שירתה של מרינה צוטייבה

 

המתרגמת נטלי גוטמן תירגמה כמה שירים של המשוררת הרוסיה המפורסמת מרינה צוטאייבה והם מופיעים כאן בהופעת בכורה עולמית .
צוטאייבה כונתה "אמילי  דיקינסון "הרוסית" ולאחרונה זכתה לעדנה בשפה עברית וכמה מספריה תורגמו אם כי היא הייתה מוכרת רק למתי מעט כאן קודם לכן. .
למה דווקא עכשיו ? מדוע כמה אנשים לפתע פתאום בבת אחת ובאופן לא תלוי זה בזה נזכרים בסופרים מסויימים לאחר שנשכחו במשך שנים רבות ?
שאלה טובה ששייכת לתחום הפוליטיקה של הספרות .ככל הנראה יש לזה קשר לעלייה מרוסיה שאנשיה דואגים להעלות אל חזית הבמה בעברית  יוצרים מסויימים שלא היו עליה קודם לכן .
בכל אופן זאת עובדה בחמש השנים האחרונות תורגמו לא פחות מחמישה ספרים של צויטבה לעברית וזה לאחר שמעולם לא פורסם שום ספר שלה בעברית :
1. שירים .בתרגום שלמה אבן שושן ( כולל "דבר על המשוררת"  של הנריך גורצ'קוב)  הקיבוץ המאוחד ,2002.
2.קיץ 1926 : חליפת מכתבים – ריינר מריה רילקה, מרינה צבטייבה, בוריס פסטרנק עריכה, כתיבת מבוא ודברי קישור, תרגום מגרמנית: עדה ברודסקי, תרגום מרוסית: דינה מרקון, כרמל, ירושלים, 2004.

3. ספורה של סוניצ'קה / מרינה צווטאייבה ; תרגום מרוסית, הקדמה והערות –סיון בסקין., הוצאת אחוזת בית ,2005.

4. המסע אל הים : פרוזה אוטוביוגרפית / מרינה צווטאייבה ; תרגום מרוסית, הערות ואחרית דבר – רנה ליטוין. ‬חרגול ,2007–

5. מארינה צוטאייבה – מבחר משירתה / בחרה ותרגמה מרוסית מירי ליטווק. ‬. גוונים 2007 .

בנתיים הבא ונהנה מהשירים בתרגומה של נטלי גוטמן .
לנטלי גוטמן המתרגמת יש ביוגרפיה אקדמית עשירה – לימודי בניית ספינות, פיזיקה תאורטית ואמנות מאוניברסיטת סנט פטסבורג, ויש לה תואר בספרות ובפילוסופיה באונ' בן-גוריון בנגב.

 היום היא עוסקת בהוראת ספרות לוגיקה ותולדות האמנות .

בין שאר פרוייקטים היא הייתה עוזרת מחקר של ד"ר דורון לוריא עוצר מוזיאון תל אביב בתערוכה המעניינת לאחרונה היא תרגמה לעברית ספר שירה של סרגי יסנין "מכתב לאמא" בהוצאת כרמל .

ולאחר ההקדמה הארוכה הנה לבסוף השירים


 

מוסמרתי…

1
מוסמרתי אל עמוד חרפה
של המוסר שלי הסלאבי העתיק,
עם אות במצח ונחש בלב, חפה
מחטא אני – וחסד שלוותי

לפני מזבח ממלא אותי,
כופרת, אשבע בעל כורחי:
ידי מושטת לא באשמתי –
בכיכרות היא מקבצת את אושרי.

הפכו, נברו וחטטו באוצרותיי,
תאמרו – האם סונוורתי?
היכן זהב או כסף? בידיי –
קמצוץ עפר, פרחי אבק קטפתי!

אלו פרות החנופה והתחינה
שלי אל הדמויות עוברות מאושרות.
זהו?- זה המטען של הספינה
לארץ נשיקות מרחפות.

2
מוסמרתי אל עמוד חרפה,
מוסמרתי ועודני: אוהבך.

כאהבת אם לוולדה השת –
עד עומקי כדור הארץ,
שמוכנה אני עלבון ממית לשאת
אך אבקש לאט למות כסתיו
עד תום פרות הקיץ.

לא תבין – שפתי שלי גדומה!
איך להסביר כי עבורי לא די עמוד חרפה!

שאם היה מפקיד לי דגל
גדוד, והתייצבת מול עיניי
בצד עוין אוחז בדגל,
מאובנות מרפות היו מהמקל ידיי…

סומרתי מחוללת ערך אחרון,
נמוך מכף רגליך,
מעשבים שרופים באחו, העוון –
עץ מייפל אחריך

נעוץ עמוד בי – לא מבטים עוברי-האורח –
הם רחש של יונים על גג הבוקר…
נושלתי כול, על העמוד חשוך הכוח
לא אהמר, גם לא עבור הילה בסומק בוקר!

19 במאי, 1920

פואמה של סוף

12
—————————————-
גם מאיוב הלוואה
השאיל אלוהים?
אולם התבדה:
אנחנו מעבר לפרוורים!

מעבר! מבין? מחוץ לעיר!
כעבור סוללות עפר.
המקום הוא חיים שאסורים
לחיים – יהודים במגזר…

אז אולי ראוי פי אלף
להיעשות לג'יד נצחי?
הרי מי שלא כלב,
לו – פוגרום יהודי –

חיים. הנסבלים רק בצליבה!
ורק הגדיים – לגרדום!
זכותי לחיים – דף תעודה,
יימעך ברגלי עד תום,

יושמד סופית! – על מגן דוד –
נקמתי! כבודי- לעיסת הגופות.
הלא מצית דמיון – ג'יד
שלא הביע רצון לחיות?!

גטו הנבחרים! תעלה ותל.
אל תצפה לחנינה! בעולם
הרחום והחסוד בתבל,
משורר – הוא ג'יד העם!

13

משחיזים כך סכינים – על האבן,
מסירים נסורת – עם המטאטא.
קערת ידי משה קדם –
לח, פרוותי, שוטה.

איפה מתמהמהות אתן, התאומות:
יובש המהות הגברית וקשיחות העצם?
אין זה גשם – מטר דמעות
מכה סכר חי של ידי המקבצת!

על איזה עוד פיתוי הדיבור?
משקל הרכוש נשטף במים!
אחרי שעיניך היהלומים סטו ונבעו
כצלקות לחות לכפות ידיי, –

זהו סוף! אין אבידה מזו אבודה.
טמונות בצרור אצבעותיי כה מלוחות עיניך,
הגדולות לכף ידי הפולנית הבוכייה!
אלטף – אלטף – אלטף פניך.

יש אצלנו, למרינות, גאווה.
הכול עלי! סלח לי, הו עיניי הנשר!
בוכה? ידיד, הו בז הערבה,
כה מליחות דמעות הפשר!

דומעות פנינים – עיני הגבר:
קשות הן כאגרוף במצח!
בכה, איתי אבדה בושת השבר,
עם בנות מזל מזה תצא.

שווים מימי הים
וגם – דגים!
סנפיר בנחיתה:
… שפתיך על שפתיי –
צדפה ריקה.

14
————————————–
עיניי באות – מבעד מטר ודמעות.
ראו נא בנות, היא הדוקה מהמשכב – אחווה!
היא – אות
שיר השירים –
ולנו היא וויתרה בנשיאת מילה.

לנו, לעגורים עלומי השם – מזל:
המלך סלומון בכבודו קד.
נאומנו- שירה, כי מעל
כל חלום – הכאב המאוחד!

לתוך הגלים העקרים
בחושך רב – כפוף ושווה –
בלא סימן היכר – נעלם כריש
הספינה הטובע לשווא.

פראג, 1 לפברואר – אילוביצ'י, 8 ליולי 1924

שירים לבן

הלא לכפר, לא לעיר –
סע, בני, למדינה שלך,-
לחבל ארץ הפוכה מקרקעה!
הליך אחורה כצעד קדימה, – במיוחד
לך, – לצאת לרוסיה שלא הכרת,

ילדי… שלי? אתה – שלה,
בנה החוקי, הו בן!
תבל של אפר, הייתכן,
מצמיח עשב על אבני עבר
ממשיות נושאות חולות המחיקה,
הייתכן – שאת אבק ארצי, ילדי לעריסה ייקח
בצרור רועד של אגרופיו:
"עפר המדינה, כבדו נא אפר!"

מניסיון האבדון שאין לך, אבוד לך עדיין,
לך לך, רואות עיניך, לך איתן!
עיני האדמות, של כל הארצות –
עיניך בכחול עמוק, בהן אביט:
במביטות על רוסיה, הו ילידה.

הלא נחווה קידה ללשונה!
קדום הסב, זמנו עובר,
לנו – שלו, לכם הוגים למערות –
שמכם, על עב האופל הגובר:
אס-אס-אס-אר, –
זועק ולא יותר אומר מ- sos .

אותנו לא יזעיקו למולדת!
סע בני, אתה – הביתה – היא שורדת,
רחק לך, עלה – לדור שלך, לשעתך,
לתוכך, – למסה של אתם שלך! –
אל רוסיה של שעת-לכם! אל העכשיו-הארץ!
אל מעדים-ארצנו! אל בלעדינו –ארצך!
ינואר, 1932

2
מצפוננו – לא מצפונכם!
די! –חפשי!- עמדו נוח,
ילדינו, מותר לשכוח! סיפורכם
ייכתב שוב מימי נוח,

מתאוות משפחת לוט
המלוחות, לאלבום תמונה!
ילדים! סגרו לבד חשבונות
עם העיר הרואה עצמה

סדומית. הלא נלחם עם אח –
נקי מאשמה, חומד ראש תלתל!
לך – חבל הארץ, יום, דור, שעה, – קח.
לנו החטא, הצלב, הריב ומכת

הזעם. חדלו, נולדתם בחולצת צווארון
יתומים, אין להספיד גן עדן, לא משם
אתם, בלא מושג וראיית פרי הנולד, –עיוורון,
תבינו, למובילכם אל לווית העם

אך מחיטתו הוא אוכל ויאכילכם, – במהירה,
מיבול ארץ מדון – עד קובאן הערבה.
רעב הריב – בנו! אין עליכם קטיפה-אכזבה!
בראו, ילדים, לבד את מריבת

הימים לכם.
ינואר, 1932

***
כוזבים החיים מעבר לאי- אחריות,
מעל רמאות הציפייה לשקרים…
אך ברעד הגידים את דופק החיות
תוכל לזהות, שמה: חיים!

כאילו בשדה שיפון: כחול עמוק, צליל פעמון…
(אז מדוע שכוב בכזב!) – גל, חום…
מלמול הארס נודף משיחי היער – ההמון,
קראת לו! – לך השמחה הלום!

ואל תתלה בי אשמה ידידי, כל כך!
מכושפות לנו, לגופים הנפשות –
הנה, המצח כבר חלום פצח,
אחרת – מדוע כלל לשיר לנסות?

ספרך הלבן – על נושא השקטי-יזם,
בתוך החמר הפראי של "כן", "אכן"
אטה בשתיקה את מצחי שבור הכריזמה:
הרי היות כף ידך – חי-יזם.
8 ליולי, 1922

(עברית נטלי גוטמן)

עמינדב דיקמן על צוויאיטבה

דן לחמן על צוויטאבה

מרינה גרוסלרנר על צוויטאבה

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אורי א.  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 11:58 am

    למרות שיש לי בעיה עם שירה רוסית מהתקופה של צוואטייבה. יותר מדי סימני קריאה. זה אף פעם לא מעיד טובות על שירה. רק את פסטרנק אני מסוגלת לשאת. בכל אופן, אלי, נדמה לי שיש לך ולי תחומי עניין משותפים. בפוסט האחרון שלי כתבתי על אליס שלדון. אתה מוזמן.

  • טל  ביום אוגוסט 15, 2007 בשעה 8:39 pm

    כדאי לך להכיר את אלי בחור נחמד מאד

  • מספר 666  ביום ינואר 18, 2008 בשעה 7:02 pm

    קליפ של נטלי גוטמן קוראת תרגומה לצוטייבה הועלה ברשת .
    והקוראים מוזמנים לצפות ולהאזין

  • נטלי גוטמן  ביום ינואר 19, 2008 בשעה 9:45 am

    היהודית ואחוות היוצרים כאחד- אקטואלית עד כאב, הנימוק הובאה על יד המשוררת מ. צויטאיבה בחצי הראשון של המאה ה-20, בשיר "פואמה של סוף" (שאני הקראתי בקונצרט לפני שבוע, ונמצא בקליפ לעיל).

    היום הויכוחים אינם פוסקים- האם צריכים לתמוך המשוררים אחד בשני, או להתרחק ולשאת- כל אחד במעורתו- את נטל האות האלוהית?
    נדמה לי כי, ההשוואה בין יוצרים ויהודים בשיר מעוררת את הסוגיה ואף מאפשרת סוג של התגלות בדרך לתשובה הסופית!

  • חוב"ב  ביום ינואר 19, 2008 בשעה 12:20 pm

    ולא קרא את צווטאייבה, ומבטיח למלא החסר -לפחות לקרא- , הוא לא מסתדר עם מחשבים- ,בהקדם האפשרי.
    אבל בכל זאת יש לחוב"ב -כמו לאחדים מחבריו המבקרים באתר- דעה נחרצת על השאלה שבויכוח."האם צריכים לתמוך המשוררים אחד בשני…וכו'"
    אז ככה לדעת חוב"ב. יש להכין הסתדרות למשוררים עם קופה משותפת לתמיכה הדדית. נשאלת רק השאלה ניהו משורר. כמה שירים וןהיכן על במשורר לפרסם כדי שיחשב למשורר? האם גרופמן יחשב למשורר, ולעומתו, מתרגם שלא פרסם משלו הלמשורר יחשב.? חוצמזה כפילוסוף-בפרוטה שחוקה לא-כל-כך מבין חוב"ב מה עניין אלוהות כאן? האותיות הן הנמאתו של קדמוס, והשימוש בהם אנושי לגמרי.
    אז לקצר, מאחר וחוב"ב פעיל בארגון יצרני הסיכות וחובשי המסיכות, [הוא אמנם חבר יחיד בארגון הותיק הזה] חוב"ב תומך בברית הדדיות בין מ שוררים. בפרט אלה הכותבים 'בשותף'. האחרים – שיחיו ויצרו לבד.

    כמאמר הביא מנישאפור "
    גלגל רקיע רצון לא תשביעני
    לי חופש הבה. שונא כבלים הנני"

  • נטלי גוטמן  ביום ינואר 19, 2008 בשעה 1:36 pm

    התרבות בארץ, יוזמה מבורכת, נוכל לשנות כיוון, אם לא עולם, האם זה מעט כדי להיקרא אחווה?
    הכתבה של דרור ק. והתגובות נמצאים כאן
    :
    http://kaze.co.il/article.php?num=10

    הצעתך חוב"ב, שווה, לדעתי, התייחסות, כולל כל הסיכות המוזהבות ולאו שמחזיקות בך.
    הקליפ פורסם וניתן לשמוע את המילים בבירור:

  • האיש שבא לקרא  ביום ינואר 19, 2008 בשעה 2:31 pm

    אז ככה מרוב אתרים פורומים בלוגים ETC אם ינסה להציץ בהם ובתגובותיהם לא יהיה לו זמן לקרא…..
    חוצמזה הוא התרשם לטובה מהופעתה של מקריאת השיר – גם יפה וגם חכמה וגם משכילה וגם ללא פחד-קהל, וגם פילוסופית לערבים. אאאאןןןןפפפםםם
    זה כמעט יותר ממה שהאיש יכול לעכל.אז קודם כל טפוטפוטפו נכד עין הרע שרק תהיי לנו כמו שאת. אבל עם תעקון קטןן , עברית שנבין…
    ותיקון טעות קטנונית. חוב"ב מוכר רק סיכות ברזל ופלדת אלחלד. אף אחת לא מוזהבת. זה בגלל שהוא דוגל בחיי פשטות וצניעות [לא שיש לו ברירה אחרת…]
    יש לנו פסוק בכתבי הקודש של הנישאפורי
    ..אל תתחסד אדם אינך מלאך נאור. "
    אם מתאים ואם לא. יופי של פסוק לסיים.
    אה, ושיוקם ארגון הסתדרות המשוררים….

  • מריה  ביום ינואר 21, 2008 בשעה 9:15 pm

    קוראת את צוטייבה הוא כעת ב

  • מתי כוכבי  ביום אוגוסט 23, 2014 בשעה 7:44 am

    If you are groping around in the dark looking to turn on the security system, simply use your
    voice to switch it on. One is always that such systems might be set off without
    cause, sometimes even by the loud crack of thunder.
    The idea is the same as a system of wireless computers using a single
    wireless internet source.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: