אוצרת בתערוכה של רגשות: על יהודית מליק-שירן

 

 תוצאת תמונה עבור יהודית מליק שירן חלבת תמרים
יהודית מליק שירן  מציגה בקובץ הסיפורים הראשון שלה "חלבת תמרים "  אוסף של תמונות קצרות מהחיים, ברובם אלו הם סיפורים קשים על אנשים קשי יום שונים חלקם זקנים עניים ומיואשים ונדכאים בצמתי משבר בחייהם  מליק- שירן מתעדת דרך עיניהם של הדמויות השונות שלה רגעי שברון דרמטיים בחייהם את ניסיונותיהם לחפש פשר לחייהם חסרי המשמעות לכאורה , ומראה יכולת לחדור לעולמם הפנימי .

 

יש אנשים האוספים תמונות במכירה פומבית

ויש אנשים האוספים נעלים ישנות
ויש המסדרים בקפידה שורה אחרי שורה
בולים נדירים ביופיים

ואני אוספת מחשבות הבאות אלי
באמצע הדרך מאנשים שאני לא מכירה
כשעיניים זרות מביטות בי
מתחנה לתחנה
בגעגוע
עכשיו אני אוספת אנשים שהתעקמו מהחיים
וכוכב קטנטן מאיר את תוכם
כפתיתי אור
מסמן להם נתיב של תקווה
( אספנית בתוך "צובעת געגועים " מאת יהודית מליק שירן , הוצאת בת אור 2005 )
"אוצרת בתערורה של רגשות " מכנה את עצמה יהודית מליק שירן באחד משיריה ."אספנית " היא מכנה את עצמה בשיר אחר .

אלו בהחלט תארים שמתאימים למה שהיא עושה בקובץ הסיפורים הראשון שלה "חלבת תמרים " שהוא מעין אוסף של תמונות קצרות מהחיים, הסיפורים הרגשניים מזכירים במבט ראשון יותר מכל דבר אחר סיפורים שהופיעו ב"לאישה" של סופרים כמו יגאל מוסינזון וצבי לידסקי שנהגו לכתוב סיפורים מלודרמטיים בגוף ראשון עם פואנטה מפתיעה בסיום . אבל המבט הראשון הוא מטעה . ברובם אלו הם סיפורים קשים על אנשים קשי יום שונים חלקם זקנים עניים ומיואשים ונדכאים בצמתי משבר בחייהם .יהודית שירן מתעדת דרך עיניהם של הדמויות השונות שלה רגעי שברון דרמטיים בחייהם את ניסיונותיהם לחפש פשר לחייהם חסרי המשמעות לכאורה , ומראה יכולת לחדור לעולמם הפנימי .

ולעיתים   אין כאן שום נקודת משבר  ספציפית והסיפור  מתאר רק  עוד יום שגרתי ( ומדכא )  בחייהם .

הפורמט הקבוע של הסיפור בגוף הראשון הוא מוגבל ולעיתים הסיפורים מזכירים יותר מדי סיפורים של מגזין "לאישה " עם כל הניסיונות של המחברת להתחמק מכך .
אבל לזכותה של המחברת עומדת העובדה שהיא מנסה לתאר את " האחר",דמויות השונות מאוד ממנה , דרך עיניו שלו . זה מראה על אמפטיה עמוקה של המחברת לנושאי יצירתה שאותה אי אפשר היה למצוא אצל  צבי לידסקי ושות שבדרך כלל תיארו בורגנים  עשירים ושבעים מהמעמד החברתי שלהם  ולרוב בסיטואציות של זוגיות ובגידה בחיי הנישואין .
על מנת להפוך את המילים לחוויה המקרבת את הפרט אל זולתו ואל עצמו ,דרושה הזדהות עם היצירה הספרותית . מעורבות רגשית עשויה לזכות את הכותב בחוויה מופלאה ,חוויה המוציאה את המלים מסתמיותן ונוגעת נגיעה אמיתית הן בכותב והן בקורא .
( יהודית מליק שירן "נגיעה ברוח " ע' 5)

מבין 16 הסיפורים השונים המקובצים בספר מצא חן בעיני הסיפור "השיבה מהכפור " אם כי הוא שונה מכל האחרים . זהו סיפור של אסיר יהודי רומני במחנה עבודה ברוסיה הקומוניסטית בתקופת השואה שחוזר לביתו ולאישתו לאחר עשר שנים של עבודת פרך וסבל בל יתואר ומגלה שאינה יכולה ללדת ,האסיר החוזר יכול להתנחם רק עם הילדים של אחותו .

סיפור זה שונה מהאחרים בכך שהמחברת אינה מנסה לדמיין רק את נקודת המבט של האחר במעמד ובקבוצה החברתית אלא גם בזמן , ימי מלחמת העולם השנייה .

יש בסיפור   פוטנציאל  אבל הוא לא פותח מספיק בידי הסופרת .הפואנטה הדרמטית בסוף לא הוצגה בצורה ממוקדת  כפי שאפשר היה והסיום הסנטימנטלי והכמעט אופטימי למרות הכל  משאיר לנו רושם חלול במקצת.

סיפור נוסף  "הנדבנית" המתחיל בפתיחה מעניינת  באמת "יש אנשים שמתעוררים השכם בבוקר ויוצאים לעבודתם ,ויש אנשים כמוני שמובטלים הרבה שנים וממציאים לעצמם מקום עבודה מקורי . אני נוברת בפחי אשפה . אני מחטטת שנים רבות בפסולת שאנשים משליכים ליד עצים וליד פחי אשפה . החיים שלי בזבל כבר הרבה שנים ".
אין כאן סיפור כלל עם פואנטה דרמטית אלא מעין צילום של תמונת מצב בחייה של אישה מוכת גורל ומשפחתה שמליק שירן מעבירה לנו תוך חסכנות של מילים ומתוך אירוניה נוראה שהקורא מבין היטב גם אם המספרת המתארת את חייה אינה מבינה .
זהו כישרון יוצא דופן שהרי חלק גדול מהסופרים היום ובעיקר הצעירים מעדיפים לתאר בראש ובראשונה את אנשי המיליה החברתי שלהם ולא דווקא אנשי שכבות קבוצת חברתיות שונות כפי שעושה מליק –שירן. היא מראה  אמפטיה רבה לגיבוריה  הזקנים הכואבים והשבורים ,אמפטיה שקשה למצוא היום בחברה הישראלית הרומסת את העני הזקן והאחר .

עד היום פירסמה מליק שירן שלושה קבצי שירה וספר לילדים "עניין שהרגשה " שעוסקת בכיבוד האחר והשונה ובבירור נכתב בידי מחנכת שמנסה להעביר ערכים שונים לילדים .מטרה הראויה לציון אבל זה גם פוגע במקצת בערך העצמאי של הספר שנקרא כדידקטי מידי ,אבל זאת כנראה הייתה הכוונה מלכתחילה .

אם לשפוט מכלל יצירתה של מליק שירן הרי ספרה המעניין  ביותר עד כה אינו פרוזה וגם אינו שירה זהו "נגיעה ברוח :כתיבה יצירתית של ילדים ( 1996) שבו היא נכנסת לשדה המוקשים שכמעט לא עסקו בו לפניה של ניתוח יצירה של ילדים כולל בפרק מעניין ביותר יצירות של ילדים מאושפזים בגלל בעיות נפשיות שונות .וגם בו מגלה מליק שירן אמפטיה עמוקה לעולמם של הילדים שבהם היא עוסקת . אלא שלעיתים דומה שהאמפטיה באה על חשבון האוביקטיביות בניתוח היצירות .

ספרות יפה בכל אופן  אינה חייבת להיות אובייקטיבית . למעשה מליק שירן משמשת בסיפורים אלה פה לאלו שאינם מסוגלים בדרך כלל לבטא את עצמם.ובתיאור מגוון רגשותיהם .

אני נוגעת בנגיעות חפוזות
קצת מהוססות
קצת נרתעות
..מנסה לעצור את הבולמוס הזה
מנסה לאצור רגשות בהוויתם .
( אוצרת בתערוכה בתוך צבעי שיכחה :שירים הוצאת עקד ,1989 )

תוצאת תמונה עבור צבעי שכחה יהודית מליק

קישורים רלבנטיים :

פרטים על יהודית מליק שירן

מליק שירן בלקסיקון הסופרים

הוצאת בת אור בנהולה של מליק שירן

 

הבלוג של יהודית מליק שירן

יהודית מליק שירן באתר "אימאגו "

אורנה רב הון על "חלבת  תמרים "

דף הפייסבוק של יהודית מליק -שירן 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מספר 666  On אוגוסט 21, 2007 at 10:04 am

    הוצאת "בת אור" בניהולה של יהודית מליק שירן מקיימת ערב השקות
    לספרים חדשים.
    כולל לספר
    "חלבת תמרים "
    הערב יתקיים ב29.8.07
    בבית הסופר ע"ש טשרניחובסקי
    קפלן 6 תל אביב.

  • יהודית מליק שירן  On אוגוסט 22, 2007 at 5:04 pm

    ראשית תודה על הרצנזיה שכתבת, מעניינת זוית הראיה שבחרת להתמקד בה. פעם אחת במפגש סופרים עם ילדים פגועים בנפשם, הגדיר את פועלי בלפור חקק בדברים שנשא בבית הסופרכיוצרת המשמשת פה לאנשים שאני כותבת עליהם. והנה מבלי שפגשת אותו כתבת על כך.
    באשר לסיפור השיבה מהכפור, הסיפור הזה בשונה משאר הסיפורים שיש בספר, זיכה אותי לפני עשרים שנה בתחרות כתיבה של הסיפור הקצר, הסיפור הוא אמיתי. כתוב ממרחק של זמן ובאהבה רבה לדודיה של אמי שכבר לא נמצאים בחיים.ואם הסיפור חלול כדבריך, לא יכולתי לבדות מלבי סוף אחר, כי החיים הכתיבו לי גם את הסוף ההוא.
    יש בספר סיפורים שונים על אהבה אפשרית ואהבה בלתי אפשרית שרק הזמן ,המקום והאמונה יכולים היו להצמיח כוחות של תקוה ואהבה להמשיך במקום בו הכאב והאכזבה מהחיים מסכסכים את נפשו של האדם.
    תודה על מאמרך

  • טובה אור  On אוגוסט 22, 2007 at 8:27 pm

    יהודית יקרה.
    יופי של ביקורת נכתבה כאן, אני בהחלט מסכימה עם כול מילה.
    הנושאים שהעלאת בספרך, הם מציאות יום יומית ומוכרת. רק לצפות במהדורת החדשות, או לפתוח עיתון יומי והיא נגלית בכעורה.
    בסיפורייך את נותנת ביטוי למצוקת הזולת, ומשמשת פה להשמיע את זעקתם.
    אהבתי ואוהבת את הרגישות והאמפטיה שבך, לאדם החלש באשר הוא.
    תבורכי, והמשיכי במלאכת הקודש שאת עוסקת בה, קרי הכתיבה.
    תודה לך יקירה.
    ערב נעים.
    טובה

  • שמואל יריב  On אוגוסט 22, 2007 at 11:17 pm

    יהודית מליק-שירן וספרה "חלבת תמרים"
    קראתי את הביקורת המעניינת על ספרה של יהודית. אני מצטרף לדעתו של הכותב שהאלמנט האנושי שבסיפורים ממלא אותם וחודר ללב הקורא. בניגוד למבקר, לא חשתי בסיפורים הללו קירבה לסיפוריו של העורך דין צבי לידסקי. ההם עסקו בתל אביב כעיר החטאים ויהודית עוסקת בנשמות טובות החושבות ויודעות להבחין בין הטוב והחטא. אכן שני הסיפורים שהמבקר מזכיר הם מעוררי עניין ומחשבה. במיוחד הסיפור "הנדבנית" שאפשר לראות בו משהו עם הרבה סמליות. שני הסיפורים שאני בחרתי כאלה שדיברו אלי במיוחד, הם "חלבת תמרים" ו-"פרנוייה לילית". הראשון משום המחשבות, הזיכרונות, הנוסטלגיה וחלומות הנעורים המתוארים כל כך בעמקות ובחן. השני משום המתח הגדול שאיננו מותיר לקורא להניח את הסיפור עד לסופו וההפתעה הגדולה של הסוף. סיפור מושלם מכל הבחינות. הכתיבה יפה כמו מיועדת לאנשים הרוצים עולם שכולו טוב. אני כבר ממתין לספרך הבא

    שמואל יריב

  • אבי ט.  On אוגוסט 24, 2007 at 9:22 am

    זו פעם שניה שאני מנסה להכניס הודעה ולא הולך לי. בכל אופן אהבתי את הכתיבה, את הנגיעה בחיים. אפשר לגעת בדמויות המופיעות בסיפורים. בהחלט סיפורים מהחיים. לעיתים המציאות עולה על כל דמיון.
    ההוכחה הספר הזה שנותן במה לאנשים שתרמו למדינה, ספר שמכבד את הזולת .כל סיפור מןצג בתפאורה אחרת כמו החיים גם האהבה מורכבת מאוד
    אבי טבעוני

  • אריאל  On אוגוסט 25, 2007 at 9:12 am

    ב"חלבת תתרים" יש 16 סיפורי אהבה, איך יתכן ש14 מתוכם לא השאירו חותם על הכותב?
    קראתי את כל הסיפורים ומצאתי את עצמי מתחבט באותן הדילמות אותן מעלה הסופרת? איך אפשר מכל המקבץ האנושי הזה שמאפשר לקורא הצצה לחיים של אנשים אחרים ואהבותיהם להתמקד רק בשני סיפורים?
    אני עכשיו מתחיל להבין שיש הבדל גדול בין ביקורת עיתונאית לבין ביקורת ספרותית.
    אם המגמה היתה היכרות עם ספריה של הסופרת-אני יכול להבין,אך אם הכתבה היתה על "חלבת תמרים",אני מוצא כאן פספוס גדול.
    הסיפורים:"יו-יו" ו"כנפיים" עוסקים בחיידק טורף המפורר משפחה שלמה. לחלומות הנחלמים בלילה יש תפקיד ספרותי, איך אפשר לפספס את מהותם של הסיפורים? הדילמות שעולות מ"מעשה בתיק אדום…"ההבטחה" השיבה מהכפור" למה אין ביטוי להן בכתבה?
    אריאל

  • תמי  On אוגוסט 25, 2007 at 10:02 am

    אני חושבת שיש בספר הזה אהבה מכל הסוגים: אהבה בין הורים לילדים, אהבה בין אדם לאדמה, אהבה שבינו לבינה. אהבה לצלילים ,לקולות ,לתנועה. אי אפשר לכתוב על הכל בכתבה אחת.
    נראה לי מוזר באמת,שהכותב התייחס רק לשני סיפורים מתוך הששה-עשר. אני מוצאת שכל הסיפורים שונים זה מזה. כדי להבינם צריך להתאהב.
    מי שלא חווה אהבה מימיו, לא יודע לגשת לסיפורים האלה. על מהות האהבה ובנות לוויותיה האמונה והתקווה לחיים עוסק הספר הזה. בעיניי זה פספוס גדול, הייתי נוגעת גם ב"מחרוזת של לילי" אותו תהליך מתרחש אצל חמי. עד עכשיו ידעתי שמדובר באלצהיימר, לפי הסיפור אני מניחה שמדובר בדמנציה חריפה מאוד.
    ומי אמר שהדמויות בספר הן קשות יום ועניות מבחינה פיזית? הסופרת נותנת להם במה ומגלה לנו עושר לשוני הלוואי עלי,כזו שפה.
    תמי

  • קרן יוסף  On אוגוסט 25, 2007 at 2:03 pm

    ספר שמעורר דילמות משאיר את הקורא עם מחשבות. ככה נשארתי אני בכל אופן.
    אהבתי את כל הסיפורים. יש נגיעה בשיגעון, במחלות זיקנה,באהבה לכל רבדיה. אני חושבת שהסופרת נוגעת בחיים שלנו בארץ שלנו. הסיפורים אינם תלושים מאוד נוגעים בתלמיה של הארץ שלנו.
    אטימות וחברה חולה עולים בקנה אחד עם הכמיהה למציאות אחרת. סיומי הסיפורים השאירו אותי עם מחשבות רבות, עם הדילמות של הדמויות בסיפורים.
    חבל לי שרק שני סיפורים מצאו חן בעיני הכותב, שני הסיפורים שצוטטו אינם מעידים על הרובד הלשוני והתוכני של הספר. על כך אני מצרה מאוד.
    אולי זה פספוס כמו שחשבו חבריי.זו כתבה עיתונאית למה ציפיתם. העיקר שהכתבה אוהדת,עושה היכרות עם הסופרת. גם זה טוב.

  • עומר בשן  On אוגוסט 26, 2007 at 7:54 am

    קראתי את הרשימה על סקירת הספרים של מליק-שירן. אני חייב לציין שזו כתבת תדמית. יש נגיעה בכל ספר שלה על פי טעמו של הכותב בלבד.
    כרגע אני קורא את הספר "חלבת תמרים" ומבין על מה המהומה של הכותבים.יש בספר סיפורים רבים הכתובים ממרחק של זמן ומקום שלא קיבלו את תשומת הלב של הכותב. זו זכותו או טעמו האישי. גם אני מסכים עם הכותבים זו איננה ביקורת ספרותית זו רשימה עיתונאית. קראתי כאן מאמרים על קומיקס,סטאלגים וראיתי התמצאות מעמיקה של הכותב בתחומים האלה. תמהני, אם הספר "חלבת תמרים" היה נכתב בקומיקס, ההיה זוכה להתייחסות מעמיקה כמו המאמרים הצבעוניים של מר אשד?
    גם אני סבור שהנגיעה ב"חלבת תמרים"היא נגיעה שטחית לא של מבקר ספרותי אלא של עיתונאי. ככתבת תדמית היא עושה את העבודה. ככתבת התייחסות לספר המרשים הזה, יש כאן פיספוס.

  • מספר 666  On אוגוסט 26, 2007 at 8:21 am

    הגדול והמגוון של המגיבים בעלי השמות השונים שלכולם איכפת רק דבר אחד: מדוע טרחתי להתייחס לרק שני סיפורים בספרולא לכל 16 הסיפורים כולם ?
    אולי משום שלא מצאתי סיבה מיוחדת להתייחס לשאר הסיפורים . אולי כי לא רציתי להאריך את המאמר עד לאין סוף .
    יש לי הצעה למה שלא תקראו את הספר ותתיחסו אליו בעצמכם במקום לבוא אלי בתלונות ?
    ואגב תיקון טעות זאת לא כתבה עיתונאית מאחר שהיא הופיעה באתר הזה בלבד ולא קיבלתי עליה תשלום כל שהוא . על כתבות עיתונאיות מקבלים תשלום .
    ונכון כתבתי על ספריה של הכותבת על פי טעמי האישי בלבד למישהו יש בעיה עם זה?
    ולא זאת לא כתבת תדמית מאחר שכתבת תדמית ( שהיא תמיד מוזמנת ובתשלום () היא תמיד חיובית בלבד וכפי שניתן לראות במבט קצר זאת אינה כתבה חיובית בלבד.
    מי מן הקוראים והמגיבים שרוצה כתבת תדמית יכול ליצור עימי קשר בעניין,עד אז אל תבואו אלי בתלונות על שכתבתי על פי טעמי האישי . .

  • שולי צור  On אוגוסט 26, 2007 at 1:12 pm

    מר אשד יקר,
    כאמנית וכמבקרת הספרותית של הספר הזה, אני יכולה לציין שמצאתי כאן רשימה אוהדת על הספר ועל ספריה האחרים של הגב' מליק-שירן.
    לא צריך להתלהם, להעלב ולהפגע. הרשימה שלך עוסקת בשני סיפורים מתוך הששה עשר הקיימים, אני מבינה שזה הטעם האישי שלך.
    מצאתי שהרשימה אוהדת ויפה. אף פעם אי-אפשר לקלוע לטעמו של הציבור, יהודית קראה את התגובות, וביקשה לא להתרגש.
    אני מודה לך בשם שתינו על הכתבה. בעינינו זו ביקורת בונה וככה תשאר.
    יום נעים
    שולי

  • מרים הראל  On אוגוסט 28, 2007 at 5:21 pm

    על "חלבת תמרים". קראתי את הרשימה שלוש פעמים. מצאתי שהיא אוהדת וחיובית.
    הגם שאני הייתי מוסיפה עוד ועוד. תמיד מעניינת העין הביקורתית של המבקר.

    תודה על ההתייחסות לספר
    מרים

  • טבעות נישואין  On אוקטובר 27, 2010 at 7:30 pm

    למדתי המון מהספר על דרך חיי, אפילו אגיד שחיי השתנו.
    ךמדתי להעמיק במבט אדם ולהקיב לא רק למילותיו.

  • מספר 666  On מרץ 31, 2017 at 4:24 am

    לפני כמה ימים השתתפתי בבית הסופר בתל אביב בערב ספרותי לרגל צאת ספרה החדש של המשוררת הסופרת והמולי"ת יהודית מליק -שירן "אשת הנחש". ספר של מתח על טבעי.

    והנה ההרצאה המוסרטת שלי על ההספר ועל הז'אנר הספרותי של "הבלש העל -טבעי ".

    אלי אשד על "הבלש העל טבעי "ועל "אשת הנחש "

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: