60 שנות המגילות הגנוזות

כתבה מיוחדת למלאת 60 שנה בדיוק לרכישת המגילות הגנוזות בידי הפרופסור סוקניק וחשיפתה של התגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר של המאה העשרים כולה ולרגל הפרסום של המגילה האחרונה בחודש שעבר ( נובמבר 2007) סקירה מיוחדת על המגילות ועל הכת המיסתורית שעומדת מאחוריהן .  

 

גילוי המגילות

 
 
והגנוזים – אי נגנזו אלה –
בימי בית שני הנבוכים ?
בית שמאי והלל בם אוחזים
צדוקים מתנצחים עם פרושים
קנאים עם טובלי השחרית
נזירים עם מבלי עולם
זה מושך ימין וזה שמאלה…
( מתוך "לוחות גנוזים " מאת זלמן שניאור , כתבי שניאור, ע' שטו )


בכ"ט בנובמבר 1947, לפני שישים שנה, רכש הארכיאולוג המפורסם אליעזר ליפא סוקניק, אביהם של הארכיאולוג יגאל והשחקן יוסי ידין את המגילות הגנוזות. לכאורה מדובר במקריות מופלאה שכן הרכישה והצצה הראשונה במגילות הגנוזות אירעה באותו יום בו החליט מושב עצרת האומות המאוחדות בלייק סאכסס להכיר בקיומה של מדינה יהודית עצמאית בחלק מארץ-ישראל העתיקה. ההחלטה ההיסטורית התקבלה ברוב קולות של שלושים ושלושה בעד, שלושה-עשה נגד ועשרה נמנעים.
לדעת פרופ' סוקניק  שהיה מהארכיאולוגים החשובים ביותר באותו זמן ובעיני נכבדים אחרים לא היה מקום לפרש  אירועים אלה:  שמדינה יהודית תזכה בעצמאותה ובאותה עת ממש יירכשו מימצאים ארכיאולוגיים מהחשובים ביותר שהתגלו אי-פעם בארץ-ישראל, כמקריות נדירה. לדעתם ניתן לראות באירוע המפתיע הזה אצבע אלוהים; מדובר בגילוי מסעיר שכלל את השרידים הקדומים ביותר של התנ"ך ביחד עם ספרים רבים אחרים שקיומם לא היה ידוע וכנראה נמצאו בשימושה של כת קדומה שנשכחה במשך אלפי שנים עד שנחשפה מחדש. מדובר בכת שנודעה בשם "כת היחד" או "כת מדבר יהודה", אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני, שלפי דעת חוקרים חבריה נחשבים לאותם איסיים המוזכרים בכתביו של יוסף בן מתתיהו.
באמצעות בדיקת תיארוך פחמן וניתוח טקסטואלי של המגילות הגיעו חוקרי המגילות למסקנה כי הן נכתבו במאה השנייה, או הראשונה לפני הספירה.

במהלך הבדיקות זוהו מקטעים רבים מספרים של תקופת הבית השני. כשליש מהמגילות זוהו כמקטעים מכל ספרי התנ"ך, למעט מגילת אסתר. כרבע מהמגילות הן ספרים חיצוניים, כספר חנוך א', ואילו כשלושים אחוזים מהן מנציחות פרשנויות רבניות והנחיות רבניות של הכת בעלת המגילות.
אם מדובר באצבע אלהים אם לאו ברור כי היה זה מקרה של מזל נדיר שהמגילות הגנוזות האלה, הנחשבות לתגלית הארכיאולוגית החשובה ביותר בזמננו וקשורה בעולם המקרא ובתקופת בית שני, התגלו והגיעו לידיעתו של פרופ' סוקניק בימי הרת גורל לעם ישראל. הראשונות שבהן נמצאו בקומראן שלשפת ים המלח בידי בדואי בתחילתה של שנת 1947 וברור היה כי השתמרו הודות לאקלים היבש והמיוחד של המקום. מגילות פפירוס אלה הן למעשה השריד היחיד של הספרות הקדומה של ימי בית שני. תגלית זאת הובנה מיד על-ידי פרופסור סוקניק כבעלת חשיבות היסטורית ודתית רבה, אשר עתידה היתה לשנות את דרך הבנתנו את תקופת בית שני.

בהדרגה נחשפו פרטים נוספים הקשורים במציאתן והתברר כי לא רק פרופסור סוקניק עמד על ערכן המיוחד, אלא גם כומר נוצרי אשורי שלא החמיץ הזדמנות נדירה ורכש אחדות מהן מידי הבדואים מאותו איזור בו נמצאו. מגילות אלה שבידי הכומר הפכו ליעד ראשון במעלה שקבע לעצמו הארכיאולוג הצעיר, הרמטכ"ל השני של צה"ל רב-אלוף יגאל ידין, בנו של פרופסור סוקניק שלימים, ובמידה רבה הודות למעורבותו זו, נודע גם הוא עצמו כארכיאולוג חשוב. פרופסור ידין ראה בהחזרת המגילות לידיו משימה משפחתית ולאומית כאחד. הפרשה הזאת לעצמה התגלגלה כסיפור מתח לכל דבר ועניין. השגת המגילות האלה שנראות ממרחק השנים כמעט כמו "עסק משפחתי" הושגו על-ידי ידין רק לאחר נפתולים שונים, מאמצי שכנוע רבים והשגת מימון כספי רב. לאורך הדרך כולה עד לשלב סיומה נאלץ ידין להסתיר את זהותו הישראלית בגלל אירועי הימים.

בינתיים נודע לפרופ' ידין על קיומה של מגילה נוספת בידי סוחר עתיקות שגר מחוץ לגבול הקו הירוק, ומשום-כך היה עליו להמתין להזדמנות נאותה בכדי לקדם את הסיכוי להשיג את המגילה החשובה. ואמנם ידין לא החמיץ את ההזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו. בשוך הקרבות של מלחמת ששת הימים נוצרה אפשרות מעשית לבחון את סיכויי רכישתה. ידין לא היסס ויצא מיד לביתו של הסוחר ולאחר שהתברר לו למעלה מכל צל של ספק כי אכן מדובר במגילה מקורית וחשובה ביותר ממשפחת המגילות הגנוזות, רכש אותה בו במקום. גילוי המגילה הזאת רק העצים את ערך המגילות שכבר נמצאו בידינו.

..

לדעתי עליך לקחת עליך את המשימה –ענה מפקד המודיעין ..אשר לעניין המגילות לדעתי הוא חשוב ביותר . הירדנים נוהגים לשדוד מערות בהן נמצאות מגילות שנגנזו שם על ידי העברים הקדמונים . עד עתה הצליחה מדינת ישראל להחזיר לעצמה רק חלק קטן מן הגזלה ,אם הירדנים גילו מגילות נוספות יהיה זה חיוני ביותר אם תצליח להוציא אותן מידיהן .

( מתוך "דן טרזן וסוד המגילות " )

מאז בוצעו פעמים רבות חיפושים יסודיים אחרי מגילות נוספות במערות מדבר יהודה. אך רבות מבין אלה שהתגלו שם בידי הבדואים נמצאו פגומות מחתכים וקרעים שנעשו בידי הטבע, אך גם בידי אדם הפועל בהתאם לחושי חמדנותו. התברר למגינת-לב החוקרים כי הבדואים שמצאו את המגילות הנוספות הם שקרעו אותן מתוך כוונה להגדיל על-ידי כך את מספרן ולזכות בסכומי כסף גבוהים יותר משחלמו עליהם. מכאן נגזרה משימת שיחזור מורכבת ביותר שתבעה מומחיות מאין כמותה ונמשכה שנים רבות וניתן להגדיר את תוצאותיה כהישג מדעי בעל חשיבות עליונה.

השלב האחרון מבחינה זו היה להציגן לציבור הצמא לשזוף בעיניו את המגילות מכיוון שכבר עד אז הן זכו לפרסום בקנה מידה עולמי. לצורך זה הוקם היכל מיוחד בירושלים שנועד למטרה זו בלבד. היה זה מבנה המזכיר בצורתו אחד מאותם כדים בהם הוחבאו המגילות במשך אלפי שנים. כיום מוצגות בקביעות חלק מהמגילות במבנה המקורי הזה שנודע בשם "היכל הספר" ונמצא בתחום מוזיאון ישראל בירושלים.
ככל שזכו המגילות הגנוזות בפרסום שהלך וגבר והאדיר את הסקרנות והמסתורין שמסביבן כן התרבו הויכוחים שהתנהלו בהקשרן והתגברו גם מחלוקות מחקריות בפרשנויות שונות שהיו מתחילתן נגועות בפוליטיקה מקצועית ואף כללית. לעתים נודעו אלו כשערוריות של ממש. אחד הגורמים לאוירה הדחוסה הזאת היה נעוץ בעובדה שהמגילות משוייכות לתקופת היווסד הנצרות, ונעשו ניסיונות להקנות להן פירושים שונים ואף משונים. שערוריות אלו קיבלו תהודה עצומה גם בעולם החוץ-אקדמאי מאחר והייתה להן יותר מסתם נגיעה בפרשנויות דתיות שיש להן השלכות על מאבקים בין-דתיים המתנהלים ממש עד לימינו.

צופן המגילות הגנוזות

רוב החוקרים תמימי דעים שהמגילות הן תוצר של כת האיסיים שעליה מספר יוסף בן מתתיהו ובניה מידרו עצמם משאר בני העם וחיו במדבר יהודה. אך נמצאים חוקרים אחרים החולקים על זיהוי זה. בין אלה בולט חוקר השנוי במחלוקת חריפה, ג'ון אלגרו, שהיה אחד מחוקריהן הראשונים של המגילות.

 הוא זה שפתח את "תיבת פנדורה" לגבי המגילות הגנוזות. אלגרו טען בעקשנות שהמגילות מוכיחות שישו הנוצרי לא התקיים במציאות ולא היה אלא השתקפות שגויה של מנהיג הכת המוכר בכינוי "מורה הצדק". אלגרו אף טען בספר שכתב ופירסם במועד יותר מאוחר שהמגילות מוכיחות שהיהדות והנצרות מבוססות על אמונה קדומה שהתבססה על הזיות הנגרמות מסמים, ובהן נמצא המקור לרוב סיפורי התנ"ך והברית החדשה. כתביו בנושא זה שהתמקדו בהפצת פרשנות כה-מרחיקת לכת עוררו שערורייה בין עמיתיו. אלגרו נאלץ להתפטר ממשרתו והפך למנודה בעולם האקדמאי. אך הוא קבע לעצמו מעמד של מי שהיה ראשון שטען כנגד "הפירוש האורתודוכסי" של המגילות, אבל בהחלט לא האחרון שבהם.

ב-1991 יצא לאור ספר של המחברים מיכאל ביגה וריצ'רד לי  THE DEAD SEA SCOLLS DECEPTION שטען שקיימת קונספירציה אפלה של חוקרי המגילות שקשרו קשר ביחד עם הוותיקן וממשלת ישראל במגמה להסתיר מפני החוקרים והציבור מגילות גנוזות שעלולות להציג את מקור הנצרות באופן שונה מהמקובל, ולמעשה בדומה לדרך שאותה ייצגו ביגה ולי. צמד הכותבים הנ"ל כבר זכו לפרסום רב כאשר כתבו ספרים רבי-מכר שבהם טענו בין השאר כי לישו הנוצרי נולדו ילדים מהזונה שליוותה אותו, מרים המגדלית, זו שבאה מהישוב מגדלה שלחוף הכינרת, וכי אלה הפכו לאבות שושלת המלכים המרובנינגית הקדומה ששלטה בצרפת בימי הביניים המוקדמים. ביגה ולי טענו בהקשר זה כי קיים ארגון חשאי קדום שמנסה מזה אלף שנה להחזיר צאצאי אותה שושלת שנפלה בידי אבותיו של המלך המפורסם קרל הגדול לכס השלטון בצרפת, ולהעמידם בראש אירופה המאוחדת. תיאוריה זו היא שנודעה יותר מאוחר כגרעין הרעיון לספר רב המכר הענק "צופן דה וינצ'י" של הסופר דן בראון.

בספרם טענו שני המחברים כי רבים מבין חוקרי המגילות הם בעצם נציגי הוותיקן שעשו כל מה שניתן היה לעשותו בכדי למנוע את פרסום המגילות שהיו עלולות להביך את הממסד הנוצרי האורתודוכסי לגבי מוצא הנצרות, וכי מדינת ישראל מסיבותיה הבלתי ברורות נטלה חלק בהונאה הזאת.

הספר הפך לרב מכר ענק והוא זכה לגל פרסום נוסף מאחר שיצא לאור בדיוק בזמן שבו התקיים מאבק על "שחרור" המגילות לחקירה חופשית בידי קהיליית החוקרים הנרחבת, תוך הפקעה "זכות" משונה זאת מידי מספר מצומצם מאוד של חוקרים "מקורבים" כפי שהיה מקובל עד אז. "המקורבים" הסכימו להעביר את המגילות למחקר רק לידי כמה תלמידים נבחרים, אף סירבו בכל תוקף להעבירן לעיונם של חוקרים אחרים, ביניהם גם כאלה בעלי מעמד נכבד ושם נודע בעולם המדע. פולמוס מכוער זה הוא שגרם לעיכובים מיותרים וממושכים בפרסום הטקסטים השלמים של המגילות.

חיזוק נוסף לכאורה קיבלו טענותיהם של ביגה ולי כאשר התברר בראיון שקיים עיתונאי ישראלי עם האיש שעמד בראש חקר המגילות הארכיאולוג האמריקני ד"ר ג'ון סטרונגל, שהוא אכן מצדיק את המוניטין שיצא לו כאנטישמי קיצוני.במהלכו של הראיון ביזה סטרונגל את הדת היהודית ומאוחר יותר התפרסמה גם עובדת היותו אלכוהוליסט, שרק הגבירה את המועקה הקיימת מסביב לדמותו.

במשך עשרות שנים, כמעט חמישים וארבע, מאז גילויין של המגילות הן טרם הוצגו לציבור הרחב לעיון. פרופ' עמנואל טוב מהאוניברסיטה העברית בירושלים דיווח על-כך לראשונה לאחר פרק זמן כה ארוך. עמנואל טוב היה העורך הראשי של ספר המגילות הגנוזות שהוצאו לאור בשלושים ושבעה כרכים ובהם כתשעה מאות מגילות כתובות בעברית ובארמית. כאמור מאתיים ממגילות אלו הן כתובים תנ"כיים הידועים כעתיקים ביותר. מי שנתן יד לזרז את הפרסום מחמת הלחץ הציבורי הבינלאומי, היה אלוף (מיל) אמיר דרורי שכיהן אז כראש רשות העתיקות.

צעד נוסף שקידם את הפרסום היה החלפתו של הארכיאולוג האמריקני סטרונגל בחוקר ישראלי נודע מגן ברושי, שפעל בנמרצות להאצת פרסומן של המגילות. מאז הפרסום התבררה עובדה אחת מעל לכל צל של ספק כי הן לא חשפו אור חדש על מקורה האמיתי של הנצרות, אך הטילו אור רב על אותה כת יהודית מאזור קומראן שהייתה כמעט לא ידועה עד אז ושהתגלתה כבעלת חשיבות גדולה בהרבה מכל מה ששיערו עד אז. יתרה מזו, התברר כי החשדות שכביכול המגילות חושפות את מקורה "האמיתי" של הנצרות שלכאורה הוא שונה ממה שחשבו עד אז הופרכו, למרות שקיימים ספיחים שונים שעדיין נתונים במחלוקות חריפות.

טענות רדיקליות לגבי האיסיים ותפקידם בחיי ישו נשמעו גם אצל חוקרים אחרים. למשל, ברברה טירינג, היתה נחשבת חוקרת אוסטרלית ידועה ומכובדת של המגילות, עד שניסתה לפענח אותם בדרך משלה, דרך משמעות ה"פשר", וטענה שהן כתובות בצופן וכי האירועים שמתוארים בברית החדשה הם למעשה מסווה לאירועים אחרים שהתרחשו כולם בקומראן. כך למשל כאשר כתוב בברית החדשה "ירושלים" הכוונה תמיד לקומראן שליד ים המלח, ומכאן שנהר הירדן הוא לאמיתו של דבר נחל שזורם לקומראן וכך הלאה. טירינג גם העלתה טענה נוספת שחשפה במגילות את תולדות חיי ישו האמיתיים. היא קבעה ש"מורה הצדק" היה לא אחר מאשר יוחנן המטביל מורו של ישו, וכי ישו עצמו היה אויבו "הכוהן הרשע", וכי אנשי קומראן היו מחולקים לשתי קבוצות מתנגדות; אחת הונהגה בידי יוחנן והשניה בידי ישו. לחיזוק טיעוניה אף הוסיפה טירינג פרשנות מרחיקת-לכת נוספת שאין לה ספק מהחומר שלפניה כי גם לאחר אירוע הצליבה הנודעת ישו המשיך לחיות עוד במשך שנים רבות ואף הוליד ילדים.

חוקר אחר בשם רוברט איזנמן שהיה בין אלה שטענו שקיימת קונספירציה אנטשימית מאחורי החוקרים של המגילות הגנוזות, טען גם הוא שהמגילות מדברות על הנוצרים הראשונים שהם אנשי "כת מדבר יהודה" וכי הם הונהגו בידי יעקב אחיו של ישו, ואף מדובר בהם גם על השליח פאולוס שהוא "איש השקר" במגילות. זהו האיש שלדעת איזנמן היה סוכן רומאי שתפקידו היה לפגוע ביהדות מבפנים. (באותה עת התגלה "ארון קבורה" (סרקופג) שנטען כי העצמות שנמצאו בו הן שרידי גופתו של יעקב אחי ישו. גילוי הארון עורר עניין רב בתקשורת ובחוגי החוקרים והנצרות אך נראה שמדובר בזיוף). כיום ברור שתיאוריות אלה מופרכות גם הן לחלוטין משום שהוחוור מעבר לכל ספק שהמגילות הן קדומות יותר מהמאה הראשונה לספירה ולכן לא יכלו לדבר על ראשוני הנצרות מתקופה זאת.

נאמר שהמגילה תתפרסם " אמרה לאיטה " . "נניח שיימצאו אמיצי לב מקרב מנהיגי היהדות או הנצרות , אשר יקומו ויאשרו כי אלו אכן דברי ישו ככתבם וכלשונם . אף שהדברים עלולים לערער את יסודות האמונה היהודית או הנוצרית או שתיהן גם יחד –הם יראו לעצמם חובה מוסרית והיסטורית להוציאם לאור.

"ונניח שהמגילה זוכה לפרסום עולמי , מה אז ? מה יעשו כל אותם מליוני בני אדם ,שיצאו ביום באיר אחד לרחובות וגילו כי מלכם ערום ? הרי האדם אינו יכול לחיות בלא אמונה . כולנו חייבים להאמין במשהו. יצר לב האדם רע מנעוריו , אם אין אמונה בו".

( מתוך "מגילת הצלב " מאת יצחק גלעד ע' 208)

כל התיאוריות האלה שימשו כבסיס למותחנים רבים מספור שתיארו את גילויה של מגילה גנוזה שממנה מסתבר שהאמת על ראשית הנצרות אינה מה שחשבו הכל ( חוץ ממה שטענו גנוסטים וכופרים שונים לאורך ההיסטוריה   ) כי ישו היה נשוי או שלא מת בצליבה או שנפטר בהודו בו בצרפת או בבריטניה ונמצאו כאלה שהרחיקו לכת בטענה שמצא מותו ביבשת אמ. והמותחנים עצמם עוסקים  תמיד בניסיון של נציגי הממסד הדתי למנוע ממגלי ומגלות המגילות הנועזים לפרסם את "האמת " שתזעזע את הנצרות עד היסוד.

  אך לטענות אלה עם כל מופרכותן יש בסיס כלשהו בכך שנראה  שלישו , ולמורו יוחנן המטביל ולפאולוס השליח אכן הייתה הכרות עם תורות הכת והיא השפיעה עליהם בנקודות מסוימות .אבל לאמיתו של דבר הנצרות כפי שהתפתחה היא שונה מאוד מתורת האיסיים ואף מנוגדת לתורתם בנקודות חשובות ביותר.

 

כת ה"יחד"

 

 

אביכם מאמין רק במה שכתוב בתורה , ואילו אנשי כת היחד כותבים ספרים חדשים . דרך החיים שהם שונה משלו והאמונה שלהם שונה משלו. הם מאמינים שהכל בידי אלוהים ולא בידי אדם. הם מאמינים שהנפש נשארת אחר המוות. הם מאמינים שבאחרית הימים תהיה מלחמה של בני אור בבני חושך שבה ינצחו הם, בני האור . הם חושבים שהם ישראל האמיתי ,וכל האחרים וביניהם אנחנו ,הם ישראל האחר, הרעים . הם לומדים לשנוא בסתר את ישראל האחר שיושמדו באחרית הימים .

( מתוך "ילדת האפרסמון " מאת רוני גבעתי , ע' 65)

לדעת רוב החוקרים המגילות הן תוצר של חברי כת יהודית מתבדלת מימי בית שני, "כת היחד", שנוסדה בידי אדם בשם "מורה הצדק". משערים כי היה זה כנראה בימי החשמונאים בעת שהכת התחפרה בעמדת אופוזיציה מוחלטת הן לכוהנים בבית המקדש בירושלים והן לכת הפרושים שהם אבות התנאים עורכי המשנה. "מורה הצדק" נאבק במיוחד באדם שכונה במגילות "כוהן הרשע" (ואולי הכוונה היא למנהיג החשמונאי יונתן). כתוצאה מהתנגחות עקרונית זו הם פרשו למדבר יהודה והקימו שם מעין "מנזר", הראשון הידוע לנו מאי-פעם על קיומו, ושם אספו וכתבו את מגילותיהם. מגילות אלה השתמרו היטב באקלים החם של מדבר יהודה והם מאפשרים לנו להכיר אותם ואת עולמם.

אך מי בדיוק היו אנשי כת היחד האלה ? ההנחה המקובלת כיום (אם כי רבים מערערים עליה ודוחים אותה), שהם היו חלק מכת האיסיים שעליה מספר יוסף בן מתתיהו שהייתה "ה"פילוסופיה השלישית" של עם ישראל ביחד עם הפרושים והצדוקים המוכרים לנו היטב. הם אימצו לעצמם השקפה פילוסופית מוזרה ומיוחדת המבדלת אותם משאר האוכלוסייה היהודית ומשאר חלקי האנושות.

יוסף בן מתתיהו שלמד זמן קצר על השקפותיהם מפי חברי הכת עצמם, העריך אותם מאוד ותיאר אותם לקהל קוראיו היווניים והרומאים כמעין חברי אסכולה פילוסופית נוסח יוון. ואכן ניתן לראות באיסיים כמי ששאפו ופעלו להקים אוטופיה עלי אדמות בדומה למייסדי הקיבוצים אלפי שנים אחריהם, אך בצורה קיצונית לעין ערוך.

האיסיים הקימו ישובים מתוכננים היטב ונבדלים באופן מוחלט משאר האוכלוסייה ובהם נמצא להם רכוש משותף וארוחות משותפות. בהתאם ללוח שמש משלהם הם השתמשו בכתב סתרים שנועד לשימוש לרעיונות אזוטריים במיוחד ודברים נוספים מסוג זה שהיו חדשניים לגבי זמנם.

 

יתכן שיוצרי רעיונות אלה  הושפעו גם מרעיונות שבוטאו בספרי אוטופיה הלניסטיים יווניים שונים של מחברים כמו יאמבולוס  שהיו פופולאריים במאות הרביעית והשלישית לפני הספירה ותיארו חברות אוטופיות במקומות נידחים ולא ידועים  שונים ברחבי העולם כמו "אי השמש".    יתכן מאוד שספרים אלה היגיעו לארץ ישראל  או לבבל והישפיעו על ראשוני הכת . אך מכאן המשיכו בדרכם שלהם..

"

בן פורת המשיך : כת האיסיים שישבה בערות מדבר יהודה התרחקה ממוקדי היהדות לא רק מבחינה פיזית , אלא גם מהבחינה הרוחנית . קנאי הדת האמינו כי התבדלותם היא רצונו של האל .התבדלות המרימה אותם מהעם ,פוטרת אותם מהתלות בבית המקדש בירושלים ,ממצוות קורבנות עליה לרגל .מרחיקה אותם לחלוטין מהיהדות …האיסיים הם –הם מחוללי הנצרות בני! הם, וישו בתוכם רכונים במערות ,מתרגמים ומפרשים את תורתנו הקדושה לפי תפיסתם. בראותם עצמם כיחידי סגולה ,בני אור ,הם לא היססו לעוות ולסלף דברי אלוהים חיים ,לנפץ בשנית את לוחות הברית…ישו היה עד ראיה לסילופים הנעשים לנגד עיניו ,בידי אנשים שקנאותם העבירה אותם על דעתם .ראה כיצד הם מתאימים פסוקים ונבואות לצורכיהם ,מתקנים עובדות ומועדים ,מעבירים שורות ומוחקים .

( מתוך "מגילת הצלב " מאת יצחק גלעד ע' 205 )

מתי ואיפה בדיוק התגבשו האיסיים האלה ? יש שחושבים כי מוצאם בגלות בבל שם קיבלו השראה גם מדתות פרסיות ומסופוטמיות שונות ולאחר שהגיעו לארץ ישראל בימי החשמונאים, החלו להפיץ את תורתם. דעה מקובלת יותר היא שמקורם בארץ ישראל וכי מוצאם היה מחוגי הכהונה הצדוקית. היו אלה קבוצות של כוהנים שהסתכסכו עם הכת השלטת בכהונה ומשום כך החליטו לפרוש מבית המקדש ומהחברה היהודית. הם יצקו לעצמם דפוסי תורות חדשות שהיו שונות מאוד מהתורות המקובלות לפיהן העולם כולו שרוי בחטא כתוצאה ממרד המלאכים המתואר בספר חנוך שהיה ספר קודש.

גישתם-תורתם עמדה בניגוד לדעה הרשמית של הכוהנים "הצדוקים" בבית המקדש שראו את העולם כמקום טוב מטבעו מאחר שנברא בידי האל ובית המקדש והטקסים המבוצעים בו בידי הכוהנים, הם אלה שעוזרים לשמור על הטוב שהעניק האל ועל טהרת העולם. האיסיים התייחסו בזלזול מוחלט לכהונה הרשמית וטקסיה שדחתה אותם, ואותה מידת זלזול הפגינו גם בשדרות העם אם כי אחדות מהשקפות בני הכת מצאו מהלכים ואוהדים גם בקרב כאלה הנוהים אחר שיגרת המקובל. האיסיים, כך מסתבר, היו קרובים למרות הכל לצדוקים הרבה יותר מלשנואי נפשם הגדולים בני הקבוצה הגדולה ביותר ביהדות, הפרושים, שאותם שנאו שנאה עזה כשאול.

האיסיים יצרו לעצמם לוח מיוחד המבוסס על השמש שהיה שונה מאוד מהלוח המקובל על כוהני בית המקדש. על-פי מסורתם מדובר בלוח שנמסר להם כביכול בידי מלאכים ותיאור מפורט שלו נמצא בספר חנוך האתיופי. כמו-כן נמצאו מגילות שלהם כמו "מגילת ירושלים" שבהן תיארו בפרטי פרטים כיצד צריכה ירושלים שלעתיד להיות בנויה, תוכנית הנתפשת כיום כאחת היצירות האוטופיות הראשונות מסוג זה.

נראה שראשוני הנצרות הכירו אותם וככל הנראה יוחנן המטביל מורו של ישו היה אחד מהם. ד"ר ישראל קנוהל טען שמנהיג האיסיים בימי הורדוס, מנחם, ראה את עצמו כמשיח ונצלב וסיפור חייו שימש אחר כך כמודל לסיפור על חיי ישו. היו שטענו שהמפתח החשוב ביותר להבנת סודות האיסיים נמצא דווקא במגילה המוזרה ביותר מכולן, "מגילת הנחושת".

מגילת הנחושת

מגילת הנחושת.

בחרובהא שבעמק עכור תחת המעלות הבואת למזרח אמות אריה ארבעין שדת הכסף וכליה משקל ככרין שבעשרה .
בנפש בנדבך השלישי עשתות זהב 100
בבור הגדול שבחצר הפריסטלין בירב קרקעו סתום בתוליא נגד הפתח העליון ככרין תשע מאות .

( מתוך טקסט של מגילת הנחושת כפי שפורש בידי ד"ר יהודה לבקוביץ )

קובץ:Copper scroll.jpg
מגילת הנחושת היא המגילה המסקרנת ביותר מבין המגילות שנמצאו במדבר יהודה והיא בגדר תעלומה. היא התגלתה ב-1952 בקומראן כשהיא עשויה מריקוע נחושת דק וגלול ורק באמצעות שיטות מסובכות ביותר עלה בידי החוקרים לפרוש אותה כמעט בשלמותה והכתוב שהתגלה בה הדהים: זוהי פשוטו כמשמעו רשימה מפורטת שמכילה את מיקומם של 64 בורות בהם הוסתרו אוצרות של כסף, זהב, מטבעות וכלים יקרי-ערך. מגילה יחידה חרוטה על ריקוע הנחושת בשונה מכל המגילות האחרות הכתובות על פפירוס. גם הדעות לגבי תאריך היווצרה חלוקות. היו שחשבו שהיא נכתבה לפני המרד הגדול או מיד לאחריו ויש הסבורים כי היא מימי בר כוכבא. אך דומה שהדעה המקובלת כיום קובעת שהמגילה נכתבה בסוף ימי המרד הגדול.

רוב החוקרים מטילים ספק רב אם יש למגילה זו קשר כלשהו למגילות האחרות שכידוע היו שייכות לכת שהתגוררה בקומראן. נראה שהימצאותה ביניהן היא מקרית. אבל טובה זהירות בקביעה שכזו. האמת היא שאין אנו יודעים זאת בוודאות. גם לא ברור מהו האוצר עצמו, שהוא שווה-ערך בזמננו לסכום עצום אם להסתמך על הכתוב והמפורט במגילה.

אחת התיאוריות המקובלות היא שהכוונה למקומות מחבוא שנועדו להציל את אוצרות בית המקדש שהוברחו מהישג ידי הרומאים. תיאוריה אחרת גורסת שזהו הכסף המשותף של אנשי הכת ויש שחושבים שזהו אוצר מימי בר כוכבא דווקא. בנוסף לכל אלה ישנם חוקרים הסבורים שמדובר באליגוריה, מתוך כוונת הצפנת סודות ומשום-כך אין להבין את רשימת האוצרות כפשוטה ומוטב להתייחס לכתוב כאל קוד שטרם פוענח. כיום נוטים רבים מבין החוקרים לאמץ את הסברה כי האופי הטכני היבש של המגילה מצביע על כך שמדובר במטמון אמיתי שהיה קיים בזמן מן הזמנים וכי יש להבין שמגילת הנחושת היא בדיוק כפי שהיא מציגה את עצמה: רשימה של מקומות שבהם קבור אוצר שערכו עצום ורב, אך שמקורו עדיין בלתי ברור. יחד-עם-זאת אין לדחות את האפשרות שאכן מדובר באוצר מפוזר במקומות מחבוא שונים ובדרך כלשהי הוא קשור לבית המקדש.

לכאורה לא צריכה הייתה להיות בעיה בדרך לאיתור האוצר, אלא שכל המקומות שמתוארים במגילת הנחושה המופלאה אינם מגובים באיזכור כלשהו במקורות האחרים שידועים לנו. מכאן שמי שטען כי מדובר בצופן יתכן ולא טעה. רבים היו אלה שניסו לפענח את הכוונות של קודמינו ולפרש את המידע החרוט במגילה. עד כה סוכמו כל הניסיונות האלה ככישלון מתמשך. בין מעלי הפרשנויות וההשערות השונות נמצאים אחדים המאמינים שחלק ממקומות האוצר הם בסביבות ירושלים ליד המקום שנקרא "שער האיסיים", ואילו אחרים משוכנעים כי מדובר באיזור קומראן ובאיזורים שונים בנחל הירמוך ובצפון.

אנשים שונים יצאו למסעות בעקבות אוצרות "מגילת הנחושת" בניסיון לגלותם. כך למשל החוקר אלגרו ניהל כמה מסעות חיפושים אחרי האוצרות בירדן בשיתוף פעולה עם השילטונות הירדניים. איפה בדיוק חיפש אלגרו ומה מצא אם מצא משהו, זהו מידע שאינו ידוע. ככל הנראה הוא לא מצא דבר שקשור באוצר "מגילת הנחושת" שכן אז היה מגלה זאת. חוקרי המגילות האחרים התייחסו בזילזול לחיפושיו שכן לדעתם הרשימה הייתה דמיונית.

אפשרות סבירה ביותר היא שהאוצר אכן היה קיים אך התגלה וכבר לפני אלפי שנים נלקח מן הסתם בידי האנשים שהטמינו אותו או בידי יורשיהם. לפחות בשלמותו או בחלקו.

בני האור ובני החושך

גם תורה ונביאים וגם כתובים
יזדעזעו בכל אלף דפיהם
לקראת אחי הקדם שאבדו
וחזרו ממחשך העתים.
גם אהבה גם קנאה תעוררם
לנפול על צווארי אחיהם ,
לשמוח כי נמצאו אובדים
ולפחוד, פן יגזלו אלה
האורחים את כתר הבכורה
שנשאו שנות אלף על ראשם .
( מתוך "לוחות גנוזים " מאת זלמן שניאור " ע' תכ"ה )

האמת לגבי האיסיים  כפי שהתגלתה מהמגילות היא שונה מאוד ואפלה עד לעין שיעור מכפי שטוענים תומכיהם אנשי העידן החדש.
האיסיים כמו כל בני כת מתבדלת לאורך ההיסטוריה האנושית ראו עצמם נעלים על אחרים. הם הגדירו עצמם "בני אור" לעומת "בני חושך", ובכך התכוונו לכל האחרים בני עם ישראל שנחשבו לחוטאים ואילו הם עצמם לראויים, אלה בני אור המקיימים את כל המצוות. הם האמינו באמונה שלמה כי הגורל ייעד להם דרך להימלט מהשמדה צפויה וההיבדלות כמעט על דרך של התנזרות היא הדרך האחת והנכונה להשיג את היעד של ההישרדות. 
 

לא אחזור אל אנשי כת היחד, למרות הדברים היפים והעמוקים שאצלם. הם מתבדלים ומתנשאים ומטיפים לשנאה בסתר.אני מרגיש שייך לישראל האחר, אליכם לא רוצה לפרוש מהאנשים , לא רוצה לשנוא אנשים ".

( מתוך ,ילדי האפרסמון , מאת רוני גבעתי ע' 129) 

 כפי שמתברר מהמגילות  אנשי כת  האיסיים ראו את עצמם כנבחרים טהורים בודדים  יורשיו של חנוך הצדיק שלמד את כל סודות היקום והעבר והעתיד. ..  אנשי הכת  אף זיהו את עצמם עם המלאכים שבשמים ושטענו שהם פועלים בשיתוף פעולה להם ומשום כך גם שמחויבים לנהוג בסדרי טהרה מופלגים בגלל היותם "על אנושיים " בדומה לאביהם הרוחני חנוך שכזכור נהפך למלאך מטטרון בעצמו.  .הם היו משוכנעים שהם חיים באחרית הימים בעולם חוטא ומושחת, עולם שנגזר דינו להשמדה ולכן יושמד ורק הם ינצלו לבסוף מבין כל  העולם ועם ישראל שבו ראו עם של חוטאים שאינם שונים מכל השאר. אנשי הכת קבעו כי שיוכו של כל אדם למחנה בני החושך עצום או למחנה בני האור הזעיר הוא קבוע מראש ותלוי בנשמתו הם ראו את עצמם כמי שבבוא יום הדין יגזרו ויבצעו את העונש על העולם המושחת כפי שביצעו אותו אנשי שבט לוי אבותיהם בימי משה על בני ישראל המושחתים בהוראת משה. הם היו הראשונים שהאמינו שהכל נקבע מראש וכי אין דרך לאדם להתחמק מגורלו על ידי מעשים טובים ותפילות וכו' כפי שחשבו שאר היהודים . תורה זאת עברה מאוחר יותר לשליח הנוצרי פאולוס ואחר מכן לתיאולוגים פרוטסטנטים כמו לותר אך ראשיתה באנשי כת מדבר יהודה. נראה שישו הנוצרי היכיר היטב את תורותיהם וקיבל כמה מרעיונותיהם אך העובדה הפשוטה היא שהוא או תלמידיו אם כי קיבלו מהם השראה פה ושם  היו מרוחקים מהם רחוק שמיים מארץ שכן הנוצרים היו מוכנים לקבל לשורותיהם כל אדם בניגוד מוחלט לאיסיים שראו ברוב המוחלט של בני האדם "בני חושך ".

 משום כך אין להעלות על הדעת שהאיסיים אכן היו מייסדי הנצרות המוכרת לנו.

הם למדו ממנהיגיהם ומכתבי הקודש שלהם שעליהם לשנוא את הרשעים שהם שאר בני האדם פשוטו כמשמעו ואפילו היה להם טקס מיוחד שבו קיללו את שאר בני האדם בני החושך קללה נמרצת .  אך מסיבות פרגמטיות  הקפידו  להסתיר שנאה זאת עד ליום הדין הקרוב  שבו  יצאו למלחמה שבה יביסו  את שאר המין האנושי וישמידוהו  . בכתביהם נמצאות גרסאות משבחות ומהללות מעשי טבח המוניים שונים שהתנ"ך עצמו מגנה אותם כמו טבח אנשי  שכם בידי שמעון ולוי כל זה כחלק מתפיסתם שבסופו של דבר יושמדו בידיהם ובידי מלאכי ה' מקורביהם אנשי המין האנושי המרושעים.

 

וזה סרך אנשי המלחמה ראשית משלוח יד בני אור להחל בגורל בני חושך בחיל בליעל בגדוד אדום ומואב ובני עמון וחיל צידון ופלשת ובגדודי כתיי אשור ועמהם בעזר מרשיעי  ברית ….ובקצו יצא בחמה גדולה להלחם במלכי הצפון ואפו להשמיד ולהכרית את קרן בליעל.והיא עת ישועה לעם אל וקץ ממשל כלכל אנשי גורלו וכלת עולמים לכל גורל בליעל …להכניע רשעה לאין שארית ופליטה לא תהיה לכל בני חושך .

( מתוך הפתיחה ל"מלחמת בני אור בבני חושך ")  

 

אחת מיצירותיהם הייתה ספר שנקרא בידי הארכיאולוג יגאל  ידין "מלחמת בני אור בבני חושך " . הספר מזכיר מאוד בעלילה שלו  את  הסרט "מלחמת הכוכבים".  יש מצד אחד את הטובים שהם אנשי הכת שכתבו את הספר שה' איתם והמשיח איתם ומולם יש את כוחות הרשע שהם פחות או יותר כל שאר המין האנושי ,  הרומאים, העמים השכנים,  וגם  כל היהודים שלא שייכים לכת .

המטרה של בני האור היא פשוטה: להשמיד את כל היריבים במה שאנו קוראים היום "גנוסיד" .

 הספר מזכיר את היצירות של תום קלאנסי בפירוט המדייק והכמעט אובססיבי של הציוד של כלי הנשק של המדים, הטקטיקות הצבאיות  וכו'. הוא מתאר איך ביום הקרב בני האור יתקפו שלוש פעמים וכמעט ינצחו ובני החושך יתקפו שלוש פעמים וכמעט ינצחו ולבסוף בקרב השביעי האל יתערב ובני חושך יובסו ויושמדו עד האדם האחרון ולאחר מכן יכבשו כני האור את כלל העולם הידוע ומן הסתם ישמידו שם את כל בני החושך .  

אנשי כת האיסיים כלל לא היו אוהבי אדם ניו איגיי'ם שמדברים על אחווה אוניברסלית . נהפוך הוא הם שנאו שנאה תהומית וגזענית את כלל המין האנושי חוץ מחברי קבוצתם . ניתן לתת להם בצדק גמור  את הכינוי שאותו המציא ישעיהו ליבוביץ בהקשר אחר "יהודו-נאצים ".

נראה שלספרים מסוג זה היו השפעה גדולה על המרד הגדול ברומאים ועל מרד בר כוכבא שהביאו לחורבן חסר תקדים על העם היהודי ,חורבן שממנו לא התאושש מעולם . התוצאה הרבנים הפרושים הרציונליים יותר עשו הכל כדי להשכיח אותם .

דומה שהרומאים עשו חסד עם האנושות כאשר השמידו קבוצה זאת של שונאי אדם .

 גורלם גם היה כגורל בני כתות אחרות והם נעלמו מעל הבמה ככת לאחר המרד הגדול ברומאים. כמוהם כמו יריביהם – אחיהם הצדוקים. המנצחים הגדולים היו כעת יורשי הפרושים, הרבנים שהנהיגו מעתה והלאה את היהדות. אבל כמה מרעיונותיהם של האיסיים, כאלה שיוחסה להם השפעה על הנצרות בתחילתה, המשיכו לחלחל בזרמים מיסטיים שונים ביהדות דרך אסכולת "יורדי המרכבה".

בדורות מאוחרים זכרו את האיסיים משום מה כאנשים שלווים שוחרי שלום כנראה משום  שלא ירדו לעומקה של תורתם האמיתית שאכן הייתה סודית .הם החלו להיות דברים שונים עבור אנשים שונים . כתבים שלהם  התגלו במדבר יהודה מאה ה-שמינית וכנראה שהייתה להם השפעה על הכת הקראית הצעירה עותק של אחד מספריהם החשובים ביותר" ספר ברית דמשק " התגלה בגניזה בקהיר מימי הביניים וכנראה שעותק ספר זה התגלה במאה ה-שמינית והשפיע על הקראים בארץ ישראל ובמצרים.

ייתכן מאוד שהסיפור על בני משה שחיים מעבר לסמבטיון שעליהם מספר אלדד הדני   הוא זיכרון עמום על האיסיים . בני משה תוארו בסיפורו  כמו האיסיים כמי שנשמרים מאוד מהטומאה שהם טהורים וצדיקים וחסידים שהם אינם נשבעים שהם מתבודדים משאר בני האדם שהם מקפידים על טבילות ושהם מתחלקים לארבעה שבטים  . הכל כמו אצל האיסיים שאף נקראו "בני משה "  שהם אנשי כת היחד שלנו .

 

בדורות הקדומים ביותר הייתה קיימת תורה יוצאת מהכלל שהיא אוניברסלית ונצחית בחכמתה . …סימנם של תורה זאת נמצאים בכל ארץ ודת ועקרונותיה נלמדו בפרס במצרים בסין בהודו בטיבט ביוון ובארצות רבות אחרות . אבל היא הועברה בצורתה הטהורה ביותר בידי האיסיים ,אחווה מסתורית שחיה במאה הראשונה לספירה באזור ים המלח בפלסטינה …י מ אמינים שמוצאם בחנוך וכי התיקשורות שלהם עם עולם המלאכים היגיעו ממנו …

דרך החיים של האיסיים גרמה לכך שהם יחיו עד 120 שנה ויותר והיו להם כוח וסיבולת עצומים . בכל פעילויותיהם הם ביטאו אהבה לכל . הם שלחו מרפאים ומורים לכל העולם ובינהם היו אליהו , יוחנן המטביל והאיסיי הגדול ישו .

( מתוך ספרו של אדמונד סזקלי THE TEACHING OF THE ESSENSE FROM ENOCH TO THE DEAD SEA SCROLLS )

 

החל מהמאה ה-17 ואילך כתות מיסטיות שונות כמו הרוטריסקיאנים והבונים החופשיים החלו לזהות את עצמן עם האיסיים. הללו עם גלימותיהם הלבנות ו צמחונותם הכישורים המיסטיים השונים שיוחסו להם בידי המסורות ובהתבדלותם משאר בני האדם נראו כאבות מתאימים לתנועות דתיות חדשניות שחיפשו בסיס קדום  אם גם מזויף ) לעצמם  . 

 בגרמניה פורסמו "ביוגרפיות " שונות של ישו הנוצרי שבהן תואר בתלמידם ושליחם של האיסיים שהשתמשו בו כדי להביא "הארה " מיסטית לעולם ושתורתם לא הובנה בידי הפרושים הפרימיטיביים . המיסטיקן האמריקני אדגר קייס טען שהוא קיבל הדרכה מרוחות המורים

האיסיים שהיו גם מוריו של ישו והם מראים למין האנושי את הדרך להתמזגות עם האל . היו שהוסיפו וטענו שישו גם לא מת בצליבה אלא שהוא "רופא " בידי מוריו האיסיים והוא המשיך לחיות בקירבם.

וכך נוצרו תנועות מודרניות שטענו שהן מבוססות על האיסיים הקדומים וממשיכות אותם. 


 

 

 

בשנות החמישים, עם גילוין של מגילות מדבר יהודה, מסר עתיק חזר לתודעת הצבור. אחת המגילות אפילו כונתה בשמו של הספר הזה.

המסר הזה היה קשור עם כת האיסיים. הלמדנים עשו ככל יכולתם להציג את המסר הזה כביטוי למשונותה של הכת. חשוב היה להם, מטעמים שיתבארו בהמשך, לטשטש כל חשיבות או משמעות אקטואלית של המסר – את ממשותה ומרכזיותה של מלחמת בני אור בבני חושך.

גורל דומה פגש את מגילות נאג' חמאדי שנתגלו ב1945- במצריים. המגילות האלה, שנכתבו בקופטית, כללו כתבי יד מהמאה הששית של הנצרות הגנוסטית. כתבי היד מקורם במאה הראשונה או השניה. המסר שלהם זהה בעיקרו למסר של מגילות מדבר יהודה. אבל הפעם הוא קשור בדמותו של ישו. בניגוד לברית החדשה, הישו של נאז' חמאדי איננו מדבר על הושטת הלחי השניה, או על אהבת האויב. הישו הזה מדבר על מלחמה בין שני סוגי אדם, שמוצת במלחמה קוסמית. מלחמת בני אור בבני חושך.

( מתוך כתב היד של ספרו של ד"ר משה קרוי "מלחמת בני אור בבני חושך |)

 

 

.הגילוי של מגילות מדבר יהודה נתן לרעיונות האיסיים  תאוצה אדירה למרות שהכתבים עצמם הם שונים מאוד בתוכנם מכל מה שציפו הממשיכים המודרניים של האיסיים שיהיו .וכך אנו מוצאים אדם בשם אדמונד ברודאה סזקלי שפירסם אונגליון שטען שהוא מבוסס על אונגליון ארמי של האיסיים שהוא גילה בספריה בוותיקן  ותרגם מארמית ( שום כתב יד כזה לא היה קיים אי פעם בספרית הותיקן )  . האיש המשיך כל חייו לפרסם כתבים "איסיים" שאת כולם תירגם כביכול מארמית  לימד  את התפילות האיסיות לאב השמימי ולאימא אדמה (!)  כמו גם למלאכים השונים.וזכה להצלחה עצומה . התורה האיסיית שיצר ממוחו ושהושפעה רבות מרעיונות מודרניים של "ניו איג'" הייתה לה השפעה עצומה על אחרים. גם נציגי כנסיית המורמונים טוענים שלתורות המבוטאות במגילות של האיסיים יש דמיון רב לתורות של מייסד כנסייתם ג'וסף סמית מהמאה ה-19 שכמובן לא יכל לדעת על הכתוב מגילות מה שמראה על אמיתות תורתם . וכתוצאה הם מזהים את עצמם עם האיסיים .

 בימינו יש אתרי אינטרנט רבים שמציגים תמונה "ניו איג'ית " של האיסיים שהפכו למבטאים של ערכי האקולוגיה והרפואה האלטרנטיבית  של העידן החדש כפי שהם מקובלים כיום בארה"ב.

יש היום אפילו ארגון שנקרא "קואליציית הכנסיות האיסיות של ארה"ב" שמציע שיטות שונות של "רפואה איסיית מודרנית באמצעים טבעיים ומלאכיים ". כמה וכמה מה"הילרים " המודרניים האלה מכנים את עצמם "מורה הצדק ".

דיעותיהם של האיסיים  ממשיכים  לחלחל וכיום עם גילוי המגילות  אולי יותר מאי פעם .

שיחה עם מגן ברושי

מגן ברושי היה במשך 30 שנה האחראי על היכל הספר שבו מוחזקות המגילות הגנוזות והוא אחד מבחירי החוקרים המגילות כיום . . כיום הוא כותב ספר מבוא-מקיף על המגילות, הראשון בעברית מאז הספר שכתב ופרסם יגאל ידין בשנות החמישים. במידה רבה ברושי מייצג את הקונצנזוס בעולם חקר המגילות.

ולפני חודש כפי שהוא מדווח בשיחה עימו הוא סיים רשמית  את פיענוח  ופרסום כלל המגילות הגנוזות .

 

מגן ברושי

א.א. האם כל המגילות כבר פוענחו ?

ברושי: המגילות הגנוזות כולן פוענחו. הקטע האחרון שנשאר לפענוח למיטב ידיעתי היה קטע מספר שופטים שפורסם בזה השבוע ( הערה : השיחה התקיימה בראשית חודש נובמבר .א.א. ) בכתב העת
Dead Sea Discoveries
על הפענוח הנ"ל חתומים חנן ואסתר אשל ואני הקטן ..

ובכך הסתיים הפענוח והפרסום של המגילות הגנוזות .

אף כי לך דע. יתכן שקיים עוד אי שם קטע קטן שיש לפענחו, אבל לא מדובר בפרק גדול ומשמעותי.

באופן כללי ניתן לסכם כי ספריית המגילות הגנוזות פוענחה ונמצאת כעת בשלמותה  לרשות  החוקרים.

א.א. כמה ספרים התגלו בסך הכל?

מצאנו 900 כתבי יד מתוכם 300 ספרים שונים כולל כל ספרי התנ"ך, חוץ מספר אסתר שלא השתמר משום מה בקומראן.
פעם לא היה לנו דבר מתקופה כה ארוכה  של מאות שנים  שלא השתמר ממנה משהו בעברית או בארמית ופתאום גילינו את האוצר הזה. מצאנו מקורות של ספרים שהתקיימו עד אז רק בתרגום של תרגום כגון ספר חנוך שהתקיים עד אז רק בתרגום אתיופי מהשפה היוונית שהיה גם הוא תרגום של מקור עברי או ארמי ..
.

א. א. האם היו עוד ספרים שלא השתמרו ?

כל מה שהשתמר במקורו מספרות בית שני בין דניאל והמשנה אלה הן המגילות. אין לדעת אם היו עוד ספרים שלא השתמרו ביניהם. מן הסתם היו .

הם שימרו ספרים כמו ספר חנוך ששאר בני ישראל לא התעניינו בהם, מפני שנחשבו ספרות שוליים מכל בחינה, ואילו הם שימרו אותם בעותקים רבים. אבל צריך להבין כי לא מדובר בספריה בעלת נפח עצום כמו זו של אלכסנדריה ששם שימרו את הכל מכל. היהדות לא הייתה סובלנית ולא רצתה לשמור הכל וגם "כת היחד" לא נודעה בסובלנותה ולא שימרה הכל.

א.א. כידוע לך יש שטוענים שהמגילות לא נכתבו בידי כת האיסיים אלא הובאו מבית המקדש בירושלים.

ברושי: צר לי להגיד לך אבל אלו הם הבל הבלים  למרות שהם נטענים בידי חוקרים עמיתים שלי. שזאת האובססיה של כל אחד מהם ,"אידיאה פיקס " שמנחה את חייהם אבל אף אחד חוץ מהם לא לוקח את זה ברצינות . 
לספריה של קומראן יש צביון מסוים ולגביה בית המקדש הוא טמא. הרוב המוחלט של החוקרים הבקיאים בחומר משוכנעים שאלה האיסיים, או שקרוב לוודאי שהם האיסיים. כל אלה שמעלים טענות אחרות הם כאלה שלכל אחד מהם יש תיאוריה שונה משל חברו עד שנראה כי הוא כמעט יחיד שמחזיק בדעתו.
המגילות השאירו חותם כלשהו על היהדות ?
ברושי : אין לנו גם כל ספק היום שהמגילות לא השאירו חותם קל שבקלים על היהדות שהתעלמה מהם. הרבנים התייחסו בזלזול לאיסיים ומעולם לא קראו להם בשמם כדרך למחוק את עצם זכרם. הם הצליחו בכך.

א.א. אחרי שישים שנה של מחקר האם אפשר לבסוף לקבוע כי ראשוני הנצרות באו מחוגי המגילות?

ברושי : גם הנצרות לא באה מחוגי המגילות. אם כי אני חושב שאולי יוחנן המטביל היה איסיי וגירשו אותו. בכל מקרה ראשוני הנצרות אולי הכירו את אנשי המגילות. ככלות הכל הם חיו בקרבת מקום וזה היה רק טבעי .  אבל הם לא היו חלק מהם. יתכן שהם אימצו לעצמם כמה רעיונות כמו הרעיון שאסור להתגרש. זהו רעיון שנלקח מהאיסיים בידי ישו. אין דבר כזה ביהדות הנורמטיבית.

ישו גם  קיבל מהם את העיקרון שעוני זה טוב בשבילך. אבל הוא לא היה אחד מהם. הוא אימץ את הכלל שזאת לא בושה להיות עני אבל גם לא כבוד. העוני היה תנאי הכרחי לגאולה ורעיון זה הוא שלהם וצץ שוב בימי הרפורמציה. ככל הנראה ניתן לראות בהם את הנזירים הראשונים בעולם המערבי.

א. א. היו התפתחויות דרמטיות בחקר המגילות בעשר-עשרים השנים האחרונות ?

ברושי: לא הייתה שום תגלית דרמטית בעשרות השנים האחרונות ששינתה את ההבנה שלנו
למרות שאתה תקרא כל מיני ספרים סנסנציוניים שיגידו לך את ההפך. הדבר המפתיע באמת הוא שהמסקנות של החוקרים בשנות החמישים על כך שהמגילות הן תוצר של כת האיסיים עדיין תקפות היום כפי שהיו אז. לא צריך לשנות את המסקנות במאומה. ואני רוצה להגיד לך עוד דבר אחד שזאת באמת מקריות לא רגילה שהמגילות נרכשו ביום כ"ט בנובמבר וזאת מקריות לא רגילה גם לגבי אדם חילוני כמוני.

 

היכל הספר בירושלים שם מוחזקות המגילות ובנוי בעצמו בתור כד מאלו שאיכסנו את המגילות .

שיחה עם מנהל היכל הספר בירושלים ד"ר אדולפו רויטמן

א. א. איזה התפתחויות חלו בהיכל הספר בשנים האחרונות?

רויטמן: המבנה של היכל הספר שנפתח ב-65 עבר שיפוץ כללי ותוספות והרחבות ובין השאר הועבר המודל של "הולילנד ירושלים" בימי בית שני להיכל הספר. גם הוקם מרכז מידע ולימוד ושם מוקרן סרט שאנחנו מפיקים על אנשי "כת היחד" ועל חייהם בימי בית שני. מאז שהגיע מודל הולילנד יש עלייה דרמטית בכמות המבקרים והמספרים מתחילים להתקרב ל-2000 מבקרים ביום. יש גם תוספות. מבחינת התצוגה צירפנו לספריה גם כתב-יד נדיר מהמאה ה-7 כמסר שהיכל הספר מתרחב לא רק מבחינת הגודל אלא גם מבחינת הפונקציות שלו. אנחנו רוצים להפוך את היכל הספר למקום שבו לא רק יראו את המגילות אלא יוכלו ללמוד עליהן באופן אקטיבי, דרך מאגרי מידע ממוחשבים ולקשר אותם אל האדם המודרני ולא רק בדרך הראייה של המוצג.

א. א. מה לדעתך עוד טומן העתיד לגבי המחקר של המגילות הגנוזות ?

רויטמן: היום כבר כל החומר פוענח. יתכן ועדיין קיימות כמה חתיכות שלא פוענחו פה ושם, אבל לא שום דבר משמעותי. עד עכשיו הפאזל היה לחבר את כל המגילות ולפענח אותן. הבעיה היא שבמשך השניים האנשים התרכזו במגילות עצמן ולא בהקשר הרחב שלהן. האתגר הבא זה פאזל מסוג אחר והוא יותר מסובך. הכוונה לחבר את המגילות למציאות ההיסטורית של בית שני על כל היבטיה ולנסות להגדיר מחדש את הפרמטרים של התקופה על רקע המגילות הגנוזות. המגילות מתחברות גם לחקר הנצרות וגם לחקר היהדות. זאת מלאכה מורכבת הן מהנמצא במקורות והן במימצאים אחרים. היום כשכל המגילות פרושות לפנינו יש לראות אותן בהקשר של העולם היהודי ההלניסטי וליצור דיאלוג טקסטואלי עם ספרויות אחרות מהזמן של חז"ל כמו אלה של יוסף בן מתתיהו ופילון האלכסנדרוני ולנסות להבין אותן בצורה שונה. בכל זה אני רואה את האתגר של דור החוקרים הבא. ביולי 2008 יתקיים סימפוזיון בינלאומי שיעסוק גם בעתיד המחקר של המגילות הגנוזות וגם בנושאים שטרם נידונו בעולם של חקר המגילות כמו מגילות ומדיה, מגילות וטכנולוגיה, או מגילות ושיח בין-דתי. אלה הם התחומים שבהם יעסוק חקר המגילות הגנוזות בעתיד.

א. א. הספר והסרט "צופן דה וינצ'י" תרם משהו לחקר המגילות הגנוזות?

רויטמן: בעיקר תרם עוד יותר לבלבול שקיים סביבן .אבל בסופו של דבר הוא גם חיזק את תשומת הלב והעניין ועבורנו אלה הן בשורות טובות. בסופו של דבר אנחנו רוצים להראות ולהסביר לקהל שהמגילות הגנוזות אינן מסמכים מתים מלפני 2000 שנה. הן הבסיס לעולם חי וסוער שהוא העולם שלנו כיום. עולם שנוצר אז ביחד עם המגילות וגם בהשפעת המגילות. את המסר הזה אנחנו מנסים להעביר לציבור במגוון של שיטות.

 

האיסיים שכמו נעלמו קמו לתחייה מחדש עם גילוי המגילות הגנוזות לפני שישים שנה, והמגילות הקימו לתחייה את עולם ימי בית שני; עולם שופע בזרמים וברעיונות. עולם גדוש ומבעבע שמבחינות רבות בפלורליזם הרעיוני שלו מצד אחד ובקנאות הדתית שבו מצד שני מזכיר עד מאוד את העולם שלנו.

 

מגן ברושי על גילוי המגילות הגנוזות וזיהוי כותביהם

שלמה שבא על איך התגלו המגילות 

מגילות ים המלח בויקיפדיה

השירותים החשאיים של האיסיים

האם האיסייים כתבו את המגילות

מגילה גנוזה מספר ויקרא

מגילות הגנוזות בויקיפדיה

מרכז אוריון לחקר המגילות הגנוזות 

היכל הספר

כנס על המגילות
תצוגה של המגילות הגנוזות

הוגים מודרניים על כת קומראן :

משה קרוי על בני האור ובני החושך

שכיר החרב יאיר קליין על כת האיסיים

מגילת ירושלים מקומראן

היכל הספר הפנים .

תודה לסופר עמוס אריכא על תרומתו לכתבה זאת .

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמי בכר  On דצמבר 8, 2007 at 9:23 am

    תודה רבה
    כתבה מושקעת מאוד ומעניינת
    רב תודות א.א. על המחקר והכתיבה

  • nachum  On דצמבר 8, 2007 at 10:10 am

    read in the hebrew wiki about the mistake with the isieim.

  • נטלי גוטמן  On דצמבר 8, 2007 at 10:41 am

    המחקר כה מאיר עיניים, ועדיין, התובנה אין בכוחה להרגיענו – האור והחושך שולטים באותו לב אחד, באומה אחת, ואין בכוחה של השפיות להתעלות מעל אדיאולוגיות של הישרדות הלקוחות מפסיכולוגיה חשוכת מרפא: פרה שלי טובה מזו של השכן, ולכן אין לו ערך ומחיר…

    א.א., אתה בהחלט עשית זאת, צודק וראוי לשם א. א.

  • מירי פליישר  On דצמבר 8, 2007 at 7:27 pm

    תודה!
    נושא שמרתק אותי מאז ומתמיד וכל פעם אוספת עוד נדבך של ידע,אתה עשית זאת באופן מקיף ביותר

  • דוד  On דצמבר 9, 2007 at 10:48 am

    יופי, מעניין מאוד!

    המשפט הבא קצת חלש:

    "דומה שהרומאים עשו חסד עם האנושות כאשר השמידו קבוצה זאת של שונאי אדם ."

  • מספר 666  On דצמבר 9, 2007 at 1:51 pm

    אבל כאשר קוראים את התורות הקיצוניות שלהם על הצורך לבצע גנוסייד בכלל המין האנושי ( "בני החושך ") זאת התגובה הטבעית .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: