כישוף "אין" , מדע "אאוט"

 

בני הנוער והילדים מסתערים על ספרי "הארי פוטר" • הבשורה הטובה: זה מחזיר אותם לקריאה, הבשורה הרעה: דור העתיד נסחף לאמונה במכשפים ובכוחות על טבעיים •  ובנתיים בשטח: מחסור בסטודנטים הלומדים מדעים • דעיכתה של ספרות המדע הבידיוני .

 האם יש קשר בין הדברים ?

והאם בעוד עשר־ עשרים שנה ניווכח בקיומו של מחנה תרבותי גדול של מאמינים בכישוף ובפגאנים שיטענו שהמדע והטכנולוגיה הם שגורמים להתחממות כדור הארץ, ורק כישוף "ירוק" יציל אותנו?

 

 ( הופיע במוסף הספרות של "ידיעות אחרונות " 10.08.2007 ובאתר YNET )

 

 

מלווה בהמולה תקשורתית גדולה פורסם באחרונה הספר השביעי והאחרון (?) בסדרת "הארי פוטר" – תופעה מו"לית מיוחדת במינה בתחום ספרות הילדים והנוער. הסדרה כולה התקבלה בחיבוק חם, ולטענת רבים "החזירה את הילדים ובני הנוער לקריאה". אבל לא כולם שותפים לחגיגה. הספרים שעוסקים בהרפתקאותיהם של בני חבורת מכשפים מתלמדים, בעולם שבו רוחשים יצורים על טבעיים, העלתה את חמתם של נציגי הדתות השונות. הם הזהירו שהתכנים עלולים למשוך רבים מהקוראים הצעירים לכיוון החשיבה הכישופית והאמונה בכוחות על טבעיים. אליהם התוספו מדענים ואנשי חינוך שהביטו בעין חשדנית על התופעה, ושאלו האם בעולם שבו הפנטזיה נעשתה דומיננטית, ואמונה במעשי כישוף מרתקת את בני הנוער, יש עתיד לאהבת המדע ?

במילים אחרות, האם  אנו עדים לשקיעתה של ספרות המדע הבדיוני, ובעקיפין להשלכות החמורות שיהיו לכך על עתיד המדע?

במקביל ל"הארי פוטר" יצא באחרונה בעברית הספר "הקוסמת מן הכוכבים  של סילביה לואיז אנגדאהל (הוצאת ינשוף). אף הוא מיועד, כביכול, לבני נוער שנמנים עם הקהל הטבעי של קוראי "הארי פוטר", ונושאיו לכאורה מקבילים. הספר, שהופיע במקור ב־1970, מתאר עולם של כשפים שבו התושבים נאבקים בעזרת קוסמים בדרקון נורא. כאמור, נושא שיגרתי המוכר היטב מספרי "הארי פוטר" וממאות חיקוייהם, אלא שההמשך אינו שיגרתי כל כך. בהדרגה מתברר לקורא שהספר עוסק במדע בדיוני, וכל האירועים הפנטסטיים המתרחשים בו מוסברים באופן מדעי־רציונאלי פחות או יותר, והם מעין תוצרים של טכנולוגיה גבוהה. למעשה, הוא ממחיש את האמרה הידועה של ארתור סי קלארק: "כל טכנולוגיה גבוהה מספיק תיראה ככישוף לאנשים שאינם מבינים אותה".הסופרת  היא חובבת מדע מדע וטכנולוגיה שפועלת רבות ברשת על מנת להעביר לנוער מסרים של אהבת המדע והצורך להתנחל בחלל .

זהו מסר נדיר מאוד בספרות הילדים של היום, שבה הכישוף מקובל כחלק אינטגרלי מכל מה שקורה בעולם ולעיתים מוצג כחזק ואפקטיבי יותר מכל התפתחות מדעית.

 

בניגוד לספרות הפנטזיה, ספרות המדע הבדיוני, העוסקת בעתיד טכנולוגי שמבוסס על ידע ומחקר מדעי, הולכת ונעשית נדירה." דהיינו ילדים קוראים אותה פחות ופחות וכתוצאה יוצאים פחות ופחות כותרים שלה .  

פעם ספרים כאלה שנועדו לילדים ובני נוער  מאת סופרים כמו הינליין ואחרים שימשו כשער לאהבת הקריאה והמדע וכקרש קפיצה לעיניין בתחומי מדע שונים .

 היום הקוראים הצעירים מתעניינים במכשפים, באלים ובעולם של מלכים ושליטים פיאודלים מימי הביניים יותר מאשר במדענים ובחייזרים.ובמסעות לחלל . 

 

 

 מרשימות המצאי השנתיות של ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה, המפורסמות כל שנה על ידי מגזין החדשות של עולם המדע הבדיוני "לוקוס", מתברר שבארה"ב נכתבים ויוצאים לאור הרבה יותר ספרי פנטזיה מאשר מדע בדיוני. לעומת 47 ספרים ב־2005, יצאו ב־2006 לא פחות מ־172 ספרי פנטזיה חדשים לנוער ולילדים (גידול של 366 אחוזים!), והם מהווים 57 אחוזים מכלל ספרי הילדים הנוער (לעומת 33 אחוזים בשנת 2005). הגידול בהתעניינות בספרי הפנטזיה אופייני גם למבוגרים — כמות הספרים מז'אנר זה הגיעה ב־2006 לשיא חדש של 463 ספרים (עלייה של 12 אחוזים לעומת 2005), ולעומת זאת ספרי המדע הבדיוני ירדו ב־14 אחוזים בתקופה המקבילה (223 ספרים ב־2006).

בין אוהדי המדע הבדיוני נשמעים קולות מודאגים המדברים על גוויעתו של הז'אנר ועל הזדקנות קהל קוראיו. המדען וסופר המדע הבדיוני, גרגורי בנפורד (הידוע כאחד הסופרים החשובים של מה שנקרא "מדע בדיוני מדעי כבד" ואשר מרבה לעסוק בנושאי מדע שונים בסיפורים),טוען שאנשים מושפעים ממה שהם קוראים וחווים, ולכן יש חשש שבעתיד בני נוער רבים, שקוראים ספרות פנטזיה על נגזרותיה, ייפתחו צורת חשיבה שניתן לכנותה "כישופית" במקום מדעית. אבל למה רק בעתיד? כבר בהווה ניכרת פריחה אדירה של ספרות ניו־איג'ית, ובה ספרים המיועדים במפורש לבני נוער (כולל ספרי כישוף "ממש", לא פנטזיה). אם בעבר חלק מהנערים שקראו ספרות מדע בדיוני הושפעו ממנה ופיתחו קריירה מדעית, מה יקרה לנערים הקוראים ומושפעים מספרות הפנטזיה?

כבר היום מראים הנתונים כי על ארה"ב מאיים מחסור חמור באנשי מדע. מסתבר שהצעירים האמריקאים מעדיפים לעסוק במקצועות אחרים (משפטים, למשל). כדי להפנות את בני הנוער למדע מועלות שם הצעות שונות, ביניהן כתיבת תסריטים שיעוררו את עניינם של בני הנוער במדע. אבל יש היום מעט מאוד סרטים שמציגים אנשי מדע באור חיובי כלשהו. לרוב הם מוצגים כמין פרנקנשטיינים מסוכנים ומרתיעים. גם סדרות הטלוויזיה שהציגו את המדע באור חיובי, כמו "מסע בין כוכבים" על נגזרותיה, אינן מופקות יותר.

התוצאות, כאמור, מורגשות בשטח. הבורות המדעית חוגגת. בכנס מדעי בבופאלו (נובמבר 2006) הוצג שרק 50 אחוז מהאמריקאים מאמינים שכדור הארץ סובב סביב השמש, ו־49 אחוזים מאמינים שהאנושות נוצרה בעשרת האלפים השנים האחרונות. פחות סטודנטים לומדים מדע, למרות שישנה עלייה בביקוש למשרות הדורשות יכולת חשיבה מדעית. את המשרות הללו מאיישים דווקא אזרחי חוץ, לעיתים קרובות סינים והודים, מדינות שאזרחיהן מתייחסים ברצינות רבה לעיסוק במדע ובטכנולוגיה.

אם הספרות עוסקת בנושאים אנטי רציונאליים ואנטי מדעיים, אולי זה משום שהסופרים של ימינו משקפים את מה שהם רואים סביבם? כך נוצר מעגל סגור, וזאת דווקא בעולם שבו אנו זקוקים יותר מתמיד למדענים, כדי שנהיה מסוגלים להתמודד עם שפע הבעיות האקולוגיות המאיימות עלינו.

 הסופר ג'ף ריימן טען במניפסט שפירסם, שעל סופרי המדע הבדיוני המודרני לחזור לעתיד הקרוב ולהתעלם מרעיונות של עתיד רחוק כמו טיסה במהירות האור שלדעתו הם פנטזיות בדיוק כמו פנטזיות הכישוף של הרי פוטר ודומיו . . לדעתו רעיונות אלה גורמים להתעלמות מהבעיות הנוכחיות של המין האנושי, כמו התחממות כדור הארץ. התעלמות מכך היא בגדר בגדר בגידה במדע הבדיוני האמיתי.

•••

מה יכולות להיות ההשלכות של ההתעצמות האדירה של קהל קוראי הפנטזיה? האם בעוד עשר־עשרים שנה ניווכח בקיומו של מחנה תרבותי גדול של מאמינים בכישוף ובפגאנים שילחמו בתומכי החשיבה המדעית? אנשים שיטענו שהמדע והטכנולוגיה הם שגורמים להתחממות כדור הארץ, ורק כישוף "ירוק" וחזרה לחיקה של אמא אדמה ולשיטת החשיבה של "המחזוריות הנצחית" שבה הכל חוזר על עצמו לנצח נצחים (המנוגדת לשיטת החשיבה של התרבות המערבית המדעית, לפיה תיתכן התפתחות עתידנית שלא התרחשה בעבר), יכולים להציל את כולנו?

ספרות המדע הבדיוני עשויה לחזור למה שהייתה לפני 80 שנה: עיסוקם של מועטים. רוב קהל הקוראים (או מה שיישאר ממנו) יתמקד בספרי הפנטזיה.

אם בעבר  ציבור חובבי המדע הבדיוני והפנטזיה היה בגדר ציבור גדול אחד שזיהה את עצמו כקהל אחד של סוגי קוראים מקבילים עם תתי קבוצות לכל ת חום עניין בתוכו הרי היום דומה שהנתק והמפריד בין חובבי המדע הבדיוני המדעי טכנולוגי וחובבי הפנטזיה הכישופית רק הולך וגובר כל הזמן.

עם זאת, כדאי לזכור שבשנות ה־90 של המאה הקודמת הייתה בארה"ב התפוצצות מקבילה של ספרי אימה לילדים שרובם נכתבו בידי סופר אחד, רוברט לורנס סטיין. הם גברו בזמנם על כל ז'נאר אחר (רבים מהם אף תורגמו לעברית, כמו "הבובה שקמה לתחייה", 1998, "הדחליל מתעורר בחצות", 1996 — שניהם בסדרת "צמרמורת" בהוצאת הד ארצי) ולבסוף נעלמו כלעומת שבאו.

 

ואולי צפוי גורל דומה גם לספרות הפנטזיה שהעיסוק בה יגיע לשיא כזה עד שיימאס גם על קהלו? אחרי הכל, כמה אפשר לקרוא ולשוב ולקרוא בספרי הארי פוטר ושר הטבעות וחיקוייהם?

 

קישורים רלבנטיים

 

גרגורי בנפורד על השתלטות הפנטסיה  

הכל בגלל יודה : יובל בן עמי על שלטון הפנטזיה

 

 

מדע בדיוני בלי העתיד

 

ג'ף ריימן מניפסט המדע הבדיוני

 

 

 

ספרות אנטי אפוקליפטית

 

 

דורה קישינבסקי על הקוסמת מן הכוכבים

כל מה שרצית לדעת על כישוף למתחילים ולא היה לך את מי לשאול

 

מי גנב את המדע הבדיוני  שלי :דיון על הכתבה בפורום מדע בדיוני

 

 

 

דיון על המאמר בפורום כיפה

 

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • פיליפ  ביום אוגוסט 12, 2007 בשעה 8:20 am

    לא צריך את הארי פוטר כדי לקבע אמונות תפלות, בשביל אלו יש לנו את הדת, ומערכת החינוך כבר דואגת לטפטף צורות חשיבה אי רציונאליות במוחותיהם של ילדינו כבר מגיל צעיר מאוד.

  • מספר 666  ביום אוגוסט 12, 2007 בשעה 9:33 am

    לעשות שום דבר ל"אופנתי " לזה מסוגלת המדיה וסדרות כמו "הארי פוטר ".
    האופנה יכולה להיות קצרת ימים אבל היא גם יכולה להיות ארוכת ימים ולהוליד אופנות אחרות קיצוניות יותר בהמשך ואלו מצידן כבר יצרו גל תרבותי סוחף שלם .

  • אורי א.  ביום אוגוסט 12, 2007 בשעה 9:58 am

    את העובדה שספרות פנטסיה מסחרית היא תסמין של חברת השפע. היא בידור זול, נוסחתי, פשוט. אבל פנטסיה מקורית – וזו סוג הםנטסיה שאני משתדלת לכתוב – מלמדת אותנו מי אנחנו, מה הגבולות שלנו, במציאות שלא חדלה לבלבל את הזהות שלנו. מדע בדיוני, לעומת זאת, מספר לנו על העולם, מה יקרה איתן אם וכאשר. אבל עולם יש לנו יותר מדי, הוא מגיע מכל כיוון אפשרי, כל יום חדש מביא איתו אם וכאשר אחרים.
    אתה מוזמן לבוא לקרוא את הבלוג שלי. תמצא שם מחשבות על סוף העולם.

  • מספר 666  ביום אוגוסט 12, 2007 בשעה 10:09 am

    לשום מילה שנאמרת כאן ,למרות שזה כתוב יפה .
    גם ספרי מדע בדיוני יכולים לספר לנו הרבה על עצמנו ולא רק על העולם מסביב .
    וההפרדה וההנגדה המוצגת כאן היא בלשון המעטה סטריאוטיפית .

    מה שנכון הוא שהיום האופנה היא לכתוב ספרי פנטזיה ולא מדע בדיוני .
    כשסופרים נחשבים פחות או יותר
    הגר ינאי או שמעון אדף או ניר ברעם יפנו לז'אנר הפנטסטי הם יכתבו פנטזיה לא מדע בדיוני גם בגלל שהם יודעים שזה מה שאופנתי כיום בחו"ל והם הולכים בעקבות
    אופנות רווחות ובו בזמן יוצרים אופנה כזאת בישראל הודות לתשומת הלב התקשורתית שהם מקבלים ( ואני לא אומר את זה לחובתם, אחרי הכל אני עצמי מהווה חלק מתשומת הלב התקשורתית הזאת )
    בישראל אני מנחש מרבית הסופרים הצעירים שכותבים היום סיפורים םנטסטיים יכתבו פנטזיה לא מדע בדיוני .גם שמשום שאחרי הכל זה קל יותר לא צריך לבצע יותר מידי תחקירים מדעיים וכו וגם בגלל שהאופנה ורוח הזמנית היא בכיוון הזה.

  • אייבי ויילר  ביום אוגוסט 12, 2007 בשעה 10:52 am

    סדרת צמרמורת עדיין מאוד פופולארית בקרב צעירים אצלי בספרייה ובכלל יש ביקוש די גדול לספרים "מפחידים"

  • מספר 666  ביום אוגוסט 13, 2007 בשעה 7:01 am

    תודה על התגובה המפורטת אבל פחות או יותר את מאשרת את טענותי הופעה של קבוצה גדלה והולכת שטוענת שהמדע הוא מסוכן .השאלה היא קבוצה זאת לא תגיע למימדים של קיצוניות שיטענו שכל מדע הוא מסוכן ועדיף לחזור לימים הישנים והטובים של כישוף ירוק .ובהחלט נכון שגם הדת יכולה להביא למצב זה .
    ולא הייתי קורא לג’רלד גרדנר “מדען ” אם עשית עבודת מחקר על הויקאנים את צריכה לדעת שאפילו בויקה מודים שמר גרדנר חשוד כמי ששיקר וסילף את כמה ממקורותיו .בשם מטרה טובה כמובן .

  • רוני  ביום אוגוסט 13, 2007 בשעה 11:49 am

    אני מפנה אותך לדיון קצר, אך מפורט, שנערך בנושא בפורום טולקין:
    http://tinyurl.com/3aq4vs

  • wander  ביום אוגוסט 13, 2007 בשעה 5:42 pm

    666 (
    מספר מצוין) – בדומה למה שאמרתי לאיל, אתה מוזמן להראות לי איפה בפוסט הזה טענתי שהמדע הוא מסוכן, קל וחומר שכל סוג של מדע הוא מסוכן. אני מאמינה, כפי שאמרתי, שהמדע הוא כלי מופלא שיש להשתמש בו בתבונה; מה שמסוכן בפרקטיקה המדעית אינו המדע כשלעצמו, אלא האנשים שמנצלים אותו כדי לזרוע הרס. אם התנגדות למעשים של אנשים חסרי מצפון וחסרי אחריות היא לשיטתך התנגדות למדע – כל מדע שהוא – אינני מסכימה איתך.

    לגבי גרדנר – אני מכירה היטב את המחלוקת שאופפת עד היום את ספריו. נכון שבמקרים מסוימים הוא העלה טענות שלא היה להן בסיס מוכח, ודיבר מהרהורי ליבו, לצד הבאת אזכורים ממחקרים לגיטימיים (הוא לא המדען הראשון, אגב, ולא יהיה האחרון, ש”עזרו” קצת לממצאי המחקר שלהם בדרכים שונות, אבל זה לוויכוח אחר); זו לא היתה הנקודה שלי. הנקודה היא שגרדנר, שמשתייך כביכול לקבוצה שאתה מתייחס אליה כ”אנטי-מדעית”, ראה את עצמו כאיש מדע. הוא רחש כבוד כה רב למדע, שהרגיש צורך לחזור שוב ושוב בספריו על העובדה שהוא למעשה מבצע מחקר (מסולף או לאו, זה לא רלוונטי כרגע). במילים אחרות, האנשים ה”ירוקים” שאתה חושש שהם אויבי המדע, מבקשים לנקוט באותם כלים מחקריים שבהם נוקטים אנשי המדע, רק שהמטרות שלהם שונות. הם לא מתנגדים למדע, הם מתנגדים לאנשים שמקדשים את המדע במקום לקדש את החיים.

    אגב, גם אליסטר קראולי – אחת מדמויות המפתח בהיסטוריה של המאגיה המודרנית – חשב שהכישוף הוא מדע לכל דבר. אני בספק רב אם אפשר לקרוא לכתבים שלו “מחקר מדעי”, היות שהם מעורפלים (אם לא הזויים) ואינטואיטיביים בצורה קיצונית. ברם, זה מוכיח שמשום מה, אנשי המאגיה מכבדים את המדע הרבה יותר משאנשי המדע מכבדים את המאגיה. אין לי ספק שגם האנשים ה”ירוקים” של היום הם לא אויבי המדע – נהפוך הוא. הם מאתגרים את המדע לעשות יותר כדי להועיל, מאשר להזיק. אשאל שוב – האם זו לא נראית לך שאיפה חיובית?

  • מספר 666  ביום אוגוסט 13, 2007 בשעה 5:44 pm

    בפוסט שלך
    את כתבת :”שאותם מדענים שבשמם אתה מדבר לוקים בפחד בלתי רציונלי מפני כל שביב של רוחניות. הפחד הוא ששבירת הדיכוטומיות המסורתיות של רגש/רציו, טבע/מדע תאלץ את אנשי המדע להבין שהמדע והכישוף לא כל כך שונים זה מזה. שניהם מבוססים על הרצון להבין את כוחות הטבע, ולבצע בו מניפולציות. זה באמת כל כך משנה אם הדבר נעשה עם מטאטא או עם מבחנה”
    נראה שאינך מבינה כלל מה זה מדע . תפקידו של המדע הוא להטיל ספק בכל דבר בחיפוש אחרי האמת על פי כללי מדוייקים ,ובנתיים המכשפים השונים למיניהם ולדורותים לא הצליחו להוכיח טענות מסויימות שלהם בעיני אותם המדענים ולכן לא מתייחסים אליהם ברצינות .ברגע שיוכיחו את הטענות הללו יתייחסו אליהם אבל זה עוד לא קרה.

    איני טוען שויקה היא אנטי מדעית. וודאי שלא יותר מהנצרות הפאונדמנטליסטית
    לגבי גרדנר ,אין לגביו שום ויכוח .הוא לא היה “מדען ” משום סוג שהוא הוא היה המיסד של אמונה כמו רון הבארד שגם הוא ייסד אמונה בשמם של עקרונות מדעיים שונים שהיו מוכרים רק לו ולא לאף אחד אחר כמקובל אצל מיסדי אמונות
    נכון הוא שאין לי אישית שום אהדה כלשהיא לרעיון המחזוריות הנצחית שבגרסאותיו הקיצוניות מדבר על כך שהכל חוזר על עצמו לנצח נצחים באין ספור מחזורים ללא אפשרות להתפתח ולחדש במשהו ,אחת הסיבות שהתרבות המונתיאיסטית גברה בקלות כזאת על התרבות הפגאנית הקדומה היא אני חושד הסלידה והעייפות מהרעיון הזה שהכל חוזר על עצמו שוב ושוב ללא מטרה שהיא אלא רק על מנת לחזור על עצמו ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב והאדם אינו יכול אלא לחזור שוב ושוב ושוב ושוב ושוב על תפקיד שנקבע לו לנצח נצחים .

    אכן רעיון מעורר תיעוב ובוז.
    לפי הטקסט אני מבין שאת אשת מאגיה בעצמך או עוסקת בכך .האם אני צודק ?

  • wander  ביום אוגוסט 13, 2007 בשעה 5:46 pm

    שאינך מבין כלל מה זה מאגיה. מטרת המאגיה אינה להוכיח טיעונים, אלא ללמוד את חוקי הטבע בצורה חווייתית, ולא רק שכלית, ולנסות לגרום לשינוי במציאות באמצעות כוח הרצון והתודעה. המנגנון שמאפשר מבחינה תיאורטית את השינוי הוא הקשר שבין כל הדברים הקיימים, האופן שבו כל דבר יכול להשפיע על כל דבר אחר, העיקרון שמכונה גם בשם Interconnectedness; תיאוריית הכאוס ומכניקת הקוונטים מתייחסות בדיוק לאותו רעיון. יש לה בסיס מיסטי, אבל זה כבר עניין של אמונה, ולא חסרים מדענים שהם גם דתיים.

    בנוסף, נראה לי שאינך מבין כלל מה זה וויקה. אין שום קשר בין רון האברד לבין ג’רלד גרדנר. רון האברד הוא גורו שהגה כת, וכמו כל כת היא נוהגת בשיטות של טרור פנימי, בדלנות והתנתקות מהסביבה, שמירה על סודות וסינון קפדני של מועמדים. בוויקה אין גורואים, אין ספר או מקבץ כתבים של אדם אחד שכולם חייבים לפעול לפיו, וכל אחד מוזמן או מוזמנת ללמוד את הנושא, להתנסות ואפילו לייסד מסורת משלו או משלה. המסורת הגרדנריאנית (ע”ש גרדנר) היתה רק הראשונה בשורה של מסורות וויקניות, וכל המסורות חיות בשלום זו לצד זו. אין שום מניעה לעסוק במאגיה וויקנית בדרך שנראית לך, ואיש לא יגדיר עבורך את האופן שבו אתה פועל כמכשפה. במקביל, מרבית המכשפות הוויקניות בעולם הן מכשפות הפועלות באופן עצמאי ולא משתייכות לשום קבוצה, ובוודאי שלא נתונות לשום מרות של גורם חיצוני כלשהו.

    לגבי הטלת הספק: אם המדע מטיל ספק בכל דבר, הרי שעליו להטיל ספק גם בעצמו ובשיטות שבהן הוא נוקט. אחרת אין לעבודה הזו כל ערך. אני נזכרת בתחום המדעי שנקרא פרנולוגיה, התאוריה שטענה כי ניתן לקשר בין מבנה הגולגולת לבין אישיותו של האדם ותכונות האופי שלו. החוקרים של המאה ה- 19 טענו שמדובר במדע מדוייק ובאמת מוחלטת שלא ניתן להטיל בה ספק. כמה תיאוריות מדעיות יש היום, שבעוד 30, 50 או 100 שנה נדע שהיו שגויות ומופרכות מעיקרן?

    לבסוף – לגבי החזרה שוב ושוב על אותו העניין, נראה לי שהמשפט שבו תיארת את עיקרון המחזוריות הוא מחזורי הרבה יותר מהעיקרון עצמו. אבל לגופו של עניין, הרעיון של מחזוריות נצחית הולך יד ביד עם מודל הספירלה – תנועה מחזורית והתקדמות בו זמנית. מדוע כל כך קשה לך לקבל שיכולה להיות תנועה מעגלית *וגם* לינארית, בו זמנית? עונות השנה מתחלפות בקביעות, בתהליך מחזורי, ועם זאת השנים חולפות בקו זמן לינארי. אנשים נולדים, מתים ושוב נולדים בתהליך מחזורי, ועם זאת בכל פעם אלו הם אנשים חדשים. המחזוריות אינה מונעת את הקידמה, כפי שהקידמה אינה מבטלת את המחזוריות. הן פשוט קיימות זו לצד זו. מה כל כך מעורר סלידה בזה בעיניך? מדוע יש לך בוז כה תהומי כלפי האופן שבו החיים עלי-אדמות מתנהלים?

    לגבי החיים האישיים שלי – נאמר רק שיש לי ניסיון בעבודה עם קבוצות פגאניות במסגרת המחקר שלי, ושגיליתי שמדובר באנשים נעימים, רציניים, משכילים ובעלי כבוד כלפי אנשים אחרים. מכשפה אחת שפגשתי היתה מדענית בעלת דוקטורט וניסיון של עשרות שנים בתחומה, שעסקה במחקר חשוב ביותר בתחום הרפואה. היא יכלה לכבד הן את המדע והן את המאגיה ולא סברה שאחד מהתחומים מאיים על קיומו של השני. חבל לי שאינך מסוגל לראות זאת בעצמך.

    אגב, אם הרעיונות שלי מעוררים בך תיעוב ובוז, אתה מוזמן לעזוב .

  • מספר 666  ביום אוגוסט 13, 2007 בשעה 5:48 pm

    הרעיונות שלך לא מעוררים בי תיאוב ובוז .הם מעוררים עניין .ואין צורך לנסות להקצין כל הזמן את מה שאני אומר אבל כנראה שאני מרגיז אותך .
    אולי כדאי להסביר :רעיון המחזוריות הנצחית בצורתו הפגאנית הקיצונית כפי שנוסח בידי היוונים ואחרים קובע שכל מי שחי אי פעם יחזור ויחיה אין ספור פעמים במחזורים שונים של היקום.דהיינו סוקרטס יחייה וישפט וימות ברעל אין ספור פעמים .
    ללא שינוי
    אכן רעיון מאוס מעצם טבעו שקובע למעשה שאין לנו שום בחירה ושום אפשרות לשנות שום דבר אלא כבולים בידי גורל בלתי משתנה שחוזר על עצמו אין ספור פעמים .
    זאת אגב כמדומני התזה הפגאנית של בטלסטאר גלקטיקה” בגירסתה החדשה כפי שהוצגה באחד הפרקים שבו רואת עתידות מספרת לנשיאה שכל מה שהם עוברים כעת כבר קרה בעבר ושוב ושוב . שיטה מצויינת לחיסול כל מתח שהיה בפרקים .אם כל מה שמתואר בכל פרק כבר קרה למה זה צריך לעניין אותנו מה יקרה בהמשך ? ההנחה היא אם כך שלדמויות אין בחירה חופשית .
    התזה המונתאיסטית קובעת שכל אדם יכול יכול להביא לשינוי בגורל היקום ולהביא עתיד שיהיה מזהיר יותר ושונה מכל מה שהיה בעבר .
    אני מפשט את זה כמובן אבל אלו הם פחות או יותר פני הדברים.
    לגבי הכישוף אני מקבל מקבל את התזה שלך שיתכן שיש כאן משהו ,אבל איפה ההוכחות ?
    “ייתכן” אינו מספיק כדי לקבל משהו וכל המחקרים שנעשו עד כה בנושא לא מצאו שום ביסוס לטענות המכשפים לכוחות על טבעיים אם כי בהחלט נמצא שיש להם יכולת השפעה עצומה “כישופית ” בקהילות שקבלו את קיום כוחותיהם כדבר מובן מאליו .אבל משום מה כוחותיהם היו אפקטיביים לעין ערוך פחות או לא אפקטיביים בכלל בקהילות שהיו ספקטיות מכלתחילה .
    אגב כל המחקרים שבוצעו בעשרות השנים האחרונות לגבי קיום כוחות על טבעיים לא הצליחו למצוא לכך שום ביסוס למרות התקוות הגדולות שהיו בשנות החמישים והשישים עם ריין ושות’ .
    והנושא הפך בשנים האחרונות למוקצה בעולם המדע בגלל הכישלונות האלו לא בגלל שהייתה דעה קדומה מכלתחילה .
    זכורני שלפני כשנה הייתה כתבה גדולה בהארץ עם מדענית שניסתה במשך שנים להוכיח את נושא העל טבעי אחת ולתמיד .אבל למרות כל רצונה הטוב היא נכשלה היא לא הצליחה להוכיח כלום ונאלצה לנטוש את הנושא במפח נפש.

  • מספר 666  ביום אוגוסט 13, 2007 בשעה 6:27 pm

    זה שפגשת פגאנים ומצאת שהם " ואנשים נעימים, רציניים, משכילים ובעלי כבוד כלפי אנשים אחרים. מכשפה אחת שפגשתי היתה מדענית בעלת דוקטורט וניסיון של עשרות שנים בתחומה, שעסקה במחקר חשוב ביותר בתחום הרפואה" זה יפה מאוד .
    אבל היית מוצאת אותו הדבר בדיוק אם היית הולכת לחוגי המדע הבדיוני , או לחילופין ל חסידי ברסלב וחב"ד שגם אצלהם יש אנשים שהם בעברם מדענים .
    זה שהם כאלה וכאלה לא אומר ולא כלום לגבי תקפות או אי תקפות אמונותיהם .

טרקבאקים

  • מאת ואן דר גראף אחותך ביום אוגוסט 12, 2007 בשעה 5:12 pm

    מדי פעם מתפרסם במדיה על סוגיה השונים מאמר שכל כך מקומם אותי, שאני מסוגלת לקשקש על כך שעות באוזני קורבנות קטנים וחסרי ישע שנאלצים להקשיב לי….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: