו מסוקסות (ביטוי שהפך למזוהה לחלוטין עם הסדרה ) וגופו מלא בשרירי פלדה אדירים. הוא היה מסוגל לחסל צבאות שלמים בסוגי מכות שונים ומשונים שחלקם היו אוטנטיים וחלקם פרי דמיונו הקודח של המחבר.

כאשר נולד פטריק קים לפני שלושים ואחת שנים בקוריאה לא יכול היה איש – לא הוריו או בני משפחתו האחרים, או המכרים – והידידים – לנחש כי ביום מן הימים יהיה תינוק קוריאני זה לגבר ענק שקומתו כמעט שני מטרים של שרירי פלדה, כוח עצום ומומחיות מפליאה באמנות הקטל האסיינית – הקאראטה. אי אפשר היה גם לשער כי פטריק קים יהיה בבוא היום לבכיר סוכני המחלקה המיוחדת של ה'סי-אי-איי' – שירות הביון האמריקני – וכי חייו יהיו לסיכון מתמיד, אתגר בלתי פוסק למוות. כיום היו ידיו נוקשות ואירות, עם אצבעות פלדה מסוקסות, המסוגלות לבתק רעפים ואבן, רגליו – כלי קטל מסוכנים, גופו – מערכת של שרירים מחושלים… מוחו של הקוריאני הענק – שחייו רבי התהפוכות גלגלוהו להיות סוכן אמריקני מיוחד – היה כיום יעיל ומדויק כמחשב אלקטרוני, אך חושיו נותרו אינסטינקטיביים, דרוכים ומפותחים כשל חיית יער.
(תשדורת המוות הגאונית, 1973).

פטריק קים קרן המוות

קים הוא , בעל עיניים אפורות (כפלדה), גדל גוף במיוחד, כושר גופני ושכל על-אנושיים ומיומנות מופלאה באמנות הקאראטה "בה הופך כל איבר מאיברי גופו למכונה קטלנית ואכזרית". מבלה שעות ארוכות בתרגילי קאראטה, מחזר בהצלחה אחרי נשים, ותמיד רוצה להגיע סוף סוף לחופשה אחת שלא תיקטע על ידי משימה דחופה זו או אחרת.הקורא יכול להיות סמוך ובטוח שבהתחלת כל ספר כאשר קים עסוק בחיזור או בקיום יחסי מין עם בחורה מענגת כלשהיא שהעינוג יקטע בשיחת טלפון דחופה שמבשרת לקים שעליו לצאת להציל את העולם מעוד סכננה מאיימת כל שהיא.

"פטריק קים זינק. ממצב של קריסה עמוקה שילח את גופו המחושל בקשת רחבה באוויר …פטריק קים נחת בקלילות גמישה לצידו כשאחת מזרועותיו השריריות מונפת גבוה מעל לראשו והשניה פרושה הצידה מתוחה במאונך לגופו הזקוף . שתי הזרועות נשלחו בתנועת מלקחים אדירה כשהיד הפרוסזה קמוצת אגרוף והיד המונפת מתוחת אצבעות : שתי מהלומות קראטה כבירות מחץ ובעלות עוצמת קטל אימתנית .
כהרף עיין פגעה המהלומה הכפולה במטרתה האגרוף הקמוץ התנפץ בכוח נורא אל צלעותיו של השומר בעוד להב היד פרושת האצבעות נוחת כקרדום קרב אכזרי על עורפו. האגרוף האדיר פיצפת שלוש מצלעותיטו כתש את הבשר ופוצף לחלוטין את בית החזה של האיש .
( מבצע תגמול ,1975).
פטריק קים פריז קוראת פריז / ברט ויטפורד

במהלך למעלה משלוש מאות הספרים והחוברות שבסדרה השמיד פאט אלפי סוכני אוייב רוסיים מהקג"ב ,שליחים   סיניים חורשי רע של מאו צה טונג , מאות מדענים מטורפים ,נאצים זקנים השואפים להקים רייך רביעי, ראש י כנופיות פשע וסוחרי סמים קטלניים מנהיגי כיתות מיסטיות מטורפים ועוד ועוד והיציל את העולם מאין ספור איומים מסוגים שונים ומשונים .אם זאת מענ יין שבניגוד לגיבורי ריגול אחרים לא היה לו יריב קבוע שהופיע בספר אחר ספר וכך היה מגביר את המתח בסדרה. כל יריביו של פאט היו מושמדים סופית בסוף הסיפור.

פטריק קים: ספינת התענוגות האסורים-כריכה קשה

הוא נעזר בדמויות קבועות כמו מפקדו ביחידה המיוחדת של הסי אי אי הקולונל הארדי , מיליונר נפט שהפך לאיש ריגול , ועוזרו של הארדי ריפלי קצין המבצעים של היחידה המיוחדת שהיה סוכן בכיר בזמנו והפך כעת לנכה על כיסא גלגלים. תפקידם של אלה היה לספק לפאט מידע בראשית כל ספר על האיום התורני ולשלוח אותו למשימה יודעים שהוא יחזור ולרוב עם בלונדינית או ברונטית בזרועותיו.
לספרים הייתה נוסחה קבועה. בדרך כלל, הם נפתחו באמצע פעולה מסתורית כלשהי, באיזו שהיא מדינה זרה. תוך שלושה עמודים אנו מבינים שמשהו רע קורה, ואז מכניס קולונל הרדי האבהי את קים לתמונה כדי שיציל את העולם החופשי. ולרוב זה קורה  בזמן שקים  עסוק בעיצומה של פעולה מינית כלשהיא שקים נאלץ להפסיקה לאכזבת הבלונדינית התורנית למען טובת האנושות כולה  .

פטריק קים המרגל שערק פעמיים

במשך אותה עלילה יהיו לפחות שתי נשים סקסיות מפתות במיוחד ,אחת טובה ,אחת רעה ( אבל פאט בכל מקרה ישכב עם שתיהן ללא משוא פנים גם אם יצטרך להרוג אחת מהן בסיום הקודר ) וכשלושה קרבות עקובים מדם, עד לסוף הטוב וסיום הפרשה. בכל קרב נדע בדיוק מה היה עלול לקרות לקים אם לא היה מצליח להתחמק מפגיעה, ומה היא צורת המוות שיסבול הטיפוס הרע לפני שיחרחר ויתפגר. הסוכן המיוחד אינו בוחל באף שיטה, כולל בעיטה במפשעה, אבל בדרך כלל משתמש בכמה מכות קאראטה טובות לפצפוץ עצמותיהם של כל העומדים בדרכו. תיאורי הקראטה יכלו להיות מדוייקים ריאליסטיים אבל באותה מידה דימיוניים לחלוטין פרי מיטב ד'מיונם של הכותבים שלרבים מהם וכנראה לרובם לא היה את המושג הקלוש ביותר על אמנויות הלחימה המזרחיות , אבל נהנו להמציא שיטות ותרגילים שונים של קראטה עם שמות מיזרחיים ביזרייים שונים.

האיש יצר את פטריק קים

פטריק קים פסלי האבדון / ברט ויטפורד

פאט התבונן בכפות ידיו ותמה אם החשפנית תבחין בהם. היו אלה כפות ידיים גדולות […] לשום ימאי לא היו כפות ידיים שקצות אצבעותיהם מיובלות וקשות ככדורי פלדה, שבשרם המיוסר, הנוקשה והכבד הפך אותם למכשירי הרג חדים וקטלניים.
(תאוות בשרים בסן פרנציסקו, 1964).

סדרת פטריק קים נוצרה ב-1964 השנה שבה החלה החדירה הגדולה של ספרי הריגול לישראל בעקבות ההצלחה הגדולה בעולם ובארץ של סרטי ג'מס בונד.
עד כה נשלט ז'נאר הסקס והסדיזם בידי הסטאלגים ( ועל כך ראו בפרק "ברוכים הבאים לסטלאג 13 " בספר זה ) אולם ב-1964 היגיע קהל הקוראים לרוויה מז'נאר זה וחיפש משהו אחר . והמשהו האחר הזה שגם הוא היה שילוב של סקס וסאדיזם ביחד עם הרבה אלימות ניתן לו בסדרה של "פטריק קים –איש הקראט".
הסדרה נוצרה בידי סטודנט צעיר לספרות בשם גלעד מורג. מורג שחיפש ג'וב צדדי לפרנסה בעת לימודיו באוניברסיטה שמע שיש קצת כסף מתרגומים מחבר שתירגם את הספר האירוטי פאני היל ליידיש . הוא היגיע לבסוף לאורי שלגי הבעלים של הוצאת רמדור . וזה אמר לו שהוא מחפשד רעיון לסדרת "אקשין" חדשה. גלעד מורג נתן לו את הרעיון לפטריק קים.

פטריק קים: המטרה-מלחמת עולם (כריכה קשה) / ברט ויטפורד
"איש לא היה מנחש שהגבר השקט בבגדי העבודה המשומשים הוא סוכן בחיר במחלקה המיוחדת של הסי.אי.איי. מבט בוחן היה מגלה את שריריו המשורגים שאפילו בגדי העבודה לא הסתירו. הגבר הגבוה והשחום נראה מוזר בעיניו המלוכסנות קמעה ובעורו השחום… מבט נוסף היה מגלה למסתכל את ידיו המסוקסות של הגבר החסון. היו אלה כפות ידיים גדולות ורחבות מהרגיל. הן היו מכוסות עור מצולק ונוקשה. יבלות עגולות הקיפו את פרקי אצבעותיו ככדורי פלדה. היו אלו ידי איש קאראטה." (האלמוני במסכה. 1976)
פטריק קים נוצר במכוון בידי מורג ושלגי כסוכן חשאי שהוא יוצא דופן. הוא לא היה טיפוט אריסטוקרטי בריטי כפי שהיה ג'מס בונד אלא ההפך הוא היה טיפוס "פרכי " ממוצא מזרחי קוריאני מעורב .מצד אימו היה קוריאני (וממנה רכש את כשרונו לאמנויות הלחימה ) ומצד אביו היה אירי (וממנו רכש את חיבתו לויסקי ולנשים) .מעניין שבספרי ג'מס בונד המקוריים ובחיקויים המרובים , בני תערובת כאלה היו לרב נציגי ושליטי כוחות הרשע , ומבחינה זאת סדרת פטריק קים הייתה בהחלט חידוש.לעתיד יהפוך פאט בספרים הבאים לקוריאני טהור. גיבור שמוצאו במזרח הרחוק היה דבר שלא שמעו עליו עד אז בארץ כלשהי . שלגי היניח שדבר זה יקלע לטעמם של קוראיו שרבים מהם היו ממוצא "מזרחי " בעצמם והוא צדק.

פטריק קים מגנט המוות / ברט ויטפורד
אכן פטריק קים היה הגיבור ממוצא אסיאני היחיד בספרות הריגול והמתח עד אז בעולם ( אם נתעלם מדמויות בלשים כמו צ'ארלי צ'אן הסיני ומר מוטו היפני ) ובישראל.
עוד שינוי לעומת הג'מס בונדים המקובלים וחיקוייהם היה שבניגוד לבונד ( או עוז יעוז ) קים מיעט להשתמש באמצעים טכנולוגיים משוכללים , הסמל המסחרי של ספרי וסרטי ג'מס בונד והעדיף להשתמש בכוחו הפיסי האדיר וביכולות הקרטה המדהימות שלו . מורג העניק לקים את "ידיו המסוקסות "
ו"חזה מתנשא כשני לוחות נחושת מרוקעים " ו"שרירים משורגים המתרוצצים כארנבות מתחת לעורו השחום" ( מתוך תיאור של מרים משקולות שהוא קרא בילדותו ב"הארץ שלנו"). ובנוסף לכך הקפיד להוסיף לכל תיאורי שיטות הקרטה המדהימות (ברובם פרי דמיונו הפרוע וללא כל קשר שהוא לשיטות קרטה אמיתיות ) גם תיאורים מפורטים של הרפתקאות אהבים.

מורג כתב את הספרים הראשונים שהופיעו תחת השם הבדוי "ברט ויטפורד " ו בתרגום "ג. ( או גיל) מור" . וזאת כדי ליצור את האשליה בקוראים שאלה הם ספרים מתורגמים, וכך לחזק את תחושת האמינות של הספרים ואת המכירות שלהם. טריק שהצליח בהחלט .עם זאת שלגי טרח לציין כשם המתרגם מאת שם המחבר האמיתי ויש לציין שהיה זה חידוש במדיניותו של שלגי שעד כה אף לא טרח לציין בספריו אף את שם "המתרגם" וכך המחבר האמיתי לא זכה לכל קרדיט שהוא. .
העטיפות זולגות האלימות והסקס נילקחו בידי המעצב הגראפי אשר דיקשטיין ממקורות גרמניים או מצילומים מסרטי ג'מס בונד. העטיפות שופעות הפעולה של ספרי הסדרה נלקחו לרוב ממקורות זרים, גרמניים ואמריקניים, אם כי מדי פעם גם צוירו על-ידי ציירים ישראליים כגון גיורא רוטמן (צייר הקומיקס של 'הארץ שלנו' ושל עשרות ספרי 'חסמבה'). בשלוש מאות ספרי וחוברות הסדרה, שרבים מהם יצאו בכמה מהדורות ובעטיפות שונות, אין אף דיוקן 'אמיתי' של הקוריאני הענק, להוציא תמונת פורטרט של קים שצייר גיורא רוטמן בספר מבצע תגמול; רק שם אנו יכולים להיווכח כיצד נראה הקוריאני שאף אישה אינה יכולה לעמוד בפניו.

פטריק קים מבצע השעה ה-12 / ברט ויטפורד

nההתחלה הספרים היו זולגי סקס . שלגי הורה למורג בנושא " אל תקמץ . כתוב מנסיונך ומצבאות זרים ". והוא אכן לא קימץ… אם כי בהחלט לא היגיע לדרגת הפירוט של כמה ממשיכיו בסדרה
הספר הראשון בסדרה נקרא "תאוות בשרים בסאן פרנציסקו " ומלא בתיאורים מפורטים. . אחר כך הוריד שלגי את מינון הסקס במקצת למשך כמה שנים .אך לבסוף הסדרה חזרה לסורה.
הסדרה זכתה מיד להצלחה עצומה והפכה לסדרה המצליחה ביותר של שלגי . היא הייתה כה מצליחה עד ש"רמדור החלה להוציא במקביל לספרי הכיס גם חוברות דקות יותר עם אותו סוג סיפורים אך במספר מצומצם יותר של עמודים.כפי שנעשה עד כה רק עם ביל קרטר. בתחילה הופיעו הספרים אחת לחודשיים , ואחר כך החלו להופיע מידי חודש. כשכל ספר נמכר בראשית שנות השבעים בכ4000 עותקים . הייתה זאת אחת הסדרות הפופולאריות ביותר של התקופה והייה לה קהל קוראים נאמן ומגוון ביותר שחלק גדול ממנו הורכב מבני נוער וחיילים. אלה הוקסמו מכוחותיו של קים כרב גברא מיני לא פחות מביצועיו בשטח הקראטה והריגול.
גלעד מורג כתב כאמור את הספרים הראשונים בסדרה. (לפחות 25 מהם ) בין השנים 1964 ל-1966 אך זאת התארכה והתארכה מעבר לכל המקובל בסדרה של רמדור מאז ביל קרטר.ואליה הצטרפה גם סידרה של רומנים זעירים שאותם כתב.
לבסוף נטש מורג את הכתיבה ועבר ללמוד בארה"ב ונעשה לבסוף למרצה וחוקר ידוע של ספרות עברית וכותב רבות על סופרים כמו וא. ב. יהושע דוד גרוסמן ודוד שחר ..בהחלט חומר שונה מאוד מפטריק קים ( אם כי תמהני אם משהו מהספרים שעליהם הוא כותב הישיג את אחוז הקוראים הנלהבים שאותם הישיגו ספרי הפטריק קים שלו ).

הממשיכים

פטריק קים הגבול עובר באמצע / ברט ויטפורד

חתיכות …חתיכות היו בלי סוף ורק מעטות מבינהן היו יכולות לעמוד בפני השילוב שיצרו פטריק קים וליאון מורנו . הגבר הגברתן האלים למראה ,בעל ארשת הפנים המיוחדת במינה עם עצמות הלחיים הגבוהות והעיניים המלוכסנות מעט מצד אחד ומאידך הגבר גבה הקומה ודק ההגיזרה , החלקלק האדיב כל כך בעל הגינונים האביריים שאין לעמוד בפניהם .
(הכוח השחור )
את מקומו של מורג ככותב הסדרה תפס פנחס דנצינגר שחתם כ"פ. דן ". הוא חיבר עוד ספרים רבים נוספים וכתב כמה מהחוברות במקביל עם אחיו י.דן ( יצחק דנצינגר ) שכתב במקביל חוברות רבות .
לאחריהם בא עמוס אריכא סופר הנוער הידוע שחיבר סדרות הרפתקאות כמו פרשי הגליל " שהיה דובר המשטרה כשכתב את הספרים תחת שם בדוי,ככל הנראה הוא היה הסופר הידוע ביותר שעסק גם בכתיבת פטריק קים . .בין השאר הוא כתב ספר פטריק קים בגוף ראשון תופעה נדירה למדי .
במקביל אליו היגיע שלמה פרנקל שכתב הן את הספרים והן את החוברות ובין השאר שילב בסדרה את דמותו החביבה של ליאון מורנו , סוכן עמית של פאט רודף נשים שרמנטי בעל חוש הומור שהוא גם יהודי .

פטריק קים עיר מתחת למים
פרנקל היה עיתונאי ידוע ב'העולם הזה' והשקפותיו הפוליטיות היו שמאליות. מאוחר יותר חיבר ספרים שבהם ביטא את השקפותיו, וביניהם: המיוחסים: אצולת-ההון של ישראל (1984) וסופה במדבר: הסיפור האמיתי (1991). הוא לא היסס לשלב את דעותיו 'השמאלניות' בסיפורי הסדרה (כפי שעמוס קינן שילב את דעותיו בסיפורי טרזן בשנות החמישים). וכך אנו מוצאים בספריו שפטריק קים, נציג הסי. אי. איי., מביע אהדה ותמיכה בתנועות מהפכניות שונות! אך אלה נותרו תמיד משניים לדברים החשובים באמת, אלימות וסקס.

פטריק קים חרבו של ג'נגיס חאן / ברט ויטפורד
למן הרגע שנכנס לדירה חש פט שג'יל חושקת בו . במשך השעה וחצי שחלפה נתעבה המתח המיני בינהם ,אבל עכשיו צריך היה לבצע את אותה תנועה חטופה ,המשנה את מצב העניינים באופן מהותי . …ידו נשלחה לעבר שוקה ואזה בה . ג'יל חשה באצבעות הפלדה שלו נסגרות על הרגל . …ההתרגשות שמה מחנ ק לגרונה .
פט קם במהירות ומיד היה מולה . היא ראתה את גופו האדיר מתנשא מעליה , ואחר כך נשלחו זרועותיו ולפתו את כתפיה .ידו הגדולה גלשה מתחת חולצתה וג'יל נאנקה . היא חשה סחרחורת עמוקה ומתוקה.
(מסך ההיפנוזה )

איש הקאראטה פטריק קים המעצמה הבלתי נודעת / ברט ויטפורד

אחרי פרנקל היגיע לסדרה אשר דורי סופר צעיר שעסק דווקא בתחום הספרות היפה, ובין היתר פרסם סיפור אירוטי במיוחד שהתפרסם בכתב-העת הספרותי היוקרתי ביותר באותה תקופה, 'קשת', בעריכת אהרן אמיר.

דורי היה סופר בעל כישרון רב באופן יחסי מבין כותבי ספרי הכיס . לפרנסתו כתב עבור הוצאת רמדור ספרי כיס בסדרות 'פטריק קים' ו'סדרת האימים'. הוא הפך את פטריק ק. קים למעין סופרמן סקסי, ששום אישה אינה יכולה לעמוד בקסמיו;
דורי הפך את קים למעין סופרמן סקסי שאין אישה שיכולה להיפגש עימו ולא לשכב עימו כמה דקות לאחר התחלת השיחה. . דורי הירבה יותר מכל אחד אחר לפניו בתיאור קטעי סקס מפורטים ביותר בעלילותיו של קים והכניס לראשונה מין אוראלי לספרים, כמו גם פעילות מינית במקומות פתוחים ואקזוטיים במיוחד וגם כמות גדולה של מעשי אונס שתוארו בפירוט . פטריק קים שלו הוא זהה לחלוטין ללארי בראנט איש היפ"ם גיבור סדרת האימים שאותה תירגם ועיבד דורי בו זמנית מגרמנית, ונלחם באותו סוג אויבים מדענים מטורפים ומפלצתיים ונשים יפיפיות וסדיסטיות .

'אלישע בן מרדכי שייסד לאחר מכן את הוצאת "אסטרולוג " המתמחה במיסטי והעל טבעי  כתב את החוברות שהמשיכו עד מספר 132 וכדרכו הכניס בהם הומור רב , מצרך חסר לרוב בעלילות הקוריאני .

פטריק קים ארמון הנשים האבודות / ברט ויטפורד
סופרים נוספים כללו את אריה מקל לעתיד מנכ"ל רשות השידור ושגריר של ישראל בחו"ל ,המשורר ישראל גרנות , אריה קרישק עיתונאי וסופר ואת אורי בר יוסף לעתיד חוקר שירותי ביון ומלחמת יום הכיפורים . וגם  שורה של עיתונאים צעירים בגלי צה"ל. .היו גם אנשים שטענו שגם הם היו בין הכותבים אך ללא כל ביסוס .להיות כותב לשעבר של פטריק קים הפך לדבר להתגאות בו במסיבות סלון.

כובש הנשים

פטריק קים החיוך של מונה ליזה

הוא נוכח לדעת שנטליה אורובנה אינה יוצאת מכלל זה. הדרך שבה היגיעו למיטה הייתה מהירה עשירה וחסרת גינונים. על כל פנים גופה היה חם  ורך בזרועותיו. (קוריאה לנצח )
מאפיין מרכזי של קים חוץ מיכולותיו האדירות כסוכן וכלוחם היה הייחום הבלתי פוסק שלו . חזקה היה עליו שבכל ספר יפגש במינימום של שלוש נשים יפיפיות באחד המקומות האקזוטיים שאליהם נשלח ( ורצוי משלושה לאומים שונים ) ויקיים עימם יחסי מין שתוארו בפירוט הולך וגובר ככל שהסדרה התפתחה
עם בספר "פסלי אבדון " מ-1965 נאלץ הקורא רק להסתפק בתיאורי גוף קלושים של מרריטה הנחשקת (" רגליה הארוכות היו חשופות כמעט עד למוטניה , וירחיה הבהירות הבהיקו לאור הירח ") הרי שבספרים המאוחרים יותר בשנות ה-70 וה-80 כבר נחשף הקורא לתיאורים אורכים ופרטניים וכמעט ( ויותר מכמעט ) פורנוגרפיים
".
קים היה מקפיד הקפדה חמורה ודקדקנית לקיים יחסי מין עם כל נערה שעימה נתקל במהלך העלילה ולעיתים דקות ספורות לאחר שפגש אותה .
במיטתו עברו ללא כל אפליה נערות בנות כל הגזעים והעמים של כדור הארץ .

הוא גם לא בחל בקטינות . בספר "מזימות דמים במרוקו " מ-1974 הוא פוגש ושוכב עם רקדנית סטריפטיז בת 15 כמה פעמים במהלך העלילה וקיים איתה אקטים נועזים ביותר שתוארו בפירוט בעלילה תוך כדי המאבק במיליונר המטורף התורן ובאישתו הסדיסטית היפיפיה (שגם איתה הוא שכב כמובן מאיליו) .. הוא היה כל כך מרוצה מכישוריה של הקטינה עד שבסוף הספר לקח אותה עימו לפריז כדי להמשיך עימה שם את החינגה.
היום אנו היינו קוראים לו " טרדן מיני כפייתי " אולם בשנות ה-שישים והשבעים שנות המהפכה המינית וההדוניזם היה בכך משהו משחרר לקרוא על הגבר הענק והכול יכול בשדה הקרב ובשדה הנשים . הוא היה ג'ימס בונד פלוס.

אבל ..היה דבר אחד שבו תרם הקוריאני המסוקס לתרבות הישראלית .ברבים מהספרים הופיעו ארצות אקזוטיות ברחבי העולם ,טיבט אנגולה, אורגוואי ,ורבות אחרות שרוב הישראלים שמעו עליהם עד אז רק במעומעם אם בכלל והמפגש הראשון של רבים עם ארצות כאלו כיותר מעוד  איזכור סיתמי בעיתון או באנציקלופדיה היה בסיפור של סדרת "פטריק קים ". מבחינה זאת היו ספרי פטיריק קים מעין מקביל למבוגרים של ספרי צ'יפופו של תמר בורנשטיין לזר שמציגים את העולם לקהל הישראלי וייתכן מאוד שתרמו במשהו להתפתחות תופעת התרמילאי הישראלי . לעיתים קרובות ( למעשה ברוב המקרים ) ספרי פטריק קים היו הספרים היחידים מכל סוג שהוא שפורסמו בעברית על ארצות שונות ומרוחקות בעולם במהלך שנות השישים והשבעים ובמקרים שונים עד עצם היום הזה.
כתוצאה מכך ספרונים אלו היו מקור מידע ראשי ובסיסי לרבים בציבור הישראלי על ארצות אלו . והשפעתם העצומה על התרמילאים הישראלים לאורך השנים בפינות נידחות בעולם אינה ניתנת לתיאור .

קים הסמוראי השחור

קובץ:Petrick kim cover.jpg

לא כל הספרים היו פרי יצירה מקורית . בשנים 1975-1976 תירגם  ועיבד אליעזר כרמי לעברית כשמונה  מספריו של סופר הפעולה האמריקני הידוע מרק הולדן בסדרת "הסמוראי השחור "  שמו של גיבור סדרה זאת , פול סאנד , ושמות עמיתיו שונו לשמות של גיבורי פטריק קים.

האיכות של ספרים אלה הייתה גבוהה בהרבה מהאיכות של הפטריק קים הישראלי "האמיתי " הממוצע, וההמשכיות בין הספרים הייתה חזקה מאוד בניגוד לכל שאר ספרי הסדרה . אך גם מינון האכזריות והאלימות שבהם היוה גבוה בהרבה מהמקובל, ומאידך הושם גם יותר דגש על חייהם הפרטיים של הדמויות הקבועות מאשר היה מקובל עד כה. למשל בסיפור האינקוויזיציה השחורה (1976) שבו נחטפה ביתו של הקולונל הארדי בידי כנופיית טרוריסטים מסוכנת .

 
או בסיפור קיסר התשוקות (1975) שבו יוצא קים להציל את ביתו הצעירה של סוכן עמית מידי רשתות הזנות של ניו יורק. והספר "השטן האדום " (1976).שבהו נאבק קים בנאצי שהקים כת שטנית בצרפת וחוטף את אהובתו הקוריאנית , ספר שהוא אולי האכזרי והקשה ביותר לעיכול מבין כל ספרי הסדרה.

ספרים אחרים נלקחו כנראה מסדרה שתורגמה גם היא לעברית על עלילות הסוכן החשאי "אלוף ההרג  ניק קרטר (שיטה דומה נקט שלגי בסדרת "רינגו " שבה תורגמו ספרים מסדרה אמריקנית אלימה ומעולה במיוחד מאותה התקופה בשם "פרגו
. הסדרה הימשיכה לשגשג עד ראשית שנות ה-80 כאשר כתב בני מזרחי את הספרים האחרונים שהיו מפורטים במיוחד מבחינה מינית אך לא שונים בהרבה חוץ מזה מבחינה עלילתית מהספרים הקודמים.
אבל זה כבר לא ה יה זה המלחמה הקרה החלה לגווע ואיתה גווע גם פטריק קים. לאחר כ-315 סיפורים שונים על עלילותיו .

פטריק קים הפלישה ממרכז הבקרה

הסדרה מתה אם כי המשיכה בהדפסות חוזרות בלתי פוסקות עד שנות ה-90 . הספר האחרון יצא בכריכה קשה ב-1994 "הפלישה ממרכז הבקרה" והוא דווקא היה אחד הבודדים שלא היו בו סצינות סקס . אבל למרות זאת ( וכנראה גם בגלל זה ) הוא לא זכה להצלחה . לנוער הישראלי שוב לא היה צורך לפנות לקוריאני הענק והמסוקס כאמצעי ביטוי פנטסיות מיניות .
ניתן לתמוה כמה הספרים האלו על הענק שכל אישה אינה יכולה לעמוד אחרי חיזוריו התוקפניים מאוד אחרי יותר משתי דקות הישפיעו על מפלס ההטרדה המינית כנגד נשים מגברים שלפחות כמה מהם קראו בספרי פטריק קים שזה בדיוק מה שהנשים רוצות..
אבל זכרו של פטריק קים נשאר,פה ושם .הקומיקסאי דודו גבע חיבר  סיפורי קומיקס שונים " שבהם  תיאר את חייו של קים כפנסיונר בקוריאה .

 

פטריק קים מאת דודו גבע

הבמאי מנחם גולן מתכנן בימים אלו גרסה קולנועית של עלילותיו של הקוריאני שתיכתב בידי אלישע בן מרדכי ונישאר לראות אם יצליח להקים את פטריק קים לתחייה
.אין ספק שבעולם של טרוריסטים של האל קאעידה יש צורך דחוף בשירותיו של הקוריאני מסוקס האצבעות גם אם יחסו לנשים הוא היום בגדר אנכרוניזם מביך .

היא משכה את ראשה לאחור בתנועה פתאומית. "אמרתי לך שאני אהיה זאת שאבחר את הזמן", התיזה לעברו.

"פרחחית שכמוך", צחק פאט. "בסדר, את תבחרי את הזמן אבל דעי שעליך להזדרז נדמה לי שלוח הזמנים שלי כאן יהיה עמוס מאד". 

הוא אחז בזרועותיה, הניף אותה באויר ואחז אותה בזרועות ישרות כשהיא תלויה באויר ופניה מול פיו. לרגע ניסתה להשתחרר מאחיזתו אולם לפיתת הפלדה של אצבעותיו שכנעה אותה כי כל נסיון התנגדות הוא חסר כל טעם. הוא החזיק אותה בקלות כשרגליה תלויות כחצי מטר מעל הרצפה.

"עליך לזכור מותק", אמר לה בנימה של לגלוג עליז, "שיש לך כאן ענין עם פאט קים ולא עם אחד מנערי הזוהר של ברודווי […] מי שמתחיל עם פאט קים ילדה, קשה לו מאד אחר כך לסגת מהענין וסופו לקבל בדיוק את התנאים שאני מכתיב לו. זה כולל גם אותך קסיקו, האם זה ברור?" […]

"הורד אותי מיד, גורילה מגודלת שכמותך", סיננה בין שיניה.

"הפעם ילדה, יהיה זה אני שאבחר את הזמן".

"הורד אותי תיכף ומיד, קוף נפוח ומטומטם!"

(רצח בסגמי, 1964).

פטריק קים מאגר המוות

קישורים רלבנטיים

פטריק קים האירוע המוסרט 

אלי אשד משוחח עם אריה קרישק על פטריק קים 

פטריק קים הרשימה המלאה 

היכל התהילה של עטיפות ספרי וחוברות פטריק קים 

סדרת הסמוראי השחור מאת מרק אולדן תורגמה לעברית כספרי פטריק קים

ידיהם המסוקסות של אנשי הקראטה

קוריאה לנצח

 פטריק קים נגד מאו צה טונג

 

 

מאמר של ענבל שגיב על פטריק קים

אלכס בן ארי בודק האם המילה "מוח " מופיעה בספרי פטריק קים

"פטריק קים" סיפור מודרני מאת אלון מזרחי

הייתי נערתו של פטריק קים סיפור מאת שרית שכטר

מאתר הספרים איתמר לוי מנסה לכתוב פטריק קים

ן

פטריק קים ברכבת האבדון 

 

ספרות קלה ספרות זולה

פטריק קים :תסכית הרדיו -הצגה 

ברט ויטפורד מדבר לראשונה בפייסבוק!

עוד על סופרי פטריק קים

 

אורי שלגי :המו"ל של פטריק קים

האיש שיצר את פטריק קים : על גלעד מורג 

האיש שכתב את פטריק קים : על פנחס דנציגר 

השירותים החשאיים של עמוס אריכא

אשר דורי סופר ומרגל פסיכודאלי 

משימות הריגול של אריה קרישק

פטריק קים של המאה ה-21 -ראיון עם אלישע בן מרדכי

התככים והמזימות מאחורי ( ולאחרי ) מלחמת יום הכיפורים :ראיון עם אורי בר יוסף

פטריק קים הסרט

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • בועז כהן  ביום אוגוסט 11, 2007 בשעה 12:18 am

    אם אתה לוחץ על הקישור
    הייתי נערתו של פטריק קים סיפור מאת שרית שכטר

    אתה מגיע למשהו אחר לגמרי

  • בועז כהן  ביום אוגוסט 11, 2007 בשעה 12:19 am

    http://www.bananot.com/articles/197

  • שי שלוש  ביום אוגוסט 11, 2007 בשעה 12:19 am

    תודה רבה לך ! מרתק ונוסטלגי !

  • יובל אראל  ביום אוגוסט 11, 2007 בשעה 11:47 am

    אלוהים יודע היכן מסתתרות החוברות והספרים שאספתי בילדותי

  • מספר 666  ביום ספטמבר 3, 2007 בשעה 9:03 pm

    דיון מעניין על פטריק התקיים באתר הספרים של "קפה "
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=112917

  • גרי  ביום אוקטובר 21, 2007 בשעה 7:09 pm

    יש לי ארגז מלא בספרים ישנים של בילי קרטר , מצ'יסטה ,קארטה קים ועוד
    למכירה- אהא שלחו מייל עם הפרטים ואצור עימכם קשר
    יום טוב

  • מספר 666  ביום מרץ 13, 2008 בשעה 4:16 pm

    פרוייקט סופרי פטריק קים ממשיך והפעם עם רשימה על אריה קרישק ,האיש שחיברת ספרי פטריק קים בשנות השבעים תחת שם המתרגם "המזוייף "דן בימור".
    ובנשות השמונים חיבר ספרי ריגול תחת שמו ,ובשנות האלפיים הסתבך בפרשת ריגול אמיתית מאוד משלו .
    ראו
    פרשיות הריגול של אריה קרישק .

  • מספר 666  ביום מרץ 13, 2008 בשעה 4:18 pm

    נמצא כאן
    http://www.notes.co.il/eshed/42013.asp

  • מספר 666  ביום אוגוסט 19, 2008 בשעה 1:46 pm

    המחבר השני של סיפורי פטריק קים יש כאן
    האיש שכתב את פטריק קים
    http://www.notes.co.il/eshed/46892.asp

  • אילן  ביום נובמבר 25, 2008 בשעה 11:53 pm

    מעוניין לקנות ספרי פטריק קים,
    בברכה,
    אילן

  • מספר 666  ביום מאי 21, 2011 בשעה 3:37 pm

    שני סיפורים מצחיקים בהומור שחור משחור על פטריק קים הסוכן הכל יכול ומערכות יחסיו עם נשים.
    פטריק קים והנברשת הפרסית
    http://www.omessi.com/?p=93

    חדירה בבוגוטה
    http://www.omessi.com/?p=71
    שווה לקרוא

  • מספר 666  ביום מאי 21, 2011 בשעה 3:40 pm

    ועוד סיפור מודרני על עלילות פטריק קים.
    הפעם מאת אלון מזרחי
    http://stage.co.il/Stories/213049

  • מספר 666  ביום אוקטובר 7, 2011 בשעה 7:30 am

    ראיון גדול עם הפרופסור אורי בר יוסף בעברו אחד הכותבים האחרונים של ספרי פטריק קים ובהווה היסטוריון של עולם הביון הישראלי ושל מלחמת יום הכיפורים .
    ראו
    התככים והמזימות שמאחורי ( ואחרי ) מלחמת יום הכיפורים
    http://www.yekum.org/2011/10/%d7%94%d7%aa%d7%9b%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%95%d7%91%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%aa-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%a4/

  • amir  ביום נובמבר 30, 2011 בשעה 10:34 am

    שלום,
    אני מעוניין לרכוש מספר ספרים. אשמח על יצירת קשר.

  • מספר 666  ביום ספטמבר 11, 2012 בשעה 1:22 pm

    מאמר מעורר מחשבה על חיי המין של הקוריאני המסוקס:
    קורנסו של הענק הקוריאני
    http://saloona.co.il/blog/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%99/

  • יוחנן הראל  ביום מרץ 4, 2015 בשעה 5:09 pm

    יש ברשותי מספר ספרי פטריק קים למי שמעונין לקנות 0542537753

  • דורון  ביום מרץ 5, 2017 בשעה 2:04 pm

    פיניתי מחסן בבית ומצאתי 4 מזוודות עם ספרוני כיס פטריק קים,ביל קרטר,אגאטה כריסטי ועוד.למכירה בזיל וזול 0522767888 דורון.

  • אליהו אשד  ביום ספטמבר 2, 2020 בשעה 3:33 pm

    סיפור פטריק קים לקוח מבלוג במארקר

    http://cafe.themarker.com/post/692990/

    זה מה שיש לויקיפדיה להגיד על הגיבור שלי:

    "פטריק קים הוא שמה של סדרת ספרי מתח פופולריים בכריכה רכה, מסוגת ספרות זולה, שנתפרסמו בישראל בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה ה-20. הספרים יצאו בהוצאת רמדור, תל אביב, ולמחברם ניתן שם העט ברט ויטפורד, כשהמחברים האמיתיים הוצגו, בדרך כלל בשם עט משלהם, כמתרגמי הספר לעברית.

    פטריק קים הוא סוכן קוריאני, שני מטרים גובהו, בשירות ה-CIA, שנודע בביצועיו המושלמים בכל התחומים, לרבות במיטה. "ידיו המסוקסות" הפכו למטבע-לשוני בישראל.

    יוצרו הוא חוקר הספרות גלעד מורג[1] שחיבר את הספרים הראשונים להזמנת המו"ל, אורי שלגי. מורג כתב את הספרים הראשונים בסדרה בשנות ה-60, כשהיה סטודנט, ושמו מופיע בהם כמתרגם "ג. מור". היום הוא משמש כפרופסור בארצות הברית.

    בסדרה נתפרסמו למעלה מ-120 ספרים. שנכתבו על ידי שורה של סופרים ישראלים, בהם, בנוסף למורג, פנחס דנציגר ("פ. דן"), עמוס אריכא ("ע. דולג"), אריה קרישק ("דן בימור"), שלמה פרנקל, אשר דורי, אלישע בן מרדכי ואחרים. כמה מהספרים תורגמו מהסדרה האמריקאית הידועה והוותיקה "ניק קרטר" וגם כאן הסתתרו עשרות מחברים תחת שם עט.

    הסדרה זכתה למעמד "קאלט" ומהווה מקור לנוסטלגיה בקרב קוראיה."

    פטריק קים ורכבת האבדון
    ץרגם מאנגלית מ.רכה.

    הגבר הענק היה תלוי על חבל שהשתלשל באופן מסוכן ממסוק שטס מעל רכבת דוהרת במהירות עוצרת נשימה, מסמן בידו לטייס המסוק המבוהל לרדת קרוב יותר ויותר אל גג הרכבת. המצב הלא שגרתי שבו היה נתון לא נראה כמטריד את הגבר הענק, והואלא הניד עפעף למראה מה שללא ספק היה מעורר פאניקה אצל כל גבר אחר.

    מיהו הגבר עצום המימדים, העשוי ללא חת? זהו פטריק קים, בכיר סוכניה של סוכנות הביון המרכזית האמריקאית, קוריאני שהוריו היגרו לארה"ב והשתקעו בלוס אנג'לס כשהיה בן שלוש. זהו האיש שמיומנותו מעוררת הפלצות באומנויות לחימה סודיות הכניסה פחד לליבם של טיראנים, ומי שאונו העצום גרם להוצאת צו נשיאותי מיוחד האוסר על נשות הסוכנות להתקרב אליו או להיכנע לו, אם התקרבו. פטריק קים היה אחד מסודותיו השמורים ביותר של המימשל, נשק אנושי רב עוצמה ומעורר אימה הנתון לפיקודו הישיר של היושב בחדר הסגלגל.

    כשהיה המסוק בגובה עשרים ושלושה מטר מעל הרכבת הדוהרת ובניגוד גמור לכל אינסטינקט של שימור עצמי, ניתק הגבר הענק באחת את עצמו מהחבל וצנח אל גג הרכבת, נוחת עליו ברכות חתולית מפליאה למימדיו העצומים.

    תוך שבריר שנייה היה הבראונינג בעל הקוטר האימתני בידו והוא הלך שפוף וקליל אל המפרק שבין הקרונות ומשם השתחל, תוך סיכון עצמי מסמר שיער, אל מה שנראה כחדר האמבט בקרון שינה מפואר. הקרון היה ריק ושקט, אך החזייה על דלת האמבטיה, תכשירי הקוסמטיקה שעל הכיור וסכין הגילוח הנשי הבהירו לחושיו המחודדים כפנתר בג'ונגל שמדובר בקרון המאוכלס על ידי אישה צעירה וחושנית.

    עודו בוחן את חפציה של האלמונית ולפתע נשמע קול שקשוק מפתח בחור מנעול. הסוכן נדרך והתחבא בזריזות עצומה מאחורי דלת השירותים. "אוקיי, ג'ון, לילה טוב" נשמע קול נשי אומר, מלווה בצליל סגירת דלת. פטריק הציץ מאחורי הדלת בטכניקת הדג"ייאו-לונג, מבלי לגלות את עצמו, וראה אישה צעירה, בת עשרים וחמש לכל היותר, בלונדינית, מטר שבעים וארבע לפחות, שיער ארוך וגולש עד לישבן מעוצב בקפידה אצילית, עצמות לחייה הגבוהות רק מעצימות את האפקט שהעניקו עיניה הירוקות, הפראיות, הבוערות: זו הייתה האישה היפה ביותר שראה פטריק בחצי השנה האחרונה, פרק זמן שבו היה בסיביר במבצע איתור והשמדה של ראשי חץ גרעיניים סובייטיים. "אנחנו סומכים עליך", אמר לו ראש זרוע הממשל החשאית ביותר בוושינגטון, וויליאם מרשל, ערב צאתו לסיביר: "בטוחים שכמו תמיד תציל את העולם מאיומיהם הרצחניים של אויבינו חסרי המעצורים".

    האישה המדהימה החלה מתפשטת, ונראה היה שהיא מתכוננת לשינה. פטריק לא יכול היה שלא להציץ בה בזמן שהורידה מעל גופה המחוטב את מקטורן חליפת העסקים שלה, מתירה, בליאות בולטת, את העניבה שלצווארה, פותחת ומשילה מעליה, באיטיות רכה ומעוררת תאווה, חולצה לבנה, מכנסיים שחורים, מסירה חזייה אדומה, מניחה לקים, בלי משים, להביט בשלמות שדיה השזופים בקפידה והגדולים אך מעט יותר מתכולת כף ידו של גבר ענק כמו קים, מעוטרים בפטמות בקוטר שלושה סנטימטר בקירוב (קים היה מיומן להפליא בהערכות מעין אלה) בצבע ורוד עדין ובהיר. הבלונדינית המשיכה להתפשט, נותנת חופש לשיערה הצהוב מאחיזת החנק שבה היה נתון, ומתגלה, בהדרגה, במערומיה הבלונדיניים כלילי השלמות. לבסוף לא נותר אף פריט לבוש לגופה המרהיב פרט לתחתוני חוטיני שחורים וזעירים וקים החל להרגיש את חלציו המתעוררים כמו דוב גריזלי מתרדמת חורף ארוכה.

    כשסיימה להתפשט פנתה האישה לכיוון החדרון שבו הסתתר הגבר הענק: כשהציץ ראשה מבעד לדלת זינק פטריק קים ואחז בה מאחור בתפיסת זד'יינג-קוואן תוך שהוא מצמיד אותה אליו לכל אורך גופה וסוכר את פיה בידו. האישה הייתה מבוהלת בעליל אך לא ניסתה להתנגד. לאחר פרק זמן לא ארוך לחש קים באוזנה "אני הולך לעזוב אותך עכשיו, אבל אם תנסי לעשות משהו טיפשי לא אהסס לחסל אותך במכת גב יד אכזרית וחטופה". הבלונדינית הנהנה בהבנה וקים שיחרר את אחיזתו ממנה באופן מבוקר ואיטי.

    "מה אתה רוצה? כסף? אני אתן לך מה שיש לי כאן. מידע על הפטנט החדש? אני אספר לך הכל. לאנוס אותי?" לחשה היפהפיה לקים והוא הניד ראשו בסמכותיות. "אני רק צריך את הקרון שלך ללילה".

    "אני מניחה שאין לי הרבה מה לעשות בקשר לזה"

    "את צודקת".

    "עכשיו שבי על הכיסא. אני הולך לקשור אותך כדי שאוכל לעשות מקלחת ולהכין את הציוד שלי לבוקר. אני מקווה שלא תתני לי סיבה לחסל אותך. את יצור עוצר נשימה".

    הבלונדינית צייתה וישבה על הכיסא, עירומה לגמרי. "איכפת לך שאלבש משהו?"

    "אין לי זמן לזוטות עכשיו", ענה קים והושיב את הבלונדינית העירומה כמעט לגמרי על הכיסא, ידיה כפותות מאחורי גבה ורגליה קשורות כל אחת לרגל אחרת של הכיסא. קים לא יכול היה שלא להבחין כי החוטיני שלה זז ממקומו וגילה, מבלי משים, כי על ערוותה הלחה נצצה בצורה שגרמה לה להיראות מגורה באופן מפתיע ביחס לנסיבות בהן נפלה בשבי הגבר הענק.

    קים לא נתן את דעתו על כך: גורל העולם היה מונח על כתפיו שרוחבן העצום היקשה עליו מעבר בדלתות הקרון הצרות. הוא חזר לחדרון האמבטיה, החל מתפשט ונכנס למקלחת בהילוך קפיצי ודרוך, רוחץ את גופו הענק בתשומת הלב האופיינית ללוחמים שאינם יודעים מתי יזכו לתענוגות ביתיים בשנית.

    כשסיים קים להתקלח הוא עמד מול המראה הקטנה שבחדרון האמבטיה וניגב בהנאה את גופו שנראה עשוי מקשת שרירים אימתנית ומחושלת כפלדה. קים התכונן לצאת מחדרון המקלחת כשלמתניו מגבת והוא מוכן לקראת הרע מכל, כפי שלימד אותו מורו הנערץ, הו-טפוה-הונג במנזר בקוריאה בו שהה שלוש שנים באימוני טאי-קוואן-דו מפרכים. קים פתח את דלת המקלחון והציץ החוצה: הכל נראה כפי שהיה לפני שעזב למקלחת: האקדח שלו נותר היכן שהניח אותו, הבלונדינית הייתה מדהימה וקשורה לכיסא בפישוק קל שגרם לתחתוניה לסטות ממקומן ולחשוף את ערוותה החלקה כמעט לגמרי כשהיא לחה, רטובה אפילו. הבלונדה התקשתה להסתיר את התפעלותה ממימדיו הכבירים של קים: ידיו הענקיות, גובהו העצום, מעל שני מטר, כתפיו הרחבות כשל כורה פחם ומתניו הצרים להפליא. שרירי הבטן המתוחים שלו כמעט עצרו את נשימתה והיא הסיטה את מבטה ממנו כדי להסתיר את לחייה הבוערות.

    "אתה יכול להתיר אותי עכשיו?"

    "אני יכול", ענה קים, רוכן לעברה ומשחרר את כבליה המאולתרים. כשסיים להתיר אותה היא קמה מהכיסא, עירומה לחלוטין חוץ מחוטיני שחור שכבר לגמרי לא הסתיר את מה שהיה אמור להסתיר, פטמותיה זקורות באופן בולט והיא נראית נבוכה מעט, עירומה מול גופו החייתי של פטריק, כמעט צמודה אליו.

    "אני חושבת שאני גם צריכה מקלחת" היא אמרה בשקט.

    " אני אצטרך להשגיח עלייך. אני מצטער"

    "אני חושבת שכבר אין מקום לפורמליות בינינו", היא אמרה וזיק של חיוך בעיניה הירוקות כאגם חבוי ביער עד. "כבר ראינו אחד את השניה בעירום".

    "אז קדימה" ענה קים, "בואי נחסוך בדיבורים מיותרים, הזמן דוחק"

    האישה פסעה מעדנות בכיוון המקלחת וקים לא יכול שלא להבחין כמה מדהימה ומפוסלת נראתה מאחור: ישבנה המתריס בחדוות נעורים, אגסיות אגנה, המרווח הנהדר בין ירכיה, הדרך שבה עורה החלק והמבריק ליווה את תנועות החתולה שלה. שפתי ערוותה הורודות, התפוחות, נחשפו לרגע כשהתכופפה לקחת תחתונים נקיים, מביטה לאחור אל קים כמבקשת אישור למעשיה, שיערה הבלונדיני גולש אל הריצפה. "שלמות" חשב פטריק, "פשוט שלמות". היא נכנסה לחדרון הצר וקים מאחוריה, מגבת זעירה למתניו. היא נעמדה מתחת לזרם המים והניחה לו לשטוף את גופה המהפנט, ידיה עוברות ומלוות אותו בליטופים.

    "אם אתה כבר כאן….אולי תסבן לי את הגב?"

    "אני חייב להישאר בפוקוס", ענה קים. "בבקשה תסיימי".

    היא נראתה כועסת לרגע, סגרה את הברז ועמדה מולו, נוטפת מים מחודי פטמותיה הורדרדים ומקצוות שיערה הזהבי.

    "אז תעביר לי את המגבת, תודה". קים העביר לה את המגבת "אל תכעסי..אני פשוט ממוקד במשימה שלי" "בנסיבות אחרות…"

    "כן? אז למה האקדח – – -" היא אמרה ואחזה במפתיע ובעוצמה בבליטה הכבירה שמתחת למגבת של קים. בשביל מה האקדח?" "אתה מפחד ממני?"

    "האקדח מתחת לכיסא" ענה קים.

    "אז מה זה, בשם אלוהים", אמרה האישה ומשכה את המגבת מעל מותניו של קים.

    קים היה גבר גדול מאוד בכל קנה מידה, אבל איבר המין שלו היה חסר פרופורציה אפילו בשביל גבר ענק כמוהו. ארוך כמו אמת ידה של הבלונדינית ועבה יותר ממנו, מעוטר בורידים לאורכו ולרוחבו, מזדקף, עכשיו, מתרומם כמו מנוף הידראולי עצום לעבר תקרת החדרון, תחת ידה הממששת כלא מאמינה של האישה החושנית. מגעה גרם לקים להזדקר עוד ועוד, עד מלוא יכולתו ועכשיו האבר העצום שלו היה לחוץ כנגד מפתח הלב שלה, מתנשא מעל ביטנה החלקה והשטוחה של הבלונדינית, ידיה מהלכות לאורכו הלא ייאמן ומוחזקות ביחד רק כדי להקיף בקושי את עוביו העצום, הקשוח כפלדה.

    "אתה…אתה פשוט…מדהים, מר…?"

    "קים", הוא ענה, "קיראי לי קים". "אני הלגה", היא הספיקה לענות, בטרם אחזו בה לפתע ידיו המסוקסות, מצמידות אותה בעוצמה אל גופו הכביר. נשימתה נעתקה והיא נענתה לגבר הענק בשקיקה, גונחת את שמו.

    בבוקר שלמחרת חיסל קים את מטרתו, הסוכן הסיני שהיה על הרכבת, קפץ ממנה מעל גשר בגובה מאה וחמישים מטרים אל הוולגה והמשיך בשחייה לאיסטנבול, היעד הבא שלו.

  • אליהו אשד  ביום ספטמבר 2, 2020 בשעה 3:35 pm

    פטריק קים מאת אלון מזרחי
    http://stage.co.il/Stories/213049

    הגבר המסוקס היה תלוי על חבל שהשתלשל ממסוק בגובה עצום מעל
    רכבת דוהרת במהירות עוצרת נשימה, מסמן בידו לטייס המסוק המבוהל
    לרדת קרוב יותר ויותר אל גג הרכבת. הגבר הענק לא נראה לחוץ:
    סכנת חיים ממשית הייתה טבעית לו כמו הפעולה היומיומית הפשוטה
    ביותר והוא לא הניד עפעף למראה מה שללא ספק היה מעורר פניקה
    בכל גבר אחר. כשהיה המסוק בגובה עשרים ושלושה מטר מעל הרכבת
    הדוהרת ובניגוד גמור לכל האינסטינקטים של השימור העצמי והוראות
    הסוכנות, ניתק הגבר הענק אך החתולי את עצמו מהחבל וצנח אל גג
    הרכבת, נוחת עליו ברכות מדהימה. תוך שבריר שנייה היה הבראונינג
    בעל הקוטר האימתני בידו והוא הלך שפוף וקליל אל המפרק שבין
    הקרונות ומשם השתחל אל מה שנראה כחדרון השירותים בקרון שינה
    מפואר. הקרון היה ריק ושקט, אך החזייה על דלת האמבטיה, תכשירי
    הקוסמטיקה שעל הכיור וסכין הגילוח הנשי באמבטיה הבהירו לו
    שמדובר בקרון שהיה תפוס על ידי אישה. עודו בוחן את חפציה של
    האלמונית ולפתע נשמע קול שקשוק מפתח בחור מנעול. הסוכן נדרך
    והתחבא בזריזות עצומה מאחורי דלת השירותים. "אוקיי, ג'ון, לילה
    טוב" נשמע קול נשי אומר ואז קול סגירת הדלת. פטריק הציץ מאחורי
    הדלת בטכניקת הדג"ייאו-לונג, מבלי לגלות את עצמו, וראה אישה
    צעירה, בת עשרים וחמש לכל היותר, בלונדינית, בגובה מטר שבעים
    וארבע לפחות, שיער ארוך וגולש עד לישבן מעוצב בקפידה, עצמות
    לחייה הגבוהות רק העצימו את האפקט שהעניקו עיניה הירוקות,
    הפראיות, הבוערות: זו הייתה האישה היפה ביותר שראה פטריק בחצי
    השנה האחרונה, פרק זמן שבו היה בסיביר במבצע חיפוש והשמדה של
    ראשי חץ גרעיניים סובייטיים שלא דווחו לוועדה לפיקוח על אנרגיה
    אטומית. "אנחנו סומכים עליך", אמר לו ראש זרוע הממשל החשאית
    ביותר בוושינגטון, וויליאם מרשל, ערב צאתו לסיביר: "סומכים כמו
    תמיד שתציל את העולם מאיומיהם הרצחניים של אויבינו המטורפים".
    האישה המדהימה החלה מתפשטת, היא נראתה כמתכוננת לשינה. פטריק
    לא יכול היה שלא להציץ בה בזמן שהורידה מעל גופה המחוטב את
    מקטורן חליפת העסקים שלה, התירה, בליאות בולטת, את העניבה
    שלצווארה, פתחה והשילה מעליה, באיטיות רכה וחושנית, חולצה
    לבנה, מכנסיים שחורים, הסירה מעליה חזייה שחורה, מניחה לקים,
    בלי משים, להביט בשלמות שדיה השזופים בקפידה, גדולים אך מעט
    יותר מתכולת כף יד של גבר בוגר, מעוטרים בפטמות בצבע ורוד עדין
    ובהיר. הבלונדינית המשיכה להתפשט, נותנת חופש לשיערה הצהוב
    מאחיזת החנק שבה היה נתון, ומתגלה, בהדרגה, במערומיה
    הבלונדיניים כליל השלמות. לבסוף לא היה לגופה דבר חוץ מתחתוני
    חוטיני שחורים וזעירים וקים החל להרגיש את חלציו מתעוררים
    כמתרדמת חורף ארוכה. כשסיימה להתפשט פנתה הבלונדינית המדהימה
    לכיוון החדרון שבו הסתתר הגבר הענק: כשהציץ ראשה מבעד לדלת
    זינק פטריק קים ואחז בה מאחור בתפיסת זד'יינג-קוואן תוך שהוא
    מצמיד אותה אליו לכל אורך גופה ושם את ידו על פיה. האישה הייתה
    מבוהלת בעליל אך לא ניסתה להתנגד. לאחר פרק זמן לא ארוך לחש
    קים באוזנה "אני הולך לעזוב אותך עכשיו, אבל אם תנסי לעשות
    משהו טיפשי לא אהסס לחסל אותך במכת גב יד אכזרית וחטופה".
    הבלונדינית הנהנה בהבנה וקים שיחרר את אחיזתו ממנה באופן מבוקר
    ואיטי.
    "מה אתה רוצה? כסף? אני אתן לך מה שיש לי כאן. מידע על הפטנט
    החדש? אני אספר לך הכל. לאנוס אותי?" לחשה היפהפיה לקים והוא
    הניד ראשו בסמכותיות. "אני רק צריך את הקרון שלך ללילה".
    "אני מניחה שאין לי הרבה מה לעשות בקשר לזה"
    "את צודקת".
    "עכשיו שבי על הכיסא. אני הולך לקשור אותך כדי שאוכל לעשות
    מקלחת ולהכין את הציוד שלי לבוקר. אני מקווה שלא תתני לי סיבה
    לחסל אותך, את יצור עוצר נשימה".
    הבלונדינית צייתה וישבה על הכיסא, עירומה לגמרי. "איכפת לך
    שאלבש משהו?"
    "אין לי זמן לזוטות עכשיו", ענה קים והושיב את הבלונדינית
    העירומה כמעט לגמרי על הכיסא, ידיה קשורות מאחורי גבה ורגליה
    קשורות כל אחת לרגל אחרת של הכיסא. פטריק קים לא יכול שלא
    להבחין כי החוטיני שלה זז ממקומו על ערוותה הבלונדינית נצצו
    כמה אגלי טל שגרמו לה להיראות לחה ומגורה באופן מפתיע. קים לא
    נתן את דעתו על כך: הייתה לו משימה חשובה. הוא נכנס לחדרון
    האמבטיה, החל מתפשט ונכנס למקלחת בהילוך חתולי. כשסיים להתקלח
    הוא ניגב בהנאה את גופו שנראה עשוי ממקשת שרירים מדהימה
    ומחושלת ללא חת. קים התכונן לצאת מחדרון המקלחת כשלמתניו מגבת
    ובידו הבראונינג האימתני והוא מוכן ודרוך לקראת הרע מכל, כפי
    שלימד אותו מורו הנערץ, הו-טפוה-הונג במנזר בקוריאה בו שהה
    שלוש שנים באימוני טאי-קוואן-דו מפרכים. קים פתח את הדלת והציץ
    החוצה: הכל נראה כפי שהיה לפני שעזב למקלחת: הבלונדינית הייתה
    מדהימה וקשורה לכיסא בפישוק קל שגרם לחוטיני השחור שלה לסטות
    ממסלולו הטבעי ולחשוף ערוותה החלקה כמעט לגמרי כשהיא לחה,
    רטובה אפילו. הבלונדה התקשתה בלהסתיר את התפעלותה ממימדיו
    הכבירים של קים: ידיו הענקיות, המסוקסות, גובהו העצום, מעל שני
    מטר, כתפיו הרחבות כשל כורה פחם ומתניו הצרות כשל בלרינה.
    שרירי הבטן המתוחים שלו כמעט עצרו את נשימתה והיא הסיטה את
    מבטה ממנו כדי להסתיר את לחייה הבוערות.
    "אתה יכול להתיר אותי עכשיו?"
    "אני יכול", ענה קים, והחל משחרר את כבליה המאולתרים. כשסיים
    להתיר אותה היא קמה מהכיסא, עירומה לחלוטין חוץ מחוטיני שחור
    שכבר לגמרי לא הסתיר את מה שהיה אמור להסתיר, פטמותיה זקורות
    באופן בולט מאוד והיא נראית נבוכה מעט, עירומה מול גופו השרירי
    והמסוקס של פטריק, כמעט צמודה אליו. היה חשמל באויר.
    "אני חושבת שאני גם צריכה מקלחת" היא אמרה בשקט.
    "אני…אני אצטרך להשגיח עלייך. מקרוב. אני מצטער"
    "אני חושבת שכבר אין מקום לפורמליות בינינו", היא אמרה וזיק של
    חיוך בעיניה הכחולות. "כבר ראיתי אותי בעירום מביך".
    "אז קדימה" ענה קים, "בואי נחסוך בדיבורים מיותרים, הזמן
    דוחק"
    הבלונדינית פסעה מעדנות בכיוון המקלחת וקים לא יכול שלא להבחין
    כמה מדהימה ומפוסלת נראתה הבלונדינית מאחור: ישבנה המתריס
    משהו, אגסיות אגנה, הרווח המושלם בין ירכיה, הדרך שבה עורה
    הגמיש היה חלק ושזוף ומבריק. אפילו שפתי הערווה הלחות,
    העדינות, הצנועות יחסית במידותיהן שלה, אפילו פי הטבעת הורדרד,
    המזמין שלה, שהציצו לרגע כשהתכופפה לקחת תחתונים נקיים היו
    מעוצבים בקפידה, לא מושחתים, כמו של נערה צעירה. "שלמות" חשב
    פטריק, "פשוט שלמות". היא נכנסה לחדרון הצר וקים מאחוריה, מגבת
    זעירה למתניו. היא נעמדה מתחת לזרם המים והניחה לו לשטוף את
    גופה, ידיה עוברות ומלוות אותו בליטופים.
    "אם אתה כבר כאן….אולי תסבן לי את הגב?"
    "אני חייב להישאר דרוך, ענה קים. בבקשה תסיימי.
    היא נראתה כועסת לרגע, סגרה את הברז ועמדה מולו, נוטפת מים
    מחודי פטמותיה הורדרדות ומקצוות שיערה הזהבי.
    "אז תעביר לי את המגבת, תודה". קים העביר לה את המגבת "אל
    תכעסי..אני פשוט ממוקד במשימה שלי" "בנסיבות אחרות…"
    "כן? אז למה האקדח – – -" היא אמרה ואחזה במפתיע ובעוצמה את
    הבליטה שמתחת למגבת של קים. בשביל מה האקדח?" "אתה מפחד
    ממני?"
    "האקדח על הריצפה, מתחת לכיסא" ענה קים.
    "אז מה ז ה, בשם אלוהים", היא אמרה ומשכה את המגבת מעל מתניו
    של קים.
    קים היה גבר גדול מאוד בכל קנה מידה, אבל איבר המין שלו היה
    חסר פרופורציה אפילו בשביל גבר ענק כמוהו. עבה וארוך כמו אמת
    ידה של הבלונדינית, מעוטר בורידים לאורכו ולרוחבו, מזדקף,
    עכשיו, מתרומם כמו מנוף לעבר תקרת החדרון, תחת ידה הממששת כלא
    מאמינה של הבלונדינית החטובה כדוגמנית. מגעה גרם לקים להזדקר
    עוד ועוד, עד מלא יכולתו ועכשיו האבר העצום שלו היה לחוץ כנגד
    ביטנה החלקה והשטוחה של הבלונדינית, ידיה מהלכות לאורכו הלא
    נגמר ומוחזקות ביחד כדי להקיף את עוביו העצום, הקשוח כפלדה.
    "אתה…אתה פשוט…מדהים, מר…?"
    "קים", הוא ענה, "פטריק קים".
    בבוקר שלמחרת חיסל קים את מטרתו, הסוכן הזר שהיה על הרכבת,
    קפץ ממנה מעל גשר בגובה מאה וחמישים מטרים אל הוולגה והמשיך
    בשחייה לאיסטנבול, אל היעד הבא

  • אליהו אשד  ביום ספטמבר 2, 2020 בשעה 3:39 pm

    הייתי נערתו של פטריק קים
    https://www.bananot.co.il/%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99-%D7%A0%D7%A2%D7%A8%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A7-%D7%A7%D7%99%D7%9D/

    שרית שכטר 11/9/2000 | 19:09 9 תגובות
    כשהייתי נערתו של פטריק קים, קמתי כל יום בשעה שש וחצי בבוקר לחולצה תכולה עם שרוולים ארוכים וחצאית ג’ינס שנגמרה אחרי הברכיים. כך יצאתי מהבית לכוון תיכון עירוני ממלכתי דתי אמונה בני ברק. בימות החורף הקרים התווסף לכל אלו סוודר אפור, כולם חלקים של מלבוש אחד – התלבושת האחידה. על שפיץ של גבעת חול מבודדת ומקושטת בכביש, בקצה העיר, עמד דרך קבע איתן ודרוך לקבל את פנינו בית הספר, כך שתמיד עם הכניסה למוסד היו כל הבנות פושטת את הסוודר כדי להתקרר מהצעדה שהייתה מתלווה לטיפוס תוך כדי נשימות קצרות וקולוניות. בכניסה התגודדו הבנות, שולחות מבטים זו בזו. מי התאפרה, מי באה בחצאית עם שסע, למי רואים את הברכיים ומי תהיה הצדיקה של היום. הן לא אמרו דבר, אולי בגלל מאמץ ההליכה אבל המילים צעקו כמו פעיית עגלות מופרדות מאימן.
    יום יום, עם תום כיתת היורים של העיניים, הייתי אוספת את המבטים. קליעי העיניים היו מתנקזים בי, בעיקר בחצאית הכחולה שהייתה בדרך כלל לא מספיק ארוכה, ואז, כל הדרך מתחילתו של השביל עד לבית התפילה מבטי קדושת מעונות היו מלווים אותי, מתחילים בפני, יורדים להם מטה מטה עד לרגלי, נעצרים בנעליים, בוחנים אותי בעודי מתרחקת ונעלמת לתוך לוע הבניין. המבטים נתלו להם על גב החולצה שלי ונתקעו שם במשך כל היום עד שהייתי חוזרת הביתה ומחליפה בגדים, מנערת את התלבושת ועורמת את הנרתיקים. בהתחלה הייתי מסווגת אותם לפי ימים ומה לבשתי באותו היום, מנסה לאבחן איזה מבט שייך למי. עם הזמן למדתי לצפות מראש את תגובתן ופעולת המיון והאבחון הפכה למיותרת. לפעמים, כשהמחיר על נבדלותי היה מכה בי, הייתי לוקחת את המבטים לשיחה, מתחננת שירפו, במיוחד בימים בהם מאוד השתדלתי להגיע בלבוש שהיה מתמזג עם כל החבורה. תקשיבו, בבקשה, הייתי מתחננת, היום אני בסדר. תראו, אין שסע בחצאית ואפילו אם תתאמצו לא תצליחו לראות קצה קצה של ברך. כשהיה יום השתלבותי מכה בי אפילו התרכזתי בתפילה בזמן התפילה, אבל המבטים, הו לא, הם לא שוכחים ואי אפשר סתם כך לרמות אותם. הם יודעים שאם אני שכבר הגדרתי כחולה אהיה כמותן, עליהן יהיה להגדיל את הילכת צניעותן שלהן, כי רק דרך החטא שלי מוגדרת צדיקותן. וכך גם כשניסיתי למצוא את דרכי בחזרה, גיליתי שאין מי שיקבל אותי, חוץ מפטריק קים שלי שישב לו בצד מתבונן בי, מתבונן באלו שמתבוננים בי ומחכה. אבל בדרך כלל סדר היום היה קבוע, הוא היה נפתח בתפילת שחרית. החזנית הייתה מתיישבת על הבמה הקטנה ומתחילה בהכרזת תפילת “מודה אני”. תשעים אלף עיניים, אולי פחות, היו מופנות מטה לתוך סידורים. שקט מלווה בדפדופי דפים היו הרחשים היחידים שנשמעו באותו האולם. לפעמים רעש טפוף עקבים של אחת המורות היה נשמע ברקע מהמסדרון שטוף השמש שהוביל לבית המדרש, פרט לכך שררה דממה בבקרים הבהירים. מסודרות בשורות ישבנו לנו, אנו הבנות על כיסאות הפלסטיק הכתומים. בקיץ ובאביב החלונות היו פתוחים, מאפשרים לתכלת הרגוע של הבוקר להסתנן לחדר ולמלא אותו בזוהר האור של הבוקר.

    באותם הימים רציתי להפסיק להאמין. רציתי שלא יהיה יותר אלוקים בשמים. ישבתי לי עמוק בתוך הכיסא הכתום, התבוננתי בכל העיניים המרוכזות ובשפתיים הלוחשות את המילים בכוונה יתרה, יודעות שגורלן יקבע על פי יכולת הריכוז שלהן, מתרכזות במה שהן ממלמלות או סתם בוהות וחושבות על השיעור הבא. זר אם היה נכנס לאולם התפילות יכול היה להבדיל בקלות בן אילו שלכל מילה משמעות בעינן ובין אלו שיושבות שם מדרך ההרגל. מידי פעם ראש בודד התרומם בבהלה ונע סביב צירו, בודק אם מישהו ראה שהוא מזייף כוונה. עיניים מופנות ימינה, שמאלה, אחורה, מפוחדות וכל כך עייפות היו מרצדות בארובותיהן ולא יודעות ממה הן חוששות יותר, אם זה שאחת מהאחרות תדע על המחשבות שנדדו, על המחשבות האסורות שהתגנבו או מהאל שבמרומים. אם הכבשה התועה הייתה שואלת אותי מיד הייתי מסבירה לה שאלו היושבות סביבה הן הרשות השופטת ואילו האל הוא הרשות המרחמת, אבל הן מעולם לא באו אלי בשאלות. כך או כך כל העיניים היו מופנות לספרונים הקטנים בהן חקוקות להן המילים של אלוקים. כל בוקר נפתח באותן המילים וכל יום הסתיים באותה דרך בריחה.
    הייתי חייבת לנצח אותן. כל כך רציתי להאמין שאין שם כלום ורק אני יודעת עד כמה הן מטופשות. יושבות וקוראות, משננות מילים שאף אחד לא מקשיב להן עד שהייתי חייבת להכניס מחשבות אחרות לראש.

    בחדר התפילות היה קריר גם בימי הקיץ החמים. שני מאווררים גדולים חגו להם סביב לראשינו כמו כנפי מלאכים השואבים את הכוונות ומעבירים אותן לאל עליון. אני, הייתי יושבת לי בבדידותי בין כולן וגומרת לריב עם כל מי שלא יכולתי לענות לה אל מול פניה. בראש הסברתי לכל אחת מהן למה, אפילו על פי דרכן הן חוטאות גדולות ממני. פטריק, לידי, אומר נכון אחרי כל משפט, כורך את זרועותיו השריריות סביב מותני ואני נשענת לאחור, הוא מנשק לי את הצוואר, ראשי רפוי על חזהו ושערותיי מדגדגות לו את קצה האף, לפעמים ידיו היו מקבלות חיים ובעדינות אצבע אצבע הן היו חגות סביב שפתי מועכות את הים האדום שישב לו במרכז הפנים שלי. השקט וזמזום המאווררים השכינו אוירה קדושה על החדר כולו. כמו נוצרי אדוק בוידוי ישבתי מול עצמי וסיפרתי לעצמי ולפטריק מה יום אחד יקרה שכבר לא נהיה כאן, איזה אנשים טובים נהיה. כשהכריזה החזנית על תפילת “עלינו לשבח”, התפילה האחרונה לאותו הבוקר, התחלתי אני להעביר דפים בסידור, מפתיעה את עצמי כל בוקר מחדש על מהירותו של הזמן. וכך שוב ניצחתי אותן, בלי שאיש ידע מכך, חוץ מפטריק קים שלי שישב לו בצד ליד החזנית, כשרגליו משולבות על השולחן ומחייך, תוך כדי חיכוך ידיו המסוקסות זו בזו. הוא ידע מי אני באמת, מלווה אותי בכל הקרבות הקטנים שלי. כך עברו להן, על פטריק ועלי ארבע שנים: קמים בבוקר, משחקים את משחק הדפים, הולכים לישון בלילה ומחכים.

    פטריק ואני נפגשנו לראשונה כשהייתי בכיתה ט’, ביום ראשון שאחרי שבת. למען הדיוק סיפור פגישתנו החל ביום שישי שלפני שבת. עד לאותו המפגש חברותיי ואני השבענו את סקרנותנו המינית מתיאורי הלכות הנידה שבשולחן ערוך. שרבוב המטפחת הלבנה לתוך הכוס לאישור תום ימי המחזור החודשי, הלכות אישה הנקנית בביאה, ההליכה החודשית למקווה טהרה, הפחד מהדבר הזה שבבוא העת יחטט לך בגוף. בת-שבע על הגג מטהרת את נידתה במי גשמים ודוד צופה בה ואינו יכול לעצור בעצמו, הכל נראה היה כל כך לא הגיוני, ומי בכלל חשב על הנאה. בקיץ בהיר אחד הלכנו ארבע מאתנו לספריה העירונית של רמת-גן כדי להתכונן יחדיו לבחינה השנתית הגדולה בתנ”ך. בשקט מופתי על מדפים מעלי אבק הקיפו אותנו אין ספור מילים כלואות בתוך משפטים חקוקים על נייר מאוגדים בתוך כריכות אין ספור ספרים. הריקנות של האולם הענק, וצעדיה הבלתי נשמעים של הספרנית על רצפת השיש היווה קרקע פורייה לדבר עבירה ומהר מאוד התחלנו מחטטות על גבי המדפים מחפשות משהו. במקום להתכונן לבחינה בתנ”ך גילינו את סיפרוני פטריק קים הקטנים. סמוקות לחיים לא העזנו להתבונן זו בפניה של זו, מצחקקות, נזכרות איך פעם בשיחת בנות גלויה חישבנו כל אחת בתורה כמה פעמים ההורים שלנו עשו את זה בדיוק לפי מספר הילדים בכל משפחה. בשבת, שלאחרי אותו יום שישי, לא נפגשנו למרות שכולנו היינו חברות באותה התנועה. כל אחת בביתה עם עצמה שחזרה בראשה את המילים שפטריק אמר לאהובותיו, לוחשת באזני עצמה את הבטחותיו, נוגעות לא נוגעות בעצמנו, כמו שפטריק עשה בספרים. מעולם לא דיברנו על הספרים והסוד השמור הזה ימשיך לאחד אותנו ברגע אחד בחיים בגיל ארבע-עשרה.

    אני הגדלתי לעשות ולקחתי את פטריק איתי. “הי פטריק,” פניתי אליו בלחישה, “לא משעמם לך בדו ממד הכתוב?” שאלתי אותו.
    פטריק שילח בי זוג עיניים כחולות ומיד החזיר אותן לאהובתו האנורקטית מאותיות שחורות. הוא לא תכנן להתלוות אלי, לא הייתי האישה בשר ודם הראשונה שניסתה לשדל אותו לצאת מעולמו הכתוב אל עולם עינוגים עגלגל ומוחשי. פטריק, שלא רצה להעליב אותי ובכך לאבד זוג עיניים שיתפעם מכיבושיו הגבריים, החל מדקלם את ההסבר הקבוע שלו על נאמנות למולדת הכתובה ועל רבבות האנשים הזקוקים לו כאן בין הדפים.
    לא מוכנה לספוג תבוסה מדמות מדיו נופפתי בחצאיתי המשתרכת ובשרוולי הארוכים. פטריק, גבר רגיש שכמותו מיד שאל, “למה את לובשת בגדים כל כך ארוכים ביום חם שכזה?” וניסה לשלוח יד וללטף את רגלי מתחת לחצאית.
    זזתי אחורה בבהלה מוגזמת ולראשונה בחיי פצחתי במונולוג ה’אני דתיה’, לפחות לפי ההגדרה. עיניו הגדולות של פטריק נפלטו מהספר וכמעט בלעו אותי. באותו הרגע הונפו הדגלים והחצוצרנים פצחו בניגון תרועת הניצחון, אנורקטית מנייר או לא אנורקטית מנייר, פטריק גבר שבגברים לא יוכל לעמוד בפניו של הפיתוי המתמיד, הבתולה זונה, זאת שיודעת שאסור לה והיא עוברת על לאו מהתורה אבל נשברת כל פעם מחדש, נותנת לו לנצח את הקונפליקט התמידי שלה עם אלוקים, מגדירה את זכרותו בכל מפגש, אך יופיו של הפרי האסור כשהמתחרה אינו גבר אחר בשר ודם אלא אל בורא כל.

    פטריק ואני יצאנו מספריה כשידנו משולבות זו בזו והוא בולע את הסברי על אורח חיי הקדוש. בכל שלושת השנים הבאות פטריק ואני עשינו הכל ביחד, בכל אשר הלכתי הוא הלך אחרי. והלילות, הסופר גבר מנייר שלי ידע בדיוק מה לעשות, מתרגש כל פעם מחדש ואצבעותיו כושלות כל לילה כשהוא פורם את כפתורי חולצתי. ואני חיה בתוך אורגזמה תמידית ולא מאבדת את בתוליי. שש עשרה דרכים לענג את הגבר שלך ולהישאר בתולה. עד היום לא נמצא הגבר שידע לעשות לי טוב כמו שפטריק ידע, לוחש באוזני מילים על אהבה ותשוקה ובמקביל מכבד את הצורך שלי להישאר טהורה. שואל אם זה בסדר לפני כל נגיעה וכל נגיעה. מענגת אותו ותולה על ראשו עוד פרח מזר הניצחון על אלוקים. לאחר ששנינו היינו באים על סיפוקנו, שוכבים על המיטה כשראשי נשען על חזהו היה פטריק משחק בשערי ומדמיין בקול רם על הרגע בו הוא יחדור לתוכי ואני אוחזת בכף ידו, שמה אותה בין רגלי ומחדירה אותה מעט פנימה. פטריק חדל לדבר ורק הזיז את אצבעותיו בעדינות השמורה למילים כמו לחישה, מגע וליטוף. ישבני החל עולה ויורד לפי קצב מגעו.
    “את כל כך רכה, את כל כך לבנה,” היה פטריק לוחש קלישאות שידע שרציתי לשמוע באוזני. משבאתי שוב על סיפוקי וישבני חדל לנוע, מוטל מסופק על הסדין היה פטריק מוציא את ידו מתוכי ומקרב אותה לפיו, מלקק את קצות אצבעותיו ואומר, “דבש”. לפעמים היה פטריק מפציר בי לטעום את עצמי ואני מעוותת שפתיים בתיעוב. מודעת לכך שעלי לשכנע אותו בפחד שלי מפני עצמי ומפני שחרורי הפיזי, מגזימה בתגובתי הייתי מסרבת. עם סיום הטקס פטריק היה מסתובב לצד השני ונרדם ואז הייתי אני שולחת יד לתוכי וטועמת את עצמי. מכשהחל החדר להתמלא בקול נשימותיו הליליות הייתי אני מסתובבת לצדו של פטריק, ידיי ליטפו את שערותיו ושפתיי רפרפו על צווארו, טיפשון שלי, וידעתי שברגע בו אוכל ללבוש מכנסיים ולעשות הכל כמו שהוא מייחל לי, אוכל גם להרשות לו לחדור לתוכי וכשהרגע הזה יגיע, הוא יאבד את העניין הקטן שלו בי. אשליית האהבה הגדולה תפרוס את כנפי הפרפר הקטנות שלה, תתעופף ברוח ושנינו נשאר עם התשוקה האין סופית שסוף סוף תיראה את פניה במראה ועם תום ההכרות תחפש פנים חדשות. אחרי הניצחון אין יותר הפסד רק מטרות אחרות. כשהחץ יפגע בעיגול השחור הפנימי לא יהיה מקום לעוד חצים.

    אט אט הגיעו חציו של פטריק למטרה ואני ניסיתי לראות איך יראה העולם שלי בלעדיו. ואכן היום הזה לא אחר להגיע. לכשסיימתי את חוק לימודיי יחסיי עם פטריק החלו מתקררים. זה היה תהליך איטי וכואב. בהתחלה הוא היה איתי, ישב לידי, ליווה אותי ממקום למקום כמו תמיד, אך פטריק, זה שדיבר כל כך הרבה החל שותק. ניסיתי לדובב אותו, שאלות כמו מה שלומנו ומה העניינים שהיו זוכות לתשובות ממושכות זכו לתשובות לאקוניות שתומצתו למילה אחת “בסדר”.
    בהתחלה עוד נלחמתי בו, הושבתי אותו לשיחות, בכיתי לפניו, “מה קורה לנו, חשבתי שביחד ננצח את העולם,” והוא התבונן בי בעיניו הגדולות התכולות וחייך חיוך שמשתף רק את הצד השמאלי של הפנים. התקרבתי אליו וליטפתי ברכות איטית את פניו, הוא לא זז, ידי צנחה על חזו השרירי והחלק והוא לא אמר דבר. הרמתי את הרגל השמאלית שלי, בשתי ידי פיסקתי את רגליו והנחתי את ברכיי ביניהן. הוא לא הגיב. הושבתי את ישבני על שוקיו החזקים, קרבתי את שפתי לצווארו החסון שפעם היה נראה לי כמו יתדה המחזיקה עליה על כדור הארץ, ופתאום ברגע הפך גבעולי. והוא, הוא ישב שם בוב גבר נטול חיים.
    “חשבתי שזה מה שאנחנו רוצים – אנחנו לבד, אין אלוקים, אף אחד לא אומר לנו מה לעשות. בו פטריק שלי, בו, ניצחנו, בו תחגוג איתי,” אמרתי ולרגע כל ההכנה הנפשית שלי על התנפצות האשליה אבדה ונותרתי שם רק אני מאמינה לכל מה שאי פעם אמרנו אחד לשני. לשוני ליחכה את שפתי בתנועה מעגלית והן תרו אחר שפתיו, מכינות את עצמן לטעמו המתוק כמו ריח של חדר מרוהט ברהיטי עור רוויי עשן סיגרים. עצמתי את עיניי ונשקתי לו. שפתיו היו קשות, הוא נשא אותי על כפיו, ושרירי זרועותיו כל כך עגולים ויפים, מפוסלים הפנטו אותי, חשבתי שהוא עומד להוביל אותי על כפיו אל עבר האופק, אבל פטריק התרומם כשהוא נושא אותי ואז הוא הניח אותי בחזרה על הכיסא והתרחק. עד היום, בימים של ערפל, אני רואה את גבו הכל כך גברי, בחולצת טריקו אפורה ומכנסי ג’ינס צמודים, מתרחק ממני לאופק אחר משלי.
    נשארתי לשבת על הכיסא משותקת ניסיתי לקרוא אחריו, “פטריק, פטריק, לא אל תלך,” אבל הוא אפילו לא הפנה מבט.

    השנים חלפו, איבדתי את בתוליי לגבר, מצאתי עבודות, פוטרתי מעבודות ופטריק אינו איתי. על געגועי לפטריק התגברתי וכל שרציתי לדעת הוא למה, למה הוא עזב אותי למה אז, למה מבלי לומר מילה. בתוכי ידעתי למה הגיע הקץ אבל הייתי צריכה לשמוע את המילים יוצאות מפיו, להאזין לפתטיות של עצמי מדוקלמת מתוך מישהו אחר. יום אחד ראיתי אותו, כמו קלישאה בשיר דיסקו ישן, ברחוב הומה אדם בדרכי חזרה מהסטודיו לפיתוח תמונות. הוא לא ראה אותי, אבל ידעתי שזה הוא, פטריק, פטריק שלי, את הגב הזה לעולם לא אשכח. עקבתי אחריו, אבל חושיו החתוליים קלטו אותי וכך הוא הלך ברחוב ואני אחריו כשהוא מוביל אותי בפאתי רחוב ללא מוצא. כשהבנתי שאני מובלת כבר היה מאוחר מידי והצייד הפך לטרף, בבת אחת פטריק הסתובב ומיצג מופלא של טוטסטרון התגלה בפני. “אימל’ה,” קטן ברח לי מהפה, פטריק התקרב והושיט לעברי את ידיו שכל כך אהבתי. הוא קרב אותן אל פני וסחב אותן אל חזהו חופן את ראשי בתוכו. “הו פטריק, פטריק,” היו המילים היחידות שיכולתי לומר. וכך עמדנו לנו בקרן הרחוב שעה קלה. היה חם, נעים ובטוח בחזה של פטריק. פטריק שלח שתי ידיים אמיצות והרחיק אותי ממנו, כפות ידיו אחזו בזרועותיי ועיניו בחנו אותי, קליק, מישהו צילם.
    הוא חייך חיוך גדול ואמר, “את אישה”.
    “לא נכון,” עניתי, “זאת אני, אותו הדבר, מה קרה לך?”
    “את יפה,” הוא אמר.
    “אתה חושב עלי לפעמים?” שאלתי.
    “אני רוצה אותך,” הוא אמר.
    “מה אתה רוצה ממני?” שאלתי.
    “אני רוצה אותך,” הוא חזר.
    “זה לא מה ששאלתי, מה אתה רוצה ממני?”
    פטריק שם את ידו הימנית על השד שלי, “אני רוצה אותך”. שם, בקצה הרחוב אני חיפשתי את עיניו, “אני רוצה אותך”.
    עכברים קטנים התרוצצו לו בתוך הפנים ואז לפסיק של רגע מבטיי עצרו אותם. העכברים שהרגישו טרפי החתול החלו מתפזרים לכל הכיוונים ולא הצלחתי לעצור את מרוצתם בשנית.
    “את רוצה לפנק אותי?” הזזתי את ראשי משמאל לימין.
    “את רוצה שאני אפנק אותך?” ושוב אותה התנועה.
    “את רוצה שאני אכאיב לך?”
    “לא”.
    “את רוצה להכאיב לי?”
    “תפסיק כבר, מה אתה רוצה ממני?” הקשתי.
    “אותך.”

    כשאני משחזרת את המונו דיאלוג הוא נשמע לי ארוך, אבל כל אותו המאורע לא ארך יותר מאשר עשר דקות, עשר דקות ארוכות וממצות עד תום. באותם הרגעים הספיקו לעבור לי בראש כל שנות לימודי בתיכון, החוכמה שפטריק נסך בי, איך שהוא נראה אז בהשוואה לאיך שהוא נראה היום, הפילוסופיות הישנות שלי, מולי היום. והוא, סוף סוף הוא ממלא את התפקיד שכתבו לו בספרים.
    “תגיד, מה היה קורה אם לא היית איתי אז והייתי אפילו רק מתוך שעמום קוראת את המילים שבסידור, נגיד, פעם אחת ואז כמה ימים אחר כך שוב ואז אולי היה קורה משהו טוב, ולא היה הקול הסמכותי הזה שלך, שכל כך הייתי צריכה לשמוע, מסביר לי שזה מקרה. מספיק שפעם אחת הייתי מקשרת בין הטוב לתפילות, והייתי ממשיכה לקרוא את המילים, נעשית מקובלת בחברה, על אמת, לא רק בגלל שאני נותנת להעתיק במבחנים, איפה אתה חושב שהייתי היום? מה היה קורה אם לא היית מגבה את עצלנות האמונה שלי ומישהו אחר במקומך היה מכריח אותי להתמודד עם האיסורים ולהתנגד לפיתויים, ככה לא לוותר לעצמי ולהתאפק עם הגלידה שש שעות שלמות אחרי הבשר? אם לא הייתי עושה חטאים ורואה שאפשר לחיות אתם אולי הייתי צדיקה?”
    “אני עייף,” הוא אמר ופיהק פיהוק גדול שכמעט בלע אותי ואת כל המחשבות והמילים שהתרוצצו לי בראש.
    “אני עייף,” הוא אמר בשנית.
    כעסתי, “אז תלך לישון,” אמרתי ביאוש.

    פטריק הסתובב ויצא מרחוב המבוי הסתום שעמדנו בו. ושוב נותרתי אני מתבוננת בגבו מתרחק ממני. כנראה שהוא חזר מהשוק, באחת מידיו הוא אחז בשקית מלאה במלפפונים, שהם מצרך חשוב בביתו של גבר מסוקס, כי זה הרי ידוע שפטריק אינו מבתק בתולות אלא מבקש מהן לפתוח את עצמן עם מלפפון גדול, ירוק ועסיסי.
    אני לא נערתו של פטריק קים יותר, לעזאזל, אני לא נערתו של אף אחד, אבל עד היום, מידי פעם, פטריק מגיח ונותן לי תירוצים ללמה לא לעשות כל מיני דברים, אבל כנראה שאי אפשר אחרת ואני, אני מכורה לפיתוים ובשביל זה הרי יצרו את פטריק, לא?

    פטריק הגדול אולי ניצח את האלוקים שלי, זה שגר על הגבעה בקצה של בני ברק בתוך בניין נשא לתפארת וניראה למרחק מכל מקום בעיר, אבל את עצמו הוא הפסיד, משאיר אותי עם כל הרגשות המזויפים שבעולם להתמודד עם האשליות הגדולות לבדי. כל מונו דיאלוג פרידה שלי לגבר כבר נאמר לפטריק, ומכל שנות לימודי בתיכון הפנמתי יכולת אדירה לספוג מציאות אחת ולחיות באלף אחרות. על הקיר תלוי לו הבניין, בנות בחולצות תכולות יוצאות ובנות בחולצות תכולות נכנסות, אור צהוב חושף את כולן, יורות מבטים לכל כיוון. מי תבוא לפטריק?

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: