טרובדור או מנדרין ? :על שירתו של אילן ברקוביץ'

המשורר -אקדמאי מנהל פרוייקט  האנציקלופדיה -העברית  החדשה -אילן ברקוביץ' פירסם בימים אלו ספר שירה חדש שמעורר שאלות מעניינות לגבי זהותו ולגבי יחסו לשירה .

שירת דורי –דירה שכורה
שוםדבר לא בטוח,
שומדבר לא קבוע ורק המסע
כך נדמה ,נמשך בין צלצול סלולרי אחד
לקפה הפוך שני לסיגריה שלישית
בשדרה שאין לה שם.

ומשם במרחק חמש דקות הליכה –הפארק
ומעבר לו עדין לא נמצא מה שראוי להיות
מעבר לו ,כחלום
אנחנו לא יכולים לחלום מעבר להגשמת היעד הבא
ובעיקר מצפים לבשורה .ואולי היא תבוא משירה ?
( הפתיחה לתפוזים' מאת אילן ברקוביץ' )

הטרובדור היה משורר וזמר אהבה בימי הביניים אשר שר מדם לבבו לאהובתו( לרוב אשת איש אחר) ותיאורטית לפחות הוא היה מוכן למות למענה וזה השתקף היטב בשיריו המלאים ברגשות עמוקים .
לעומתו היה המנדרין בירוקראט וגם מומחה לספרות ושירה באימפריה הסינית שיכול היה לצטט מאות ואלפי שירים של משוררים מכל רחבי ההיסטוריה הסינית הארוכה, ולספר את תולדותיהם והקשריהם השונים והמשונים בהתאם לדרישות הבחינות הממשלתיות.
שיריו היו מלאים וגדושים בהערות למדניות המובנות רק ליודעי ח"ן ולמומחים בפינות הנידחות ביותר של התרבות הסינית הענפה .
אם כך מדובר בשני הפכים קיצוניים ביותר. בהקשר זה ניתן לומר כי ספר שיריו החדש של אילן ברקוביץ 'תפוזים' לפני הכל מעמיד אל מול הקורא את השאלה החמורה והיא עם איזה מחנה בעצם נמנה הכותב אילן ברקוביץ', האם הוא טרובדור הזועק מעומק רגשותיו, או אולי מנדרין למדני ויבשושי (לכאורה לפחות )?

הטרובדור

בשיר שבעמ' 17 מעיד ברקוביץ' על עצמו כי לעיתים הוא…
ולפעם אני טרובדור ,שומט
מידי את כדור הזמנים וצוהל
ומרקד בין הרים .ולראשי מחלפות –אורירים
וכולי גלימה מבריקה …

( "תפוזים " ע' 17 מאת אילן ברקוביץ')
לכאורה התשובה ניתנת בספר : ברקוביץ' הוא טרובדור. כך הוא קורא לעצמו ברבים בשיריו בספר החדש שיצא בימים אלו ומלא וגדוש בשירי אהבה ותשוקה ( שלא עוררו בי עניין רב)

המנדרין

אילן ברקוביץ'

מצד שני ישנם שירים בספר שמראים כי ברקוביץ' הוא בעל ידע של מנדרין אשר יכול אף להיות חבר שווה זכויות בקהילת המנדרינים המומחים לתולדות השירה על כל מאפייניה ויוצריה האזוטריים ביותר.

בשירים רבים מאזכר ברקוביץ' בידענות משוררים שונים מהם ידועים יותר או פחות ומקיים עימם דיאלוג. בספרו נזכרים משוררים כמו חזי לסקלי, ישראל הר או שרון אס.
אולי לא מפתיע שאילן ברקוביץ' עצמו הוא בהכשרתו אכן מנדרין : אקדמאי וחוקר יצירתו של המשורר מהמאה ה-16 ישראל נג'ארה שעליו כתב את עבודת המוסמך שלו שירי החול של ישראל נג'ארה בתוך חיבורו "מימי ישראל" (ונציה, 1600) )( 2004)
ובנוסף גם עוסק בחקר יצירתו של המשורר המודרני אמיר גלבוע אשר עליו הוא כותב דוקטוראט : "הצעקה וריסונה – שירת אמיר גלבע בשנים 1953-1938 בהקשריה הספרותיים והביוגרפיים". אצל פרופ' אבנר הולצמן.  הוא כבר שימש כעורך המשנה של קובץ שירים חדש של גלבע הנה ימים באים :שירים 1942-1946 אשר יצא לאור בעריכתה של חגית הלפרין.את השפעתם של שני המשוררים השונים כל כך זה מזה ושחיו מתקופות שונות ניתן למצוא למכביר בתפוזים.

ובנוסף לכל זאת מסתבר כי ברקוביץ' הוא  מנהל הפרוייקט של  היצירה המנדרינית האולטימטיבית המהדורה החדשה של "האנציקלופדיה העברית"- האנציקלופדיה שפעם נחשבה למאגר הידע הגדול והחשוב והרציני ביותר של השפה העברית , זאת שאנחנו מחכים מזה שנים רבות ליציאתה, וכל שנה עם התעצמות האנציקלופדיות הוירטואליות קטנים והולכים סיכוייה להופיע אי פעם לפחות בצורתה הקודמת ככרכי נייר ענקיים.

 

 

ספר השירה הראשון של ברקוביץ ' "מודה באהבה " ( סער ) פורסם עוד ב-1995 ,והמשורר כיום לא מתלהב כשמזכירים את עצם קיומו. ואכן רוב השירים שבו הם קלושים וחסרי עניין. הוא אכן עבר מאז כיברת דרך כמשורר וכיוצר.

המשורר

אילן ברקוביץ'. צילם עופר עמרם.

משוררי תל אביב ,
צאו לרחובות ולקקו את כל מה
שרטוב בהם מפניה גשם
ותהיו שוהים בצל קורתם ואל
תניחו לעצמכם למהר (משוררים
היום ממהרים יותר ) …
(
מתוך "תפוז עשרים ושבע )

ישנם שירים המדברים על מה זה להיות משורר, על קהילת המשוררים הסגורה שברקוביץ' רואה עצמו חבר שווה זכויות בה , אם כי הוא לא נמנע ללעוג לחברי קהילה זו לעג אשר נובע מאיזושהיא עליונות שאולי מקורה בקנאת משוררים מוסווית :

סקלתי את לסקלי בעיני
בלילה מול הטלויזיה .
ה-מ-שו-ר-ר ההומוסקסואל
ישב-עמד על כסא וקרא משיריו
לפני שנים וחשבתי שאולי הוא
טוב ממני ואני בחיים והוא כבר
בין המתים ואיך אשתווה אליו
( מתוך תפוז עשרים ותשע )

נראה אם כך שעל אף שהמשורר משוכנע לחלוטין בעליונותו השירית על רוב עמיתיו עדיין גורמת לו מוזת השירה לקנאה לתסכולים וללבטים קשים כמו בשורות אלו למשל:
הצצתי בעתון
ולא ראיתי את שירי
משול הייתי
כלא.
…המחשבות על שירי הנעלם
התפזרו כמו הגרגירים מתוך ידי .
( מתוך תפוז שבעים ושבעה)

"תפוזים " אשר אמור להיות הראשון בטרילוגיה שעתיד ברקוביץ' לפרסם הוא ללא ספק ספר חזק ומוצלח יותר מספרו הקודם והבוסרי "מודה באהבה " ( הוצאת סער ,1995) העמוס בשירי אהבה ומין שנקראים כשירה מיוסרת של בן עשרה.

אמנם  פה ושם אפשר למצוא גם שם כמה שורות טובות כגון:
אחרי פיגוע
פעם אנשים היו בוחרים לעצמם מות .
היום המות בוחר לעצמו
אנשים …
(מודה באהבה ע' 30) . אבל הם לא באמת מצדיקים את קריאת הספר כולו.

גם את הספר הנוכחי גודשים שירי אהבה ומין המזכירים את השירים שבספרו הראשון אבל מעבר לכך זהו ספר המוקדש לא רק לאהבת האישה אלא גם לאהבת השירה. ולא רק לשירה ספציפית אלא גם למשוררים ספציפיים.
נראה שברקוביץ' הוא אחד המשוררים המודרנים הבודדים כיום ( לפחות אלו שמתחת לגיל 60 ) שאינם מתביישים להודות בחובם ובמחוות למשוררים ידועים פחות כמו ישראל הר ושרון אס.
השירים שלו אם כך מובנים יותר ומהנים יותר לאלו שיש להם ידע נרחב בשירה עברית .
בנוסף נשאלת השאלה מיהי האהובה שאותה מתאר ברקוביץ' בצורה אירוטית כל כך? האם היא אישה בשר דם או שמא היא מוזת השירה עצמה ?
התשובה רחוקה מלהיות ברורה וכנראה כך גם במוחו של מר ברקוביץ' עצמו .
נחכה אם כך בעיניין לצאת שני הספרים הבאים בסדרה על מנת לראות ידו של מי תגבר בנפשו של המשורר: הטרובדור או המנדרין ? האישה או השירה ? וכן האם תצא לבסוף האנציקלופדיה העברית המיוחלת?.
לכל השאלות הללו לעת עתה רק למר ברקוביץ' בלבד הפתרונים .

קישורים רלבנטיים

 

תפוזים

ברקוביץ' בלקסיקון הספרות העברית 

ראיון עם ברקוביץ'

דיון על שירים של אילן ברקוביץ'

יצחק לאור על ברקוביץ'

הנה ימים באים של אמיר גלבע

האנציקלופדיה העברית ואנציקלופדיות וירטואליות

חירובו של אילן ברקוביץ'

צילום: עופר עמרם

צילם עופר עמרם

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רחל  On נובמבר 20, 2007 at 12:08 am

    שיחליט לאן הוא שייך. כי לפי מה שקראתי כאן לא ברור אפילו לו לאן הוא בדיוק שייך הן מבחינת הכתיבה והן מבחינת הזהות שלו כמשורר. יתכן מאוד שבספריו הבאים יסיר את הלוט וזה שווה צפיה כלשהי.
    רק שיוציא כבר את המהדורה המעודכנת של האינציקלופדיה העברית רצוי גם באופן מקוון.
    כי שנים אני כבר מחכה לזה עוד כשהייתי ילדה חיכיתי לזה.
    מגיל שמונה….

    רחל

  • נטלי גוטמן  On נובמבר 20, 2007 at 1:57 am

    מעבר להגשמת היעד הבא",
    היה לנו תמיד ברור כי כל היעדים הם שירה עצמה.
    כך היה. עכשיו מתעוררת שאלת השירה כבעית הדור שנותר ללא זיקה למילה הכתובה במרומז אשר מוקדשת מלכתחילה לאהבה… אם אין הפרדה בין שירה ואהבה, לפחות לא היה בימי-הביניים, מסתמן מכך שעלינו לרשום צירוף מושגים חדשים באנציקלופדיה העברית וגם לנסות להיות להם טרובדורים…
    גם אם רק שורה אחת מהספר עושה לנו את זה, שווה לכתוב ספרים! ברכות

  • צ'ארלי חולב השיבולים  On נובמבר 20, 2007 at 8:38 am

    אלא עז. אני הייתי מעניק לו את התואר המכובד של עז נורבגי המדלג בהרים ללא מעצורים בימי החורף הקרירים.

    ואני בהחלט חושב שעז זה תואר מכובד מאוד, כי אני, צ'ארלי, אוהב עיזים!

    אגב, מזמן לא ביקרתי פה אצל אלי בבלוג וחבל, כי אני רואה שהאתר התמלא במבחר תמונות של בחורות וכתבות על נשים תרבותיות מסוגים שונים ומשונים. בהחלט חוויה מעניינת.

    ואם אני והבחורות כבר פה, אז הנה יצירת מופת חדשה ומרטיטה, היישר מפח הזבל של האנושות, או יותר נכון, מבית השימוש של צ'ארלי השועל הבינלאומי. כרגיל, מועמדות לפרס נובל תתקבל בברכה.
    שם השיר: "גברים ונישואים":

    בשביל מה גברים צריכים נישואים?
    למה להיות עם אישה אחת כל החיים?
    האם זה באמת מה שכולנו רוצים?

    אנחנו מתחתנים ביודעין וגם חוגגים
    אבל אולי זו בעצם המצאה של הנשים?
    אולי נגררנו כמו טיפשים?

  • עיצה  On נובמבר 20, 2007 at 1:13 pm

    כשמשורר מתחיל כותב על משוררים אחרים
    וכל שיר הופך להיות טלנובלה, לא צריך לקרוא לו משורר, ולספריו לא צריך לקרוא ספרי שירה, השם המתאים לזה הוא יומני היקר שלום, ואולי גם
    פרסומת בחינם בתפוז לעלק משוררים

  • מנדרין  On נובמבר 20, 2007 at 1:47 pm

    מנדרין!

  • רפי  On נובמבר 20, 2007 at 3:10 pm

    ישראל הר ושרון אס שמעתי. על ה ברקוביץ לא. אגב ככל שאני מרבה לקרא את אשד אני מתחיל להעריך את חוש ההומור הדק-מן-הדק שלו המתבטא בשבחיו על משוררים סופרים ושאר בריות החשובות דיין להכלל בכתביו.

  • אילן ברקוביץ'  On נובמבר 21, 2007 at 12:00 am

    אלי אשד שלום רב. תחילה וידוי: כששלחתי אליך את ספרי החדש, "תפוזים", חששתי מעט. במקום כלשהוא באתרך ציינת פעם שאינך אוהב שירי אהבה וידויים, והלא ספרי הוא במהותו מעין מסע שירי במחוזות האהבה…; חשש נוסף היה מבדידותי המזהרת לעומת רוב המשוררים שנידונו כאן אצלך בשירתם, לאמור: אני משורר יחיד והם שייכים תמיד לחבורת משוררים כלשהיא. השיוך החברתי משפיע, לצערי אבל גם להבנתי, על אופן הדיון. כך למשל, זכו רוב המשוררים היושבים דרך קבע בשולחנות בית הקפה "הנסיך הקטן" לקבלת פנים חמה מצדך על שירתם ופועלם בתחום השירה. לכל אלה אני מפרגן אבל כאמור אני מגיע למעשה ממקום אחר, של השירה בלבד, בינתיים. מצד שני – אני מעריך מאוד את עמדותיך בנוגע לשירה העברית בכלל ולשירתם של משוררים עבריים צעירים בפרט, ולכן היה לי חשוב להציג מולך את שירתי במלוא הדרה.

    ובכן – מתברר על פי רשימתך המובאת כאן כי חששותיי היו מוצדקים. אכן זכיתי ממך לעקיצות חינניות פה ושם – שעם חלקן אני מסכים ועם חלקן לא, וגם הבעת את עמדתך הצפויה בעניין שירי האהבה שלי, אבל, וכאן מגיע האבל הגדול (כמו שאומרים):
    כתבת רשימה מבריקה בעיני. היא מצדיקה לחלוטין את המוניטין הגאוני שיצא לשמך למרחוק ע"י רבים ושעתה גם אני מצטרף אליו בהכנעה. היטבת לתאר את שירת התפוזים בדרך כל כך מעמיקה, והצלחת לחדור לנבכי נפשי באופן כה חד ומזהיר, עד כי זיכית אותי בחוויה מיסטית של ממש.

    מעשה שהיה כך היה: לפני שנים אחדות, בערב חתונתי, הקראתי בפני קהל המוזמנים קטע ממשל סיני עתיק, שכותרתו הייתה: "מנדרין אחד היה מאוהב בקורטיזינה". אני כמובן הייתי המנדרין. ובכן, מה תאמר על זה?!

    שתי הדמויות שתיארת כמרכזיות בשירתי, הטרובדור מזה והמנדרין מזה, הן כמובן שונות זו מזו וסותרות זו את זו לכאורה, אבל כתבת על כך בעומק אבחנה כל כך מרשים, שאין לי אלא להצטרף לניתוחיך המעמיקים ולומר שאלה לבטיי שלי ממש (כמובן שאין הדברים מתמטיים כל כך בבואי לכתוב שיר, אבל כנראה שהם משתקפים היטב בשירים). בעניין אחר אני מבקש להבהיר שאינני לועג בספר לאף משורר. המשוררים הצעירים בני דורי חשובים לי כולם לפחות כמו שחשובה לי שירתי.

    זהו בינתיים. אני מבקש להודות לך מקרב לבי על הרשימה המרטיטה והמרגשת שכתבת ושמח על קיומו של יקומך בין קוראיה המובחרים של השירה העברית החדשה. כן ירבו אנשים כמוך בין הקוראים!

  • דני ידעני  On נובמבר 21, 2007 at 12:06 am

    קצת חנופה לא הזיקה לאיש
    קצת חנופה לא הזיקה לאיש
    קצת חנופה לא הזיקה
    קצת חנופה לא
    קמצת חנופה

  • מספר 666  On נובמבר 21, 2007 at 12:09 am

    פרוייקט האנציקלופדיה העברית המחודשת קיים מסוף שנות התשעים .בשנת 2000 היכרתי מישהו שעבד שם . ולפני כשנה דיווחו לי שהוא עדיין עובד שם אבל עד כה שום כרך לא יצא .
    איך באמת אתם מתכוונים להתמודד עם האנציקלופדיות הדיגיטאליות ברשת ?

  • אילן ברקוביץ'  On נובמבר 21, 2007 at 12:20 am

    רק לידיעה: אני לא משורר מתחיל. והחנופה היא ממני והלאה. הרשימה שנכתבה כאן היא מבריקה בעיני, אפילו שהיא לא רק אוהדת את שירתי. אני מאמין בשקיפות מחשבתית עד כמה שאפשר ולכן כתבתי את מה שכתבתי.

    ובעניין האנציקלופדיה העברית אני מנוע לחלוטין מלהגיב לכל שאלה שנשאלת לגביה, מצטער.

    בברכה, אילן.

  • נטלי גוטמן  On נובמבר 21, 2007 at 12:24 am

    משורר שלא כותב, מפסיק להיות משורר.
    כך גם כל העוסק במדעי-הרוח,- כאן גם ילד יכול לגבור על סלבריטי מוכר. אלי אשד שייך לחוקרים שלא מפסיקים ללכת קדימה, לבכישרון הבא, לא לכל אחד סיבולת של מרים "משקולות הרוח" הבלתי-נראים לקהל המיושב, ובנוסף הוא זה שבעל טעם וריח בלשי… נסו לבחור חצי פינה? אשמח להצטרף, אם יעניין אותי…

  • אילן ברקוביץ'  On נובמבר 21, 2007 at 8:00 am

    אני באמת מצטער שאני לא יכול להרחיב בנושא האנציקלופדיה, אבל אני מאוד אופטימי לגבי עתידה.

    הספר מציג גם דמות של טרובדור וגם את דמות האהובה הנשגבת אבל אני בעיקר משורר, שהשירה העברית וגורלה חשובים לו כמו חייו.

    בברכה, אילן.

  • מספר 666  On נובמבר 21, 2007 at 8:03 am

    אם וכאשר יצאו סוף סוף כרכי ה אנציקלופדיה העברית יהיה צורך ליצור להם גירסה וירטואלית מתעדכנת וכך להתמודד עם הויקיפדיה ואנציקלופדיה וינט

  • גראעפץ  On נובמבר 21, 2007 at 10:31 am

    זה בסדר אילן, הענקת מחמאות לאלי אשד וזה ניפח אותו עוד קצת, בפעם הבאה הוא יכסח איזה סופר עברי ובתמורה הסופר יכתוב על אשד טלנובלה עבת כרס עם נשיקה לוהטת בשיפולי כל עמוד.

  • האיש שבא לסעוד  On נובמבר 21, 2007 at 4:55 pm

    על הנזיד הצרפתי

  • אילן ברקוביץ'  On נובמבר 21, 2007 at 9:34 pm

    שלום לכולם. מי שרוצה לקרוא שלושה שירים-תפוזים מלאים, שהובאו בשלמותם מתוך הספר, מוזמן לאתר של האייל הקורא, שם התנהל בשבועות האחרונים דיון מעניין סביבם.

    לרוויה, מאילן.

  • דהרמה  On נובמבר 24, 2007 at 4:23 pm

    אתה חנפן אייל. זה דוחה, אתה משורר בינוני..אם בכלל. דיעה כנה. אבל יוצר חייב לקבל משוב מדויק, כדי להתפתח. למה אתה מתחנף? זה דוחה…עדיף שתשתוק, ותכתוב טוב יותר.

  • דהרמה  On נובמבר 24, 2007 at 4:25 pm

    וטעיתי, וכתבתי אייל. אפילו את שמך קשה לזכור….

  • אילן ברקוביץ'  On נובמבר 24, 2007 at 8:01 pm

    שלום לכולם. חשבתי שהדיון כאן הסתיים אבל מסתבר שהוא לא. מטבע הדברים, הבאת ציטוטים וחלקי ציטוטים מתוך שירים שלמים מקשים על הדיון להיות מלא, ולכן הפניתי אל האתר של האייל הקורא או לחילופין, למי שרוצה, אל הספר "תפוזים" עצמו.

    אלא שמעבר לכך יש את המגיבים האלה, המסתתרים מאחורי כינויים אנונימיים ומנצלים את הבמה שניתנה להם כדי להשתלח. מצטער, אני לא מוכן לקחת בזה חלק, ואני מצטער שמר אלי אשד נותן לזה יד. את כולם אני מפנה לרשימה נפלאה שפורסמה בסופהשבוע בידי חנוך דאום בידיעות אחרונות (מוסף שבת), על הצורך למגר מגיבים כאלה כמו שמטפלים בכיני ראש, ואני לא אלך רחוק כמוהו בדבריי, שכן אין זה סגנוני, אבל:

    לקרוא לדברים שכתבתי על רשימתו של אשד דברי חנופה זה חוסר הבנה של הכתוב. כתבתי שלא עם כל דבריו הסכמתי, אבל שהוא היטיב לזהות רובד מסויים בשירים שלי. זה הכל. בעולמנו הציני והמנוכר מחמאות נתפסות היום כחנופה. חבל.

    ומעבר לכך ובעיקר: אין לאף אחד זכות, גם לא כאן, לכתוב עלי: "משורר בינוני, אם בכלל". קודם כל אני משורר! טוב או רע, אבל משורר! ציבור הקוראים ישפוט את שירתי, והוא אכן שופט, לשמחתי ביתר הגינות ומכובדות מאשר המגיב גס הרוח האחרון.

    בברכה, אילן ברקוביץ'.

  • מספר 666  On נובמבר 25, 2007 at 5:58 am

    שיש הבדל בין פירסום מאמר ביקורת /סקירה על משורר ובין פרסום שירים .
    מאמר הביקורת אולי יכלול ציטוטים וכמובן את חוות דעתי .
    לעומת זאת אם אני מפרסם שירים אני לא בהכרך אציין את דעתי עליהם את זאת אני משאיר לקוראים.
    וכמה דברים נוספים לפעמים אנימקבל שירים שהם בסדר גמור מבחינה טכנית אבל לא מעוררים בי שום עניין מבחינת נושאיהם ואין הרבה מה לאמר עליהם .
    את אלו אני לא אפרסם .
    לעומת זאת מידי פעם אני מקבל שירים שרחוקים מאוד מלהיות מושלמים אבל יש להם נושא שמעניין אותי ואולי גם את הקהל ,למשל בתור דוגמה שואת הארמנים .
    את אלו אני אפרסם בלי שום קשר לדעתי על איכותם

  • אילן  On נובמבר 25, 2007 at 12:50 pm

    עידן היקר, תגובתך נעמה ללבי. את גסי הרוח אינני חייב לקבל בשום פורמט, מציאותי או אינטרנטי; ובעניין החנופה, אם תקרא שוב את דבריי תמצא בהם לא רק 'דברי חנופה' שבעיני הם מחמאות גרידא, אלא גם דברים אחרים. בכל מקרה – בוא נסכים שנינו שרשימתו של אשד על שירתו של הטרובדור ו/או המנדרין היא טובה, וזהו.

    ותודה לך על דבריך, יש בהם רוח טובה, מאילן.

  • אילן ברקוביץ'  On דצמבר 6, 2007 at 11:30 pm

    מי שרוצה לשמוע את הטרובדור והמנדרין גם יחד, מוזמן להאזין לתכנית "בסימן קריאה" בשבת הקרובה, 8.12.2007, ברשת א', עם רותי קרן. בתכנית יתארחו התפוזים ומשוררם.

    האזנה טובה, אילן.

  • אילן ברקוביץ'  On דצמבר 6, 2007 at 11:31 pm

    בשעה 16:00

  • מספר 666  On ינואר 20, 2008 at 5:13 pm

    בראיון עם שושנה ויג :
    http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-27198-00.html?tag=14-29-20
    אלי אשד, מבקר ספרותי בעל בלוג ידוע" באינטרנט, שהבנתו בשירת אמת היא לא מהמופלאות שפגשתי, ביקר גם הוא את הנטייה של "תפוזים" בעיקר לשירי אהבה, שאותו באופן אישי לא מעניינים. לטעמי האישי, הוא היה עושה חסד גדול עם עצמו, אם דווקא היה נפתח לתמה השירית הזו. ומעבר לזה, צריך כמובן לציין שכל שיר שלי לא נכתב בצורה מודעת כשיר אהבה. אני רואה את שירי "תפוזים" יותר כשירי להבה!"
    תשובתי
    יכול להיות שהבנתי בשירת אמת אינה מהמופלאות זה כבר עניין של טעם אישי הלא כן ?
    אבל כאשר משהו מוצא חן בעיני אני מסביר ומנמק זאת .
    מר ברקוביץ' למשל לא טרח לנמק את קביעתו כלל .
    נזכיר שלמרות שהבנתי בשירה "שאינה מן המופלאות " אני הייתי הראשון שכתב בצור הרצינית על המשוררת סיון בסקין המשוררת שספר השירה הראשון שלה זכה תשומת לב ביקורתית גדולה יותר משל כל משוררת מתחילה אחרת .
    ואני הייתי הראשון שכתב ברצינות על המשוררת דבי סער שזכתה לאחר מכן בפרס ראש הממשלה .
    אז לזהות משוררים טובים אני מסוגל וזאת יכולת שמר ברקוביץ למשל ' .
    עוד לא הראה אותה ..

    ולגבי דברים שאינם מוצאים חן בעיני אלו אינני רואה טעם רב להתייחס אליהם מכלתחילה
    ולגבי שירי אהבה .
    נכון אינני מחבב במיוחד את השירה הזאת זה כבר עניין של עם אישי .
    אני מעדיף שירים שכלתניים אינטלקטואליים ואלו תמיד היו נחלתם של מיעוט מיזערי בלבד רוב האנשים יכולים להיפתח יותר לשירי האהבה הרגשניים והקלים יותר להבנה .
    אבל אני לא מוצא בהם עניין רב בדרך כלל .
    . מה תעשה תתלה אותי על כך ?
    עד כאן תשובתי למר ברקוביץ' עם הוא יתייחס לדברים אלו במדור החדש שלו ב"הארץ " אגיב לו כאן .
    בנתיים אפשר לקבוע שאני מעריך את כמה משיריו של מר ברקוביץ' אבל בהחלט לא את כישוריו הביקורתיים עד כמה שאפשר להצביע על כאלה . .

    נראה אם הוא יפתיע אותי לטובה במדור שלו ב"הארץ "

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: