האיש שיצר את פטריק קים

 
 
 
 
 להלן :חלק נוסף בפרוייקט פטריק קים וספרות הריגול הישראלית .פרופסור גילעד מורג חוקר ספרות עברית בכיר בהווה יצר בעברו הרחוק את איש הקראטה מסוקס האצבעות פטריק קים תחת השם הבדוי "ברט ויטפורד ".
להלן דיון מקיף עליו  על האיש ועל הקריירה שלו כסופר ספרות קלה וגם כחוקר ספרות עברית בכיר בארה"ב  .

הפרופסור לספרות עברית גלעד מורג הוא דמות ידועה למדי בקרב קהיליית חוקרי הספרות העברית בארץ ובחו"ל כחוקר יצירתם של א.ב. יהושע ועוד כמה סופרים ישראלים אחרים ,וכאחד הבולטים שבין המרצים והחוקרים של ספרות עברית בארה"ב.
לקהל הישראלי הרחב הוא לא ידוע לחלוטין גם מאחר שרוב מחקריו  על ספרות עברית אף לא פורסמו בעברית .
מה שידוע רק למעטים הוא שמורג יצר בצעירותו בעולם אחר ובשלב אחר של חייו את אחת הדמויות הידועות ביותר של הספרות הקלה הישראלית ,את הסוכן הקוריאני המסוקס פטריק קים .
לכאורה שני השלבים האלו בחייו נראים כלא משתלבים לחלוטין . מה לחוקר של א. ב. יהושע ודוד גרוסמן הדמויות הבולטות ביותר בספרות הישראלית החדשה ולפטריק קים הדמות הבזויה והנחותה מספרי הכיס ?
להלן ראיון עם מורג שמנסה לענות על השאלה הזאת .

איך היגעת לפטריק קים ?

פרופסור גלעד מורג : לפני זמן-מה (2.5.07), רואיין הסופר אגור שיף במוסף ’’ספרים’ של ’’הארץ.’’ לשאלה, ’’מהי הדמות הספרותית שהשאירה עליך את הרושם החזק ביותר?’’ השיב: ’’הייתי רוצה לענות ללא היסוס רסקולניקוב, או מרסו ב’’הזר’’ של קאמי. אבל רגע: האמת שב-45 שנות קריאה עוד לא נתקלתי בגיבורים ספרותיים שעוצמתם משתווה לזו של פטריק קים וביל קארטר.’’ חודשיים לאחר מכן, אתה מתקשר, מוסר שאתה מתכונן להעלות על האתר היפה שלך נוסח מורחב של המאמר על סידרת פטריק קים, ומציע שאף אני אכתוב משהו על הדמות והסידרה. אני מחייך ומשתאה: מניין החיוּת של הדמות הזאת שנוצרה בדמיונו של סטודנט צעיר בראשית שנות השישים של המאה שעברה והממשיכה להדהד בתרבות של העשור הראשון של המאה החדשה? על אף שהצטבר אצלי אוסף גדול, ובוודאי לא שלם, של התייחסויות אל פטריק קים בעיתונית, בספרות, ובפירסומת במשך למעלה מארבעים שנה, עבורי התשובה על השאלה הזאת נשארת עלומה. אני יכול רק לספר על הולדתה של הסידרה ועל הקשר הרחב יותר שהיה לי עם הוצאת ’’רמדור’’. מן הספר שכתבת למדתי שהרבה מן הדברים כבר ידועים לך, אבל אחזור עליהם קצת בהרחבה כאן.
כידוע לך, אני משמש כבר שלושים שנה כפרופסור לספרות עברית באחת האוניברסיטאות במערב התיכון של ארצות הברית. במסגרת עבודתי, אני עוקב אחרי זרמים ומגמות בספרות הישראלית ומפרסם מאמרי מחקר מלומדים בכתבי-עת אקדמיים מכובדים. אך בסיתרה של איזו פינה משועשעת בלבי אני יודע היטב כי כל מחקרי האנאליטיים והגיגי התיאורטיים לעולם לא ישתוו בעוצמת רישומם למעלליו ומהלומותיו של פטריק קים, שאת ספרי קורותיו הראשונים כתבתי עבור הוצאת ’’רמדור’’ לפני הרבה מאד שנים.
בשנת 1962 השתחררתי מצה’’ל, נרשמתי ללימודים באוניברסיטה העברית, וגיליתי למורת רוחי שכדי לחיות צריך גם להתפרנס. לאחת משיחות הרעים שהתגלגלו על הדשא בקמפוס של גבעת רם נקלע אז בחור שסיפר כי הוא שוקד על תרגום הרומן הארוטי, ’’הרפתקאותיה של פאני היל’’, ליידיש. הוא שיעשע את כולנו בתיאור הבעיות הלשוניות בהן נתקל במהלך מאמציו להסב את פרשיות הזימה של העלמה היל מן האנגלית הוויקטוריאנית לשפתם של סבא וסבתא. הקשבתי, צחקתי, וחשבתי: אולי זו הדרך. ירדתי העירה, ובאחד הדוכנים לספרים משומשים העתקתי מספר כתובות של הוצאות ספרי-כיס זולים בארץ. לכולן שלחתי מכתבים בהם אני מצהיר על נכונותי לשמש כמתרגם.

היחיד שנענה היה אורי שלגי מהוצאת ’’רמדור’’, שהזמין אותי לפגישה בדירתו ברחוב החשמל בדרום תל-אביב, ממנה ניהל אז את בית ההוצאה שהיה מוכר אז לכל נער עברי בזכות ספרי ’’ביל קרטר’’, שמהם למדנו כולנו לשלוף.
הגעתי לפגישה מצוייד ברשימה של ספרי מתח קלאסיים שעל תרגומם ביקשתי להמליץ. שלגי חייך בסלחנות והסביר כי עקב אמצעיו המוגבלים הוא אינו נוהג לרכוש זכויות על ספרים קיימים. ’’אולי נגיע לכך באחד הימים,’’ אמר וידע מה הוא אומר, ’’אבל בינתיים אני מחפש אנשים שיכתבו את הדברים בעצמם.’’
’’אבל מה עם ביל קרטר?!’ נזדעקתי.
שוב אותו חיוך מתחת לשפם. ’’את הספרים הראשונים של ביל קרטר כתבתי בעצמי. היום יש לי מישהו אחר שכותב אותם. אבל עכשיו קראטה מתחיל להיות באופנה ואני מחפש מישהו שיכתוב ספר על הנושא. חושב שאתה מסוגל?’’
קיבלתי על עצמי את המשימה.

 

 

בתחנה המרכזית קניתי ספר קראטה משומש, ובאוטובוס החוזר לירושלים התחלתי לתוות לעצמי את דמותו של הגיבור עליו אכתוב: סוכן סי-אַיי-אֵיי ענק שמוצאו מעורב. מאמו הקוריאנית ירש את כשרונו לאמנות הלחימה המזרחית, ומאביו האירי ירש את החיבה לויסקי מאותו מוצא. הגעתי לדירת הסטודנטים שלי בקרית יובל והתחלתי לכתוב. גיליתי ששנים של קריאה נאמנה בספרי מתח, הרפתקאות ואהבים הותירו בי משקעים רבי תועלת. גם דימיון נעורים פרוע הוסיף לא מעט על נסיוני הצנוע. מקור ההשראה העיקרי היה ג'יימס בונד שהיה אז בשיא זוהרו הספרותי ובראשית הקריירה הקולנועית שלו7. אבל את השכלול הטכנולוגי של אמצעי הלחימה שהועמדו לרשותו של בונד החלפתי במיומנות הקראטה המופלאה ובכוחו הפיזי האדיר של פטריק קים. הענקתי לו כפות ידיים מסוקסות (כן, בעוונותיי, הביטוי הוא שלי), חזה מתנשא כשני לוחות נחושת מרוקעים (אם אני זוכר נכון), שרירים משורגים המתרוצצים כארנבות מבוהלות תחת עורו השחום (מתוך תיאור אל מרים משקלות אגדי שקראתי בילדותי ב’’הארץ שלנו’’), ורצף מרנין של הרפתקאות אהבים (ההנחיות של שלגי בעניין זה: ’’אל תקמץ. כתוב מניסיונך ומצבאות זרים’’).

 

.

 

 

 העלילה התחברה כמו מעצמה ורק ספר תרגילי הקראטה היווה אכזבה. הדברים שתוארו בו היו הרבה פחות דרמטיים ופחות אלימים ממה שראיתי בעיני רוחי כך שנאלצתי להמציא עבור פטריק תאורי ביצועים ושמות תרגילים שאין בהם כל קשר לתורת הקראטה האמיתית.
כעבור מספר שבועות הבאתי את כתב-היד לשלגי. הוא קרא, אמר כי טוב, והציע לי לעשותו ראשון בסידרת ספרי פטריק קים שיופיעו אחת לחודשיים. כל ספר היה חייב להיות באורך של 8 גליונות דפוס שהפכו ל-160 עמודים. עד מהרה למדתי לחשב את מספר המחברות שהיית צריך למלא על מנת לעמוד במכסה הזאת. אינני זוכר כמה קיבלתי אז עבור כל ספר, אבל בעית הפרנסה נפתרה. וכיון שהיה חשוב לשלגי לטפח את האשליה שאלה הם ספרים מתורגמים, הגה את השם ’’ברט וייטפורד’’ כמחבר הסידרה, בעוד ששמי (בחילוף האות האחרונה) הוצנע בשם המתרגם הבדוי: ג. מור.
איני זוכר בדיוק כמה כתבתי , אבל להערכתי כתבתי בסביבות תריסר ספרי פטריק קים מלאים וכמחצית המספר הזה של החוברות היותר קצרות.

זהו, בקיצור, סיפור לידתה של סידרה שעמידתה הממושכת במבחן העתים והעטים היא בהחלט תופעה מעניינת. בין 1963 ל-1966, השנה בה יצאתי ללמוד בארה’’ב, הייתי המחבר היחיד של ספרי פטריק קים. תחילה רק במתכונת של ספרי כיס, ומאוחר יותר גם במתכונת קצרה יותר של רומנים זעירים. מאז פסק הקשר שלי עם אורי שלגי, אותו למדתי לחבב ולהעריך, ועם פטריק קים, שמשהו מרוחו עדיין רוחש בקרבי. בדוכני הספרים ראיתי כי במשך השנים קם דור המשך של יוצרי אמן הקראטה, אך לא ידעתי מי האנשים שהמשיכו להניע את אבריו הקטלניים עד שקראתי את הספר שלך, ועל כך אני מודה.

ספרי פטריק קים שימשו עבור מרבית הקוראים הישראליים כשער ומגע ראשון עם ארצות אקזוטיות באסיה אפריקה ויבשת אמריקה שעל חלקם אף לא שמעו עד שנתקלו בהם לראשונה בספר "פטריק קים ".ספרי פטריק קים היו הספרים היחידים מכל סוג שהוא שפורסמו בעברית על ארצות שונות ומרוחקות בעולם במהלך שנות השישים והשבעים ובמקרים שונים עד עצם היום הזה.

כ
תוצאה מכך ספרונים אלו היו מקור מידע ראשי ובסיסי לרבים בציבור הישראלי על ארצות אלו . והשפעתם העצומה על התרמילאים הישראלים לאורך השנים בפינות נידחות בעולם אינה ניתנת לתיאור . 

היו נושאים או ארצות שבהם ביקר פטריק קים במהלך הסיפורים שהיית מכין עליהם תחקירים מיוחדים עבור הכתיבה ?
מורג :האם תיחקרתי? האמת, שכן. לא המון, אבל מספיק כדי לספק תשתית. אבל מעולם לא הרגשתי מחוייב במיוחד לעובדות שהעליתי: קצת שיניתי, קצת שיפרתי, והרבה מאד המצאתי.

יוצרו של מצ'יסטה

מצ'יסטה נגד הפירטים השחורים

גלעד מורג כתב כאמור את הספרים הראשונים בסדרה. (לפחות 25 מהם ) בין השנים 1964 ל-1966 אך זאת התארכה והתארכה מעבר לכל המקובל בסדרה של רמדור מאז ביל קרטר.ואליה הצטרפה גם סידרה של רומנים זעירים שאותם כתב.

היו ספרים נוספים שחיברת חוץ מספרי פטריק קים ?
מורג: במשך התקופה שכתבתי את ספרי פטריק קים הגיע לארץ גל של סרטי הרקולס, אורסוס ומצ'יסטה האיטלקיים, ושלגי, בחושו הבריא, הרגיש כי הפופולריות של הסרטים האלה על גיבורי-העל הבידיוניים של האימפריה הרומאית עשויה לשמש גם אותו. הוא ביקש ממני להתחיל בכתיבת סידרה של ספרוני ’’מצ'יסטה.’’ כשהסברתי לו שאין לי מושג במה מדובר, הוציא עשר לירות מקרן הספרות המקצועית שלו ואמר לי ללכת לשני סרטי הדרכה בקולנוע ’’מרכז.’’ אני מודה כי במקום לעשות זאת, מצאתי חבר של אחי שסיפר לי את התוכן של אחד הסרטים ובכסף שקיבלתי משלגי הזמנתי ידידה לסרט שהיה יותר לטעמי. כך שאין לי מושג אם יש דמיון בין מה שכתבתי לבין מה שהתרחש אז על המסכים.

מחוברות מצ'יסטה האלו  שאותם התחלתי לכתוב מאוחר יותר מפטריק קים  כתבתי גם-כן בערך חצי תריסר.

מצ'יסטה משמיד הגלדיאטורים ג'אקומו ברטלי

הסידרה זכתה להצלחה והכתיבה היתה משעשעת במיוחד משום שתיאוריהם ושמותיהם (בשינויים לאטיניים קלים) של כל הנבלים בספרוני מצ'יסטה הראשונים היו מבוססים על מורים מכובדים מן  המחלקה בספרות באוניברסיטת ירושלים .
את הגיבורים הנועזים שהתלוו אל מצ'יסטה לא היה קשה לזהות עם חבר מרעי מאותם הימים.
שלגי, שלא היה מודע לדבר, תהה לא אחת על הביקוש הרב שיש לספרוני מצ'יסטה בירושלים.

משימה אחרת שהטיל עלי שלגי, ושהייתה מהנה במיוחד עבור הצעיר שהייתי אז, הייתה כתיבת שלושה ספרים ארוטיים. את שמו של האחד אינני זוכר, במרכזו של השני עמדה, אכן, הקיסרית תיאודורה, השלישי היה ’’אורגיות בחצר האמיר,’’ שגיבורו, בזוקאי גברתן מליגיון הזרים הצרפתי, היה אז חביב עלי במיוחד. אני מצטער שאין לי עותק של הספר הזה. מעניין מה הייתי חושב על הטיפוס הזה עכשיו.

כתבת ספרי מדע בדיוני במסגרת הוצאת "רמדור "?

ספרי מדע בדיוני קראתי (באנגלית) אבל לא כתבתי. אני זוכר שכשהנושא הזה עלה באחת השיחות, סיפר לי שלגי שניסה להפיץ ספר אחד או שניים כאלה, אבל לא היה להם ביקוש. הוא שיער אז שלנוער לא הייתה מסגרת התייחסות מושגית מספקת (אני בטוח שהוא ביטא זאת אחרת) כדי להתחבר אל הספרות הזאת. כנראה שהמצב הזה השתנה עם פרוץ הטלוויזיה אחרי 67'.

מה שכן נוסף על שלושת הספרים הארוטיים שהזכרתי, תירגמתי עבור שלגי את שני ספרי ג'יימס בונד הראשונים שאת הזכויות עליהם הוא רכש, ובזה הסתכם כלל יצירתי עבור הוצאת רמדור.

( הערה :בהוצאת רמדור יצאו לאור שני ספרי ג'ימס בונד "בשירות הוד מלכותה " ו"התמנון ". על הראשון לא מופיע שם מתרגם אך לדברי פנחס דנצינגר (פ.דן ) הוא המתרגם .ושמו כ"פ. דן " מופיע  כמתרגם הספר שני "התמנון ".

יתכן שספרי ג'ימס בונד שאותם תרגם מורג לא יצאו לאור בסופו של דבר אולי בגלל שכבר יצאו לאור בהוצאות אחרות בעברית  ,או שאחרי הכל יש כאן איפה שהוא טעות בייחוס של הספרים שכן הופיעו ) . 

מה דעתך על מקומה של הספרות הקלה בתרבות היום ?
 מורג :אני ממשיך לקרוא את מיטב סופרי המתח והריגול. עבורי, אין ניקויי ראש טוב מזה לפני השינה. אין ספק כי לספרות בידור יש מקום חשוב, אם כי שונה, בתרבות מאשר לספרות יפה. האחת שואפת לאמת את הקורא עם המציאות והשנייה חותרת לשחרר אותו ממנה לזמן-מה.

גם ההזמנה שלך לחזור ולהרהר בפטריק קים החזירה אותי לרגע למציאות שכבר איננה .

חוקר הספרות הישראלית

קובץ מאמרים על הספרות העברית החדשה ,כולל מאמר של גלעד מורג.

לבסוף נטש מורג את הכתיבה ועבר ללמוד בארה"ב ונעשה לבסוף למרצה וחוקר ידוע של ספרות עברית  החדשה וכותב רבות על סופרים כמו א. ב. יהושע  שהוא נחשב לאחד החוקרים החשובים ביותר שלו כיום  ובין השאר פירסם שני מאמרים חשובים על ספרו "מסע אל תום האלף " ,  דוד גרוסמן,עמוס עוז,יצחק בן נר , עמליה כהנה כרמון ,  ודוד שחר ונושאים כמו השואה בספרות העברית והערבים בספרות העברית.

בהחלט חומר שונה מאוד מפטריק קים.אבל עד כה הוא לא פירסם אף ספר מחקרי שלם בנושאים אלו .

מורג את הקריירה שלי בניתי לא על ספרים כי אם על מסות ומאמרי מחקר, כולל מאמרי מפתח על דמות הערבי בספרות הישראלית ועל ההתמודדות עם השואה בספרות העברית החדשה

מה אתה חושב  על מצב חקר  וביקורת הספרות העברית כיום  ?
מורג: מצבה של ביקורת הספרות במוספי העתונים אינו  מזהיר. בהרבה מקרים היא גם חובבנית וגם יומרנית. לעומת זאת, חקר הספרות באוניברסיטאות הישראליות הגיע לרמה מקצועית גבוהה. יש אולי התרכזות-יתר בסופרים עכשוויים תוך הזנחה מסוכנת של סופרי העבר, דבר שבו גם אני חוטא.

מה דעתך על מצב הספרות העברית והישראלית כיום ?
.מורג :לדעתי  הספרות העברית נמצאת עתה בתקופת פריחה. יש קבוצה נכבדה של סופרות וסופרים טובים, וקומץ קטן שיצירתם מעמידה אותם בשורה הראשונה של סופרי העולם. בין אלה מעניינים אותי במיוחד א’’ב יהושע, שעליו פירסמתי הרבה, ודוד גרוסמן, שגם עליו כתבתי לא מעט. סופר קצת יותר ותיק שכבר לא חי הוא דוד שחר, ששלושת הספרים הראשונים של ’’היכל הכלים השבורים’’ שלו מהווים יצירת מופת נדירה. אני גם עוקב בענין רב אחרי התפתחותה של גבריאלה אביגור-רותם העשויה להפוך לסופרת המובילה של הדור החדש.

מה דעתך על סופרי הספרות הצעירה בישראל אתגר קרת ושות'  ? אתה קורא אותם ?יש לך הערכה כלשהי על הכיוונים שאליהם פונה  הספרות הישראלית כיום?
מורג : לספרות היום פנים כה רבות עד שבאמת לא ניתן לעשות הכללות. לי עצמי, אין עניין רב בסיפורת" הרזה" שהיא, ברוב המקרים גם סיפורת דלה. את אתגר קרת אני קורא ונהנה, אבל אני מסכים עם מי שהשווה אותו לפסנתרן מחונן שמנגן באצבע אחת. בעיני יש הבדל מהותי בין סיפורת המתארת מצב אנושי מסוים לבין זו המתמודדת עם מערכת מורכבת של מצבים כאלה. אם תשווה ספר של קרת לספר של גבריאלה אביגור-רותם, למשל, תבין למה אני מתכוון. 
מכל מקום, בתקופה זו של חיי אין בי רצון להקדיש זמן ומחשבה ליצירות שאין בהן איכות אמנותית גבוהה. שינוי קטן שחל בי מאז ימי פטריק קים.

הקריירה של פרופסור גלעד מורג היא מעניינת וגם נותנת חומר למחשבה .זהו חוקר ספרות עברית בכיר ומכובד שפועל רוב הקריירה שלו בארה"ב ורובם המוחלט של המאמרים שלו על הספרות העברית פורסמו באנגלית ולא בעברית .
כך שמצד אחד הוא תורם רבות להכנסתה של ספרות זאת לתודעה של הקהילה אקדמאית בארה"ב . נראה שהוא דוגמה מהלכת להתפתחות הגלובליזציה התרבותית בכך שהוא סוכן של תרבות בשפה אחת בשפה אחרת דומיננטית . .
אבל יש לכך מחיר : פרופסור מורג  ניתק את עצמו מהזרם החי של הקהל המשכיל של קוראי הספרות העברית בישראל שרובם המוחלט , להוציא כמה עשרות חוקרי ספרות עמיתים , אינו מודע כלל למאמריו האקדמאיים באנגלית ולרעיונותיו השונים לגבי הספרות העברית.
אם הוא יזכר בעתיד בישראל ניתן לנחש שזה יהיה אך ורק בגלל פטריק קים.

 נספח :מאמרים בעברית של גלעד מורג

בעברית הופיע מספר מצומצם ביותר של מאמריו של גלעד מורג בחקר הספרות העברית או הכללית .רובם המוחלט  של מאמריו הופיעו בשפה האנגלית בלבד .

הנה רשימה שלהם.
0. מורג ערך והוסיף אחרית דבר ל"הנדרסון מלך הגשם " של סול בלו בתרגום אופירה רהט ,הוצאת ספריית הפועלים 1976.
מאמרים של גלעד מורג על הספרות העברית   
1. "אוהבים ויורים :פני הערבים בראי הספרותי " מאזניים ירחון לספרות כרך ס"א גליון 5-6 ,1987. ע' 15-18.
2. "כוחן של קלישאות ": :על "פנתר במרתף " מאת עמוס עוז " עיתון 77 גליון 220, 1996.ע' 20-21, 41.
3. "לא סיפר ישראלי " : מסע אל תום האלף מאת א"ב. יהושע " בתוך מסות על תום האלף :עיונים ברומן של א.ב. יהושע 1999 . ע' 201-210. מבוסס על הרצאה בכנס השנתי של איגוד הפרופסורים לספרות העברית בניו יורק יוני 1998.
4. "מקורות מוסמכים : משמעות בין טקסטואלית ב"עיין ערך אהבה " מחקרי ירושלים בספרות עברית י"ח ,תשס"א , 2001. ע' 341-357 .
מאמר מעניין על הקבלות ביצירתו של גרוסמן ליצירתו של ברונו שולץ ול"אדם בן כלב" של יורם קניוק.
5. "סובלנות עדתית ואחדות לאומית ב"מסע אל תום האלף" מאת א.ב. יהושע" ברית עברית עולמית: כנס 15 (תשסב) ע' 133-139. הרצאה שניתנה בכנס המדעי העברי החמש עשרה באוניברסיטת מילאנו , ספטמבר , 2000.
6. "לשאלת הזהות היהודית בהוראת השפה העברית" Hebrew Higher Education , 2002 no 10 '
7. "הרס עצמי כמאפיין לאומי במר מאני" של א.ב. יהושע "הדואר 82 1, 2003. ע' 16-19.
8. גלות וציון ביצירתו של א.ב. יהושע. הדור השנתון העברי של אמריקה , ניו יורק תשס"ז ,ע' 93-99 .

קישורים רלבנטיים
רזומה של גלעד מורג

גלעד מורג על מסע אל תום האלף של א.ב.יהושע

גלעד מורג בכנס על חקר ספרות השואה  

גלעד מורג על ספרות השואה החדשה

גלעד מורג על דוד גרוסמן ו"עיין ערך אהבה"
גלעד מורג על דוד שחר

גלעד מורג על הוראת עברית בארה"ב

גלעד מורג בספר על הספרות הישראלית

ספרות קלה

 

 

ספרי פטריק קים של "גיל מור " ( גלעד מורג)

 

( הערה ביבליוגרפית לעיתים קרובות במהדורות מאוחרות של הספרים "מופיע שם שונה של "המתרגם" למשל "פ. דן " או "ע.דולג " ( עמוס אריכא ) ולא תמיד ברור אם זאת טעות הוצאה במהדורה המאוחרת ואולי המקורית דווקא.המו"ל שלגי ככל הנראה לא טרח להקפיד בגון אלו .
,בהחלט יכול להיות שבכמה מהספרים שבהם מופיע "ג.מור כ"מתרגם –מחבר " המחבר האמיתי הוא מישהו אחר
.יום יבוא ומישהו מן הסתם יבצע עבודה אקדמאית על מנת לברר על סמך הסיגנון מי המחבר של ספרי פטריק קים שיש חילוקי דיעות לגבי המחבר האמיתי שלהם כתוצאה מיחוסים מבולבלים של ההוצאה במהדורות שונות .
1. תאוות בשרים בסאן פרנציסקו. 1964. ג. מור . מהדורה ב. 1968. מהדורה ג. 1979 "בתרגום פ. דן. הספר שגילה לעולם את איש הקראטה פטריק קים .
2. ." תאוות בשרים בטוקיו. 1964. ג. מור . מהדורה ב. 1968. מהדורה ג. 1979 "בתרגום פ. דן".
3. .המוות אורב בהונג קונג. 1964. תרגום גיל מור. מהדורה ב. 1968 "תרגם פ. דן. ג. 1976. פ. דן.
4. רצח בסגמי. 1964. תירגם גיל מור. ב. 1968. פ. דן. ג. 1976. פ. דן.
5. מזימות בסייגון. גיל מור. 1965. פ. דן. 1969. ג. פ דן. 1976. ?
6. מסתורי מלכודת השטן. ג. מור. 1965. ב. 1970. ?
7. המשימה:תעלת התככים. ג. מור. 1965. ב. 1970.
8. העכביש. ג. מור. 1965. ב. פ. דן. 1969. ג. פ. דן. 1976.
9. ערפילי המוות. ג. מור. 1965. ב. 1973.
10. רצח בלוע הדרקון. ג. מור. 1965. ב. 1969. ג. 1979.
11. שליחו של השטן. ג. מור. 1965. ב. 1969. ג. 1980.
12. האמריקני הצוחק. 1966. גיל מור. ב. 1969 ג. 1980.
13. טיל סטורן 5. 1966. גיל מור. ב. 1980.
14. מבצע צלב הקרס. גיל מור. 1966.ב. 1970. ג. 1980.
15. המוות הלוחש. ג. מור. 1966.
16. מלחמת הצללים. ג. מור. 1966. ב. 1969.
17. מלכודת בוונציה. ג. מור. 1966.
18. ממלכת הסמוראי. ג. מור. 1966. ב. 1978. ?
19. הפצצה הצהובה. ג. מור. 1966. ב. גיל מור. 1970. ג. ע. דולג. 1983.

פטריק קים פריז קוראת פריז / ברט ויטפורד
20. פריז קוראת פריז . ג. מור. 1966. ב. 1970. ג. 1983
21. מוות בטוח. ג. מור. 1967. ב. 1981.

הספרים הנ"ל יצאו כבר בתקופה שבה ככל הנראה לא היה מורג קשור לשלגי ואין זה ברור לי האם יש כאן טעות בייחוס ל"מור " או פירסום של כתבי  יד ישנים ואולי ספרים שיש להם מהדורה ישנה יותר שאותה לא ראיתי

22. דם מלכים. ג. מור. 1974.
23. לאהוב ולמות. ג. מור. 1974.
24. מבצע אומגה. ג. מור. 1974.
25. מרחץ הדמים. ג. מור. 1974.
26. תעלומת השבעה. ג. מור. 1974.
27.
28. האיש ממכון הקראטה. ג. מור. 1980. חסר בספריה הלאומית. כולל את חוברת מספר 5 בסדרה הקטנה. " האיש ממכון הקאראט".את "טיל האבדון " מספר 1 בסדרה הקטנה ואת "בעקבות החונקים " מספר 2 בסדרה הקטנה. .
29. מכשיר המוות. ג. מור. 1980. חסר בספריה כולל שלושה סיפורים מחוברות הסדרה הקטנה . . כולל את "מכשיר המוות " מספר 18 בסדרה הקטנה .את "מדינה בסכנה " מספר 16. "מזימות בקהיר " מספר 17.
30. מלכודת השטן. ג. מור. 1980.? זהה למסתרי מלכודת השטן?
31. שליחות להוואנה . ג. מור. 1980. כולל שלושה סיפורים מהחוברות הקטנות את "שליחות בהוואנה :מספר 15. מבצע דלק מוצק " מספר 7 ומספר 8 "רשת 503 אינה עונה "
32. תעלת התככים. ג. מור .1980. זהה עם:המשימה תעלת התככים?
33. קומנדו המצולקים. ג. מור. 1980 כולל שלושה מסיפורי הסדרה הקטנה : את "קומנדו המצולקים " מספר 21 . "את "דוקטור זולטן " מספר 22 .ואת "מצוק השיכחה " מספר 23.
חוברות פטריק קים הקטנות.1965-1976.
1.טיל האבדון.ג. מור. 1965.


2.בעקבות החונקים.ג. מור
3.מוות במצולות.ג. מור
4.טבעת האש. ג. מור כנראה זהה לספר באורך מלא באותו השם .


5.האיש ממכון הקאראט.כנראה הופיע גם במסגרת ספר באורך מלא " האיש ממכון הקראטה".
9. סוד היהלום השחור.
10. מבצע "דלק מוצק". הופיע גם במסגרת הספר "שליחות להואנה "( 1980)
11. רשת 503 לא עונה. הופיע גם במסגרת הספר "שליחות להואנה "( 1980) .

12. שליחות לאלסקה.
13. נתיב האימה.
14. תעלומת קרן 700.
15. מבצע כריש.
16. פצצת האטום האבודה.
17. ניו יורק בסכנה.


18. שליחות בהוואנה. הופיע גם במסגרת הספר "שליחות להואנה "( 1980)

19. מדינה בסכנה.
20. מזימות בקהיר.
21. מכשיר המוות.כנראה מקביל לספר באורך מלא בעל אותו השם.

 

חוברות "מצ'יסטה מאת גלעד מורג תחת השם מות ג'קומו ברטלי ורנטו מרטלי .

 

1. הנערה מגוב האריות . מאת "ג'ים קארפ" ( בפנים : השבוייה מגוב האריות מאת ג'אקומו ברטלי). 1964.
סיפור בעל סצינות ארוטיות במיוחד. מצ'יסטה מביא להפלתו של המושל האכזר והאנס של העיר טרויה.
2."מנצח הטיטנים " . מאת ג'אקומו ברטלי. מצ'יסטה נאבק במלכם המרושע של עם הטיטאנים ומציל מידיו את בתו של הכהן הגדול של מצרים.
3.בשבי אלילי השמש . מאת ג'אקומו ברטלי.מצ'סטה נאבק בבני ממלכת השמש שחוטפים אנשים ממלכות שכנות כדי להקריב אותם כקרבנות לאל השמש.
4.מצ'יסטה נגד הטיטן השחור .מאת ג'אקומו ברטנלי. מצ'סטה נאבק בצבאו של הטיטן השחור האכזר שהשתלט על עיר שלווה.
5.משמיד הגלדיאטורים. מצ'יסטה עוזר לעם הדיסליים הקטן כנגד שכניהם הגלדיאטורים המרושעים הלוחמניים., ובמהלך הסיפור גובר על גלדיאטורים שונים בזירה.
22. מצ'יסטה וציידי הגולגלות
23. כנגד יורשו של הרקולס. .מצ'יסטה נאבק בשליט מרושע שרצח את קודמו ורודף כעת אחר הנסיך הלגיטימי של הממלכה.
) מצ'יסטה והגלדיאטורים . מאת "רנטו מרטלי" תרגם ג. מור (גלעד מורג) . ספר בעובי מלא ,152 עמודים. 1965. מצ'סטה נאבק ברודן שרצח את שליטה החוקי של ממלכה ותפס את מקומו . הספר מלא בתיאורים של קרבות גלדיאטורים שמצ'יסטה מנצח בכולם.

מהדורות חדשות של סיפורי מצ'יסטה מאת מורג יצאו בארבעת הספרים הנ"ל שהופיעו בהוצאת קופ ב1980- :
א. משמיד הגלדיאטורים מאת ג'אקומו ברטלי שכלל את : 1. משמיד הגלדיאטורים ( מספר 5 בסדרה).2. גיבור העולם (מספר 18 בסידרה ) 3. דו קרב בזירה ( מספר 17 בסדרה).

מצ'יסטה והגלדיאטורים " מאת "רנטו מרטלי ". 1965. ספר באורך מלא .

ספר מאת רנטו מרטלי היה :תאודורה קיסרית הניאופים , . בהוצאת מחקרים.186 ע' , 1965. על אישתו של הקיסר הביזנטי המפורסם יוסטיניאנוס ,שהחלה את הקריירה שלה כפרוצה.
אורגיות בהרמון האמיר מאת מלבין רוז ,הוצאת מחקרים 1965.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רני  On אוגוסט 13, 2007 at 11:07 am

    מרתק
    תודה רבה

  • sans  On אוגוסט 15, 2007 at 5:33 am

    האם תכתוב משהו גם על ניק קרטר שהיה גם הוא סוכן חשאי כמו פטריק קים ?

  • מספר 666  On אוגוסט 15, 2007 at 5:35 am

    ניק קרטר היה סוכן
    מתורגם .דהיינו עלילותיו נכתבו בארה"ב בידי צות כותבים כמו פטריק קים .אלא שפטריק קים נכתב בידי סופרים ישראליים ולכן מעניין אותי יותר .
    אולי יום אחד אכתוב משהו על ניק קרטר .שכמה מספריו שימשו כבסיס לספרי פטריק קים ישראלים

  • מספר 666  On ספטמבר 3, 2007 at 8:56 pm

    על רשימה זאת יש ברשימת הבלוג הזאת
    הסוכן שלנו מקוריאה
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1061816

  • מספר 666  On ספטמבר 3, 2007 at 9:14 pm

    דיון מעניין בכתבה זאת יש כאן
    לשוחרי פטריק קים
    http://cafe.themarker.com/view.php?t=112917&p=0

  • מספר 666  On מרץ 13, 2008 at 4:20 pm

    רשימה על אריה קרישק ,האיש שחיברת ספרי פטריק קים בשנות השבעים תחת שם המתרגם "המזוייף "דן בימור".
    ובנשות השמונים חיבר ספרי ריגול תחת שמו ,ובשנות האלפיים הסתבך בפרשת ריגול אמיתית מאוד משלו .
    ראו
    משימות הריגול של אריה קרישק
    http://www.notes.co.il/eshed/42013.asp

  • אמיר  On אפריל 5, 2011 at 9:35 pm

    הספרים האילו הסתובבו במסגרת בית הספר היסודי בת"א כמו לחמניות טריות והיו חלק נכבד ממורשת נער החופים התל אביבי המתבגר לאט וביסורים. חשיבותם בפתיחת אופקי תרבות שונים ומשונים לא היתה פחותה מספרי הלימוד המשמימים בהיסטוריה וספרות יפה. כמובן שמצטרפי אליהם גם סדרות הנעורים המקסימות והאויליות כאחד : "תוכידס", "דנידין", "הימאים", "חסמבה", "טרזן", "הספורטאים הצעירים", "קופיקו", "צ'יפופו", "השביעיה הסודית", "החמישיה". הילדות והנעורים שלנו היו צבועים בהרבה שעות קריאה מהחומרים הללו. נוסטלגיה מתקתקה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: